כל מה שרציתם לדעת על אודיו

אז איך תוכן קולי יכול להשתלב בתהליכים של למידה ובמערכת היחסים שבין תלמידים למורים?
בחרתי להקליט את התשובה לשאלה הזו.

בפיילוט ראשון מסוגו בבינתחומי, יצאנו בסמסטר האחרון למודל שבו הסטודנטים מקליטים את התקציר של השיעורים.
בסוף הסמסטר יש ערוץ שלם עם תקצירים קוליים לקורס. הסטודנטים שמקליטים מקבלים נקודות זכות על ההקלטה שעשו. הם עושים את זה באמצעות האפליקציה שלנו, שאני משתמש בה ברגעים אלו.

בקורסים שלי, בתום כל שיעור, אני שולח לסטודנטים שלי תקציר קולי של עיקרי התובנות מהשיעור ככלי למיקוד והעברת הדגשים והערכים העיקריים שאני רוצה שהם ייקחו מהשיעור. זה בד״כ תקציר של 5 או 6 דקות על הרצאה של בערך 4 שעות נטו.

כל זה הופך בסופו של דבר לאיזשהו פלייליסט שאפשר לחזור עליו גם שנה ושנתיים אחרי הקורס, וגם תוך כדי הכנה לבחינות או לתרגילים, רק כדי לחדד את התובנות והדגשים.

הסטודנטים שלי גם מקבלים תקצירים למאמרים שהייתי מאד רוצה שהם יקראו ואני יודע שהם פשוט לא יעשו את זה.
הם לא ימנעו מקריאת המאמרים כי הם אנשים לא אחראיים או לא מחונכים, אלא פשוט כי עמוס להם וקשה להם,
וקריאה היא פעולה מורכבת יותר שדורשת הרבה מאד Attention, ולדרוש Attention ב-2021 זו דרישה מורכבת.

אני רוצה שהם לא יפספסו ידע בגלל זה, ולכן הם מקבלים הרבה מאד Summies – תקצירי מאמרים קוליים,
כדי לדעת יותר לאורך זמן - סוג של Micro-learning.

אודיו הוא כלי מדהים להעברת מסר ויצירה.
איזו הזדמנות מדהימה זו תהיה ללמידה, אם תלמידים – במקום לעשות עבודת מחקר ולכתוב אותה, יעבירו את התובנות שלהם בתקציר קולי? כמה זה מורכב לעשות תקציר מדויק וגם להקליט אותו ולמצוא את הקול הפנימי ואת סגנון ההתבטאות וכו׳.

מי אמר שצריך להגיש עבודה בכתב? מה רע בהקלטה?
ומה רע בשילוב? לפעמים הקלטה ולפעמים טקסט...

אני חושב שאודיו היא טכניקת תקשורת חדשה ומעניינת במערכת היחסים שלנו ואני חושב שצריך למנף אותה ולתת לתלמידים ורסטיליות ואנחנו רק נלמד את האפשרות הזו עם הזמן ונחקור אותה ונגלה.

השמיים הם הגבול וההזמנה הכי מעניינת היא להתחיל ולנסות ולראות לאן זה לוקח אותנו. לא במקום דברים אחרים, אלא בנוסף, כדי להעשיר ולתת יותר יכולות ויותר מסוגלות לכל מי שמתמודד עם העולם שלנו שמשתנה כל כך מהר והופך להיות כל כך מאתגר ומרתק.

תודה על ההקשבה!

הפתגם הישן של אפלטון שאומר שהצורך הוא אבי ההמצאה, הפך לרלוונטי יותר מתמיד בתקופה של משבר הקורונה - תקופה שבעקבותיה נולדו הרבה צרכים חדשים וגם המצאות וחידושים טכנולוגיים. לפי סאניל פוטי (Sunil Potti) סגן הנשיא ומנכ״ל הענן של גוגל, המשבר האיץ חדשנות שעוזרת למנוע, לאתר ולהגיב במהירות לעלייה באיומי הסייבר, למשל נגד תוכנות זדוניות שקשורות למגיפה, פישינג והונאות.

