על אדריכלות, עיצוב ושימור סביבות עבודה

אדריכלים חוטאים לעיתים בתסמונת "הפרויקט הוא אני" ושוכחים שהלקוח בסופו של יום הוא המשתמש.
המדדים החשובים באמת הם עד כמה אנשים נהנים, שואבים השראה, לומדים ויוצרים אינטראקציות ופרודוקטיביות מקסימלית בשעות השימוש שלהם במרחב שסביבם.

קורונה או לא קורונה, סביבות עבודה וחללים מסחריים לא יעלמו, המודלים הקיימים יכולים להשתנות והאופי העיצובי אולי יתחלף אבל אנשים ימשיכו לצאת לעבוד לצד עמיתיהם ומנהליהם, במרחק בטוח כמובן.

אפיון חוויה מרחבית שואב מצד אחד עקרונות הקשורים ל- UX,UI ומיתוג ומצד שני משלב ערכים ארגונומיים ואדריכליים. בעבר טרנדים שהכתיבו גוגל, וויוורק ועוד חברות השפיעו מאוד על סגנון העיצוב. היום יותר מתמיד ארגונים נמצאים במצב של מציאות משתנה, צריכים למקסם תקציבים וגם להגדיר לעצמם חזון וערכים ויזואליים ומרחביים לטווח הקצר והארוך. בשביל שזה יקרה כדאי לשאול את השאלות החשובות והנוקבות שלפעמים שוכחים מהם:

1. מי קהל היעד/ עבור מי בנוי המרחב הזה ?
2. מהו מכלול הפעולות שהמשתמשים מבצעים במרחב?
3. מה השימושים הדרושים באמת ביחס למטרות החברה?

השלב הבא בתהליך הוא צלילה לתוך הקרביים של הארגון, עושים את זה בחמישה שלבים:

• אידיאולוגיה על אמת

למידה של ערכי המותג, החלומות שלו, המטרות, השוק שבו הוא עובד, האופי האנושי והאווירה שהוא חולם לייצר ללקוחות שלו ולאנשים שלו. העובדים הם הלקוחות הכי חשובים בעסק וכשהם  חלק מהחוויה השלמה של המוצר הפוטנציאל להצלחה גדול יותר.

• קוד לבוש 

העמקה של הפסיכולוגיה הויזואלית של המותג - איך הוא מגיב לרוח החברה מבחינה גרפית ותחושתית.
עד כמה נכון לו להשתמש בצבעים, באיזה צבעים נשתמש, מה מינון הנכון של חומרים וטקסטורות ואיך כל הקומפוזיציה הזאת עובדת פנימה בתוך הקהילה ומחוצה לה כחלק מהחשיפה לעולם הוירטואלי והממשי.

• נרטיב מרחבי

חשיבה על מערכת הקשרים והשימושים הייחודית שנוצרת במרחב. מה המינון הנכון בין אזורים פרטיים ומשותפים, מה מידת הרשמיות, כמה פורמליים החלקים השונים במשרד. מה פתוח ומה סגור?

• כמות זה כן איכות

בלי ניתוח כמותי נכון יהיה קשה לייצר את המרחב הנכון והמתאים. במיוחד עכשיו שאנשים מגיעים בגלים למשרדים, חלק עובדים מהבית וחלק במשרד. חשוב לתת מענה להיברדיות הזאת ולהבין כמותית כמה אנשים משתמשים במרחב ברגע נתון ולתכנן לפחות שנתיים קדימה כדי לאפשר ניצול מיטבי של חלל העסק.

• Look & Feel- תרגיל ב

כבר הבנו שטרום הקורונה הייתה בשוק המשרדים הסתמכות קיצונית ושגויה על טרנדים ונקודות קיצון שהכתיבו חברות מובילות. חשיבה ראשונית ברמה של כמה אימג'ים בסיסיים תתן לנו ולמשתמשים הבנה מהותית של איך נרגיש כשנשתמש במרחב.

תשובות מדויקות לשאלות הללו הם מפתח להפקת מרחב פונקציונלי, מבודל, ומותאם. תם זמנה של הקונספציה שבכל חלל צריך X עמדות באופן ספייס, Y חדרי ישבות, ו-Z פינות קפה.

