דקות או פחות ‎30

פרק מיוחד באנגלית עם צ׳ט סילברמן, האיש שכבר רבע מאה עומד מאחורי כנס האיקומרס הגדול, איטייל. צ׳ט סילברמן נולד וגדל בברוקלין כנער יהודי אמריקני. בגיל 16 הוא ביקר בארץ במסגרת משלחת והתאהב בישראל ובאנשים. רק שנים רבות אחר כך הוא נחשף להייטק הישראלי, כשהתחיל לפגוש חברות ישראליות שהתחילו להגיע לכנס. אחרי 7 באוקטובר, צ׳ט שהיה מזועזע מהטרגדיה הגדולה, החליט שהשנה הוא מזמין חברות ישראליות כאורחות שלו, סיבה מצויינת להרים לו ולארח אותו בפודקסט. פרק עם יהודי חם שמספר על ההזדמנויות שממתינות ליזמיןם ישראלים שמחפשים שותפויות עם מותגי הקמעונאות והאיקומרס הגדולים בעולם. מעוניינים? חפשו את צ׳ט בלינקדין ופשוט תשלחו לו הודעה.

בגיל 13 אריק ליברזון חלם ללמוד אווירונאוטיקה בטכניון ולהתגייס לחיל האוויר. אחרי שהגשים את החלום הזה במסגרת העתודה ואחרי כמה שנות שירות, הוא החליט ללמוד תכנות במסגרת הצבא והשתלב ביחידה שמתמחה בחדירה לרשתות הפנימיות של הצבא, כדי לחשוף פגיעויות, כאילו היה מדובר בהאקרים של מעצמה זרה. ככה באה לעולם פנטרה, חברת סיבר שעוזרת לארגונים להתגונן מפני תוקפים. בשנת 2015 הם התחילו עם צ׳ק של 700 אלף דולר מאנג׳ל וכמה קרובים וכעבור מספר שנים הפכו לחד קרן שגייס עד היום כ-200 מיליון דולר, עם הכנסות של כ-65 מיליון דולר בשנה וצמיחה שמתקרבת ל-100% כל שנה. על הדרך אריק עוד הספיק להשלים דוקטורט בתחום של הגירת מניות בשוק ההון. שיחה על סייבר, ספורט והגשמת חלומות וכן, גם על האופן שבו חברה של 350 עובדים מתנהלת במציאות של אחרי שבעה באוקטובר.

בגיל 13 אריק ליברזון חלם ללמוד אווירונאוטיקה בטכניון ולהתגייס לחיל האוויר. אחרי שהגשים את החלום הזה במסגרת העתודה ואחרי כמה שנות שירות, הוא החליט ללמוד תכנות במסגרת הצבא והשתלב ביחידה שמתמחה בחדירה לרשתות הפנימיות של הצבא, כדי לחשוף פגיעויות, כאילו היה מדובר בהאקרים של מעצמה זרה. ככה באה לעולם פנטרה, חברת סיבר שעוזרת לארגונים להתגונן מפני תוקפים. בשנת 2015 הם התחילו עם צ׳ק של 700 אלף דולר מאנג׳ל וכמה קרובים וכעבור מספר שנים הפכו לחד קרן שגייס עד היום כ-200 מיליון דולר, עם הכנסות של כ-65 מיליון דולר בשנה וצמיחה שמתקרבת ל-100% כל שנה. על הדרך אריק עוד הספיק להשלים דוקטורט בתחום של הגירת מניות בשוק ההון. שיחה על סייבר, ספורט והגשמת חלומות וכן, גם על האופן שבו חברה של 350 עובדים מתנהלת במציאות של אחרי שבעה באוקטובר.

