כל מה שחשוב באופטומטריה

קוצר ראייה פתולוגי מופיע בחולים שהטעות הרפרקטיבית שלהם היא מינוס שישה דיופטרים ומעלה או שאורך גלגל העין גדול מ-26.5 מ"מ. הקריטריונים האלה מלווים לעיתים קרובות בהשפעות ניווניות על כל מערכת הראייה של החולים, שמובילים לצורך בניתוחי רשתית שונים (ויטרורטינל). ליקויים מתקדמים שעלולים לסבך את הניתוח כוללים עליה באורך גלגל העין והידקקות של הרשתית והלובֵּן. תהליכי הסינון והטיפולים הרפואיים צריכים להשתפר, כדי שנוכל לתת מענה טוב יותר לחולים עם קוצר הראייה הפתולוגי. בין השיפורים - בדיקת רקמות תת-רשתיות ע"י צביעתם לפני הוצאת הזגוגית, שימוש בפילטרים ובמכשירי הדמיה שונים כגון OCT ועוד. בניתוחי רשתית, כשאורך גלגל העין גדול, חלק מאביזרי הניתוח קצרים מידי בכדי להגיע לחלקה האחורי של העין. מצב זה מסבך את מהלך הניתוח וגורם לרופא להיכנס בזווית לא נוחה ולהפעיל לחץ על הלובֵּן, מה שיוצר קיפולים בקרנית שמגבילים את הנראות ומקשים על איתור והוצאת ה-ILM, שזו ממברנה פנימית ושטחית שנהוג להוציאה במהלך הניתוח. הקשיים האלו במהלך הניתוח, עלולים כמובן לגרום לנזקים לאמכוונים, כמו חורים במקולה (macula), וכדי להימנע מכך חשוב מאוד לבצע ביומטריה וסריקות אולטרא סאונד לפני הניתוח. היום, כדי לטפל בחור מקולרי, משתמשים בשיטת היפוך שכבת ה-ILM. בשיטה הזו נותר חיבור בשולי החור, בעת קילוף שכבת ה-ILM, שמשמש כציר להיפוך ה-ILM לתוך החור המקולרי. הפעולה הזו מכסה את החור ויוצרת מחסום, שמצליח למנוע בצורה יעילה מנוזל הזגוגית לחדור פנימה, ובנוסף, מגן על שכבת הפיגמנט אפיתל ברשתית. במקרים חריגים, שבהם שכבת ה-ILM אובדת במהלך הניתוח או שהוסרה כבר בניתוח קודם, אפשר להחליף אותה באמצעות הזרקת טסיות (PRP) או השתלת רקמה חדשה מתורם, מממברנת העדשה או מהאזור הפריפריאלי שברשתית. היפרדות רשתית (RD) היא מחלה שכיחה נוספת של קוצר ראייה פתולוגי. הטיפולים הנפוצים למחלה הזו כוללים "חיגור" (Scleral Buckle) וניתוח להוצאת ג'ל הזגוגית (ויטרקטומי). לפעמים, כדי להעלות את סיכויי ההצלחה של הניתוח, משלבים בין שתי השיטות יחד. המהלך הזה אמנם מעלה משמעותית את סיכויי הצלחת הניתוח, אבל גם מעלה את הסיכון לקטרקט. בגלל שהסביבה התוך עינית היא סביבה עדינה, המנתחים חייבים להיות זהירים בבחירת המכשירים לניתוח בחולים אלו ולהימנע לחלוטין מפצעים שיכולים לגרום לדליפות בסקלרה (Sclera). בזמן שניתוחי עיניים ממשיכים ומתפתחים כל הזמן, עדיין קיימים מספר אתגרים בטיפול בחולים עם קוצר ראייה פתולוגי. לקבלת מידע נוסף על הטכניקות המסורתיות והטכניקות החדשניות, אנחנו מזמינים אתכם לעיין במאמר דרך הקישור המצורף.

