דקות או פחות ‎30

בגיל 26 דניאל ביטון כבר הספיקה להקים חברה שמגלגלת מיליוני ש״ח בתחום האנרגיה המתחדשת. אי די איי שוכרת גגות בעיקר של מבנים חקלאיים ותעשייתיים, מקימה תשתית של פאנלים סולאריים ומייצרת חשמל עבור חברת החשמל ובקרוב גם עבור המתחרים החדשים בתחום. אם זה לא מספיק, יש להם כבר פעילות בארה״ב עם עשרות לקוחות בעיקר בקליפורניה, חברת בת שמתעסקת בנדל״ן וחברת בת בתחום הטענת מכוניות חשמליות, ועוד לפני הקמת החברה, היא הספיקה להשלים תואר ראשון ושני תארים שניים. מה השלב הבא? להתרחב בישראל ובארצות הברית, להנפיק את החברה, ואם יש עוד כמה דקות פנויות, דניאל גם רוצה לכתוב דוקטורט. ראיון עם יזמת מיוחדת שהחליטה לבנות חברה עם אימפקט לכדור הארץ ולמדינה, ויש כאן גם ציונות אישית, כמי שהחליטה לגור בעוטף עזה.

לפני שבע שנים, עירא בלסקי היה עורך וצלם וידאו מהצפון שרץ בין ימי צילום והפקות. יחד עם שני חברים מוסיקאים הם ניסו לפתור בעיה שהייתה להם, ובנו אתר שהוא מאגר של מאות קטעי מוסיקה שיתאימו לעריכה של סרטונים, כתבות וקליפים. הם לא חשבו שזה בכלל סטרטאפ, לא שקלו לגייס כסף, השיקו את המוצר, אבל מהר מאוד הוסיפו למאגר המוסיקה גם מאגר של קטעי וידיאו, הגיעו להכנסות של מאות אלפים, אחר כך מיליוני דולרים ובשלב מסויים המשקיעים התחילו להגיע אליהם. היום ארטליסט היא חברה של 400 עובדים, שגייסה יותר ממאה מיליון דולר ממשקיעים, רכשה כבר שתי מתחרות ומבינה שהעתיד הוא בבינה מלאכותית יצירתית. השלב הבא בחיים של ארטליסט הוא תוכנת עריכה שמשלימה את הסרטון על סמך הבנת הקונטקסט, בדיוק כמו שהג׳ימייל שלכם משלים את המשפט באימייל על סמך הקונטקסט של המשפט. שיחה על תעשיית היוצרים, על ג׳נרייטיב איי איי ועל עתיד תעשיית התוכן בעולם.

לפני שבע שנים, עירא בלסקי היה עורך וצלם וידאו מהצפון שרץ בין ימי צילום והפקות. יחד עם שני חברים מוסיקאים הם ניסו לפתור בעיה שהייתה להם, ובנו אתר שהוא מאגר של מאות קטעי מוסיקה שיתאימו לעריכה של סרטונים, כתבות וקליפים. הם לא חשבו שזה בכלל סטרטאפ, לא שקלו לגייס כסף, השיקו את המוצר, אבל מהר מאוד הוסיפו למאגר המוסיקה גם מאגר של קטעי וידיאו, הגיעו להכנסות של מאות אלפים, אחר כך מיליוני דולרים ובשלב מסויים המשקיעים התחילו להגיע אליהם. היום ארטליסט היא חברה של 400 עובדים, שגייסה יותר ממאה מיליון דולר ממשקיעים, רכשה כבר שתי מתחרות ומבינה שהעתיד הוא בבינה מלאכותית יצירתית. השלב הבא בחיים של ארטליסט הוא תוכנת עריכה שמשלימה את הסרטון על סמך הבנת הקונטקסט, בדיוק כמו שהג׳ימייל שלכם משלים את המשפט באימייל על סמך הקונטקסט של המשפט. שיחה על תעשיית היוצרים, על ג׳נרייטיב איי איי ועל עתיד תעשיית התוכן בעולם.