את ד״ר זאב פרבמן אירחנו באחד הפרקים הראשונים של הפודקסט אי שם בשנת 2018. אז לייטריקס, החברה שיצרה אפליקציות מצליחות לעיצוב תמונה ו-וידיאו עברה בדיוק למודל של תשלום חודשי ופרבמן סיפר לנו על הטרנספורמציה הזו והאתגרים הגדולים שנלוו אליה. 6 שנים אחרי אנחנו פוגשים את פרבמן כשהחברה שלו כבר גייסה כ-300 מיליון דולר, מכניסה מאות מיליונים והיא אחד מחדי הקרן המפורסמים ביותר בישראל. בימים האלה הם עובדים על מוצר חדש ומהפכני בתחום יצירת התוכן שמשלב בתוכו את הטכנולוגיות החדשות בתחום הבינה המלאכותית, שכבר נכנסו עמוק לאפליקציות הוותיקות שלהם, פייסטיון, וידיאוליפ, ופוטוליפ. בשיחה מאוד כנה, פרבמן מספר לנו על רכבת ההרים שהם חוו, החל מסבב הגיוס שבו המייסדים והעובדים השקיעו מההון שלהם בחברה, סבב הפיטורים האחרון שהם נאלצו לעשות ב-2022 וההצלחות הגדולות שלהם שיביאו את לייטריקס, הסטרטאפ הירושלמי הגאה להיות חברה שתהיה מוכנה להנפקה ב-2025.

את ד״ר זאב פרבמן אירחנו באחד הפרקים הראשונים של הפודקסט אי שם בשנת 2018. אז לייטריקס, החברה שיצרה אפליקציות מצליחות לעיצוב תמונה ו-וידיאו עברה בדיוק למודל של תשלום חודשי ופרבמן סיפר לנו על הטרנספורמציה הזו והאתגרים הגדולים שנלוו אליה. 6 שנים אחרי אנחנו פוגשים את פרבמן כשהחברה שלו כבר גייסה כ-300 מיליון דולר, מכניסה מאות מיליונים והיא אחד מחדי הקרן המפורסמים ביותר בישראל. בימים האלה הם עובדים על מוצר חדש ומהפכני בתחום יצירת התוכן שמשלב בתוכו את הטכנולוגיות החדשות בתחום הבינה המלאכותית, שכבר נכנסו עמוק לאפליקציות הוותיקות שלהם, פייסטיון, וידיאוליפ, ופוטוליפ. בשיחה מאוד כנה, פרבמן מספר לנו על רכבת ההרים שהם חוו, החל מסבב הגיוס שבו המייסדים והעובדים השקיעו מההון שלהם בחברה, סבב הפיטורים האחרון שהם נאלצו לעשות ב-2022 וההצלחות הגדולות שלהם שיביאו את לייטריקס, הסטרטאפ הירושלמי הגאה להיות חברה שתהיה מוכנה להנפקה ב-2025.

את ד״ר זאב פרבמן אירחנו באחד הפרקים הראשונים של הפודקסט אי שם בשנת 2018. אז לייטריקס, החברה שיצרה אפליקציות מצליחות לעיצוב תמונה ו-וידיאו עברה בדיוק למודל של תשלום חודשי ופרבמן סיפר לנו על הטרנספורמציה הזו והאתגרים הגדולים שנלוו אליה. 6 שנים אחרי אנחנו פוגשים את פרבמן כשהחברה שלו כבר גייסה כ-300 מיליון דולר, מכניסה מאות מיליונים והיא אחד מחדי הקרן המפורסמים ביותר בישראל. בימים האלה הם עובדים על מוצר חדש ומהפכני בתחום יצירת התוכן שמשלב בתוכו את הטכנולוגיות החדשות בתחום הבינה המלאכותית, שכבר נכנסו עמוק לאפליקציות הוותיקות שלהם, פייסטיון, וידיאוליפ, ופוטוליפ. בשיחה מאוד כנה, פרבמן מספר לנו על רכבת ההרים שהם חוו, החל מסבב הגיוס שבו המייסדים והעובדים השקיעו מההון שלהם בחברה, סבב הפיטורים האחרון שהם נאלצו לעשות ב-2022 וההצלחות הגדולות שלהם שיביאו את לייטריקס, הסטרטאפ הירושלמי הגאה להיות חברה שתהיה מוכנה להנפקה ב-2025.

