מעלה בטוב

פרק 6 המדע של האהבה עם ד"ר ליאת יקיר בפרק הקודם דיברנו על עולם הדייטים מתוך השטח וההתנסות, בפרק הזה אנחנו נותנות את הבמה למדע. שיחה סופר מעניינת על הצד הביולוגי של הרגשות שלנו. ד״ר ליאת יקיר שחוקרת את השורשים האבולוציוניים של ההתנהגות האנושית תענה על שאלות, שאולי אפילו לא חשבתם לשאול כמו למה אנחנו מתנשקים? למי אנחנו נמשכים? מה ההבדל בין גברים לנשים בכל מה שקשור לאהבה? למה אמהות שומעות כל רחש של התינוק לעומת האבות? וגם - תעלומת הזכר: האם סיפור הבריאה הפוך? נקבות היו פה קודם? למה בכלל יש זכרים בעולם? נדבר גם על אפקט קולידג׳ שסביר מה קורה למשיכה עם הזמן, והאם האהבה היא בעצם רק תגמול למטרה האמתית של העולם - התרבות? פרק שמעלה את המודעות לשוני בין המינים, מה שעשוי להפחית את החיכוכים ולתאם את הציפיות בתוך הזוגיות. מוזמנים להאזין וגם להצטרף לקבוצת מעלה בטוב, ללמידה משותפת ודיון מאתגר בנושאי well-being https://www.facebook.com/groups/2775884105772074/?ref=share

אתרי אינטרנט ואפליקציות מספקים פוטנציאל עצום להכרות בני זוג. הרבה יותר מההיצע שעמד לרשותו של גבר או לרשותה של אישה רק לפני עשרים שנה. רק ששפע ההזדמנויות מגיע עם עדויות על קושי הולך וגדל בעולם המערבי ביצירת יחסים. ביפן, שליש מהצעירים נמנעים מיחסי אהבה, ומעדיפים את חברת עצמם. אז איך צולחים את הפער הזה? ומה ראוי שנבחן בעמדותינו? מאמנת היחסים האדלריאנית יוכי דדון-שפיגל בשיחה מהשטח על חשיבות האותנטיות (כנות עם עצמנו ואחר כך עם מי שמולנו), ויתור על עמדה אינסטרומנטלית לטובת שיח דיאלוגי- אישי- סקרני. וגם עצות פרקטיות בנוגע להפחתה במספר הדייטים, מה כותבים בפרופיל וכיצד בוחרים תמונה. אחרי שהרגנו קצת את הרומנטיקה, הבנו מהי התמורה לסבלנות, לאורך רוח. אהבה ושותפות.  נהנינו ביחד גם מהקשבה לקטע פואטרי סלאם שכתבה יעל שגב, באדיבותה ובאדיבות פואטרי סלאם ישראל. המלצת הקריאה של יוכי: "התאהבות" מאת איילה מלאך-פינס https://www.booknet.co.il/prodtxt.asp?id=26254#.XZNX6CgzZPY

הנשימה היא דרך מצוינת להתבונן פנימה, לזהות דפוסים וללמוד על ההתפתחות והדרך שלנו בעולם. "אני לא מקדש את הנשימה" אמר לי רישי בשיחתנו "אלה הם החיים שאני נותן להם ערך". רישי, הוא רון יצחק, גילה את הטכניקה של נשימות מעגליות (ריברסינג) בפונה שבהודו. מאז, הוא מטפל ומלמד את השיטה. הוא מתאר את הנשימות כשער - לחיים שלנו, לפנימיות שלנו, למחשבות שלנו. פעמים רבות אי נעימות וכאב כרוכים ברגשות קשים כמו כעס או עצב, הנשימה עוזרת לנו לבחון את הרגשות הללו ולחוות אותם מנקודת מבט שונה ובסופו של דבר להקל. בואו להאזין לשיחה עם מאסטר על גוף ונפש, על רגשות ומחשבות, על נראות לעומת מהות. מוזמנים להצטרף לקבוצת מעלה בטוב, ללמידה משותפת ודיון מאתגר בנושאי well-being https://www.facebook.com/groups/2775884105772074/?ref=share

