הערוץ הקולי של מכבי

לאחרונה צף ועלה בתקשורת נושא סרטן האשכים, ומבדיקה לא מדגמית שערכנו בקרב הטוקבקים לכתבות השונות, גילינו את מה שהרבה אורולוגים יודעים כבר מזמן - רוב הגברים לא מכירים מספיק את הנושא ולא מודעים לחשיבות של בדיקה עצמית של האשכים. ד"ר רונן הולנד, מומחה בכירורגיה אורולוגית ורפואת הגבר במכבי, מספר על התסמינים, האבחון והטיפול, וגם על הפעולה העצמית הפשוטה שעשויה להציל אתכם.לפני הכל, כמה מספרים שאולי יפתיעו אתכם - לפי נתוני האגודה למלחמה בסרטן, מדי שנה, שישה מכל 100,000 גברים מאובחנים בגידול הסרטני הזה, שמתפתח באשכים. " למרות שהוא נדיר, מדובר בסרטן הסולידי הכי שכיח בקרב גברים צעירים ובריאים בגילי 40-20”, מסביר ד"ר רונן הולנד, שגם מוסיף, שסרטן האשכים יכול להופיע גם בגיל ההתבגרות וגם בגיל 60 ויותר. לשאלה, אם שמירה על אורח חיים בריא מקטינה את הסיכוי לחלות, עונה ד״ר הולנד שאמנם הגורם המדויק למחלה לא ידוע, אבל מדובר במחלה גנטית שנובעת מרקע מסוים של בעיות קודמות באשכים, בלי קשר לאורח חיים כזה או אחר. ד״ר הולנד מציין שאין בדיקת דם או בדיקת סקר מוקדמת שיכולות לאבחן אותו. מהם סיכויי ההחלמה אם הסרטן התגלה מוקדם? הסיכויים להחלים מסרטן האשכים שמתגלה בשלב הראשוני הם כ-90%.אז איך מזהים את המחלה?הנה כמה סימנים שיכולים להצביע על בעיה: הופעת גוש או התקשות באשך – זה הסימן השכיח ביותר. גודל חריג של אחד האשכים. תחושת כובד באשך. כאב עמום בבטן התחתונה או במפשעה. הצטברות נוזלים בשק האשכים. לפעמים, ירידה לא מוסברת בפוריות. חשוב לדעת שהסימנים האלה לא בהכרח מעידים על סרטן, ועשויים להופיע גם במחלות אחרות, כמו דלקת האשכים. סמנו ביומן: בדיקה עצמית חודשית של האשכים. איך מבצעים את הבדיקה העצמית? קודם כל, מומלץ מאוד להחליט על יום קבוע, אחת לחודש, לביצוע הבדיקה. עדיף אחרי מקלחת חמה, שגורמת לשק האשכים להיות רפוי יותר, וכך גם מקלה על גילוי ממצאים חשודים. העניין השני הוא להפנים את העובדה שמעבר לחשיבות, זאת בדיקה קלה וקצרה. מומלץ לבדוק כל אשך בנפרד. אוחזים בו באופן שבו האגודל ושאר האצבעות יוכלו למשש וגם לגלגל אותו מעט. ב"גלגול" הכוונה היא לפעולה עדינה מאוד. מתחילים בחלק האחורי של כל אשך, שאמור להיות רך. שימו לב שבהמשך, התחושה של צינור הזרע תהיה מוצקה יותר, וזו עוד סיבה טובה להכיר היטב את האשכים שלכם, ולדעת איפה ומתי מתרחש שינוי. בסוף, בודקים את החלק הקדמי והתחתון של האשכים. תוך כדי בדיקה, אתרו מקומות רגישים או כואבים, כמו גם הבדלי גודל משמעותיים בין האשכים. אם הרגשתם כאב, לחץ בלתי רגיל או שינויים אחרים, פנו בהקדם לבדיקה אצל אורולוג. אם האורולוג קבע שמדובר בסרטן האשכים, מה עושים?ברוב המקרים האשך יוסר בניתוח. זה הליך פשוט יחסית, שברוב המקרים, מביא לריפוי מלא. בחלק מניתוחים כאלה יוסרו גם חלק מקשרי הלימפה שנמצאים בעומק הבטן, ולפעמים יהיה צורך בטיפולים משלימים כדי להבטיח ריפוי. נסביר שכריתת אשך אחד לא מובילה בהכרח לפגיעה בפוריות הגבר או בתפקודו המיני, כי ברוב המקרים האשך הנותר מפצה ומייצר מספיק זרע וטסטוסטרון. עדיין, בגלל שמדובר בגברים צעירים בגיל הפוריות, ההמלצה היא לבצע שימור זרע בבנק הזרע כדי להבטיח פוריות. עוד כדאי לדעת, שאפשר להשתמש בתותב סיליקון במקום האשך שהוסר. לזה יש ערך אסתטי בלבד. זה הזמן להזכיר שאורולוג הוא הרבה מעבר לגילוי מוקדם של סרטן האשכים או טיפול בבעיות בבלוטת הערמונית. הוא האיש שיכול לעזור עם חלק גדול מהשינויים הגופניים שמטרידים אתכם, במיוחד אם אתם מעל גיל 45. הוא זה שיכול להחזיר לכם את החשק והתפקוד המיני, לעזור עם בעיות בכליות ושלפוחית השתן ואפילו להיות שם בשבילכם בכל מה שקשור להיריון ופוריות. בינינו, האורולוג הוא קצת כמו הגינקולוג של הנשים ואין סיבה שלא תרגישו אצלו בנח, לשתף בכל מה שמטריד אתכם.

חשבתם על כאבי גב? תחשבו גם על סחרחורות, על רצפת האגן או על התאמת סביבת העבודה בבית ובמשרד. הנה כל מה שרציתם לדעת על אחד המקצועות היותר מיוחדים ומרתקים בעולם הרפואה. וגם: קבלו טיפ מנצח לחיים שמורכב משתי מילים בלבד, ואפילו קישור לכמה סרטונים למניעת כאבי גב שמומלץ לשמור במועדפים שלכם. לרגל יום הפיזיותרפיה הבינלאומי, הגיע הזמן להפנות זרקור ולשים במרכז הבמה את אחד ממקצועות הבריאות היותר חשובים, מגוונים, מורכבים ומרתקים: הפיזיותרפיה. כדי ליישר קו, בואו נתחיל מההגדרה הרשמית: פיזיותרפיה הוא מקצוע מתחום הבריאות שמהותו אבחון, שיקום ומניעה של בעיות שקשורות לתפקוד, תנועה ואיכות חיים. אבל לפני הכל: במה יודעת הפיזיותרפיה לטפל? תנשמו עמוק, כי מגוון הבעיות והמצבים הרפואיים עשוי להפתיע אתכם – וזאת רק רשימה חלקית: טיפול בבעיות שריר ושלד – שיקום אורתופדי לילדים ולמבוגרים, כמו כאבים במפרקים, כאבי שרירים, פגיעות ספורט ועוד. שיקום נוירולוגי - טיפול בבעיות במערכת העצבים, כולל שיקום אחרי אירוע מוחי ובמחלות נוירולוגיות כמו פרקינסון. בריאות האישה ושיקום רצפת אגן בנשים ובגברים: כך למשל, דליפות שתן וצואה, שיקום רצפת אגן אחרי לידה, טיפול בכאבים בקיום יחסי מין ועוד. התפתחות הילד. יציבה: טיפול במטופלים בגיל ההתבגרות שסובלים מבעיות יציבה בעמוד השדרה. ייעוץ לפעילות גופנית: הדרכת אוכלוסיות בסיכון לפעילות גופנית בהתאמה אישית. ארגונומיה: התאמת סביבת העבודה בבית ובמשרד, במטרה להפחית עומסים על מערכת השריר-שלד והישנות בעיות בשרירים ובמפרקים. שיקום וסטיבולרי. טיפול בסחרחורות ובבעיות שיווי משקל כמו ורטיגו ועוד. פיזיותרפיה לימפטית: טיפול בבצקות בגפיים שנוצרות בגלל מחלות בכלי הדם ובמערכת הלימפה. שיקום נשימתי במחלות של מערכת הנשימה. טיפול במפרק הלסת. בדיוק כמו רופאים, גם פיזיותרפיסטים שונים מתמקצעים בתחומים שונים. בישראל, המקצוע נלמד כתואר ראשון, וכדי לעסוק במקצוע צריך לעבור בחינות רישוי של משרד הבריאות. חשוב לדעת שטיפול מקצועי ומיומן ניתן על ידי פיזיותרפיסטים שעברו הכשרה והסמכה, וזה לא נגמר שם- הפיזיותרפיסטים עוברים הרבה הכשרות שמגדילות את "ארגז הכלים" שלהם. בין השאר מדובר בטכניקות מגע לרקמות רכות ולמפרקים, מכשור לתרגול ואימון בדומה למכשירי חדר כושר, מכשור אלקטרוני מסוגים שונים כמו אולטרה-סאונד, גירוי חשמלי ועוד, כלים מתחום התרמו-תרפיה כמו קרח, כריות חימום ועוד, התאמת אביזרי שיקום וניידות לצרכי המטופל ודגש מיוחד על הסבר וחינוך לאורח חיים בריא, וכמובן המשך השיקום באופן עצמאי באמצעות פעילות גופנית שמותאמת אישית למטופל. למה נדרשת התאמה אישית לכל מטופל?כי כבר עברו הימים שבהם תרגיל מסוים או אורח חיים אחד התאים לכולם. גם עצה כמו "תעמדו על קצות האצבעות כשאתם שוטפים כלים", לא תהיה רלוונטית לכולנו, אם כי בינינו, היא רעיון לא רע עבור רובנו. אז מה כן? הטיפ הכי חשוב, גורף ומשמעותי שנוכל לספק לכולם מתמצה בשתי מילים בלבד: תהיו בתנועה. זה אומר לאמץ פעילות גופנית שמתאימה לכם ואהובה עליכם, זה אומר לצעוד במקום לנסוע למרחק קצר, זה אומר לשבת פחות ולעשות הפסקות מישיבה ממושכת וזה גם אומר לא לשכוח לנשום, ולנשום באמת, מכל הלב, או הריאות, אם אתם מתעקשים. בקיצור, קחו את עצת ה"תהיו בתנועה" למקום שהכי מתאים לכם. בקישור למטה תוכלו למצוא כמה סרטונים לשיפור היציבה ומניעת כאבי גב, שמומלץ לשמור במועדפים, לכל מקרה. הכתבה נכתבה בסיוע סיגל גפני פרינטי, סגנית מנהלת מחלקת פיזיותרפיה במכבי.

