דקות או פחות ‎30

פרק מיוחד באנגלית עם צ׳ט סילברמן, האיש שכבר רבע מאה עומד מאחורי כנס האיקומרס הגדול, איטייל. צ׳ט סילברמן נולד וגדל בברוקלין כנער יהודי אמריקני. בגיל 16 הוא ביקר בארץ במסגרת משלחת והתאהב בישראל ובאנשים. רק שנים רבות אחר כך הוא נחשף להייטק הישראלי, כשהתחיל לפגוש חברות ישראליות שהתחילו להגיע לכנס. אחרי 7 באוקטובר, צ׳ט שהיה מזועזע מהטרגדיה הגדולה, החליט שהשנה הוא מזמין חברות ישראליות כאורחות שלו, סיבה מצויינת להרים לו ולארח אותו בפודקסט. פרק עם יהודי חם שמספר על ההזדמנויות שממתינות ליזמיןם ישראלים שמחפשים שותפויות עם מותגי הקמעונאות והאיקומרס הגדולים בעולם. מעוניינים? חפשו את צ׳ט בלינקדין ופשוט תשלחו לו הודעה.

בגיל 13 אריק ליברזון חלם ללמוד אווירונאוטיקה בטכניון ולהתגייס לחיל האוויר. אחרי שהגשים את החלום הזה במסגרת העתודה ואחרי כמה שנות שירות, הוא החליט ללמוד תכנות במסגרת הצבא והשתלב ביחידה שמתמחה בחדירה לרשתות הפנימיות של הצבא, כדי לחשוף פגיעויות, כאילו היה מדובר בהאקרים של מעצמה זרה. ככה באה לעולם פנטרה, חברת סיבר שעוזרת לארגונים להתגונן מפני תוקפים. בשנת 2015 הם התחילו עם צ׳ק של 700 אלף דולר מאנג׳ל וכמה קרובים וכעבור מספר שנים הפכו לחד קרן שגייס עד היום כ-200 מיליון דולר, עם הכנסות של כ-65 מיליון דולר בשנה וצמיחה שמתקרבת ל-100% כל שנה. על הדרך אריק עוד הספיק להשלים דוקטורט בתחום של הגירת מניות בשוק ההון. שיחה על סייבר, ספורט והגשמת חלומות וכן, גם על האופן שבו חברה של 350 עובדים מתנהלת במציאות של אחרי שבעה באוקטובר.

בגיל 13 אריק ליברזון חלם ללמוד אווירונאוטיקה בטכניון ולהתגייס לחיל האוויר. אחרי שהגשים את החלום הזה במסגרת העתודה ואחרי כמה שנות שירות, הוא החליט ללמוד תכנות במסגרת הצבא והשתלב ביחידה שמתמחה בחדירה לרשתות הפנימיות של הצבא, כדי לחשוף פגיעויות, כאילו היה מדובר בהאקרים של מעצמה זרה. ככה באה לעולם פנטרה, חברת סיבר שעוזרת לארגונים להתגונן מפני תוקפים. בשנת 2015 הם התחילו עם צ׳ק של 700 אלף דולר מאנג׳ל וכמה קרובים וכעבור מספר שנים הפכו לחד קרן שגייס עד היום כ-200 מיליון דולר, עם הכנסות של כ-65 מיליון דולר בשנה וצמיחה שמתקרבת ל-100% כל שנה. על הדרך אריק עוד הספיק להשלים דוקטורט בתחום של הגירת מניות בשוק ההון. שיחה על סייבר, ספורט והגשמת חלומות וכן, גם על האופן שבו חברה של 350 עובדים מתנהלת במציאות של אחרי שבעה באוקטובר.

את ד״ר זאב פרבמן אירחנו באחד הפרקים הראשונים של הפודקסט אי שם בשנת 2018. אז לייטריקס, החברה שיצרה אפליקציות מצליחות לעיצוב תמונה ו-וידיאו עברה בדיוק למודל של תשלום חודשי ופרבמן סיפר לנו על הטרנספורמציה הזו והאתגרים הגדולים שנלוו אליה. 6 שנים אחרי אנחנו פוגשים את פרבמן כשהחברה שלו כבר גייסה כ-300 מיליון דולר, מכניסה מאות מיליונים והיא אחד מחדי הקרן המפורסמים ביותר בישראל. בימים האלה הם עובדים על מוצר חדש ומהפכני בתחום יצירת התוכן שמשלב בתוכו את הטכנולוגיות החדשות בתחום הבינה המלאכותית, שכבר נכנסו עמוק לאפליקציות הוותיקות שלהם, פייסטיון, וידיאוליפ, ופוטוליפ. בשיחה מאוד כנה, פרבמן מספר לנו על רכבת ההרים שהם חוו, החל מסבב הגיוס שבו המייסדים והעובדים השקיעו מההון שלהם בחברה, סבב הפיטורים האחרון שהם נאלצו לעשות ב-2022 וההצלחות הגדולות שלהם שיביאו את לייטריקס, הסטרטאפ הירושלמי הגאה להיות חברה שתהיה מוכנה להנפקה ב-2025.

