דקות או פחות ‎30

כשאורן קניאל ניסה לגייס כסף ממשקיעים כשהוא הקים את החברה שלו אפספלייר לפני כשש שנים הוא קיבל עשרות תשובות שליליות, הם פשוט לא ידעו איך לאכול אותו. היום רבים מהם דופקים את הראש בקיר, כי המכירות של החברה מתקרבות ל-100 מיליון דולר והיא כבר גייסה 80 מיליון דולר ומעסיקה מאות עובדים בכל רחבי העולם. אז על מה דיברנו? על איך בונים חברה עם תרבות ארגונית מנצחת ומוצר שהלקוחות לא יכולים לחיות בלעדיו? איך פייסבוק וגוגל לא הורגות סטרט אפ צעיר שנסמך על המידע שהן מספקות? וגם איך חיים ממשכורת מינימום כשהחברה שלך עדיין בחיתולים? התשובה, לחכות עם הקפה לפגישות במשרדים של אחרים ולהגיע להרבה אירועים עם אוכל בחינם.

ד"ר גאווין סאס הוא דיקן בית הספר לעיצוב חדשנות במכללה למנהל ויועץ לכמה מהחברות המובילות במשק, ביניהן כתר פלסטיק וחברת החשמל. אם תיכנסו לשיעור שלו במכללה רוב הסיכויים שתמצאו את הסטודנטים עומדים על השולחנות, מציירים בצבעי גואש או משחקים בפלסטילינה, הסיבה- רק ככה גורמים לאנשים להתחיל לחשוב יצירתי וחדשני. וזו בדיוק המשימה של ד"ר סאס, לגרום לגופים עם תרבות ארגונית מסורתית לחשוב חדשנות ולרתום את התעשייה לטפח כוח אדם איכותי וחדשני יותר. אז על מה דיברנו? מה עשו נכון בסודה סטרים, איך הופכים גם משרדי ממשלה ליצירתיים ומה הדבר החשוב ביותר שמערכת החינוך יכולה לעשות כדי להיות עדכנית במאה ה-21? התשובה המפתיעה, לא יותר מתמטיקה או פיזיקה אלא דווקא פחות בחינות בגרות ויותר שיעורי אמנות ומוסיקה.

אביב שוב יצא לנסיעת עסקים והילה בר שוב הוקפצה לכיסא המנחה האורח. הפעם כל הדרך מירושלים ארחנו את ד"ר אראל מרגלית על הקמת קרן ההון הירושלמית JVP, על התכנית שהקים "יוזמה לאומית", על זה שאפשר להצליח להקים סטארט אפ מחוץ למרכז, מה ההבדל בין היזמים של 1993 לבין היזמים היום וגם קצת פוליטיקה ומתי נראה אותו חוזר למערכת.

במשך 8 השנים האחרונות היה יובל מטלון הפנים הישראליות של ענקית הסחר המקוון איביי, כשניהל את 300 עובדי החברה בישראל. החברה החלוצית שמייצרת הכנסות של עשרות מיליארדים התפרסמה אולי בתור שוק הפשפשים הגלובלי אבל מאז צמחה להיות זירת סחר בינלאומית שבה נפגשים מוכרים וקונים מכל העולם. אז על מה דיברנו? על התחרות העזה מצד אמזון ועליבאבא, על האנשים שמתפרנסים ממכירת חלפים לרכב, מוצרי יודאיקה ואפילו שתלי שיניים כחול לבן, וכמובן על התפקיד החדש שלו כמנכ"ל לייבפרסון ישראל ואם מסחר אלקטרוני וצ'אטבוטים הם פחות הקטע שלכם, חפשו את ההופעה הבאה של להקת הרוק שהוא הקים כשניסה להילחם במשבר גיל 40.

אביב טס לחו"ל אז הילה התנדבה להחליף לפרק הזה שדרור ברמן פגש את אריק שמידט מנכ"ל גוגל לשעבר בחנות ספרים בפאלו אלטו הוא לא ידע שזה הולך לשנות לו את החיים שלוש קרנות אחרי זה ועשרות השקעות דרור ברמן מנהל קרן הון סיכון בוואלי שבין ההשקעות שלה אפשר למצוא את אובר דאטורמה ועוד חברות מבטיחות מישראל ומהוואלי

את הילדות שלו בילה אמיר פיינטוך במקום הכי רחוק מעמק הסיליקון, אולמות הקולנוע שבנה סבא שלו בחיפה. אחרי שירות בחיל הים ותפקידים בכירים בחברות טכנולוגיה כמו קוואלקום, הצטרף פיינטוך לפני 4 שנים להנהלה הבכירה של ענקית השבבים אינטל, שחווה לאחרונה לא מעט טלטלות. איך מתאוששים מההתפטרות המפתיעה של מנכ"ל אינטל בעקבות מערכת היחסים שניהל עם עובדת החברה? האם אפל באמת מפסיקה לעבוד עם אינטל? ומה הסיכוי שהוא עצמו יעמוד בראש ענקית השבבים מעמק הסיליקון?