כולנו מכירים את הסיטואציה: ערב חג, המשפחה מתכנסת, השולחן ערוך ועמוס בכל טוב, כולם אוכלים ונהנים, ולמרות ששבענו עוד לפני המנה העיקרית, החגיגיות מצווה עלינו להמשיך ולאכול, גם ממילא מחר חוזרים לשגרה. אז רגע! יש לנו תכנית חדשה – השנה משלבים את הארוחות החגיגיות בשגרת האכילה. מהפכני, לא? כשהחג הוא השגרה, לא כדאי שנגיע לארוחה חגיגית בתחושה שמדובר באירוע חד פעמי. אם לא נדאג להכניס את האירועים האלה לשגרת האכילה הבריאה שלנו, הם עלולים להוביל לאכילה מוגברת, עלייה במשקל, ולתחושת אי נעימות ואכזבה מעצמנו. אז נכון, ארוחת חג לא מורכבת מחביתה וירקות, אבל יש כמה טריקים שילמדו אתכם לשמור על שליטה ואכילה מסודרת לצד הנאה ותחושת סיפוק, בלי רגשות אשם. הנה 10 טיפים לתכנון הארוחות ואכילה נכונה בחגים: תכננו את הלו"ז שלכם לתקופת החגים – האם אתם מתארחים או מארחים? האם אתם יוצאים לחופשה או לטיול? ברגע שתדעו איפה אתם נמצאים ומתי, יהיה קל יותר להיערך מבחינת קניות ותכנון האכילה. הגיעו רעבים לארוחה, אבל לא מורעבים: הימנעו מ"קיזוזים" ביום הארוחה. פתחו את הבוקר עם ארוחת בוקר, אכלו ארוחת צהריים קלה ועוד ארוחת ביניים כמו כריך קטן או פרי עם יוגורט כשעה לפני הארוחה. ככה לא תגיעו מורעבים, ותקטינו את הסיכוי לאכילה מוגזמת ובלתי נשלטת. לוו את הארוחה בירקות מסוגים שונים. הירקות לא רק מזינים ובריאים, אלא גם תורמים לתחושת שובע ומקלים על תהליך העיכול. סדרו את הצלחת כך שלפחות שליש ממנה יהיה מורכב מירקות. אפשר לבחור בירקות טריים, סלטים, ירקות אפויים או מבושלים. כמו במסעדה, חפשו את התפריט. ארוחות החג מאופיינות בשפע של מאכלים אהובים וטעימים. לפני שתתחילו לאכול, בדקו מה יוגש לשולחן והחליטו מראש מה אתם רוצים לאכול, כך שלא ייווצר מצב שתרגישו שפספסתם בכל פעם שתראו עוד ועוד מאכלים. אחרי שבחרתם את המנות, לא חייבים לאכול מהכל: הימנעו מהעמסת הצלחת כבר במנה הראשונה וזכרו שיש גם מנה שנייה בדרך, וקינוח. כמנה ראשונה מומלץ לבחור בסלט או מרק. אפשר להוסיף פרוסת לחם קטנה. מומלץ להרכיב את המנה העיקרית משלושת אבות המזון: פחמימות, חלבונים וירקות. בחרו במזונות שאתם אוהבים באמת, וותרו על מנות אחרות. ככה לא תרגישו פספוס או צורך להשלים מאוחר יותר. שימו את כל האוכל בצלחת אחת בלבד וללא נספחים. למשל פרוסת חלה מתוקה ליד. בנוסף, מומלץ למלא חצי מהצלחת בירקות. לוקחים תוספת? התחילו בירקות, וככה תימנעו מאכילה מתוך חשק ולא מתוך רעב אמיתי. אכלו לאט ובצורה שקשובה לגוף. ככל שאוכלים מהר יותר, אוכלים כמות גדולה יותר ומפספסים את נקודת השובע האמיתית. אכילה איטית ולעיסה של האוכל מאפשרות לנו להיות קשובים לאיתותי הגוף שמסמן לנו שהוא שבע. זכרו - לא חייבים לנקות את הצלחת. קצת עזרה מבחוץ: לבשו בגד צמוד, או מחויט, כזה שלא יאפשר לכם לאכול יותר מדי מבלי להרגיש חוסר נוחות. הגעתם לקינוחים? בדקו מה מוגש. רצוי לבחור בפרי או בצלוחית סלט פירות, אבל אם הבחירה בפירות בלבד תגרום לתחושת פספוס, עולה הסיכוי לפיצוי מאוחר יותר, אז קחו חתיכה קטנה אחת מהקינוח האהוב עליכם. אכלתם יותר מדי? לא נורא! אל תתייסרו ואל תחוו אשמה. תחושות כמו כישלון ואכזבה עלולות להוביל לאכילה נוספת. המשיכו בהרגלי אכילה נכונים ביום שלמחרת, ואל תשכחו - מחר יום חדש. בין ארוחה לארוחה, ובין חג אחד לאחר, הקפידו על אכילה נכונה, פעילות גופנית ושגרה בריאה. הכתבה נכתבה בשיתוף מיכל סוקמן, דיאטנית וראש תחום תזונה במכבי ויעל יקירה, דיאטנית קלינית ומומחית לתזונת ילדים. שתהיה לכולנו שנה טובה בריאה ומתוקה.

חלב אם הוא המזון הטוב והחשוב ביותר לרך הנולד, זה ידוע, אבל ידעתם שלפעמים הוא ממש מציל חיים? זה לא סוד שלהנקה ולחלב אם יש תרומה לבריאות ולהתפתחות התינוק והילד. חלב אם מכיל חומרים מזינים ונוגדנים חיוניים במיוחד לאלו שנולדו לפני הזמן. אבל מה קורה עם תינוקות שאימהותיהם לא יכולות להניק אותם? במקרה כזה חלב אם מבנק חלב הוא הפתרון הטוב ביותר, ושבוע עידוד ההנקה הוא הזדמנות מעולה להכיר אותו מקרוב. חלב-אם הוא למעשה אוסף רקמות ייחודי שמספק הזנה מיטבית וגם הגנה חיסונית והוא מקור ההזנה היחיד שאפשר לקבל בלי לחשוש, והאפשרות החשובה הזו של שימוש בבנק חלב-אם, מעניקה גם להורים שקט ורוגע שחשובים לטיפול ולהתפתחות התינוקות. בנק החלב אחראי על איסוף תרומות חלב מאימהות מתנדבות. כל התרומות נאספות, מעובדות ונבדקות על ידי צוות מיומן כדי להבטיח שהמנות שיסופקו הן ברמת האיכות והבטיחות הגבוהות ביותר. הבנק שם דגש על שימור מרבי של התכונות הפעילות הייחודיות של חלב האם, לצד ההקפדה על בטיחותו ואישור תורמות מתאימות. הבנק פיתח שיטות ייחודיות להגדלת הסיכוי שתרומת החלב תגיע לנמען, ללא פגיעה באיכות החלב ובטיחותו. הבנק הלאומי לחלב-אם הוא חלק משירותי הדם הלאומיים של מגן דוד אדום בשיתוף משרד הבריאות. הבנק מפיץ חלב לבתי החולים באספקה קבועה החל מאוגוסט 2020. תורמות חלב אמורות לעמוד בתנאים מיוחדים שמבטיחים את כשירותן לשמש כתורמות חלב ואת בטיחות החלב הנשאב. הבדיקות שמתבצעות מבטיחות את כשירות התורמת לאורך זמן וגם את בטיחות החלב שנשאב על ידה. חלב התרומה עובר דרך ארוכה עד שהוא מגיע לתינוק הנזקק ולכן חשוב שיישאב ויישמר בתנאים מיטביים. חשוב לזכור שגם אם האימהות לא יכולות לתרום לבנק מסיבה כל שהיא, כמובן שזה לא מצביע על היעדר יכולת להניק את ילדיהן. וכמובן, שהתרומה היא רק בתנאי שהתינוק של האם התורמת מקבל את מלוא המזון מאימו, שלא נחסך ממנו חלב אם, וגדילתו תקינה. מה בודקים?יש גורמים שמשפיעים על הכשירות לתרומת חלב. למשל: נכונות להקפדה על שמירת היגיינה ועיקור של הערכות לפני כל שאיבה לבנק החלב הימנעות מעישון , טבק, נרגילה או אלקטרוניות, וללא חשיפה משמעותית לעשן סיגריות או מריחואנה, העדר שימוש בסמים כולל מריחואנה, לרבות לשימוש רפואי הימנעות משתיה של יותר מ- 2 מנות אלכוהול ביום בדיקה שלא עברו קעקוע ב- 4 חודשים האחרונים ולא ננשכו נשיכה משמעותית בחצי השנה האחרונה, ו... בריאות ושמירה על תזונה מאוזנת.

