כשחושבים על פעילות גופנית, ריקוד הוא לאו דווקא סוג הפעילות הראשון שנוהגים לחשוב עליו. אבל לפי מחקרים, ריקוד הוא פעילות גופנית אידיאלית עבורנו. הממצאים מאוניברסיטת בריטון (Brighton University) באנגליה ואוניברסיטת קולוראדו סטייט בארה"ב הוצגו ב-TIME MAGAZINE ב-2017.

אחד המניעים העיקריים לביצוע פעילות גופנית הוא שריפת קלוריות, לכן מעניין לגלות שהחוקרים מאוניברסיטת בריטון מצאו שבמהלך 30 דקות של ריקוד שורפים כ-300 קלוריות. יותר מהכמות ששורפים בריצה קלה עד בינונית וכמות שוות ערך לרכיבה על אופניים.

על פי פרופ' NICK SMEETON, מוביל המחקר, ריקוד כולל תנועה בכל הכיוונים האפשריים, לעומת ריצה או שחייה, בהם התנועה היא פחות או יותר מונוטונית. בריקוד יש פעולות רבות של האצה והאטה שדורשות יותר אנרגיה מהגוף ולכן שורפים הרבה קלוריות. בנוסף, המעבר המהיר בין העמדות השונות בריקוד מאתגר ומפתח רקמות שונות בגוף, בעיקר גידים ורצועות.

המחקר שנעשה באוניברסיטת קולוראדו סטייט בדק את ההשפעה שיש לריקוד על החומר הלבן במוח. שחיקת החומר הלבן, תופעה שמתרחשת עם הגיל, מובילה לירידה קוגניטיבית ובעיקר לפגיעה בזיכרון, בפתרון בעיות וביכולת לעבד נתונים. החוקרים עקבו אחרי מבוגרים שעסקו בהליכה, מתיחות וריקוד ומצאו שבקרב אלה שעסקו בריקוד חל שיפור באזור במוח שמיוחס לחומר הלבן לעומת ירידה בשתי הקבוצות האחרות.

מבחינה פסיכולוגית, ההשפעה החיובית של ריקוד ידועה שנים רבות. באוניברסיטת אוקספורד מצאו שריקוד מסייע להפחתת תופעות של חרדה ומתח חברתי. המחקר מראה שריקוד מעודד תופעה שפסיכולוגים מכנים "קשירת קשר עם האני האחר", זאת אומרת שאנשים שבדרך כלל מתקשים לנהל שיחה או ליצור קשר באירוע חברתי מצליחים לעשות זאת יותר בקלות באמצעות ריקוד. ההסבר הפיזיולוגי הוא שמוזיקה חזקה ותאורה מסוימת מפעילות מסילות מסוימות במוח שאחראיות על יצירת קשרים חברתיים.

השפעה חיובית נוספת בריקוד היא מגע. ריקוד עם בן זוג ישלב בדרך כלל מגע פיזי כלשהו וחוקרים מסכימים כבר שנים על כך שלמגע אנושי יש השפעות תרפויטיות. זו הסיבה שתינוק זקוק למגע הידיים של האם, זו הסיבה שעיסוי הוא טיפול בעל השפעה חיובית וזו גם הסיבה שלריקוד יש אפקט פסיכולוגי חיובי.

אז לא משנה אם זה סלסה, סמבה, או היפ הופ, כדאי להכניס קצת קצב לחיינו.