פרק 16 - למה העולם שלנו מהיר כל כך? ואיך אפשר להאט?
מה הקשר בין פאסט-פוד, שעות עבודה מרובות וצרכנות אובססיבית?
למה אנחנו ממהרים? למה אנחנו לא מסתפקים?
אני נולדתי להתמהר, להספיק המון, לסמן עוד ועוד ויאים בצ'ק ליסטים אינסופיים.
הרגשתי שניצחתי את המערכת. חייתי ביום אחד- שלושה ימים לפחות של אדם ממוצע. ניהלתי את הזמן ביעילות, ישנתי מעט, עשיתי כמה דברים במקביל ורצתי.
הרווחתי המון על הריצה, על ההספק ועל המהירות - תשואות, הישגים, תחושת מסוגלות.
רק שהמחירים נערמו, והתברר שיותר ברצפים מסוימים, גורר פחות באחרים.
פחות נשמתי, פחות נכחתי, פחות אפשרתי להזדמנויות לחדור לתוך הגאנט המתוכנן לעילא.
ו.. הייתי יותר לחוצה, ופחות מאושרת.
הייתי כל הזמן ברגע הבא. וכשהוא הגיע, זנחתי אותו לטובת זה שאחריו.
לא הבנתי מה זה "להיות" ? מה זה "להתבונן"? יש דברים לעשות? עושים, לא מתבוננים..
עד ש...
כשלמדתי לעצור, לנשום, להתבונן, דברים הפכו פשוטים יותר ומהנים הרבה יותר.
כשנתקלתי בספר של עמית נויפלד, ההיסטוריה של המהירות, קראתי אותו בלהט. נויפלד מדגים את סממני המהירות ואת מחיריה בתחומים שונים: מזון, עבודה, רפואה, צרכנות ועוד. אחר כך, הוא מסביר מהו הזרע ההיסטורי-פילוסופי, שהביא את האנושות לנקודה הזו. ואז, הוא פורט את מה שיכול הפרט לעשות על מנת להחיל שינויים.
והכל - לטובת מטרה אחת - שיהיה לך טוב יותר! והכל - נתון לבחירתך!
עמית נויפלד לא יצא מהגריד. הוא לגמרי בתוך הקווים. חי בעיר. עובד כמו כולנו. מנהל זוגיות. הוא פשוט עצר לשאול ואז לבחור, הוא החזיר שפיות לחייו, פשטות והנאה. הוא לא עזב את הגריד, אבל הוא כן נטש את המרוץ לעבר נראות מזויפת וסמלי סטטוס מצליחנים.
אני, עדיין נוטה להתמהר, מועדת לדפוסי רצון להספיק, לעשות עוד ובמקביל, אבל גם שמה לב לתמורות - לעצירות מודעות, מדיטציות ונשימות, למנוע אחר פנימי של תשוקה ולא מתוך "מה יגידו" ו"איך זה נראה או נשמע".
מה אני אגיד לכם?
נהניתי מכל דקה בשיחה הזו, מה שהוביל לעוד דקות רבות אחרי שהמיקרופונים נכבו. מקווה שתתנו לזמן ההאזנה להתמתח בהנאה!
לאתר תנועת ההאטה: http://slow.org.il/
אנחנו רק צריכים את הטלפון שלך…
אחרי הזנת המספר, כפתור השליחה לנייד יהיה זמין עבורך בכל האייטמים.
שלח לנייד שלי
אחרי הרשמה חד פעמית קצרה, ייפתחו בפניך כל המאמרים ונוכל לשלוח לך את התכנים ישירות לנייד (SMS) בקליק.
שלחנו לך!
האפשרות לבטל את השליחה למייל ולנייד תהיה זמינה במייל העדכונים שיישלח.
דנה רגב בראיונות עם מומחים ובעלי ידע בתחומי חיים שונים: עבודה, טכנולוגיה, גוף, הורות, זוגיות, התפתחות אישית, כסף ועוד.
השיחות מאפשרות לנו להכיר כלים לשיפור חיינו, וגם לעורר שיח, לאתגר פרדיגמות, ולאפשר בחירה.
באנו להנות ולהיטיב. אז איך עושים את זה בעידן טכנולוגי, מודרני, מהיר?
פרק 7 מה הקשר בין פיזיקה לבין בחירה חופשית? עם אלון הלפרין
אנחנו מרגישים שאנחנו בוחרים. מה השאלה? ברור שאנחנו בוחרים. אבל אולי זה רק תעתוע של הדמיון? אולי אנחנו מותנים לבחור כך או אחרת? ובעצם - הכל צפוי?
עד לפני מאה, גילויים בפיזיקה המודרנית, קבעו נחרצות ש.. התחושה שלנו היא פיקציה. אנחנו לא באמת בוחרים. טבע הדברים נתון לשרשרת סיבות ותוצאות מכאניסטית.
גם הדת מכילה סתירה בין האל יודע הכל ובין חופש הרצון. הכל צפוי והרשות נתונה, אמר רבי עקיבא.
בתחילת המאה העשרים החלו להצטבר תוצאות מחקרים על "הדברים הקטנים", המיקרוסקופיים - אלקטרונים, פוטונים, פרוטונים. התגליות היו מרעישות. המדע נשאב למחילת הארנב, ועולם שלם שמתנהג אחרת לגמרי התגלה.
תורת הקוונטים, מביאה עמה תקווה מחודשת לביסוס התחושה האינטואיטיבית שלנו כבוחרים.
בפרק הזה, ביחד עם אלון הלפרין, פילוסוף של המדע ושל הפיזיקה בפרט, אנחנו סוקרים ראשית את המושגים ולאחר מכן, צוללים למדע הפיזיקה.
לא פיצחנו, אבל בוודאי הארנו על שניים מהנושאים המרתקים לתפיסתי - בחירה ופיזיקה, ומה שמביא החיבור ביניהם.
