תופעת האלימות נגד נשים מתעצמת מדי שנה, ומגפת הקורונה בהחלט לא מקלה על התופעה. איך מטפלים במקרי האלימות הגוברים בתקופה של בידוד וריחוק חברתי? לרגל יום המאבק באלימות נגד נשים יפעת אזוב, עובדת סוציאלית במכבי שירותי בריאות מציגה את דרכי הסיוע האפשריות לנשים במסגרת שירותי קופת החולים.
מגפת הקורונה העצימה את תופעת האלימות במשפחה. גורמי הטיפול ואכיפת החוק מדווחים על עלייה ניכרת במספר מקרי האלימות במשפחה, כתוצאה ממציאות שבה אנשים מתמודדים עם מצב דחק מתמשך, המלווה בתחושות של לחץ, חרדה, קשיים כלכלים וחוסר אונים.
הבדידות והבידוד החברתי לצד הלחץ, השהות הממושכת בבית עם הבעל או בן הזוג והילדים, הגבלת היכולת להיעזר בשירותי הקהילה, החשש להידבק בנגיף והנחיות הסגר – כל אלו ביחד מקשים על היכולת לשתף במצוקה, מגדילים ומקצינים את הסיכון לנשים הנמצאות במערכות יחסים פוגעניות, וגם כאלו שלא היה בהן רקע מקדים.
בנוסף, גם הילדים פגיעים יותר בתקופה זו. היעדר הקשר החברתי והיעדר הקשר עם מערכות החינוך מצמצמים את האפשרות לזהות ולאתר נפגעי אלימות במשפחה.
המשבר עצמו על כל השלכותיו הכלכליות, רגשיות וחברתיות מהווה זרז להתפרצות אלימות כלפי האישה, הילדים או שניהם יחד.
אז מה בעצם נחשב לאלימות במערכת יחסים?
חשוב להבין כי כל אישה שחיה בפחד ומסתכלת בכל פעם מעבר לכתף, שמא תגיע איזו תגובה בלתי צפויה ולא יודעת מתי ולמה יתפרצו עליה, סובלת מאלימות. חוסר היציבות והקביעות בחיים מערער את האישה.
האלימות לא חייבת להיות רק פיזית. רובנו מכירים את הדפוס של אלימות רגשית, כאשר בן הזוג משפיל את זוגתו ואומר לה למשל: "את מטומטמת, את לא שווה שום דבר".
סוג נוסף של אלימות הוא אלימות כלכלית. למשל שצריכה לתת לבעלה דין וחשבון: "למה קנית את הבגד הזה?" או "למה את הולכת שוב לסופר?".
גם הטרדה מאיימת, הידועה כ-stalking, היא סוג של אלימות שחשוב לטפל בה – טלפונים בלתי פוסקים, גבר שדורש מהאישה שתדווח לו עם מי היא נפגשת, הלבוש שלה, ביטויי קנאה קיצוניים וכדומה.
סוג אלימות נוסף, הוא "אלימות רוחנית" שנפוצה בקרב נשים שומרות מסורת. אלימות זו באה לידי ביטוי כאשר הבעל אוסר על האישה להתפלל, אוסר עליה לבצע פעילויות הקשורות בטקסי הדת כגון הדלקת נרות ואומר לה איך להתפלל. עבור נשים שמקדשות את הדת, זו פגיעה ממשית בעולמן הרגשי.
מגיפת הקורונה הביאה לסוג נוסף של אלימות – תאמינו או לא, יש אנשים שמאיימים על האישה ו/או על הילדים בהדבקה בווירוס הקורונה.
באופן כללי ניתן לראות שאלימות כלפי נשים היא תופעה החוצה את כל שכבות הגיל, בכל האוכלוסיות, ללא הבדל מגזר, רמת הכנסה או השכלה. זה יכול לקרות לכולן.
לנשים הנפגעות אין תמיד את הידע והכלים המקצועיים ולכן הן לא תמיד מזהות שמערכת היחסים היא אלימה. בדרך כלל האלימות מתחילה מאירוע שולי שבהדרגה הולך ומקצין והופך לדפוס קבוע.
בטיפול, הגורם המקצועי מציב מראה מול המטופל או המטופלת ומצביע על כך שמשהו לא בסדר, שקיימת מעגליות בהתנהגות ושלא מדובר באירועים בודדים. לפעמים הפוגע לא מצליח לראות את הנפגע, ולכן הטיפול יאפשר לו לראות את הסבל שהוא גורם לאחר, ושני בני הזוג יוכלו לראות אחד את השני. בנוסף, לפעמים הפוגעים הם אנשים שבאו מבית אלים, ואלה הדפוסים שהם למדו ולכן בטיפול יאפשרו להם ללמוד שאפשר גם אחרת.
איך חוזרים לשגרה אחרי טראומה של אלימות?
כמו בכל טראומה, כל אישה מתמודדת באופן אחר ויהיו נשים שיזדקקו לליווי לאורך זמן. החזרה לתפקוד מגיעה באמצעות מעגלי ליווי ותמיכה, בין אם זה חברים, עבודה, משפחה וכמובן פנייה לטיפול מקצועי.
כיצד ניתן לפנות על מנת לקבל סיוע?
כל אישה החווה אלימות יכולה לפנות לצוות הרפואי במרכז הרפואי או לתאם תור לעובדת הסוציאלית במכבי באמצעות מוקד מכבי ללא הפסקה 3555*
העובדות הסוציאליות במרכזים הרפואיים במכבי נותנות ייעוץ ותמיכה, תוך שמירה על פרטיות, ובהתחייבות לשמירה על סודיות.
שאלון אנונימי לבדיקת אלימות במשפחה
לשימושך האישי מצורף בלינק שאלון בדיקה עצמית אנונימית להערכת סיכון במצבים של אלימות זוגית. המערכת משקללת את תשובותייך, ובהתאם לממצאים, אם יתברר שאת חווה אלימות במשפחה יוצגו לך באופן אוטומטי האפשרויות לסיוע ולטיפול, מותאמות למצבך האישי כפי שהשתקף בשאלון. השאלון פותח במשרד העבודה והרווחה, הוא מאובטח ללא יכולת לזיהוי פרטייך
חזרה
