Communi-Talks פודקאסט על אנשים וקהילות

עמית מאז ומתמיד איתגר את הגבולות, ואיתגר מחשבתית את עצמו ואת הסביבה כל החיים. החברה הנוכחית של עמית ארטישוק, הייתה מוכנה להתחיל את עבודתה בתחילת הקורונה, אך עקב החוסר הרלוונטיות שלה עקב המצב, עמית ושותפיו את אתגרו את עצמם שוב ועשו אדפטציה לחברה בכדי להיות רלוונטיים לשוק. את הפרק של עמית היינו כל כך מחוייבים להקליט אותו, שדניאל הקליט מבית קפה ועל כן קולות הרקע שתשמעו מדי פעם.מה למדנו מעמית?המרחב הפיזי הוא פונקציה לקהילות והוא יכול להשפיע על התקשורת הבינאישית, תלוי בצורה בה נעצב את המרחב.ברגע ששולפים את המרחב הפיזי החוצה ואנשים מתחילים לתקשר יותר ויותר בצורה דיגיטלית ולא פנים מול פנים, התקשורת הופכת להיות מאתגרת יותר ויכולה אף להיות חסרה במימד האינטימי, להיות מפורשת בצורה לא נכונה ובמקרים מסויימים יכולה להחוות גם כאלימה.מחקרים שבדקו את דרכי התקשורת אשר בונים אמון בצורה הגבוהה ביותר מצאו כי מפגשים פיזיים הם החזקים ביותר, לאחר מכן מפגשים עם ווידאו, צ'אטים ולבסוף איימלים. בנוסף בשביל לבנות אמון צריך לייצר אמפטיה וקשר אישי. המשימה היום היא למצוא מה הדרך הכי טובה לבנות תקשורת נכונה (פרונטאלית, דיגיטאלית, פיזית) בהתאם לסיטואציה ולאזן את זה.מחקרים מראים שקבוצות שעבדו יחד פורנטאלית הגיעו לתוצאות טובות יותר במימדי חדשנות מאשר קבוצות שעבדו יחד מרחוק. דבר נוסף שמקדם חדשנות הוא הקשרים החלשים ולכן תפיסת החיבור בין העובדים והעובדות היא כל כך חשובה בארגונים.עולם העבודה שהשתנה מייצר הזדמנות לעולם הקהילה, מכיוון שיותר ויותר עובדים מהבית, לרשויות אין מנוס אלא לפתח מענים לתושבים לכל שעות היום ולא רק לערבים.וכרגיל…לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילהרוצים להמליץ לנו על מרואיינים, לתת לנו פידבק תפנו אלינו למייל: [email protected]ללינקדין של עמית

מיכל היא מנהלת מחקר ופיתוח ידע בארגון שיתופים, הבית לקולקטיב אימפקט בישראל. שיתופים משמש ארגון שדרה – backbone organization לשלוש יוזמות הפועלות בגישת קולקטיב אימפקט במטרה לקדם מצוינות בחינוך המדעי, לצמצם אלימות בזוגיות, ולשפר את איכות החיים בזקנה בישראל. מה למדנו ממיכל?המודל בא לפתור בעיות חברתיות מורכבות והוא מבוסס על הטענה שלצורך פתרון הבעיה יש הכרח לרתום את כלל בעלי העניין הרלוונטיים מהמגזר החברתי, הציבורי, העסקי, האקדמיה והפילנתרופיה, לטובת גיבוש מטרות ויעדים משותפים ויישום אסטרטגיית פעולה משותפת. המודל מתעדכן כל הזמן, למשל עכשיו פועלים להכניס לתוך המהלכים את הקהילה.כיום שיתופים עובדים בשלושה נושאים יחד עם המודל: אלימות במערכות יחסים זוגיות, חינוך למצוינות ובדידות ואריכות חיים בקרב קשישים.קולקטיב אימפקט, עקב המורכבות שלו, לא מתאים לכל מצב. יש צורך בתנאים מקדימים ו5 עקרונות פעולה: אג'נדה משותפת, ארגון עמוד שידרה, מדידה משותפת, תקשורת מתואמת ומערך פעילות מותאם.כדי להצליח לגייס את השותפים מהמגזרים השונים, צריך למצוא את המוטיבציות של השותפים. המוטיבציה יכולה להיות עסקית, חברתית, קהילתית ועוד. השינוי צריך להיות שינוי מערכתי ובתהליך הקולקטיב אימפקט יש תהליך של חילוץ ידע וחיבור של הידע החדש והמשותף שעלה. לאחר מכן יש דיאלוג מתמשך ועיבוד של הידע שכולל שינוי תודעה ויצירת שפה משותפת, התהליך הזה מסייע לכינוס ומיקוד של תת נושא בכותרת הגדולה. בדרך הזו תכנית העבודה והפרקטיקה צומחת תוך כדי תהליך (זה לא פשוט, כי יש אנשים שרגילים ללכת ישר לפרקטיקה).רוצים לשמוע עוד?סקירה של שיתופים בנושא פעולה משותפת רב מגזריות דוגמאות ליוזמות קולקטיב אימפקט שהגיעו ליעדן, רשמו הצלחה ויצרו שינוי מעמיק בשדה חברתי מורכבתקציר שערכו בשיתופים למחקר אמפירי ושיטתי ראשון שבחן 25 יוזמות קולקטיב אימפקט מהעולם והקשר בין מידת ההצלחה שלהן לרמת היישוםוכרגיל…לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילהרוצים להמליץ לנו על מרואיינים, לתת לנו פידבק תפנו אלינו למייל - [email protected]

