סיכמנו לכם -
איך מצליחים לדאוג פחות, לעזאזל?

תמליל הסיכום

הרבה מהאנשים מהיזמים החכמים והאמביציוזיים נופלים לקטגוריה של "השאפתנים הרגישים" – אלה שמצד אחד שואפים לקדם, ליזום וליצור, ומצד שני - נאבקים במחשבות מדאיגות לאורך כל שעות היום.

מלודי ווילדינג (Melody Wilding) שכתבה את המאמר היא עובדת סוציאלית והיא מספרת שאותם אנשים מוצאים את עצמם שקועים במחשבות מטרידות ומבלים שעות ארוכות מהיום בדאגות, ספקות עצמיים, לחץ או ביקורת עצמית.

אם כל זה מרגיש לכם מוכר, אתם בטח יודעים שלא חסרות סיבות לדאוג: אלה יכולים להיות לחצים בעבודה או בתא המשפחתי או דרישות של הסביבה והרבה פעמים – הדרישות שלכם מעצמכם...

אז איך נפטרים מהדאגה?
מקדישים לה זמן.
לטכניקה של מלודי קוראים Worry Break – הפסקת דאגות, והיא אפקטיבית וקלה לביצוע. הרעיון הבסיסי הוא להקדיש פרק זמן מוגדר מראש למחשבה על כל הדאגות והבעיות שיש לכם בחיים. במקום שהדאגות יחדרו למחשבות לאורך כל היום בדרכים עקיפות, ויישארו שם ברקע למשך כל היום, מכניסים את הדאגות למסגרת.
בזמן הספציפי שמוקדש לטיפול בדאגות - מנסים להתמודד איתן בצורה יעילה ולפתור אותן. זה אמנם נשמע כמו מתכון ללחץ נוסף, אבל תחשבו על זה ככה: עדיף לצלול לעומקן של הדאגות שלכם למשך רבע שעה מאשר לתת להן ללוות אתכם למשך כל היום.

איך זה עובד?
מתחילים בבחירת זמן ל"הפסקת דאגות", שבו הסיכוי שיפריעו לכם באמצע הוא נמוך. אתם לא צריכים יותר מרבע שעה ומלודי ממליצה לעשות את זה בשעות בערב, כדי לעבד את המחשבות של היום. כדאי לעשות את זה מדי יום ולא לתת לימים עמוסים וקשים לסחוף אתכם ולהשכיח מכם את הפסקת הדאגות שלכם. דווקא בימים האלה - אתם זקוקים ל-Worry break שלכם יותר מתמיד.

חשוב שבזמן הפסקת הדאגות שלכם, תדאגו באופן אינטנסיבי! אל תעשו שום דבר אחר חוץ מלדאוג - תכתבו או תפרטו בפני עצמכם עד הפרטים הקטנים ביותר את הדאגות והחששות שלכם. אל תצנזרו את עצמם.

ועוד עצה חשובה: חלקו את הדאגות ל-2 קטגוריות: דברים שאתם יכולים לשלוט בהם ודברים שאין לכם שליטה עליהם. איך זה עוזר? זה מוציא את הדאגות שלכם לנייר או לסמארטפון או לטאבלט כך שהן כבר לא משוטטות בראש. הן נמצאות בצורה מסודרת על הכתב, מחכות לרגע שתהיו בשלים להתמודד איתן.

בהתחלה ה-Worry Break עשוי להרגיש לכם מאתגר, אבל בהמשך זה נהיה קל וטבעי יותר. הטכניקה הזו גם תעזור לכם לשים את המחשבות הבלתי רציונליות ואת סערות הרגשות שאתם לפעמים נמצאים בהן בפרופורציה מתאימה.

כשאתם מתנגדים לרגשות שליליות כמו דאגות ופחדים, יש להם נטייה לקבל מימדים גדולים יותר כי אתם נאבקים בהם. אבל כשמורידים אותם על הכתב, הם מקבלים את הגודל המתאים להם ואפשר להתמודד איתם יותר ביעילות.

השלב הבא הוא לשאול את עצמם שאלות לגבי הדאגות שלכם:
• איזה סיפור מגביל או מחשבות מגבילות אני מספר לעצמי על הסיטואציה?
• מה הייתי עושה אם היה לי זמן בלתי מוגבל ומשאבים בלתי מוגבלים או אם הבעיה הזו לא הייתה מכשול עבורי?
• מה הייתי רוצה שיקרה?

כשסיימתם את הפסקת הדאגות שלכם, תחליפו הילוך ותתחילו לפעול באופן מעשי בנוגע לדברים שאתם יכולים לשנות בחייכם. חשוב להבין שלדאוג לרווחה הנפשית שלכם זה הרגל ולא מותרות. ולכן מומלץ שתתחייבו לזה - עשו לעצמכם תזכורת בטלפון, תרשמו ביומן, או מה שיעבוד לכם כדי שתבצעו את זה באופן יום יומי.