הסרט What’s the bleep we know https://www.youtube.com/watch?v=ynP7tXDG3MI
הרצאה של נאסים הרמיין: https://www.youtube.com/watch?v=W7UOCw-FsIc
הזמנת הספר: http://www.matarbooks.co.il/index.php?book=2111
אתר האינטרנט: www.alonhalperin.com
פרק 7 - מה הקשר בין פיזיקה לבין בחירה חופשית? עם אלון הלפרין
פרק 7 מה הקשר בין פיזיקה לבין בחירה חופשית? עם אלון הלפרין
אנחנו מרגישים שאנחנו בוחרים. מה השאלה? ברור שאנחנו בוחרים. אבל אולי זה רק תעתוע של הדמיון? אולי אנחנו מותנים לבחור כך או אחרת? ובעצם - הכל צפוי?
עד לפני מאה, גילויים בפיזיקה המודרנית, קבעו נחרצות ש.. התחושה שלנו היא פיקציה. אנחנו לא באמת בוחרים. טבע הדברים נתון לשרשרת סיבות ותוצאות מכאניסטית.
גם הדת מכילה סתירה בין האל יודע הכל ובין חופש הרצון. הכל צפוי והרשות נתונה, אמר רבי עקיבא.
בתחילת המאה העשרים החלו להצטבר תוצאות מחקרים על "הדברים הקטנים", המיקרוסקופיים - אלקטרונים, פוטונים, פרוטונים. התגליות היו מרעישות. המדע נשאב למחילת הארנב, ועולם שלם שמתנהג אחרת לגמרי התגלה.
תורת הקוונטים, מביאה עמה תקווה מחודשת לביסוס התחושה האינטואיטיבית שלנו כבוחרים.
בפרק הזה, ביחד עם אלון הלפרין, פילוסוף של המדע ושל הפיזיקה בפרט, אנחנו סוקרים ראשית את המושגים ולאחר מכן, צוללים למדע הפיזיקה.
לא פיצחנו, אבל בוודאי הארנו על שניים מהנושאים המרתקים לתפיסתי - בחירה ופיזיקה, ומה שמביא החיבור ביניהם.
הסרט What’s the bleep we know https://www.youtube.com/watch?v=ynP7tXDG3MI
הרצאה של נאסים הרמיין: https://www.youtube.com/watch?v=W7UOCw-FsIc
הזמנת הספר: http://www.matarbooks.co.il/index.php?book=2111
אתר האינטרנט: www.alonhalperin.com
אנחנו רק צריכים את הטלפון שלך…
אחרי הזנת המספר, כפתור השליחה לנייד יהיה זמין עבורך בכל האייטמים.
שלח לנייד שלי
אחרי הרשמה חד פעמית קצרה, ייפתחו בפניך כל המאמרים ונוכל לשלוח לך את התכנים ישירות לנייד (SMS) בקליק.
שלחנו לך!
האפשרות לבטל את השליחה למייל ולנייד תהיה זמינה במייל העדכונים שיישלח.
פרק 6 המדע של האהבה עם ד"ר ליאת יקיר
בפרק הקודם דיברנו על עולם הדייטים מתוך השטח וההתנסות, בפרק הזה אנחנו נותנות את הבמה למדע. שיחה סופר מעניינת על הצד הביולוגי של הרגשות שלנו.
ד״ר ליאת יקיר שחוקרת את השורשים האבולוציוניים של ההתנהגות האנושית תענה על שאלות, שאולי אפילו לא חשבתם לשאול כמו למה אנחנו מתנשקים? למי אנחנו נמשכים? מה ההבדל בין גברים לנשים בכל מה שקשור לאהבה?
למה אמהות שומעות כל רחש של התינוק לעומת האבות?
וגם - תעלומת הזכר: האם סיפור הבריאה הפוך? נקבות היו פה קודם? למה בכלל יש זכרים בעולם?
נדבר גם על אפקט קולידג׳ שסביר מה קורה למשיכה עם הזמן, והאם האהבה היא בעצם רק תגמול למטרה האמתית של העולם - התרבות?
פרק שמעלה את המודעות לשוני בין המינים, מה שעשוי להפחית את החיכוכים ולתאם את הציפיות בתוך הזוגיות.
מוזמנים להאזין וגם להצטרף לקבוצת מעלה בטוב, ללמידה משותפת ודיון מאתגר בנושאי well-being
https://www.facebook.com/groups/2775884105772074/?ref=share
פרק 6 - מה מספר לנו המדע על האהבה? עם ד"ר ליאת יקיר
פרק 6 המדע של האהבה עם ד"ר ליאת יקיר
בפרק הקודם דיברנו על עולם הדייטים מתוך השטח וההתנסות, בפרק הזה אנחנו נותנות את הבמה למדע. שיחה סופר מעניינת על הצד הביולוגי של הרגשות שלנו.
ד״ר ליאת יקיר שחוקרת את השורשים האבולוציוניים של ההתנהגות האנושית תענה על שאלות, שאולי אפילו לא חשבתם לשאול כמו למה אנחנו מתנשקים? למי אנחנו נמשכים? מה ההבדל בין גברים לנשים בכל מה שקשור לאהבה?
למה אמהות שומעות כל רחש של התינוק לעומת האבות?
וגם - תעלומת הזכר: האם סיפור הבריאה הפוך? נקבות היו פה קודם? למה בכלל יש זכרים בעולם?
נדבר גם על אפקט קולידג׳ שסביר מה קורה למשיכה עם הזמן, והאם האהבה היא בעצם רק תגמול למטרה האמתית של העולם - התרבות?
פרק שמעלה את המודעות לשוני בין המינים, מה שעשוי להפחית את החיכוכים ולתאם את הציפיות בתוך הזוגיות.
מוזמנים להאזין וגם להצטרף לקבוצת מעלה בטוב, ללמידה משותפת ודיון מאתגר בנושאי well-being
https://www.facebook.com/groups/2775884105772074/?ref=share
אנחנו רק צריכים את הטלפון שלך…
אחרי הזנת המספר, כפתור השליחה לנייד יהיה זמין עבורך בכל האייטמים.
שלח לנייד שלי
אחרי הרשמה חד פעמית קצרה, ייפתחו בפניך כל המאמרים ונוכל לשלוח לך את התכנים ישירות לנייד (SMS) בקליק.
שלחנו לך!
