המחקר המעניין שיצר צוות החוקרים בראשות ריצ'רד ת'לוול, ופורסם ב"Psychology of Sport & Exercise" - בא לבדוק איך מעריכים הורים ומאמני נוער את תפקודם של יועצי הספורט.

המחקר חולק לשניים. בחלק הראשון רואיינו 22 משתתפים. 11 מאמנים ו-11 הורים. הם נשאלו לגבי הבנת תפקיד היועץ, יתרונות בייעוץ פסיכולוגי לספורטאים ומה תכונות האופי אותן מחפשים הורים ומאמנים ביועצים.

בחלק השני של המחקר, השתתפו 115 משתתפים, 51 מאמנים ו 63 הורים. הם התבקשו לדרג 32 פרופילים של יועצי ספורט לנוער שנוצרו מתוך הראיונות בחלק הראשון.

בחלק הראשון של המחקר תפקיד היועץ נתפס כאדם שיש לו השפעה על התפקוד הכללי של הספורטאי. בין היתר על ההעצמה של הכוח הפיזי והנפשי שלו. אחד מהנושאים שעלו מספר פעמים הייתה רמת הזמינות שיש ליועץ מול הספורטאי. הזמינות הוגדרה כחשובה על המגרשים ומחוצה להם, בדגש על פלטפורמות חברתיות. החוקרים גילו שיש הבדלים בין היתרונות של היועץ בעיני הורים ומאמנים שונים. אחד מהגורמים לבחירה ביועץ הייתה - איך ההורים מרגישים בנוכחותו, דבר שלא עלה במחקר המאמנים. בעניין הכספי היה הבדל מהותי. ההורים רצו לדעת מה התמורה לכספם, בעוד אצל המאמנים, ההוצאה הכספית הייתה מצד הארגון המממן ולכן לא הייתה חשובה.

תוצאות המחקר הראו שהורים לספורטאים צעירים ומאמני נוער מבינים שליועצים פסיכולוגיים בספורט יש תפקיד חשוב, בהעלאת ההישגים וההרגשה הכללית של המטופלים. התכונות החשובות ביותר ליועץ בעיני הורים ומאמנים שדורגו הן:

במקום הראשון - תקשורת בין אישית גבוהה - 46 אחוז.

ניסיון ומיומנות - 24 אחוז.
מוניטין - 12 אחוז.

ההתמחות, בין אם היא בדגש ספורטיבי או הרגשה כללית - 10 אחוז.
טבע הייעוץ, כחלק מארגון או כיועץ עצמאי - 8 אחוז.

הממצאים שעלו מחזקים את החשיבות בהבנת ערכי היועץ. וההמלצה היא שהורים וגם תוכניות אימונים יבחרו יועץ על פי הקריטריונים שהוצגו במאמר.