חוקרים מאוניברסיטת אוהיו סטייט בארה"ב בדקו אילו ענפי ספורט ילדים עם הפרעות קשב וריכוז מעדיפים - ענפי ספורט יחידני או קבוצתי. החוקרים ציפו שילדים המאובחנים עם הפרעת קשב וריכוז יעדיפו ספורט יחידני, אבל המסקנה שהתקבלה הפתיעה אותם לחלוטין.

ד"ר JAMES BORCHERS, מוביל המחקר שהתפרסם במגזין US NEWS בשנת 2017, מסביר שהפרעת קשב וריכוז מאופיינת בהיפראקטיביות, חוסר שקט ורפטטיביות, לכן הם ציפו שענפי ספורט יחידניים שמאפשרים לילדים שליטה ויכולת לחזור על פעולות, כמו- גולף או אומנויות לחימה יהיו האהובים עליהם.

אבל במחקר, שעקב אחרי 850 ספורטאים באוהיו סטייט מתוכם 6 אחוזים אובחנו עם הפרעת קשב וריכוז. נמצא שפי 2 ילדים ספורטאים עם הפרעות קשב וריכוז השתתפו בספורט קבוצתי, כמו- פוטבול, הוקי או לקרוס, מאשר בספורט יחידני.

הבחירה שלהם בענפי הספורט הקבוצתיים קשורה למאפיינים אישיותיים. ד"ר JENNIFER BECK מהמחלקה לאורתופדית ילדים בלוס אנג'לס מסבירה שהבחירות של הילדים הללו קשורות גם לכך שהם נוטים לקחת סיכונים יותר מהממוצע בחברה ולכן הגיוני שימשכו לענף ספורט עם סיכון גבוה יחסית, כמו פוטבול או רוגבי.

מחקרים קודמים כבר הראו שילדים עם הפרעות קשב וריכוז שעסקו בספורט הראו פעילות מוחית וקוגניטיבית טובה יותר מילדים עם הפרעות קשב וריכוז שלא עסקו בספורט בכלל. בנוסף נמצא שבקרב ילדים שעסקו בספורט הופחתו סימפטומים של היפראקטיביות וחוסר שקט. יתרון נוסף הוא שההשתתפות בספורט קבוצתי משפרת את הכישורים המוטוריים- אחת הבעיות המרכזיות שמאפיינות ילדים עם הפרעת קשב וריכוז.

ד"ר YAMALIS DIAZ פסיכיאטרית ילדים מציינת שלתחרותיות בספורט קבוצתי יש יתרון גדול לילדים הללו. שלרוב חווים חוסר הצלחה בבית הספר ותחושה קבועה שהם מתקשים. ההצלחה במסגרת של ספורט קבוצתי מגיעה עם פידבק חיובי שמוסיף לביטחון העצמי של הילד. כיוון שדרך הספורט הקבוצתי הוא רואה שהוא מסוגל להצליח, שיש לו כישורים ושהוא יכול ולהגיע להישגים שאינם בהכרח בתחום הלימודים.