את ד״ר זאב פרבמן אירחנו באחד הפרקים הראשונים של הפודקסט אי שם בשנת 2018. אז לייטריקס, החברה שיצרה אפליקציות מצליחות לעיצוב תמונה ו-וידיאו עברה בדיוק למודל של תשלום חודשי ופרבמן סיפר לנו על הטרנספורמציה הזו והאתגרים הגדולים שנלוו אליה. 6 שנים אחרי אנחנו פוגשים את פרבמן כשהחברה שלו כבר גייסה כ-300 מיליון דולר, מכניסה מאות מיליונים והיא אחד מחדי הקרן המפורסמים ביותר בישראל. בימים האלה הם עובדים על מוצר חדש ומהפכני בתחום יצירת התוכן שמשלב בתוכו את הטכנולוגיות החדשות בתחום הבינה המלאכותית, שכבר נכנסו עמוק לאפליקציות הוותיקות שלהם, פייסטיון, וידיאוליפ, ופוטוליפ. בשיחה מאוד כנה, פרבמן מספר לנו על רכבת ההרים שהם חוו, החל מסבב הגיוס שבו המייסדים והעובדים השקיעו מההון שלהם בחברה, סבב הפיטורים האחרון שהם נאלצו לעשות ב-2022 וההצלחות הגדולות שלהם שיביאו את לייטריקס, הסטרטאפ הירושלמי הגאה להיות חברה שתהיה מוכנה להנפקה ב-2025.

את ד״ר זאב פרבמן אירחנו באחד הפרקים הראשונים של הפודקסט אי שם בשנת 2018. אז לייטריקס, החברה שיצרה אפליקציות מצליחות לעיצוב תמונה ו-וידיאו עברה בדיוק למודל של תשלום חודשי ופרבמן סיפר לנו על הטרנספורמציה הזו והאתגרים הגדולים שנלוו אליה. 6 שנים אחרי אנחנו פוגשים את פרבמן כשהחברה שלו כבר גייסה כ-300 מיליון דולר, מכניסה מאות מיליונים והיא אחד מחדי הקרן המפורסמים ביותר בישראל. בימים האלה הם עובדים על מוצר חדש ומהפכני בתחום יצירת התוכן שמשלב בתוכו את הטכנולוגיות החדשות בתחום הבינה המלאכותית, שכבר נכנסו עמוק לאפליקציות הוותיקות שלהם, פייסטיון, וידיאוליפ, ופוטוליפ. בשיחה מאוד כנה, פרבמן מספר לנו על רכבת ההרים שהם חוו, החל מסבב הגיוס שבו המייסדים והעובדים השקיעו מההון שלהם בחברה, סבב הפיטורים האחרון שהם נאלצו לעשות ב-2022 וההצלחות הגדולות שלהם שיביאו את לייטריקס, הסטרטאפ הירושלמי הגאה להיות חברה שתהיה מוכנה להנפקה ב-2025.

בחיים המקצועיים שלו, ניר גולדשטיין כבר עבר כמה גלגולים. הוא למד הנדסת תעשיה וניהול ועשה כמה תפקידים טכניים, כשהחליט להיות יזם. אחרי שהסטרטאפ שלו נכנס לסטטיסטיקה והוא נאלץ לסגור אותו, הוא עשה החלטה ששינתה את הקריירה שלו, לעבור לתחום המכירות. הוא עבד בסייסנס כמנהל מכירות ולפני חמש שנים הצטרף למאנדיי. בתפקיד האחרון שלו, ניר היה סמנכ״ל המכירות הבינלאומי של מאנדיי, ופתח עבור חברת ניהול המשימות הישראלית, את כל השווקים מחוץ לארה״ב. הוא פתח את המשרדים בלונדון, סידני וטוקיו וניהל את המכירות באירופה, אסיה ואוסטרליה. בתחילת אוקטובר, רגע לפני המלחמה הוא עבר לעולם ההון סיכון כשהצטרף לקרן גרינפילד פרטנרס. בקרן שמתמקדת בהשקעה בחברות שנמצאות בשלב הצמיחה הראשוני, הוא מנסה לעזור עם הניסיון שיש לו לחברות הפורטפוליו כדי לבנות עבורן ארגוני מכירה ולייצר מהם מכונת מכירות משומנת.

בחיים המקצועיים שלו, ניר גולדשטיין כבר עבר כמה גלגולים. הוא למד הנדסת תעשיה וניהול ועשה כמה תפקידים טכניים, כשהחליט להיות יזם. אחרי שהסטרטאפ שלו נכנס לסטטיסטיקה והוא נאלץ לסגור אותו, הוא עשה החלטה ששינתה את הקריירה שלו, לעבור לתחום המכירות. הוא עבד בסייסנס כמנהל מכירות ולפני חמש שנים הצטרף למאנדיי. בתפקיד האחרון שלו, ניר היה סמנכ״ל המכירות הבינלאומי של מאנדיי, ופתח עבור חברת ניהול המשימות הישראלית, את כל השווקים מחוץ לארה״ב. הוא פתח את המשרדים בלונדון, סידני וטוקיו וניהל את המכירות באירופה, אסיה ואוסטרליה. בתחילת אוקטובר, רגע לפני המלחמה הוא עבר לעולם ההון סיכון כשהצטרף לקרן גרינפילד פרטנרס. בקרן שמתמקדת בהשקעה בחברות שנמצאות בשלב הצמיחה הראשוני, הוא מנסה לעזור עם הניסיון שיש לו לחברות הפורטפוליו כדי לבנות עבורן ארגוני מכירה ולייצר מהם מכונת מכירות משומנת.