תסמונת העין היבשה (DED) היא אחת מהאבחנות הנפוצות במרפאות העיניים. בנוסף לכך שהיא יוצרת חוסר נוחות ובעיות ראייה, התסמונת יכולה גם להיות סממן של כמה מצבי מחלה מערכתית והיא יכולה גם להיות מושפעת מהם ומהתרופות שנדרשות כדי לטפל בהם. במאמר של ד"ר קוטינג (Koetting) "תסמונת העין היבשה: הכר את התופעות הנלוות", היא בוחנת בצורה מפורטת את הקשר בין התסמונת לסוכרת, דלקת כרונית, תקינות בלוטת התריס, חקר מחלות עור ופסיכיאטריה. תסמונת העין היבשה נפוצה מאוד בחולי סוכרת, בגלל נפח דמעות נמוך וזמן שבירת דמעות איטי (TBUT). אוכלוסיה זו גם נוטה לפתח דלקת בשפת העפעף (MGD) ויכולת ריפוי הפצעים שלהם על פני העינית היא נמוכה. הסיבוכים האלה פוגעים בהפרשת דמעות בסיסית, ולכן מובילים לתסמונת העין היבשה. סטטיסטית, יותר ממחצית מאוכלוסיית הסוכרתיים סובלים מהתסמונת. לעומת זאת, הרבה מהמקרים האלה נשארים לא מפוענחים. הקושי הזה נובע מסוג הבדיקות בהן משתמשים כדי לאתר את התסמונת. מחקרים הראו שהשימוש באינדקס מחלת שטח פני העינית (OSDI) זיהה רק 17.1% מחולי התסמונת, הרבה פחות מהשימוש במבחן שירמר (SCHIRMER), צביעת לחמית, זמן שבירת דמעות, או אוסמולריות. במעבר למצב של מחלה דלקתית כרונית, כ-70% מהחולים בדלקת פרקים ראומטית סובלים מתופעות נלוות של תסמונת העין היבשה. תסמונת שגרן וסרקואידוזיס פחות ידועות כמחלות דלקתיות, אלא כמחלות אוטואימוניות. אינדיקציות בעינית כוללות בדרך כלל את דלקת הענבייה, אבל תסמונת העין היבשה יכולה להתרחש אם הבלוטות האקסוקריניות מזדהמות. בדומה, התסמונת עשויה להתרחש מאי-סדירות בבלוטת התריס, כמו בתת-פעילות או פעילות-יתר של הבלוטה. שני המצבים עשויים להוביל למחלת גרייבס (מחלת עיניים שקשורה לבלוטת התריס), שמתבטאת בתפקוד אוטואימוני של הורמון TSH ויצירת הורמון בלוטת התריס ביתר. כתוצאה מכך, יכולים גלגל העין ושטח פני העינית להפוך לדלקתיים, ולפתח את תסמונת העין היבשה בהדרגה. בעוד שאקנה היא לא בעיה ישירה למערכת הראייה, היא עשויה להשפיע על בלוטות החלב ולגרום לבלפריטיס, וכך להגביר את הסיכון לתסמונת העין היבשה. הסיכון לתסמונת העין היבשה יעלה גם בשימוש באיזוטרטינואין - טיפול נפוץ לאקנה חריף. מכיוון שהעיניים הם הארכה ישירה של המוח, בעיות שמשפיעות על מערכת העצבים משפיעות באופן דרמטי על תסמונת העין היבשה. מיגרנות שהיו לפני הופעת התסמונת יוחמרו ככל הנראה או שיתחילו בעקבותיה. באותו זמן, חרדה ודיכאון, ואפילו תסמונת דחק פוסט טראומטית, עשויות להגביר את הסיכון של החולה לתסמונת העין היבשה, כתוצאה מהציטוקינים מעודדי הדלקת, שמשתחררים בזמן סטרס ותופעות לוואי של תרופות. שימוש באדרל (Adderrall) וריטלין לאורך זמן יכול להביא לאותן בעיות. מחלת הפרקינסון היא חרב פיפיות. תרופות המרשם מפחיתות את תפקוד בלוטת שפת העפעף ואת ייצור הדמעות. בנוסף, לחולי פרקינסון יש קצב מצמוץ נמוך (12.7/לדקה בהשוואה לקצב הממוצע של 21.8/לדקה), שגם הוא גורם לתסמונת העין היבשה. לסקירה מעמיקה יותר בנושא תופעות נלוות לתסמונת העין היבשה ומחקרים שקשורים להחלטה לגביהן, אנחנו מזמינים אתכם להעמיק במאמר המלא.

