דקות או פחות ‎30

מגיל צעיר מאוד תומר ברקוביץ׳ הוא איש של מספרים. הוא התגייס לעתודה ולמד כלכלה, ושירת ביחידת היועץ הכלכלי לרמטכ״ל, היחידה שמנהלת את כל תקציב צה״ל. אחרי לימודים בארה״ב שכללו דוקטורט באוניברסיטת קולומביה, תומר היה בנקאי השקעות בוול סטריט והתמקד בסקטור של טכנולוגיות בעולם הבריאות, אבל הגעגועים והציונות החזירו אותו ואת המשפחה ארצה. היום תומר הוא שותף בקרן אמון, שמנהלת 1.3 מיליארד דולר ומשקיע בחברות טכנולוגיית בריאות משלב הפרה-סיד ועד הנפקות וחברות ציבוריות אותה הקים איש העסקים וממייסדי צ׳קפוינט מריוס נכט. דיברנו עם תומר על הטרנספורמציה הגדולה שהתחום הזה עבר בשנים האחרונות, ועל החברות המשוגעות שהם משקיעים בהן, מחברה שעושה ריצוף גנטי במחיר תחרותי ועד חברת תוכנה שמאזינה ומאנדקסת טיפולים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים. שיחה מרתקת עם מישהו שמחפש החזר כלכלי להשקעה שלו, אבל לא פחות מזה, החזר שמציל ומשפר חיים.

מגיל צעיר מאוד תומר ברקוביץ׳ הוא איש של מספרים. הוא התגייס לעתודה ולמד כלכלה, ושירת ביחידת היועץ הכלכלי לרמטכ״ל, היחידה שמנהלת את כל תקציב צה״ל. אחרי לימודים בארה״ב שכללו דוקטורט באוניברסיטת קולומביה, תומר היה בנקאי השקעות בוול סטריט והתמקד בסקטור של טכנולוגיות בעולם הבריאות, אבל הגעגועים והציונות החזירו אותו ואת המשפחה ארצה. היום תומר הוא שותף בקרן אמון, שמנהלת 1.3 מיליארד דולר ומשקיע בחברות טכנולוגיית בריאות משלב הפרה-סיד ועד הנפקות וחברות ציבוריות אותה הקים איש העסקים וממייסדי צ׳קפוינט מריוס נכט. דיברנו עם תומר על הטרנספורמציה הגדולה שהתחום הזה עבר בשנים האחרונות, ועל החברות המשוגעות שהם משקיעים בהן, מחברה שעושה ריצוף גנטי במחיר תחרותי ועד חברת תוכנה שמאזינה ומאנדקסת טיפולים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים. שיחה מרתקת עם מישהו שמחפש החזר כלכלי להשקעה שלו, אבל לא פחות מזה, החזר שמציל ומשפר חיים.

מגיל צעיר מאוד תומר ברקוביץ׳ הוא איש של מספרים. הוא התגייס לעתודה ולמד כלכלה, ושירת ביחידת היועץ הכלכלי לרמטכ״ל, היחידה שמנהלת את כל תקציב צה״ל. אחרי לימודים בארה״ב שכללו דוקטורט באוניברסיטת קולומביה, תומר היה בנקאי השקעות בוול סטריט והתמקד בסקטור של טכנולוגיות בעולם הבריאות, אבל הגעגועים והציונות החזירו אותו ואת המשפחה ארצה. היום תומר הוא שותף בקרן אמון, שמנהלת 1.3 מיליארד דולר ומשקיע בחברות טכנולוגיית בריאות משלב הפרה-סיד ועד הנפקות וחברות ציבוריות אותה הקים איש העסקים וממייסדי צ׳קפוינט מריוס נכט. דיברנו עם תומר על הטרנספורמציה הגדולה שהתחום הזה עבר בשנים האחרונות, ועל החברות המשוגעות שהם משקיעים בהן, מחברה שעושה ריצוף גנטי במחיר תחרותי ועד חברת תוכנה שמאזינה ומאנדקסת טיפולים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים. שיחה מרתקת עם מישהו שמחפש החזר כלכלי להשקעה שלו, אבל לא פחות מזה, החזר שמציל ומשפר חיים.