עידן עפרת התחיל לכתוב קוד בגיל 10, בגיל 12 הוא כבר קיבל 500 ש״ח תמורת עבודת התכנות הראשונה שלו. אחרי שירות ב-81, הוא השתלב כמובן בעולם הסייבר, ואז הקים את החברה הראשונה שלו, סוג של מרקטפלייס למסחר בחשמל ירוק. למרות שהוא הצליח לגייס כמה מיליוני דולרים ממשקיעים, החברה נכשלה ועידן חזר לשולחן השרטוטים. את פיירבלוקס הוא הקים יחד עם מיכאל שאולוב ופבל ברנגולץ בשנת 2018, והיום מדובר בחד הקרן הגדול ביותר בישראל בעולם הבלוקצ׳יין. פלטפורמה מאובטחת שמאפשרת לגופים פיננסיים בעולם לנהל מסחר על בסיס טכנולוגיית בלוקצ׳יין. עד היום הם גייסו כמיליארד דולר, יש להם 650 עובדים והכנסות שעברו כבר את המאה מיליון דולר בשנה. בשיא תקופת הפריחה בהייטק, פיירבלוקס גייסה כסף לפי שווי של 8 מיליארד דולר, וגם רכשה כמה חברות. על העליות והמורדות של עולם הבלוקצ׳יין ועל איך זה לנווט חברה בין משברים ומלחמות בפרק שלפניכם.

עידן עפרת התחיל לכתוב קוד בגיל 10, בגיל 12 הוא כבר קיבל 500 ש״ח תמורת עבודת התכנות הראשונה שלו. אחרי שירות ב-81, הוא השתלב כמובן בעולם הסייבר, ואז הקים את החברה הראשונה שלו, סוג של מרקטפלייס למסחר בחשמל ירוק. למרות שהוא הצליח לגייס כמה מיליוני דולרים ממשקיעים, החברה נכשלה ועידן חזר לשולחן השרטוטים. את פיירבלוקס הוא הקים יחד עם מיכאל שאולוב ופבל ברנגולץ בשנת 2018, והיום מדובר בחד הקרן הגדול ביותר בישראל בעולם הבלוקצ׳יין. פלטפורמה מאובטחת שמאפשרת לגופים פיננסיים בעולם לנהל מסחר על בסיס טכנולוגיית בלוקצ׳יין. עד היום הם גייסו כמיליארד דולר, יש להם 650 עובדים והכנסות שעברו כבר את המאה מיליון דולר בשנה. בשיא תקופת הפריחה בהייטק, פיירבלוקס גייסה כסף לפי שווי של 8 מיליארד דולר, וגם רכשה כמה חברות. על העליות והמורדות של עולם הבלוקצ׳יין ועל איך זה לנווט חברה בין משברים ומלחמות בפרק שלפניכם.

עידן עפרת התחיל לכתוב קוד בגיל 10, בגיל 12 הוא כבר קיבל 500 ש״ח תמורת עבודת התכנות הראשונה שלו. אחרי שירות ב-81, הוא השתלב כמובן בעולם הסייבר, ואז הקים את החברה הראשונה שלו, סוג של מרקטפלייס למסחר בחשמל ירוק. למרות שהוא הצליח לגייס כמה מיליוני דולרים ממשקיעים, החברה נכשלה ועידן חזר לשולחן השרטוטים. את פיירבלוקס הוא הקים יחד עם מיכאל שאולוב ופבל ברנגולץ בשנת 2018, והיום מדובר בחד הקרן הגדול ביותר בישראל בעולם הבלוקצ׳יין. פלטפורמה מאובטחת שמאפשרת לגופים פיננסיים בעולם לנהל מסחר על בסיס טכנולוגיית בלוקצ׳יין. עד היום הם גייסו כמיליארד דולר, יש להם 650 עובדים והכנסות שעברו כבר את המאה מיליון דולר בשנה. בשיא תקופת הפריחה בהייטק, פיירבלוקס גייסה כסף לפי שווי של 8 מיליארד דולר, וגם רכשה כמה חברות. על העליות והמורדות של עולם הבלוקצ׳יין ועל איך זה לנווט חברה בין משברים ומלחמות בפרק שלפניכם.

ד״ר איל אפרגן עבד בתעשיית הפודטק הישראלית עוד הרבה לפני שקראו לה פודטק, בשנת 2020 בעיצומה של מגפת הקורונה הוא הקים את אימג׳נדיירי, חברת תחליפי חלב שמתכננת לשנות את תעשיית הענק הזו שמגלגלת טריליון דולר. אימג׳נדיירי מגדלת פטריות קוג׳י אסייתיות, מהנדסת מחדש את הדי אנ איי שלהן, כדי שיהיה זהה לזה של חלבוני חלב פרות ובאמצעות חומר הגלם הזה מסוגלת לייצר חלב, גבינות, גלידה ומה לא. עד היום החברה שיושבת בחיפה גייסה 32 מיליון דולר בין השאר משטראוס ומענקית המזון דנונה וכבר בשנה הקרובה תתחיל לשווק מוצרים במספר שווקים, שלהערכת אייל יוכלו להיות זולים יותר מקרטון חלב רגיל. ד״ר אפרגן מאמין שכמו שתעשיית הרכב הצליחה להוציא לפנסיה את הסוסים והעגלות, הטכנולוגיה שלהם תייתר את הצורך בגידול פרות לחלב ותחסוך בכך לא מעט זיהום שהתעשייה הזו מפיקה.   

