פבריסיו טייקסיירה (Fabricio Teixeira) מזכיר לנו את האבולוציה הבסיסית של מוצרים.

מוצרים מצליחים מתחילים בדרך כלל מפתרון טוב לבעיה קטנה וממוקדת. לאורך הזמן, צוות המוצר מבין שיש צורך לפתור בעיות נוספות, ואז – מפתחים רכיבים נוספים למוצר ומנסים לענות על תסריטי שימוש נוספים והמוצר הופך להיות מורכב. מעניין לראות שאנחנו כמעט אף פעם לא מורידים רכיבים מהמוצר.

הצורך להרחיב את המענה למוצר נובע בדרך כלל מדרישות שמגיעות מלקוחות, מזיהוי של הזדמנויות עסקיות נוספות ומהנחת היסוד שאם נרחיב את היקף המוצר, תתרחב גם ההזדמנות העסקית.

אחרי שיצאנו לדרך עם הרחבת המוצר והתחלנו להוסיף יכולות, יהיה כבר קשה מאד לחזור אחורה. כדי לצמצם את יכולות המוצר, יהיה מאד קשה לענות על השאלה כמה אנשים משתמשים ברכיב והאם ההורדה שלו תייצר התנגדות. בנוסף, יהיה קשה מאד לתעדף הסרה של יכולות קיימות גבוה יותר מ על פני יצירה של יכולות חדשות.

ואז, כדרכו של עולם, צץ לו מוצר חדש וטרי, שעושה בדיוק את מה שצריך בצורה פשוטה ומדויקת, ולוקח לנו את כל הלקוחות...

אם ננסה לחשוב על מוצרים מצליחים כמו Dropbox, Trello, Slack, Lyft ואפילו טוויטר, כולם הצליחו להתמקד בערך עסקי אחד מדויק שנשמר בתור הקו המנחה של כל רכיבי המוצר – העיצוב, המיתוג, התקשורת, הרכיבים של המוצר והמבנה שלו.

הרעיון של מוצר ממוקד שעושה פחות ובצורה טובה יותר הוא לא רעיון חדש. מחבר המאמר מזכיר לנו את דיטר רמס (Dieter Rams) , המעצב התעשייתי הגרמני שהוכר בתור אחד מהמעצבים המשפיעים ביותר במאה ה-20 ואת הציטוט המפורסם שלו – “Less, but Better”.

זו הזדמנות להדגיש את העקרונות שעוזרים לשמור על מוצר ממוקד:

• נסו לזהות את התכונות ההכרחיות שהמוצר שלכם צריך, ואז לקצץ אותם לחצי ושוב לחצי. צורת החשיבה הזו תעזור לכם לזהות ולזקק את מה שחשוב באמת.
  
  
• באמצעות ניתוח המידע אודות השימוש במוצר תוכלו לזהות מה הרכיבים המשמעותיים שלכם ולאתר את הרכיבים שבהם לא נעשה שימוש.
  
  
• הגדירו כמות מקסימלית של רכיבים שאותה אסור לעבור.
  
  
• ואולי הכי חשוב מהכל – אתם חייבים ללמוד להגיד "לא!". נסו את זה כמה פעמים ותגלו שעם הזמן זה נהיה קל יותר.

פבריסיו ממליץ שמדי פעם תעצרו לרגע להסתכל על המוצר שלכם ותבדקו אם אתם עדין ממוקדים. תגלו שצורת החשיבה הזו תעזור לכם לייצר מוצרים טובים יותר.