בשביל להפיק חלל איכותי, גמיש ומגוון חייבים להסתמך על עקרונות עמוקים, חיבור כנה וחקר שימושים מקיף.

דמיינו את מרחבי העבודה של ענקיות טכנולוגיה כמו גוגל או אפל ברחובות אבן גבירול או דיזינגוף בתל אביב. דמיינו מוקדי תעסוקה חצי שקופים שמשקיפים לרחובות תל אביב, ירושלים או כל עיר אחרת במקום אזורים שמשמשים היום כחנויות גדולות או מיני קניונים. אני יודע, יש היבט כלכלי משמעותי והעלויות אסטרונומיות אבל אני בטוח שענקיות הטכנולוגיה צריכות להיות חלק מהרחובות ולא לשבת במגדל השן, הרחק מכולנו. להיפך, אם הן יהיו קרובות אל המקומות בהם רבים מאיתנו חושבים, יוצרים ומנהלים את שגרת חייהם, הן רק ירוויחו. הנה הסיבות המרכזיות לכך:

משבר הנדל”ן הקמעונאי

השינויים הקיצוניים באופן צריכת הקניות והבידוד החברתי שנכפה עלינו, מייתרים שטחים נרחבים של חנויות ורשתות קמעונאיות, זה פחות מורגש בארץ כרגע אבל בשווקים גדולים בעולם מתחילים להתמודד עם התופעה ומשלבים בחללים האלו פונקציות שונות מייעודם המקורי.

פתיחות וקהילתיות

אין סיבה שגוגל, פייסבוק ואפל למשל לא יהוו חלק מהמרקם העירוני, אם חנויות של אפל יכולות לאכלס בניינים של 3-4 קומות ברחובות הנחשקים בעולם, אין סיבה שבבניין השכן, מתחתיו או מעליו לא ישכנו גם מרכזי הפיתוח. הם יכולים להיות גם בלוקיישנים פחות יקרים אבל חשוב שיהיו נגישים ומרכזיים. זה בטוח ישפר קצת את תחושת העליונות והמסוגרות שהחברות האלו משדרות ויבטא עמדה של: ״הנה, גם אנחנו חלק מהסביבה העירונית״.

זה עירוני

בעצם, למה שעשרות או מאות עובדים לא ילכו ברגל או ייסעו באופניים (לא חשמליים) או יזחלו בטיוב למשרדים שלהם, יזרמו מהבית למקום העבודה שנמצא ברחוב הסמוך ולא יטפסו עשרות קומות למשרדים שגם ככה מתאמצים להעניק תחושה של בית ושמסתובבים בהם עם פוטר ומחממי אוזניים.

זה עולם חדש

 יש פה הזדמנות חסרת תקדים לעירוב שימושים בסגנון עולם חדש. שימו לב להבטחה של חלק ניכר מהפיתוחים הטכנולוגיים שצצים לאחרונה. סגנון החיים עומד להשתנות ובגדול. גם ככה סביבות העבודה הולכות ומשתנות וצצים כל מיני מוצרים ושירותים שמנסים להגדיר מחדש מושגי יסוד של מוסדות העולם הישן: משרדים, בתי ספר, חנויות, בנקים ושאר מרעין בישין כולם הולכים ונעלמים או משתנים בדפוסי ההתנהלות שלהם ואין סיבה שיישארו במחשכים המשרדיים והבלתי נראים לאדם. לבסוף הם אלו שיחליפו את חלונות הראווה ויהפכו להיות חלק אמיתי מהעיר.

פרנק לויד רייט, מגדולי האדריכלים EVER ומהראשונים להשתמש ב-אופן ספייס, חלם על מרחב דמוקרטי וחדשני שישבור את ההיררכיה הניהולית. החזון שלו כלל חלל עבודה פתוח ומואר היטב שהוא גם מרווח מאד עם שולחנות גדולים. עם השנים, השיטה של עבודה במרחב פתוח הפכה לשנויה במחלוקת כתוצאה מבעיות אקוסטיות, ביצוע חסכוני וצפיפות גדולה. עוד לא מצאו תשובה חד משמעית לדיון האלמותי אודות חשיבותו ויעילותו של המרחב הכל כך מיוחד הזה. אי אפשר איתו ואי אפשר בלעדיו והתשובה טמונה כנראה בפשרה שמייצרת אפשרויות שונות וייחודיות לצדו.  