הדימוי של חיי היזם כסיבוב ברכבת הרים הפך כבר מזמן לקלישאה חבוטה, אבל העניין עם קלישאות הוא שהן מבוססות על האמת, וזה בדיוק מה שקרה לשגיא גידלי ופרימטר 81. שגיא בכלל היה מעצב ומגיל צעיר התעניין בעולמות ממשק המשתמש, זה גם מה שהוא עשה ביחידה 9900 הסודית של חיל המודיעין, בעבודה על כמה פרויקטים חשובים לביטחון המדינה. אחרי הצבא ותואר במדעי המחשב, הוא הקים את החברה הראשונה שלו בתחום הוי. פי.אן. שנמכרה בכמה מיליוני דולרים ובמקביל למכירה חזר למקורות והקים יחד עם השותף שלו את פרימטר81 שמגינה על תשתיות ארגוניות. בשנה האחרונה החברה גייסה  סיבוב ענק ששם אותה במעמד של חד קרן, אבל לא הרבה זמן אחר כך, חברת הסייבר החליטה להתפקס ונאלצה להיפרד מ-8% מכוח האדם שלה. על ההישגים, המשברים וההזדמנות הגדולה, הכל בפרק הזה עם שגיא גידלי.

הדימוי של חיי היזם כסיבוב ברכבת הרים הפך כבר מזמן לקלישאה חבוטה, אבל העניין עם קלישאות הוא שהן מבוססות על האמת, וזה בדיוק מה שקרה לשגיא גידלי ופרימטר 81. שגיא בכלל היה מעצב ומגיל צעיר התעניין בעולמות ממשק המשתמש, זה גם מה שהוא עשה ביחידה 9900 הסודית של חיל המודיעין, בעבודה על כמה פרויקטים חשובים לביטחון המדינה. אחרי הצבא ותואר במדעי המחשב, הוא הקים את החברה הראשונה שלו בתחום הוי. פי.אן. שנמכרה בכמה מיליוני דולרים ובמקביל למכירה חזר למקורות והקים יחד עם השותף שלו את פרימטר81 שמגינה על תשתיות ארגוניות. בשנה האחרונה החברה גייסה  סיבוב ענק ששם אותה במעמד של חד קרן, אבל לא הרבה זמן אחר כך, חברת הסייבר החליטה להתפקס ונאלצה להיפרד מ-8% מכוח האדם שלה. על ההישגים, המשברים וההזדמנות הגדולה, הכל בפרק הזה עם שגיא גידלי.

הדימוי של חיי היזם כסיבוב ברכבת הרים הפך כבר מזמן לקלישאה חבוטה, אבל העניין עם קלישאות הוא שהן מבוססות על האמת, וזה בדיוק מה שקרה לשגיא גידלי ופרימטר 81. שגיא בכלל היה מעצב ומגיל צעיר התעניין בעולמות ממשק המשתמש, זה גם מה שהוא עשה ביחידה 9900 הסודית של חיל המודיעין, בעבודה על כמה פרויקטים חשובים לביטחון המדינה. אחרי הצבא ותואר במדעי המחשב, הוא הקים את החברה הראשונה שלו בתחום הוי. פי.אן. שנמכרה בכמה מיליוני דולרים ובמקביל למכירה חזר למקורות והקים יחד עם השותף שלו את פרימטר81 שמגינה על תשתיות ארגוניות. בשנה האחרונה החברה גייסה  סיבוב ענק ששם אותה במעמד של חד קרן, אבל לא הרבה זמן אחר כך, חברת הסייבר החליטה להתפקס ונאלצה להיפרד מ-8% מכוח האדם שלה. על ההישגים, המשברים וההזדמנות הגדולה, הכל בפרק הזה עם שגיא גידלי.

