דקות או פחות ‎30

פרק שהוקלט לפני הפרסום האחרון לפיו ווסטו מכרה את המניות של אחת מקרנות ההשקעה שלה בהנחה מהסיבוב הקודם שהיה מיליארד דולר, אבל מאז התברר שהחברה יוצאת לסיבוב גיוס בשווי גבוה משמעותית. יניב ברטלה היה קיבוצניק מהצפון, קאובוי שעבד עם בקר, יוצא יחידה מובחרת, שעבר לשבדיה בעקבות האהבה, מתנדבת סקנדינבית שהגיעה לקיבוץ שלו, חוקוק. הוא עבר איתה לגוטבורג, למד את השפה, השלים לימודי מתמטיקה ופיסיקה באוניברסיטה המקומית והתקבל לעבודה בחברה בינלאומית שמייצרת ציוד צלילה, אה כן, הוא גם מדריך צלילה. אחרי עשור הוא חזר לארץ ושימש בתפקידי סמנכ״ל פיתוח עסקי ותאגידי בחברת מקורות ואחר כך בסטרטאפים, המוכר ביניהם קונסיומר פיזיקס, חברה  שייצרה ספקטרומטר שאומר לכם מה ההרכב של המזון שאתם רואים על הצלחת. ב-2018 הוא החליט להיות יזם, והקים עם שני חברים את ווסטו, שפיתחה מכשיר פיננסי חדש שמאפשר לגופים מוסדיים להשקיע בתיק השקעות המורכב מעסקאות ביטוח משנה קצרות-טווח עם תנודתיות נמוכה. 5 שנים אחרי ההקמה ובעיצומו של משבר גלובלי ווסטו כבר הגיעה לרווח לפני ריבית, מסים ופחת של עשרות מיליוני דולרים. פרק בכפכפים עם קאובוי שהפך לטבעוני ומנסה להפוך על הראש תעשיה ישנה.

בעקבות מותו של זוהר זיסאפל, מהאבות המייסדים של ההייטק הישראלי, אנחנו מביאים שוב את הפרק שהקלטנו איתו לפני כחמש שנים. כשזוהר זיסאפל הקים את רד בשנת 1982, לא היו אנג'לים או קרנות הון סיכון והבנקים אליהם הוא פנה גלגלו אותו מכל המדרגות. 35 שנה אחר כך, זיסאפל יכול לזקוף לזכותו עשרות חברות שהקים, ועוד מאות שהוקמו על ידי יוצאי החברות של הקבוצה שלו. דיברנו איתו על רכבים אוטונומיים, סייבר ועל האתגרים של התעשייה והקדשנו גם חלק מיוחד בשיחה לרמי פייג ז"ל, בן טיפוחיו שנספה בתאונת טביעה לפני מספר שבועות.

בעקבות מותו של זוהר זיסאפל, מהאבות המייסדים של ההייטק הישראלי, אנחנו מביאים שוב את הפרק שהקלטנו איתו לפני כחמש שנים. כשזוהר זיסאפל הקים את רד בשנת 1982, לא היו אנג'לים או קרנות הון סיכון והבנקים אליהם הוא פנה גלגלו אותו מכל המדרגות. 35 שנה אחר כך, זיסאפל יכול לזקוף לזכותו עשרות חברות שהקים, ועוד מאות שהוקמו על ידי יוצאי החברות של הקבוצה שלו. דיברנו איתו על רכבים אוטונומיים, סייבר ועל האתגרים של התעשייה והקדשנו גם חלק מיוחד בשיחה לרמי פייג ז"ל, בן טיפוחיו שנספה בתאונת טביעה לפני מספר שבועות.

בעקבות מותו של זוהר זיסאפל, מהאבות המייסדים של ההייטק הישראלי, אנחנו מביאים שוב את הפרק שהקלטנו איתו לפני כחמש שנים. כשזוהר זיסאפל הקים את רד בשנת 1982, לא היו אנג'לים או קרנות הון סיכון והבנקים אליהם הוא פנה גלגלו אותו מכל המדרגות. 35 שנה אחר כך, זיסאפל יכול לזקוף לזכותו עשרות חברות שהקים, ועוד מאות שהוקמו על ידי יוצאי החברות של הקבוצה שלו. דיברנו איתו על רכבים אוטונומיים, סייבר ועל האתגרים של התעשייה והקדשנו גם חלק מיוחד בשיחה לרמי פייג ז"ל, בן טיפוחיו שנספה בתאונת טביעה לפני מספר שבועות.

שי מישל התארח אצלנו לראשונה בפרק מיוחד על עבודת אנשי הפרודקט, עד היום זה  היה הפרק השני הכי מואזן של הפודקסט. בפעם השנייה הוא בא לספר על השוק הפדרלי בארה״ב ואיך הקרן שלו, מרלין וונצ׳רס, עוזרת לחברות סייבר ישראליות למכור בשוק הגדול הזה. עם כל התהפוכות והמשברים הגלובליים והמקומיים ביקשתי משי לבוא לפרק אקטואלי ולתת פרספקטיבה של משקיע שנע בין ישראל וארה״ב. מה הטרנדים הבולטים? מה חשוב שיזמים יעשו באקלים העסקי הנוכחי? מה מצב הסייבר הישראלי ותחום הבינה המלאכותית? וגם הזווית שלו על הבחירות בטורקיה שבה הוא גר לאורך כל הילדות שלו.