במהלך ההתבגרות חלים שינויים גופניים אצל הנערות הצעירות. אז למה לצפות כדי שתוכלו להקל עליהן? ההתבגרות מתחילה במקרים רבים מוקדם מהצפוי - במיוחד אצל בנות. אבל הורים יכולים להקל על המתבגרות הצעירות בתקופה הזאת אם יכירו את השינויים שיבואו, ואם יצליחו ליזום שיחות עליהם אפילו לפני שהם קורים.הנה סקירה כללית של השינויים הגופניים העיקריים שבנות יכולות לצפות להם במהלך ההתבגרות: התפתחות השד:בנות מתחילות בדרך כלל את ההתבגרות בגיל 8 עד 13. הסימן המוקדם ביותר להתבגרות אצל רוב הבנות הוא התפתחות השד. גדילה לא אחידה של חזה וכאב הם נורמליים לחלוטין ובדרך כלל משתפרים עם הזמן. בסביבות גיל 14 השדיים יקבלו את צורתם הבוגרת. שיער גוף:שיער גס יותר יתחיל לצמוח באזור איברי המין, מתחת לזרועות וברגליים. אצל חלק מהבנות, שיער הערווה עשוי להיות הסימן הראשון להתבגרות - להופיע לפני ניצני השד. בדרך כלל שיער הערווה מתחיל לצמוח באזור איבר המין בסביבות גיל 11. בהמשך, בסביבות גיל 12 תתחיל צמיחת שיער בבית השחי, בגיל 13הוא ידמה לזה של מבוגרים, אבל לא יתפשט לחלק הפנימי שבין הירכיים. זה יקרה רק בשלב האחרון אחרי גיל 14. הפרשות מהנרתיק:חלק מהבנות חוות כמות קטנה עד בינונית של הפרשות נרתיקיות שמתחילות בערך 6-12 חודשים לפני המחזור הראשון שלהן. זאת תגובה נורמלית לכמויות גדלות של הורמון האסטרוגן בגוף. קבלת הוסת:בעוד שצירי הזמן יכולים להשתנות, רוב הבנות מקבלות את הוסת הראשונה שלהן תוך 2-3 שנים לאחר התפתחות ניצני השד. הגיל הממוצע של בנות לקבל וסת ראשונה הוא סביב גיל 13. בנות צעירות צריכות לדעת שזה בסדר לדבר עליה ולשאול שאלות. חלק מהבנות הצעירות עלולות לגלות חרדה לגבי הוסת הראשונה שלהן, בהתחשב בכך שזה יכול לקרות באופן בלתי צפוי. אספקת ציוד כמו רפידות, טמפונים ותחתונים לתיק בית הספר של המתבגרת יכולה לעזור ולהקל על הדאגה.כדאי לדעת שלא לכל הבנות וסת באותו צבע, באותה עוצמת זרימה, או באותה תדירות. בנוסף, המחזור עשוי להיות לא סדיר בשנים הראשונות מכיוון שהגוף מסתגל לשינויים פיזיולוגיים מהירים.התכווצויות בטן או כאבים עם מחזור הן גם נפוצות. אם כאבי המחזור קשים או גורמים למתבגרת להיעדר מבית הספר, דברו עם רופאת הילדים שלכם על אפשרויות אחרות. בכל מקרה, כאבי מחזור בהחלט עלולים להוות מצב רפואי שמצדיק היעדרות מבית הספר וביקור רפואי. גובה וקפיצת גדילה:לרוב הבנות יש קפיצת גדילה בגיל צעיר יותר מאשר הבנים. הקצב המהיר ביותר של צמיחת הגובה מתרחש בדרך כלל בין תחילת התפתחות ניצני השד לבין כ-6 חודשים לפני קבלת המחזור. ברגע שלילדה יש מחזור ראשון, הצמיחה שלה כבר מתחילה להאט. רוב הבנות צומחות עוד 1-2 סנטימטרים אחרי קבלת המחזור. גובה מוגבר מעבר לכך פחות שכיח. התרחבות ירכיים:הירכיים בשלב הזה יכולות להתרחב והמותניים עלולים להצטמצם. אילו שינויים נפוצים אחרים צפויים?צעירות רבות יפתחו אקנה במהלך ההתבגרות. זה יכול להיות קשור לשינויים ברמות ההורמונים במהלך התקופה הזאת. הזעה מתחת לבתי השחי וריח גוף מוגבר הם גם שינויים נורמליים – וזה הזמן שבו הבנות מתחילות להשתמש בדיאודורנטים, להתקלח או לחפוף את השיער בתדירות גבוהה יותר. באילו מהמקרים כדאי לפנות למרפאה?לפעמים, בנות מתחילות את ההתבגרות מוקדם מאוד או מאוחר מאוד. אם אתם מתחילים לראות שינויים בגיל ההתבגרות לפני גיל 8, ואם יש עיכוב משמעותי בהופעת סימני גיל ההתבגרות, אנחנו ממליצים לפנות לרופאת הילדים שלכם. כמובן, בכל מקרה של כאבים או תופעות מדאיגות פנו למרפאה כדי לוודא שהכול תקין.

בטח שמעתם על התופעה הזאת של צפצופים באוזניים, שנקראת טינטון, אולי אפילו חוויתם אותה. היא מציקה, היא מטרידה, אבל אפשר להירגע. בהרבה מאוד מקרים אפשר לטפל, ויותר מזה, אצל אנשים בריאים זאת בדרך כלל תופעה זמנית והפיכה. לפי ההגדרה, טינטון זאת תופעה של רעש או זמזום שמורגשים בראש או באוזניים. כשמקור הרעש הוא פנימי ולא חיצוני. אבל צפצופים הם רק חלק מהעניין, כי הטינטון יכול להופיע בכמה צורות: זמזום, צלצול, המהום, שריקה ואפילו... צלילים מוזיקליים, ואם זה לא מספיק, התופעה גוברת כשאנחנו עייפים, וגם במצבי מנוחה. הרעש הזה משפיע עלינו, ובמקרים רבים הוא עלול לגרום לחרדה, למתח ואפילו לדיכאון. ועוד לא דיברנו על הפגיעה המתמשכת בתפקוד היומיומי. אחד מתוך שבעה יחוו את זה, ובגילים מבוגרים הוא שכיח יותר עם הירידה בשמיעה. יחד עם זאת, טינטון ממושך, שגורם לפגיעה בתפקוד, שכיח פחות. אז כן, לרוב, טינטון מקושר עם הזדקנות ולהידרדרות הטבעית בשמיעה, אבל הגורם הכי נפוץ הוא פגיעה בעצבי השמיעה, שבתוך האוזן הפנימית שלנו. סיבות נוספות כוללות הצטברות של שעוות אוזן שגורמת לחסימה, דלקת שגורמת להצטברות נוזלים, קרע בעור התוף, מצבים תורשתיים, מחלות מסוימות, פגיעות ראש ועוד גורמים רבים. בחלק גדול מהמצבים הרפואיים אפשר לטפל באופן מיידי. למשל, בטינטון שנגרם מזיהומים או הצטברות שעווה באוזניים וגם כזה שנובע מלחץ דם גבוה. ולכן, התחילו את התהליך מול רופא המשפחה שלכם או רופא אף-אוזן-גרון. אם הרופא לא ימצא בשלב הראשון את הסיבה לטינטון, הוא עשוי להפנות אתכם לבדיקות כמו בדיקת שמיעה, בדיקות שיווי משקל, צילום רנטגן של האוזן וגם בדיקות דם ובמקרים מסוימים תידרשו לעבור בדיקת CT או סריקת MRI. כל אלו נועדו מצד אחד לשלול מצבים רפואיים מסוימים ומצד שני – לנסות ולספק אבחנה מדויקת. אם מדובר בטינטון שנגרם מזיהום – תקבלו טיפול אנטיביוטי. טינטון שנובע מהצטברות שעווה יטופל בשטיפת אוזניים, ובמקרה של הדרדרות בשמיעה, הטיפול בה עשוי להקל על הטינטון. מה בנוגע לטינטון קבוע ומתמשך שלא נובע מהגורמים שצוינו? בואו נתחיל מהשורה התחתונה: לטינטון מהסוג הזה אין תרופה. אבל – וזה "אבל" גדול – יש מספר טיפולים שיעזרו לכם להתמודד עם הטינטון. אפשר אפילו לשלב מגוון טיפולים, כדי להעצים את ההשפעה שלהם עלינו. הטיפולים כוללים טיפולי הרפיה והרגעה, טיפול קוגניטיבי התנהגותי, טיפול באמצעות צלילים או טיפול באימון חוזר לטינטון. תכנית הטיפול היא אישית ומותאמת למצבכם הרפואי ולחומרת הטינטון. הכתבה נכתבה בשיתוף ובסיוע חנה ביבי, קלינאית תקשורת ארצית במכבי.