לפעמים שורה קטנה בקורות החיים על תחביב שהיה לך בצעירותך, יכולה לשנות את כל מסלול הקריירה שלך. זה מה שקרה לאייל מילר כשניסה להתקבל לעבודה בגוגל, כשהיא רק פתחה את משרדיה בתל אביב. המראיין מהמשרד בגרמניה שם לב שמילר היה בעבר שחקן כדורמים, ובגלל שגם הוא שיחק את הספורט הלא שגרתי הזה, מילר הצליח לעבור את הראיון ובסופו של דבר התקבל לעבודה בענקית החיפוש. מאז השנים בגוגל בהן עזר להגדיל את המשרד הישראלי למשרד ששווה מאות מיליוני דולרים בהכנסות לגוגל ועזר בעסקאות שונות, ביניהן עסקת גוגל-ווייז. מילר עבר לחברה גדולה אחרת והיום הוא הג׳נרל מנג׳ר של סמסונג נקסט בישראל, אחת מקרנות ההשקעה התאגידיות הכי פעילות בישראל. דיברנו עם מילר על מסלול הקריירה הלא שגרתי שלו, על החיים בשניים מהתאגידים הגדולים בעולם ועל איך רואים את המשבר והתקופה הנוכחית בארץ במבט על של תאגיד הענק הקוריאני.

לפעמים שורה קטנה בקורות החיים על תחביב שהיה לך בצעירותך, יכולה לשנות את כל מסלול הקריירה שלך. זה מה שקרה לאייל מילר כשניסה להתקבל לעבודה בגוגל, כשהיא רק פתחה את משרדיה בתל אביב. המראיין מהמשרד בגרמניה שם לב שמילר היה בעבר שחקן כדורמים, ובגלל שגם הוא שיחק את הספורט הלא שגרתי הזה, מילר הצליח לעבור את הראיון ובסופו של דבר התקבל לעבודה בענקית החיפוש. מאז השנים בגוגל בהן עזר להגדיל את המשרד הישראלי למשרד ששווה מאות מיליוני דולרים בהכנסות לגוגל ועזר בעסקאות שונות, ביניהן עסקת גוגל-ווייז. מילר עבר לחברה גדולה אחרת והיום הוא הג׳נרל מנג׳ר של סמסונג נקסט בישראל, אחת מקרנות ההשקעה התאגידיות הכי פעילות בישראל. דיברנו עם מילר על מסלול הקריירה הלא שגרתי שלו, על החיים בשניים מהתאגידים הגדולים בעולם ועל איך רואים את המשבר והתקופה הנוכחית בארץ במבט על של תאגיד הענק הקוריאני.

ערן יריב מנהל את אחת מקבוצות הבינה המלאכותית החשובות ביותר במיקרוסופט. בזכות התפקיד הזה, יש לו הבנה מלאה לאחד התחומים החמים ביותר היום ג׳נרייטיב איי איי, בתרגום חופשי בינה מלאכותית יצירתית. פריצות הדרך הטכנולוגיות של השנתיים האחרונות, מאפשרות כבר היום לבינה המלאכותית, ליצור תמונות, טקסטים, מאמרים ואפילו שורות קוד או קטעי מוסיקה מתוך טקסט חופשי שאתם מזינים למערכת. האם מדובר בהייפ מוגזם? מה הסיכוי שנראה בקרוב התפתחויות נוספות כמו וידאו או ספרי אודיו שנוצרים בצורה דומה? ומה העצות שלו ליזמים שנכנסים לתחום? הכל בפרק שעדיין לא נוצר על ידי מכונה.

העבודה הראשונה של פליקס לשנו תוך כדי התואר הראשון, הייתה כ-״פרח רוקחות״ בסניף של סופר פארם בקריות. שם בין המדפים הוא התאהב בענף הקמעונאות. פליקס אהב את הפסיכולוגיה מאחורי השופינג וכשהבין שבסופר פארם הוא לא יוכל להיות מנהל סניף כי הוא לא רוקח בהכשרה, הוא עבר למתחרים, שבזמנו נקראו ניו-פארם ובמהרה קודם לנהל סניפים. אלה היו שנות האלפיים המוקדמות, ופליקס גילה את איביי, הוא ניסה למכור קרם ממוצרי ים המלח והבין שהעולם השתנה. אחרי כמה גלגולים שכללו, חנויות משגשגות באיביי, מכירות נעליים דרך שיווק שותפים, שהגיעו בשיא למאה מיליון דולר והקמה של חברת האד-טק אינטנגו שעדיין קיימת ומעסיקה 120 עובדים, פליקס החליט להקים מותג חדש שיהיה אימפריה בתחומו. לפני שנתיים הוא הקים את אנדראואטפיט, אחד ממותגי ההלבשה תחתונה הצומחים בעולם, שמייצר ומוכר חזיות ומחטבים. אם בשנה הראשונה הם מכרו ב-3 מיליון דולר תוך שנה הם כבר הגיעו ל-17 מיליוון דולר והמטרה של פליקס היא להגיע לרבע מיליארד דולר עוד שלוש שנים. על ההסתבכויות שהיו לו, השיעורים שהוא למד, ולמה ישראל זה גן עדן למי שרוצה לעשות איקומרס בפרק לא שגרתי שהיה הפעם קצת יותר משלושים דקות.