מאיר אורבך נחשב לאחד מעיתונאי הטכנולוגיה הבכירים בישראל. פגשנו אותו ביום שבו התפרסמה עסקת הענק שבה רכשה סיילספורס את דאטורמה ב-850 מיליון דולר, ולמען האמת מאיר היה קצת מבואס. לא בגלל העסקה, אלא בגלל שהוא גילה עליה מהבלוג הרשמי של סיילספורס ולא מאחד מעשרות המקורות שהוא מתחזק בתעשייה. אז על מה דיברנו? על עיתונות ופייק ניוז במאה ה-21, על סקופים ומתחרים ועל השאלה ששואל כמעט כל יזם, איך אני מגיע לאורבך ודואג שכלכליסט יכתבו על הסטרטאפ שלי? רמז, זה לא ממש מסובך.

כשד"ר דורון מאירסדורף אומר אילון ורומן, הוא מתכוון לשני מכרים שלו, יזם העל אילון מאסק והמיליארדר רומן אברמוביץ'. ככה זה כשהחברה שלו סטורדוט מפתחת את אחת הטכנולוגיות שמעניינות כל יצרנית רכב או מכשירים סלולריים- טכנולוגיה להטענת סוללות במהירות הבזק. בחודשים האחרונים מאירסדורף צירף שלושה משקיעים אסטרטגיים מהם גייס עשרות מיליוני דולרים- יצרנית רכבי היוקרה מרצדס, ענקית האנרגיה BP וחברת הסוללות TDK. אז איך הוא רואה את עולם הטכנולוגיה והרכב בשנים הקרובות, מה החזון של סטורדוט ומה היה בפגישה האחרונה עם רומן אברמוביץ', זאת שתמונת ממנה עלו לרשתות החברתיות, ביום שבו פורסם שהמיליארדר זונח את לונדון ועושה עלייה לנווה צדק? הכל בפרק החדש שלנו.

היא גדלה בבית חרדי, בלי אנגלית ומתמטיקה ובגיל 15 החליטה שהיא לא תחיה כמו שהמשפחה והסביבה שלה הכתיבו. למדה לתכנת בעצמה, הצליחה להתברג לתפקידי פיתוח וניהול באמבלייז ואז בקומברס והיום היא המייסדת והמנכ"לית של בריולה, שגייסה תשעה מיליון דולר ממשקיעים כדי להקים אתר אופנה שמוכר חזיות והלבשה תחתונה בעשרות מיליוני דולרים בשנה לנשים אמריקניות. שיחה מעוררת השראה עם יזמת יוצאת דופן ששוברת כל קיר אפשרי בדרך להצלחה.

הוא אחת הדמויות המרתקות בעולם העסקים הישראלי, בשיאה הייתה אמבלייז שהקים וניהל שווה שמונה מיליארד דולר, אבל אז ניסיון השתלטות עוין גרר אותו למסע שבו בניסיון לשמר את השליטה בחברה, עבר על החוק, שקע בחובות ומצא את עצמו מבודד בצינוק בין חמישה בתי כלא במשך כמעט ארבע שנים. זו הפעם הראשונה מאז שהשתחרר מהכלא לפני 4 שנים שרייפמן מתראיין, ובפתיחות יוצאת דופן ועם הרבה הומור הוא מספר לנו על חטא היוהרה שהפיל אותו ואת מפעל חייו, על ניסיונות ההתנקשות ועל המסע המחודש שלו להיות שוב מולטי מיליונר. הנה הסרטון שדברנו עליו https://youtu.be/GqrJI-fExXc