איך יראו המרחבים הללו בעתיד הקרוב?

1. ברוכים הבאים לשנות השמונים, הקיוביק חזר.
   תחושת הביטחון חשובה ולכן נדרש גידור היקפי למניעת התעטשויות ואינטראקציות מדבקות. המחיצות הללו מזכירות לנו את הקיוביקל הידוע לשמצה. נקווה שהוא יגיע בעיצוב מרענן ומתאים לרוח הזמן.
   מחיצות פיברגלס, זכוכית ופרספקס נמכרות עכשיו כמו מסכות N95 אחרי הגשם.
2. פתוח יותר, צפוף פחות.
   הצפיפות הגדולה של המשרדים היום היא צלחת פטרי ענקית להתפשטות חיידקים ונגיפים. מרחב העבודה יזכה למתיחת פנים. מאחר ולא כל העובדים צפויים לחזור בבת אחת למשרדים ומתוכננת כנראה חזרה בכמה גלים, תדרש הערכות בשביל לשמור על מרחקים נכונים גם מבחינת מרווח מעובד לעובד וגם מבחינת מעברים ודרכי גישה.
3. סוף סוף קצת שקט.
   זאת הולכת להיות שעתם היפה של הסובלים מהפרעות קשב הרגישים לרעש במשרד. כמות האנשים המצומצמת יותר במשרדים, המרחקים הגדולים בין אנשים והימנעות מהתקהלויות יטשטשו במעט את הבעיות האקוסטיות שכתוצאה מחיסכון בכסף ותכנון לקוי, נפוצות בהרבה מהחללים הפתוחים.
4. אוויר נקי.
   צפוי שדרוג אמיתי של מערכות מיזוג האוויר, במיוחד במגדלים וחללים סגורים וגם נראה אינסוף מטהרי אוויר ניידים לשימוש קבוצתי ואישי.

חברות שכבר השכילו לייצר סביבת עבודה שכוללת שילוב מוצלח של חללים פרטיים ומשותפים לצד חללי שהייה נוספים, יכולות להתאים את עצמן יותר בקלות למצב החדש. הגמישות הזו סופר חשובה כי היא תאפשר הסתגלות למציאות שמשתנה מיום ליום.

ההשפעה של הקורונה על השווקים השונים צפויה להיות משמעותית בטירוף. עסקים יתרחבו, עסקים יצטמצמו, תרבות הצריכה תשתנה והטבע יחזור לחיים שלנו בגדול (אמן).

השינויים המתבקשים הללו דורשים כבר היום מחברות, לפתח אסטרטגיה למצב המשתנה במרחב הבנוי שלהן.

כמה נקודות משמעותיות שצריך לקחת בחשבון במציאות המשתנה הזאת:

גמישות
אין שני למפגש פנים אל פנים ליד מכונת הקפה או הקולר הקרוב למקום מושבכם. אחרי שכל זה יגמר (או ירגע קצת) המון אנשים ימשיכו לעבוד מהבית אבל קבוצה לא קטנה של אנשים תחזור כנראה לעבוד במשרד.

ביום שאחרי רמת המידור והגידור תעלה, חום ימדד בכניסה למבנים ונעבור מספר בלתי מבוטל של מחסומים במהלך היום. מקומות עבודה ישימו דגש על חללים חוויתיים ועל חיזוק תחושת החופש ומתן מגוון אפשרויות ללמידה והתפתחות אישית. הם גם יגדירו מחדש שיטות עבודה וידרשו להתאים את עצמן למצב שבו חלק מהעובדים נשארים בבית וחלק לא. ידרש מגוון גדול יותר של אפשרוית מרחביות - סוגים שונים של עמדות עבודה, חללים משותפים מיוחדים לצד אזורים עם שקט מוחלט, שליטה בתאורה, בטמפרטורה ובאיכות האוויר.

