בימים אלו, כשהעולם כולו מתמודד עם משבר, אי וודאות ותחושות של חוסר שליטה ולעיתים אפילו חוסר אונים מול מגיפה שמתפשטת, אני רוצה להביא לכם סיפור שאמנם מתרחש בשנת 1914, אבל לנו יש לא מעט מה ללמוד ממנו.

אז בשנת 1914 ‪יצא שקלטון כראש משלחת מלכותית בריטית, כדי לחצות את יבשת אנטרטיקה. הוא וצוותו יצאו למסע על האוניה המרשימה בשם אנדיורנס. זהו גם שמו של הספר שמספר את סיפורו של שקלטון ואנשיו.

כשהיו במרחק יום הפלגה בודד אחד ליעד, נתקעה האוניה בקרחונים למשך כעשרה חודשים. מבלי לעבור סדנאות פיתוח מנהיגות, ללא ליווי של יועצים ארגוניים, קאוצ׳ינג או כל עזרה מקצועית כזו או אחרת, האיש בפועלו מלמד אותנו כמה עקרונות על מנהיגות באי וודאות. על העקרונות האלו נעבור עכשיו:

1. העיקרון הראשון הוא לכידות ומשמעת-
   בעמוד 81 בספר נכתב על שקלטון, ואני מצטטת, ש"הוא חש שהוא הסיבה לכך שנלכדו במצב זה, ולכן עליו גם מוטלת האחריות לחלץ אותם משם. כמו מאש נזהר מפני עושי צרות פוטנצאליים העלולים לכרסם בלכידות הקבוצה. חששו הגדול היה שמא תתעורר איזו מחלוקת שתמצוץ את לשד הקבוצה ותותיר אותה בלא הכוח העושה את ההבדל לעתים, בעתות משבר, בין נצחון לתבוסה. על כן כיוון תמיד את מעשיו, ונקט כל אמצעי כמעט, על מנת לשמור על הלכידות הפנימית ועל המשמעת של הקבוצה."
   אז גם היום כשמופצות הנחיות רבות, תפקידנו כמנהלים או כמנהיגים, בעבודה, בקהילה ובבית לוודא את המשמעת ולשמור על הלכידות, בכל האמצעים הטכנולוגיים והאנושיים העומדים לרשותינו.
   
   
2. העקרון השני קשור לניהול של מנהלים. כאשר נתקל אחד מסגניו של שקלטון בקושי או באתגר מול אחד מאנשיו, הוא לא תופס את מקומו, אלא מבהיר לו את תפקידו ואת מה שמצופה ממנו ובכך שומר על מעמדו של הסגן מול אנשיו.
   
   
3. העקרון השלישי קשור לעשייה, כן, פשוט עשייה- שקלטון מבין שכאשר תקועים באי וודאות ובחוסר אונים, עדיף להיות עסוקים- בנייה, צייד, ניקיון, אימון אפילו משחק, נגינה או שירה. כשהוא מתקרב לנקודה שבה מסתיימת העשייה הוא מקבל החלטה לזוז, להיות בתנועה. העיקר לא ליפול לחוסר מעש. הוא מבין שחוסר מעש במצב שבו הקבוצה נמצאת מוביל לצרות גדולות יותר מאלו שגם ככה קיימות.
   
   עשייה מסתבר, עוזרת לנו להעביר את הזמן, מפחיתה את הסיכויים לשקוע בדאגות וחרדות ומועילה ומקדמת אותנו. וודאו שאנשיכם, או ילדיכם עסוקים, זה נשמע טרוויאלי אולי, אבל חשוב לוודא שכל אחד יודע מה עליו לעשות ושלכולם יש מה לעשות.
   
   
4. עקרון רביעי- שמירה על אופטימיות- גם כשמצבם של שקלטון ואנשיו היה בחוסר אונים מוחלט בלי שום אפשרות נראית לעין להיחלץ, שקלטון שומר על אופטימיות ובכך על תקווה ואמונה אצל כולם שיהיה בסדר. זה לא ה"יהיה בסדר" מעגל הפינות שאנחנו מכירים לעיתים במחוזותינו, אלא אמונה פנימית עמוקה שבסוף באמת יהיה בסדר, ולא משנה מה יקרה. 
   
   וזאת בדיוק האופטימיות הנדרשת לנו גם עתה. זאת לא אופטימיות תמימה שטומנת את ראשה בחול ומדחיקה את הקושי שעמו אנו מתמודדים, אלא אופטימיות שמסתכלת על המציאות, מבינה אותה ומשודרת החוצה ככזאת שמעודדת ומרימה את האחרים, ולא מורידה או מלחיצה אותם.
   
   
5. עקרון חמישי עוסק בקבלת החלטות- מבין אלפי ההחלטות שקיבל שקלטון היו כמה החלטות שהתגלו כשגויות. אך מעולם לא התערער מעמדו, הוא ידע להסביר את ההחלטות שלו וגם אם לא כולם הסכימו- הבינו, והלכו אחריו. בנוסף, הוא היה עיקבי בעקרונות לפיהם קיבל את ההחלטות כך שלאנשיו לא היו הפתעות גדולות.
   
   כשהמדיניות, הרוח והעקרונות של המנהיג או המנהיגה ברורים וחשופים- קל לנו להבין את הפרקטיקה וללכת אחריהם.
   
   
6. עקרון שישי ואחרון להיום הוא כובד האחריות וחיי אדם- זה נשמע כמו סיסמה מובנת מאליה, אבל אצל שקלטון זה בולט בכל החלטה וצעד במהלך השנתיים שהוא מנהיג את האנשים. אחת ההחלטות המשמעותיות ביותר שלקח היא לצאת בסירה אחת עם חלק מהקבוצה כדי להזעיק חילוץ ועזרה עבור קבוצה שנותרה על אי קטן ומלא בסכנות. במשך חודשים האנשים על האי ממתינים בחוסר אונים לחילוץ שלהם. איך אתם חושבים שזה נגמר? האם הוא הגיע לחלץ אותם? האם לסיפור הזה יש סוף טוב? את התשובה תוכלו לגלות בספר, או בגוגל.

זהו עד כאן להיום, מקווה שנהנתם ולמדתם והעיקר שימרו על הבריאות והקפידו על ההנחיות.

בהצלחה לכולנו.