"והם חיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה...״, גם במאה ה-21?!? תוחלת החיים עלתה, ו"עד עצם היום הזה" נראה רחוק מתמיד. אותה המונוגמיה שמככבת באגדות לא תמיד הייתה צורת החיים המקובלת, יותר מזה ברוב שנות האנושות בני אדם חיו בהסדרים משפחתיים, זוגיים וקהילתיים אחרים. נתונים באשר לאחוז הגירושין (שליש מכל הזוגות הנשואים בישראל ומחציתם בארה"ב), באשר לאחוז המדווחים על בגידות (60%), ונישואים בלתי מיטיבים - מעוררים את הצורך לתהות, לשאול, לאתגר את הפרדיגמה המונוגמית, לבחון חלופותיה. ד"ר מאשה הלוי מגיעה להתארח ב"מעלה בטוב". באופן אישי, היא אישה נשואה, מקיימת מערכת זוגית נוספת, וגם מנהלת קשרים מזדמנים - כל זה בידיעה מלאה של כל המעורבים בחייה. היא חקרה את הנושא וכתבה את הספר "לחיות פתוח". לינק לספר: https://indiebook.co.il/shop/%d7%9c%d7%97%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%a4%d7%aa%d7%95%d7%97 אז האם האהבה היא משאב מתכלה? האם ערך החופש שאנחנו מתהדרים בו מתקיים בזוגיות שלנו? האם אנחנו בוחרים את הזוגיות שבאמת מתאימה לנו? מוזמנים להאזין לקבוצת מעלה בטוב, ללמידה משותפת ודיון מאתגר בנושאי well-being https://www.facebook.com/groups/2775884105772074/?ref=share

האם אתם מצליחים לדמיין את עצמכם עובדים רק 6 שעות ביום? נשמע מופרך נכון? תנו לי לספר לכם על הנרי פורד, מייסד חברת הרכבים ״פורד״ שלפני מאה שנים סדק את הפרדיגמה שיש לעבוד 16 שעות, שישה ימים בשבוע ושינה את שוק העבודה בתכלית. למה הוא עשה את זה? כי היה לו אינטרס - לייצר זמן פנוי בעבור אנשים, כדי שיהיה למכוניות שלו שימוש. עד אז, זמן פנוי נחשב לבטלה. ועדיין, גם היום, הפרדיגמה השלטת היא: ששעון שווה לתפוקה. האמנם? ישראל ממוקמת בראש טבלת שעות העבודה מקרב מדינות ה OECD, אנחנו עובדים הרבה שעות. 8.6 ליתר דיוק. אלא שבטבלאות הפריון, אנחנו משתרכים הרבה אחרי המדינות המפותחות. עדי כרמון סקופ, איתה דיברנו בפרק השני של הפודקאסט מעלה בטוב, החליטה לאתגר את החשיבה הזו, עדי היא יזמית בתחום ה-Blockchain והמטבעות הקריפטוגרפים (ביטקוין ודומיו) והקימה את תנועת The 6 movement, שקוראת לצמצום שעות העבודה ל- 6 שעות ביום בלבד! היא תספר לנו על התהליך שלה בתוך השינוי, על יזמים וחברות גדולות, שאימצו גם הם את הצמצום וקוראת לכולנו לאתגר את החשיבה על האופן בו אנחנו עובדים.

הפסיכולוגיה של הטכנולוגיה יעל מן שחר היא מרצה מבוקשת בתחום צעיר ובראשיתי - הפסיכולוגיה של הטכנולוגיה. איזו טכנולוגיה? מסכים אינטראקטיביים. אז מהם ההשפעות של ה"איברים החיצוניים" האלה על רווחת חיינו? שיחה על תפקודים במוח שמתנוונים - זיכרון, התמצאות. על רמת הקשב שפוחתת ומשתנה. על מותו של הזמן המת (יהיה זכרו ברוך), ומה אבד איתו? על התמכרות. על עריכה העצמית. אבל, היינו גם אופטימיות. הזכרנו את ההשלכות החיוביות שיש לטכנולוגיה על תפקודנו. והכי חשוב - אמרנו מה עושים? איך מחזירים את המושכות לידינו באופן מושכל ומודע? נהנים מהקידמה ומפחיתים את ההסחות?