סיכמנו לכם -
מתמודדים עם החששות - דרכים להירגע בימים של חוסר ודאות

תמליל הסיכום

כולנו מתמודדים בימים האלה עם הרבה חששות, ברמה הבריאותית – האישית והמשפחתית, וברמה התעסוקתית-כלכלית, כי עסקים נפגעים מההשלכות של הקורונה ומתמודדים עם קשיים ואי ודאות לגבי ההמשך. דייגו קרושבסקי, פסיכולוג מחוזי במחוז הדרום של מכבי שירותי בריאות, מציע דרכים להתמודדות עם החרדות שצצות בימי קורונה:
להקפיד על חשיפה מבוקרת למידע.

כשהמעקב אחרי עדכונים וידיעות חדשותיות הופך לאובססיבי, כך שאנחנו בודקים כל הזמן – מה קורה? מה כמות החולים? מה כמות הנפטרים? כמה הוכנסו לבידוד? וכדומה, מדובר במצב של יתר חשיפה שעשוי לעורר חרדה ולכן רצוי להימנע ממנו.

מומלץ לווסת את כמות המידע שאנחנו נחשפים אליו, להחליט למשל ששומעים/רואים חדשות רק פעמיים ביום – בצהריים ובשעה שמונה בערב, ובשאר הזמן לא צורכים תוכן חדשותי, לא דרך הטלוויזיה, הנייד או המחשב.

ומה לגבי השיח המשפחתי על הקורונה?
ילדים הם יצורים ערניים והם יודעים שמשהו קורה ולכן חשוב לא לנסות ולטשטש עבורם את המציאות, אלא להנגיש להם את המידע בשפה שמתאימה להם. לא מדברים על "מגפה", אלא מסבירים שיש עכשיו מחלה מאוד מדבקת, שחלק מהאנשים ידבקו וחלק לא, שהמחלה יכולה לגרום לשיעול ולהרגשה לא טובה, אבל זה עובר, ומי שיצטרך- ילך לרופא או לבית חולים ויטפלו בו.
זה המקום של ההורים לקחת אחריות ולהירגע קודם כל בעצמם, לפני שהם מתווכים את המידע לילדים, בין היתר, כאמור, באמצעות בקרת חשיפה ומינון של מידע.

חשוב להתמקד בהנחיות פשוטות וענייניות שקל ליישם אותן כמו: שטיפת ידיים, שימוש בחומר חיטוי, כניסה לבידוד במידת הצורך והכל בהתאם להוראות משרד הבריאות.

כדאי לתת תפקידים קונקרטיים לבני המשפחה כדי לסייע לוויסות החרדה, אפשר לתת לכל ילד תפקיד- אחד אחראי על יצירת פעילות משפחתית, אחר על ניקיון הסלון וכדומה.

חשוב לשנות את השיח סביב הבידוד – לא מדובר בעונש, וזה לא אומר שנדבקנו, זהו עוד אמצעי הגנה שאנחנו נוקטים בו כדי לשמור על עצמינו ועל הסביבה והוא בשליטה שלנו. הדגש הוא על כך שמדובר במצב אקטיבי ולא במצב פאסיבי, כך שהעשייה שלנו כעת היא להישאר בבית.

שהייה ממושכת בבית עשויה לעורר מתחים. המורכבות הזאת מצריכה מצד אחד שמירה על שגרה וגבולות עד כמה שאפשר, ומצד שני מציאת עיסוקים יצירתיים, כמו כתיבת יומן וידאו, ויצירת משימות לטווח ארוך. זה הזמן להוציא את הפאזל של האלפיים חתיכות מהארון.

בנוסף: חשוב לשמר את הקשרים החברתיים של כל בני המשפחה ולדאוג שהילדים יוכלו לשמר אינטראקציות יומיומיות עם חבריהם. באמצעות שיחות טלפון, שיחות ווידאו ורשתות חברתיות.
גם גבולות מסדירים חרדה, ולכן זה שלא הולכים לבית ספר לא אומר שאין מסגרת, כך שאם כל יום עושים שיעורי בית בשעה ארבע, גם בזמן הבידוד עושים שיעורי בית בשעה ארבע. לזכור שלא מדובר בחופשה אלא באמצעי זהירות וכמו שאמא ואבא ממשיכים לעבוד מהבית כי מישהו מצפה מהם לתוצר, גם המורה מחכה לשיעורי הבית. המסר צריך להיות שהחיים ממשיכים כסדרם וגבולות הבית ממשיכים להישמר.

מאחלים לכם בריאות שלמה!