האפשרות לבטל את השליחה למייל ולנייד תהיה זמינה במייל העדכונים שיישלח.
אתרי אינטרנט ואפליקציות מספקים פוטנציאל עצום להכרות בני זוג. הרבה יותר מההיצע שעמד לרשותו של גבר או לרשותה של אישה רק לפני עשרים שנה.
רק ששפע ההזדמנויות מגיע עם עדויות על קושי הולך וגדל בעולם המערבי ביצירת יחסים. ביפן, שליש מהצעירים נמנעים מיחסי אהבה, ומעדיפים את חברת עצמם.
אז איך צולחים את הפער הזה? ומה ראוי שנבחן בעמדותינו?
מאמנת היחסים האדלריאנית יוכי דדון-שפיגל בשיחה מהשטח על חשיבות האותנטיות (כנות עם עצמנו ואחר כך עם מי שמולנו), ויתור על עמדה אינסטרומנטלית לטובת שיח דיאלוגי- אישי- סקרני. וגם עצות פרקטיות בנוגע להפחתה במספר הדייטים, מה כותבים בפרופיל וכיצד בוחרים תמונה.
אחרי שהרגנו קצת את הרומנטיקה, הבנו מהי התמורה לסבלנות, לאורך רוח. אהבה ושותפות.
נהנינו ביחד גם מהקשבה לקטע פואטרי סלאם שכתבה יעל שגב, באדיבותה ובאדיבות פואטרי סלאם ישראל.
המלצת הקריאה של יוכי: "התאהבות" מאת איילה מלאך-פינס https://www.booknet.co.il/prodtxt.asp?id=26254#.XZNX6CgzZPY
אתרי אינטרנט ואפליקציות מספקים פוטנציאל עצום להכרות בני זוג. הרבה יותר מההיצע שעמד לרשותו של גבר או לרשותה של אישה רק לפני עשרים שנה.
רק ששפע ההזדמנויות מגיע עם עדויות על קושי הולך וגדל בעולם המערבי ביצירת יחסים. ביפן, שליש מהצעירים נמנעים מיחסי אהבה, ומעדיפים את חברת עצמם.
אז איך צולחים את הפער הזה? ומה ראוי שנבחן בעמדותינו?
מאמנת היחסים האדלריאנית יוכי דדון-שפיגל בשיחה מהשטח על חשיבות האותנטיות (כנות עם עצמנו ואחר כך עם מי שמולנו), ויתור על עמדה אינסטרומנטלית לטובת שיח דיאלוגי- אישי- סקרני. וגם עצות פרקטיות בנוגע להפחתה במספר הדייטים, מה כותבים בפרופיל וכיצד בוחרים תמונה.
אחרי שהרגנו קצת את הרומנטיקה, הבנו מהי התמורה לסבלנות, לאורך רוח. אהבה ושותפות.
נהנינו ביחד גם מהקשבה לקטע פואטרי סלאם שכתבה יעל שגב, באדיבותה ובאדיבות פואטרי סלאם ישראל.
המלצת הקריאה של יוכי: "התאהבות" מאת איילה מלאך-פינס https://www.booknet.co.il/prodtxt.asp?id=26254#.XZNX6CgzZPY
אנחנו רק צריכים את הטלפון שלך…
אחרי הזנת המספר, כפתור השליחה לנייד יהיה זמין עבורך בכל האייטמים.
שלח לנייד שלי
אחרי הרשמה חד פעמית קצרה, ייפתחו בפניך כל המאמרים ונוכל לשלוח לך את התכנים ישירות לנייד (SMS) בקליק.
שלחנו לך!
האפשרות לבטל את השליחה למייל ולנייד תהיה זמינה במייל העדכונים שיישלח.
הנשימה היא דרך מצוינת להתבונן פנימה, לזהות דפוסים וללמוד על ההתפתחות והדרך שלנו בעולם.
"אני לא מקדש את הנשימה" אמר לי רישי בשיחתנו "אלה הם החיים שאני נותן להם ערך".
רישי, הוא רון יצחק, גילה את הטכניקה של נשימות מעגליות (ריברסינג) בפונה שבהודו. מאז, הוא מטפל ומלמד את השיטה. הוא מתאר את הנשימות כשער - לחיים שלנו, לפנימיות שלנו, למחשבות שלנו.
פעמים רבות אי נעימות וכאב כרוכים ברגשות קשים כמו כעס או עצב, הנשימה עוזרת לנו לבחון את הרגשות הללו ולחוות אותם מנקודת מבט שונה ובסופו של דבר להקל.
בואו להאזין לשיחה עם מאסטר על גוף ונפש, על רגשות ומחשבות, על נראות לעומת מהות.
מוזמנים להצטרף לקבוצת מעלה בטוב, ללמידה משותפת ודיון מאתגר בנושאי well-being
https://www.facebook.com/groups/2775884105772074/?ref=share
הנשימה היא דרך מצוינת להתבונן פנימה, לזהות דפוסים וללמוד על ההתפתחות והדרך שלנו בעולם.
"אני לא מקדש את הנשימה" אמר לי רישי בשיחתנו "אלה הם החיים שאני נותן להם ערך".
רישי, הוא רון יצחק, גילה את הטכניקה של נשימות מעגליות (ריברסינג) בפונה שבהודו. מאז, הוא מטפל ומלמד את השיטה. הוא מתאר את הנשימות כשער - לחיים שלנו, לפנימיות שלנו, למחשבות שלנו.
פעמים רבות אי נעימות וכאב כרוכים ברגשות קשים כמו כעס או עצב, הנשימה עוזרת לנו לבחון את הרגשות הללו ולחוות אותם מנקודת מבט שונה ובסופו של דבר להקל.
בואו להאזין לשיחה עם מאסטר על גוף ונפש, על רגשות ומחשבות, על נראות לעומת מהות.
מוזמנים להצטרף לקבוצת מעלה בטוב, ללמידה משותפת ודיון מאתגר בנושאי well-being
https://www.facebook.com/groups/2775884105772074/?ref=share
אנחנו רק צריכים את הטלפון שלך…
אחרי הזנת המספר, כפתור השליחה לנייד יהיה זמין עבורך בכל האייטמים.