במבט ראשון, מיופיה עשויה להיראות כבעיית ראייה נפוצה הנגרמת מטעות תשבורתית המוכרת לנו. אבל במבט מעמיק ומושכל יותר, היאעלולה ואכן גורמת במקרים רבים לסיבוכים משמעותיים כמו גלאוקומה, ניוון מקלורי ואפילו הפרדות רשתית. סיבות אלו ועוד מעודדות כבר שנים רבות חוקרים לחקור ולמצוא שיטות טיפול חדשות למניעת התקדמות המיופיה. שני תכשירים אנטי-מוסקרינים נפוצים בשם אטרופין-סולפט ופירנזפין-דיהדרו-כלוריד נבדקו בשנים האחרונות כתכשירים יעילים להאטת קצב המיופיה. ניסויים שנעשו בסינגפור לטיפול במיופיה בעזרת אטרופין הראו שגם טיפול בריכוז נמוך של 0.02% הצליח לעצור את התדרדרות המיופיה בעד 50%. עם זאת, ריכוזים גבוהים יותר של אטרופין עלולים לגרום לתופעות לוואי שליליות, שכוללות ירידה באמפליטודת האקומודציה, שתגרום לראייה מטושטשת מקרוב ורגישות מוגברת לאור. לפירנזפין, לעומת זאת, ישנן פחות תופעות לוואי. מחקר על שימוש בג'ל בריכוז של 2% הראה עלייה במרשם של 0.47- דיופטר במשך שנה לעומת עלייה של 0.84- דיופטר בקבוצת הביקורת. למרות הצלחות אלו, חייבים לקדם כיוונים חדשים לשליטה במיופיה. במאמר שכתב ד"ר הוי (Hui) הוא מציג ממצאים חדשים שנתגלו ע"י שחרור מבוקר של שתי התרופות האלו בעזרת עדשות מגע רכות. המחקר בדק את יכולת הספיגה והשחרור של התרופה ב-10 סוגים שונים של עדשות מגע רכות מוכרות מחברות שונות, כגון ג'ונסון אנד ג'ונסון, קופרוויזן (CooperVision), אלקון (Alcon) ועוד. עדשות אלו היו הן בצורתן החד-מוקדית והן בצורתן הרב-מוקדית ויוצרו מאחד מחומרי הבסיס המקובלים. 4 עדשות מכל סוג הוספגו ב-1 או 10 מ"ג/מ"ל תמיסה של אטרופין או פירנזפין במשך לילה אחד, לאחר מכן, הומסו ב-4 מ"ל של פוספט בופר סליין (Phosphate-buffered saline) במים שחוממו ל-34 מעלות צלזיוס למשך 24 שעות נוספות. ריכוז שחרור התרופות נמדד באמצעות ספקטרוסקופיה UV-Vis.תוצאות המחקר הראו יכולת שחרור מקסימלית של התרופה בין 20 דקות לשעה אצל רוב העדשות - גם באטרופין וגם בפירנזפין. החריגים היחידים היו ה-Etaflicon A ((Acuvue Moist של ג'ונסון ו- Ocufilconשל CooperVision, שהראו זמן שחרור של כמעט שעתיים. את זמן השחרור הגבוה ביותר סיפקה עדשת ה- Narafilcon A (ה-True Eye של ג'ונסון) שהגיע לכ-8 שעות. לא נמצאו הבדלים סטטיסטים בממצאים שנתקבלו בהתייחס לכמות הריכוז של התרופה ולמבנה של העדשה (חד/רב מוקדי). אם נסכם, בעוד שעדשות מגע רכות יכולת לשמש כמובילי תרופות לטיפול במיופיה, החסרונות הנוכחיים שנמצאו בתהליך מחייבים מחקרים נוספים. פתרונות להארכת משך זמן השחרור של התרופה כוללים הוספת ויטמין איי, ליפוזומים והחדרת אטרופין באופן ישיר דרך סינתזה של עדשות מגע. לקבלת מידע נוסף על סוגי העדשות שנוסו ועל תוצאותיו של המחקר תוכלו לקרוא במאמר המלא.

