NY Times
קרוספיט - תופעה עולמית
0:00 02:37

כולנו שמענו על האימון החדש שמדברים עליו בכל מקום - קרוספיט. אבל מה בדיוק עושים שם ואיך האימון הזה הפך לתופעה שמושכת מיליוני נשים וגברים, צעירים ומבוגרים? מאמר שיצא לאחרונה בניו יורק טיימס מסביר.

אימון הקרוספיט הומצא בשנות ה 90 של המאה הקודמת ע"י גרג גלסמן (Greg Glassman) ונועד לשיפור כושר קרבי של חיילים. המתאמנים מרימים משקלים גדולים, דוחקים, מבצעים סקוואטים קשים, דוחפים אביזרים כבדים ובגדול מבצעים אימון מאוד אינטנסיבי בזמן מאוד קצר. לעומת אימון בחדרי הכושר ההמוניים שבהם המתאמן נבלע בתוך ים של מכונות הליכה ומכשירים להרמת משקולות, מגיע לבד ומתאמן לבד, אולמות הקרוספיט יוצרים סביבם סוג של קהילה תומכת. לתופעה המעניינת הזאת של קהילת קרוספיט יש כמה סיבות:

  1. שייכות - באימון קרוספיט המטרה היא להביא כל מתאמן לקצה גבול היכולת שלו. בעולם הקרוספיט מעריכים מאמץ יותר מתוצאות וזאת הסיבה שכל אחד יכול להרגיש שייך לקבוצה.
  2. שבטיות - התפתח אופי שבטי למתאמני הקרוספיט שכנראה קשור גם לתזונה. רוב המתאמנים מאמצים בשלב כלשהו תזונת פלאו, שמורכבת מצריכת בשר, פירות וירקות והימנעות מוחלטת מסוכר ופחמימות. השילוב של תזונה דומה ואימון דומה מחזקים את הקהילתיות.
  3. דימוי עצמי - הקרוספיט הוא מעבר לאימון פיזי, הוא כלי לשיפור דימוי עצמי על ידי קביעה והשגת מטרות אישיות. כל החברים מעורבים במטרות של כל אחד ודוחפים אחד את השני. הדינמיקה הקבוצתית הזאת מושכת הרבה אנשים שרוצים להרגיש חלק מקבוצה.

אבל לא הכול ורוד. באימון קרוספיט, שמקדש את האימון האינטסיבי והדחיקה של היכולת לקצה, קשה מאוד להיות זהיר ולהימנע מפציעות, ולא מפתיע שפציעה מאוד אופיינית למתאמני קרוספיט היא תמס השריר, או רבדומיוליזיס (RHABDOMYOLYSIS). בפציעה הזו נהרסים תאי שריר בגלל עומס מוגזם על השרירים וב-30% מהמקרים יכולה להיות פגיעה קשה בכליות.

ממציא השיטה מודע לבעיה וב-2005 אמר בראיון: "אני יודע שרבדומיוליזיס יכול לפגוע קשות במתאמן", ובעצם רמז שאדם שלא מסוגל להתמודד עם העומס שיש בקרוספיט, עדיף שלא יתעסק בזה. וכאן גם נמצאת הדילמה - האם אפשר ליהנות מאימון קרוספיט ותוך כדי לשמור על עצמך, או שעצם העיסוק בקרוספיט שמור רק לאנשים שאוהבים ומוכנים לקחת סיכונים?

כך או כך, אופנת הקרוספיט בשיאה ולא נראה שהיא עומדת להיעלם. יכול להיות שיהיו נפגעים בדרך, אבל ככל הנראה אנחנו נשמע בעיקר על סיפורי ההצלחה.