עכשיו, כשעובדים כמעט מכל הענפים והתחומים עברו לעבוד מהבית, הדאגות לבטיחות המידע ברשת גדלו פי כמה. אחת הדוגמאות הכי נפוצות לאתגר היא שכשעובדים מהארגון – נמצאים בסביבת עבודה שמורכבת מעובדים נוספים באותו הארגון, לעומת זאת כשעובדים מהבית או מבית הקפה, יש שותפים, בני זוג ואנשים רבים נוספים שעשויים להשתמש במחשב ולחשוף את הארגון לתוכנות זדוניות. עוד בעיית אבטחה היא רשתות ה-Wifi המשותפות שבבתי הקפה.

פתאום, ארגונים שבעבר לא נעזרו בשירותי סייבר, עוברים להשתמש בהם ומתאימים את התרבות הארגונית ואת אבטחת המידע לעידן של עבודה מהבית, וחייבים לקחת בחשבון את איומי הסייבר על הרשתות הביתיות של העובדים ושל הלקוחות ועל אתרי האינטרנט של העסקים עצמם.

בגוגל מאמצים את פילוסופיית הסייבר שאומרת: ״אפס פשרות״. דוגמה מצוינת לפילוסופיה הזו היא ״ארכיטקטורת אפס אמון״ כמו שאפשר לראות בזיהוי הדו-שלבי שקיים בדפדפן גוגל כרום. כשמשתמשים מזינים שם משתמש וסיסמה כדי להיכנס לחשבון שלהם, המערכת של גוגל כרום בודקת עליהם פרטים נוספים. למשל: איפה הם נמצאים, מי הם, מהם הרגלי השימוש שלהם, מתי הם נכנסים למערכת ומאילו מכשירים.

כל הבדיקות הללו נעשות באופן אוטומטי והמשתמשים בכלל לא מודעים אליהן, אלא אם כן הם חשודים.
אחד ההיבטים המעניינים במודלים החדשים של אבטחת המידע הוא שבעוד שנראה שהעלאת רמת האבטחה היתה אמורה לסרבל את תהליכי הגישה למערכות עבור המשתמשים, דווקא תהליכי הכניסה לאפליקציות או אתרים של הארגונים הפכו לקלים יותר. מרבית הבדיקות מתבצעות מאחורי הקלעים ולא דורשות מהמשתמשים לעשות שום דבר.

בשנים הקרובות, גם בעידוד תקופת הקורונה, צפוי מעבר משמעותי של עובדים לעבודה מהבית. המגמה הזו מחייבת את ארגוני הסייבר להיות ערוכים ולעבור בקלות וגמישות בין מודלים של עבודה פנים מול פנים, עבודה מרחוק ועבודה היברידית שתשלב בין שני המודלים בדרכים שונות. חשוב גם שידעו לפשט תהליכי תפעול של הגנת הסייבר, יגדילו את האוטומציה ויגיבו בזריזות לאירועים המשתנים.

עוד אחד מתהליכי הפישוט הוא לחסוך לעובדים התקנה של אפליקציות נוספות ולאפשר להם להשתמש בתוכנות של העבודה דרך הדפדפן. נכון להיום, רוב העובדים של גוגל כבר לא מתקינים על המחשב האישי אפליקציות שקשורות לעבודה - מה שמפחית את הסיכון ואת המורכבות של אבטחת המידע.

בתחושה שלי, אף פעם לא הייתי ממש Early adopter.

זה לא חד-משמעי, כי הייתי אחד האנשים הראשונים בארץ עם אייפד, אחד הראשונים שקנה אייפד פרו (זה עם המסך הענק), ואולי יותר מכל – הייתי אחד היחידים שהיה להם WindowsPhone (אני עדין מתגעגע).

