סיכמנו לכם -
"ביצועים תקועים" - המלצות לפסיכולוגים בתחום הספורט

תמליל הסיכום

הספורט מטבעו מפעיל לחץ פסיכולוגי לא פשוט על אתלטים. התחרותיות, הרצון להגיע לביצועים מושלמים והלחץ של התחרויות והאימונים - כולם אלמנטים פסיכולוגיים שיוצרים עומס נפשי רב.

פסיכולוגים שמתמחים בטיפול בספורטאים מוצאים את עצמם מתמודדים עם אובדן מסתורי של יכולות המטופלים.
פעולות אוטומטיות שעשו ספורטאים פתאום כושלות. הספורטאי מוצא את עצמו תקוע, נעול וקפוא. מדובר ביכולות שכוללות מוטוריקה עדינה או גסה, ומקור הכשל הוא בחרדה נפשית שחווה הספורטאי.

המאמר של ג'ן בנט ואיאן מיינרד, שפורסם ב "Journal of Sport Psychology in Action" - מציג שני מחקרים שבדקו את האפקט של שילוב שתי שיטות טיפול פסיכולוגיות, על שני ספורטאים שונים עם "ביצועים תקועים". השיטה הראשונה נקראת EMDR והיא משתמשת בתזוזת עיניים כמקור לתרפיה. השנייה היא "חשיפה הדרגתית" בה נחשף המטופל לפחדיו בשלבים מבוקרים. המחקר עשה שימוש בראיונות שבוצעו למשתתפים לאחר הסשנים, שהגיעו למסקנה ששילוב השיטות האלו באמת עובד.

שני הספורטאים חוו בעיות בתפקוד שהופיעו משום מקום. אחד הספורטאים מתחום הגולף והשני מתחום האתלטיקה, ושניהם הופנו לטיפול פסיכולוגי בהתאם. המחקר העלה שיש קשר בין פגיעה בתפקוד המוטורי, לבין אירועים מגבירי חרדה שחוו הספורטאים במהלך החיים. שילוב שיטות הטיפול לוקח את המטופל למקום נפשי בו הוא מסתכל לאחור על אירועי החרדה, מנתח אותם בשלבים, ממסגר פחדים ומביא לביטול של רגשות מגבילים. כל המחקר בוצע תחת פיקוח - ללא לחץ של תחרויות או אימוני ספורט ובלי להביא את המטופלים לקריסה אמוציונלית. שני המטופלים הביעו שביעות דעת ודיווחו על שיפור בביצועים בעקבות הטיפול המשולב.

החוקרים מסכמים שלפני הניסוי הזה, התמודדות עם ביצועים תקועים הייתה בלתי אפשרית. שילוב השיטות פתח את הדלת להבנת הפתולוגיה של הסינדרום, וגם את הדרכים להתמודד איתו. פסיכולוגים בתחום, ספורטאים, מאמנים וארגוני ספורט יעשו בחוכמה, אם ילמדו את הנושא לעומק כדי לטפל בו באופן נכון.