יוסי הוא יזם חברתי אובססיבי: פארק המסילה בירושלים, 15 דקות - ארגון צרכני תחבורה ציבורית, עכשיו מבסס את ברחובות שלנו - ארגון הולכי רגל. יוסי היה אנטי קהילתי ולא רצה להיות חבר בשום קהילה, אבל כשנכנס לעולמות האקטיביזם החברתי הבין שהדרך לייצר שינוי אמיתי היא רק דרך קהילה.מה למדנו מהפרק עם יוסי?השינוי של פארק המסילה לקח זמן, מתוך מקום של התנגדות לאט לאט במשך שנתיים אנשי השכונה בה יוסי גר הצליחו להפוך את ההחלטה של העירייה להקים פארק בשכונה במקום כביש מהיר.אקטיביזם חברתי לוקח מהאקטיביסטים הרבה משאבי זמן אבל מהצד השני הוא נותן משמעות גדולה מאוד לפועלים במרחב, הוא יכול לייצר גם שייכות, תחושת הצלחה וזהות משותפת.המדריך לאקטיביסט המתחיל: הדבר הראשון הוא לבנות חזון, לאחר מכן בניית מפגש לכל מי שיכול להיות רלוונטי לנושא, צעד שלישי להבין מה רוצים לשנות על ידי קבלת מידע מהמשתתפים והרחבת המחנה המשותף של המשתתפים. בשלב מסויים האג'נדה יכולה להשתנות ומומלץ ללכת עם זה ולהפוך את האני והאנחנו.כשרוצים לייצר שינוי כדאי לבנות חזון חיובי (כלומר מה כן ולא רק מה לא) ולייצר מטרות שיכולות לתת תחושת הצלחה 5. אינטרסים מנוגדים? ממש לא. לכל אחד יש את הדרך שלו, ואם פעילים רוצים שהרעיון שלהם יצא לפועל הם צריכים לקחת עליו אחריות. כל הרעיונות טובים ואין דבר כזה רעיונות רעים. כל אחד ואחת עושה כפי יכולתו או יכולותיה.רוצים לשמוע עוד?לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילהרוצים להמליץ לנו על מרואיינים, לתת לנו פידבק תפנו אלינו למייל - [email protected]

ארנה חיה בקהילות כל חייה ועד היום הן חלק מחייה. ארנה היא עובדת סוציאלית קהילתית שפועלת בעיקר בהנחיה, מחקר ופיתוח פרקטיקה של תהליכי שיתוף והשתתפותיות בארגונים וקהילות, עוסקת גם במגזר הכפרי ובקהילות ייעוד (intentional communities). היא מרצה בכירה בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית, המחקרים שהיא עוסקת בהם משלבים בין הפרקטיקה לתיאוריה. מה למדנו בהקלטה?מודל מיזוג הידע בא לפתור בעיות מורכבות על ידי כלל בעלי העניין. הוא משלב ומפגיש בין הידע המקצועי של אנשי המקצוע, אנשי האקדמיה ואנשים עם ניסיון חיים בנושא שנבחר לשנות. הדבר שמייחד את המודל הזה הוא המקום שניתן לאנשים עם ניסיון החיים השיתוף שלהם והחלק שלהם בתהליך ההמשגה ארנה הכירה את מודל מיזוג הידע דרך תנועת העולם הרביעי שהיא תנועה בינלאומית שעוסקת במיגור העוני. לאחר ההתנסות הראשונה שלה עם המודל ארנה טוענת שהיא יצאה עובדת סוציאלית אחרת.בתהליך מיזוג הידע יש מנחה לכל קבוצה וחשוב שהמנחה יגיע או תגיע מעולמות של הקבוצה, על מנת לנטרל את יחסי הכח וההירכיות שבין המנחה למשתתפים.התהליך של מיזוג הידע, יכול להיות יום אחד, חמישה ימים או כמה חודשים, תלוי איזה חילוץ ידע נרצה להוציא. יש כללים איך לדבר אחד עם השני על מנת להיות רגישים כמה שאפשר לנושא הפגיעות אבל עדין להחזיק אותה ולתת לתוכן מקום. למנחים יש תפקיד חשוב וקריטי בתהליך.הפרקטיקה של מיזוג ידע היא דרך נהדרת לחבר את האקדמיה לשטח ואפשר אפילו להגדיר מחדש שדות שלמים.למאמר שארנה כתבה על מיזוג ידעליצירת קשר עם ארנהלערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