ד״ר איל אפרגן עבד בתעשיית הפודטק הישראלית עוד הרבה לפני שקראו לה פודטק, בשנת 2020 בעיצומה של מגפת הקורונה הוא הקים את אימג׳נדיירי, חברת תחליפי חלב שמתכננת לשנות את תעשיית הענק הזו שמגלגלת טריליון דולר. אימג׳נדיירי מגדלת פטריות קוג׳י אסייתיות, מהנדסת מחדש את הדי אנ איי שלהן, כדי שיהיה זהה לזה של חלבוני חלב פרות ובאמצעות חומר הגלם הזה מסוגלת לייצר חלב, גבינות, גלידה ומה לא. עד היום החברה שיושבת בחיפה גייסה 32 מיליון דולר בין השאר משטראוס ומענקית המזון דנונה וכבר בשנה הקרובה תתחיל לשווק מוצרים במספר שווקים, שלהערכת אייל יוכלו להיות זולים יותר מקרטון חלב רגיל. ד״ר אפרגן מאמין שכמו שתעשיית הרכב הצליחה להוציא לפנסיה את הסוסים והעגלות, הטכנולוגיה שלהם תייתר את הצורך בגידול פרות לחלב ותחסוך בכך לא מעט זיהום שהתעשייה הזו מפיקה.   

ד״ר איל אפרגן עבד בתעשיית הפודטק הישראלית עוד הרבה לפני שקראו לה פודטק, בשנת 2020 בעיצומה של מגפת הקורונה הוא הקים את אימג׳נדיירי, חברת תחליפי חלב שמתכננת לשנות את תעשיית הענק הזו שמגלגלת טריליון דולר. אימג׳נדיירי מגדלת פטריות קוג׳י אסייתיות, מהנדסת מחדש את הדי אנ איי שלהן, כדי שיהיה זהה לזה של חלבוני חלב פרות ובאמצעות חומר הגלם הזה מסוגלת לייצר חלב, גבינות, גלידה ומה לא. עד היום החברה שיושבת בחיפה גייסה 32 מיליון דולר בין השאר משטראוס ומענקית המזון דנונה וכבר בשנה הקרובה תתחיל לשווק מוצרים במספר שווקים, שלהערכת אייל יוכלו להיות זולים יותר מקרטון חלב רגיל. ד״ר אפרגן מאמין שכמו שתעשיית הרכב הצליחה להוציא לפנסיה את הסוסים והעגלות, הטכנולוגיה שלהם תייתר את הצורך בגידול פרות לחלב ותחסוך בכך לא מעט זיהום שהתעשייה הזו מפיקה.   

אחרי השבעה באוקטובר גיל פקלמן יצא למשימה, לא רק להמשיך להוביל את אטרה, החברה שהקים והוא ממנכ״ל, אלא גם לדאוג שקטר ההייטק לא יעצור, כי עצירה שכזו תהיה ניצחון לחמאס. אטרה בכלל התחילה כחברת בוטסטראפ שפיתחה מערכת פיירוול לחברות קטנות ובינוניות. אחרי שנתיים שלוש שבהן אטרה מנתה 5 עובדים והם עשו מכירות לאנשי איי טי בארגונים קטנים, הם הבינו שיש צורך חדש מהשטח והשיקו את אטרה מחדש כחברה שבונה פתרון שמייעל את עבודת אנשי האיי טי בארגונים. מהר מאוד הם צמחו להכנסות מרשימות של 8 מיליון דולר ורק ב-2020 הם גייסו כסף, מעל 100 מיליון דולר משתי קרנות אמריקניות. היום אטרה מעסיקה 300 עובדים, רובם בישראל והם משרתים כ-12 אלף לקוחות ביותר ממאה מדינות. אז איך ההייטק יעזור לנצח את החמאס? פרק על הדרך שפקלמן והשותפים שלו עשו, בהרמת המורל הארגוני, בהתנדבות למען מפונים וחיילים והתוויית חזון שהם אמינים צריך להיות משותף גם לתעשייה וגם להנהגה.   

אחרי השבעה באוקטובר גיל פקלמן יצא למשימה, לא רק להמשיך להוביל את אטרה, החברה שהקים והוא ממנכ״ל, אלא גם לדאוג שקטר ההייטק לא יעצור, כי עצירה שכזו תהיה ניצחון לחמאס. אטרה בכלל התחילה כחברת בוטסטראפ שפיתחה מערכת פיירוול לחברות קטנות ובינוניות. אחרי שנתיים שלוש שבהן אטרה מנתה 5 עובדים והם עשו מכירות לאנשי איי טי בארגונים קטנים, הם הבינו שיש צורך חדש מהשטח והשיקו את אטרה מחדש כחברה שבונה פתרון שמייעל את עבודת אנשי האיי טי בארגונים. מהר מאוד הם צמחו להכנסות מרשימות של 8 מיליון דולר ורק ב-2020 הם גייסו כסף, מעל 100 מיליון דולר משתי קרנות אמריקניות. היום אטרה מעסיקה 300 עובדים, רובם בישראל והם משרתים כ-12 אלף לקוחות ביותר ממאה מדינות. אז איך ההייטק יעזור לנצח את החמאס? פרק על הדרך שפקלמן והשותפים שלו עשו, בהרמת המורל הארגוני, בהתנדבות למען מפונים וחיילים והתוויית חזון שהם אמינים צריך להיות משותף גם לתעשייה וגם להנהגה.   

