פופקורן - פודקאסט מאת ליאור פרנקל

איך אפשר לדעת אם הילד שלנו עם הפרעת קשב או עם הפרעת נטפליקס? האם יש מודעות להפרעות קשב אצל מבוגרים במקומות עבודה ולימודים? איך מטפלים בהפרעת קשב? איך אפשר לדעת אם אנחנו צריכים ללכת לאבחון? ואיך אפשר לארגן את הזמן שלנו כשיש בלת״מים? לד"ר שירלי הרשקו יש 4 תארים. 2 בחינוך ו-2 בפסיכולוגיה, אבל עיקר עיסוקה הנוכחי הוא בתחום הפרעות הקשב. מאז שהייתה ילדה שירלי רצתה לעזור לאנשים. אז היא הלכה ללמוד פסיכולוגיה - אבל מהר מאוד הבינה שלבנות את עצמה כפסיכולוגית זה תהליך של שנים, והיא רצתה להתחיל לעזור לאנשים בעזרת טיפול, כמה שיותר מהר. כשהתחילה לעבוד עם אוכלוסיית הפרעות קשב, היא התאהבה בתחום והחיים שלה השתנו. להאזנה באתר: frnkl.co/blog-podcast/202-shirley-hershko

איך כלכלה התנהגותית משפיעה על הקריירה שלנו? לכבוד חגיגות פרק 200 המרגשות של פופקורן, היה לי העונג לפגוש ולראיין את דן אריאלי. דיברנו על מה זה אומר ליצור לעצמנו מזל? איך כדאי להכריע בין טווח קצר לבין טווח ארוך? מה סגנון הניהול שלו? איך הוא יודע מתי להגיד כן או לא לדברים? ואיזו שאלה כדאי לשאול כדי לדעת אם הגיע הזמן לעשות שינוי בקריירה שלכם? דן אריאלי הוא פרופסור לפסיכולוגיה וכלכלה התנהגותית, חבר סגל באוניברסיטת דיוק, ממייסדי חברת קיימא, ומהחוקרים המובילים בעולם בתחום הכלכלה ההתנהגותית. ספריו רבי המכר ומחקריו הרבים בתחום, מנגישים את הכלכלה התנהגותית לכדי פרקטיקה ומציעים לנו דרכים ליישום תובנות מהתחום בחיי היום יום שלנו. להאזנה באתר - https://frnkl.co/blog-podcast/200-dan-ariely

איך כלכלה התנהגותית משפיעה על הקריירה שלנו? לכבוד חגיגות פרק 200 המרגשות של פופקורן, היה לי העונג לפגוש ולראיין את דן אריאלי. דיברנו על מה זה אומר ליצור לעצמנו מזל? איך כדאי להכריע בין טווח קצר לבין טווח ארוך? מה סגנון הניהול שלו? איך הוא יודע מתי להגיד כן או לא לדברים? ואיזו שאלה כדאי לשאול כדי לדעת אם הגיע הזמן לעשות שינוי בקריירה שלכם? דן אריאלי הוא פרופסור לפסיכולוגיה וכלכלה התנהגותית, חבר סגל באוניברסיטת דיוק, ממייסדי חברת קיימא, ומהחוקרים המובילים בעולם בתחום הכלכלה ההתנהגותית. ספריו רבי המכר ומחקריו הרבים בתחום, מנגישים את הכלכלה התנהגותית לכדי פרקטיקה ומציעים לנו דרכים ליישום תובנות מהתחום בחיי היום יום שלנו. להאזנה באתר - https://frnkl.co/blog-podcast/200-dan-ariely

האם מספיק תיעדוף ותיכנון טוב כדי להספיק לעשות הרבה דברים? פיני הוא אדם מתוכנן - הוא מנהל בכיר בתחום התפעול ושרשרת אספקה בחברת סטורדוט ותיכנן תהליכים בחברות גדולות כמו טקסטס אינסטרומנטס, סיסקו ובטר פלייס. אבל לצד העבודה המחושבת ביום יום הוא מוצא זמן לתרגל מקומות של אי וודאות, ובין השאר הקים את עמותת ״זכרון מתחדש״, מיזם חברתי שפועל בישראל וברואנדה - שעוסק בהגברת נוכחות זכרון השואה ופשעים נגד האנושות ומשמעויותיהם בקרב בני נוער. אז איך הוא עושה את כל הדברים האלו במקביל? איך עמותת ״זכרון מתחדש״ מביאה את הנכחת זיכרון השואה לדור ה-Z? למה החליט להפעיל את העמותה ברואנדה? ואיך אפשר להתחיל לעשות משהו בתנאי אי ודאות? https://frnkl.co/blog-podcast/201-pini-snir