אותנטיות
המשבר הכלכלי שרק התחיל ומדיניות ההסגר הכמעט עולמית משפיעים על תרבות הצריכה, מוצרים ושירותים פחות חיוניים ללא מהות מובהקת ידחקו לשוליים, מי שלא יהיה כנה ואותנטי יאבד את זכות הקיום שלו. החיבור בין איכות המוצר או השירות לאינטראקציות במרחב הפיזי הן מניע ברור לאופן בו תופסים אנשים חוויה הוליסטית שלמה. במיוחד שהעיצוב של המקום משקף את המותג באופן עמוק ומספר את הסיפור שלו בשלל הקשרים לרבות טכנולוגיה, היסטוריה, תרבות ועוד. החיבור זה מייצר תחושה עמוקה של גאוות יחידה וחשק להיות חלק מהמותג או הארגון.

אסתטיקה
אנשים רואים במרחב ייחודי המתוכנן היטב כרפלקטור של איכות כוללת. במיוחד עכשיו כשהאדמה רועדת מתחת לרגליים של גופים רבים חשוב להיות עדינים ולא להגזים, אם חלל מרגיש שופע יותר מהמותג, מוצרים, או השירותים הקשורים אליו היופי שלו אלול להתפרש כבזבזנות לשמה. חשוב לא לעצב על בסיס טרנדים וגחמות אלא על הבנת המהות העסקית או הארגונית. משרדים יכולים להיות מדהימים ויפים גם בלי חותמת של בנקסי או ציור של מארק שאגאל על הקירות. חשוב להתייחס למרחב כאל שלם הגדול מסך חלקיו ולנהוג בו בעדינות ועכשיו יותר מתמיד בצניעות רבה.

קהילתיות
הקצאת המרחב לאינטראקציות חברתיות ושיתופי פעולה כאחוז מהמטראז' הכולל עולה משנה לשנה. עושה רושם שהנתון הזה יעלה עוד יותר בזמן הקרוב כשהמון אנשים עובדים מהבית והחיבור האנושי פנים אל פנים יתקיים במפגשים פיזיים אחת לכמה ימים של הקהילות בארגון. האזורים המשותפים יהפכו לעיקר השטח המשרדי ויתקיימו כקרקע פוריה לפיתוח וחיזוק הקהילה.

לסיכום - אנחנו נמצאים בתקופה מוזרה ולא ברורה, במיוחד עכשיו חשוב לדייק את השאיפות המרחביות ולהפוך את הסביבה הבנויה לשיקוף מותאם, מחובר ואמיתי לצרכים המשתנים שהעולם חווה.
ימים יגידו אם נצליח כמתכננים לנצל את ההזדמנות החד פעמית הזאת.

מאמר של Janet Pogue McLaurin שפורסם במרכז המחקר של Gensler - פירמת אדריכלים, מהמובילות בעולם במחקר ותכנון של סביבות עבודה.

בחדשות כבר מדברים על אסטרטגית יציאה, גם חברות מתחילות לחשוב איך להתכונן ומה לעשות ביום שבו יתחילו העובדים לחזור חזרה לסביבת העבודה. כל עוד משרדים התאימו ותמכו בעובדים ובמטרות השונות של הארגון רוב האנשים שאפו לעבוד מהמשרד.

עדיין מוקדם מדי בשביל להבין את ההשלכות האמיתיות על סביבת העבודה ועל עיצוב משרדים. מה שבטוח שבשביל לאפשר חזרה נעימה ובטוחה של עשרות ולעיתים מאות עובדים למשרדים שלהם צריך לחשוב כמה צעדים קדימה ולתכנן את השיבה "הביתה" של לפחות חלק מהעובדים.

הנה שלוש פעולות מיידיות שחברות יכולות לקחת בחשבון:

• העניקו לעובדים תחושת בטחון והעצמה
  ארגונים טובים מבינים עד כמה חשובה תחושה אישית לשגשוג ותפוקת העובדים. במיוחד ברגע בו יתחילו לחזור לשגרה חשוב לאפשר גמישות וחופש בחירה, לתת לחלק מהעובדים להמשיך לעבוד מהבית ואולי אפילו לתכנן חזרה בהדרגה של צוותים או קבוצות מסוימות בתוך הארגון במספר פעימות. מעבר לזה שכך יהיה קל יותר לשמור על המרחקים הנדרשים זה גם יתן לעובדים תחושת שליטה שכל כך חשובה עכשיו.
  