שלח לנייד שלי
אחרי הרשמה חד פעמית קצרה, ייפתחו בפניך כל המאמרים ונוכל לשלוח לך את התכנים ישירות לנייד (SMS) בקליק.
שלחנו לך!
האפשרות לבטל את השליחה למייל ולנייד תהיה זמינה במייל העדכונים שיישלח.
"והם חיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה...״, גם במאה ה-21?!?
תוחלת החיים עלתה, ו"עד עצם היום הזה" נראה רחוק מתמיד.
אותה המונוגמיה שמככבת באגדות לא תמיד הייתה צורת החיים המקובלת, יותר מזה ברוב שנות האנושות בני אדם חיו בהסדרים משפחתיים, זוגיים וקהילתיים אחרים.
נתונים באשר לאחוז הגירושין (שליש מכל הזוגות הנשואים בישראל ומחציתם בארה"ב), באשר לאחוז המדווחים על בגידות (60%), ונישואים בלתי מיטיבים - מעוררים את הצורך לתהות, לשאול, לאתגר את הפרדיגמה המונוגמית, לבחון חלופותיה.
ד"ר מאשה הלוי מגיעה להתארח ב"מעלה בטוב". באופן אישי,
היא אישה נשואה, מקיימת מערכת זוגית נוספת, וגם מנהלת קשרים מזדמנים - כל זה בידיעה מלאה של כל המעורבים בחייה.
היא חקרה את הנושא וכתבה את הספר "לחיות פתוח".
לינק לספר: https://indiebook.co.il/shop/%d7%9c%d7%97%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%a4%d7%aa%d7%95%d7%97
אז האם האהבה היא משאב מתכלה? האם ערך החופש שאנחנו מתהדרים בו מתקיים בזוגיות שלנו? האם אנחנו בוחרים את הזוגיות שבאמת מתאימה לנו?
מוזמנים להאזין
לקבוצת מעלה בטוב, ללמידה משותפת ודיון מאתגר בנושאי well-being
https://www.facebook.com/groups/2775884105772074/?ref=share
"והם חיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה...״, גם במאה ה-21?!?
תוחלת החיים עלתה, ו"עד עצם היום הזה" נראה רחוק מתמיד.
אותה המונוגמיה שמככבת באגדות לא תמיד הייתה צורת החיים המקובלת, יותר מזה ברוב שנות האנושות בני אדם חיו בהסדרים משפחתיים, זוגיים וקהילתיים אחרים.
נתונים באשר לאחוז הגירושין (שליש מכל הזוגות הנשואים בישראל ומחציתם בארה"ב), באשר לאחוז המדווחים על בגידות (60%), ונישואים בלתי מיטיבים - מעוררים את הצורך לתהות, לשאול, לאתגר את הפרדיגמה המונוגמית, לבחון חלופותיה.
ד"ר מאשה הלוי מגיעה להתארח ב"מעלה בטוב". באופן אישי,
היא אישה נשואה, מקיימת מערכת זוגית נוספת, וגם מנהלת קשרים מזדמנים - כל זה בידיעה מלאה של כל המעורבים בחייה.
היא חקרה את הנושא וכתבה את הספר "לחיות פתוח".
לינק לספר: https://indiebook.co.il/shop/%d7%9c%d7%97%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%a4%d7%aa%d7%95%d7%97
אז האם האהבה היא משאב מתכלה? האם ערך החופש שאנחנו מתהדרים בו מתקיים בזוגיות שלנו? האם אנחנו בוחרים את הזוגיות שבאמת מתאימה לנו?
מוזמנים להאזין
לקבוצת מעלה בטוב, ללמידה משותפת ודיון מאתגר בנושאי well-being
https://www.facebook.com/groups/2775884105772074/?ref=share
אנחנו רק צריכים את הטלפון שלך…
אחרי הזנת המספר, כפתור השליחה לנייד יהיה זמין עבורך בכל האייטמים.
שלח לנייד שלי
אחרי הרשמה חד פעמית קצרה, ייפתחו בפניך כל המאמרים ונוכל לשלוח לך את התכנים ישירות לנייד (SMS) בקליק.
שלחנו לך!
האפשרות לבטל את השליחה למייל ולנייד תהיה זמינה במייל העדכונים שיישלח.
האם אתם מצליחים לדמיין את עצמכם עובדים רק 6 שעות ביום? נשמע מופרך נכון? תנו לי לספר לכם על הנרי פורד, מייסד חברת הרכבים ״פורד״ שלפני מאה שנים סדק את הפרדיגמה שיש לעבוד 16 שעות, שישה ימים בשבוע ושינה את שוק העבודה בתכלית. למה הוא עשה את זה? כי היה לו אינטרס - לייצר זמן פנוי בעבור אנשים, כדי שיהיה למכוניות שלו שימוש.
עד אז, זמן פנוי נחשב לבטלה.
ועדיין, גם היום, הפרדיגמה השלטת היא: ששעון שווה לתפוקה. האמנם?
ישראל ממוקמת בראש טבלת שעות העבודה מקרב מדינות ה OECD, אנחנו עובדים הרבה שעות. 8.6 ליתר דיוק. אלא שבטבלאות הפריון, אנחנו משתרכים הרבה אחרי המדינות המפותחות.
עדי כרמון סקופ, איתה דיברנו בפרק השני של הפודקאסט מעלה בטוב, החליטה לאתגר את החשיבה הזו, עדי היא יזמית בתחום ה-Blockchain והמטבעות הקריפטוגרפים (ביטקוין ודומיו) והקימה את תנועת The 6 movement, שקוראת לצמצום שעות העבודה ל- 6 שעות ביום בלבד!
היא תספר לנו על התהליך שלה בתוך השינוי, על יזמים וחברות גדולות, שאימצו גם הם את הצמצום וקוראת לכולנו לאתגר את החשיבה על האופן בו אנחנו עובדים.