את רוני ראינו בהרצאה מרתקת בריטריט קהילות של קומיוניטי פורוורד. רוני מנהלת קהילת ה- iLeaders (מובילי חדשנות) באלביט. היא גדלה ומגדלת את ילדיה בקיבוץ מעגן מיכאל שהוא סוג של חממה מדהימה שאין באמת צורך לצאת ממנה אבל בפועל אוהבת את העולם הגדול, לטייל ולפגוש אנשים חדשים. חולמת על חיים מחוץ לחממה, אם לא לתמיד לפחות לתקופה משמעותית.באלביט עובדים כ- 15,000 איש.ה בישראל וכ- 4000 ברחבי העולם. אז איך בעצם אפשר לקדם חדשנות בארגון כזה גדול?אז מה למדנו מרוני? 1. חדשנות יכולה להיות תהליכית, אינקרמנטלית (תוספתית), חדשנות פורצת דרך, מוצרית וכו'. חדשנות היא היכולת להפוך רעיון יצירתי לפתרון ייחודי, בעל ערך כלכלי עם מודל עסקי ושוק  למיזם בר קיימא. 2. מובילי החדשנות עוברים קורס שנותן להם את הכלים להוביל חדשנות בארגון. אבל רוני הבינה שהקורס לא מספיק על מנת להטמיע וליישם את התיאוריה שנלמדה בקורס ולהעביר לפרקטיקה, הפתרון היה לבנות קהילה. קהילת ה - iLeaders היא קהילה מקצועית בה חברים כל מי שעבר את הקורס ב- 5 שנים האחרונות. הובלת שינוי תרבותי הוא אתגר גדול ולבד זה בלתי אפשרי. 3. לדברי רוני, כשבונים קהילה בתוך ארגון הלמה והמשימה, צריכים להיות מאוד מובנים לכל בעלי העניין, ומה שיבדיל בין קבוצה לקהילה בארגון הוא רמת הערבות ההדדית בתוך הקהילה ורשת הקשרים (החוזק שלה וגיוון שלה). 4. לוקח זמן לבנות קהילה כדי שתחזיק מעמד לזמן ארוך, חייבים להקדיש ולפנות לזה זמן, להקשיב ולענות על צרכי הקהילה והארגון. זה גם עוזר לבנות אמון. בנוסף אם רוצים שאנשים יהיו מובילים ומנהיגים צריכים לתת להם כלים בנושא. ברגע שבאלביט הקדישו את הזמן הזה לחיבור, לענות על הצרכים ונתנו כלים נוספים לחברי הקהילה, נוצרה באמת קהילה והשיחות בקבוצת הווטצאפ כבר היו גם אישיות ולא רק משימתיות.5. כדי שקהילה תצליח בארגון חייבים לחבר את המנהלים הישירים של חברי הקהילה ואת הנהלת הארגון, אחרת המשאבים הארגונים שהוקדשו לטובת המשימה והקהילה לא יוכלו לבוא לידי ביטוי. ולפני שהארגון מצפה לקבל מהקהילה הוא חייב להיות מוכן גם לתת לחברי הקהילה.קישורים לכל הא.נשים הרלוונטים שהוזכרו בפרק:רוני מגנוסגיל בנש (מנהל החדשנות והיזמות באלביט)ד״ר אייל בנימיןד״ר סמדר פורתעומר פומרנץוהקישורים שלנו שאנחנו תמיד שמים:לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

הפרק הטראנס אטלנטי הראשון של דיבורי קהילה והפעם עם טלי גרוסאוס שחיה באגם אטיטלן בגואטמלה ועוסקת שם בפיתוח קהילתי.טלי לימדה אותנו על יצירת קהילה במרחב המקומי יחד עם האוכלוסייה המקומית במקום בו היא חיה. בפרק היא מספרת לנו, כיצד תיירות משרתת את הבניה של קהילות ומחזקת את תושבי המקום. 5 דברים שלמדנו בפרק:לפעמים הדרך להתחבר לקהילה היא לא בהכרח לעשות את מה שאת.ה אוהב.ת, אלא את מה שחשוב להם ולהתחבר לצרכים שלהם. בהקשר של טלי זה אומר להתחיל לעסוק בריצה מה שלא חשבה שיקרה לעולם.בעולם הפיתוח הבינלאומי יש 2 פרקטיקות נפוצות: community base ו community led development. גישת ה led מתחברת לצרכים של הקהילה ופועלת יחד איתה ולא עבורה.כשעוסקים בתיירות קהילתית בעצם הרבה פעמים עוסקים בגאווה המקומית והחיזוק של הנרטיב הקהילתי. פן נוסף הוא העיסוק בזהות של הכפר והקהילה, דרך זה מגלים את ההיסטוריה של המקומיים. למשל בגואטמלה בכפר בו טלי נמצאת, הקהילה היא צאצאיה של שבט המאיה ולא רק בהכרח מהכפר. הדרך שנבחרה לספר את הזהות והנרטיב היא על ידי ציורי קיר על הבתים, ועל הדרך זה גם הופך את המקום לנעים יותר לתיירים אבל גם למקומיים.פרקטיקה חשובה שהשתמשו בה בכפרים בגואטמלה היא הקמה של ועד תיירות של הכפר, שעוסק יחד איתם בשאלות האסטרטגיות הגדולות. זה אולי נראה פשוט אבל אלו דברים שלא היו קיימים בעבר (וגם לרוב לא קיים ברוב הערים בארץ...).כדי לייצר שינוי אמיתי צריך לייצר מודל כלכלי שתומך את העבודה התירותית קהילתית. כלומר, לייצר הכנסות לתושבים מהעסקים שלהם דרך התיירות. בסוף, קיימות אמיתית תקרה רק בעזרת מודל כלכלי ולא רק על תרומות חיצוניות.אז מי זאת טלי?טלי גרוסאוס, ישראלית וארגנטינאית. מחזיקה BA בממשל וחברה, ותואר שני בפיתוח בינלאומי. חיה בגואטמלה מאז 2018 כאשר הגיעה לנהל את הפעילות של עמותת ישראייד לאחר התפרצות של הר הגעש FUEGO. טלי הקימה את השלוחה של העמותה והתחילה את האופרציות בשני אזורים מוכי אסון. המקריות של החיים הובילה אותי לאגם אטיטלן והיום היא חיה באגם ומנהלת תכנית לפיתוח תיירות קהילתית של עמותה מקומית. דרך העיסוק בפיתוח קהילות קיבלה טלי שתי המתנות אולי הכי משמעותיות בחייה: ללמוד לרוץ, ולעשות טראקים:) רוצים לשמוע עוד?לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