שי מישל התארח אצלנו לראשונה בפרק מיוחד על עבודת אנשי הפרודקט, עד היום זה  היה הפרק השני הכי מואזן של הפודקסט. בפעם השנייה הוא בא לספר על השוק הפדרלי בארה״ב ואיך הקרן שלו, מרלין וונצ׳רס, עוזרת לחברות סייבר ישראליות למכור בשוק הגדול הזה. עם כל התהפוכות והמשברים הגלובליים והמקומיים ביקשתי משי לבוא לפרק אקטואלי ולתת פרספקטיבה של משקיע שנע בין ישראל וארה״ב. מה הטרנדים הבולטים? מה חשוב שיזמים יעשו באקלים העסקי הנוכחי? מה מצב הסייבר הישראלי ותחום הבינה המלאכותית? וגם הזווית שלו על הבחירות בטורקיה שבה הוא גר לאורך כל הילדות שלו.

שי מישל התארח אצלנו לראשונה בפרק מיוחד על עבודת אנשי הפרודקט, עד היום זה  היה הפרק השני הכי מואזן של הפודקסט. בפעם השנייה הוא בא לספר על השוק הפדרלי בארה״ב ואיך הקרן שלו, מרלין וונצ׳רס, עוזרת לחברות סייבר ישראליות למכור בשוק הגדול הזה. עם כל התהפוכות והמשברים הגלובליים והמקומיים ביקשתי משי לבוא לפרק אקטואלי ולתת פרספקטיבה של משקיע שנע בין ישראל וארה״ב. מה הטרנדים הבולטים? מה חשוב שיזמים יעשו באקלים העסקי הנוכחי? מה מצב הסייבר הישראלי ותחום הבינה המלאכותית? וגם הזווית שלו על הבחירות בטורקיה שבה הוא גר לאורך כל הילדות שלו.

יאיר שניר התחיל את הקריירה בהייטק כאלגוריתמיקאי אחרי שהשלים תואר במדעי המחשב באוניברסיטה העברית. הוא עבר לצד העסקי כשהצטרף למיקרוסופט וניהל עבורה מספר דו ספרתי של עסקאות רכישה לפני שעבר לעולם ההון סיכון. היום שניר מוביל בישראל את ההשקעות בסטרטאפים של קרן ההון סיכון של מייקל דל, המייסד והבעלים של חברת הטכנולוגיה והמחשוב המפורסמת. למרות המשבר המקרו כלכלי, המלחמה באוקראינה והמציאות הפוליטית בישראל ובעולם, שניר בטוח שמשברים הם התקופות שבהן נבנות חברות גדולות באמת. פרק עם שיעורים שהוא למד מהשקעות מוצלחות וגם מכאלה שפחות הצליחו כמו אוטונומו וגם מה התחומים שמעניינים אותו ומה כדאי ליזמים לדעת לפני שהם באים לגייס כסף משניר ובכלל ממשקיעי הון סיכון. 

יאיר שניר התחיל את הקריירה בהייטק כאלגוריתמיקאי אחרי שהשלים תואר במדעי המחשב באוניברסיטה העברית. הוא עבר לצד העסקי כשהצטרף למיקרוסופט וניהל עבורה מספר דו ספרתי של עסקאות רכישה לפני שעבר לעולם ההון סיכון. היום שניר מוביל בישראל את ההשקעות בסטרטאפים של קרן ההון סיכון של מייקל דל, המייסד והבעלים של חברת הטכנולוגיה והמחשוב המפורסמת. למרות המשבר המקרו כלכלי, המלחמה באוקראינה והמציאות הפוליטית בישראל ובעולם, שניר בטוח שמשברים הם התקופות שבהן נבנות חברות גדולות באמת. פרק עם שיעורים שהוא למד מהשקעות מוצלחות וגם מכאלה שפחות הצליחו כמו אוטונומו וגם מה התחומים שמעניינים אותו ומה כדאי ליזמים לדעת לפני שהם באים לגייס כסף משניר ובכלל ממשקיעי הון סיכון. 

יאיר שניר התחיל את הקריירה בהייטק כאלגוריתמיקאי אחרי שהשלים תואר במדעי המחשב באוניברסיטה העברית. הוא עבר לצד העסקי כשהצטרף למיקרוסופט וניהל עבורה מספר דו ספרתי של עסקאות רכישה לפני שעבר לעולם ההון סיכון. היום שניר מוביל בישראל את ההשקעות בסטרטאפים של קרן ההון סיכון של מייקל דל, המייסד והבעלים של חברת הטכנולוגיה והמחשוב המפורסמת. למרות המשבר המקרו כלכלי, המלחמה באוקראינה והמציאות הפוליטית בישראל ובעולם, שניר בטוח שמשברים הם התקופות שבהן נבנות חברות גדולות באמת. פרק עם שיעורים שהוא למד מהשקעות מוצלחות וגם מכאלה שפחות הצליחו כמו אוטונומו וגם מה התחומים שמעניינים אותו ומה כדאי ליזמים לדעת לפני שהם באים לגייס כסף משניר ובכלל ממשקיעי הון סיכון. 