העבודה הראשונה של פליקס לשנו תוך כדי התואר הראשון, הייתה כ-״פרח רוקחות״ בסניף של סופר פארם בקריות. שם בין המדפים הוא התאהב בענף הקמעונאות. פליקס אהב את הפסיכולוגיה מאחורי השופינג וכשהבין שבסופר פארם הוא לא יוכל להיות מנהל סניף כי הוא לא רוקח בהכשרה, הוא עבר למתחרים, שבזמנו נקראו ניו-פארם ובמהרה קודם לנהל סניפים. אלה היו שנות האלפיים המוקדמות, ופליקס גילה את איביי, הוא ניסה למכור קרם ממוצרי ים המלח והבין שהעולם השתנה. אחרי כמה גלגולים שכללו, חנויות משגשגות באיביי, מכירות נעליים דרך שיווק שותפים, שהגיעו בשיא למאה מיליון דולר והקמה של חברת האד-טק אינטנגו שעדיין קיימת ומעסיקה 120 עובדים, פליקס החליט להקים מותג חדש שיהיה אימפריה בתחומו. לפני שנתיים הוא הקים את אנדראואטפיט, אחד ממותגי ההלבשה תחתונה הצומחים בעולם, שמייצר ומוכר חזיות ומחטבים. אם בשנה הראשונה הם מכרו ב-3 מיליון דולר תוך שנה הם כבר הגיעו ל-17 מיליוון דולר והמטרה של פליקס היא להגיע לרבע מיליארד דולר עוד שלוש שנים. על ההסתבכויות שהיו לו, השיעורים שהוא למד, ולמה ישראל זה גן עדן למי שרוצה לעשות איקומרס בפרק לא שגרתי שהיה הפעם קצת יותר משלושים דקות.

אמיל אלון הוא יזם ותיק, שמכר את החברה הקודמת שלו פבלס לפייסבוק בכ-60 מיליון דולר, והטכנולוגיה שלו שולבה במשקפי המציאות המדומה אוקולוס, אבל גם צבר כמה צלקות עם הסטרטאפ הראשון שלו שכמעט נמכר למיקרוסופט, אבל הגיע לבתי המשפט ונסגר. לפני שמונה שנים הוא הקים את רזונאיי, שפיתחה מערכת מציאות רבודה עבור עסקים ובעלי נכסים. רזונאיי מוכרת את הטכנולוגיה שלה לקניונים וקמעונאים שיכולים להטמיע אפשרויות חיפוש בתוך חללים במסגרת האפליקציות שלהם על ידי שימוש במציאות רבודה, היא מאפשרת לבעלי בתי חולים, נמלי תעופה ומתקנים גדולים אחרים להיות בקשר עם צוותים בשטח, ורטיקל אחר הוא בעולם הבנייה. עם גיוס של 43 מיליון דולר, והכנסות שעל פי אלון מגיעות כבר למיליוני דולרים, שוחחנו עם אמיל על החזון של רזונאיי, ועל העתיד כמו שהוא רואה אותו של מציאות רבודה ו-וירטואלית, בסביבה העסקית הנוכחית.

אמיל אלון הוא יזם ותיק, שמכר את החברה הקודמת שלו פבלס לפייסבוק בכ-60 מיליון דולר, והטכנולוגיה שלו שולבה במשקפי המציאות המדומה אוקולוס, אבל גם צבר כמה צלקות עם הסטרטאפ הראשון שלו שכמעט נמכר למיקרוסופט, אבל הגיע לבתי המשפט ונסגר. לפני שמונה שנים הוא הקים את רזונאיי, שפיתחה מערכת מציאות רבודה עבור עסקים ובעלי נכסים. רזונאיי מוכרת את הטכנולוגיה שלה לקניונים וקמעונאים שיכולים להטמיע אפשרויות חיפוש בתוך חללים במסגרת האפליקציות שלהם על ידי שימוש במציאות רבודה, היא מאפשרת לבעלי בתי חולים, נמלי תעופה ומתקנים גדולים אחרים להיות בקשר עם צוותים בשטח, ורטיקל אחר הוא בעולם הבנייה. עם גיוס של 43 מיליון דולר, והכנסות שעל פי אלון מגיעות כבר למיליוני דולרים, שוחחנו עם אמיל על החזון של רזונאיי, ועל העתיד כמו שהוא רואה אותו של מציאות רבודה ו-וירטואלית, בסביבה העסקית הנוכחית.