הסיפור של ד״ר זאב פרבמן הוא כנראה תמצית החלום הישראלי. הוא גדל באיזור נידח במזרח רוסיה שבו הטמפרטורה הממוצעת היא מינוס 50 מעלות ביום וכשהוא עלה בגיל 13 לישראל אביו מדען הטילים נאלץ לעבוד במסגרות ואימוl במלצרות ובשלוש השנים הראשונות בארץ המשפחה לא יכלה אפילו להרשות לעצמה לקנות מזגן. היום פרבמן, שהשלים מאז דוקטורט באוניברסיטה העברית עומד בראש לייטריקס, חברה שמכניסה עשרות מיליוני דולרים בשנה ופיתחה כמה מהאפליקציות הפופולריות ביותר בעולם בתחום עיבוד התמונה ועריכת תוכן. אז איך עושים מיליונים מתמונות סלפי, איך מקימים חברה בלי לקחת כסף ממשקיעים ואיפה זה לעזאזל יקוטיה? התשובות בפרק שלפניכם.

עדי רגב הוא סמנכ"ל המכירות של יוניליבר ישראל ואחד האנשים החשובים ביותר בכל מה שקשור לתעשיית הפוד-טק והריטייל-טק הישראלית. יוניליבר היא החברה שמשווקת עבורכם את הגלידות של מגנום, הקורנפלקס של תלמה והסבונים של דאב ולכן השינויים הדרמטיים שמתרחשים בשוק הקמעונאות הישראלי והעולמי משפיעים בצורה ישירה על כל מה שעדי עושה. אז על מה דיברנו? על קריסת מגה וטויס אר אס, על האיום הגדול שמציבה אמזון, על הסטרטאפים הישראליים והיכולת שלהם לעזור לחברה רב לאומית כמו יוניליבר, וכן, למה עדיין הארטיק והקורנפלקס הישראליים יקרים מאלה שתקנו במכולת בברלין, באמסטרדם או בלונדון.

את הסטרטאפ הראשון שלו תומר דביר הקים בגיל 6, הוא הבין שהארנבים שקיבל במתנה מתרבים במהירות ושהוא יכול להרוויח 5 ש"ח על כל ארנבון שהוא ימכור בחזרה לחנות בעה"ח. כמה שנים מאוחר יותר, תומר הוא סגן נשיא בכיר בחברות אשוריון, חברה פרטית שמשרתת 300 מיליון לקוחות בכל העולם. לאשוריון הוא עבר אחרי שמכר לה את הסטרט אפ שלו סולוטו אותו הקים עם היזם ישי גרין לפני עשור. על המסע המסחרר של תומר, שהתחיל בזכייה בתחרות היוקרתית "טק קראנץ' דיסרפט" המשיך בפרידה מהשותף שלו שתיעד את מאחורי הקלעים של הסטרט אפ עבור מחוברים והגיע לאקזיט של מעל 100 מיליון דולר וגם על איך זה להיות אבא טרי שרבע מהמזמן נמצא על הקו ת"א-נאשוויל.

אם תשאלו את יואב רוזנברג, מי שהיה סגן ראש חטיבת המחקר באמ"ן ואחראי על התיק האיראני במשך שנים, ביטול הסכם הגרעין על ידי טראמפ הוא טעות חמורה. זה אגב, לא הפריע לאיש המקורב ביותר לטראמפ בעמק הסיליקון, היזם והמשקיע האגדי פיטר תיל להשקיע בחברה שהקים רוזנברג, "אפיסטמה" במסגרת סבב גיוס של 6 מיליון דולר שהשלימה החברה לאחרונה. אז למה פנסיונר של מערכת הביטחון מחליט להפוך להיות יזם? איך מתמודדים עם הקשיים הגדולים שכרוכים בלהפוך לסטרטאפיסט? ואיך בדיוק לימודי פילוסופיה יכולים להיות רלבנטיים לתכנה שמנבאת פייק ניוז? הכל בפרק של השבוע.

אם תשאלו את בן וולקוב המייסד והמנכ"ל של הסטרטאפ "אוטונומו" תחום האוטו-טק הישראלי חווה מצב של "בועתיות". בין הגיוסים הגדולים, האקזיטים המרשימים קיימת סכנה שלא כל החברות המבטיחות יצליחו לעמוד ביעד. אוטונומו שהוקמה לפני כשנתיים וחצי והקימה מערכת של מרקט פלייס לסחר במידע שמופק על ידי מכוניות הצליחה לסגור שותפויות עם לפחות 10 יצרניות רכב ולגייס לא פחות מ-45 מיליון דולר ממשקיעים חשובים בישראל ובעולם, אבל ע"פ וולקוב לפעמים דווקא העובדה שיש לך חשבון בנק מלא הופכת את החברה שלך לפגיעה במיוחד.