מגיל 6 קארין-בל פדר מאוהבת בטכנולוגיה. כילדה היא הייתה רבה עם ההורים על זמן עם המחשב, השלימה בגרות במגמת מחשבים והתקבלה ל-8200, שם הצוות שלה בנה פרוייקט שזיכה אותו בפרס ביטחון ישראל. אחרי תפקידי פיתוח בחברת ראבלו שנמכרה לאורקל בחצי מיליארד דולר ועוד כמה תחנות, היא הצטרפה לצוות המייסדים של אנטידוט הלת׳, כסמנכ״לית הטכנולוגיה. אנטידוט היא למעשה קופת חולים וירטואלית עבור אמריקנים שלא יכולים להרשות לעצמם ביטוח רפואי. כל מה שצריך לעשות הוא להוריד את האפליקציה שלהם, ולפגוש רופא או פסיכולוג לשיחת וידיאו. פדר מספרת לנו על התכניות של אנטידוט להפוך בקרוב לא רק לקופת חולים אלא גם לחברת ביטוח, על שיתוף הפעולה של אנטידוט עם כוכב האנ בי איי יאניס אנטטוקומפו, ועל הקבוצה שהקימה ״באות״ שמונה בין 6000-7000 חברות, ששמה לה למטרה לקדם נשים בתפקידי מו״פ בהייטק הישראלי.

מגיל 6 קארין-בל פדר מאוהבת בטכנולוגיה. כילדה היא הייתה רבה עם ההורים על זמן עם המחשב, השלימה בגרות במגמת מחשבים והתקבלה ל-8200, שם הצוות שלה בנה פרוייקט שזיכה אותו בפרס ביטחון ישראל. אחרי תפקידי פיתוח בחברת ראבלו שנמכרה לאורקל בחצי מיליארד דולר ועוד כמה תחנות, היא הצטרפה לצוות המייסדים של אנטידוט הלת׳, כסמנכ״לית הטכנולוגיה. אנטידוט היא למעשה קופת חולים וירטואלית עבור אמריקנים שלא יכולים להרשות לעצמם ביטוח רפואי. כל מה שצריך לעשות הוא להוריד את האפליקציה שלהם, ולפגוש רופא או פסיכולוג לשיחת וידיאו. פדר מספרת לנו על התכניות של אנטידוט להפוך בקרוב לא רק לקופת חולים אלא גם לחברת ביטוח, על שיתוף הפעולה של אנטידוט עם כוכב האנ בי איי יאניס אנטטוקומפו, ועל הקבוצה שהקימה ״באות״ שמונה בין 6000-7000 חברות, ששמה לה למטרה לקדם נשים בתפקידי מו״פ בהייטק הישראלי.

מגיל 6 קארין-בל פדר מאוהבת בטכנולוגיה. כילדה היא הייתה רבה עם ההורים על זמן עם המחשב, השלימה בגרות במגמת מחשבים והתקבלה ל-8200, שם הצוות שלה בנה פרוייקט שזיכה אותו בפרס ביטחון ישראל. אחרי תפקידי פיתוח בחברת ראבלו שנמכרה לאורקל בחצי מיליארד דולר ועוד כמה תחנות, היא הצטרפה לצוות המייסדים של אנטידוט הלת׳, כסמנכ״לית הטכנולוגיה. אנטידוט היא למעשה קופת חולים וירטואלית עבור אמריקנים שלא יכולים להרשות לעצמם ביטוח רפואי. כל מה שצריך לעשות הוא להוריד את האפליקציה שלהם, ולפגוש רופא או פסיכולוג לשיחת וידיאו. פדר מספרת לנו על התכניות של אנטידוט להפוך בקרוב לא רק לקופת חולים אלא גם לחברת ביטוח, על שיתוף הפעולה של אנטידוט עם כוכב האנ בי איי יאניס אנטטוקומפו, ועל הקבוצה שהקימה ״באות״ שמונה בין 6000-7000 חברות, ששמה לה למטרה לקדם נשים בתפקידי מו״פ בהייטק הישראלי.

בניגוד לרבים מהמרואיינים שלנו, ליאור יוגב ממש סלד ממחשבים כשהוא היה קטן. למרות זאת ובזכות הרקע שלו במתמטיקה הוא גוייס ל-8200 ולמד לאהוב טכנולוגיה. אחרי השחרור וכמה שנים בראדוור של משפחת זיסאפל, הוא עבר לניו יורק והשלים לימודי מנהל עסקים באוניברסיטת קולומביה. התחנה הבאה היתה בנק ההשקעות גולדמן זאקס, אליו הוא הגיע זמן קצר לפני משבר הסאב פריים. ב-2018 הוא חזר ארצה והחליט שהוא משלב את שתי האהבות שלו טכנולוגיה ופיננסים והקים את פאנדגארד, חברת פינטק שמאפשרת לבנקים ומוסדות פיננסיים שמנהלים עשרות טריליוני דולרים כמו בלאקרוק או פידליטי לנהל בענן את הקרנות השונות שלהם. עם הכנסות שמתקרבות לעשרים מיליון דולר בשנה, יוגב מספר לנו שזו רק ההתחלה, ומתאר בפרק את התלאות והאתגרים, אבל גם את ההזדמנות העצומה שעומדת בפני פאנדגארד.