בחיים המקצועיים שלו, ניר גולדשטיין כבר עבר כמה גלגולים. הוא למד הנדסת תעשיה וניהול ועשה כמה תפקידים טכניים, כשהחליט להיות יזם. אחרי שהסטרטאפ שלו נכנס לסטטיסטיקה והוא נאלץ לסגור אותו, הוא עשה החלטה ששינתה את הקריירה שלו, לעבור לתחום המכירות. הוא עבד בסייסנס כמנהל מכירות ולפני חמש שנים הצטרף למאנדיי. בתפקיד האחרון שלו, ניר היה סמנכ״ל המכירות הבינלאומי של מאנדיי, ופתח עבור חברת ניהול המשימות הישראלית, את כל השווקים מחוץ לארה״ב. הוא פתח את המשרדים בלונדון, סידני וטוקיו וניהל את המכירות באירופה, אסיה ואוסטרליה. בתחילת אוקטובר, רגע לפני המלחמה הוא עבר לעולם ההון סיכון כשהצטרף לקרן גרינפילד פרטנרס. בקרן שמתמקדת בהשקעה בחברות שנמצאות בשלב הצמיחה הראשוני, הוא מנסה לעזור עם הניסיון שיש לו לחברות הפורטפוליו כדי לבנות עבורן ארגוני מכירה ולייצר מהם מכונת מכירות משומנת.

בחיים המקצועיים שלו, ניר גולדשטיין כבר עבר כמה גלגולים. הוא למד הנדסת תעשיה וניהול ועשה כמה תפקידים טכניים, כשהחליט להיות יזם. אחרי שהסטרטאפ שלו נכנס לסטטיסטיקה והוא נאלץ לסגור אותו, הוא עשה החלטה ששינתה את הקריירה שלו, לעבור לתחום המכירות. הוא עבד בסייסנס כמנהל מכירות ולפני חמש שנים הצטרף למאנדיי. בתפקיד האחרון שלו, ניר היה סמנכ״ל המכירות הבינלאומי של מאנדיי, ופתח עבור חברת ניהול המשימות הישראלית, את כל השווקים מחוץ לארה״ב. הוא פתח את המשרדים בלונדון, סידני וטוקיו וניהל את המכירות באירופה, אסיה ואוסטרליה. בתחילת אוקטובר, רגע לפני המלחמה הוא עבר לעולם ההון סיכון כשהצטרף לקרן גרינפילד פרטנרס. בקרן שמתמקדת בהשקעה בחברות שנמצאות בשלב הצמיחה הראשוני, הוא מנסה לעזור עם הניסיון שיש לו לחברות הפורטפוליו כדי לבנות עבורן ארגוני מכירה ולייצר מהם מכונת מכירות משומנת.

עידן עפרת התחיל לכתוב קוד בגיל 10, בגיל 12 הוא כבר קיבל 500 ש״ח תמורת עבודת התכנות הראשונה שלו. אחרי שירות ב-81, הוא השתלב כמובן בעולם הסייבר, ואז הקים את החברה הראשונה שלו, סוג של מרקטפלייס למסחר בחשמל ירוק. למרות שהוא הצליח לגייס כמה מיליוני דולרים ממשקיעים, החברה נכשלה ועידן חזר לשולחן השרטוטים. את פיירבלוקס הוא הקים יחד עם מיכאל שאולוב ופבל ברנגולץ בשנת 2018, והיום מדובר בחד הקרן הגדול ביותר בישראל בעולם הבלוקצ׳יין. פלטפורמה מאובטחת שמאפשרת לגופים פיננסיים בעולם לנהל מסחר על בסיס טכנולוגיית בלוקצ׳יין. עד היום הם גייסו כמיליארד דולר, יש להם 650 עובדים והכנסות שעברו כבר את המאה מיליון דולר בשנה. בשיא תקופת הפריחה בהייטק, פיירבלוקס גייסה כסף לפי שווי של 8 מיליארד דולר, וגם רכשה כמה חברות. על העליות והמורדות של עולם הבלוקצ׳יין ועל איך זה לנווט חברה בין משברים ומלחמות בפרק שלפניכם.

עידן עפרת התחיל לכתוב קוד בגיל 10, בגיל 12 הוא כבר קיבל 500 ש״ח תמורת עבודת התכנות הראשונה שלו. אחרי שירות ב-81, הוא השתלב כמובן בעולם הסייבר, ואז הקים את החברה הראשונה שלו, סוג של מרקטפלייס למסחר בחשמל ירוק. למרות שהוא הצליח לגייס כמה מיליוני דולרים ממשקיעים, החברה נכשלה ועידן חזר לשולחן השרטוטים. את פיירבלוקס הוא הקים יחד עם מיכאל שאולוב ופבל ברנגולץ בשנת 2018, והיום מדובר בחד הקרן הגדול ביותר בישראל בעולם הבלוקצ׳יין. פלטפורמה מאובטחת שמאפשרת לגופים פיננסיים בעולם לנהל מסחר על בסיס טכנולוגיית בלוקצ׳יין. עד היום הם גייסו כמיליארד דולר, יש להם 650 עובדים והכנסות שעברו כבר את המאה מיליון דולר בשנה. בשיא תקופת הפריחה בהייטק, פיירבלוקס גייסה כסף לפי שווי של 8 מיליארד דולר, וגם רכשה כמה חברות. על העליות והמורדות של עולם הבלוקצ׳יין ועל איך זה לנווט חברה בין משברים ומלחמות בפרק שלפניכם.