מור היא יזמת קהילה ויהדות ישראלית. היא חוקרת ויוצרת מרחבי שייכות, השפעה ולקיחת אחריות משותפת. וכמו הרבה מרואיינים ומרואיינות אצלנו הגיעה לעולם הקהילה מהצורך שלה ומובילה את קהילת בינה בתל אביב יפו, שהיא קהילה נושמת.היא אמנם מאוד צנועה, אבל למדנו ממנה הרבה!אז מה למדנו ממור:הרבה פעמים בקבוצות בקהילות א.נשים מגיעים לחוויה, שיראו אותם.ן ולמרחב שנוצר במפגשים.קבלת שבת היא מתודת התכנסות שיוצרת טקס וסיבה למפגש חגיגי עם ערך נוסף שבונה תרבות קהילתית.בית כנסת הוא סוג של אי שיכול לתת מקום בטוח ומרחב למי שרוצה וצריך קהילה. ומצד שני המרחב הזה נותן הזדמנות לחברי הקהילה לראות את כל חברי הקהילה.אתיקה של רב פעמיות - היא היכולת להכיל את הקיימות בתוך הקהילה וזה התפקיד של מי שמחזיק.ה את המרחב הקהילתי לשאול את השאלה האם העשייה שלי משתפת את הקהילה? האם היא תשאר אחרי? מאוד דומה לשליח ציבור, שהוא לא מנהל, מוביל או מחזיק, הוא הנציג של הקהילה ושל כלל הטקסים, הכללים והנורמות הקבועים בבית הכנסת.הטקסים הקבועים נותנים בטחון וידע לחברי הקהילה,  הסידור מייצר סדר קבוע, מוכרות למרחב ובעלות משותפת. המניין משמר את הקהילתיות, כי אחד לא יכול בלי התשעה האחרים והתשעה האחרים לא יכולים בלי האדם האחד, זה ממש מייצר תחושת משמעות וקשר בין חברי המניין.האינסטגרם של מורקישור לפייסבוק של קהילת בינ"ה תל אביב יפולערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף: קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

תתכוננו לפרק של הפרעת קשב וריכוז. רינתיה ברוכים לוין - מנכ"לית limi - בית לתחום הלמידה בארגונים בישראל. לומדת נצחית ומאוהבת במקצוע הזה. רינתיה היא יועצת אסטרטגית לפיתוח הון אנושי בארגונים, מרצה בפקולטה לטכנולוגיות למידה ב-HIT, מכשירה אנשי למידה ארגונית כבר למעלה מעשור, מנהלת את קהילת “למידה ארגונית” בפייסבוק ופודקאסטרית בפודקאסט “פיצוחים”.אז מה למדנו מרינתיה?קהילת הלמידה של רינתיה התחילה מההבנה שכדי להמשיך את תהליך הלמידה של הבוגרים של הקורס שלה, כדאי שיהיה להם מקום לדבר והיום יש בה מעל 15,000 אנשים. מה שמחבר את הקהילה שלה הוא הצורך המשותף ללמידה, הרצון לצמיחה מקצועיות וההדדיות.כדי לייצר למידה אפקטיבית בקהילה או בקבוצה מומלץ לחלק לפי תתי מקצוע או לפי המגזר שמהם מגיעים אנשי הלמידה. אבל לתת קהילות יש מחיר מכיוון שזה גונב את הפוקוס מהקהילה המרכזית.קהילה נותנת מענה יותר עמוק ללמידה. יש ארבעה שלבים בתהליכי הלמידה: טירון, בעל ההכשרה, מנוסה ומומחה. בעזרת הקהילה ניתן לתת מענה לכל השלבים. על מי שמוביל.ה את הקהילה לייצר מרחב שיהיה נכון ונוח לכלל חברי הקהילה.קהילת למידה מאתגרת ארגונים, מכיוון שבקהילה אין היררכיה וליניאריות לעומת הארגונים. עם זאת, עולם קהילות הלמידה הולך וגדל בקרב הארגונים.המפגשים הפיזיים הם חשובים מאוד לבניית היחסים, אמון ומעורבות הלמידה. חשוב להכניס במפגשים גם אלמנט של כיף ולא רק מפגשי למידה שמתמקדים במשימת הלמידה. יחד עם זאת, פוסט קורונה מאוד קשה לא.נשים להסכים לצאת מהמסכים ולכן צריך להשקיע מאוד בתוכן.לאתר של limiלמאמר על קהילות פנים ארגוניותהפרק בפיצוחים על איך מקליטים פודקאסט?קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים,  מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

זרים הם חברים שעוד לא נפגשו, זה אחד ממשפטי המפתח של ערבה בחיים, וזה גם המשפט שמלווה אותה בעולם הקהילות. זה פרק עם מעברים חדים שעוסק בשני נושאים: איך מייצרים אינטימיות בקהילה ועל טכנולוגיה מבוזרת.5 דברים שלמדנו מערבה:רוב הקהילות שקיימות הן קהילות לנשים, בקהילות הללו יש הרבה שייכות, אינטימיות והעמקה. לאט לאט יש יותר ויותר גברים שמבינים את הצורך ומחפשים את המרחב הזה.הדרך ליצר אינטימיות היא לעודד אנשים להגיע כפי שהם ותפקיד הקהילה והמובילים והמובילות של הקהילה הוא לשמור על המרחב שיהיה מרחב בטוח ומכיל.מטבעות מבוזרים - אמנם מדובר בנושא של השקעות בדרך כלל (ביטקוין, את'ריום וכו'), אבל מלבד זה הבסיס שלהן הוא טכנולוגיה מבוזרת, כלומר הבעלות, הידע וההשפעה נמצאים אצל כולם.המטבעות האלו מאפשרות לקאופרטיבים וקהילות לנהל את עצמן, עם חוזים חכמים וניתן כך אף ליצור ארגונים אוטונומים ומבוזרים ללא תלות בגופים חיצוניים ועל ידי שליטה מלאה של כלל חבריה.הטיפ לעבודה עם קהילה הוא להוביל מתוך דוגמא אישית (ואין יותר מסכימים מאתנו)קישור לקהילת משחקות באשקישור לקהילת Cocreating our futureרוצים להכיר את ערבה קצת יותר? - קישורים רלוונטייםמזכירים שפתחנו ערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים להצטרף וכמובן בואו אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה,  מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