  
• ריחוק חברתי גם במשרד
  כל עוד אין חיסון ל COVID 19 כדאי שנשמור מרחק בטוח בין אדם לאדם על פי ההנחיות. רצוי לבצע את ההתאמות הנדרשות מבחינת מיקום עמדות העבודה במשרד וגם ליצור הפרדה באמצעות מחיצות בין עובדים הממוקמים פנים אל פנים. כדאי גם להתאים את חדרי הישיבות ופינות אוכל לכמות האנשים המותרת להתקהלות.
  
  
• נהלים
  חובה ליצר מנגנון מתעדכן לכתיבת נהלים לעובדים והן לחברת הניקיון הכולל הוראות מדויקות כיצד לנקות ולחטא את כל אזורי העבודה ובאיזה תדירות. חשוב להתייחס לכל מגוון האזורים- חדרי ישיבות, מטבח, שירותים כמובן ולהקפיד על מספר טיפולים קבועים בשעות קבועות במהלך היום.

כשהמשבר יגמר, נגלה לאט לאט איך הוא השפיע על הצורה בה אנחנו עובדים. למרות התחושה האפוקליפטית כנראה שמשרדים ומרחבי עבודה לא יכחדו. בסופו של דבר הם מהווים קרקע פוריה לבניית קהילות, לצמיחה ואינטראקציות שאין להן תחליף.

החיים שאחרי הנגיף - כיצד הוירוס ישפיע על הסביבה הבנויה שלנו? - מאמר מענין שפורסם על ידי האדריכל Sergey Makhno ב - DEZEEN.
זה כבר די ברור לכולם שהמשבר הזה שאנחנו עוברים ישפיע עלינו לדורות קדימה. ערכים ישתנו, הרגלים ישתנו ועל הדרך גם הסביבה הבנויה תקבל את הריקושט שלה. אז איך זה ישפיע על המרחב היומיומי שלנו?

שלום ולהתראות לתכנית הפתוחה והמקודשת מימי המודרניזים ועד דקה לעשרים עשרים. ברוכים הבאים בונקרים, בריקדות וחדרים נפרדים לכל פיפס. חדר כניסה סטרילי, חדר שהוא סלון, חדר שהוא מטבח, חדר לכל ילד, חדר עבודה, חדר זום ועוד'.

הריחוק החברתי כאן בשביל להשאר, זה ישפיע כנראה על הערים בכללותן ועל צורת ההתנהלות של אנשים במרחב האורבני. פחות צפיפות ומגע, פחות מגדלים, אופי קהילתי יותר של מבני מגורים תכנון מתאים לבידוד.

מאז פרוץ הנגיף נכתב המון על הדפוסים המשתנים של סגנונות וסביבות העבודה. לצד אלו שמתים לחזור להריץ דאחקות ליד מכונת הקפה במשרד, המונים ימשיכו לעבוד מהבתים. התופעה הזאת התחילה לפני הקורונה וקיבלה עכשיו דחיפה סופר רצינית. מרחב העבודה הביתי יהפוך למושקע יותר, נוח יותר ונעים יותר ומנגד חברות יצאו מגדרן על מנת ליצור תמהיל שיאפשר לגייס ולשמר עובדים.

ביופיליה וגינון ביתי ועירוני יקבלו בוסט היסטרי ויהפכו לחלק בלתי נפרד מהמרחב היומיומי. אם עד עכשיו ראינו פה ושם קירות ירוקים וטרנדיים צפו לקבל ירוק טבעי ונעים בזווית של העין באופן תמידי. זה טוב לאיכות האוויר ואיכות החיים וגם יש עם מי לדבר בבידוד.

לא משנה אם אתם חוואים מהגלילי או אורבניסטים ממנהטן הסביבה הבנויה עומדת להשתנות. חידוד ודיוק הצרכים של כל אחד ואחת ברמה האישית וגם ברמת הארגון, המשרד או המפעל ידרשו כדי לשפר את איכות החיים. מעניין יהיה לראות אם התחזיות האלו יתממשו, מה שבטוח זה שיש פה הזדמנות לנצל את המשבר לשיפור איכות החיים האישיים שלנו ושל הסובבים אותנו ברמה הביתית, השכונתית והעירונית.