המעבדה The Lab

נלמד על המודל הסוציאל דמוקרטי הסקנדינבי. נתחיל מהמאה ה- 19, שבה מרקס כותב ומפרסם את משנתו, ממנה מתפצלות שלוש גישות פעולה פוליטיות: הגישה האורתודוקסית, הגישה הלניניסטית, הקומוניסטית והגישה הרפורמיסטית

נדון בשאלת התפתחות האדם משלוש זוויות: נתחיל ממדעי המוח, נבין כיצד נבנה המוח האנושי בחודשי ההיריון ואיזה מוח עומד לרשותנו בעת היציאה מהרחם. נמשיך אל רכישת שפה, פעולה שמשלבת בין מערכות המוח לבין הקלטים מהסביבה. נדבר גם על רכישה דו לשונית, וממנה נעבור אל ההקשרים החברתיים שאליהם אנחנו נולדות ונולדים, והמשמעויות שנוצקות בנו בהתאם. לא נכריע בין סביבה לתורשה; שניהם משפיעים עלינו, רק יש להבין באילו אופנים

בפרק זה נכיר את ההון הציבורי, קרנות ההון שהציבור מושקע בהן לפי הכלל של קול אחד לכל אחד. הנהלת הכסף הציבורי, שמגיע לעיתים לחצי מסך ההון של תושבי המדינה, היא בידי הציבור. נדבר גם על תשלומי המיסים הגבוהים בסקנדינביה

תנועות העבודה הסוציאל דמוקרטיות בסקנדינביה ניצלו את המשבר הכלכלי הגדול בתחילת שנות ה - 30 כדי להגיע לדומיננטיות פוליטית. שלושת היסודות של סוציאל דמוקרטיה הם ארגוני עובדים, מיסים גבוהים וקרנות הון ציבוריות. בפרק הזה נלמד על ארגוני העובדים

נלמד על המודל הסוציאל דמוקרטי הסקנדינבי. נתחיל מהמאה ה- 19, שבה מרקס כותב ומפרסם את משנתו, ממנה מתפצלות שלוש גישות פעולה פוליטיות: הגישה האורתודוקסית, הגישה הלניניסטית, הקומוניסטית והגישה הרפורמיסטית

נדון בשאלת התפתחות האדם משלוש זוויות: נתחיל ממדעי המוח, נבין כיצד נבנה המוח האנושי בחודשי ההיריון ואיזה מוח עומד לרשותנו בעת היציאה מהרחם. נמשיך אל רכישת שפה, פעולה שמשלבת בין מערכות המוח לבין הקלטים מהסביבה. נדבר גם על רכישה דו לשונית, וממנה נעבור אל ההקשרים החברתיים שאליהם אנחנו נולדות ונולדים, והמשמעויות שנוצקות בנו בהתאם. לא נכריע בין סביבה לתורשה; שניהם משפיעים עלינו, רק יש להבין באילו אופנים

כליאה החלה בתור פתרון זמני להחזקת עבריינים במהלך משפט, והעונש עצמו היה ממוקד בעונשי גוף, הגלייה והוצאות להורג. נלמד על דרכי החשיבה שהובילו לשינוי צורות הענישה לאורך השנים ועל כליאת ההמונים בארה"ב

נכיר את הגישה הסוציאולוגית, שמתבוננת על תופעת העבריינות מחוץ לגוף העבריין ומביאה בחשבון את החברה שסובבת אותו. כך נוצרת חלוקת אחריות חדשה, דבר שמחייב תגובה חברתית שונה

המחקר הקרימינולוגי המשיך, ופותחה הגישה הפוזיטיביסטית, שממקמת את הגורמים להתנהגות עבריינית בגוף העבריין. כמו ברפואה, ההנחה היא שהעבריין לוקה בגופו או נפשו באופן שמביא אותו להתנהגות פורעת חוק

ב- 1764 התפרסם הספר "על עבירות ועונשים", ובנקודה זו נהוג לציין את תחילת המחקר הקרימינולוגי. נלמד על הגישה הקלאסית בקרימינולוגיה - הרציונל של הפשע

כליאה החלה בתור פתרון זמני להחזקת עבריינים במהלך משפט, והעונש עצמו היה ממוקד בעונשי גוף, הגלייה והוצאות להורג. נלמד על דרכי החשיבה שהובילו לשינוי צורות הענישה לאורך השנים ועל כליאת ההמונים בארה"ב

נכיר את הגישה הסוציאולוגית, שמתבוננת על תופעת העבריינות מחוץ לגוף העבריין ומביאה בחשבון את החברה שסובבת אותו. כך נוצרת חלוקת אחריות חדשה, דבר שמחייב תגובה חברתית שונה

המחקר הקרימינולוגי המשיך, ופותחה הגישה הפוזיטיביסטית, שממקמת את הגורמים להתנהגות עבריינית בגוף העבריין. כמו ברפואה, ההנחה היא שהעבריין לוקה בגופו או נפשו באופן שמביא אותו להתנהגות פורעת חוק

ב- 1764 התפרסם הספר "על עבירות ועונשים", ובנקודה זו נהוג לציין את תחילת המחקר הקרימינולוגי. נלמד על הגישה הקלאסית בקרימינולוגיה - הרציונל של הפשע

נכיר את עמדתן ואת רגשותיהן של נשים, אימהות, שמתחרטות על החלטתן להביא ילדות וילדים לעולם. ההיכרות עם העמדה הזאת תלמד אותנו הרבה על עצמנו, בתור חברה.

החברה מייצרת חוקי רגש, ואחת העמדות הרגשיות שמעוררת בנו תגובה חזקה היא חרטה. התגובה שלנו לחרטה היא תלויית הקשר. מה התגובה שלנו כשמדובר בחרטה בהקשר של הורות או בהקשר של אל הורות?

אל הורות היא עמדה לא מקובלת בחברה הישראלית, חברה שמקדשת מודל מסוים מאוד של תא משפחתי. מה ההבדל בין עידוד ילודה, לבין שידול לילודה? ומדוע בנושא ההורות עולה בקלות נבואת הזעם: "עוד תתחרטו על זה"?

נכיר את עמדתן ואת רגשותיהן של נשים, אימהות, שמתחרטות על החלטתן להביא ילדות וילדים לעולם. ההיכרות עם העמדה הזאת תלמד אותנו הרבה על עצמנו, בתור חברה.

החברה מייצרת חוקי רגש, ואחת העמדות הרגשיות שמעוררת בנו תגובה חזקה היא חרטה. התגובה שלנו לחרטה היא תלויית הקשר. מה התגובה שלנו כשמדובר בחרטה בהקשר של הורות או בהקשר של אל הורות?