רוני פלמר הוא מנכ"ל תנועת אור וכל חייו עסק בחיבור, ציונות וערכים. בתנועה הם לא משתמשים במילה פריפריה אלא במרכזים החדשים. רוני מאמין שאיפה שיש אתגרים, יש הזדמנויות והאמונה הזו מלווה את כל הפרק. מזמינים אתכם להאזין לפרק שכולו השראה.אז מה למדנו מרוני?על מנת לייצר דינאמיקה בין אנשים ביישובים במטרה לבנות קהילה - חייבים ליצור דרכים להיות ביחד, כאשר כל חבר או חברה בקהילה משתתפים.ות לפי מה שמתאים לה או לו. בכדי לבנות את הביחד והחיבור צריך לבנות צוותים ותשתיות שיוכלו להחזיק את המרחב המשותף (פיזי, ביולוגי וכימי). זהו הסוד שיכול לגשר בין הרצוי למצוי במיוחד במעבר לנגב והגליל.המסע של תנועת אור התחיל בהקמת יישובים חדשים ולאט לאט עברו לאכלס גרעינים וקהילות ביישובים בנגב ובגליל שנמצאים בתת איכלוס. בתהליך הזה הם גילו שניתן ביחד עם הקהילה המקומית להחיות את המקום ולהפיח תקווה, גם אם הישובים עצמם היו במצב של שחיקה. למדינת ישראל מאז ימי הרצל לא היה חזון, תנועת אור לקחה על עצמה לעצב עם שותפים את החזון של ישראל ב-2048 במישורים השונים בעיקר במפגש עם הפרט. אחרי שהיו להם את כל הנתונים תנועת אור הבינה, שאם כל עיירות הפיתוח שקיימות היום יהפכו להיות ערים מרכזיות עם משאבים ואוצרות, מוביליות חברתית תוכל להשאיר א.נשים בערים האלה ולא יהיו חייבים לעזוב את העיר על מנת שתהיה מוביליות.מדד הכפכף או מדד הפיג'מה הוא מדד שנותן לא.נשים עם כפכפים או פיג'מה את ההזדמנות לשנות את השכונה והעיר שלהם.ן, להיות עיר עם נכסי תרבות, חינוך, תשתיות ועוד. ואת כל זה אפשר להשיג אך ורק עם קהילה חזקה ושכונת חיים.הרשות היא סוג של מדינה קטנה והשכונה צורכת את השירותים מהרשות, לכן השיח של הרשות עם הקהילה (גם עם הוותיקה וגם עם החדשה) הוא קריטי. במקומות שהרשות מתקצבת ותומכת בבניית הקהילה, הגרעינים והתנועות שמגיעות להתגורר בישובים לא צריכות להוביל את השינוי אלא לתכנן ביחד עם הרשות גם אם לפעמים יש אתגרים. הרשות צריכה להיות המארגנת הראשית ולהחזיק את השלם שגדול מסך חלקיו ולראות את כל החלקים הקיימים בשכונות.האתר של תנועת אורלאתר מיזם 2048מחכים לכם.ן בערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףוכמובן בואו אל הטלגרם שלנו - ששם כבר כותבים על קהילה,  מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

בדיוק כשחשבנו שנגענו כבר במרבית הנושאים, הגיע אריק והוכיח לנו שיש לנו עוד הרבה מה ללמוד.אריק ריזר הוא מומחה בתחום Digital Collaboration שזה אומר שהוא עוזר לארגונים לחזק את החיבור והשיתוף בין העובדים בעזרת כלים דיגיטליים. כמו כן, אריק מסייע למנהלים להתאים את הפעילות הארגונית לשינויים המתרחשים בסביבת העבודה בעקבות התפתחות הטכנולוגיה והדיגיטל.חמישה דברים שלמדנו מאריק:רשתות חברתיות בתוך ארגונים נקראות רשתות חברתיות ארגוניות (ESN - Enterprise Social Network) והיום זה נקרא Digital Collaboration. הטכנולוגיה רק מאפשרת בנייה של הזירה הקהילתית להתקיים על מנת לייצר שייכות, מחוברות, שימור ידע, חדשנות ועוד.מנהלים רבים מפחדים להקים קהילות פנים ארגוניות, כי הם מפחדים שעובדים "יבזבזו" את הזמן ברשתות החברתיות. אבל הפלטפורמות הדיגיטליות יכולות להיות חלק מהעבודה של העובדים והעובדות. במאמרים ובפרויקטים שאריק הוביל שמדדו את יתרונות הDigital Collaboration נמצא כי כמות המיילים יורדת, הפלטפורמות הפנים ארגוניות מאובטחות - אז אין חשש לאבטחת מידע, זמני חיפוש של מידע וחומרים יורדים כי הכל נמצא בפלטפורמות ויש עוד הרבה יתרונות. אחד הדברים שמשפיעים על מחוברות העובדים הוא פער בתקשורת ומידע, בעזרת ה Digital Collaboration ניתן לגשר על הפער. ניתן בפלטפורמה לפרסם הצלחות, עשייה, תכנית עבודה ועוד, השיתוף גורם לכך ששביעות הרצון והחיבור עולים כי העובדים פתאום מרגישים חלק גם מהעשייה של אגפים אחרים ולעשייה גלובלית.בין קהילות ארגוניות יש שונות, וצריך להגיע לכל קהילה כזו מתוך הצורך. ארגונים עוברים לעבוד לרוחב, ברשתיות ושותפויות, על ידי קהילות ניתן לעבוד גם על נושאי התמקצעות וגם לרוחב.רוצים להכיר עוד את אריק ולקרוא את הדברים המרתקים שהוא כותב? http://arikrizer.com/חשוב לנו לספר לכם.ן שפתחנו ערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים להצטרףוכמובן מזמינים אל הטלגרם שלנו - ששם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