אבל ביום-יום אני שונא שינויים. לקח לי שנים להתגבר על החשש לעבור למק, חודשיים לעבור למק בפועל, ועד היום, גם במק, אני עובד עם Outlook...

מפה לשם, ככה נראו שעות הערב המאוחרות שלי אתמול. נכנסתי ל-Clubhouse בפעם הרביעית, והפעם אזרתי אומץ לפתוח חדר משלי. כמה דקות אחרי כן כבר ניהלתי שיחה עם עוד 4 אנשים - 3 מהם שאני ממש אוהב, ושלא היה שום סיכוי בעולם שאעשה איתם קצ׳ינג אפ מתישהו בזמן הקרוב ואחד חדש שלמדתי לאהוב אתמול.

אני מדבר על אודיו כבר המון זמן ומנסה להסביר שאודיו הוא הרבה מעבר לפודקאסטים. אודיו הוא אמצעי תקשורת שכולנו נלמד להבין בשנים הקרובות יותר ויותר, ו-Clubhouse הוא העדות הכי משמעותית לכיוון הזה.

מה זה Clubhouse?
זו רשת חברתית חדשה יחסית, שקמה בתקופת הקורונה, ושיש בה חדרי צ׳אט קוליים. הרשת פועלת רק באייפון (מה???), יש בה חדרים, קבוצות, כללי התנהגות ויש ממשק משתמש ממש לא משהו (ע״ע Redesign שעשיתי בתגובות). אין אפשרות להודעות אישיות (צריך לצאת לאינסטגרם או משהו), אין באמת פרופיל אישי מלבד תיאור בסיסי ואנשים שעוקבים אחריהם, והכל מרגיש שם לא אפוי עד הסוף, אבל זה קצת חלק מהקטע, כי זו חוויה דיגיטלית חדשה מהניילונים. אם אני מנסה למצוא אנלוגיות, זה קצת כמו שידור רדיו חי פרטי, כשכל האנשים על הקו ויכולים לדבר יחד. משהו כמו חדרי צ׳אט בתפוז פוגשים פודאקסטים.

בחדרים עם מעט משתתפים, זה די פשוט, אבל כדי שהרעיון הזה יעבוד בחדרים עם הרבה משתתפים צריך מנחה או קבוצה של מנחים, וכדי שחדר יישאר פתוח - צריך שיהיו מנחים 24 שעות ביממה סביב השעון - מה שיוצר משמרות מוזרות של מנחים ממקומות שונים בעולם, כדי ״לתחזק״ חדר פופולארי פעיל.

יש במה ורק מי שעל הבמה יכול להפעיל מיקרופון ולדבר, מה שמייצר היררכיה ברורה והגדרת מעמדות בשניה. יש חלשים (מאזינים), חזקים (האנשים על הבמה) ומנהיגים (Moderators) - אלה שיחליטו איפה תהיו. תחושה טפשית של כוח, ויצירה בסיסית לחלוטין של מוטיבציות אישיות (ע״ע ״אני רוצה להיות שם״ מרחוב סומסום).

החדרים פועלים לפי תחומים - החל מנושאים מקצועיים ועד לשיחות בנושא דת. אתמול בערב האזנתי לשיחת ״מה הטיפ הכי משמעותי שלך לשיווק?״ שבו כל משתתף מקבל דקה לתת המלצה. בפעם הקודמת זה היה פאנל יעוץ לבעלי עסקים קטנים ובמקומות אחרים יש חדרי נטוורקינג. הכל מוזר, חדש ואחר.

אני מאד מתחבר לתיאוריה של @jonathan kahn, שטוען שהצמיחה של Clubhouse היא בעיקר בזכות העובדה שמה שהקורונה לקחה לנו זה את ההזדמנות להכיר אנשים חדשים.

האם זה משהו שצריך לקחת ברצינות?
השווי של Clubhouse מוערך כבר במעל מליארד דולר, 2 מיליון יוזרים ואילון מאסק הגיע לשם להתארח בראיון חי לפני יומיים.