עידן עפרת התחיל לכתוב קוד בגיל 10, בגיל 12 הוא כבר קיבל 500 ש״ח תמורת עבודת התכנות הראשונה שלו. אחרי שירות ב-81, הוא השתלב כמובן בעולם הסייבר, ואז הקים את החברה הראשונה שלו, סוג של מרקטפלייס למסחר בחשמל ירוק. למרות שהוא הצליח לגייס כמה מיליוני דולרים ממשקיעים, החברה נכשלה ועידן חזר לשולחן השרטוטים. את פיירבלוקס הוא הקים יחד עם מיכאל שאולוב ופבל ברנגולץ בשנת 2018, והיום מדובר בחד הקרן הגדול ביותר בישראל בעולם הבלוקצ׳יין. פלטפורמה מאובטחת שמאפשרת לגופים פיננסיים בעולם לנהל מסחר על בסיס טכנולוגיית בלוקצ׳יין. עד היום הם גייסו כמיליארד דולר, יש להם 650 עובדים והכנסות שעברו כבר את המאה מיליון דולר בשנה. בשיא תקופת הפריחה בהייטק, פיירבלוקס גייסה כסף לפי שווי של 8 מיליארד דולר, וגם רכשה כמה חברות. על העליות והמורדות של עולם הבלוקצ׳יין ועל איך זה לנווט חברה בין משברים ומלחמות בפרק שלפניכם.

ד״ר איל אפרגן עבד בתעשיית הפודטק הישראלית עוד הרבה לפני שקראו לה פודטק, בשנת 2020 בעיצומה של מגפת הקורונה הוא הקים את אימג׳נדיירי, חברת תחליפי חלב שמתכננת לשנות את תעשיית הענק הזו שמגלגלת טריליון דולר. אימג׳נדיירי מגדלת פטריות קוג׳י אסייתיות, מהנדסת מחדש את הדי אנ איי שלהן, כדי שיהיה זהה לזה של חלבוני חלב פרות ובאמצעות חומר הגלם הזה מסוגלת לייצר חלב, גבינות, גלידה ומה לא. עד היום החברה שיושבת בחיפה גייסה 32 מיליון דולר בין השאר משטראוס ומענקית המזון דנונה וכבר בשנה הקרובה תתחיל לשווק מוצרים במספר שווקים, שלהערכת אייל יוכלו להיות זולים יותר מקרטון חלב רגיל. ד״ר אפרגן מאמין שכמו שתעשיית הרכב הצליחה להוציא לפנסיה את הסוסים והעגלות, הטכנולוגיה שלהם תייתר את הצורך בגידול פרות לחלב ותחסוך בכך לא מעט זיהום שהתעשייה הזו מפיקה.   

ד״ר איל אפרגן עבד בתעשיית הפודטק הישראלית עוד הרבה לפני שקראו לה פודטק, בשנת 2020 בעיצומה של מגפת הקורונה הוא הקים את אימג׳נדיירי, חברת תחליפי חלב שמתכננת לשנות את תעשיית הענק הזו שמגלגלת טריליון דולר. אימג׳נדיירי מגדלת פטריות קוג׳י אסייתיות, מהנדסת מחדש את הדי אנ איי שלהן, כדי שיהיה זהה לזה של חלבוני חלב פרות ובאמצעות חומר הגלם הזה מסוגלת לייצר חלב, גבינות, גלידה ומה לא. עד היום החברה שיושבת בחיפה גייסה 32 מיליון דולר בין השאר משטראוס ומענקית המזון דנונה וכבר בשנה הקרובה תתחיל לשווק מוצרים במספר שווקים, שלהערכת אייל יוכלו להיות זולים יותר מקרטון חלב רגיל. ד״ר אפרגן מאמין שכמו שתעשיית הרכב הצליחה להוציא לפנסיה את הסוסים והעגלות, הטכנולוגיה שלהם תייתר את הצורך בגידול פרות לחלב ותחסוך בכך לא מעט זיהום שהתעשייה הזו מפיקה.   