אחרי השבעה באוקטובר גיל פקלמן יצא למשימה, לא רק להמשיך להוביל את אטרה, החברה שהקים והוא ממנכ״ל, אלא גם לדאוג שקטר ההייטק לא יעצור, כי עצירה שכזו תהיה ניצחון לחמאס. אטרה בכלל התחילה כחברת בוטסטראפ שפיתחה מערכת פיירוול לחברות קטנות ובינוניות. אחרי שנתיים שלוש שבהן אטרה מנתה 5 עובדים והם עשו מכירות לאנשי איי טי בארגונים קטנים, הם הבינו שיש צורך חדש מהשטח והשיקו את אטרה מחדש כחברה שבונה פתרון שמייעל את עבודת אנשי האיי טי בארגונים. מהר מאוד הם צמחו להכנסות מרשימות של 8 מיליון דולר ורק ב-2020 הם גייסו כסף, מעל 100 מיליון דולר משתי קרנות אמריקניות. היום אטרה מעסיקה 300 עובדים, רובם בישראל והם משרתים כ-12 אלף לקוחות ביותר ממאה מדינות. אז איך ההייטק יעזור לנצח את החמאס? פרק על הדרך שפקלמן והשותפים שלו עשו, בהרמת המורל הארגוני, בהתנדבות למען מפונים וחיילים והתוויית חזון שהם אמינים צריך להיות משותף גם לתעשייה וגם להנהגה.   

ללי מוזר היה מהלך קריירה ממש מוזר. היא הייתה מדריכת טיולים, ליוותה בישראל קבוצות של תגלית ולמדה היסטוריה ואיטלקית באוניברסיטה, כשהגיעה אליה הזדמנות יוצאת דופן לשמש כעוזרת אישית של שגריר ישראל בארצות הברית. היא עברה לוושינגטון ואחרי כמה חודשים קודמה להיות ראש המטה של מייקל אורן באחת התקופות המאתגרות של יחסי ישראל ארצות הברית, כשבבית הלבן ישב ברק אובמה ובירושלים בנימין נתניהו. בשלב הזה היא הייתה יכולה להתקדם לקריירה דיפלומטית או לעבור לפוליטיקה, במקום זה היא הלכה לעסקים. אחרי תקופה בבלקרוק, היא הצטרפה כעובדת לקרן ההון סיכון אייאנג׳לס, ואחרי מספר שנים החליטה להקים קרן משלה, כשהיא בהריון ושנייה לפני פרוץ הקורונה. היום הקרן שלה אנד וונצ׳רס מנהלת 70 מיליון דולר ומשקיעה בחברות בשלבים מאוד מוקדמים. על הקריירה הלא שגרתית, ועתיד התעשייה הישראלית בפרק שלפניכם. 

ללי מוזר היה מהלך קריירה ממש מוזר. היא הייתה מדריכת טיולים, ליוותה בישראל קבוצות של תגלית ולמדה היסטוריה ואיטלקית באוניברסיטה, כשהגיעה אליה הזדמנות יוצאת דופן לשמש כעוזרת אישית של שגריר ישראל בארצות הברית. היא עברה לוושינגטון ואחרי כמה חודשים קודמה להיות ראש המטה של מייקל אורן באחת התקופות המאתגרות של יחסי ישראל ארצות הברית, כשבבית הלבן ישב ברק אובמה ובירושלים בנימין נתניהו. בשלב הזה היא הייתה יכולה להתקדם לקריירה דיפלומטית או לעבור לפוליטיקה, במקום זה היא הלכה לעסקים. אחרי תקופה בבלקרוק, היא הצטרפה כעובדת לקרן ההון סיכון אייאנג׳לס, ואחרי מספר שנים החליטה להקים קרן משלה, כשהיא בהריון ושנייה לפני פרוץ הקורונה. היום הקרן שלה אנד וונצ׳רס מנהלת 70 מיליון דולר ומשקיעה בחברות בשלבים מאוד מוקדמים. על הקריירה הלא שגרתית, ועתיד התעשייה הישראלית בפרק שלפניכם. 

שנייה אחרי שסיימנו להקליט את הפרק, גיא ריינר מהמייסדים של איידוק כעס על עצמו שהוא שכח להזכיר את הסטטיסטיקה שלהם. הטכנולוגיה שאיידוק פיתחה סורקת בכל יום מאה אלף הדמיות סיטי, זה אומר שהם מצילים בכל יום ארבע מאות בני אדם ממוות, בערך אותו מספר עובדים כמו שיש להם היום. לפני שמונה שנים הם הקימו את החברה, שלושה חברים שהכירו בתוכנית תלפיות בצבא והחליטו להקים חברה מיד אחרי השחרור. עד היום הם גייסו כרבע מיליארד דולר, הם מחזיקים בשישה עשר אישורי אף די איי ומכניסים עשרות מיליוני דולרים מבתי חולים וארגוני בריאות שרוכשים את מגוון מוצרי הבינה המלאכותית שלהם, ממערכת שעוזרת לרדיולוגים לפענח בדיקות סיטי ועד מערכת לניהול פציינטים. פרק על בינה מלאכותית, בריאות דיגיטלית ואיך בונים מישראל חברה גדולה.