לפני שבע שנים, עירא בלסקי היה עורך וצלם וידאו מהצפון שרץ בין ימי צילום והפקות. יחד עם שני חברים מוסיקאים הם ניסו לפתור בעיה שהייתה להם, ובנו אתר שהוא מאגר של מאות קטעי מוסיקה שיתאימו לעריכה של סרטונים, כתבות וקליפים. הם לא חשבו שזה בכלל סטרטאפ, לא שקלו לגייס כסף, השיקו את המוצר, אבל מהר מאוד הוסיפו למאגר המוסיקה גם מאגר של קטעי וידיאו, הגיעו להכנסות של מאות אלפים, אחר כך מיליוני דולרים ובשלב מסויים המשקיעים התחילו להגיע אליהם. היום ארטליסט היא חברה של 400 עובדים, שגייסה יותר ממאה מיליון דולר ממשקיעים, רכשה כבר שתי מתחרות ומבינה שהעתיד הוא בבינה מלאכותית יצירתית. השלב הבא בחיים של ארטליסט הוא תוכנת עריכה שמשלימה את הסרטון על סמך הבנת הקונטקסט, בדיוק כמו שהג׳ימייל שלכם משלים את המשפט באימייל על סמך הקונטקסט של המשפט. שיחה על תעשיית היוצרים, על ג׳נרייטיב איי איי ועל עתיד תעשיית התוכן בעולם.

פרק מיוחד לרגל השקת הקו האדום של הרכבת הקלה, עם מייסד הופון, האפליקציה שמאפשרת לכם לשלם על כל סוגי התחבורה במדינת ישראל. הכל התחיל ב -2013 כשעופר הבין שהאוטובוס שבו הוא משתמש יכול להמתין לפעמים גם 4 דקות בתחנה, כי הנהג צריך להתעסק עם העודף והתשלום במזומן של כל נוסע. עשר שנים אחר כך, הופון היא אחת משתי האפליקציות בישראל שמאפשרות לנוסעי התחבורה הציבורית לשלם על הנסיעות באוטובוס, ברכבת ישראל ומהיום גם ברכבת הקלה בגוש דן ויש להם פעילות בעוד עשרות ערים באירופה. איך הרכבת הקלה ומאוחר יותר המטרו אמורים לשנות את גוש דן ולהשפיע על רבים מתושבי ישראל? מה המדינה צריכה לשפר כדי להפוך את ישראל למדינה הרבה יותר נוחה בכבישים ועל המסילות? ואיפה הופון משתלבת בכל זה זה? פרק בונוס שאנחנו ממליצים להאזין, לו כשאתם עולים על הקו האדום בין פתח תקווה לבת ים.

פרק מיוחד לרגל השקת הקו האדום של הרכבת הקלה, עם מייסד הופון, האפליקציה שמאפשרת לכם לשלם על כל סוגי התחבורה במדינת ישראל. הכל התחיל ב -2013 כשעופר הבין שהאוטובוס שבו הוא משתמש יכול להמתין לפעמים גם 4 דקות בתחנה, כי הנהג צריך להתעסק עם העודף והתשלום במזומן של כל נוסע. עשר שנים אחר כך, הופון היא אחת משתי האפליקציות בישראל שמאפשרות לנוסעי התחבורה הציבורית לשלם על הנסיעות באוטובוס, ברכבת ישראל ומהיום גם ברכבת הקלה בגוש דן ויש להם פעילות בעוד עשרות ערים באירופה. איך הרכבת הקלה ומאוחר יותר המטרו אמורים לשנות את גוש דן ולהשפיע על רבים מתושבי ישראל? מה המדינה צריכה לשפר כדי להפוך את ישראל למדינה הרבה יותר נוחה בכבישים ועל המסילות? ואיפה הופון משתלבת בכל זה זה? פרק בונוס שאנחנו ממליצים להאזין, לו כשאתם עולים על הקו האדום בין פתח תקווה לבת ים.