האם מספיק תיעדוף ותיכנון טוב כדי להספיק לעשות הרבה דברים? פיני הוא אדם מתוכנן - הוא מנהל בכיר בתחום התפעול ושרשרת אספקה בחברת סטורדוט ותיכנן תהליכים בחברות גדולות כמו טקסטס אינסטרומנטס, סיסקו ובטר פלייס. אבל לצד העבודה המחושבת ביום יום הוא מוצא זמן לתרגל מקומות של אי וודאות, ובין השאר הקים את עמותת ״זכרון מתחדש״, מיזם חברתי שפועל בישראל וברואנדה - שעוסק בהגברת נוכחות זכרון השואה ופשעים נגד האנושות ומשמעויותיהם בקרב בני נוער. אז איך הוא עושה את כל הדברים האלו במקביל? איך עמותת ״זכרון מתחדש״ מביאה את הנכחת זיכרון השואה לדור ה-Z? למה החליט להפעיל את העמותה ברואנדה? ואיך אפשר להתחיל לעשות משהו בתנאי אי ודאות? https://frnkl.co/blog-podcast/201-pini-snir

אז איך מגיעים לכתוב רב מכר בניו יורק טיימס? איך יכתבו רבי מכר בעתיד ואיך זה קשור לבינה מלאכותית? בועז לביא הוא סופר מחזאי ותסריטאי. רומן גרפי שכתב The Divine היה לרב מכר של הניו-יורק טיימס, מועמד לפרס ההוגו וזוכה פרס המנגה הבינלאומי ביפן. אבל האמת, אני בכלל מכיר אותו דרך קבוצת ״עליית המכונות״ - בועז עוסק וכותב על בינה מלאכותית, בין השאר בעיתון הארץ, ורציתי לשמוע ממנו על הקשר בין אלגוריתמים ובני-אדם, על העתיד שכבר כאן ואיך כל זה ישפיע על כותבים ויוצרים. איך הוא מנהל את הזמן כאמן עצמאי? איך הגיע לזכות יחד עם שותפיו לספר, המאיירים אסף ותומר חנוכה, בפרס המנגה הבינלאומי? איך הוא מחליט אם ללכת על רעיון או לא? ואיך הבינה המלאכותית תשפיע על היצירה האנושית בעתיד (הלא רחוק)?

מכירים את המשפט ״אם רק נגיע לשם נהיה מאושרים"? לרוב אנחנו מתוכנתים לחשוב שהאושר האמיתי שלנו נמצא אי שם בזמן ובמקום אחר. בפרק מרתק ישבתי עם יפתח אלוני להבין היכן נמצא ה"שם" הזה, אם בכלל. יפתח אוהב תנועה - כאדריכל הוא עוסק בחווית התנועה במרחב, אבל מעבר לכך הוא נדד ברחבי העולם והיה שותף למסעות שהביאו אותו למפגשים מרתקים - בין השאר עם הדלאי לאמה. יפתח הוא סופר ולאחרונה הוציא ספר חדש: ״לאיבוד" - ספר מסע להרים ולאנשים, בו הוא מתאר את מסעותיו, המפגשים, ומה שמעבר. בין המסעות, הוא ייסד את הוצאת הספרים ״אפיק - ספרות ישראלית״ ואת הפלטפורמה הבינלאומית, "פרויקט הסיפור הקצר". אז איפה נמצא ה"שם" הזה? איך אפשר להרחיב את האוטוביוגרפיה שלנו ולהעמיק את הדמיון? למה חשוב להיות אדם מפקפק? מהי כלכלת תשומת לב? למה ייסד הוצאת ספרים ואת פרויקט הסיפור הקצר? ולמה המסע האמיתי הוא זה שלתוכנו פנימה?

