Rise Science פיתחה אפליקציה שנועדה לעקוב אחר השינה של אתלטים מקצועיים, ולגבש עבורם המלצות התנהגות כדי לשפר את הביצועים שלהם. ממשקי המשתמש באפליקציה הציגו גרפים שונים של מידע והשאירו את הסקת המסקנות וקבלת ההחלטות למשתמשים.

בעוד שהחברה הניחה שצריך לשפר את הגרפים, בעבודה עם חברת IDEO בוצע מחקר משתמשים שהראה שהבעיה היא לא בשיפור הגרפים, אלא בעובדה שבמקום גרפים - המשתמשים פשוט צריכים לקבל המלצה באילו שעות הם צריכים ללכת לישון ולקום!

במצב האפליקציה הקודם מופיעים שלושה גרפים זה מעל זה – שני גרפים של מגמות ומתחתם גרף עמודות, ובאפליקציה החדשה – הנתונים המדעיים עברו אל מקומם הראוי – מאחורי הקלעים, ובמקומם מוצגת פשוט השעה המומלצת ללכת לישון הערב, יחד עם המלצה קצרה לקריאה. אם יצא לכם - שווה להציץ במאמר המקורי כדי לראות את התמונות של לפני ואחרי.

התוצאות העסקיות לא איחרו להגיע. 15 קבוצות ספורט מקצועיות שילבו את המוצר בפעילות שלהן, והחברה החלה פעילות גם מול חברות עסקיות מחוץ לעולם הספורט, כדי לבחון אפשרויות לעזור בשיפור ביצועי העובדים.

זו דוגמה מעולה לערך של שיתוף פעולה בין צוות הדאטה לצוות העיצוב.

אז בואו נראה מה הדגשים שעשו כאן את העבודה:
• במקום להתחיל מהפונקציונאליות והעיסוק במידע, מחקר משתמשים מאפשר להבין את נקודת המבט ההתנהגותית והרגשית של המשתמשים. מחקר משתמשים עובד מצוין כשמשתלבים מחקר איכותני באמצעות כלים כמו ראיונות או תצפיות עם מחקר כמותני כמו שאלונים או דוחות שימוש.

המחקר במקרה הזה כלל ביקור במעונות סטודנטים של אתלטים בקולג' וביקור במתקני האימונים, כדי ללמוד איך נראים חיי היום-יום של האתלטים. בביקור היה ברור שאין מקום להוסיף ליום של האתלטים עוד אתגר של התמודדות עם גרפים ונתונים.

• כלי נוסף מעולם ה-Design thinking שנעשה בו שימוש במסגרת התהליך הוא "השראה מבוססת אנלוגיות" (Analogous Inspiration).

כדי להבין את המודל, צריך להכיר דוגמה מפרויקט אחר. בפרויקט מסוים בחברת Proctor & Gamble, הוזמנו 50 עובדים לסדנת הדרכה של יומיים על מוצר חדש. אחרי סיום ההדרכה, המשתתפים בהדרכה נדרשו להעביר את אותה ההדרכה באופן עצמאי למישהו אחר. במודל הזה התברר שלמרות שההדרכה הראשונית היתה מוצלחת, המודרכים לא הצליחו להעביר את ההדרכה בהצלחה לאחרים בחברה באופן שיסחוף אותם.

בפרויקט הזה נמצאה אנאלוגיה מעניינת לשיחה – עם עולם המחלות. אם בעולם המחלות נעשה מאמץ למנוע התפשטות של מחלה, במקרה הזה – המטרה הפוכה והמטרה היא להצליח לעצב התפשטות אפקטיבית למוצר. כדי להצליח בכך, הבינו ב-Proctor & Gamble שכדי להשיג התפשטות אפקטיבית, צריך לאתר את הגורמים בעלי ההשפעה המשמעותית ביותר בחברה ולהדריך אותם.
המטאפורה מעולם המחלות עזרה במקרה הזה לזקק את האתגר ולייצר הצלחה, והצוות הפך לצוות שגרירים קבוע של שינויים בחברה.

• הכלי האחרון ששווה אזכור גם כאן הוא שימוש בסקצ'ינג ובאב טיפוס כאמצעי לקבלת משוב ממשתמשים. בעוד שהכלים האלה טריוואליים למעצבים, מומלץ גם לאנשי דאטה לשלב אותם בסט הכלים, כדי לעודד בדיקה האם המידע שמונגש לקהל היעד קל להבנה. גם כאן – עבודה באיטרציות לבדיקת מודלים שונים ושיפור שלהם לאור המשוב של המשתמשים הרבה לפני שנכתבה שורת קוד אחת – ישפר משמעותית את תצוגות המידע.

בקיצור, החיבור בין דאטה לעיצוב מתבקש, ונכון שארגז הגלים העיצובי ישמש גם את אנשי הדאטה ביום-יום.