מאמר מעניין של ג'יני רובדס שפורסם ב HumanOS בודק את הקשר בין התעמלות שמתמקדת בגפיים התחתונות לבין התפתחות תאי מוח. מחקרים מראים שתאי מוח חדשים יכולים להתפתח אצל מבוגרים, ושיש קשר בין התעמלות לפעילות המוח. למשל, התעמלות אירובית מגדילה את ההיפוקמפוס, ומספיק סשן ספורטיבי אחד בשביל לגרום לנו להצליח יותר במבחן קוגניטיבי. אבל מה קורה כשאנחנו לא עושים ספורט? האם מערכת העצבים נפגעת?

החוקרים מאוניברסיטאות מילאן ופאביה באיטליה (Pavia) רצו לבדוק מה העדר פעילות ממושכת עושה למערכת העצבים שלנו. לצורך המחקר הם השתמשו בשתי קבוצות של עכברים. במשך שבועיים קבוצה אחת הסתובבה בחופשיות בתוך הכלוב, בעוד שפעילות הקבוצה השנייה הוגבלה כמעט לגמרי, בגלל שהחוקרים קשרו את הזנב של העכברים לתקרת הכלוב, כך שרק הרגליים הקדמיות שלהם יכלו לגעת ברצפה.

זה נשמע לא נעים, אבל בבדיקה מבוססת הורמונים ומבחני התנהגות הסתבר שהעכברים לא הראו סימני מצוקה. בסוף הניסוי נבדקו מוחותיהם של עכברים שהיו מוגבלים, לעומת קבוצת הביקורת הרגילה. החלק במוח שנבדק נקרא האזור הסאבוונטריקולרי, אחד משני האזורים האחראים על יצירת תאי גזע מוחיים או בקיצור - נוירוג'נסיס.

מה מצאו החוקרים?

אז ככה. כשמדובר בעכברים שאינם פעילים - נמצא שהתאים שהיו אחראים על ייצור הנויירונים עשו זאת בתפוקה של 70 אחוז פחות מקבוצת הביקורת הפעילה. בהחלט פגיעה רצינית. כאשר דגמו תאי גזע נויירוניים על צלחת פטרי, גילו שלוקח להם שבוע להשתכפל בעכברים שלא זזו לעומת יומיים בעכברים שהיו בפעילות, כלומר זמן השכפול היה ארוך יותר משמעותית. גם תהליך ההתבגרות של תאי הנוירונים לתאי גזע בוגרים היה יותר ארוך ולעיתים אף בלתי שלם בעכברים שלא זזו, ובנוסף תפקודם של שני הגנים האחראים על יצירת תאי מוח חדשים היה לוקה בחסר.

בשורה התחתונה, המוח אחראי על פעילות הגוף שלנו, אבל גם פעילות הגוף שלנו משפיעה על המוח. בכל הקשור לפעילות מוח-גוף - אנחנו כביש דו-סטרי, וחשוב להקפיד על פעילות קבועה לא רק בשביל הגוף, אלא גם בשביל תפקוד טוב יותר של המוח.

נראה לי שזה רמז.

אני יושב כבר יותר מדי זמן ומקריא מאמרים. קמתי לעשות סיבוב. יאללה ביי.