איך נחנך את ילדינו לאורח חיים בריא? איך נפתח מודעות אישית ואחריות חברתית?
לרגל יום הבריאות הבינלאומי, ריכזנו לכם כמה טיפים וכלים לחינוך בריא

רבים מאתנו לא מצליחים לחשוב קדימה כשזה נוגע בבריאות שלנו. העיסוק בבריאות מתרחש רק כשהמצב מחמיר ודורש טיפול. לנו ההורים יש כוח להשפיע על הבחירות הבריאותיות של הדור הצעיר. מומלץ להתחיל להנחיל הרגלים בריאים כבר בגיל הינקות של הילדים. רכישת מיומנויות אכילה מתרחשת בשנות החיים הראשונות.

המעבר לאכילה עצמאית תלוי בהתפתחות הנוירולוגית, אבל גם בחוויית הלמידה של התינוק. כשאנחנו כהורים מתחילים לדאוג, עשויה להתפתח דינמיקה "לא בריאה" סביב השולחן.

כדי לייצר דינמיקה חיובית - קודם כל חשוב להקפיד על ארוחה משפחתית משותפת לפחות פעם ביום. מחקרים מראים שמשפחות שאוכלות ארוחה משפחתית יחד מדי יום, צורכות מזונות בריאים יותר.

עזרו לילדים להיחשף לסוגי מזון חדשים, אבל אל תתערבו ואל תכריחו, והימנעו מהבטחת פרסים תמורת אכילה בריאה. תנו לילד להיחשף למזונות החדשים, מבלי להתערב יותר מדי או להכריח. כפיה באכילה עלולה לפתח אצל הילד התנגדות לאכילה, ולהשיג תוצאות הפוכות. מומלץ לשתף את הילד בהכנת האוכל, ולעודד אותו להציע רעיונות שקשורים לארוחה.

חשוב לחלק את האחריות בין הילדים להורים לגבי נושא האכילה: ההורה אחראי על בחירת המזונות הזמינים בבית, איפה נאכלת הארוחה ובאיזה זמן. ההורים מחליטים אם יש חטיפים וממתקים בבית, האם במקרר יש שתייה ממותקת או מים והאם יש ארוחת צהריים בריאה או שהילד אוכל לצהריים מזון מעובד. ההורה אחראי על מה הילד אוכל בשעות אחה"צ, האם זה חטיף או ממתק או פירות.

הילדים לעומת זאת אחראים על כמה הם אוכלים. בהקשר הזה לפעמים להורה קשה לקבל את העובדה שלילד יש את היכולת לעשות ויסות עצמי. הורים שמעירים לילד על כמות המזון, עשויים להוביל בדיוק לתוצאה ההפוכה. חשוב לסמוך על הילד שיש לו יכולת ויסות עצמי ולעזור לו להתחבר למנגנון רעב ושובע. חשוב לעודד את הילדים ללעוס ולאכול לאט, ולא לאכול בזמן צפייה במסך.

איך נעודד אכילת ירקות?
הירקות הם מקור חשוב לויטמינים ומינרלים, וחשוב שיהיו מוגשים בכל ארוחה. מומלץ לתת לילדים לבחור את הירקות שהם אוהבים, וגם לתת להם להתנסות בירקות חדשים, אבל בסבלנות ובחכמה ובלי להציק. אל תכריחו לאכול ירקות אבל גם אל תתייאשו והמשיכו לחשוף לירקות בכל ארוחה.

בואו נדבר רגע על קינוחים.
הגשת קינוחים בסוף הארוחה היא הרגל ישן שמוטמע בתרבות שלנו. בחגים, בימי הולדת, במסעדות ובארוחות שישי. העדפה למתוק מתחילה כבר מינקות, בעוד ששאר הטעמים נרכשים ונלמדים, וככל שנציג אותם יותר פעמים - כך הילד ילמד לאהוב אותם. כדי להתמודד עם המתוק מומלץ לצמצם את כמות הממתקים בבית, להעדיף חטיפים באריזות קטנות, להגביל את אכילת המתוק רק למקומות מחוץ לבית, להציע פירות ואפשרויות נוספות ולצמצם את התדירות. לא חייבים קינוח בכל ארוחה.

ומה לגבי הצפייה במסכים?
בזמן צפייה במסכים, הילד פחות שם לב לכמות שהוא אוכל ולא יהיה מחובר למנגנון הרעב והשובע, מה שגורם לאכילת יתר. בנוסף הישיבה מול המסכים באה על חשבון על הפעילות הגופנית. הזמן המומלץ לפעילות גופנית לילד הוא שעה ביום, שלא חייבת להיות ברצף. חשוב לעודד פעילויות משותפות כמו הליכה לבית ספר או לחוג, משחקי כדור, טיול בטבע או טיול אופניים.