מאחורי הקלעים Behind the curtain

תיאטרון הבימה מציין 100 שנה בתערוכה ייחודית בבניין התיאטרון שמאפשרת הצצה אל מאחורי הקלעים של ראשית התיאטרון מהיווסדו ובמהלך השנים. סיפורי המכתבים, המסמכים והצילומים הנדירים, מזוודות האיפור, הבגדים, ועדויות בני המשפחות של מייסדי הבימה, שחלקם נושאים עדיין פצעים ישנים, וספר העשור ששרד לאחר הפילוג, את ההנחיה של רובינא לגזור ממנו דפים, בדרכם לארץ באנייה

טל מילר החל את דרכו ככותב נאומים בשירות הצבאי בלשכת הרמטכ"ל גבי אשכנזי. זהותם של כותבי נאומים בארץ לרוב חסויה כדי לשמר את האשליה שהנאום טבעי וספונטני. מילר מספר על התפקיד התובעני, על הקשרים האישיים שמתורגמים לניסוח המתאים למקום לזמן ולדובר ספציפי, על אירועים חריגים, משעשעים, על מעורבות אישית, ועל נאומים שגורלם הוכרע מסיבות בלתי צפויות כמו הנאומים ליצחק הרצוג ולמאיר דגן, אותם כתב

בגיטאות, במחנות ההשמדה, זמן קצר לפני שנספו, ציירים, משוררים, ומלחינים ממשיכים ליצור תחת עינויים, איומים, רעב וקור, מאלתרים חומרי ציור ומחביאים את היצירות כדי שישרדו אחריהם. ניצחון הרוח והסיפורים המטלטלים מאחורי יצירות האמנות ששרדו, שמתגלים לאנשי יד ושם

ספרי שירה, ספרות ילדים, ומחזות הם עדיין מעוזים בודדים שמוצאים בהם ניקוד והקפדה על עברית תקנית. עמית בן יהודה, אחראי על פרויקט אלתרמן ועל ניקוד שיריהם של דליה רביקוביץ, אלכסנדר פן, חיים גורי ועוד, הוא יועץ לשוני לכותבים פרוזה והמציא שיטה סודית, ייחודית ואנושית המתחרה בתוכנות הניקוד האוטומטיות. שיחה על שיבושי לשון משעשעים ועל סודות מערסל ההגהות

עיצוב ותפירת תלבושות באופרה דורשים מיומנויות מעבר לאסתטיקה של הבגד. מאות בגדים, לעשרות משתתפים, שצריכים להרגיש בנוח עם הבגד, ולהצליח להפיק צליל יציב וצלול שיגיע למרחק. זמרת שלא שרה בגלל מחוך שלחץ, בגדים שהתברר שאינם אקוסטיים והכתיבו שינויים ברגע האחרון, שיחה על יצירתיות ומיומנות בעיצוב בגדים סימבוליים, חידוש אופרה קיימת, והכל כדי ליצור את הקסם, דווקא מאחורי הקלעים, כשהדמויות הלבושות הופכות לממש

איך מתמודדים עם אמנים מכאן, בארץ, פניות, דרישות, סקנדלים, את מי להציג, את מי להדיר, לחצים מן ההנהלה מחד, תפיסות אמנותיות ואידיאולוגיות מנגד, ודרישות מצד אמנים. על איומים, ומחאות (גם בתוך תערוכות קיימות) מה תפקידו של אוצר במוזיאון, וכיצד עבר התפקיד שינויים מהותיים במהלך השנים

פסקול של סרט הוא כל צליל שנשמע. צעדים, שקשוק מפתחות, צלצול טלפון, וכמובן הדיאלוגים בין השחקנים, וכן, גם איזו מוסיקה שזורה בסרט, באיזה אופן ומתי בדיוק, האם היא באה להדגיש, לאפיין את הגיבורים, או דווקא ליצור תחושה מנוגדת, ואפילו היעדר מוסיקה. שקט מוחלט - גם על הבחירה הזו אחראי עורך הסאונד. שיחה על העבודה המדוייקת של מעצב פס הקול שחייב למצוא את האפקטים שיגרמו לנו להאמין במה שאנו רואים על המסך

בחלקה השני של התכנית עם זמרת האלט מירה זכאי היא מספרת על החיבור בין קריירה מצליחה בחו"ל לניהול חיי משפחה יציבים בגבעתיים. על ההשפעה של אירועים אישיים, על הביצוע והשירה, על עבודה על תפקיד עם במאים ומנצחים, ועל ההחלטה להיפרד מן הבמה ולהפסיק לשיר

זוכת פרס "גראמי" עם תזמורת שיקאגו, שרה בקונצרט מול האפיפיור ב-82 וקריירה בינלאומית מצליחה עם טובי המנצחים והתזמורות, מספרת על מה קורה מאחורי המקצוע התובעני של זמרת קונצרטים ואופרה. הרגעים לפני העלייה לבמה, ההכנות לקונצרט, הכישורים הנדרשים, מה מתרחש בזמן השירה על הבמה, וכמובן ההישרדות בעולם אכזרי ותחרותי, יחסים עם מנצחים, במאים וקולגות, התמודדות עם הצלחה ואכזבות כשהעוגן נותר בארץ עם המשפחה

מה עומד מאחורי הצלחתם המסחררת של ספרים וסופרים? האם איכות היצירה או שאולי מנגנון משומן של יחסי ציבור, שיווק, חשיפה בעיתונות? וגם: מיקום מסויים של הספר בחנות הספרים, המלצת המוכרים, ועוד. האם יצירת מופת תהיה רב מכר בהכרח, ומה בכל זאת כדאי (ספרותית) שיהיה בספר כדי שיצליח?