האם זה יחזיק מעמד?
בגרסה כזו או אחרת - אני מאמין שכן. יש שם משהו ממכר. אלוהים יודע מה. אבל בעיקר - זה מספק את התחושה שאולי הפעם אני קצת early adopter כמו שבא לי לחשוב.

באחת הסצנות הכי מפורסמות מהסרט ״מטריקס״, שיצא בשנת 1999, קיאנו ריבס, שהוא ניאו – מתחבר למכשיר מיוחד ומתעורר אחרי דקה עם ההכרזה – ״I know kung fu״.

כשיצאתי לדרך עם סמוראי לפני יותר מ-5 שנים – זה היה הויז׳ן שהוביל אותי - לאפשר לאנשים עסוקים להצליח לדעת יותר בפחות מאמץ, פשוט כי מצד אחד - כבר כמעט שאין לנו פריבילגיה ללמוד לעומק במהלך היומיום, ומצד שני – אנחנו חייבים לדעת יותר ולהתעדכן כל הזמן.

החזון הזה עבר המון שלבים ודיוקים, ובשבועות האחרונים הצלחתי לזקק אותך לכדי נוסחה אחת פשוטה שהיא המפתח ליצירת התוכן עם התוצאות הטובות ביותר אי פעם.

אז איך תצרו תוכן שכמעט שאין סיכוי שיפספסו אותו?
הנוסחה מורכבת מ-4 מרכיבים – התוכן שלכם צריך להיות
רלוונטי ובעל ערך אמיתי, התוכן צריך להיות קצר, הוא צריך להיות מוגש בקול ולהגיע בדחיפה.

רלוונטי, קצר, קולי ובדחיפה.

בואו נסביר:

• תוכן רלוונטי ובעל ערך אמיתי
  האמת שזה די ברור. אם התוכן שלכם לא יהיה מועיל ורלוונטי, זה לא כל כך משנה איך תגישו אותו. לתוכן שעוסק בכם ולא במה שמעניין את הלקוח שלכם כבר אין מקום בעולם העמוס שלנו.
  
  
• תוכן קצר
  אנחנו יודעים שככל שהקהל שלכם יצטרך להשקיע פחות משאבים של זמן ותשומת לב, ככה יש יותר סיכוי שהם יתנו לתוכן שלכם הזדמנות
  
  
• תוכן קולי 
  העובדה שהתוכן מוגש בקול מאפשרת לו להיכנס בין לבין, בלי צורך לעצור הכל ולהתפנות. זה היתרון היחסי של אודיו וזה מה שהופך אותו לאמצעי התקשורת הכי רלוונטי ובמקומות מסוימים - היחיד שרלוונטי היום.
  
  
• תוכן בדחיפה 
  לא יעזור שתנהלו את התוכן שלכם אצלכם בדף, באתר או במקום סגור ותחכו שהמשתמשים שלכם יגיעו. עם כל הכבוד לתוכן שלכם – יש להם כמה דברים חשובים יותר או דחופים יותר. התוכן המדויק שלכם צריך להגיע אליהם בדחיפה.

כשהתוכן שלכם יגיע בדחיפה, יהיה בעל ערך ויהיה קצר וקולי – תגלו את התוצאות הטובות ביותר שראיתם אי פעם ל-Engagement.

ואם חושבים על זה לרגע, אם הגעתם עד לכאן, אני לא צריך להוכיח לכם את זה...

אם לא הייתם צריכים לפנות זמן ביומן כדי לשמוע את ה -Summy הזה, אז ניצחנו והגענו הכי קרוב שאפשר לחזון של המטריקס.

עכשיו רק נשאר לכם להחליט מה אתם רוצים להגיד לקהל היעד שלכם. אתם כבר יודעים איך לעשות את זה - רלוונטי. קצר. קולי ובדחיפה.