אמיל אלון הוא יזם ותיק, שמכר את החברה הקודמת שלו פבלס לפייסבוק בכ-60 מיליון דולר, והטכנולוגיה שלו שולבה במשקפי המציאות המדומה אוקולוס, אבל גם צבר כמה צלקות עם הסטרטאפ הראשון שלו שכמעט נמכר למיקרוסופט, אבל הגיע לבתי המשפט ונסגר. לפני שמונה שנים הוא הקים את רזונאיי, שפיתחה מערכת מציאות רבודה עבור עסקים ובעלי נכסים. רזונאיי מוכרת את הטכנולוגיה שלה לקניונים וקמעונאים שיכולים להטמיע אפשרויות חיפוש בתוך חללים במסגרת האפליקציות שלהם על ידי שימוש במציאות רבודה, היא מאפשרת לבעלי בתי חולים, נמלי תעופה ומתקנים גדולים אחרים להיות בקשר עם צוותים בשטח, ורטיקל אחר הוא בעולם הבנייה. עם גיוס של 43 מיליון דולר, והכנסות שעל פי אלון מגיעות כבר למיליוני דולרים, שוחחנו עם אמיל על החזון של רזונאיי, ועל העתיד כמו שהוא רואה אותו של מציאות רבודה ו-וירטואלית, בסביבה העסקית הנוכחית.

אם תשאלו את אמא של סלבה ברונפמן, למרות האקזיט הענק על סך 240 מיליון דולר, החברה המצליחה שהוא בנה, יש סיכוי שהיא הייתה הרבה יותר גאה אם הוא היה נשאר בצבא הקבע, עם הקביעות, התנאים והפנסיה המוקדמת, או אם הוא לא היה נוטש את הדוקטורט כדי להקים את סייבלום. ב-2016 סלבה הקים את חברת הסייבר שלו, אבל אחרי שנה וחצי הבין שהוא לא בכיוון והחליט שבמקום למכור עוד כלי להגנה על אימייל, הוא יעשה פיווט ויעזור לחברות רכב וחברות מכשור רפואי לנהל  את סיכוני הסייבר אצלם בארגון. לפני מספר חודשים ההימור הזה השתלם כשהוא מכר את החברה שלו לתאגיד הענק הקוריאני אל ג׳י. פרק מרתק על מאחורי הקלעים של עסקת ענק, על האתגרים שיש גם אחרי האקזיט ועל תרבות עבודה קוריאנית שבה בסוף יום העבודה שותים המון המון סוג׳ו.

אם תשאלו את אמא של סלבה ברונפמן, למרות האקזיט הענק על סך 240 מיליון דולר, החברה המצליחה שהוא בנה, יש סיכוי שהיא הייתה הרבה יותר גאה אם הוא היה נשאר בצבא הקבע, עם הקביעות, התנאים והפנסיה המוקדמת, או אם הוא לא היה נוטש את הדוקטורט כדי להקים את סייבלום. ב-2016 סלבה הקים את חברת הסייבר שלו, אבל אחרי שנה וחצי הבין שהוא לא בכיוון והחליט שבמקום למכור עוד כלי להגנה על אימייל, הוא יעשה פיווט ויעזור לחברות רכב וחברות מכשור רפואי לנהל  את סיכוני הסייבר אצלם בארגון. לפני מספר חודשים ההימור הזה השתלם כשהוא מכר את החברה שלו לתאגיד הענק הקוריאני אל ג׳י. פרק מרתק על מאחורי הקלעים של עסקת ענק, על האתגרים שיש גם אחרי האקזיט ועל תרבות עבודה קוריאנית שבה בסוף יום העבודה שותים המון המון סוג׳ו.