הפעם בפרק נחקור נושא שמרתק אותנו כבר כמה שנים - פלטפורמות לניהול קהילה. אז ישבנו ושוחחנו הפרק את עדי ומאיה שיספרו לנו על הפלטפורמה המעולה של with.  כן, מסתבר שלאט לאט מתפתחת לנו כאן בישראל פלטפורמה שאולי תצליח במקום שבו רבות נכשלו. אז איך מחנכים שוק, או יותר נכון, איך קהילות יכולות לעבוד עם פלטפורמה טכנולוגית לקהילה?מה למדנו מהפרק?1. מחקר על אזרחים ותיקים הביא להקמת של with. אגב במקור היא נקראה אינ-גרופס. 2. הדרך לייצר חיבור בקהילה על פי with היא על ידי מנהל הקהילה. חשוב שהכלים יהיו זמינים לחברי הקהילה ולא חדשים. בהקשר הזה להמציא משהו חדש פחות עובד.3. גם בפלטפורמות דיגיטליות יש תהליכים מלמעלה למטה או מלמטה למעלה (Top-down and bottom-up)4. יש חשיבות גדולה ליכולת של מנהל הקהילה לעצב את הפלטפורמה ובעיקר להצליח לעשות את זה בעצמו ובקלות יחסית.5. הצלחה של קהילה והשגשוג שלה יושב על המנהיגות שלה, הפלטפורמה היא רק הכלי שמסייע לו.אז את מי אירחנו:עדי פרי, נשוי ואב לארבעה, עורך דין ורואה חשבון. מילואימניק פעיל ועד לא מזמן מ"פ בחטיבת צנחנים במילואים. בשבע שנים האחרונות, פועל ליצירת משמעות ותחושת שייכות בקהילות מקומיות באמצעות טכנולוגיה. מייסד וסמנכ"ל תפעול ב with - פלטפורמה הוליסטית מקוונת למנהלי ארגונים שעובדים בלהוציא לפועל שיתופי פעולה קבוצתיים סביב צרכים כלליים, חברתיים וסביבתיים.מאיה רוסק, לאחרונה התמקמה בתל אביב אחרי כמה שנים בגליל העליון. מובילה היום את תחום הפיתוח העסקי והמכירות בwith, מגיעה עם רקע בהדרכה ולוגיסטיקה בצופים ובאגודת הסטודנטיםרוצים להכיר את הפלטפורמה: https://www.coing.co/Neighbors_Parkחשוב לנו לספר לכם.ן שפתחנו ערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים להצטרףיש לנו טלגרם ששם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילהCommuni-talks - channel - דיבורי קהילה

האמת שהתחשק לנו לכתוב 100 דברים שלמדנו מהפרק הזה, אבל אנחנו מנסים להגביל את עצמנו ל5. מה קורה כשקבוצה של יותר מ1,000 נשים (לא פראייריות), נפגשות ביחד ויוצרות קהילה? תעשו לעצמכם.ן טובה ותאזינו לפרק שכולו השראה.5 דברים שלמדנו מהפרק:1. במילואים ארוכים תמיד ישאלו אותך כאישה, מי עם הילדים? כמה גברים נשאלים? (רמז: 0). קהילת ״המילואימיות״ הוקמה מתוך צורך אמיתי של טל, קרן ועוד הרבה נשים, שיהיה מקום בטוח להתייעץ בו ולספר חוויות של נשים במילואים, מכיוון שהמילואים זה מקום מאוד גברי ובודד.2. שיחות בקהילות הן דרך מעולה להבין פערים וצרכים בתחומים שונים. לדוגמא, במילואימיות השיחות איפשרו הצפה של פערים, וקרן וטל כנשות עשייה התקשו מאוד לשבת מנגד ולא לפעול כדי לשנות, הן אפילו הגיעו לכנסת ושינו מדיניות.3. לא צריך להיות נשים מובילות, בונות קהילה מקצועיות כדי להקים קהילה. לפעמים מספיק לגעת בנושאים שיש בהם צורך (כמו בניהול מוצר), על מנת שהקהילה תצליח.4. ברגע שהובלת הקהילה הופכת להיות משותפת ולא רק על הכתפיים של היזמות, התנועה והשינוי מתחילים להתהוות.5. הפייסבוק הוא כלי לשיח בין חברות הקהילה, חשוב שיהיה ועד מנהל שייסע בתכנון אסטרטגי, אם רוצים לייצר שינוי גדול חשוב שיהיו חברות קהילה שיעסקו ביחסי ציבור והכי חשוב לייצר חיבורים ומפגשים שתתן לחברות הקהילה אף להשפיע על עתיד הקהילה.חשוב לנו לספר לכם.ן שפתחנו ערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים להצטרףיש לנו טלגרם ששם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה: Communi-talks - channel - דיבורי קהילה