קיץ, חופש גדול. אתם הולכים לים ונערכתם כמו שצריך, עם כובע, קרם הגנה, מים וקופסה מלאה באבטיח, ועדיין, כדאי להיות מודעים לסכנות שטומנת בחובה מכת החום, שגובה מדי קיץ לא מעט קורבנות.מכת חום, שפעם הכרנו כ-״מכת שמש״, מוגדרת ככזאת כשטמפרטורת הגוף חוצה את ה-40.5 מעלות צלזיוס ומנגנון וויסות חום הגוף נפגע. מצב כזה עלול להוביל לנזקים – מהכבד דרך הלב והכליות ועד המוח. מדובר על אפשרות של פגיעה לטווח ארוך ואפילו מוות. את מכות החום אפשר לסווג לשני סוגים: מכת חום קלאסית, שנגרמת מחשיפה לחום גבוה, בלי צל ולמשך זמן ממושך. האוכלוסיות הפגיעות במקרה הזה כוללות תינוקות, אנשים מבוגרים, חולים במחלות כרוניות, דרי רחוב, ועוד. סוג נוסף הוא מכת חום שנובעת ממאמץ. בקטגוריה הזאת כלולים גם אנשים בריאים בשיא כוחם – מחיילים באימונים ועד ספורטאים שמותחים קצת יותר מדי את הגבול, במאמץ יתר, וללא מודעות לסכנה שבאימון במזג אוויר חם ולח. חשוב לדעת, שצריכת אלכוהול או תרופות מסוימות, כמו כאלה להורדת לחץ דם, עלולה להגביר את הסכנה למכת חום. התסמינים של מכת חום עשויים לכלול שינויים במצב ההכרה, כמו בלבול וחוסר התמצאות במרחב, האדמת העור, כאבי ראש, נשימות מהירות, סחרחורת, תשישות קשה, תגובות איטיות, פרכוסים ועוד.קחו בחשבון שלפעמים, לפני מכת החום תחוו "תשישות חום". התופעה הזאת אמנם קלה יותר, אבל אם לא מטפלים בה מיד, היא עלולה להתפתח למכת חום. הנה הדרכים להימנע ממכת חום, וגם לטפל בה:אז מעבר לעצות המובנות מאליהן, שכוללות חשיפה מוגבלת לסביבה חמה והימנעות ממאמץ-יתר בעומסי חום, יש כמה שיטות שימזערו את הסכנה בזמן שאתם מבלים בים או בטיול בקיץ. לבשו בגדים רפויים יחסית וקלילים, מבד "נושם" שמנדף זיעה, וכדאי בגוון בהיר. כובע זה מעולה, אבל כובע שהוא גם בהיר וגם רחב שוליים, עדיף הרבה יותר. הימנעו משהות ממושכת במקומות סגורים ולא מאווררים, כולל כמובן מכוניות סגורות. שתו גם כשאתם לא צמאים. לפעמים הגוף דורש נוזלים בלי שתרגישו צורך. מדד אמין לכך הוא צבע השתן – ככל שהוא כהה יותר, כך תידרשו לשתות יותר. במצב של מכת חום, הדבר החשוב ביותר לעשות הוא להזעיק מד"א. עד שהם יגיעו, הורידו את טמפרטורת הגוף באופן מיידי. העבירו את מי שסובל ממכת חום לאזור קריר והסירו ממנו בגדים מיותרים. אם יש בסביבה קרח, אפשר להניח אותו בבתי השחי ובמפשעות. גם מאוורר ושטיפה במים יהיו תוספת רצויה. לגבי ילדים – מומלץ גם לקלח אותם במים קרים כדי לצנן את הגוף. בנוסף, יש להרבות בשתייה. ובשום אופן אל תתנו לאדם תרופות להורדת חום!אז מזגן זה נחמד ונעים, אבל אל תתמכרו, כי הקיץ מזמן המון חוויות ובילויים בחוץ. החוכמה היא פשוט לעשות את הדברים בצורה נכונה ומתונה. כמו כל דבר בחיים.הכתבה נכתבה בסיוע ד"ר אודי דרוקר, מומחה ברפואה דחופה ומומחה ברפואת משפחה ויתר לחץ דם.

האם גם אתם מוצאים את עצמכם מבלים שעות ארוכות במשרד, שעות של עבודה שמצליחות לחלחל גם אל תוך הבית, אל הזמן שלכם עם המשפחה, החברים? יכול להיות שענייני העבודה מעסיקים אתכם גם כשאתם לא עובדים? קחו בחשבון שיכול להיות שאתם מכורים. לעבודה. זה נקרא וורקוהוליזם ואתם לא לבד. המונח שימש לראשונה, בשנת 1971, את הפסיכולוג וויין אוטס, והוא הגדיר זאת ככפייה, או צורך בלתי נשלט לעבוד ללא הרף. הוורקוהוליזם לא נגמר בשעות ארוכות של עבודה, אלא קשור גם לתחושות, למניעים וללחצים שגורמים לכם לעבוד הרבה. לכן אולי גם קשה לזהות אותה. אנשים שמכורים לעבודה נאבקים להתנתק פסיכולוגית מענייני המשרד, גם כשהם לא עובדים. נושאי העבודה מטרידים אותם ללא הפסקה, וכאנשים הישגיים הם נוטים להעמיס על עצמם יותר מדי. מחקר שנעשה בנושא, מצא שלעבודה של עד שעתיים נוספות מעבר ליום העבודה המקובל יש השפעה מזערית על בריאות הלב. לעומת זאת, יום עבודה של עשר שעות או יותר נקשר לעלייה של 60% בהיתכנות לבעיות רפואיות בלב. תחת לחץ כרוני, הגוף מתחיל לראות השפעות, כמו לחץ דם גבוה ורמות קורטיזול גבוהות. זה מעמיד אותנו בסיכון גבוה יותר למחלות לב וכלי דם, סוכרת, ולתוחלת החיים בכלל. הצורך הפנימי החזק לעבוד ללא הפסקה, יחד עם הישגיות גבוהה, עלולים להוביל גם לרמות גבוהות של מתח נפשי, חרדה וקשיי שינה, והמיקוד וההשקעה הרבה בעבודה עלולים לפגוע ביכולת של האדם להשקיע בדברם אחרים, כמו בקשרים בין אישים ומשפחתיים. אז מה עושים?חשוב מאוד – לטובת בריאותנו הנפשית – לדעת לנהל נכון את הזמן ולאזן בין עבודה לפנאי ולבילוי עם חברים ומשפחה; היום אנחנו יודעים שאיזון בין עבודה ופנאי הוא חיוני ביותר גם לבריאות הגופנית שלנו. כמו כל גמילה אחרת, גם גמילה מהתמכרות לעבודה דורשת קבלה אמיצה של החלטה, פעולות לצמצום ההתנהגות ההתמכרותית והפניית קשב ומאמץ לשילוב התנהגויות אחרות.פה צריך להזכיר שהיום ברור למעסיקים יותר מתמיד שהמשאב החשוב ביותר בחברה הוא העובדים. חברה שהעובדים בה לא יזכו לשמור על אורח חיים פעיל, תזונה נבונה וזמן איכות לעצמם ולמשפחתם יסבלו במשך הזמן משחיקה, מוטיבציה ירודה, עצבנות עד דכדוך וכפועל יוצא – חוסר שביעות רצון ואפילו חוסר נאמנות לארגון.אז אל תחכו לבוסית שלכם, קבלו כמה טיפים שעשויים לעזור:התחילו בהגדרה של סדר עדיפויות. בחרו חמישה תחומים שחשובים לכם מלבד העבודה, ודרגו אותם בסדר יורד. תרגמו את ההחלטה שבחרתם לצעדים קטנים ואופרטיביים, הכריזו בקול רם לעצמכם ולאחרים שתעשו זאת והכריחו את עצמכם להפסיק לעבוד. התמידו בפעילות שאיננה עבודה, הכריחו את עצמכם לא להיות נגישים למיילים או טלפונים שקשורים לעבודה וחזקו את עצמכם תוך כדי העשייה.חשוב שתתאמו ציפיות עם הבוסית שלכם – הוכיחו שאתם יכולים להגיע לאותן תוצאות, בזמן קצר יותר כדי שתתמוך בכם בתהליך, ואם אתם עצמאים, הגדירו לעצמכם גבולות ברורים שיאפשרו להפריד בין העבודה לחיים הפרטים שלכם. ולבסוף, אל תהססו לבקש עזרה כדי לפנות זמן איכות ולהתמקד בפעילות שמעניינת אתכם.הכתבה נכתבה בסיוע ד"ר שרון פלגי, הפסיכולוגית הארצית של מכבי.