הצילומים הסתיימו, וכעת יש לרקוח מהם סרט קולנוע. שיחה עם עורכת הסרטים הוותיקה ערה לפיד על מעשה העריכה בקולנוע, החיבור בין פסקול לתמונה, קצב, אפקטים, השמטת סצנות, (ושחקנים) או צילומן וחיבורן מחדש, חיתוכים, הקשרים ומניפולציות על אינסוף חומרי הגלם המצולמים. על כוחו של העורך, והכישרון לעבוד בשיתוף פעולה מפרה עם הבמאי ויוצר הסרט למען היצירה השלמה

רקדנית הפלמנקו מיכל נתן על מה מסתתר מאחורי הדימוי הסוער של רקדנית בשמלה אדומה מפוארת עם שובל ארוך, וורד אדום בשיער, רקיעות עקבים, וקסטנייטות. על הפלמנקו כפולקלור עממי שנוצר לפי מאות שנים בתוך משפחות הפועלים, והפך עם השנים לאמנות. המיומנויות הנדרשות מרקדן פלמנקו, וכיצד הממד הרגשי הוא העומד במרכז הריקוד החושני והסוער הזה, המהלך עלינו קסם, ומאפשר גם לרקדנים זקנים להמשיך לרקוד ולכשף אותנו

האם המבקר הוא סופר מתוסכל, מרושע ונקמני? עמרי הרצוג - ראש המחלקה לתרבות, יצירה והפקה במכללת ספיר - רואה בעצמו קורא מתוסכל. אוהב ספרים, אוהב לקרוא, אוהב לחלוק את רשמיו מן הקריאה. על התפתחות מוסד הביקורת ודמות המבקר המאיימת שיכול "לחסל" סופרים במחי כתב ביקורת אחד. על קריטריונים לדבר ביקורת, על תהליך העבודה, שיקולים, קשיים והתלבטויות, על קלישאות ספרותיות, ומהו למעשה ספר רע, ספר טוב, או ספר בינוני

רטוריקה – אמנות השכנוע והנאום, לא שייכת רק לעולם העתיק הקלאסי ביוון וברומי, לא רק לנאומים הגדולים בפוליטיקה, נאומי בחירות, נאומים בעצרת האו"ם, ונאומי טקסי אוסקר. רותי קרן עם ד"ר ננה אריאל, חוקרת רטוריקה ספרות ושפה באוניברסיטת ת"א

המעצב הגראפי יהודה דרי אחראי לעיצוב עטיפות התקליטים והדיסקים, של יהודה פוליקר ("אפר ואבק" - העטיפה האייקונית), אריק איינטשיין, שלמה ארצי, מתי כספי, להקת תיסלם, להקת משינה ועוד רשימה של עשרות אומנים ומוסיקאים

על הקשר בין עיצוב אדריכלי לאקוסטיקה, על העיצוב הארכיטקטוני המחודש של היכל התרבות בתל אביב, מתוך מטרה לשפר את איכות הצליל ובה בעת לעמוד בתנאי השימור של הבניין הקיים

רותי קרן בשיחה עם צאלה הילרוביץ' – סטייליסטית ומרצה במכללת שנקר, על עיצוב סגנון- הקשר בין הופעה חיצונית, לבוש, איפור, אביזרים, הנעלה, שיער, לבין מסרים ותדמיות. סטיילינג ופוליטיקאים, השפעות מובילי דעה על טרנדים, קודים של הלבשה נכונה במקומות עבודה ובאירועים, וההשפעה על דימוי אישי לצד הרצון להיות מעודכן ורלוונטי מחד, או יוצא דופן ובולט מנגד

רותי קרן בשיחה על אמנות תרגום שירה, עם המשורר והמתרגם דורי מנור. במה צריך לבגוד כדי להשיג את הנאמנות הנכספת, איך צולחים את הטראומה של המעבר משפה לשפה האם תרגום שירה הוא מלאכה טכנית ומיומנות לשונית או שזוהי אמנות כתיבת שירה לכל דבר.

מאחורי הפקת פסטיבלים למוסיקה קלאסית. רותי קרן בשיחה עם מנהלת תזמורת הבארוק ירושלים , יועצת אמנותית ומפיקה של אירועי מוסיקה קלאסית גילי אלון ביטון