אם תשאלו את אמא של סלבה ברונפמן, למרות האקזיט הענק על סך 240 מיליון דולר, החברה המצליחה שהוא בנה, יש סיכוי שהיא הייתה הרבה יותר גאה אם הוא היה נשאר בצבא הקבע, עם הקביעות, התנאים והפנסיה המוקדמת, או אם הוא לא היה נוטש את הדוקטורט כדי להקים את סייבלום. ב-2016 סלבה הקים את חברת הסייבר שלו, אבל אחרי שנה וחצי הבין שהוא לא בכיוון והחליט שבמקום למכור עוד כלי להגנה על אימייל, הוא יעשה פיווט ויעזור לחברות רכב וחברות מכשור רפואי לנהל  את סיכוני הסייבר אצלם בארגון. לפני מספר חודשים ההימור הזה השתלם כשהוא מכר את החברה שלו לתאגיד הענק הקוריאני אל ג׳י. פרק מרתק על מאחורי הקלעים של עסקת ענק, על האתגרים שיש גם אחרי האקזיט ועל תרבות עבודה קוריאנית שבה בסוף יום העבודה שותים המון המון סוג׳ו.

אמיר נחמיה מעולם לא היה שכיר. הוא סיים שירות שהתחיל בקורס חובלים, המשיך בצוללות, שם הוא גם היה אחראי על פיתוח אמצעים טכנולוגיים ואמצעי לחימה. כשהשתחרר מהצבא, הוא הצטרף לשני בני דודיו שהקימו עסק להשתלמויות עבור עובדים, אז הוא גם הבין איזה פוטנציאל קיים בעולם הלואוטק. את קונקטים הוא הקים לפני ארבע וחצי שנים, אבל בשנתיים האחרונות הם חווים תנופה אדירה. בעוד שרוב חברות ההייטק בעולם מפתחות שירותים דיגיטליים עבור חברות טכנולוגיות אחרות, נחמיה בחר בשבעים האחוזים הנותרים, חברות שיש להן עובדים בלי אימייל בכלל, טכנאים, בעלי מקצוע, מלצרים, זבנים ועוד אינספור תפקידים. קונקטים יוצרת אפליקציה ארגונית לטלפון הנייד שמאפשרת למעסיקים להיות בקשר עם העובדים ולנהל את העסק בצורה יעילה.עם שווי של 800 מיליון דולר בסבב הגיוס האחרון וחצי מיליון עובדים שמשתמשים באפליקציה, נחמיה מסמן את היעד הבא שלו, להגיע להכנסות של 150 מיליון דולר תוך כשנתיים. אגב בניגוד למרבית חברות ההייטק, התחום שלו לא רק שלא נעצר, הוא חווה גידול עצום למרות נתוני המאקרו.

אמיר נחמיה מעולם לא היה שכיר. הוא סיים שירות שהתחיל בקורס חובלים, המשיך בצוללות, שם הוא גם היה אחראי על פיתוח אמצעים טכנולוגיים ואמצעי לחימה. כשהשתחרר מהצבא, הוא הצטרף לשני בני דודיו שהקימו עסק להשתלמויות עבור עובדים, אז הוא גם הבין איזה פוטנציאל קיים בעולם הלואוטק. את קונקטים הוא הקים לפני ארבע וחצי שנים, אבל בשנתיים האחרונות הם חווים תנופה אדירה. בעוד שרוב חברות ההייטק בעולם מפתחות שירותים דיגיטליים עבור חברות טכנולוגיות אחרות, נחמיה בחר בשבעים האחוזים הנותרים, חברות שיש להן עובדים בלי אימייל בכלל, טכנאים, בעלי מקצוע, מלצרים, זבנים ועוד אינספור תפקידים. קונקטים יוצרת אפליקציה ארגונית לטלפון הנייד שמאפשרת למעסיקים להיות בקשר עם העובדים ולנהל את העסק בצורה יעילה.עם שווי של 800 מיליון דולר בסבב הגיוס האחרון וחצי מיליון עובדים שמשתמשים באפליקציה, נחמיה מסמן את היעד הבא שלו, להגיע להכנסות של 150 מיליון דולר תוך כשנתיים. אגב בניגוד למרבית חברות ההייטק, התחום שלו לא רק שלא נעצר, הוא חווה גידול עצום למרות נתוני המאקרו.