שנייה אחרי שסיימנו להקליט את הפרק, גיא ריינר מהמייסדים של איידוק כעס על עצמו שהוא שכח להזכיר את הסטטיסטיקה שלהם. הטכנולוגיה שאיידוק פיתחה סורקת בכל יום מאה אלף הדמיות סיטי, זה אומר שהם מצילים בכל יום ארבע מאות בני אדם ממוות, בערך אותו מספר עובדים כמו שיש להם היום. לפני שמונה שנים הם הקימו את החברה, שלושה חברים שהכירו בתוכנית תלפיות בצבא והחליטו להקים חברה מיד אחרי השחרור. עד היום הם גייסו כרבע מיליארד דולר, הם מחזיקים בשישה עשר אישורי אף די איי ומכניסים עשרות מיליוני דולרים מבתי חולים וארגוני בריאות שרוכשים את מגוון מוצרי הבינה המלאכותית שלהם, ממערכת שעוזרת לרדיולוגים לפענח בדיקות סיטי ועד מערכת לניהול פציינטים. פרק על בינה מלאכותית, בריאות דיגיטלית ואיך בונים מישראל חברה גדולה.

רועי רבהון לא ממש התעניין במחשבים ובתוכנה כשהוא גדל. איכשהו הצבא איתר את הפוטנציאל שלו, ואחרי קורס תכנות הוא השתלב ב-8200. אחרי השירות הוא עבד כמה שנים בלוגז איי או וב-2021 הוא הקים עם שני שותפים, אסף ליויאנו (מנהל מוצר ראשי) ויזהר גלבוע (מנהל טכנולוגיה ראשי) את פינאאוט, פלטפורמה לניהול וייעול תשתיות ענן בארגונים. מאז ההקמה הם גייסו 45 מיליון דולר מפיטנגו, טים 8 וגם רד דוט קפיטל ובין הלקוחות שלה אפשר למנות את הניו יורק טיימס, ליפט ורשת המלונות צ׳ויס, וגם חדי קרן ישראלים כמו וויז ואפספלייר. שיחה על האתגרים של חברה שנמצאת בשלב הצמיחה המוקדמת. איך מגייסים אנשי מכירות אמריקנים? איך בכלל מוכרים ללקוחות בארה״ב? ואיך קונים מתחרים כשאף פעם לא עברת מיזוג או רכישה.

רועי רבהון לא ממש התעניין במחשבים ובתוכנה כשהוא גדל. איכשהו הצבא איתר את הפוטנציאל שלו, ואחרי קורס תכנות הוא השתלב ב-8200. אחרי השירות הוא עבד כמה שנים בלוגז איי או וב-2021 הוא הקים עם שני שותפים, אסף ליויאנו (מנהל מוצר ראשי) ויזהר גלבוע (מנהל טכנולוגיה ראשי) את פינאאוט, פלטפורמה לניהול וייעול תשתיות ענן בארגונים. מאז ההקמה הם גייסו 45 מיליון דולר מפיטנגו, טים 8 וגם רד דוט קפיטל ובין הלקוחות שלה אפשר למנות את הניו יורק טיימס, ליפט ורשת המלונות צ׳ויס, וגם חדי קרן ישראלים כמו וויז ואפספלייר. שיחה על האתגרים של חברה שנמצאת בשלב הצמיחה המוקדמת. איך מגייסים אנשי מכירות אמריקנים? איך בכלל מוכרים ללקוחות בארה״ב? ואיך קונים מתחרים כשאף פעם לא עברת מיזוג או רכישה.

הניסיון הראשון של בן אופירי להקים סטרטאפ היה תוך כדי לימוד מדעי המחשב לתואר ראשון באוניברסיטת תל אביב, הוא ניסה להקים משהו בעולמות הלימוד מרחוק עם איתיאל שוורץ חבר שלו לספסל הלימודים, אבל המיזם לא צלח. איתיאל הלך לעבוד באיביי ובן בגוגל אבל אחרי שש שנים הם חזרו לשתף פעולה והלכו על תחום אחר לגמרי. את קומודור הם הקימו חודש לפני פרוץ הקורונה כמערכת לניהול קוברנטיס. ארבע שנים אחרי הם כבר גייסו 64 מיליון דולר מקרנות מובילות ומוכרים את המוצר שלהם לארגוני תוכנה בחברות ביטוח, בנקים וחברות הייטק. מה זה קוברנטיס, איך אפשר לבנות על בסיסו חברת ענק ואיך מנתבים חברה בין משברים ואתגרים? הכל בפרק שלפניכם.

הניסיון הראשון של בן אופירי להקים סטרטאפ היה תוך כדי לימוד מדעי המחשב לתואר ראשון באוניברסיטת תל אביב, הוא ניסה להקים משהו בעולמות הלימוד מרחוק עם איתיאל שוורץ חבר שלו לספסל הלימודים, אבל המיזם לא צלח. איתיאל הלך לעבוד באיביי ובן בגוגל אבל אחרי שש שנים הם חזרו לשתף פעולה והלכו על תחום אחר לגמרי. את קומודור הם הקימו חודש לפני פרוץ הקורונה כמערכת לניהול קוברנטיס. ארבע שנים אחרי הם כבר גייסו 64 מיליון דולר מקרנות מובילות ומוכרים את המוצר שלהם לארגוני תוכנה בחברות ביטוח, בנקים וחברות הייטק. מה זה קוברנטיס, איך אפשר לבנות על בסיסו חברת ענק ואיך מנתבים חברה בין משברים ואתגרים? הכל בפרק שלפניכם.

