העובדה שמדיטציה היא טכניקה שיכולה להפחית רמות מתח וחרדה הוכחה וקיבלה הכרה ע"י הממסד האקדמי. יוגה לעומת זאת, היא טכניקה שקיבלה פחות תשומת לב בהיבט הזה. בשנת 2018 פורסם מאמר במגזין הדיגיטלי של אוניברסיטת הארווארד לגבי המידע העדכני בנושא.

סקר שפורסם בארה"ב גילה שכ-7.5% מהאוכלוסייה הבוגרת במדינה תרגל יוגה לפחות פעם אחת בחייהם ושקרוב ל4% מהאוכלוסייה תרגל יוגה בשנה האחרונה. ישנן שיטות שונות לתרגול יוגה אבל הפופולארית ביותר בעולם המערבי היא "האטה יוגה" (Hatha yoga) שמשלבת שלושה אלמנטים: תנוחות פיזיות שמכונות "אסאנות", תרגול של שליטה בנשימה, ולסיום: הרפיה עמוקה ומדיטציה.

באוניברסיטת יוטה בארה"ב התבצע מחקר קטן אבל מעניין מאוד שסיפק תובנות לגבי השפעת תרגול יוגה על מתח נפשי על ידי בחינת התגובה של המתרגלים לכאב. לטענת החוקרים, אנשים שמתקשים בויסות מתח נפשי הם בדרך כלל רגישים יותר לכאב ולכן נאספו לצורך המחקר 12 מתרגלי יוגה מנוסים, 14 אנשים עם פיברומיאלגיה (תופעה של כאב שקשורה ככל הנראה למתח נפשי) ו-16 מתנדבים בריאים שאינם מתרגלים יוגה. מבין שלוש הקבוצות, קבוצת הפיברומיאלגיה הראתה, כצפוי, רגישות גבוהה יותר לכאב שבאה לידי ביטוי בין השאר בפעילות מוחית גבוהה ב-MRI. לעומת זאת הקבוצה של מתרגלי היוגה המנוסים הראתה יכולת גבוהה להתמודדות עם גירוי מכאיב ופעילות מוחית נמוכה בבדיקת MRI.

התוצאות מאשרות את היכולת של טכניקות, ויוגה ביניהן, לסייע לאדם לווסת את רמות המתח הנפשי וע"י כך להפחית רמות של כאב. יחד עם זאת חשוב לזכור שיש סוגים מסוימים של יוגה שלא מתאימים לכל אחד. במיוחד אנשים מבוגרים מאוד או בעלי מוגבלות- אוכלוסייה זו עשויה ליהנות מאוד מתרגול יוגה אבל חשוב להתייעץ עם רופא לפני התחלת הפעילות.

כיום, לתרגול יוגה יש בסיס מדעי שמאשר את התועלת הרבה לטיפול בבעיות נפשיות ופיזיות שונות, ומעבר לכך, העבודות שנעשו בנושא מראות שהתחום הפיזי והנפשי קשורים קשר הדוק זה בזה. הראיות מוכיחות שיוגה הוא תרגול עם סיכון נמוך לפציעות באופן יחסי,ויחד עם זאת בעל תועלת רבה יחסית, לבריאות הכללית.