הפעם בפרק, לא בהכרח נושא שהייתם מצפים, אנחנו מארחים את שי גולוב על ספורט וקהילה. 5 דברים שלמדנו מהפרק: 1. יש ארצות שבהן תרבות הספורט כולה מכוונת לכך, לדוגמא בגרמניה. בארץ שנים ההסתדרות שלטה במועדונים במשך שנים ולכן תרבות הספורט פה מתנהלת בצורה שונה.  2. היום, למרות שהספורט ברובו הוא תחרותי, ניתן למצוא לא מעט היבטים קהילתיים. למשל, מועדון אוהדים שמתנהל בצורה שיתופית. 3. בספורט כמו קהילה יש מרכיב של מסורת שנוצרת אצל האוהדים שמייצרת שייכות. 4. יש 11 קבוצות בישראל שהן בשליטת האוהדים וזה ממש כמו בקואופרטיבים שצצים היום בקהילות רבות5.  בפועל מועדוני ספורט בבעלות אוהדים מתקשים לשרוד למשך שנים. למה? תאזינו לפרק. חשוב לנו לספר לכם.ן שפתחנו ערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים להצטרףיש לנו טלגרם ששם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה: Communi-talks - channel - דיבורי קהילהכבר עניתם על המשוב שלנו? ככה נדע מה אתם חושבים. דניאל ואנוה

הילה רוט היא כיום מנהלת קבוצת הקהילות הגלובאליות ב- Waze. הילה גויסה תחילה על מנת להקים את קהילת הבטא של החברה ולבנות צוות חזק שינהל את הקהילה הזו, עם השנים קודמה להוביל את כל קבוצת הקהילות בתחומים השונים (הקבוצה של הילה מונה היום מעל 50 עובדים שמנהלים את אופרציית הקהילות באופן שוטף!). הצוותים שמנהלים את הקהילות של ווייז פרושים החל מסאו-פאלו, מנילה, קייב ועד לתל אביב (ועוד כמה מקומות), והם אחראים להוביל קהילות איכותיות ומגוונות עם למעלה מ-500 אלף מתנדבים מכל העולם. הקהילות מחולקות על פי נושא: עורכי מפות, בודקי בטא, קארפול, קהילת שותפים של ווייז ומתרגמים. חמישה דברים שלמדנו מהפרק?ההצלחה של ווייז מאז ומעולם בעיקר בזכות הא.נשים ״מאחורי הקלעים״, הקהילות, המתנדבים והמתנדבות ומבחינת ווייז אין להם מוצר בלי הקהילות.בווייז יש חברי וחברות קהילה שנמצאים.ות איתם כבר מעל 10 שנים! בסקרים נראה כי חברי וחברות הקהילה נשארים כל כך הרבה זמן בזכות תחושת המשמעות והערך. ווייז עובדת קשה מאוד על מנת לשמר את הקשר עם חברי וחברות הקהילה על ידי מיטאפים, כנסים ייעודיים וקשר אישי ויוצרת חיבורים בין חברי וחברות הקהילה והעובדים.ות ברחבי העולם (אפילו יצאו זוגות מהמפגשים האלו!).אין עובדי וויז שעורכים את המפות במדינות באופן שוטף, כל זה נעשה אך ורק על ידי המתנדבים והמתנדבות של הקהילות.כדי לבנות קהילות איכותיות של משתמשים ומשתמשות, חברות חייבות לשים איש או אשת מקצוע שיבצעו אך ורק את זה. רק ככה ניתן לבנות קהילות חזקות, בעלות מעורבות ועם רמת אמון גבוהה למוצר.הילה מזמינה אתכם להצטרף לקהילות של וויזוכמובן שכרגיל מזמינים אתכם לעקוב אחרינו בטלגרם

רשת ‘מיתרים’ נוסדה ע”י הרב מיכאל מלכיאור בשנת 2001 במטרה לאפשר למגוון רחב של אוכלוסיות על הרצף היהודי-ישראלי לחיות יחד וללמוד בצוותא באקלים חינוכי מיטבי, המאפשר לכל אחד ואחת לעצב את זהותם. הרשת מסייעת בהקמה ובליווי של קהילות מעורבות ומסגרות חינוכיות משלבות.בפרק הנוכחי נפגשנו עם יותם זיו, מנהל שותף באגף הקהילות של רשת מיתרים וצפורה נחמה וינסטון, מנהלת שותפה באגף קהילות של רשת מיתרים גם כן.חמישה דברים שלמדנו מהפרק:מיתרים הוקם כארגון לחינוך משלב ובהמשך החלו לעסוק בבניית קהילות מעורבות של חילונים ודתייםבהרבה קהילות ניתן למצוא רשתות חברתיות צפופות, אשר עלולות להפוך את הקהילה לקהילה שאינה מיטיבה עם חבריה ולהפך, קהילות יכולות להיות ברשתות חברתיות מרוחקות, כלומר לחיות אחד ליד השני ולא ביחד.רוח (ערכים), הסדרים (חזון ומנגנון), יחסים. אלו שלושת הרבדים לבניית קהילה על פי שי זרחי וזהו הבסיס איתו מיתרים עובדים בבניית קהילות מעורבות.הנהגה קהילתית צריכה להיות ייצוגית ולייצג את הקולות השונים בקהילה ולא את עצמה. סבלנות אל מול פלורליזם.האתגר בקהילות מעורבות בנושא התרבות והרוח הוא כיצד לייצר את החיבור של הקהילה לגרום לאנשים לאתגר את עצמם לצאת מהמקומות שהם רגילים אליהם. למשל: אירועים, נוסחי תפילה וכו'.. ועל הקהילה לבנות הרגלים חדשים שתואמים את הערכים שלה. כרגיל מזמינים אתכם לערוץ שלנו בטלגרם דיבורי קהילה ולהחשף למגוון חומרים בנושאלאתר מיתרים