אמנון כלב תמיד היה טיפוס טכני. עוד כשהחברים שלו בתיכון היו עובדים בתור שליחים של פיצה הוא היה מתקן מחשבים לאנשים בשכונה. הוא למד מדעי המחשב ומנהל עסקים והתגלגל לעבודת סטודנט בחברה יחסית צנועה בשם פלייטיקה. כבר כשהוא נכנס למשרד, שהיה אז במרכז תל אביב הוא הרגיש את האנרגיה והחליט לקחת את המשרה. הוא התחיל בניתוח הדאטה שהגיע ממשתמשי המשחקים ולמד בעצמו את המדע שמאחורי ההתנהגות האנושית והחוויה המשחקית. היום הוא מנהל את אחת החטיבות המצליחות בחברה ומנהל כ-500 עובדים בישראל ובחו״ל בחטיבה העסקית שאחראית על כמה מהמשחקים המצליחים של חברת הגיימינג הישראלית. על פלייטיקה, שלל האקזיטים והגילגולים שלה, על הדאטה שדוחף את החברה ועל איך מפתחים משחקים חדשים בפרק שצולל למספרים של תעשייה מרתקת.

אמנון כלב תמיד היה טיפוס טכני. עוד כשהחברים שלו בתיכון היו עובדים בתור שליחים של פיצה הוא היה מתקן מחשבים לאנשים בשכונה. הוא למד מדעי המחשב ומנהל עסקים והתגלגל לעבודת סטודנט בחברה יחסית צנועה בשם פלייטיקה. כבר כשהוא נכנס למשרד, שהיה אז במרכז תל אביב הוא הרגיש את האנרגיה והחליט לקחת את המשרה. הוא התחיל בניתוח הדאטה שהגיע ממשתמשי המשחקים ולמד בעצמו את המדע שמאחורי ההתנהגות האנושית והחוויה המשחקית. היום הוא מנהל את אחת החטיבות המצליחות בחברה ומנהל כ-500 עובדים בישראל ובחו״ל בחטיבה העסקית שאחראית על כמה מהמשחקים המצליחים של חברת הגיימינג הישראלית. על פלייטיקה, שלל האקזיטים והגילגולים שלה, על הדאטה שדוחף את החברה ועל איך מפתחים משחקים חדשים בפרק שצולל למספרים של תעשייה מרתקת.

הכל התחיל כפרויקט צד, כשאחד החברים של נמרוד קרמר חיפש דרכים להישאר מעודכן ולהגדיל את הידע שלו כמפתח. הם בנו תוסף לכרום שעשה אגרגציה של תוכן למפתחים ומפה לשם צמח בצורה אורגנית, בלי שהייתה להם כמעט יד בדבר והגיע למאה אלף משתמשים ולהכנסות מפרסום של מיליון דולר. ברגע הזה הם הבינו שיש להם משהו עוצמתי ביד, הם גייסו 11 מיליון דולר ויצאו לדרך עם משימה מאוד שאפתנית להיות הרשת החברתית של מפתחי התוכנה, ואולי יום אחד להחליף את לינקדין. זה לא דבר של מה בכך, להקים חברה עם מוצר שפונה למשתמשי קצה מישראל, אבל נמרוד והשותפים שלו החליטו שהם הולכים על זה. נכון להיום יש להם כבר מיליון משתמשים פעילים ועשרות עובדים שחיים בישראל, באירופה ואפילו בפיליפינים בלי משרד עם כל האתגרים שכרוכים בכך. שיחה מרתקת על חברה שונה בנוף הישראלי, עם פוטנציאל עצום להיות הבית של אנשי תוכנה ומוצר מכל העולם.

הכל התחיל כפרויקט צד, כשאחד החברים של נמרוד קרמר חיפש דרכים להישאר מעודכן ולהגדיל את הידע שלו כמפתח. הם בנו תוסף לכרום שעשה אגרגציה של תוכן למפתחים ומפה לשם צמח בצורה אורגנית, בלי שהייתה להם כמעט יד בדבר והגיע למאה אלף משתמשים ולהכנסות מפרסום של מיליון דולר. ברגע הזה הם הבינו שיש להם משהו עוצמתי ביד, הם גייסו 11 מיליון דולר ויצאו לדרך עם משימה מאוד שאפתנית להיות הרשת החברתית של מפתחי התוכנה, ואולי יום אחד להחליף את לינקדין. זה לא דבר של מה בכך, להקים חברה עם מוצר שפונה למשתמשי קצה מישראל, אבל נמרוד והשותפים שלו החליטו שהם הולכים על זה. נכון להיום יש להם כבר מיליון משתמשים פעילים ועשרות עובדים שחיים בישראל, באירופה ואפילו בפיליפינים בלי משרד עם כל האתגרים שכרוכים בכך. שיחה מרתקת על חברה שונה בנוף הישראלי, עם פוטנציאל עצום להיות הבית של אנשי תוכנה ומוצר מכל העולם.