כדי שנוכל לראות, פיגמנטים רגישים לאור קולטים פוטונים ומחוללים שרשרת התרחשויות כימיות. כתוצאה מכך נוצרים אותות חשמליים ששולחים קלט ויזואלי אל המוח, אבל גם מחוללים תוצרי לוואי לא מזיקים - כמו קרינת פוטון A2E, ליפופוסצין ופסולת חמצונית. למרבה ההפתעה, אותו אור שמאפשר לנו לראות, יכול גם לגרום לנזק לתאי הרשתית שלנו במידה ואנחנו נחשפים לאורך גל מסוים למשך זמן ארוך. אור כחול, בין 400 ל-500 ננומטר, עלול לגרום לנזק משמעותי לרשתית. עדיין רוב העדשות החוסמות אור כחול יעילות רק ב-70%. מחקר של ויסנטה – טחדור (VICENTE-TEJEDOR) ושותפיו הראה איך הסרה של המרכיב הכחול באור מפחיתה באופן משמעותי את הנזק לרשתית לאחר חשיפה בצפיפות גבוהה. על פי המחקר, כדי להפחית את הפגיעה, חסימת האור הכחול צריכה להיות בהיקף של 94% בחשיפה מלאה לאור. במסגרת המחקר, נחשפו 18 עכברים לבקנים למחזור של 12 שעות אור ו-12 שעות חושך לסירוגין, ואז חולקו לקבוצות של שלושה. הקבוצה הראשונה לא נחשפה בכלל לאור כחול מתחת ל-500 ננומטר, הקבוצה השנייה נחשפה לאור כחול ללא פילטר והשלישית נחשפה למקור אור מתמשך עם פילטר בחסם של 94% לאור הכחול, שאפשר ליותר מ-90% מאורכי הגל האחרים להיכנס. לכל העכברים הורחבו האישונים עם טיפה בודדת של אטרופין 1% והמודל נבדק לאורך יומיים, שלושה, חמישה ולמשך שבוע. בדיקת אלקטרו-רטינוגרפיה, שמודדת תגובה עצבית לאור, הראתה שכל העכברים מהקבוצה השנייה והשלישית – שהם אלו שנחשפו לאור הכחול - חוו ירידה באמפליטודה של גלי תגובה עצבית לאור אחרי חשיפה ממושכת.בקבוצה השנייה - הירידה הייתה של 90% בעוד שבקבוצה השלישית, שנחשפה דרך פילטר, הייתה ירידה של 40%. העכברים היו מסוגלים לחזור לתפקוד הקודם אם הם נחשפו לאור כחול ל-2-5 ימים. משך הזמן הזה התאים לירידה של 50% בתפקוד, שדרש תשעה חודשים מלאים של הימנעות מאור כדי להתאושש. לאחר חשיפה של שבעה ימים, לא הייתה התאוששות. כמו כן, ספירת הפוטורצפטורים בקבוצות הראשונה והשלישית – אלו שלא נחשפו לאור ואלה שנחשפו דרך פילטר, הייתה גבוהה באופן משמעותי מהקבוצה השניה, שנחשפה לאור באופן ישיר. המדדים של הקבוצות שהיו מוגנות ולא נחשפו היו דומים בנוגע לספירה ובנוגע למורפולוגיה של הפוטורצפטורים. רוב הפוטורצפטורים בקבוצות המוגנות נשארו תקינים, בחלקה המרכזי של הרשתית, שהופנה אליו אור כחול. הממצאים האלה חשובים כי שינויים מורפולוגיים קודמים למוות של תאים ברשתית. התוצאות של המאמר חשפו הבדלים משמעותיים במצבים שקודמים לסטרס ובמצבים שלאחר סטרס עבור כל קבוצה. רמת הנזק תלויה במשך החשיפה ובכמות של אור כחול שמגיע לרשתית. המחקר מוכיח שנזק לרשתית ומחלות עיניים אחרות עשויים להימנע על ידי פילטר יעיל לאור כחול. במאמר המלא תוכלו למצוא פרטים וממצאים נוספים מהמחקר.