פרק מיוחד לרגל השקת הקו האדום של הרכבת הקלה, עם מייסד הופון, האפליקציה שמאפשרת לכם לשלם על כל סוגי התחבורה במדינת ישראל. הכל התחיל ב -2013 כשעופר הבין שהאוטובוס שבו הוא משתמש יכול להמתין לפעמים גם 4 דקות בתחנה, כי הנהג צריך להתעסק עם העודף והתשלום במזומן של כל נוסע. עשר שנים אחר כך, הופון היא אחת משתי האפליקציות בישראל שמאפשרות לנוסעי התחבורה הציבורית לשלם על הנסיעות באוטובוס, ברכבת ישראל ומהיום גם ברכבת הקלה בגוש דן ויש להם פעילות בעוד עשרות ערים באירופה. איך הרכבת הקלה ומאוחר יותר המטרו אמורים לשנות את גוש דן ולהשפיע על רבים מתושבי ישראל? מה המדינה צריכה לשפר כדי להפוך את ישראל למדינה הרבה יותר נוחה בכבישים ועל המסילות? ואיפה הופון משתלבת בכל זה זה? פרק בונוס שאנחנו ממליצים להאזין, לו כשאתם עולים על הקו האדום בין פתח תקווה לבת ים.

לפני עשר שנים בדיוק אבי אפללו ושני שותפיו הקימו את סימפלקס, חברה שממפה ערים בתלת מימד ברזולוציה גבוהה פי חמישים מזו שקיימת בגוגל מאפס. הם החליטו להקים את החברה במודל של בוטסטראפ, כלומר לא לגייס כסף ממשקיעים, אלא להתבסס על ההכנסות של החברה, מתוך רצון להישאר עצמאיים ויעילים. סימפלקס משתמשת במטוסים קלים כדי למפות תוך שעתיים ערים בגודל של תל אביב ומוכרת את הגישה לפלטפורמת המיפוי לערים, אדריכלים, מהנדסים, מתכננים, גופי ביטחון והצלה, ואפילו פוזלים לשוק הגיימינג כדי לעזור למפתחי משחקים לעצב משחקים בסביבת תלת מימד אמיתית. לפני כשנה הם החליטו בפעם הראשונה לקחת כסף ממשקיעים וגייסו 40 מיליון דולר מקרן פורטיסימו כדי להתרחב לשווקים חדשים, ביניהם, ארה״ב, יפן ואיטליה. פרק עם חברה שונה בנוף, ויזם שרוצה להנגיש מידע מורכב כדי לתכנן את הערים שלנו בצורה טובה יותר, ואפילו להקל על מכבי אש או משטרה להציל חיי אדם.

לפני עשר שנים בדיוק אבי אפללו ושני שותפיו הקימו את סימפלקס, חברה שממפה ערים בתלת מימד ברזולוציה גבוהה פי חמישים מזו שקיימת בגוגל מאפס. הם החליטו להקים את החברה במודל של בוטסטראפ, כלומר לא לגייס כסף ממשקיעים, אלא להתבסס על ההכנסות של החברה, מתוך רצון להישאר עצמאיים ויעילים. סימפלקס משתמשת במטוסים קלים כדי למפות תוך שעתיים ערים בגודל של תל אביב ומוכרת את הגישה לפלטפורמת המיפוי לערים, אדריכלים, מהנדסים, מתכננים, גופי ביטחון והצלה, ואפילו פוזלים לשוק הגיימינג כדי לעזור למפתחי משחקים לעצב משחקים בסביבת תלת מימד אמיתית. לפני כשנה הם החליטו בפעם הראשונה לקחת כסף ממשקיעים וגייסו 40 מיליון דולר מקרן פורטיסימו כדי להתרחב לשווקים חדשים, ביניהם, ארה״ב, יפן ואיטליה. פרק עם חברה שונה בנוף, ויזם שרוצה להנגיש מידע מורכב כדי לתכנן את הערים שלנו בצורה טובה יותר, ואפילו להקל על מכבי אש או משטרה להציל חיי אדם.