5 דברים שלמדנו מהפרק:1. שיש קשר ישיר בין חירום וקהילה. קהילה חסונה תדע לתפקד טוב יותר בעת מצבי משבר.2. שבענף אוכלוסייה בפיקוד העורף מבינים שתחום הקהילה הוא הכוח המניע את האזרחים.3. על הקשר בין חירום לשגרה בקהילה ועל ההבנה שצריך לייצר שיח משותף ברשות באופן תמידי.4. שבסיסטם ואקוסיסיטם דבר ראשון צריך להבין את הצורך של האקוסיסטם ולייצר חיבור בין הצרכים השונים.5. החשיבות של הקהילה לעבוד עם המערכת, להתעקש עליה ולייצר חיבורים ברשויות המקומיותטל רוזין, נשואה לישראל אמא של אור ושגב, שני מתבגרים.מתמחה בתחומי הערכות ומוכנות לחירום וכמו כן ניהול מצבי משבר.לאחרונה סיימה 26 שנות שירות בצה"ל, פיקוד העורף במגוון תפקידים ראש ענף רשויות ומשרדי ממשלה, ראש ענף הסברה ובתפקידה האחרון כאלוף משנה  - ראש מחלקת אוכלוסייה.תפקידה הייתה אחראית על הכנת אוכלוסיית מדינת ישראל לחירום מרמת הפרט, משפחה, קהילה, רשויות ומשרדי ממשלה.כבר עניתם על המשוב שלנו (בכל זאת 50 פרקים...):https://www.menti.com/sc5esfhuzzממש נשמח שתענו עליותזכרו להצטרף אלינו לערוץדניאל ואנוה

הפרק הנוכחי הוא פרק חגיגי ודניאל ואנוה ללא מבוגר אחראי. מוזמנים ומוזמנות להאזין לשיחה שלנו שבה נספר מה למדנו מכ-49 ראיונות.אז מה למדנו? אספנו כאן את עשרת הדברים העיקרייםאם פעם היו מדברים על העצמה, ניהול קהילה וכו' עולם הקהילה בעולם החדש צריכים כיום לאפשר לקהילות פשוט להיות. האיפשור קורה בעזרת עקרונות עבודה, דינמיות ועבודה מולטי-דיספילינרית.עולם הקהילה משתנה מאוד מהר בשנים האחרונות ונולדות הרבה סוגי קהילות שלא היו קיימות לפני עשור והשפה משתנה לאט לאט.בכל סוגי הקהילות בסוף פועלים באותן עקרונות עבודה.יש שני צירי עבודה עם קהילות, ציר יחסים וציר משימה.גמישות היא חובה בכל דבר שאנחנו עושים ועושות בעולם הקהילה. גמישות בעשייה, גמישות במחשבה וגמישות במענים.בכדי לעבוד בשותפות עם הקהילה צריך הרבה צניעות, הקשבה ושיח מתמיד עם האגו שלנו.רשתיות של אנשי קהילה מעולמות שונים היא חשובה כדי ללמוד כלים חדשים ושונים וללמוד לראות את עולם הקהילה במשקפיים נוספים. הרשתיות יוצרת הון חברתי.הכל בסוף חוזר למשמעות ושייכות (התיאוריה המובילה של דניאל ואנוה).סובלנות ויצירת אמון זה הטיפ הכי משמעותי לאנשי ונשות קהילה שמרגישים שלא רואים אותם ואותן.מפגשים פיזיים הם הכרחיים ליצירת קהילה משמעותית.כרגיל, אנחנו מזמינים אתכן ואתכם לערוץ הטלגרם שלנו וגם, ספרו לנו מה אתם ואתן למדתם.ן מהפודקאסט שלנו או מהעבודה שלכם.ן

רות עדן היא מנכ"לית ומייסדת של קומיוניטי פורוורד - ארגון מנהלי הקהילות של ישראל. רות פועלת בעולם הקהילות מזה 5 שנים, שזה גם הגיל של הבן הבכור שלה ובפרק היא תספר לנו איך כל זה מתחבר בסוף. בפרק הזה יש מראיינת אורחת, הלא היא ליאור רותם גורדון. בואו לצלול ולחפור עם דניאל, ליאור ורות על איך עולם הקהילה השפיע על עולם העסקים ועל הממשקים וההבדלים בין קהילות מסורתיות לקהילות דיגיטליות.חמישה דברים שלמדנו מהפרק עם רות:המקום של הקהילות הדיגיטליות צריך עוד לעבור הגדרה ומיסוד. ההגדרה והמיסוד יגיעו על ידי היכרות של הבסיס - איך עולם הקהילות התחיל מצד אחד ופיתוח הידע ומדדי הצלחה מהצד השני, כגון: KPI, ROI.הרבה פעמים עסקים רוצים להקים קהילה מתוך הצורך שלהם, התפקיד של מקימות הקהילה של אותם עסקים הוא לחשוף בפני העסקים את העולם הפנימי של חברי הקהילה הייעודיים (מיתוג, מחוברות עובדים, מוצר וכו').האתגר הראשון בהקמת קהילה לעסקים הוא לחבר בין הצורך של העסק לבין הצורך של הקהילה. טיפים למחקר מקדים לפני הקמת הקהילה: לבנות ראיונות עומק עם קהל היעד, חשוב לא לשאול שאלות מכוונות, לא לצאת מהנחות מוקדמות על חברי הקהילה, להעמיק את הקשר עוד לפני פתיחת הקהילה ועוד.קהילות עסקים הן פתח לשיח דו כיווני (עסק ללקוח ולקוח לעסק), לעומת פרסום או דף עסקי שהוא חד כיווני (עסק ללקוח). כשהשיח הוא דו כיווני הוא מעלה את הערך ללקוח, את הנאמנות למותג ונותן את ה added value ללקוחות.מוזמנים ומוזמנות לערוץ טלגרם שלנו, דיבורי קהילהמוזמנות ומוזמנים לקהילה של community forwardמוזמנות ומוזמנים לעקוב אחרי רות בלינקדין