בניגוד לרבים מהמרואיינים שלנו, ליאור יוגב ממש סלד ממחשבים כשהוא היה קטן. למרות זאת ובזכות הרקע שלו במתמטיקה הוא גוייס ל-8200 ולמד לאהוב טכנולוגיה. אחרי השחרור וכמה שנים בראדוור של משפחת זיסאפל, הוא עבר לניו יורק והשלים לימודי מנהל עסקים באוניברסיטת קולומביה. התחנה הבאה היתה בנק ההשקעות גולדמן זאקס, אליו הוא הגיע זמן קצר לפני משבר הסאב פריים. ב-2018 הוא חזר ארצה והחליט שהוא משלב את שתי האהבות שלו טכנולוגיה ופיננסים והקים את פאנדגארד, חברת פינטק שמאפשרת לבנקים ומוסדות פיננסיים שמנהלים עשרות טריליוני דולרים כמו בלאקרוק או פידליטי לנהל בענן את הקרנות השונות שלהם. עם הכנסות שמתקרבות לעשרים מיליון דולר בשנה, יוגב מספר לנו שזו רק ההתחלה, ומתאר בפרק את התלאות והאתגרים, אבל גם את ההזדמנות העצומה שעומדת בפני פאנדגארד.

בניגוד לרבים מהמרואיינים שלנו, ליאור יוגב ממש סלד ממחשבים כשהוא היה קטן. למרות זאת ובזכות הרקע שלו במתמטיקה הוא גוייס ל-8200 ולמד לאהוב טכנולוגיה. אחרי השחרור וכמה שנים בראדוור של משפחת זיסאפל, הוא עבר לניו יורק והשלים לימודי מנהל עסקים באוניברסיטת קולומביה. התחנה הבאה היתה בנק ההשקעות גולדמן זאקס, אליו הוא הגיע זמן קצר לפני משבר הסאב פריים. ב-2018 הוא חזר ארצה והחליט שהוא משלב את שתי האהבות שלו טכנולוגיה ופיננסים והקים את פאנדגארד, חברת פינטק שמאפשרת לבנקים ומוסדות פיננסיים שמנהלים עשרות טריליוני דולרים כמו בלאקרוק או פידליטי לנהל בענן את הקרנות השונות שלהם. עם הכנסות שמתקרבות לעשרים מיליון דולר בשנה, יוגב מספר לנו שזו רק ההתחלה, ומתאר בפרק את התלאות והאתגרים, אבל גם את ההזדמנות העצומה שעומדת בפני פאנדגארד.

הפרק עם אידו ג׳ינו הוקלט לפני כשבועיים במהלך ביקור שלו בישראל. בהתחלה חשבנו לגנוז את הריאיון מטעמים של חוסר רלבנטיות, אבל אחרי שהאזנו לפרק הבנו שדווקא על רקע ההזזה הדרמטית שלו מתפקיד מנכ״ל החברה שהוא ייסד, יהיה מעניין בכל זאת לפרסם אותו ולמצוא בו אולי סימנים מטרימים לדרמה בהנהלת  ראפיד איי פי איי. כשהוא בן פחות מ-18 אידו ג׳ינו הפך למיני סלב בהייטק הישראלי. הוא גייס חצי מיליון דולר מהיזם הותיק דב מורן והקים סטרטאפ בזמן שבני גילו עוד נבחנים בבגרויות. שש שנים אחר, אידו מקווה שהוא אולי כבר פחות ילד אבל שהחברה שהוא הקים, ראפיד איי פי איי, תמשיך להיות פלא. ראפיד כפי שהיא נקראת היום מאפשרת למיליוני מפתחים מכל העולם גישה לאינספור איי פי אייז, אותם פיתחו חברות ומפתחים אחרים. הכוונה באיי פי איי היא לרכיבי התוכנה שמחברים בין המפתח לשירות התוכנה שהוא מבקש להטמיע, כמו מפות, תשלומים, מידע ועוד. היום ראפיד מעסיקה כמאתיים עובדים בתל אביב, ברלין ועמק הסיליקון, היא גייסה כ-270 מיליון דולר מהקרנות המובילות בעולם ומכניסה עשרות מיליונים. אידו שנמצא בחופשת מולדת מספר על הדרך שהוא עשה, על סוף השבוע שבו נתקעו לו 75 מיליון דולר בחשבון בסיליקון וואלי בנק, וכמה בלגן היה לו כשדב מורן סיפר בפודקסט שלנו לפני כמה שנים, שראפיד עומדת להפוך לחד קרן, לפני שהדבר פורסם.