לפני עשר שנים בדיוק אבי אפללו ושני שותפיו הקימו את סימפלקס, חברה שממפה ערים בתלת מימד ברזולוציה גבוהה פי חמישים מזו שקיימת בגוגל מאפס. הם החליטו להקים את החברה במודל של בוטסטראפ, כלומר לא לגייס כסף ממשקיעים, אלא להתבסס על ההכנסות של החברה, מתוך רצון להישאר עצמאיים ויעילים. סימפלקס משתמשת במטוסים קלים כדי למפות תוך שעתיים ערים בגודל של תל אביב ומוכרת את הגישה לפלטפורמת המיפוי לערים, אדריכלים, מהנדסים, מתכננים, גופי ביטחון והצלה, ואפילו פוזלים לשוק הגיימינג כדי לעזור למפתחי משחקים לעצב משחקים בסביבת תלת מימד אמיתית. לפני כשנה הם החליטו בפעם הראשונה לקחת כסף ממשקיעים וגייסו 40 מיליון דולר מקרן פורטיסימו כדי להתרחב לשווקים חדשים, ביניהם, ארה״ב, יפן ואיטליה. פרק עם חברה שונה בנוף, ויזם שרוצה להנגיש מידע מורכב כדי לתכנן את הערים שלנו בצורה טובה יותר, ואפילו להקל על מכבי אש או משטרה להציל חיי אדם.

אמיר גל אור הוא יו״ר הקרנות של אינפיניטי, מקרנות ההון סיכון הוותיקות בישראל, וגם אחד מבכירי אנשי העסקים שעובדים עם סין. הקרנות של אינפיניטי משקיעות בחברות בעלות זיקה לשתי המדינות, ולסין הוא עבר כבר ב-2007 לקראת אולימפיאדת בייג׳ינג, שהייתה ציון דרך פוליטי וכלכלי במדינת הענק. אמיר הגיע לפרק כדי לספר לנו מה קורה עם סין מאז 2019, אז החומות בין סין למערב נבנו מחדש, לא רק בגלל מגיפת הקורונה, שבה סין החליטה לנתק את עצמה מהעולם, אלא גם במישור הפוליטי, עם השינויים המשטריים שחולל הנשיא שי. דיברנו על עשיית עסקים בסין של היום, על שוק הרכב הסיני, אילו חברות עדיין יכולות להפיק תועלת מחיבור לשוק הסיני העצום, על ההבדלים התרבותיים, על החשיבות שיש להסכם הסחר החופשי שנידון בין שתי המדינות ולביקור המסתמן של נתניהו בבייג׳ינג במציאות גיאופוליטית משתנה. וגם על הבן של גל אור שהוא מסתבר כוכב רשת בסין, עם לא פחות מ-120 מיליון עוקבים ברשתות החברתיות.