ד״ר איל אפרגן עבד בתעשיית הפודטק הישראלית עוד הרבה לפני שקראו לה פודטק, בשנת 2020 בעיצומה של מגפת הקורונה הוא הקים את אימג׳נדיירי, חברת תחליפי חלב שמתכננת לשנות את תעשיית הענק הזו שמגלגלת טריליון דולר. אימג׳נדיירי מגדלת פטריות קוג׳י אסייתיות, מהנדסת מחדש את הדי אנ איי שלהן, כדי שיהיה זהה לזה של חלבוני חלב פרות ובאמצעות חומר הגלם הזה מסוגלת לייצר חלב, גבינות, גלידה ומה לא. עד היום החברה שיושבת בחיפה גייסה 32 מיליון דולר בין השאר משטראוס ומענקית המזון דנונה וכבר בשנה הקרובה תתחיל לשווק מוצרים במספר שווקים, שלהערכת אייל יוכלו להיות זולים יותר מקרטון חלב רגיל. ד״ר אפרגן מאמין שכמו שתעשיית הרכב הצליחה להוציא לפנסיה את הסוסים והעגלות, הטכנולוגיה שלהם תייתר את הצורך בגידול פרות לחלב ותחסוך בכך לא מעט זיהום שהתעשייה הזו מפיקה.   

אחרי השבעה באוקטובר גיל פקלמן יצא למשימה, לא רק להמשיך להוביל את אטרה, החברה שהקים והוא ממנכ״ל, אלא גם לדאוג שקטר ההייטק לא יעצור, כי עצירה שכזו תהיה ניצחון לחמאס. אטרה בכלל התחילה כחברת בוטסטראפ שפיתחה מערכת פיירוול לחברות קטנות ובינוניות. אחרי שנתיים שלוש שבהן אטרה מנתה 5 עובדים והם עשו מכירות לאנשי איי טי בארגונים קטנים, הם הבינו שיש צורך חדש מהשטח והשיקו את אטרה מחדש כחברה שבונה פתרון שמייעל את עבודת אנשי האיי טי בארגונים. מהר מאוד הם צמחו להכנסות מרשימות של 8 מיליון דולר ורק ב-2020 הם גייסו כסף, מעל 100 מיליון דולר משתי קרנות אמריקניות. היום אטרה מעסיקה 300 עובדים, רובם בישראל והם משרתים כ-12 אלף לקוחות ביותר ממאה מדינות. אז איך ההייטק יעזור לנצח את החמאס? פרק על הדרך שפקלמן והשותפים שלו עשו, בהרמת המורל הארגוני, בהתנדבות למען מפונים וחיילים והתוויית חזון שהם אמינים צריך להיות משותף גם לתעשייה וגם להנהגה.   

אחרי השבעה באוקטובר גיל פקלמן יצא למשימה, לא רק להמשיך להוביל את אטרה, החברה שהקים והוא ממנכ״ל, אלא גם לדאוג שקטר ההייטק לא יעצור, כי עצירה שכזו תהיה ניצחון לחמאס. אטרה בכלל התחילה כחברת בוטסטראפ שפיתחה מערכת פיירוול לחברות קטנות ובינוניות. אחרי שנתיים שלוש שבהן אטרה מנתה 5 עובדים והם עשו מכירות לאנשי איי טי בארגונים קטנים, הם הבינו שיש צורך חדש מהשטח והשיקו את אטרה מחדש כחברה שבונה פתרון שמייעל את עבודת אנשי האיי טי בארגונים. מהר מאוד הם צמחו להכנסות מרשימות של 8 מיליון דולר ורק ב-2020 הם גייסו כסף, מעל 100 מיליון דולר משתי קרנות אמריקניות. היום אטרה מעסיקה 300 עובדים, רובם בישראל והם משרתים כ-12 אלף לקוחות ביותר ממאה מדינות. אז איך ההייטק יעזור לנצח את החמאס? פרק על הדרך שפקלמן והשותפים שלו עשו, בהרמת המורל הארגוני, בהתנדבות למען מפונים וחיילים והתוויית חזון שהם אמינים צריך להיות משותף גם לתעשייה וגם להנהגה.   