פרק 2 - איך מצמצמים את שעות העבודה שלנו? -עדי כרמון סקופ
האם אתם מצליחים לדמיין את עצמכם עובדים רק 6 שעות ביום? נשמע מופרך נכון? תנו לי לספר לכם על הנרי פורד, מייסד חברת הרכבים ״פורד״ שלפני מאה שנים סדק את הפרדיגמה שיש לעבוד 16 שעות, שישה ימים בשבוע ושינה את שוק העבודה בתכלית. למה הוא עשה את זה? כי היה לו אינטרס - לייצר זמן פנוי בעבור אנשים, כדי שיהיה למכוניות שלו שימוש.
עד אז, זמן פנוי נחשב לבטלה.
ועדיין, גם היום, הפרדיגמה השלטת היא: ששעון שווה לתפוקה. האמנם?
ישראל ממוקמת בראש טבלת שעות העבודה מקרב מדינות ה OECD, אנחנו עובדים הרבה שעות. 8.6 ליתר דיוק. אלא שבטבלאות הפריון, אנחנו משתרכים הרבה אחרי המדינות המפותחות.
עדי כרמון סקופ, איתה דיברנו בפרק השני של הפודקאסט מעלה בטוב, החליטה לאתגר את החשיבה הזו, עדי היא יזמית בתחום ה-Blockchain והמטבעות הקריפטוגרפים (ביטקוין ודומיו) והקימה את תנועת The 6 movement, שקוראת לצמצום שעות העבודה ל- 6 שעות ביום בלבד!
היא תספר לנו על התהליך שלה בתוך השינוי, על יזמים וחברות גדולות, שאימצו גם הם את הצמצום וקוראת לכולנו לאתגר את החשיבה על האופן בו אנחנו עובדים.
אנחנו רק צריכים את הטלפון שלך…
אחרי הזנת המספר, כפתור השליחה לנייד יהיה זמין עבורך בכל האייטמים.
שלח לנייד שלי
אחרי הרשמה חד פעמית קצרה, ייפתחו בפניך כל המאמרים ונוכל לשלוח לך את התכנים ישירות לנייד (SMS) בקליק.
שלחנו לך!
האפשרות לבטל את השליחה למייל ולנייד תהיה זמינה במייל העדכונים שיישלח.
הפסיכולוגיה של הטכנולוגיה
יעל מן שחר היא מרצה מבוקשת בתחום צעיר ובראשיתי - הפסיכולוגיה של הטכנולוגיה.
איזו טכנולוגיה? מסכים אינטראקטיביים.
אז מהם ההשפעות של ה"איברים החיצוניים" האלה על רווחת חיינו?
שיחה על תפקודים במוח שמתנוונים - זיכרון, התמצאות.
על רמת הקשב שפוחתת ומשתנה.
על מותו של הזמן המת (יהיה זכרו ברוך), ומה אבד איתו?
על התמכרות. על עריכה העצמית.
אבל, היינו גם אופטימיות.
הזכרנו את ההשלכות החיוביות שיש לטכנולוגיה על תפקודנו.
והכי חשוב - אמרנו מה עושים?
איך מחזירים את המושכות לידינו באופן מושכל ומודע? נהנים מהקידמה ומפחיתים את ההסחות?
הפסיכולוגיה של הטכנולוגיה
יעל מן שחר היא מרצה מבוקשת בתחום צעיר ובראשיתי - הפסיכולוגיה של הטכנולוגיה.
איזו טכנולוגיה? מסכים אינטראקטיביים.
אז מהם ההשפעות של ה"איברים החיצוניים" האלה על רווחת חיינו?
שיחה על תפקודים במוח שמתנוונים - זיכרון, התמצאות.
על רמת הקשב שפוחתת ומשתנה.
על מותו של הזמן המת (יהיה זכרו ברוך), ומה אבד איתו?
על התמכרות. על עריכה העצמית.
אבל, היינו גם אופטימיות.
הזכרנו את ההשלכות החיוביות שיש לטכנולוגיה על תפקודנו.
והכי חשוב - אמרנו מה עושים?
איך מחזירים את המושכות לידינו באופן מושכל ומודע? נהנים מהקידמה ומפחיתים את ההסחות?
אנחנו רק צריכים את הטלפון שלך…
אחרי הזנת המספר, כפתור השליחה לנייד יהיה זמין עבורך בכל האייטמים.
שלח לנייד שלי
אחרי הרשמה חד פעמית קצרה, ייפתחו בפניך כל המאמרים ונוכל לשלוח לך את התכנים ישירות לנייד (SMS) בקליק.
שלחנו לך!
האפשרות לבטל את השליחה למייל ולנייד תהיה זמינה במייל העדכונים שיישלח.
פרק 6 המדע של האהבה עם ד"ר ליאת יקיר
בפרק הקודם דיברנו על עולם הדייטים מתוך השטח וההתנסות, בפרק הזה אנחנו נותנות את הבמה למדע. שיחה סופר מעניינת על הצד הביולוגי של הרגשות שלנו.
ד״ר ליאת יקיר שחוקרת את השורשים האבולוציוניים של ההתנהגות האנושית תענה על שאלות, שאולי אפילו לא חשבתם לשאול כמו למה אנחנו מתנשקים? למי אנחנו נמשכים? מה ההבדל בין גברים לנשים בכל מה שקשור לאהבה?
למה אמהות שומעות כל רחש של התינוק לעומת האבות?
וגם - תעלומת הזכר: האם סיפור הבריאה הפוך? נקבות היו פה קודם? למה בכלל יש זכרים בעולם?
נדבר גם על אפקט קולידג׳ שסביר מה קורה למשיכה עם הזמן, והאם האהבה היא בעצם רק תגמול למטרה האמתית של העולם - התרבות?
פרק שמעלה את המודעות לשוני בין המינים, מה שעשוי להפחית את החיכוכים ולתאם את הציפיות בתוך הזוגיות.
מוזמנים להאזין וגם להצטרף לקבוצת מעלה בטוב, ללמידה משותפת ודיון מאתגר בנושאי well-being
https://www.facebook.com/groups/2775884105772074/?ref=share
פרק 6 - מה מספר לנו המדע על האהבה? עם ד"ר ליאת יקיר
פרק 6 המדע של האהבה עם ד"ר ליאת יקיר
בפרק הקודם דיברנו על עולם הדייטים מתוך השטח וההתנסות, בפרק הזה אנחנו נותנות את הבמה למדע. שיחה סופר מעניינת על הצד הביולוגי של הרגשות שלנו.