על מה אתם חושבים כשאתם שומעים את צירוף המילים "התמכרות לסמים"? סביר להניח שהדמיון שלכם ירחיק אל מחוזות רחוקים - רחוק מהבית, ובטח רחוק מהילדים שלכם. השבוע העולמי למאבק בסמים מתקרב, וזאת הזדמנות טובה לדבר על תופעה שלא הרבה מדברים עליה - התמכרויות לסמים בקרב מתבגרים. ממחקר שנערך בשנה שעברה באוניברסיטת בר-אילן עולה תמונת מצב מטרידה. 31% ממשתתפי המחקר הגדירו את עצמם כמכורים לחומרים פסיכו-אקטיביים , 4% נוספים הגדירו עצמם מכורים לקנאביס ו-2% לקוקאין, ומכיוון שמדובר בהגדרה עצמית סביר להניח שהמספרים בפועל אפילו גבוהים יותר. כידוע, שימוש בסמים מסוכן בכל גיל, אבל בבני נוער הסכנה גדולה הרבה יותר, בגלל שבשלב הזה, המח עדיין לא הגיע ל"בשלות" מלאה. בנוסף, מחקרים מלמדים ששימוש בסמים בגיל צעיר עלול לנבא התמכרות בגילים מבוגרים יותר. אם כבר דיברנו על נושא הגיל – כדאי לדעת שמעשור לעשור, הגיל הממוצע של משתמשי ומכורי הסמים הולך ויורד, ותקופת הקורונה שכולנו עברנו, על כל השלכותיה החברתיות, רק החמירה את המצב. כדאי לדעת שהסיבות לשימוש הן לא רק לחץ חברתי, מתחים או מצוקות, אלא גם סקרנות, הנאה ואפילו הורות מאפשרת. אספנו לכם רשימה של סימנים שצריכים להדליק נורה אדומה:שינויים בהתנהגות ובמערכות היחסים עם החברים או המשפחה, נשירה ממסגרות קבועות, בעיות עם החוק, תגובות מתגוננות, האשמות או התקפי זעם – כל אלה יכולים להיות סימנים רלוונטיים. בנוסף אליהם, מעברים חדים בין מצבי רוח, פגיעה בלימודים וביכולת הקוגניטיבית, שינויים בתיאבון ובהרגלי השינה, הסתגרות מרובה בחדר, היעלמות של כסף מזומן או חפצים שונים מהבית, הימצאות של חפצים לא מוכרים בחדר, כמו טבק, דבק, בקבוקים חתוכים או קשיות, שינויים במצב העיניים – שהופכות אדומות לאורך זמן או רגישות לאור, הופעה של ריחות לא מוכרים וסירוב להיבדק על ידי רופא. בשלב הזה נשאלת השאלה, מה אנחנו, כהורים, יכולים לעשות כדי למנוע מראש שימוש או התמכרות לסמים? אם כן, התשובה הפשוטה והיעילה היא טיפוח הקשר עם הילדים. גם אם זה לא תמיד נראה ככה, להורים יש את ההשפעה הגדולה ביותר על חיי הילדים. גם הילדים המסתגרים ביותר מעוניינים שההורים שלהם יהיו מעורבים בחייהם. קשר קבוע ומזמין, מפחית את הסיכון לשימוש הילדים בסמים ואלכוהול. דברו איתם על הנושא, הביעו עניין בחייהם, ועשו זאת ממקום לא שיפוטי ורגוע. במקביל, קבעו יחד גבולות ברורים ועימדו בכך, למשל, שעת חזרה מבילוי, זמן קבוע להכנת שיעורים, ועוד. במקרה שגיליתם שהנערה או הנער שלכם משתמשים או חלילה מכורים, תפעלו מיד, גם אם אתם חוששים שתהיה פגיעה ביחסים איתם, ואם זיהיתם סימנים שמעוררים חשד, פנו מיד להתייעצות עם הרופא המטפל ולקבלת הפניה למטפל או למרכז רפואי מתאים, בהתאם לנסיבות. בכל עיר פועלות יחידות לטיפול בהתמכרויות של משרד הרווחה שאפשר לפנות אליהן דרך הרשות המקומית. בימים אלה מתרחשת בישראל רפורמה בתחום ההתמכרויות, ומכבי היא הראשונה להתחיל וליישם. בחודשים הקרובים תיפתח מרפאה רב-מקצועית לטיפול בהתמכרויות של ילדים ונוער במחוז דרום של מכבי, ובהמשך – גם במקומות נוספים בארץ. הכתבה נכתבה בשיתוף מאיה מלכין, מנהלת תחום מניעה וטיפול בהתמכרויות, מערך הרפואה, חטיבת הבריאות, מכבי שירותי בריאות.

סקר מקיף ומשמעותי מצא שאחד מכל שישה אנשים חווה כאב כרוני, והמרכיב המפתיע הוא שכרבע מהם בגילי 30-18. לכאבים כרוניים יש השפעה שעשויה לדרדר את איכות החיים שלנו עד כדי מצבי חרדה, ייאוש, כעס ודכאון. האם כאב נובע תמיד מנזק גופני? האם יש כאבים שהם "רק בראש שלנו"? ולמה כאב לא באמת מחשל אותנו, אלא בדיוק להיפך? בואו נפריך כמה מיתוסים נפוצים על כאבים ונבין יותר. מיתוס ראשון - אם כואב לי – זה אומר שנגרם לי נזק:לא תמיד. לכאב יש מרכיבים פיזיולוגיים וגם פסיכולוגיים, ולפעמים כאב עלול להתפתח גם בלי נזק ממשי לרקמה כלשהי. איך? ההסבר הוא שבאבחנות מסוימות הכאב הוא המחלה. כלומר, מערכת הכאב שלנו חווה שינוי במצבים שונים, ולא ידוע מה המקור לשינוי. זה המצב בפיברומיאלגיה.מיתוס שני - אם אתמקד במחשבה על הכאב– הוא ייחלש:לא נכון. התמקדות בכאב תגרום לו להיות משמעותי יותר, אז השתדלו להעסיק עצמכם בדברים שיסיחו את דעתכם. זה עשוי בהחלט להקל.מיתוס שלישי - הטיפול בכאב יצליח רק אחרי שמגלים את המקור שלו:לא תמיד אנחנו יודעים מה מקור הכאב. כך למשל, כ-80% מכאבי הגב התחתון מוגדרים ככאב גב לא ספציפי, משום שאין לנו יכולת להוכיח בבירור איזו רקמה היא המקור, ולכן חשוב מאוד לטפל בכאב מהסוג הזה. מיתוס רביעי - אם לכאב אין מקור – אז הוא לא "אמיתי":לא נכון. אין דבר כזה "כאב לא אמיתי". כאב מוגדר כחוויה תחושתית ורגשית ולכן סובייקטיבי. המשפט "הכל בראש שלכם" שגוי לחלוטין. בהקשר הזה, חשוב להבין שהכאב הכרוני "גר" במוח - והמוח הוא זה שמגדיר את החוויה וקובע איך נתמודד עם הכאב, כך שלמעשה אפשר לומר שהטיפולים למיניהם נועדו לאמן את המוח מחדש ולשנות את עוצמת הכאב או ההתמודדות. מיתוס חמישי - צריך להפסיק את הטיפול התרופתי כשחווים הקלה:לא מדויק. כמובן, אם מדובר בכאב ראש מקרי שחלף, ברור שיש להפסיק את הטיפול, אבל אם מדובר בכאב מתמשך, צריך להמשיך בטיפול התרופתי שהרופא קבע לכם, כדי לשמור עליו במצב נשלט או מאוזן. במקרים כאלה, הפסקת הטיפול או הפחתת המינון ייעשו רק על ידי הרופא. מיתוס שישי - כאב יחשל אותי:גם זה לא נכון. כאב לא מחשל גופנית ולא מנטלית, למעשה, הוא עלול לגרום לאי שקט, כעסים, ייאוש ואי ודאות באשר להחלמה. חשוב לטפל בכאב אקוטי כדי למנוע מעבר לכאב כרוני. ולא לשכוח, כאב אקוטי הוא סימפטום, כאב כרוני הוא מחלה. מיתוס שביעי - כשכואב – אסור לזוז וכדאי להישאר במיטה:לא מדויק. ככלל, תנועה היא אחת ממנגנוני הריפוי החשובים והעוצמתיים ביותר בלא מעט מחלות - גם בכאב. יחד עם זאת, חשוב לבחון כל מקרה לגופו. התנועתיות עלולה להחמיר את הכאב ולגרום לנסיגה במצב הרפואי. לכן, חשוב למצוא את האיזון שנכון לכם, בהתחשב בזה, שבמצבים רפואיים זהים, אנשים שונים יגיבו באופן שונה. והמיתוס האחרון - לפעמים פשוט חייבים לחיות עם כאב:גם זו טענה לא נכונה. יש מצבים רפואיים שבהם הכאב הוא המחלה עצמה או שהוא מלווה מחלה מסוימת, ולכן לא חולף לחלוטין, ועדיין לא נחסוך במשאבים כדי לפעול ולהפחית את הכאב ולשפר את התפקוד ואיכות החיים. לעולם לא נאמר למישהו "אתה חייב לחיות עם הכאב". הכתבה נכתבה בסיוע ד"ר יורם מור, מנהל תחום רפואת כאב במערך רופא ראשי.

