סיכמנו לכם -
איך מודדים איכות של תוכן?

תמליל הסיכום

בעידן של עומס מידע, כשכל כך הרבה תוכן מגיע אל הלקוחות שלכם מכל כך הרבה כיוונים, יש ערך מכריע לאיכות התוכן. לרוב הארגונים היום כבר ברור שרק תוכן איכותי באמת, שנוצר ממקום של כוונה לתת ערך, יעזור לבנות נאמנות למותג לאורך זמן.

אחת השאלות החשובות ביותר לדעתנו היא איך מודדים את האיכות של תוכן? איך נוכל לוודא שהתוכן שאנחנו מייצרים באמת יהיה בעל ערך ללקוחות שלנו? כיוון שאנחנו ב-Summruai מגיעים מעולמות חוויית המשתמש – כאן דווקא היה לנו קל להביא מודל מקובל שמהווה בסיס חשוב בתחום שלנו.

לפני כמה שנים יצר חוקר בשם B.J Fogg מאוניברסיטת סטנפורד, מודל שבוחן את היכולת שלנו להשפיע על ההתנהגות של משתמשים ולקוחות. ההנחה הבסיסית במודל היא שכשהמשתמש או הלקוח יתקל בתוכן שלכם ויצטרך להחליט אם לצרוך אותו או לא, ההחלטה שלו תהיה תלויה בשילוב בין שני פרמטרים – המוטיבציה והיכולת.

מדד המוטיבציה עוסק בשאלה הפשוטה האם התוכן שאתם מציעים בעל ערך ומועיל עבור הצרכן. הכותרת של התוכן שמרמזת מה יש בו, יחד עם התמונה המצורפת שמופיעה לידו – יהיו הבסיס להחלטה של המשתמש אם ללחוץ או לא. זו הסיבה שכותרות משכנעות שמבטיחות ערך עובדות כל כך טוב, גם כשהתוכן בפועל לא ממש עומד בציפייה.

המדד השני הוא מדד הקושי. כלומר – כמה קל או קשה יהיה לצרוך את התוכן.

כשמגיעים כבר לתוכן עצמו – אם מדובר בתוכן טקסטואלי - הלקוח שלכם יצטרך להחליט אם באמת להתחיל לקרוא.
לבני אדם יש קושי אמיתי ומוכח לקרוא טקסטים, ולכן הזמן הממוצע שמוקדש לקריאת בלוג פוסטים הוא 37 שניות, שזה – בינינו – ממש לא מספיק כדי לקרוא שום בלוג פוסט... הגדלת הטקסטים, ריווח גדול יותר, שילוב של כותרות משנה והוספת אלמנטים ויזואליים יעזרו לקוראים להרגיש בנוח יותר ולקרוא, אבל עדין – מדובר בהחלטה מורכבת.

כשמדובר בטקסט – הקושי לקרוא והזמן שזה יגזול יגרמו לכך שברוב המקרים – הקוראים יחליטו לשמור את התוכן לאחר כך או פשוט לוותר. כשמדובר על וידאו – הבעיה לא שונה. כולנו חווים קושי להתחייב לצפיה בוידאו שיש לו ערך מקצועי. כמה הרצאות טד והרצאות מכנסים מחכות אצלכם ברשימת הצפייה? במבחן הקושי – לוידאו וטקסט יש חסרון גדול – הם מחייבים את כל תשומת הלב של המשתמש, ובינינו - למי יש זמן להגיע אליהם? כשמדובר באודיו, ההחלטה פשוטה יותר, כי אפשר להאזין גם במקביל לפעולות אחרות.

אבל בואו נוסיף לרגע את ההקשר. את הוידאו והטקסט שתופסים אותנו במהלך העבודה – אנחנו נוטים להזיז הצידה, כדי שנוכל להתרכז בעבודה עצמה. ובשעות הערב – נרצה לרוב למלא את הזמן שלנו בתוכן חווייתי ולא בתוכן מקצועי. הזמנים שבהם יש לנו יכולת להקדיש זמן ומאמץ להעשרה ורכישת ידע נוסף הם דווקא זמני הביניים שבהם אנחנו עושים פעולה אחרת כמו ספורט, נהיגה, שוטפים כלים או מורידים את הכלב. ולנקודות הזמן האלו אפשר להגיע רק אם התוכן מגיע בפורמט קולי.

כשיצאנו לדרך עם Summurai יצרנו מדד לבחינת איכות התוכן בעולם. קראנו לו V.E.R - Value/Effort Rate – כלומר – היחס בין המאמץ שמושקע לבין הערך שאנחנו מקבלים מהתוכן. מצאנו שבעידן הנוכחי - רוב הטקסטים שאנחנו קוראים, בסוף משאירים אותנו עם התחושה שהטקסט לא היה שווה את המאמץ שהקדשנו לו. גם כשמדובר בפודקאסטים – בהרבה מקרים יש פער עצום בין האורך של הפודקאסט לבין הערך שקיבלנו מההאזנה לו.

ה-Summies – התקצירים הקוליים - מגישים את התוכן בעל יחס הערך לעומת מאמץ הגבוה ביותר שקיים בעולם הדיגיטלי. 3 דקות של תוכן מזוקק שנבחר ונערך בקפידה כדי להביא מקסימום ערך, ומוגש באודיו – כלומר – דורש מינימום מאמץ ומשתלב בזמנים שבהם אנחנו זמינים לדעת יותר. כדי לאפשר גמישות – הוספנו גם את הטקסט ל-Summy, כדי לאפשר למשתמשים לבחור.