איך נלמד אחרי הקורונה?
למי שלא קרא את כל 41 העמודים של הסקר החשוב הזה, למרות שהוא נכתב בצרה מאוד ממוקדת ורזה - בדיוק בשביל זה אנחנו כאן
הסקר הוא סקר כלים, טכנולוגיות והמלצות של קהילת ההדרכה לאחרי עידן הקורונה שערכו מוטי אלנקוה מרצה בפקולטה לטכנולוגיות למידה ו-Global Training manager ב- SolarEdgeו- זוהר וולוקיטה סטודנט בפקולטה
מטרת הסקר היא לזהות Best Practices של טכנולוגיות למידה בגופי ההדרכה בארגונים ולנסות לחזות אילו כלים או אילו טכנולוגיות יהיו רלוונטיים גם בתקופה שאחרי הקורונה.
בואו נתחיל מהסוף, כלי פיתוח רזים, פשוטים ויעילים תופסים מקום גדול בפיתוח פתרונות למידה,
הווידאו עשה קפיצה משמעותית, מאוד, בנוכחות שלו בפתרונות הלמידה, וזה מדהים כי בעייני המגמה הזו קורת כבר שנים. אבל תקופת הקורנה נתנה לזה בוסט.
יאללה, באו נצלול לסקר.
תקופת הקורונה הכריחה אותנו להתכנס למתווה למידה חדש, ועודדה ארגונים לאמץ טכנולוגיות למידה במהירות ולסייע בהורדת חסמים לשימוש בכלים טכנולוגיים. תודות לזה ארגונים פגינו פתיחות באימוץ טכנולוגיות חדשות. כאילו שהייתה להם ברירה כן...
עורכי הסקר ניסו לחזות האם ארגונים יחזרו ללמידה פורמלית כמו לפני הקורונה, או דווקא יְשַׁמְרוּ את מתודת הלמידה הסינכרונית כמו בזמן הקורונה. מניתוח הנתונים מסתמן כי, תמהיל הלמידה ישתנה לטובת למידה מתוקשבת ואסינכרונית על פני זמן למידה בכיתה.
עוד נראה שזוהתה מגמה של מקבלי החלטות ומקצועני הדרכה לנסות ולהשתמש בכלים טכנולוגים פשוטים, יעילים וגמישים לפיתוח הדרכה מתוקשבת. והנתון הזה מפתיע כי אלו כלים שתועדפו, על-פני כלים רובסטיים ועתירי יכולות כמו סטוריליין.
ישנה מגמה ברורה להעדפה של פתרונות למידה בווידיאו, על-פני שאר סוגי פתרונות הלמידה ואנו נוטים לשער שמגמה זו תישמר לכל הפחות, ואולי אף תגדל.
אז מה ההמלצות המרכזיות לעידן "אחרי הקורונה":
אם אנחנו רוצים להמשיך להיות רלוונטי, צריכים להכיר הרבה יותר טוב כלים לפיתוח הדרכה. כלים שנכנסים לעולמנו על בסיס חודשי. הכלים הללו יכולים לייצר את היכולת לפגוש קהלי יעד בצורה טובה יותר וגם להגדיל את אפקטיביות הלמידה אם לא נעשה את זה הרלוונטיות של גוף ההדרכה תלך ותרד.
ישנם מספר כלים בודדים שהיו קונצנזוס. לא הפתיע אותי שהדוגמא מובהקת היא ה- Storyline.
עם זאת נכנסו פה מגוון רב של כלים פשוטים, יעילים וגמישים שמבססים מענה מצוין, ונעשה בהם שימוש רחב לפיתוח פתרונות למידה, כלים כדוגמת Vyond PowToon קמטזיה ועוד.
הסיבות המרכזיות שארגונים מגדילים את השימוש בכלים גמישים וקטנים לפתרונות ללמידה היא שהכלים הללו פשוטים מאוד ללמידה ולשימוש. הטגנולוגיה מאפשרות פתרון מהיר, תבניתי שתומך באופן יעיל מהיר. מה גם חסמי הכניסה והיציאה "אל" ו"מ" הכלים נמוכים, שכן העלויות שלהם נמוכות משמעותית מכלים רובסטיים, וכן רובם ככולם מבוססי ענן כך שפשוט להטמיע אותם בארגון.
100% כן, 100, העידו על שימוש בכלים מקוונים ליצירת מפגש לימודי סינכרוני! 78% זום, 19% טימס, 3% כל השאר. ו-100% מאמינים שימשיכו להשתמש בהם בעתיד.
האם באמת נצליח לשמר את המגמה או שהנהלות הארגונים ידחקו בנו לחזור חזרה לדרכי למידה ישנות? נחכה ונראה...
96% מהמשיבים משתמשים בכלים להעשרת הלמידה הסינכרונית. הם העידו שחשוב להם להעשיר את חווית הלמידה הסינכרונית, והם עושים את זה במגוון שיטות כדי ליצור אינטראקציה עם הלומדים.
רוצים לנחש מה כלים הפופולריים ביותר לשימוש להעשרת הלמידה? 39% השתמשו ב-mentimeter, 26% ב-Padlet, 16% ב-Kahoot, ו15% בכל השאר.
עוד עולה שיש העדפה משמעותית לערוץ למידה מסוג ווידאו, ו-YouTube הוא המלך הבלתי מעורער.
91% מכלל המשיבים משתמשים במדיה חברתית לצרכי למידה. כאשר פה הווטסאפ הוא המלך הבלתי מעורער בקטגוריה הזו ולאחריו פייסבוק.
אז מה ההמלצות הסופיות?
לשלב בקבוצת ההדרכה מקצועני הדרכה מנוסים ולצידם לאייש עמדות מפתחי הדרכה מהדור הצעיר בעלי "תעוזה טכנולוגית".
להשתמש במתודה סדורה וסט קריטריונים כדי לבחון כלים וטכנולוגיות חדשות ללמידה. מטרת המתודה והקריטריונים היא לבדוק את מידת התאמת הטכנולוגיה לתרבות הארגונית וליכולת הטמעת הכלי בתשתיות הארגון.
להמשיך ולשמר את המומנטום החיובי שנוצר ולהכניס לקבוצת ההדרכה כחלק משגרת הניהול, תהליך בחינה של טכנולוגיות חדשות וגישות חדשות ללמידה.
למיין את הכלים והטכנולוגיות על בסיס הקטגוריות בסקר ולקבוע קריטריונים ארגוניים לכל קטגוריה.
- כלים לפיתוח הדרכה
- כלים למפגשים סינכרוניים
- כלים להעשרת למידה
- כלים אלטרנטיביים ללמידה
- מדיה חברתית ללמידה