"ממחית לכפית" - מתכונים לתינוקות ופעוטות שכל אחד יכול להכין בבית בקלות. מתי בפעם האחרונה חשבתם לתת לתינוק שלכם ריזוטו? המתכון הזה הוא לא רק סופר טעים, אלא גם מכיל את כל הערכים החשובים, שיאפשרו לתינוק שלכם להתנסות ולחוות טעמים ומרקמים חדשים, וגם צבעים עזים שיגרו אצלו את כל החושים. המתכון מכיל אפונה ממשפחת הקטניות, שהיא מקור טוב למינרלים כמו ברזל ואבץ, ומתאים לתינוקות החל מגיל שנה, אז קדימה, רוצו להכין: נתחיל במרכיבים: להכנת כדורי הריזוטו תצטרכו 2 כפות שמן זית או חמאה, בצל בינוני קצוץ דק, שן שום כתושה. זוקיני גדול מגורר בפומפיה דקה וסחוט מהנוזלים. 3/4 כוס אורז ארבוריו - האורז המיוחד לריזוטו, ¼ 2 כוסות ציר ירקות תוצרת בית, או מים רותחים, מלח ופלפל לפי הטעם, כוס אפונה עדינה מופשרת, ו- 1/2 כוס גבינת פרמז'ן, או צ'דר מגוררת דק ועלים מגבעול תימין - לא חובה. איך מכינים? מחממים תנור ל-180 מעלות. אחרי כן, מחממים את שמן הזית או החמאה במחבת ומטגנים את הבצל, השום, הזוקיני ואם יש תימין הוסיפו גם אותו, תוך כדי ערבוב של כ-5 דקות עד לריכוך. מוסיפים את האורז, הציר או המים והתבלינים ומערבבים היטב. יוצקים את תכולת המחבת לתוך תבנית פיירקס, מכסים בנייר אלומיניום ואופים כ-40 דקות עד שכל הנוזלים נספגים והאורז מוכן. מוציאים את התבנית מהתנור, מוסיפים את האפונה והגבינה ומערבבים היטב. מצננים מעט, ואז, יוצרים מהריזוטו כדורים בגודל אגוז ומגישים. בתיאבון.

אתם מכירים אותה בתור אסתמה של העור, אבל שמה הרשמי הוא אטופיק דרמטיטיס. אז במה בעצם מדובר, מהם התסמינים, האם אפשר לשפר את המצב והאם יש סיבה לאופטימיות? רמז- כן!. כדי להבין איך מתפתחת המחלה, דמיינו שהעור שעוטף אותנו הוא מעין שקית אטומה שמהווה מעין מחסום בין פנים הגוף שלנו לבין העולם החיצון. זה כמובן המצב הרצוי, אבל כשמדמים את העור דווקא לאריג בד מחורר, העניינים מתחילים להיות מאתגרים יותר לגוף שלנו. זה בדיוק מה שקורה באטופיק דרמטיטיס, כשמידת האטימות של העור נפגעת ורמת הלחות שלו יורדת’ יהיו מי שינצלו את הפירצה ויחדרו פנימה - ממזהמים וחיידקים ועד לאלרגנים ופטריות. התוצאה: יובש של העור, פריחה, גרד מציק ואפילו היווצרות של דלקות. כ- 20%-15% מהתינוקות והילדים סובלים מהמחלה הזו, ובניגוד למה שרבים חושבים – גם לא מעט בוגרים לוקים בה. בחלק גדול מהמקרים, המחלה מופיעה עוד לפני גיל שנתיים ואצל כ-50% מהילדים, המחלה תיעלם מעצמה בגיל ההתבגרות או בבגרותם המוקדמת. התסמינים של אטופיק דרמטיטיס, הם: פריחה, אדמומיות בעור עור יבש גרד שעשוי להיות חזק נגעים, שלפוחיות בצבע אדום לפעמים יופיעו מצבים כמו דלקת עיניים אלרגית, עיבוי של העור, מצב רוח רע וקשיי שינההתסמינים של המחלה מופיעים במקומות הבאים: לילדים עד גיל שנתיים: פריחה בקרקפת ובפנים, וגם במרפקים ובברכיים. מגיל שנתיים עד גיל התבגרות: פריחה בצוואר, מאחורי הברכיים ובחלק הפנימי של המרפקים. אצל מבוגרים: הפריחה תופיע במקומות שבהם היא מופיעה בגילים צעירים, אבל יכולה גם להופיע בכפות הידיים או באיזור העפעפיים. נכון להיום, אין תמימות דעים בנוגע למה בדיוק מצית את המחלה. יחד עם זאת, יש כאלה שחושבים שלמחלה יש מקור גנטי, וזה בנוסף לקשר המוכח למחסור בחלבון, שאחראי לשמירה על לחות העור ועל תקינות השכבה החיצונית שלו, שנקרא פילאגרין Filaggrin.סיבות נוספות ידועות קשורות במרכיב הרגשי, כמו מצבי חרדה ומתח, וגם בגורמים סביבתיים מסוימים, כמו מוצרי רחצה וניקוי מסוגים שונים, חשיפה ליובש או למזג אוויר קיצוני לאורך זמן, אמבטיות ממושכות, מגע עם מתכות מסוימות כמו ניקל, חשיפה לעובש, מגע עם דשא ועוד. וכן, גם חשיפה לאבק או לחול עלולה להחמיר את המחלה.עם זאת, בדומה למחלות כרוניות אחרות, גם אטופיק דרמטיטיס מתאפיינת בגלים של התקפים חריפים לצד תקופות שקטות.אז איך מאבחנים אטופיק דרמטיטיס ?את האבחון מבצע רופא עור לפי מספר פרמטרים: קודם כל, הוא יבדוק חזותית את מראה העור והנגעים. בהמשך הוא יתשאל את המטופל לגבי מצבו הנוכחי ועברו הרפואי, ולפעמים גם ימליץ על בדיקת דם ובדיקות נוספות כדי לשלול מצבים רפואיים עם תסמינים דומים. חשוב לדעת שלא מדובר במחלה מסוכנת, וגם לא מדבקת, ועם זאת, ומכיוון שחולי אטופיק דרמטיטיס חשופים יותר לזיהומים, חשוב מאוד להישמר, כדי למזער את האפשרות לפגיעה באיכות החיים. צריך להקפיד להימנע מאותם גורמים סביבתיים שגורמים להחמרה או להתפרצות המחלה, ולצורך הקלה, נמצא שמריחת קרם לחות מסוים עוזרת לשיפור בתסמינים. אם המחלה מחמירה, רופא העור ירשום לכם תכשירים שמכילים סטרואידים או תרופות אחרות, בהתאם למצבכם.במצבים קשים במיוחד, או בכאלה שהמחלה לא מגיבה לטיפול, יוצעו לכם תרופות ביולוגיות או פוטותרפיה, שירפאו את הנגעים בעור ויקלו על התסמינים. כדאי גם לדעת שבימים האלה נערכים בעולם מחקרים לפיתוח תרופות מתקדמות נוספות, כך שיש למה לצפות.

