למרות היתרונות המוכחים של אימוני כוח, אחוזי ההשתתפות בסוג האימון הזה לעומת אחרים הם נמוכים, בעיקר בקרב נשים. המחקר של סימה זך וטל אדיב שפורסם במגזין "Sex Roles" - מביא זווית מעניינת על התפיסה הסטריאוטיפית והרגלי האימון בענף.

החוקרים הפיצו שאלון ל 204 מורים ומורות לחינוך גופני. בשאלון הם נשאלו לגבי אימון כוח - מה היחס שלהם אליו, האם הם עושים אימוני כוח בעצמם, באיזה אופן, מה רמת הידע שלהם בענף ומה התפיסה שלהם לגבי נשים מפותחות גוף. 80 אחוז מהנשים שנשאלו - ענו שהן עושות אימון כוח בדרגת ניגודיות קלה או בינונית קלה. 50 אחוז מהגברים ענו שהם עושים אימון כוח באותו אופן, ו 50 אחוז מהם ענו שהאימון שהם עושים הוא בדרגת ניגודיות גבוהה. לגבי מוטיבציה, הגורם שהביא את רוב המתאמנים בניגודיות קלה או בינונית קלה לאימון היה פיתוח שרירי גוף. לא נצפה הבדל בין גברים לנשים בפרמטר הזה. לגבי רמת הידע בענף, מורים שעושים אימוני כוח בעצמם קיבלו ניקוד גבוה יותר מאשר כאלו שלא.

הנתון הכי מעודד במחקר היה שידע רחב יותר על הענף - היה מקושר למורים שהביעו אהבה לסוג האימון הזה, גם גברים וגם נשים. מצד שני, רוב מורי ומורות הספורט שאינם עושים אימוני כוח, הביעו דעות סטריאוטיפיות בכל הנוגע לנשים בתחום. הם היו מושפעים מתפיסות תרבותיות מוטעות שליוו את הענף לאורך שנים. המחקר טוען שצבירת ידע נוסף לקהלים אלו יכול להוריד את רמת התפיסה הסטריאוטיפית. ידע כזה חייב להיות מועבר במוסדות להכשרת מורים לחינוך גופני על מנת לשבור את הסטריאוטיפ.

בנוסף המאמר מציין שחלק מהתפיסה הסטריאוטיפית מיוצר ע"י המדיה הדיגיטלית והמשודרת. דוגמניות בתחום הכושר ו