אחרי השבעה באוקטובר גיל פקלמן יצא למשימה, לא רק להמשיך להוביל את אטרה, החברה שהקים והוא ממנכ״ל, אלא גם לדאוג שקטר ההייטק לא יעצור, כי עצירה שכזו תהיה ניצחון לחמאס. אטרה בכלל התחילה כחברת בוטסטראפ שפיתחה מערכת פיירוול לחברות קטנות ובינוניות. אחרי שנתיים שלוש שבהן אטרה מנתה 5 עובדים והם עשו מכירות לאנשי איי טי בארגונים קטנים, הם הבינו שיש צורך חדש מהשטח והשיקו את אטרה מחדש כחברה שבונה פתרון שמייעל את עבודת אנשי האיי טי בארגונים. מהר מאוד הם צמחו להכנסות מרשימות של 8 מיליון דולר ורק ב-2020 הם גייסו כסף, מעל 100 מיליון דולר משתי קרנות אמריקניות. היום אטרה מעסיקה 300 עובדים, רובם בישראל והם משרתים כ-12 אלף לקוחות ביותר ממאה מדינות. אז איך ההייטק יעזור לנצח את החמאס? פרק על הדרך שפקלמן והשותפים שלו עשו, בהרמת המורל הארגוני, בהתנדבות למען מפונים וחיילים והתוויית חזון שהם אמינים צריך להיות משותף גם לתעשייה וגם להנהגה.   

ללי מוזר היה מהלך קריירה ממש מוזר. היא הייתה מדריכת טיולים, ליוותה בישראל קבוצות של תגלית ולמדה היסטוריה ואיטלקית באוניברסיטה, כשהגיעה אליה הזדמנות יוצאת דופן לשמש כעוזרת אישית של שגריר ישראל בארצות הברית. היא עברה לוושינגטון ואחרי כמה חודשים קודמה להיות ראש המטה של מייקל אורן באחת התקופות המאתגרות של יחסי ישראל ארצות הברית, כשבבית הלבן ישב ברק אובמה ובירושלים בנימין נתניהו. בשלב הזה היא הייתה יכולה להתקדם לקריירה דיפלומטית או לעבור לפוליטיקה, במקום זה היא הלכה לעסקים. אחרי תקופה בבלקרוק, היא הצטרפה כעובדת לקרן ההון סיכון אייאנג׳לס, ואחרי מספר שנים החליטה להקים קרן משלה, כשהיא בהריון ושנייה לפני פרוץ הקורונה. היום הקרן שלה אנד וונצ׳רס מנהלת 70 מיליון דולר ומשקיעה בחברות בשלבים מאוד מוקדמים. על הקריירה הלא שגרתית, ועתיד התעשייה הישראלית בפרק שלפניכם. 

ללי מוזר היה מהלך קריירה ממש מוזר. היא הייתה מדריכת טיולים, ליוותה בישראל קבוצות של תגלית ולמדה היסטוריה ואיטלקית באוניברסיטה, כשהגיעה אליה הזדמנות יוצאת דופן לשמש כעוזרת אישית של שגריר ישראל בארצות הברית. היא עברה לוושינגטון ואחרי כמה חודשים קודמה להיות ראש המטה של מייקל אורן באחת התקופות המאתגרות של יחסי ישראל ארצות הברית, כשבבית הלבן ישב ברק אובמה ובירושלים בנימין נתניהו. בשלב הזה היא הייתה יכולה להתקדם לקריירה דיפלומטית או לעבור לפוליטיקה, במקום זה היא הלכה לעסקים. אחרי תקופה בבלקרוק, היא הצטרפה כעובדת לקרן ההון סיכון אייאנג׳לס, ואחרי מספר שנים החליטה להקים קרן משלה, כשהיא בהריון ושנייה לפני פרוץ הקורונה. היום הקרן שלה אנד וונצ׳רס מנהלת 70 מיליון דולר ומשקיעה בחברות בשלבים מאוד מוקדמים. על הקריירה הלא שגרתית, ועתיד התעשייה הישראלית בפרק שלפניכם.