כשאנחנו מגיעים לקבל הערכת התפתחות בטיפת חלב, יש מין תחושה של מבחן שאנחנו והתינוק שלנו צריכים לעבור. האם המשקל תקין, כמה מילים מצופה ממנו שידע לומר, ומה עושים אם יש עיכוב התפתחותי? ישבנו עם ממונה תחום טיפת חלב במכבי לשיחה צפופה, כדי להבין למה, אנחנו ההורים, צריכים לצפות בכל גיל והאם יש סיבה לדאגה כשאנחנו מרגישים שהתינוק שלנו לא עומד בקצב, לכל ילד תהליך התפתחות שונה מגיל לידה ועד ל - 6 שנים. נתחיל בבסיס המובן – התינוקות נולדים שונים זה מזה. שונים מבחינה גנטית, פיזית ומזג אישי, וכשלזה יוצקים שינויים נוספים, כמו הסביבה שבה הילד גדל, היחסים עם המשפחה, תגובות ההורים לצרכים של הילד, הזדמנויות ללמידה והתנסות, לכל אלה יש השפעה על ההתפתחות שלהם, על האישיות, ותפיסת העולם.אז נכון, לכל ילד יש קצב משלו, ועדיין, יש טווח זמן לביצוע פעולות מותאמות גיל. בגלל זה, חשוב לאתר ילדים שההתפתחות שלהם חורגת מחוץ לטווח, מוקדם ככל האפשר, כדי לחזק ולהפנות לאבחון ולהתערבות מוקדמים, וכמובן לתת מענה לחששות של ההורים.בכל ביקור בטיפת חלב, האחות מבצעת הערכת התפתחות. ההערכה מתבססת על רצף של רכישת מיומנויות שונות ומותאמות גיל, כמו מוטוריקה עדינה, מוטוריקה גסה, שפה וחברה. השאיפה היא להתבסס על התבוננות בילד ובהורה, אבל אם זה לא מתאפשר, משתמשים גם בתשאול ובדיווח של ההורים.כדי שההערכה תתבצע כראוי, חשוב לוודא שהילד מרגיש טוב, לא רעב או עייף, וכמובן גם שהסביבה מאפשרת, כמו טמפרטורה מתאימה ואווירה נעימה. הבדיקה מתבצעת בד״כ בחדר האחות, אבל חשוב להתייחס לפעילות הילד גם בחדר ההמתנה, שם אולי ירגיש הילד בנח יותר ויאפשר התרשמות מלאה של האחות.דברים נוספים שהאחות לוקחת בחשבון, כשהיא מבצעת את ההערכה, הם הסביבה שבה הילד גדל, התרבות והשפה.אז מה מעורר חשש ומתי שולחים לבדיקה נוספת? החשש עולה כשמזהים נסיגה. הזיהוי הוא בעיקר לפי מדרגות ההתפתחות האופייניות לכל גיל, ולפעמים, האחות תפנה להמשך בירור גם במקרה שתזהה עיכוב כזה, על בסיס הניסיון והאינטואיציה שלה. ההפניה עוברת לרופא מטפל והוא ישלח, לפי הממצאים לגורמים נוספים כמו לבדיקת שמיעה, לבדיקת ראייה, או למכון להתפתחות הילד. במכון מתבצעים טיפולים כמו פיזיותרפיה, קלינאות תקשורת וטיפול בריפוי בעיסוק.חשוב שאנחנו, ההורים, נדע שכל המידע נמצא אצל אחות טיפת חלב, היא המומחית בתחום, יש לה את הידע, ההכשרה והניסיון, וחשוב לא פחות שנדע שהמטרה היא לא לחפש בעיות או לבחון את הילדים ואת עצמנו – המטרה היא לאתר עיכוב התפתחותי שעלול להשפיע בהמשך, ושרצוי לטפל בו בזמן. האחיות בטיפת חלב תמיד לטובת הילד וההורה.הכתבה באדיבות מירה קולא, אחראית תחום טיפת חלב במכבי.

כמעט כולנו כבר היינו שם. הוא יכול להתחיל בזחילה איטית ומרומזת או בהפתעה גמורה – אבל כשהוא מופיע, אנחנו מיד רצים לגוגל כדי לחפש, להבין, לנסות להירגע. אנחנו מדברים כמובן על כאב גב, אחד הכאבים הכי מושמצים, וגם הכי נפוצים בעולם המודרני.אז כדי לעשות סדר בדברים, פנינו לשירי לוין, רכזת ארצית של פיזיותרפיה מקוונת ומנהלת מכון פיזיותרפיה של מכבי ברמלה, ששמחה לשבור לנו כמה מיתוסים בנושא. אז הישענו לאחור, אם אתם מסוגלים... והשכילו.מיתוס מספר 1: צילום רנטגן או הדמיית CT יגלו לי למה כואב לי הגבלא נכון! יש אנשים שהממצא לגביהם מעיד על בלט או פריצת דיסק, אבל הם לא מרגישים כאבים בכלל, ויש מי שכל ההדמיות שלהם תקינות לחלוטין, ובכל זאת סובלים מכאבים חזקים. במילים פשוטות, הממצאים מההדמייה לא בהכרח מסבירים למה כואב לכם. בכל מקרה, יהיו מצבים שבהם יפנו אתכם לצילום רנטגן, CT ו-MRI כדי לאבחן את מה שדורש ברור רפואי נוסף. מיתוס מספר 2: אם הגב כואב, סימן שנגרם לי נזקלא נכון! זה שעשיתם תנועה מסוימת והתעורר כאב חד, ממש לא אומר שנגרם נזק לרקמה. כל זה לא אומר כמובן שבמצב של כאב חריף כדאי להשתתף בתחרות נינג'ה ישראל, ועדיין, אל תפחדו לזוז. מיתוס מס' 3: אם אתכופף קדימה או ארים משהו בזמן שכואב לי הגב, הכאב רק יחמירלא נכון! הגב שלנו נועד להתכופף. למעשה, הרבה פעילויות יומיות שלנו כרוכות בכיפוף. אנחנו מתוכנתים לזה. אז נכון, במצבי כאב מסוימים הגב לא יאפשר לנו להתכופף, ועדיין כדאי לבצע תנועות עדינות עד להקלה. בכל מקרה, פעולות כיפוף שנעשות בצורה מתונה יכולות אמנם לכאוב, ועם זאת, יש תועלת בפיתוח כח וגמישות, וזו עוד סיבה מצוינת לשמור על אורח חיים בריא ופעיל, ולבצע אימוני כח באופן מסודר ובהתאם למצב הרפואי שלכם. מיתוס מספר 4: כשהגב כואב, הכי טוב זה להישאר במיטהלא נכון! למעשה, הדבר הכי גרוע שאתם יכולים לעולל לגב שלכם הוא לשכב במיטה ימים ארוכים. אז כן, אם כאב חריף במיוחד תקף אתכם, אפשר להפחית בפעילות, אבל אחרי יומיים-שלושה מומלץ לחזור לפעילות שגרתית בהדרגה. מתחילים עם הליכה עדינה ומוסיפים עוד ועוד תנועתיות מדי יום. מיתוס מספר 5: כדי להעלים או לשפר את מצב הכאב בגב התחתון, צריך לעבור ניתוחממש לא! לשמחתנו, הרפואה המערבית מספקת כלים להתמודדות עם מצבי קצה, ואכן קיימים מצבים כאלו בגב התחתון, אבל הסימפטום העיקרי במקרים האלה הוא לאו דווקא הכאב החריף. רוב כאבי הגב לא מצריכים ניתוח, ויש מקרים שבהם ניתוח עלול אפילו לפגוע ביכולת ההחלמה. ניתוח נדרש במקרים נדירים למדי, כיש פגיעה נוירולוגית, מחלה חמורה, פציעה וכדומה. מיתוס מספר 6: אין פתרון לכאב הגב שלילא נכון! בהחלט יש פתרון לכאב ואפשר להגיע למצב של שליטה בו, כמו גם למצב שבו הוא יופיע בהתקפים קלים. הענקת משמעות חמורה יתר על המידה לכאב יוצרת מעגל של התנהגות הימנעותית, כאב ומוגבלות. כדי לצאת מהמעגל הזה חשוב לאמץ אורח חיים תנועתי יותר, ובמקביל לפנות לייעוץ, או לטיפול פיזיותרפיה. בנוסף, ישנו המרכיב הנפשי. בתקופות קשות או לחוצות, כואב לנו יותר. כך שמומלץ להיות מודעים גם לרובד הזה כשאנחנו מבקשים להקל על הכאב. מיתוס מספר 7: חגורות גב תמיד עוזרותלא נכון! בהרבה מקרים, חגורות גב רק מקבעות את המצב ולא מאפשרות גמישות או עבודה של השרירים. אמנם במצבים נקודתיים חגורות גב יכולות לסייע, אבל חגורת גב באופן גורף או קבוע? ממש לא. מיתוס מספר 8 ואחרון: אני לא יכול!כל אחד ואחת יכולים לשנות אורחות חיים ולהטמיע פעילות גופנית סדירה בשגרת היומיום. תתאמנו, תזוזו, תחזקו - ותשפרו את מצב הכאב שלכם.