ד״ר ליאת יקיר שחוקרת את השורשים האבולוציוניים של ההתנהגות האנושית תענה על שאלות, שאולי אפילו לא חשבתם לשאול כמו למה אנחנו מתנשקים? למי אנחנו נמשכים? מה ההבדל בין גברים לנשים בכל מה שקשור לאהבה?
למה אמהות שומעות כל רחש של התינוק לעומת האבות?
וגם - תעלומת הזכר: האם סיפור הבריאה הפוך? נקבות היו פה קודם? למה בכלל יש זכרים בעולם?
נדבר גם על אפקט קולידג׳ שסביר מה קורה למשיכה עם הזמן, והאם האהבה היא בעצם רק תגמול למטרה האמתית של העולם - התרבות?
פרק שמעלה את המודעות לשוני בין המינים, מה שעשוי להפחית את החיכוכים ולתאם את הציפיות בתוך הזוגיות.
מוזמנים להאזין וגם להצטרף לקבוצת מעלה בטוב, ללמידה משותפת ודיון מאתגר בנושאי well-being
https://www.facebook.com/groups/2775884105772074/?ref=share
אנחנו רק צריכים את הטלפון שלך…
אחרי הזנת המספר, כפתור השליחה לנייד יהיה זמין עבורך בכל האייטמים.
שלח לנייד שלי
אחרי הרשמה חד פעמית קצרה, ייפתחו בפניך כל המאמרים ונוכל לשלוח לך את התכנים ישירות לנייד (SMS) בקליק.
שלחנו לך!
האפשרות לבטל את השליחה למייל ולנייד תהיה זמינה במייל העדכונים שיישלח.
אתרי אינטרנט ואפליקציות מספקים פוטנציאל עצום להכרות בני זוג. הרבה יותר מההיצע שעמד לרשותו של גבר או לרשותה של אישה רק לפני עשרים שנה.
רק ששפע ההזדמנויות מגיע עם עדויות על קושי הולך וגדל בעולם המערבי ביצירת יחסים. ביפן, שליש מהצעירים נמנעים מיחסי אהבה, ומעדיפים את חברת עצמם.
אז איך צולחים את הפער הזה? ומה ראוי שנבחן בעמדותינו?
מאמנת היחסים האדלריאנית יוכי דדון-שפיגל בשיחה מהשטח על חשיבות האותנטיות (כנות עם עצמנו ואחר כך עם מי שמולנו), ויתור על עמדה אינסטרומנטלית לטובת שיח דיאלוגי- אישי- סקרני. וגם עצות פרקטיות בנוגע להפחתה במספר הדייטים, מה כותבים בפרופיל וכיצד בוחרים תמונה.
אחרי שהרגנו קצת את הרומנטיקה, הבנו מהי התמורה לסבלנות, לאורך רוח. אהבה ושותפות.
נהנינו ביחד גם מהקשבה לקטע פואטרי סלאם שכתבה יעל שגב, באדיבותה ובאדיבות פואטרי סלאם ישראל.
המלצת הקריאה של יוכי: "התאהבות" מאת איילה מלאך-פינס https://www.booknet.co.il/prodtxt.asp?id=26254#.XZNX6CgzZPY
אתרי אינטרנט ואפליקציות מספקים פוטנציאל עצום להכרות בני זוג. הרבה יותר מההיצע שעמד לרשותו של גבר או לרשותה של אישה רק לפני עשרים שנה.
רק ששפע ההזדמנויות מגיע עם עדויות על קושי הולך וגדל בעולם המערבי ביצירת יחסים. ביפן, שליש מהצעירים נמנעים מיחסי אהבה, ומעדיפים את חברת עצמם.
אז איך צולחים את הפער הזה? ומה ראוי שנבחן בעמדותינו?
מאמנת היחסים האדלריאנית יוכי דדון-שפיגל בשיחה מהשטח על חשיבות האותנטיות (כנות עם עצמנו ואחר כך עם מי שמולנו), ויתור על עמדה אינסטרומנטלית לטובת שיח דיאלוגי- אישי- סקרני. וגם עצות פרקטיות בנוגע להפחתה במספר הדייטים, מה כותבים בפרופיל וכיצד בוחרים תמונה.
אחרי שהרגנו קצת את הרומנטיקה, הבנו מהי התמורה לסבלנות, לאורך רוח. אהבה ושותפות.
נהנינו ביחד גם מהקשבה לקטע פואטרי סלאם שכתבה יעל שגב, באדיבותה ובאדיבות פואטרי סלאם ישראל.
המלצת הקריאה של יוכי: "התאהבות" מאת איילה מלאך-פינס https://www.booknet.co.il/prodtxt.asp?id=26254#.XZNX6CgzZPY
אנחנו רק צריכים את הטלפון שלך…
אחרי הזנת המספר, כפתור השליחה לנייד יהיה זמין עבורך בכל האייטמים.
שלח לנייד שלי
אחרי הרשמה חד פעמית קצרה, ייפתחו בפניך כל המאמרים ונוכל לשלוח לך את התכנים ישירות לנייד (SMS) בקליק.
שלחנו לך!
האפשרות לבטל את השליחה למייל ולנייד תהיה זמינה במייל העדכונים שיישלח.
הנשימה היא דרך מצוינת להתבונן פנימה, לזהות דפוסים וללמוד על ההתפתחות והדרך שלנו בעולם.
"אני לא מקדש את הנשימה" אמר לי רישי בשיחתנו "אלה הם החיים שאני נותן להם ערך".
רישי, הוא רון יצחק, גילה את הטכניקה של נשימות מעגליות (ריברסינג) בפונה שבהודו. מאז, הוא מטפל ומלמד את השיטה. הוא מתאר את הנשימות כשער - לחיים שלנו, לפנימיות שלנו, למחשבות שלנו.
פעמים רבות אי נעימות וכאב כרוכים ברגשות קשים כמו כעס או עצב, הנשימה עוזרת לנו לבחון את הרגשות הללו ולחוות אותם מנקודת מבט שונה ובסופו של דבר להקל.