בן צור יוסף גדל בחדר אחד עם עוד שלושה אחים בשכונת התקווה של שנות השבעים. אחרי שירות ביחידת הניסויים של חיל האוויר הוא החליט לקחת את הידע שהוא צבר שם ולהקים עם שני חברים חברה שמפתחת מוצרים לתעשייה הביטחונית. הם תחזקו את הרובוטים הצהובים של חבלני המשטרה וייצרו כלים רובוטיים כבדים שפתחו צירים עבור יחידות מיוחדות. לפני כמה שנים כשהוא הבין שאת רוב המוצרים שלו, משרד הביטחון לא ייתן לו לייצא למדינות זרות, הוא החליט להיכנס לתחום חדש, והכל קרה בביקור בסופר. איי-טו-זי, החברה שהוא הקים ונסחרת בנסד״ק בשווי של כמאה מיליון דולר מייצרת היום עגלות סופר חכמות שמאפשרות לצרכנים לסרוק, לשקול, ולשלם על המוצרים בסופר בלי לעבור בקופה. העגלה החכמה נותנת לקמעונאים גם שכבת מידע ומייצרת מפות חום על המעברים והמדפים הפופולריים יותר ופחות בסופר וגם מאפשרת להם לקדם מוצרים ולפרסם מבצעים על גבי מסך שמותקן על העגלה. את העגלות של בן צור אפשר למצוא ברשת מורטון וויליאמס בניו יורק, וברשת יוחננוף בישראל, אבל הם גם עובדים צמוד עם רשתות כמו קארפור, אאושן, מונופרי, קזינו ואחרות בתקווה לקחת נתח משוק עגלות הסופר שמוערך במאתיים מיליון עגלות בכל העולם. שיחה עם יזם ותיק שמנסה לשנות תחום ותיק שלא חושש לדבר על התחרות גם מצד עגלות חכמות אחרות וגם מצד סופרים בסגנון של אמזון גו, עמדות השירות העצמי ועולם המשלוחים. רוצים להתרשם מהעגלה? מצ״ב לינק לכתבה על העגלה החכמה.

בן צור יוסף גדל בחדר אחד עם עוד שלושה אחים בשכונת התקווה של שנות השבעים. אחרי שירות ביחידת הניסויים של חיל האוויר הוא החליט לקחת את הידע שהוא צבר שם ולהקים עם שני חברים חברה שמפתחת מוצרים לתעשייה הביטחונית. הם תחזקו את הרובוטים הצהובים של חבלני המשטרה וייצרו כלים רובוטיים כבדים שפתחו צירים עבור יחידות מיוחדות. לפני כמה שנים כשהוא הבין שאת רוב המוצרים שלו, משרד הביטחון לא ייתן לו לייצא למדינות זרות, הוא החליט להיכנס לתחום חדש, והכל קרה בביקור בסופר. איי-טו-זי, החברה שהוא הקים ונסחרת בנסד״ק בשווי של כמאה מיליון דולר מייצרת היום עגלות סופר חכמות שמאפשרות לצרכנים לסרוק, לשקול, ולשלם על המוצרים בסופר בלי לעבור בקופה. העגלה החכמה נותנת לקמעונאים גם שכבת מידע ומייצרת מפות חום על המעברים והמדפים הפופולריים יותר ופחות בסופר וגם מאפשרת להם לקדם מוצרים ולפרסם מבצעים על גבי מסך שמותקן על העגלה. את העגלות של בן צור אפשר למצוא ברשת מורטון וויליאמס בניו יורק, וברשת יוחננוף בישראל, אבל הם גם עובדים צמוד עם רשתות כמו קארפור, אאושן, מונופרי, קזינו ואחרות בתקווה לקחת נתח משוק עגלות הסופר שמוערך במאתיים מיליון עגלות בכל העולם. שיחה עם יזם ותיק שמנסה לשנות תחום ותיק שלא חושש לדבר על התחרות גם מצד עגלות חכמות אחרות וגם מצד סופרים בסגנון של אמזון גו, עמדות השירות העצמי ועולם המשלוחים. רוצים להתרשם מהעגלה? מצ״ב לינק לכתבה על העגלה החכמה.

ד״ר ציפי שוהם הייתה בכלל חוקרת סרטן שעשתה דוקטורט במכון וייצמן ואחר כך פוסט דוק באוניברסיטת סטנפורד, כשהיא נחשפה למחקרים שמוכיחים שאכילה של לפחות 100 גרם ירקות ירוקים כמו תרד, חסה, פטרוזיליה או כוסברה ביום, מונעת את הסיכוי ללקות בסרטן ומחלות אחרות בצורה דרמטית. עם ההבנה הזו היא הקימה לפני כעשר שנים את גרין אוניקס, חברה שמייצרת מעין קוויאר ירוק שמבוסס על צמח בשם וולפיה ארייזה, צמח ארצישראלי שגדל על גדות נחלי הצפון ומשווקת אותו לצרכנים בישראל ובעולם. גרין אוניקס גם פיתחה את טכנולוגיית הגידול הייחודית שמאפשרת לגדל את הירק הייחודי בחוות רובוטיות במרכזי ערים. אחרי עשר שנות מחקר, השקעה של 40 מיליון דולר בין השאר מקבוצת אר טו אם של השפית רותי ברודו, אפשר לטעום היום את הקוויאר הירוק הזה במסעדות ברחבי העולם, כולל מסעדת שלושה כוכבי מישלן בניו יורק, אבל זו רק ההתחלה. שוהם מתכננת הקמה של חוות אורבניות כאלה בשנים הקרובות כדי שמיליוני צרכנים יוכלו לאכול בריא יותר. 

