ברוכים הבאים לערוץ של להפרד לשלום

לידועים בציבור אין תעודה או מסמך המגדיר אותם וזה חסרון. אתה אף פעם לא יודע מתי בדיוק חצית את הקו.

אבל אם כבר חצית - אז יותר ויותר ברור, שאתה זכאי כמעט לכל הזכויות של אדם נשוי. 

אה כן - וגם לחובות. בדיוק באותה מידה.

בתיקי גירושין יש סמכות מקבילה גם לבית משפט לענייני משפחה וגם לבתי הדין הרבניים. זה יוצר תמריץ לרוץ לבית המשפט לפתוח תיק גירושין, רק מהחשש שהצד השני יקנה סמכות בבית משפט שמתאים לו.

האירוע שנתן לי הכי הרבה פרופורציה בחיים הוא, מותו הפתאומי של אבא שלי לפני 11 שנה.

טולסטוי מספר לנו את מה שכולנו יודעים. אבל הוא גאון, אז הוא מספר את זה הכי טוב שאפשר.

באלימות כלכלית וביחסים לא מאוזנים בכלל - הקושי הגדול הוא לא רק בהתמודדות עם הדבר עצמו, אלא הקושי הרבה פעמים הוא להוכיח.

אפילו לפני ההוכחה - הצד הנפגע הרבה פעמים בכלל לא מבין שהוא נפגע. הוא מתנהל ככה שנים. חיים את החיים כפי שהם, מבלי לדעת למעשה שמנצלים אותנו.

 ברגע שתצליחו לדמיין, ייחשף הפער בין הרצוי לקיים.

"טובת הילד" זה מושג מאוד רחב ומאוד סובייקטיבי. ההורה, בטוח שמה שהוא אומר זו זו "טובת הילד". אבל, בעצם אותו הורה רואה את טובת הילד מנקודת מבט סובייקטיבית שלו.

אני יכול להבין קושי או רגשות לא נעימים - ובאותה נשימה בשום אופן לא לקבל תנאי שמעלים רק בשל אותם רגשות.

אבל, אם אני לא מבין ולא רואה את הקושי, אם אני לא מתייחס לרגשות הקשים ומזלזל ומבטל, יהיה הרבה יותר קשה לגשר על הפערים ולהביא את הצדדים להסכם גירושין.

יש מתח מובנה בין משמורת לבין מזונות. לא צריך להסתיר אותו. ההיפך, להציף ולדבר עליו.