בואו להאזין לשיחה עם מאסטר על גוף ונפש, על רגשות ומחשבות, על נראות לעומת מהות.
מוזמנים להצטרף לקבוצת מעלה בטוב, ללמידה משותפת ודיון מאתגר בנושאי well-being
https://www.facebook.com/groups/2775884105772074/?ref=share
הנשימה היא דרך מצוינת להתבונן פנימה, לזהות דפוסים וללמוד על ההתפתחות והדרך שלנו בעולם.
"אני לא מקדש את הנשימה" אמר לי רישי בשיחתנו "אלה הם החיים שאני נותן להם ערך".
רישי, הוא רון יצחק, גילה את הטכניקה של נשימות מעגליות (ריברסינג) בפונה שבהודו. מאז, הוא מטפל ומלמד את השיטה. הוא מתאר את הנשימות כשער - לחיים שלנו, לפנימיות שלנו, למחשבות שלנו.
פעמים רבות אי נעימות וכאב כרוכים ברגשות קשים כמו כעס או עצב, הנשימה עוזרת לנו לבחון את הרגשות הללו ולחוות אותם מנקודת מבט שונה ובסופו של דבר להקל.
בואו להאזין לשיחה עם מאסטר על גוף ונפש, על רגשות ומחשבות, על נראות לעומת מהות.
מוזמנים להצטרף לקבוצת מעלה בטוב, ללמידה משותפת ודיון מאתגר בנושאי well-being
https://www.facebook.com/groups/2775884105772074/?ref=share
אנחנו רק צריכים את הטלפון שלך…
אחרי הזנת המספר, כפתור השליחה לנייד יהיה זמין עבורך בכל האייטמים.
שלח לנייד שלי
אחרי הרשמה חד פעמית קצרה, ייפתחו בפניך כל המאמרים ונוכל לשלוח לך את התכנים ישירות לנייד (SMS) בקליק.
שלחנו לך!
האפשרות לבטל את השליחה למייל ולנייד תהיה זמינה במייל העדכונים שיישלח.
"והם חיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה...״, גם במאה ה-21?!?
תוחלת החיים עלתה, ו"עד עצם היום הזה" נראה רחוק מתמיד.
אותה המונוגמיה שמככבת באגדות לא תמיד הייתה צורת החיים המקובלת, יותר מזה ברוב שנות האנושות בני אדם חיו בהסדרים משפחתיים, זוגיים וקהילתיים אחרים.
נתונים באשר לאחוז הגירושין (שליש מכל הזוגות הנשואים בישראל ומחציתם בארה"ב), באשר לאחוז המדווחים על בגידות (60%), ונישואים בלתי מיטיבים - מעוררים את הצורך לתהות, לשאול, לאתגר את הפרדיגמה המונוגמית, לבחון חלופותיה.
ד"ר מאשה הלוי מגיעה להתארח ב"מעלה בטוב". באופן אישי,
היא אישה נשואה, מקיימת מערכת זוגית נוספת, וגם מנהלת קשרים מזדמנים - כל זה בידיעה מלאה של כל המעורבים בחייה.
היא חקרה את הנושא וכתבה את הספר "לחיות פתוח".
לינק לספר: https://indiebook.co.il/shop/%d7%9c%d7%97%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%a4%d7%aa%d7%95%d7%97
אז האם האהבה היא משאב מתכלה? האם ערך החופש שאנחנו מתהדרים בו מתקיים בזוגיות שלנו? האם אנחנו בוחרים את הזוגיות שבאמת מתאימה לנו?
מוזמנים להאזין
לקבוצת מעלה בטוב, ללמידה משותפת ודיון מאתגר בנושאי well-being
https://www.facebook.com/groups/2775884105772074/?ref=share
"והם חיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה...״, גם במאה ה-21?!?
תוחלת החיים עלתה, ו"עד עצם היום הזה" נראה רחוק מתמיד.
אותה המונוגמיה שמככבת באגדות לא תמיד הייתה צורת החיים המקובלת, יותר מזה ברוב שנות האנושות בני אדם חיו בהסדרים משפחתיים, זוגיים וקהילתיים אחרים.
נתונים באשר לאחוז הגירושין (שליש מכל הזוגות הנשואים בישראל ומחציתם בארה"ב), באשר לאחוז המדווחים על בגידות (60%), ונישואים בלתי מיטיבים - מעוררים את הצורך לתהות, לשאול, לאתגר את הפרדיגמה המונוגמית, לבחון חלופותיה.
ד"ר מאשה הלוי מגיעה להתארח ב"מעלה בטוב". באופן אישי,
היא אישה נשואה, מקיימת מערכת זוגית נוספת, וגם מנהלת קשרים מזדמנים - כל זה בידיעה מלאה של כל המעורבים בחייה.
היא חקרה את הנושא וכתבה את הספר "לחיות פתוח".
לינק לספר: https://indiebook.co.il/shop/%d7%9c%d7%97%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%a4%d7%aa%d7%95%d7%97
אז האם האהבה היא משאב מתכלה? האם ערך החופש שאנחנו מתהדרים בו מתקיים בזוגיות שלנו? האם אנחנו בוחרים את הזוגיות שבאמת מתאימה לנו?
מוזמנים להאזין
לקבוצת מעלה בטוב, ללמידה משותפת ודיון מאתגר בנושאי well-being
https://www.facebook.com/groups/2775884105772074/?ref=share
אנחנו רק צריכים את הטלפון שלך…
אחרי הזנת המספר, כפתור השליחה לנייד יהיה זמין עבורך בכל האייטמים.
שלח לנייד שלי
אחרי הרשמה חד פעמית קצרה, ייפתחו בפניך כל המאמרים ונוכל לשלוח לך את התכנים ישירות לנייד (SMS) בקליק.
שלחנו לך!
האפשרות לבטל את השליחה למייל ולנייד תהיה זמינה במייל העדכונים שיישלח.