הפרק עם אידו ג׳ינו הוקלט לפני כשבועיים במהלך ביקור שלו בישראל. בהתחלה חשבנו לגנוז את הריאיון מטעמים של חוסר רלבנטיות, אבל אחרי שהאזנו לפרק הבנו שדווקא על רקע ההזזה הדרמטית שלו מתפקיד מנכ״ל החברה שהוא ייסד, יהיה מעניין בכל זאת לפרסם אותו ולמצוא בו אולי סימנים מטרימים לדרמה בהנהלת  ראפיד איי פי איי. כשהוא בן פחות מ-18 אידו ג׳ינו הפך למיני סלב בהייטק הישראלי. הוא גייס חצי מיליון דולר מהיזם הותיק דב מורן והקים סטרטאפ בזמן שבני גילו עוד נבחנים בבגרויות. שש שנים אחר, אידו מקווה שהוא אולי כבר פחות ילד אבל שהחברה שהוא הקים, ראפיד איי פי איי, תמשיך להיות פלא. ראפיד כפי שהיא נקראת היום מאפשרת למיליוני מפתחים מכל העולם גישה לאינספור איי פי אייז, אותם פיתחו חברות ומפתחים אחרים. הכוונה באיי פי איי היא לרכיבי התוכנה שמחברים בין המפתח לשירות התוכנה שהוא מבקש להטמיע, כמו מפות, תשלומים, מידע ועוד. היום ראפיד מעסיקה כמאתיים עובדים בתל אביב, ברלין ועמק הסיליקון, היא גייסה כ-270 מיליון דולר מהקרנות המובילות בעולם ומכניסה עשרות מיליונים. אידו שנמצא בחופשת מולדת מספר על הדרך שהוא עשה, על סוף השבוע שבו נתקעו לו 75 מיליון דולר בחשבון בסיליקון וואלי בנק, וכמה בלגן היה לו כשדב מורן סיפר בפודקסט שלנו לפני כמה שנים, שראפיד עומדת להפוך לחד קרן, לפני שהדבר פורסם.

הפרק עם אידו ג׳ינו הוקלט לפני כשבועיים במהלך ביקור שלו בישראל. בהתחלה חשבנו לגנוז את הריאיון מטעמים של חוסר רלבנטיות, אבל אחרי שהאזנו לפרק הבנו שדווקא על רקע ההזזה הדרמטית שלו מתפקיד מנכ״ל החברה שהוא ייסד, יהיה מעניין בכל זאת לפרסם אותו ולמצוא בו אולי סימנים מטרימים לדרמה בהנהלת  ראפיד איי פי איי. כשהוא בן פחות מ-18 אידו ג׳ינו הפך למיני סלב בהייטק הישראלי. הוא גייס חצי מיליון דולר מהיזם הותיק דב מורן והקים סטרטאפ בזמן שבני גילו עוד נבחנים בבגרויות. שש שנים אחר, אידו מקווה שהוא אולי כבר פחות ילד אבל שהחברה שהוא הקים, ראפיד איי פי איי, תמשיך להיות פלא. ראפיד כפי שהיא נקראת היום מאפשרת למיליוני מפתחים מכל העולם גישה לאינספור איי פי אייז, אותם פיתחו חברות ומפתחים אחרים. הכוונה באיי פי איי היא לרכיבי התוכנה שמחברים בין המפתח לשירות התוכנה שהוא מבקש להטמיע, כמו מפות, תשלומים, מידע ועוד. היום ראפיד מעסיקה כמאתיים עובדים בתל אביב, ברלין ועמק הסיליקון, היא גייסה כ-270 מיליון דולר מהקרנות המובילות בעולם ומכניסה עשרות מיליונים. אידו שנמצא בחופשת מולדת מספר על הדרך שהוא עשה, על סוף השבוע שבו נתקעו לו 75 מיליון דולר בחשבון בסיליקון וואלי בנק, וכמה בלגן היה לו כשדב מורן סיפר בפודקסט שלנו לפני כמה שנים, שראפיד עומדת להפוך לחד קרן, לפני שהדבר פורסם.

שנייה אחרי שסיימנו להקליט את הפרק, גיא ריינר מהמייסדים של איידוק כעס על עצמו שהוא שכח להזכיר את הסטטיסטיקה שלהם. הטכנולוגיה שאיידוק פיתחה סורקת בכל יום מאה אלף הדמיות סיטי, זה אומר שהם מצילים בכל יום ארבע מאות בני אדם ממוות, בערך אותו מספר עובדים כמו שיש להם היום. לפני שמונה שנים הם הקימו את החברה, שלושה חברים שהכירו בתוכנית תלפיות בצבא והחליטו להקים חברה מיד אחרי השחרור. עד היום הם גייסו כרבע מיליארד דולר, הם מחזיקים בשישה עשר אישורי אף די איי ומכניסים עשרות מיליוני דולרים מבתי חולים וארגוני בריאות שרוכשים את מגוון מוצרי הבינה המלאכותית שלהם, ממערכת שעוזרת לרדיולוגים לפענח בדיקות סיטי ועד מערכת לניהול פציינטים. פרק על בינה מלאכותית, בריאות דיגיטלית ואיך בונים מישראל חברה גדולה.

שנייה אחרי שסיימנו להקליט את הפרק, גיא ריינר מהמייסדים של איידוק כעס על עצמו שהוא שכח להזכיר את הסטטיסטיקה שלהם. הטכנולוגיה שאיידוק פיתחה סורקת בכל יום מאה אלף הדמיות סיטי, זה אומר שהם מצילים בכל יום ארבע מאות בני אדם ממוות, בערך אותו מספר עובדים כמו שיש להם היום. לפני שמונה שנים הם הקימו את החברה, שלושה חברים שהכירו בתוכנית תלפיות בצבא והחליטו להקים חברה מיד אחרי השחרור. עד היום הם גייסו כרבע מיליארד דולר, הם מחזיקים בשישה עשר אישורי אף די איי ומכניסים עשרות מיליוני דולרים מבתי חולים וארגוני בריאות שרוכשים את מגוון מוצרי הבינה המלאכותית שלהם, ממערכת שעוזרת לרדיולוגים לפענח בדיקות סיטי ועד מערכת לניהול פציינטים. פרק על בינה מלאכותית, בריאות דיגיטלית ואיך בונים מישראל חברה גדולה.