כמו בכל ענף, כולנו משקיעים מאמצים רבים להיות בקדמת הטכנולוגיה ולשווק בהצלחה את המוצרים הטובים ביותר בדרך הטובה ביותר. חלק משמעותי מההצלחה העסקית טמון ביכולת שלנו לפתח צוות מכירות מיומן. נתקלנו במאמר מעניין שפורסם במגזין ה Optometric Management על ידי ד"ר קלאודיו לאגונס, שבוחן את הדרכים ליצירת מערך מכירות נלהב, שיעזור לנו לקדם את המוצרים ואת החברה. אומרים ש"אין חכם כבעל ניסיון". המוכר הטוב ביותר הוא זה שמשתמש בפועל במוצר ויוכל לתרום מניסיונו ללקוח, לענות על שאלותיו ולהדגיש את היתרונות והחידושים שהוספו למוצר. כדי ליצור את החוויה הזו עבור הלקוחות שלכם, אל תהססו לבקש מהצוות שלכם להשתמש בעדשות החדשות באופן יומיומי. ההתנסות תאפשר להם לשתף מנקודת מבט אישית ומשכנעת הרבה יותר. שתפו פעולה עם היצרנים ותאמו מולם הדגמה קבוצתית למוצרים שלהם. זמן איכות עם נציגי היצרן יספק לצוות שלכם זה יאפשר הבנה מקצועית הרבה יותר ויקנה ביטחון נוסף אצל המוכרים לדבר על העדשות ולהציע אותם ללקוחות. "הקדימו תרופה למכה". רכזו את הבעיות והשאלות שעולות במהלך הרכבת העדשות והיעזרו בספק לפתור אותן, בדרך הזו תקנו כלים ותשובות למוכרים, אל מול שאלות שיעלו יעלו גם אצל הלקוחות. אמצעי נוסף שייקדם את הצוות שלכם הוא סימולציות מכירה. משחקי תפקידים תמיד קצת מביכים בהתחלה, אבל הם מאפשרים להכין את המוכרים לעולם האמיתי, לאמן אותם בהתמודדות עם מצבים מורכבים וכשעושים אותם באווירה טובה ועניינית אפשר להפיק מהם המון תועלת. עד עכשיו עסקנו במכירה בתוך החנות, וזה הזמן לעבור לרשת. בהנחה שיש לכם כבר דף בפייסבוק ובאינסטגרם, במקום להעלות רק תמונות של מוצרים, צלמו ותעדו בתמונות וסרטונים את אנשי הצוות משתמשים במוצר. זה יהפוך אותם לאמינים יותר ו"מומחים" בתחומם בשלב המכירה וגם יביא אליכם לקוחות שכבר נחשפו למוצר ומכירים כבר את הצוות. עירוב הצוות בשלבים מוקדמים של היערכות למכירה ייצר מחויבות אצל הצוות ויוביל לתחושת סיפוק גדול יותר כשהפעילות תצליח. הידע שהצוות ירכוש במהלך הדרך יהפוך את תהליכי המכירה לקלים יותר ואת הצוות מצוות "מכירתי" לצוות "מקצועי".