האם אתם מצליחים לדמיין את עצמכם עובדים רק 6 שעות ביום? נשמע מופרך נכון? תנו לי לספר לכם על הנרי פורד, מייסד חברת הרכבים ״פורד״ שלפני מאה שנים סדק את הפרדיגמה שיש לעבוד 16 שעות, שישה ימים בשבוע ושינה את שוק העבודה בתכלית. למה הוא עשה את זה? כי היה לו אינטרס - לייצר זמן פנוי בעבור אנשים, כדי שיהיה למכוניות שלו שימוש.
עד אז, זמן פנוי נחשב לבטלה.
ועדיין, גם היום, הפרדיגמה השלטת היא: ששעון שווה לתפוקה. האמנם?
ישראל ממוקמת בראש טבלת שעות העבודה מקרב מדינות ה OECD, אנחנו עובדים הרבה שעות. 8.6 ליתר דיוק. אלא שבטבלאות הפריון, אנחנו משתרכים הרבה אחרי המדינות המפותחות.
עדי כרמון סקופ, איתה דיברנו בפרק השני של הפודקאסט מעלה בטוב, החליטה לאתגר את החשיבה הזו, עדי היא יזמית בתחום ה-Blockchain והמטבעות הקריפטוגרפים (ביטקוין ודומיו) והקימה את תנועת The 6 movement, שקוראת לצמצום שעות העבודה ל- 6 שעות ביום בלבד!
היא תספר לנו על התהליך שלה בתוך השינוי, על יזמים וחברות גדולות, שאימצו גם הם את הצמצום וקוראת לכולנו לאתגר את החשיבה על האופן בו אנחנו עובדים.
פרק 2 - איך מצמצמים את שעות העבודה שלנו? -עדי כרמון סקופ
האם אתם מצליחים לדמיין את עצמכם עובדים רק 6 שעות ביום? נשמע מופרך נכון? תנו לי לספר לכם על הנרי פורד, מייסד חברת הרכבים ״פורד״ שלפני מאה שנים סדק את הפרדיגמה שיש לעבוד 16 שעות, שישה ימים בשבוע ושינה את שוק העבודה בתכלית. למה הוא עשה את זה? כי היה לו אינטרס - לייצר זמן פנוי בעבור אנשים, כדי שיהיה למכוניות שלו שימוש.
עד אז, זמן פנוי נחשב לבטלה.
ועדיין, גם היום, הפרדיגמה השלטת היא: ששעון שווה לתפוקה. האמנם?
ישראל ממוקמת בראש טבלת שעות העבודה מקרב מדינות ה OECD, אנחנו עובדים הרבה שעות. 8.6 ליתר דיוק. אלא שבטבלאות הפריון, אנחנו משתרכים הרבה אחרי המדינות המפותחות.
עדי כרמון סקופ, איתה דיברנו בפרק השני של הפודקאסט מעלה בטוב, החליטה לאתגר את החשיבה הזו, עדי היא יזמית בתחום ה-Blockchain והמטבעות הקריפטוגרפים (ביטקוין ודומיו) והקימה את תנועת The 6 movement, שקוראת לצמצום שעות העבודה ל- 6 שעות ביום בלבד!
היא תספר לנו על התהליך שלה בתוך השינוי, על יזמים וחברות גדולות, שאימצו גם הם את הצמצום וקוראת לכולנו לאתגר את החשיבה על האופן בו אנחנו עובדים.
אנחנו רק צריכים את הטלפון שלך…
אחרי הזנת המספר, כפתור השליחה לנייד יהיה זמין עבורך בכל האייטמים.
שלח לנייד שלי
אחרי הרשמה חד פעמית קצרה, ייפתחו בפניך כל המאמרים ונוכל לשלוח לך את התכנים ישירות לנייד (SMS) בקליק.
שלחנו לך!
האפשרות לבטל את השליחה למייל ולנייד תהיה זמינה במייל העדכונים שיישלח.
הפסיכולוגיה של הטכנולוגיה
יעל מן שחר היא מרצה מבוקשת בתחום צעיר ובראשיתי - הפסיכולוגיה של הטכנולוגיה.
איזו טכנולוגיה? מסכים אינטראקטיביים.
אז מהם ההשפעות של ה"איברים החיצוניים" האלה על רווחת חיינו?
שיחה על תפקודים במוח שמתנוונים - זיכרון, התמצאות.
על רמת הקשב שפוחתת ומשתנה.
על מותו של הזמן המת (יהיה זכרו ברוך), ומה אבד איתו?
על התמכרות. על עריכה העצמית.
אבל, היינו גם אופטימיות.
הזכרנו את ההשלכות החיוביות שיש לטכנולוגיה על תפקודנו.
והכי חשוב - אמרנו מה עושים?
איך מחזירים את המושכות לידינו באופן מושכל ומודע? נהנים מהקידמה ומפחיתים את ההסחות?
הפסיכולוגיה של הטכנולוגיה
יעל מן שחר היא מרצה מבוקשת בתחום צעיר ובראשיתי - הפסיכולוגיה של הטכנולוגיה.
איזו טכנולוגיה? מסכים אינטראקטיביים.
אז מהם ההשפעות של ה"איברים החיצוניים" האלה על רווחת חיינו?
שיחה על תפקודים במוח שמתנוונים - זיכרון, התמצאות.
על רמת הקשב שפוחתת ומשתנה.
על מותו של הזמן המת (יהיה זכרו ברוך), ומה אבד איתו?
על התמכרות. על עריכה העצמית.
אבל, היינו גם אופטימיות.
הזכרנו את ההשלכות החיוביות שיש לטכנולוגיה על תפקודנו.
והכי חשוב - אמרנו מה עושים?
איך מחזירים את המושכות לידינו באופן מושכל ומודע? נהנים מהקידמה ומפחיתים את ההסחות?
אנחנו רק צריכים את הטלפון שלך…
אחרי הזנת המספר, כפתור השליחה לנייד יהיה זמין עבורך בכל האייטמים.
שלח לנייד שלי
אחרי הרשמה חד פעמית קצרה, ייפתחו בפניך כל המאמרים ונוכל לשלוח לך את התכנים ישירות לנייד (SMS) בקליק.
שלחנו לך!
האפשרות לבטל את השליחה למייל ולנייד תהיה זמינה במייל העדכונים שיישלח.