רועי רבהון לא ממש התעניין במחשבים ובתוכנה כשהוא גדל. איכשהו הצבא איתר את הפוטנציאל שלו, ואחרי קורס תכנות הוא השתלב ב-8200. אחרי השירות הוא עבד כמה שנים בלוגז איי או וב-2021 הוא הקים עם שני שותפים, אסף ליויאנו (מנהל מוצר ראשי) ויזהר גלבוע (מנהל טכנולוגיה ראשי) את פינאאוט, פלטפורמה לניהול וייעול תשתיות ענן בארגונים. מאז ההקמה הם גייסו 45 מיליון דולר מפיטנגו, טים 8 וגם רד דוט קפיטל ובין הלקוחות שלה אפשר למנות את הניו יורק טיימס, ליפט ורשת המלונות צ׳ויס, וגם חדי קרן ישראלים כמו וויז ואפספלייר. שיחה על האתגרים של חברה שנמצאת בשלב הצמיחה המוקדמת. איך מגייסים אנשי מכירות אמריקנים? איך בכלל מוכרים ללקוחות בארה״ב? ואיך קונים מתחרים כשאף פעם לא עברת מיזוג או רכישה.

רועי רבהון לא ממש התעניין במחשבים ובתוכנה כשהוא גדל. איכשהו הצבא איתר את הפוטנציאל שלו, ואחרי קורס תכנות הוא השתלב ב-8200. אחרי השירות הוא עבד כמה שנים בלוגז איי או וב-2021 הוא הקים עם שני שותפים, אסף ליויאנו (מנהל מוצר ראשי) ויזהר גלבוע (מנהל טכנולוגיה ראשי) את פינאאוט, פלטפורמה לניהול וייעול תשתיות ענן בארגונים. מאז ההקמה הם גייסו 45 מיליון דולר מפיטנגו, טים 8 וגם רד דוט קפיטל ובין הלקוחות שלה אפשר למנות את הניו יורק טיימס, ליפט ורשת המלונות צ׳ויס, וגם חדי קרן ישראלים כמו וויז ואפספלייר. שיחה על האתגרים של חברה שנמצאת בשלב הצמיחה המוקדמת. איך מגייסים אנשי מכירות אמריקנים? איך בכלל מוכרים ללקוחות בארה״ב? ואיך קונים מתחרים כשאף פעם לא עברת מיזוג או רכישה.

הניסיון הראשון של בן אופירי להקים סטרטאפ היה תוך כדי לימוד מדעי המחשב לתואר ראשון באוניברסיטת תל אביב, הוא ניסה להקים משהו בעולמות הלימוד מרחוק עם איתיאל שוורץ חבר שלו לספסל הלימודים, אבל המיזם לא צלח. איתיאל הלך לעבוד באיביי ובן בגוגל אבל אחרי שש שנים הם חזרו לשתף פעולה והלכו על תחום אחר לגמרי. את קומודור הם הקימו חודש לפני פרוץ הקורונה כמערכת לניהול קוברנטיס. ארבע שנים אחרי הם כבר גייסו 64 מיליון דולר מקרנות מובילות ומוכרים את המוצר שלהם לארגוני תוכנה בחברות ביטוח, בנקים וחברות הייטק. מה זה קוברנטיס, איך אפשר לבנות על בסיסו חברת ענק ואיך מנתבים חברה בין משברים ואתגרים? הכל בפרק שלפניכם.

הניסיון הראשון של בן אופירי להקים סטרטאפ היה תוך כדי לימוד מדעי המחשב לתואר ראשון באוניברסיטת תל אביב, הוא ניסה להקים משהו בעולמות הלימוד מרחוק עם איתיאל שוורץ חבר שלו לספסל הלימודים, אבל המיזם לא צלח. איתיאל הלך לעבוד באיביי ובן בגוגל אבל אחרי שש שנים הם חזרו לשתף פעולה והלכו על תחום אחר לגמרי. את קומודור הם הקימו חודש לפני פרוץ הקורונה כמערכת לניהול קוברנטיס. ארבע שנים אחרי הם כבר גייסו 64 מיליון דולר מקרנות מובילות ומוכרים את המוצר שלהם לארגוני תוכנה בחברות ביטוח, בנקים וחברות הייטק. מה זה קוברנטיס, איך אפשר לבנות על בסיסו חברת ענק ואיך מנתבים חברה בין משברים ואתגרים? הכל בפרק שלפניכם.