איך צעירים מקבלים יתרון בשוק התעסוקה? יזם עסקי חברתי לא תורם לחברה - אלא מושקע בה. לאחר שירותי צבאי ביחידת הסרטה ועבודה במגזר החברתי, אילן שנקר פתח לפני כשנה עסק-חברתי המספק הזדמנות תעסוקתית לבני נוער וג'וניורים. הצוות מוכשר בשיטת O.J.T בעבודה הקריאטיבית הראשונה שלהם, רוכשים כישורים יצירתיים הנדרשים בעולם התעסוקה ומקבלים יתרון משמעותי באמצעות תיק עבודות והתנסות עם לקוחות אמיתיים, ככה יוצרים תמונת עתיד ברורה. השקעה בחברה וגם בעסק נשמע כמו שורת רווח כפולה, האם זה כך? אז מה הוביל אותו לחבר בין החברתי לעסקי? איך צעירים יצירתיים בונים את העתיד שלהם במקום עבודה? מה זה on the job training? ואם הצעירים יהיו מוכנים למהפכה התעשייתית הרביעית?

אז איך אפשר לחזק את האמונה ביכולות של עצמנו? דרור חשב שהוא יהיה רופא או מדען, אבל סולם הקריירה עשה את שלו והיום הוא עובד איתי כדיירקטור אוף פרודאקט בג׳ולט. דיברנו לא רק על ניהול מוצר, אלא בעיקר על היכולת להתגבר על מכשולים ולחזק את תחושת המסוגלות שלנו כדי ליצור הזדמנויות של צמיחה בקריירה. אז למה הוא רצה להיות מדען כשהיה ילד? איך למרות שהתחיל לימודי ביוטכנולוגיה הגיע להיות מנהל מוצר? ממה נובעות קפיצות משמעותיות בקריירה? ואיך למידה תורמת לחיזוק המסוגלות שלנו? להאזנה באתר - frnkl.co/blog-podcast/196-dror-ogen

כל ארוע גדול ומשמעותי בחיים - משמח כמו לידה, או, מעציב כמו מחלה קשה של קרוב - עלול לעצור את המומנטום שלנו. עלול לפגוע בקריירה שלנו. עלול להרוס לנו את התוכניות. אז איך ממשיכים במסלול בכל זאת? והאם כדאי להמשיך במסלול? רלי בריל הצליחה להתקבל לתואר מדעי באוניברסיטה העברית, על אף היותה תלמידה עם דיסקלקוליה והפרעות קשב, שעברה 6 בתי ספר ב-12 שנות לימוד. אבל תוך כדי ההתחייבות למסלול הלימודים, כשהיא לקראת סוף השנה הראשונה לתואר, היא גילתה שהיא בהריון. מה היא עשתה באותו רגע? לקחה ברייק או המשיכה בתוכנית המקורית? אז מה עושים כשהתוכניות משתנות לנו? איזה שאלות צריך לשאול באותו רגע של צומת בדרכים? איך מקבלים החלטות ממקום שלם? ולמה חשוב כהורה לעשות את הכי טוב בשבילך?

אז איך אפשר להתגבר על קשיים ולמנף אותם לעשייה? אמיר הגיע בשנות השמונים כילד בן 5 אחרי מסע עלייה מטורף מאתיופיה לישראל. על אף האתגרים שהוא ומשפחתו פגשו בארץ הוא בנה קריירה מרגשת - אחרי שירות קצונה בצבא ולימודי ראיית חשבון, הוא התחיל התמחות בפירמת Ernst & Young הגלובלית. כשהחל לעבוד עם סטארטאפים נדבק ברוח היזמות וכיום הוא שותף מייסד בחברה שמלווה ארגונים וחברות עסקיות בהשקעות אימפקט ופעילות כלכלית-חברתית באפריקה. איך היה לחזור לאתיופיה כיזם כעבור 30 שנה? מה המחיר שהוא והמשפחה שלו שילמו על מנת לחיות בארץ? למה הוא משווה את ההתמחות בראיית חשבון לקורס טיס? מהו רגע השיא בקריירה שלו? ולמה הוא מרגיש בבית בשתי ארצות שונות לגמרי?