בשנים האחרונות מדברים הרבה על כלכלת החלטורות, או באנגלית "גיג אקונומי". על התנאים הבעייתיים, על המשכורות המצטמצמות ועל העובדה שמספר הפרילנסרים בארה"ב זינק בעשור האחרון מ-30% ל-40% מכוח העבודה. אבל לא הרבה יודעים שמי שהמציא את המושג ואפילו רשם את כתובת האינטרנט gigeconomy.com היא לא אחרת מ"פייבר", חברת הצמיחה שאחראית ליותר ממיליון עסקאות כל חודש בין פרילנסרים ולקוחות. 8 שנים אחרי שהוקמה בתחילת הדרך בלי לגייס שקל, פייבר היא אחת החברות הישראליות המרשימות ביותר, עם מאות עובדים והכנסות של עשרות מיליוני דולרים. מיכה קאופמן המנכ"ל והמייסד מגיע לאולפן ומדבר איתנו על בני דור ה-Y, על הקושי לגייס עובדים בעידן תחרותי וגם נאבק עם התרגום הבעייתי של הבסיס לכלכלה של חברות ענק כמו "אובר", "איירבנבי" וגם "פייבר".

בכיתה ג' כששאלו את שלי לנצמן מה היא רוצה לעשות כשתהיה גדולה היא אמרה שהחלום שלה זה להיות נשיאת המדינה. כמה שנים מאוחר יותר קצינת הקבע שהתחילה כעובדת זוטרה במיקרוסופט חולשת על אחד מארגוני הטכנולוגיה החשובים בישראל, עם מאות עובדים ולקוחות ענק כנראה כבר לא תהפוך לנשיאה, כי אין סיכוי שהיא תהיה בדרך פוליטיקאית. על הכשלונות וההצלחות של מיקרוסופט, איך לנהל את דור ה-Y שמשתעמם בתפקיד אחרי 7 חודשים בלבד ואיך היא העזה בתור עובדת מתחילה לסמן לסטיב באלמר המנכ"ל האגדי של מיקרוסופט עם אצבע לרוחב הצוואר "אני אהרוג אותך" ולא פוטרה מיד.

איך הייתם מרגישים אם אחד האנשים החזקים והמקושרים בתעשיית ההייטק היה מתחיל לבלוש אחריכם, לצלם את בני המשפחה שלכם ולאסוף עליכם חומרים מפלילים מהעבר. זה בדיוק מה שקרה ליזם הסדרתי שחר קמיניץ כשיום אחד תחקירני התכנית עובדה בישרו לו שבמסגרת התחקיר שהם עשו על משקיע ההון סיכון רמי ברכה הם גילו שהשותף בקרן "פיטנגו" הפעיל חברת מודיעין ובילוש נגדו. זו הפעם הראשונה שקמיניץ, שמכר בעבר שני סטרטאפים מתראיין על המקרה וחושף את מה שעבר עליו ועל בני משפחתו בחודשים האחרונים. באותו הקשר דיברנו על תופעת me too, על הטרדות מיניות ועל איך נלחמים באווירה רעילה ובתרבות הגברית שנוצרה בהייטק וגם על האקזיטים שהוא עשה ולמה תואר במדעי הרוח הוא יתרון ולא חסרון כשמקימים סטרטאפ.

ארוחת שישי ממוצעת במשפחת דור כוללת בדרך כלל דיונים ערים בנוזקות, מתקפות כופר ואבטחת סייבר. ככה זה כששני הבנים התחילו ללמוד באוניברסיטה קצת אחרי בית הספר היסודי, בן הזוג שלה עבד שנים במערכת הביטחון וד"ר דורית דור, היא מובילה כבר משנת 1995 את הפיתוח הטכנולוגי והמוצרי של ספינת הדגל של ההייטק הישראלי, צ'קפוינט. עם 1400 אנשי פיתוח תחת ניהולה, ד"ר דור מדברת איתנו על 8200, שבה היא ומייסדי צ'קפוינט צמחו, על האתגרים שעומדים בפני החברה, על הביקורת של עובדים לשעבר על היחס הנוקשה לכאורה וגם על המתחרה הגדול והקולני, ניר צוק בוגר היחידה שלה ומי שהיה מעובדי צ'קפוינט הותיקים שהחליט לצאת למסע צלב נגד המקום שבו הוא התחיל ואפילו כתב על לוחית הרישוי של הרכב שלו "צ'קפוינט קילר".