אמנון כלב תמיד היה טיפוס טכני. עוד כשהחברים שלו בתיכון היו עובדים בתור שליחים של פיצה הוא היה מתקן מחשבים לאנשים בשכונה. הוא למד מדעי המחשב ומנהל עסקים והתגלגל לעבודת סטודנט בחברה יחסית צנועה בשם פלייטיקה. כבר כשהוא נכנס למשרד, שהיה אז במרכז תל אביב הוא הרגיש את האנרגיה והחליט לקחת את המשרה. הוא התחיל בניתוח הדאטה שהגיע ממשתמשי המשחקים ולמד בעצמו את המדע שמאחורי ההתנהגות האנושית והחוויה המשחקית. היום הוא מנהל את אחת החטיבות המצליחות בחברה ומנהל כ-500 עובדים בישראל ובחו״ל בחטיבה העסקית שאחראית על כמה מהמשחקים המצליחים של חברת הגיימינג הישראלית. על פלייטיקה, שלל האקזיטים והגילגולים שלה, על הדאטה שדוחף את החברה ועל איך מפתחים משחקים חדשים בפרק שצולל למספרים של תעשייה מרתקת.

אמנון כלב תמיד היה טיפוס טכני. עוד כשהחברים שלו בתיכון היו עובדים בתור שליחים של פיצה הוא היה מתקן מחשבים לאנשים בשכונה. הוא למד מדעי המחשב ומנהל עסקים והתגלגל לעבודת סטודנט בחברה יחסית צנועה בשם פלייטיקה. כבר כשהוא נכנס למשרד, שהיה אז במרכז תל אביב הוא הרגיש את האנרגיה והחליט לקחת את המשרה. הוא התחיל בניתוח הדאטה שהגיע ממשתמשי המשחקים ולמד בעצמו את המדע שמאחורי ההתנהגות האנושית והחוויה המשחקית. היום הוא מנהל את אחת החטיבות המצליחות בחברה ומנהל כ-500 עובדים בישראל ובחו״ל בחטיבה העסקית שאחראית על כמה מהמשחקים המצליחים של חברת הגיימינג הישראלית. על פלייטיקה, שלל האקזיטים והגילגולים שלה, על הדאטה שדוחף את החברה ועל איך מפתחים משחקים חדשים בפרק שצולל למספרים של תעשייה מרתקת.

הכל התחיל כפרויקט צד, כשאחד החברים של נמרוד קרמר חיפש דרכים להישאר מעודכן ולהגדיל את הידע שלו כמפתח. הם בנו תוסף לכרום שעשה אגרגציה של תוכן למפתחים ומפה לשם צמח בצורה אורגנית, בלי שהייתה להם כמעט יד בדבר והגיע למאה אלף משתמשים ולהכנסות מפרסום של מיליון דולר. ברגע הזה הם הבינו שיש להם משהו עוצמתי ביד, הם גייסו 11 מיליון דולר ויצאו לדרך עם משימה מאוד שאפתנית להיות הרשת החברתית של מפתחי התוכנה, ואולי יום אחד להחליף את לינקדין. זה לא דבר של מה בכך, להקים חברה עם מוצר שפונה למשתמשי קצה מישראל, אבל נמרוד והשותפים שלו החליטו שהם הולכים על זה. נכון להיום יש להם כבר מיליון משתמשים פעילים ועשרות עובדים שחיים בישראל, באירופה ואפילו בפיליפינים בלי משרד עם כל האתגרים שכרוכים בכך. שיחה מרתקת על חברה שונה בנוף הישראלי, עם פוטנציאל עצום להיות הבית של אנשי תוכנה ומוצר מכל העולם.

הכל התחיל כפרויקט צד, כשאחד החברים של נמרוד קרמר חיפש דרכים להישאר מעודכן ולהגדיל את הידע שלו כמפתח. הם בנו תוסף לכרום שעשה אגרגציה של תוכן למפתחים ומפה לשם צמח בצורה אורגנית, בלי שהייתה להם כמעט יד בדבר והגיע למאה אלף משתמשים ולהכנסות מפרסום של מיליון דולר. ברגע הזה הם הבינו שיש להם משהו עוצמתי ביד, הם גייסו 11 מיליון דולר ויצאו לדרך עם משימה מאוד שאפתנית להיות הרשת החברתית של מפתחי התוכנה, ואולי יום אחד להחליף את לינקדין. זה לא דבר של מה בכך, להקים חברה עם מוצר שפונה למשתמשי קצה מישראל, אבל נמרוד והשותפים שלו החליטו שהם הולכים על זה. נכון להיום יש להם כבר מיליון משתמשים פעילים ועשרות עובדים שחיים בישראל, באירופה ואפילו בפיליפינים בלי משרד עם כל האתגרים שכרוכים בכך. שיחה מרתקת על חברה שונה בנוף הישראלי, עם פוטנציאל עצום להיות הבית של אנשי תוכנה ומוצר מכל העולם.