אתם עובדים במקצוע ששוחק אתכם ושוקלים לעשות שינוי? תכירו את נטי דנור. עד לפני 5 שנים נטי הייתה עורכת דין פלילית. את שנת ההתמחות שלה היא אפילו מגדירה כשנה הטובה בחייה. ובכל זאת - נטי החליטה לעשות מעבר חד להיי-טק. ולא רק שעשתה את ההסבה - היום היא גם מרצה בנושא הסבה מקצועית, כתיבת קורות חיים והכנה לראיונות עבודה. היא גם הגדילה לעשות והקימה קהילה בה היא מסייעת לעורכי דין שמתקשים עם האתגרים של המקצוע ושוקלים לעשות הסבה בקריירה, ממש כמוהה. אז למה החליטה לעזוב את עולם המשפטים ולעשות שינוי? איך אוזרים אומץ לעשות שינוי? איך עוזבים משהו שעבדת כל כך קשה להשיג? איך השפיעה חופשת הלידה על הצורך שלה בעשייה מתמדת? ומה הצעד הראשון שהיא ממליצה למישהו ששוקל לעשות שינוי קריירה?

אז למה לקחתי חופש? אנחנו אחרי שנת קורונה, וכולנו עברנו שנה לא קלה. באופן אישי, אי הוודאות המתמשכת והעומס המאתגר של גידול ילדה בת שנתיים ועבודה מהבית עד שעות מאוחרות עשו את שלהם - נכנסתי לתוך ספירלה שלילית ומחודש לחודש הרגשתי קצת פחות טוב. אז לקחתי חופש. והקלטתי פרק על חופש. למה? כי חופש זה חלק בלתי נפרד מהקריירה שלנו. וחשוב לקחת אותו. וחשוב לעשות אותו נכון. אז למה חשוב שלחופש תהיה מטרה? מה אפשר לעשות עם ההתנגדויות הפנימיות והחיצוניות שיש לנו לקחת חופש? מה זה אומר לקבוע מדיניות חופש? ואיך אפשר להכין את עצמנו ואת הסביבה שלנו לקראת החופש?

איך הקריירה שלכם יכולה לשנות חיים של בן אדם? בעולם מאוד אינדיבידואליסטי וצרכני, אנחנו בדרך כלל לא חושבים על הקריירה שלנו כעל דרך לעשות טוב. השאלות הראשונות שבדרך כלל נשאל בבחירת קריירה או בחירת מקום עבודה חדש הן שאלות שיותר קשורות לאימפקט שיהיה לקריירה על החיים האישיים שלנו - מבחינה כלכלית, מקצועית או על המעמד החברתי שלנו. עומר נבו מציע לחשוב על זה אחרת - הוא, ועוד חברים בקהילת ״אלטרואיזם אפקטיבי״, מנסים לחבר בין הקריירה שלנו לאימפקט חברתי שיכול לשנות לטובה חיים של אנשים. וכן, גם לעשות אותנו לטיפה יותר מאושרים. אז איך הוא עושה את זה? איך אפשר להתחיל לחשוב על הקריירה שלנו כעל משאב שיכול לעשות טוב? או על הזמן והכסף שלי בצורה שממקסמת את פוטנציאל ההשפעה שלו? למה רוב התרומה שלנו תהיה בטווח הארוך? ואיך כל זה קשור לפודקאסט פופקורן? להאזנה באתר: https://frnkl.co/blog-podcast/191-omer-nevo

איך עוד לפני גיל 22 נועה הספיקה לכתוב ספר ולהפוך אותו למיזם? נועה הילזנרט עושה מלא דברים במקביל - לפני שנה היא הוציאה ספר בשם ״השיעורים שלא תלמדו בבית הספר״, בהשראתו היא גם הקימה מיזם בשם ״לומדים לחיים״ שמשנה את מערכת החינוך מבפנים. אה - ובזמן שנותר היא גם מנהלת את קהילת Startup for Startup בחברת Monday.com. אז איך היא הספיקה לעשות את כל זה בגיל כל כך צעיר? איך הספר הפך למיזם שרץ בבתי ספר ברחבי הארץ? למה עדיף להשקיע יותר במה שאתה אוהב ובמה שמעניין אותך? איך היא ידעה לכתוב מערכי שיעור? ואיך הצליחה להתקבל לעבודה בהייטק ללא תואר? להאזנה באתר: https://frnkl.co/blog-podcast/190-noa-hilzenrat