ד״ר ציפי שוהם הייתה בכלל חוקרת סרטן שעשתה דוקטורט במכון וייצמן ואחר כך פוסט דוק באוניברסיטת סטנפורד, כשהיא נחשפה למחקרים שמוכיחים שאכילה של לפחות 100 גרם ירקות ירוקים כמו תרד, חסה, פטרוזיליה או כוסברה ביום, מונעת את הסיכוי ללקות בסרטן ומחלות אחרות בצורה דרמטית. עם ההבנה הזו היא הקימה לפני כעשר שנים את גרין אוניקס, חברה שמייצרת מעין קוויאר ירוק שמבוסס על צמח בשם וולפיה ארייזה, צמח ארצישראלי שגדל על גדות נחלי הצפון ומשווקת אותו לצרכנים בישראל ובעולם. גרין אוניקס גם פיתחה את טכנולוגיית הגידול הייחודית שמאפשרת לגדל את הירק הייחודי בחוות רובוטיות במרכזי ערים. אחרי עשר שנות מחקר, השקעה של 40 מיליון דולר בין השאר מקבוצת אר טו אם של השפית רותי ברודו, אפשר לטעום היום את הקוויאר הירוק הזה במסעדות ברחבי העולם, כולל מסעדת שלושה כוכבי מישלן בניו יורק, אבל זו רק ההתחלה. שוהם מתכננת הקמה של חוות אורבניות כאלה בשנים הקרובות כדי שמיליוני צרכנים יוכלו לאכול בריא יותר. 

ד״ר ציפי שוהם הייתה בכלל חוקרת סרטן שעשתה דוקטורט במכון וייצמן ואחר כך פוסט דוק באוניברסיטת סטנפורד, כשהיא נחשפה למחקרים שמוכיחים שאכילה של לפחות 100 גרם ירקות ירוקים כמו תרד, חסה, פטרוזיליה או כוסברה ביום, מונעת את הסיכוי ללקות בסרטן ומחלות אחרות בצורה דרמטית. עם ההבנה הזו היא הקימה לפני כעשר שנים את גרין אוניקס, חברה שמייצרת מעין קוויאר ירוק שמבוסס על צמח בשם וולפיה ארייזה, צמח ארצישראלי שגדל על גדות נחלי הצפון ומשווקת אותו לצרכנים בישראל ובעולם. גרין אוניקס גם פיתחה את טכנולוגיית הגידול הייחודית שמאפשרת לגדל את הירק הייחודי בחוות רובוטיות במרכזי ערים. אחרי עשר שנות מחקר, השקעה של 40 מיליון דולר בין השאר מקבוצת אר טו אם של השפית רותי ברודו, אפשר לטעום היום את הקוויאר הירוק הזה במסעדות ברחבי העולם, כולל מסעדת שלושה כוכבי מישלן בניו יורק, אבל זו רק ההתחלה. שוהם מתכננת הקמה של חוות אורבניות כאלה בשנים הקרובות כדי שמיליוני צרכנים יוכלו לאכול בריא יותר. 