זה סיפור על חברה שלא גייסה מעולם דולר ממשקיעים, שהתחילה בתור אפליקציה לירידה במשקל, והפכה לפלטפורמת פרסום שמגלגלת 150 מיליון דולר ומכניסה עשרות מיליונים. היום בשלושים דקות או פחות אנחנו מארחים את רפי מגן, מנכ״ל קנדגו. רפי התחיל את הקריירה שלו בחיל האוויר אחרי שהשלים שני תארים במסגרת העתודה, הוא הצטרף לסלקום בימים היפים של חברות הסלולר לפני כשמונה שנים גוייס לחברה שלימים תשנה את שמה לקנדגו (פירןש השם ״מזל טוב״ בשפת הנבחו) רפי מספר לנו על הפיווט הגדול שהחברה עשתה ממוצר להרזיה לפלטפורמה טכנולוגית שמשתפת פעולה עם מותגים ברחבי העולם ומנהלת עבורם את הפרסום, השיווק וחוויית המשתמש. פרק לא שגרתי, איך בונים עסק בוטסטראפ שבימים מסוימים הוא המפרסם הכי גדול ביוטיוב.

זה סיפור על חברה שלא גייסה מעולם דולר ממשקיעים, שהתחילה בתור אפליקציה לירידה במשקל, והפכה לפלטפורמת פרסום שמגלגלת 150 מיליון דולר ומכניסה עשרות מיליונים. היום בשלושים דקות או פחות אנחנו מארחים את רפי מגן, מנכ״ל קנדגו. רפי התחיל את הקריירה שלו בחיל האוויר אחרי שהשלים שני תארים במסגרת העתודה, הוא הצטרף לסלקום בימים היפים של חברות הסלולר לפני כשמונה שנים גוייס לחברה שלימים תשנה את שמה לקנדגו (פירןש השם ״מזל טוב״ בשפת הנבחו) רפי מספר לנו על הפיווט הגדול שהחברה עשתה ממוצר להרזיה לפלטפורמה טכנולוגית שמשתפת פעולה עם מותגים ברחבי העולם ומנהלת עבורם את הפרסום, השיווק וחוויית המשתמש. פרק לא שגרתי, איך בונים עסק בוטסטראפ שבימים מסוימים הוא המפרסם הכי גדול ביוטיוב.

זה סיפור שיש בו הכל, צוות נשי שהקים סטרטאפ בפריפריה, ועל הדרך עוזר לרופאים ברחבי העולם להציל חיים וגם אקזיט שהגיע אחרי הרבה עבודה קשה. הילה גולדמן אצלאן התחילה את הקריירה כעורכת דין בתחום ההייטק. שנתיים שבהן ליוותה יזמים בסיבובי השקעה, במיזוגים, רכישות והנפקות הספיקו לה כדי להבין שהיא רוצה לעבור לצד השני של השולחן. אחרי עבודה כשכירה בסטארטאפ ושתי חברות פחות מוצלחות שהיא הובילה, היא הקימה את דיה, חברה שפיתחה מערכת בינה מלאכותית שמפענחת בדיקות אולטרסאונד. הם הגיעו למכירות של כמה מיליוני דולרים, השיגו תשעה אישורי אף די איי, עד שהגיעה ההצעה מענקית המכשור הרפואי והאלקטרוניקה פיליפס שהסתיימה ברכישה של קרוב למאה מיליון דולר. שיחה עם יזמת שלא רואה בעיניים ועל הסיפור הלא שגרתי שלה, מהחממה באופקים ועד האקזיט. 

זה סיפור שיש בו הכל, צוות נשי שהקים סטרטאפ בפריפריה, ועל הדרך עוזר לרופאים ברחבי העולם להציל חיים וגם אקזיט שהגיע אחרי הרבה עבודה קשה. הילה גולדמן אצלאן התחילה את הקריירה כעורכת דין בתחום ההייטק. שנתיים שבהן ליוותה יזמים בסיבובי השקעה, במיזוגים, רכישות והנפקות הספיקו לה כדי להבין שהיא רוצה לעבור לצד השני של השולחן. אחרי עבודה כשכירה בסטארטאפ ושתי חברות פחות מוצלחות שהיא הובילה, היא הקימה את דיה, חברה שפיתחה מערכת בינה מלאכותית שמפענחת בדיקות אולטרסאונד. הם הגיעו למכירות של כמה מיליוני דולרים, השיגו תשעה אישורי אף די איי, עד שהגיעה ההצעה מענקית המכשור הרפואי והאלקטרוניקה פיליפס שהסתיימה ברכישה של קרוב למאה מיליון דולר. שיחה עם יזמת שלא רואה בעיניים ועל הסיפור הלא שגרתי שלה, מהחממה באופקים ועד האקזיט. 

זה מקרה קלאסי של חנון מחשבים, יוצא 8200 שאחרי 6 שנים ביחידה נכנס לעולם הסייבר האזרחי. עמיחי ספיבק פגש את השותף שלו כששניהם עבדו בתפקידי הנדסה בחברת דמיסטו שלימים נמכרה לפאלו אלטו נטוורקס במעל חצי מיליארד דולר. פרוייקט משותף שלהם חשף אותם לפרצת אבטחה ענקית שאליה חשופים ארגונים כשהם עובדים עם חברות צד שלישי. שנתיים אחרי שהם יצאו לדרך עצמאית, וורלון, הסטרטאפ שהם הקימו גייס כבר כ-16 מיליון דולר ויש להם הכנסות של מאות אלפים. איך בונים בישראל עוד חברת סייבר, איך מייחדים אותה מעבר לכל הרעש שיש בתחום ומה מדיר שינה מעיניהם, הכל בפרק עם סמנכ״ל טכנולוגיות שחייב כל הזמן לחשוב ביזנס.