אחרי שנתיים, שבהן כמעט שלא טסנו, רבים מאתנו יוצאים לחופשות ברחבי העולם. ד"ר גילי עופר-ביאלר, מתארת את התופעות הבריאותיות שעלולות להתעורר בטיסות, ואת כל הדרכים שיעזרו לכם להתמודד איתן.
נתחיל בקורונה וזיהומים אחרים:
מאחר שבטיסה יושבים הרבה אנשים בחלל אחד סגור, שמאוורר במערכת אוורור סגורה בחלקה, הסיכוי להידבק בזיהומים שונים כמו גם בקורונה גובר. גם במטוס וגם בשדות התעופה אנחנו נחשפים לאנשים ממקומות מגוונים בעולם, וחלקם נושאים וירוסים וזנים שונים שהגוף שלנו לא נחשף אליהם. בנוסף, הנטייה ליובש ולעייפות מגבירים את הרגישות להידבקות ממזהמים שונים, כמו אחרי מגע במשטחים מזוהמים של מסכי מגע או חדרי שירותים.
אם אתם מצוננים או חשים שחליתם, עדיף שתמנעו מלטוס, כדי שלא תדביקו את חבריכם לטיסה. בנוסף, למען ביטחונכם האישי, כדאי לשקול ברצינות עטיית מסיכה לאורך רוב הטיסה והשהייה בטרמינל. הוכח שהשהייה עם מסכה מפחיתה את הסיכון להדבקה. בנוסף, מומלץ בטיסות להקפיד על שטיפת ידיים במים ובסבון.
נושא נוסף הוא היובש:
האוויר שזורם במערכת האוורור של מטוסי הנוסעים מכיל אחוזים נמוכים של לחות. האוויר היבש מייבש את הריריות של דרכי הנשימה ועלול לגרום ליובש בעיניים, בגרון, בעור ולתחושת צמא מוגברת. תוכלו להקל על היובש באמצעות שתייה מרובה. על היובש בעיניים אפשר להקל באמצעות טיפות של תחליפי דמעות, ותוכלו גם להשתמש בקרם לחות לעור, ובשפתון כדי להחזיר את הלחות לעור ולשפתיים.
מה עם הלחץ והכאבים באוזניים?
השינויים בלחץ האוויר בטיסות, בעיקר בהמראות ובנחיתות, עלולים לגרום לתחושת לחץ, אטימות וכאבים באוזניים, בגלל הבדלי לחץ האוויר שבאוזן התיכונה לבין לחץ האוויר שמחוצה לה. הנטייה לתחושת כאב ולחץ שכיחים יותר אצל אנשים שסובלים מגודש במערכת הנשימה העליונה.
במקרה הזה תוכלו לבצע פעולות פשוטות לעידוד השוואת לחץ האוויר לסביבה החיצונית: בזמן הנחיתה וההמראה אפשר לפהק, לבלוע רוק, ללעוס מסטיק או לנשוף תוך כדי סתימה של האף ולפמפם בדומה לקינוח האף. אלה שסובלים מאלרגיות או מגודש בדרכי הנשימה, יכולים להשתמש בטיפול תרופתי מתאים, אחרי היוועצות עם רופא המשפחה, אבל חשוב לדעת שתרופות כאלו עלולות להגביר עוד יותר את הנטייה ליובש.
נושא נוסף הוא פגיעה בזרימת הדם ברגליים:
השהייה במחלקת התיירים בטיסות ארוכות, מצריכה ישיבה במשך שעות ארוכות כמעט בלי תנועה. חוסר בתנועה למשך זמן ארוך מחמש שעות, בשילוב עם יובש האוויר, עלולים להביא להאטה בזרימת הדם ולהיווצרות קרישי דם מסוכנים בגפיים התחתונות. הסיכון גדול יותר עבור אנשים אחרי ניתוח, לכאלה שסובלים ממחלות ממאירות, הפרעות בקרישת הדם, מעשנים, נשים שנוטלות תכשירים הורמונליים כמו גלולות למניעת היריון, אנשים עם השמנת יתר, נשים בהיריון ועוד.
בטיסות ארוכות העדיפו לשבת במושב המעבר ולקום וללכת עד כמה שניתן, לבצע תנועות מתיחה של הגפיים התחתונות ולהרבות בשתייה. אם אתם סובלים מבעיות בקרישת הדם, היוועצו לפני הטיסה ברופא המטפל ובררו אם יש צורך בטיפול תרופתי לדילול הדם, והאם מומלץ לגרוב גרביים אלסטיות לעידוד זרימת הדם.
מחלות כרוניות וטיסה:
לחץ החמצן בתא הנוסעים נמוך ביחס ללחץ האוויר שאליו אנחנו מורגלים בשגרה, ואנשים שסובלים ממחלות כרוניות כמו מחלות לב וכלי דם ומחלות ריאה, עלולים להיות רגישים יותר לשינויי לחץ האוויר ולסבול מקשיי נשימה.
במקרים האלה, חשוב להקפיד ליטול את התרופות בהתאם להמלצות הרופא המטפל. בנוסף, כדאי להיוועץ לפני הטיסה עם הרופא המטפל, לוודא שהמחלה מטופלת ומאוזנת, ולברר לגבי דרכי הטיפול המומלצות בחופשה. לאנשים עם מחלות כרוניות מומלץ לשאת את התרופות הדרושות בתיק היד ולא בתא המטען, ולשאת עמם דוח רפואי באנגלית, שמפרט את האבחנות והתרופות שהם נוהגים ליטול. אפשר להפיק מסמך כזה באופן עצמאי ממכבי אונליין או דרך אפליקציית מכבי לסלולר, בלי פנייה לרופא.
לסיום – בואו נדבר על עייפות וג'ט לג:
טיסות גורמות לעתים קרובות לשינויים בסדר היום ובזמני השינה, שעלולים להביא לעייפות. בנוסף, מעבר מהיר בין אזורי זמן שונים, עלול לשבש באופן זמני את השעון הביולוגי שלנו ולג'ט לג, או בעברית 'יעפת', שמעבר לעייפות, עלול להביא גם לכאבי ראש, עצבנות ובעיות עיכול. ככל שמתבגרים, תופעת הג'ט לג עלולה להשפיע עלינו יותר.
כדי להתמודד – כדאי לשמור על שעות שינה בשעות החושך ועל ערות בשעות היום, בהתאם למקום שנחתתם בו. אם קשה לכם להירדם, כדאי להיוועץ מראש ברופא ולבקש מרשם לכדורי מלטונין, שמיועדים לבני 55 ומעלה ויעזרו במקרים של נדודי שינה. אפשרו לגוף להסתגל בהדרגתיות והיו ערניים לתסמינים.
טיסה נעימה וחופשה טובה ובריאה!