גיא קצוביץ׳ בכלל חלם להיות רביב דרוקר, סוג של עיתונאי חוקר ופובליציסט. אחרי שירות ב-8200 הוא התקבל לעבודה בגלובס ושימש ככתב כלכלי ועורך במשך 3 שנים. בשלב מסויים, הוא הרגיש שמקצוע העיתונות מוציא ממנו צדדים שהוא פחות אהב, בראשם ציניות וביקורתיות וגם שהוא נמצא על הקווים ולא משחק בעצמו. הוא הצטרף לסוכנות שיווק דיגיטלית ואחר כך התחיל לנהל את האקסלרטור של 8200. בשש השנים האחרונות הוא מוביל את פיוז׳ן, קרן ואקסלרטור שמשקיעה צ׳קים קטנים יחסית ביזמים שהשוק עלול לפספס. חברות שהן לאו דווקא יוצאי אותן יחידות טכנולוגיות, סטרטאפים שמתעסקים בתחומים כמו מדיה, גיימינג, אבל גם תוכנות ארגוניות, בינה מלאכותית ובריאות דיגיטלית. חוץ מזה קצוביץ׳ הוא גם מגיש הפודקסט ״עוד פודקסט לסטרטאפים״ ככה שהיה לנו המון על מה לדבר, על עולם העיתונות, הפודקסטים, השקעות ההון סיכון והכלכלה. 

גיא קצוביץ׳ בכלל חלם להיות רביב דרוקר, סוג של עיתונאי חוקר ופובליציסט. אחרי שירות ב-8200 הוא התקבל לעבודה בגלובס ושימש ככתב כלכלי ועורך במשך 3 שנים. בשלב מסויים, הוא הרגיש שמקצוע העיתונות מוציא ממנו צדדים שהוא פחות אהב, בראשם ציניות וביקורתיות וגם שהוא נמצא על הקווים ולא משחק בעצמו. הוא הצטרף לסוכנות שיווק דיגיטלית ואחר כך התחיל לנהל את האקסלרטור של 8200. בשש השנים האחרונות הוא מוביל את פיוז׳ן, קרן ואקסלרטור שמשקיעה צ׳קים קטנים יחסית ביזמים שהשוק עלול לפספס. חברות שהן לאו דווקא יוצאי אותן יחידות טכנולוגיות, סטרטאפים שמתעסקים בתחומים כמו מדיה, גיימינג, אבל גם תוכנות ארגוניות, בינה מלאכותית ובריאות דיגיטלית. חוץ מזה קצוביץ׳ הוא גם מגיש הפודקסט ״עוד פודקסט לסטרטאפים״ ככה שהיה לנו המון על מה לדבר, על עולם העיתונות, הפודקסטים, השקעות ההון סיכון והכלכלה. 

גיא קצוביץ׳ בכלל חלם להיות רביב דרוקר, סוג של עיתונאי חוקר ופובליציסט. אחרי שירות ב-8200 הוא התקבל לעבודה בגלובס ושימש ככתב כלכלי ועורך במשך 3 שנים. בשלב מסויים, הוא הרגיש שמקצוע העיתונות מוציא ממנו צדדים שהוא פחות אהב, בראשם ציניות וביקורתיות וגם שהוא נמצא על הקווים ולא משחק בעצמו. הוא הצטרף לסוכנות שיווק דיגיטלית ואחר כך התחיל לנהל את האקסלרטור של 8200. בשש השנים האחרונות הוא מוביל את פיוז׳ן, קרן ואקסלרטור שמשקיעה צ׳קים קטנים יחסית ביזמים שהשוק עלול לפספס. חברות שהן לאו דווקא יוצאי אותן יחידות טכנולוגיות, סטרטאפים שמתעסקים בתחומים כמו מדיה, גיימינג, אבל גם תוכנות ארגוניות, בינה מלאכותית ובריאות דיגיטלית. חוץ מזה קצוביץ׳ הוא גם מגיש הפודקסט ״עוד פודקסט לסטרטאפים״ ככה שהיה לנו המון על מה לדבר, על עולם העיתונות, הפודקסטים, השקעות ההון סיכון והכלכלה.