סיכמנו לכם -
המרכיב הכחול באור והנזק לרשתית

תמליל הסיכום

כדי שנוכל לראות, פיגמנטים רגישים לאור קולטים פוטונים ומחוללים שרשרת התרחשויות כימיות. כתוצאה מכך נוצרים אותות חשמליים ששולחים קלט ויזואלי אל המוח, אבל גם מחוללים תוצרי לוואי לא מזיקים - כמו קרינת פוטון A2E, ליפופוסצין ופסולת חמצונית. למרבה ההפתעה, אותו אור שמאפשר לנו לראות, יכול גם לגרום לנזק לתאי הרשתית שלנו במידה ואנחנו נחשפים לאורך גל מסוים למשך זמן ארוך.


אור כחול, בין 400 ל-500 ננומטר, עלול לגרום לנזק משמעותי לרשתית. עדיין רוב העדשות החוסמות אור כחול יעילות רק ב-70%. מחקר של ויסנטה – טחדור (VICENTE-TEJEDOR) ושותפיו הראה איך הסרה של המרכיב הכחול באור מפחיתה באופן משמעותי את הנזק לרשתית לאחר חשיפה בצפיפות גבוהה. על פי המחקר, כדי להפחית את הפגיעה, חסימת האור הכחול צריכה להיות בהיקף של 94% בחשיפה מלאה לאור.


במסגרת המחקר, נחשפו 18 עכברים לבקנים למחזור של 12 שעות אור ו-12 שעות חושך לסירוגין, ואז חולקו לקבוצות של שלושה. הקבוצה הראשונה לא נחשפה בכלל לאור כחול מתחת ל-500 ננומטר, הקבוצה השנייה נחשפה לאור כחול ללא פילטר והשלישית נחשפה למקור אור מתמשך עם פילטר בחסם של 94% לאור הכחול, שאפשר ליותר מ-90% מאורכי הגל האחרים להיכנס. לכל העכברים הורחבו האישונים עם טיפה בודדת של אטרופין 1% והמודל נבדק לאורך יומיים, שלושה, חמישה ולמשך שבוע.


בדיקת אלקטרו-רטינוגרפיה, שמודדת תגובה עצבית לאור, הראתה שכל העכברים מהקבוצה השנייה והשלישית – שהם אלו שנחשפו לאור הכחול - חוו ירידה באמפליטודה של גלי תגובה עצבית לאור אחרי חשיפה ממושכת.
בקבוצה השנייה - הירידה הייתה של 90% בעוד שבקבוצה השלישית, שנחשפה דרך פילטר, הייתה ירידה של 40%. העכברים היו מסוגלים לחזור לתפקוד הקודם אם הם נחשפו לאור כחול ל-2-5 ימים. משך הזמן הזה התאים לירידה של 50% בתפקוד, שדרש תשעה חודשים מלאים של הימנעות מאור כדי להתאושש. לאחר חשיפה של שבעה ימים, לא הייתה התאוששות.


כמו כן, ספירת הפוטורצפטורים בקבוצות הראשונה והשלישית – אלו שלא נחשפו לאור ואלה שנחשפו דרך פילטר, הייתה גבוהה באופן משמעותי מהקבוצה השניה, שנחשפה לאור באופן ישיר. המדדים של הקבוצות שהיו מוגנות ולא נחשפו היו דומים בנוגע לספירה ובנוגע למורפולוגיה של הפוטורצפטורים. רוב הפוטורצפטורים בקבוצות המוגנות נשארו תקינים, בחלקה המרכזי של הרשתית, שהופנה אליו אור כחול.


הממצאים האלה חשובים כי שינויים מורפולוגיים קודמים למוות של תאים ברשתית. התוצאות של המאמר חשפו הבדלים משמעותיים במצבים שקודמים לסטרס ובמצבים שלאחר סטרס עבור כל קבוצה. רמת הנזק תלויה במשך החשיפה ובכמות של אור כחול שמגיע לרשתית. המחקר מוכיח שנזק לרשתית ומחלות עיניים אחרות עשויים להימנע על ידי פילטר יעיל לאור כחול. במאמר המלא תוכלו למצוא פרטים וממצאים נוספים מהמחקר.