בפרק הזה רציתי לספר סיפור על פרידה - פרידה מעסק. לפני מספר שנים, נגה סדן קנתה מיניבוס, שיפצה אותו והתחילה לנדוד איתו ברחבי הארץ ולמכור בגדי וינטאג׳. היא אפילו נתנה לו שם - ״אולד סקול״. בין אם בסושיאל או על הכביש, היה קשה לפספס את האוטובוס הצהוב והנהגת החייכנית. אבל ממש עכשיו נגה החליטה ללחוץ על הבלמים, לרדת מהאוטובוס ולעצור עסק שעובד ומצליח. למה בעצם? אז איך הגיעה להקים את העסק המיוחד הזה? איך שיווקה אותו והגיעה ללקוחות? ממה עוד נפרדים כשסוגרים עסק שהקמת? איך האמהות שינתה אותה? ובמבט לאחור - האם הייתה עושה משהו אחרת? למסיבת הפרידה של אולדסקול: https://www.facebook.com/events/538393574228878 להאזנה באתר: https://frnkl.co/blog-podcast/189-noga-sadan

עז תלם הוא בלוגר האוכל האהוב עליי. הוא דוגמא קלאסית לאיש העולם החדש שפיתח קריירה שלא הייתה קיימת וגם לא הייתה יכולה להתקיים בעבר הלא רחוק. למרות שהבלוג שלו נראה טיפה מיושן ולא מצטלם יפה לעידן האינסטגרם - עז הוא בלוגר האוכל המוביל בישראל, והמספרים של הבלוג שלו לא משקרים. דרך מתכונים מפורטים והליכה עקבית אחר האמת שלו, הוא רוצה לעזור לאנשים להרגיש בנוח במטבח שלהם. אז איך הוא בכלל מתפרנס מלהיות בלוגר אוכל? איך קשורה התוכנית היפה והחנון לזה שהפך להיות בלוגר? איך הילדות שלו השפיעה על הרצון שלו להצליח? למה לא פיתח קריירה כשף? ואיך הגיע לפרסם את הספר שלו בהוצאת ספרים בינלאומית?

איך התגלגל ניר משדות החסה למשרדי ההייטק כ-Chief Agronom? ניר אלוני הוא אגרונום, "רופא של צמחים". כבר בילדותו בנהריה הוסלל לעיסוק בחקלאות - אביו היה חקלאי שיצא כל בוקר לשדה עם הזריחה, והציפייה הייתה שימשיך את העסק המשפחתי. לצד החקלאות, מחשבים תמיד סיקרנו אותו. כשהמחשוב והטכנולוגיה החלו להיכנס לחקלאות, הוא היה מוכן - ושילב בעבודה שלו כישורים של שיווק, קסטומר סקסס והבנה טכנולוגית. אז איך התגלגל מהשדה לתוך ההיי-טק והחדשנות בתחום החקלאות? מה עשה כשפלסטרו, החברה בה עבד, נרכשה ע״י חברה אמריקאית של 60,000 עובדים ואיך זה הוביל אותו לתפקיד מוביל בחברה? ולמה חשוב יצר הסקרנות?

יואב ארמוני, דוקטור לעתידנות בחינוך, מספר שבכיתה ח׳ אף תיכון לא רצה לקבל אותו. למרות שמערכת החינוך לא ראתה את הפוטנציאל שלו, הוא התקבל לקורס טייס, סיים בהצטיינות לימודי הנדסת מכונות בטכניון, והמשיך לקריירה ארוכה ומצליחה בחברות היי-טק מובילות. כיום הוא אחד היזמים של עמותת ניצוצות, שמחברת בין אלפי מתנדבים לבין תלמידים צעירים במטרה לעזור להם למצוא את הניצוץ הפנימי שלהם. איך עמותת ניצוצות עוזרת לילדים להבין, בעזרת מתנדבים מעוררי השראה, שאפשר לחיות עם ניצוץ, ואיך לחפש ולמצוא את הניצוץ שלהם אם כקריירה או כדרך חיים?