זה סיפור על חברה שלא גייסה מעולם דולר ממשקיעים, שהתחילה בתור אפליקציה לירידה במשקל, והפכה לפלטפורמת פרסום שמגלגלת 150 מיליון דולר ומכניסה עשרות מיליונים. היום בשלושים דקות או פחות אנחנו מארחים את רפי מגן, מנכ״ל קנדגו. רפי התחיל את הקריירה שלו בחיל האוויר אחרי שהשלים שני תארים במסגרת העתודה, הוא הצטרף לסלקום בימים היפים של חברות הסלולר לפני כשמונה שנים גוייס לחברה שלימים תשנה את שמה לקנדגו (פירןש השם ״מזל טוב״ בשפת הנבחו) רפי מספר לנו על הפיווט הגדול שהחברה עשתה ממוצר להרזיה לפלטפורמה טכנולוגית שמשתפת פעולה עם מותגים ברחבי העולם ומנהלת עבורם את הפרסום, השיווק וחוויית המשתמש. פרק לא שגרתי, איך בונים עסק בוטסטראפ שבימים מסוימים הוא המפרסם הכי גדול ביוטיוב.

זה סיפור על חברה שלא גייסה מעולם דולר ממשקיעים, שהתחילה בתור אפליקציה לירידה במשקל, והפכה לפלטפורמת פרסום שמגלגלת 150 מיליון דולר ומכניסה עשרות מיליונים. היום בשלושים דקות או פחות אנחנו מארחים את רפי מגן, מנכ״ל קנדגו. רפי התחיל את הקריירה שלו בחיל האוויר אחרי שהשלים שני תארים במסגרת העתודה, הוא הצטרף לסלקום בימים היפים של חברות הסלולר לפני כשמונה שנים גוייס לחברה שלימים תשנה את שמה לקנדגו (פירןש השם ״מזל טוב״ בשפת הנבחו) רפי מספר לנו על הפיווט הגדול שהחברה עשתה ממוצר להרזיה לפלטפורמה טכנולוגית שמשתפת פעולה עם מותגים ברחבי העולם ומנהלת עבורם את הפרסום, השיווק וחוויית המשתמש. פרק לא שגרתי, איך בונים עסק בוטסטראפ שבימים מסוימים הוא המפרסם הכי גדול ביוטיוב.

זה סיפור שיש בו הכל, צוות נשי שהקים סטרטאפ בפריפריה, ועל הדרך עוזר לרופאים ברחבי העולם להציל חיים וגם אקזיט שהגיע אחרי הרבה עבודה קשה. הילה גולדמן אצלאן התחילה את הקריירה כעורכת דין בתחום ההייטק. שנתיים שבהן ליוותה יזמים בסיבובי השקעה, במיזוגים, רכישות והנפקות הספיקו לה כדי להבין שהיא רוצה לעבור לצד השני של השולחן. אחרי עבודה כשכירה בסטארטאפ ושתי חברות פחות מוצלחות שהיא הובילה, היא הקימה את דיה, חברה שפיתחה מערכת בינה מלאכותית שמפענחת בדיקות אולטרסאונד. הם הגיעו למכירות של כמה מיליוני דולרים, השיגו תשעה אישורי אף די איי, עד שהגיעה ההצעה מענקית המכשור הרפואי והאלקטרוניקה פיליפס שהסתיימה ברכישה של קרוב למאה מיליון דולר. שיחה עם יזמת שלא רואה בעיניים ועל הסיפור הלא שגרתי שלה, מהחממה באופקים ועד האקזיט. 

זה סיפור שיש בו הכל, צוות נשי שהקים סטרטאפ בפריפריה, ועל הדרך עוזר לרופאים ברחבי העולם להציל חיים וגם אקזיט שהגיע אחרי הרבה עבודה קשה. הילה גולדמן אצלאן התחילה את הקריירה כעורכת דין בתחום ההייטק. שנתיים שבהן ליוותה יזמים בסיבובי השקעה, במיזוגים, רכישות והנפקות הספיקו לה כדי להבין שהיא רוצה לעבור לצד השני של השולחן. אחרי עבודה כשכירה בסטארטאפ ושתי חברות פחות מוצלחות שהיא הובילה, היא הקימה את דיה, חברה שפיתחה מערכת בינה מלאכותית שמפענחת בדיקות אולטרסאונד. הם הגיעו למכירות של כמה מיליוני דולרים, השיגו תשעה אישורי אף די איי, עד שהגיעה ההצעה מענקית המכשור הרפואי והאלקטרוניקה פיליפס שהסתיימה ברכישה של קרוב למאה מיליון דולר. שיחה עם יזמת שלא רואה בעיניים ועל הסיפור הלא שגרתי שלה, מהחממה באופקים ועד האקזיט. 

זה מקרה קלאסי של חנון מחשבים, יוצא 8200 שאחרי 6 שנים ביחידה נכנס לעולם הסייבר האזרחי. עמיחי ספיבק פגש את השותף שלו כששניהם עבדו בתפקידי הנדסה בחברת דמיסטו שלימים נמכרה לפאלו אלטו נטוורקס במעל חצי מיליארד דולר. פרוייקט משותף שלהם חשף אותם לפרצת אבטחה ענקית שאליה חשופים ארגונים כשהם עובדים עם חברות צד שלישי. שנתיים אחרי שהם יצאו לדרך עצמאית, וורלון, הסטרטאפ שהם הקימו גייס כבר כ-16 מיליון דולר ויש להם הכנסות של מאות אלפים. איך בונים בישראל עוד חברת סייבר, איך מייחדים אותה מעבר לכל הרעש שיש בתחום ומה מדיר שינה מעיניהם, הכל בפרק עם סמנכ״ל טכנולוגיות שחייב כל הזמן לחשוב ביזנס.