לפעמים, נחירה היא רק נחירה. המשפט הזה אולי נכון לנוחר עצמו, אבל בטח לא למי שלידו, במיוחד לא במקרים מחרישי אוזניים. ידעתם שבמצבים מסוימים, יש נחירות שעוצמת הרעש שלהם מגיעה עד ל-50 דציבלים? כדי להבין, 50 דציבלים הם כמו לעמוד מטרים בודדים מאוטובוס נוסע.וקבלו עוד עובדה: אמנם רוב הנוחרים הם גברים, אבל יש גם נשים במשוואה הזאת, והנתון המהותי יותר מדבר על כך שכ-30 אחוזים מהאוכלוסייה נוחרים באופן משמעותי. אז הנה כל מה שחשוב לדעת על נחירות, דום נשימה בשינה – וגם הפתרונות שהרפואה יודעת להציע לנוחרים. נחירות: למה הן קורות?יש לא מעט סיבות שגורמות להרבה מאיתנו לנחור: משקל יתר, מבנה הענבל, מבנה הלסת התחתונה שקדים מוגדלים, חסימה באף ועוד. כל אלו הם למעשה גורמים מבניים שעלולים להצר את נתיב האוויר בזמן הנשימה. במקרה כזה, האוויר שנאלץ לעבור בנתיב הצר, יוצר רטט וקריסה של הרקמות באזור, והתוצאה: נחירות, ולפעמים גם חסימות משמעותיות יותר של דרכי האוויר שיובילו לדום נשימה.לפני שנתייחס לעניין הנזק האפשרי, ותסמונת דום נשימה בשינה, חשוב לציין שאמנם הנחירות כשלעצמן לא מסכנות חיים, אבל הן עלולות לגרום לשינה לא מיטבית, שתוביל לתפקוד ירוד במהלך היום. בנוסף, נחירות מעלות את הסיכון ללקות במחלות לב וריאה, וגם להפחית את הדחף המיני, ועוד לא דיברנו על הרעש של הנחירות, שפוגם באיכות השינה של מי שלצדכם.אז מתי כדאי להיבדק?נתחיל ברעש המפריע של הנחירות, שדי בזה כדי להתייעץ עם רופא המשפחה, עם הפניה לרופא אף-אוזן-גרון. תופעות נוספות שאם פגשתם אותן כדאי לפנות להתייעצות: עייפות וישנוניות במשך היום. גרון יבש או כואב. כאבי ראש בבוקר. קשיי ריכוז וזיכרון. חרדה. דיכאון. כעסנות וחוסר סבלנות. חוסר עניין במין. ואין אונות אצל גברים. ועכשיו לתופעת דום הנשימה בשינה.בדום נשימה חסימתי בשינה מתרחשות הפסקות נשימה במהלך השינה. המצב נגרם מצניחת השרירים והרקמות הרכות שתומכים בלשון, בשקדים ובחך הרך, ובזמן שהשרירים האלה רפים, דרכי האוויר בגרון נעשות צרות ועלולות אפילו להיחסם. התוצאה: נחירות חזקות ופגיעה באספקת החמצן לגוף שמגרה את המוח להעיר את האדם משנתו כדי שדרכי האוויר ייפתחו מחדש ויאפשרו לו לנשום באופן תקין.המחסור בחמצן גורם לאדם לעבור לשינה פחות עמוקה ואפילו להתעורר כדי להחזיר את הנשימה התקינה. עם זאת, כשהאדם שב ונרדם, חוזרים חלילה אירועי דום הנשימה, שעלולים להתרחש אפילו מדי דקה במהלך כל הלילה. הפסקות הנשימה החוזרות עלולות לגרום לאדם לחוש עייפות רבה למחרת אבל בגלל שהוא לא זוכר את הפסקות הנשימה במהלך השינה הוא בכלל לא מודע לזה שלא ישן טוב בלילה. בישראל, 4-10 אחוזים מהגברים לוקים בדום נשימה חסימתי וכ-2-5 אחוזים מהנשים.דום נשימה חסימתי בשינה לא מטופל, עלול להגביר את הסיכון ללקות ביתר לחץ דם, התקף לב, שבץ, הפרעות בקצב הלב, השמנת יתר וסוכרת סוג 2. קיימים הרבה אמצעים שיפחיתו את הסימפטומים. במקרים קלים, ירידה במשקל תעשה את העבודה. במקרים אחרים, אפשר להשתמש במכשיר CPAP, שמזרים אוויר דרך מסיכה ויוצר לחץ חיובי על דרכי הנשימה, באופן שמונע את חסימת נתיב האוויר. פתרון נוסף, ומקובל מאוד מגיע בדמות התקן דנטלי. ד"ר דורון חיים, סמנכ"ל רפואה במכבידנט מסביר שהתקן מהסוג זה עשוי להועיל במקרה של דום נשימה קל יחסית. מדובר בהתקן נשלף מסיליקון, שמותאם למבנה הלסת של המטופל. רופא שיניים המומחה בטיפול בנחירות ובדום נשימה חסימתי בשינה יידע להתאים את ההתקן למטופל. במקרים קשים במיוחד, נדרש ניתוח.בכל מקרה שבו מתעורר חשד לדום נשימה בשינה, הרופא עשוי להפנות אתכם לבדיקה במעבדת שינה. עם זאת, כדאי לדעת שכיום אפשר לבצע בדיקת שינה אצלכם בבית, באמצעות ציוד שמקבלים הביתה ומחזירים למחרת.תישנו על זה.  

את פופאי התרד עשה ממש ממש חזק, אבל גם מחוץ לסרטים המצוירים יש לתרד סגולות שהופכות אותו לירק מזין ובריא. נטלי ברקאי, דיאטנית קלינית במכבי, עזרה לנו לרכז את הסגולות של התרד, ויש לנו בשבילכם גם מתכון לפשטידה נהדרת. עלי התרד עשירים במינרלים, ברזל, סידן, אשלגן ובויטמין K ו-A. הנה מידע קצר לגבי כל אחד מהם: נתחיל בברזל. הברזל שותף בתהליכים אנזימטיים וחמצניים. הוא רכיב מרכזי בתאי דם אדומים ובהמוגלובין והוא נשא החמצן בגוף. חסר בברזל עלול להוביל לאנמיה, שמתבטאת בחולשה ועייפות. הברזל מהחי, מבשר בקר או הודו בעיקר, נספג טוב יותר מאשר ברזל שמגיע מהצומח - מירקות ירוקים עליים או קטניות. הדרך לשפר את ספיגת הברזל מהצומח היא על ידי שילוב של ויטמין C באותה הארוחה. למשל אכילת פלפל או עגבנייה לצד התרד. גם תות, גויאבה, קיווי או פרי הדר יעשו את העבודה. לעומת זאת, סיבים תזונתיים וקפאין מעכבים את ספיגתו של הברזל ולכן יש להימנע משתיית קפה או תה בצמוד לארוחה עשירה בברזל לשיפור הספיגה. נמשיך לסידן. הסידן שותף בתיווך תהליכים תאיים ועצביים וחיוני לפעילות השרירית. הסידן הוא רכיב מרכזי במינרליזציה של העצמות והשיניים. 99% מהסידן בגוף נשמר בעצמות ובשיניים ולכן הרמות בדם לא מצביעות על הרמות שלו בגוף. חסר בסידן עשוי להוביל לדלדול עצם - אוסטיאופורוזיס, התכווצויות שרירים , בעיות לב ובעיות גדילה. המקורות העיקריים של הסידן הם מוצרי חלב וסויה, עצמות דגים (למשל בסרדינים), והוא קיים גם בירקות ירוקים עליים. ויטמין K הוא ויטמין חיוני לתהליכי קרישת הדם, בניית העצמות וכלי הדם. הוויטמין מיוצר במעי הגס על ידי חיידקים ששוכנים בו. יש מעט מקורות תזונתיים שמספקים אותו, כמו ירקות ירוקים עליים, ביניהם התרד, תה ירוק ומוצרי סויה. למי שצורך נוגדי קרישה חזקים כמו קומדין, חשוב להיזהר שלא להגביר את צריכת הויטמין יתר על המידה, כדי לא לשבש את רמת קרישיות הדם. ויטמין A מחזק את מערכת החיסון, חשוב לראייה ולעור ולמערכות הרבייה העיכול והשתן. יש לציין שלעודף בויטמין A יש רעילות ולכן לא מומלץ ליטול כמויות גדולות שלו, דבר שעלול לקרות בעיקר מצריכת יתר של תוספי תזונה. ויטמין A קיים בעיקר בירקות ופירות בעלי צבעים עזים. נחזור לתרד: עלי התרד משתלבים מעולה בתבשילים וגם כעלים חיים. העלים בשרניים ובעלי טעם דומיננטי, ואפשר לשלב אותם בסלטים, בשילוב פרי או ירקות נוספים, בפשטידות ומאפים, עם או בלי גבינות ובתבשילי ירקות ובשר, כמו שתוכלו למצוא במתכון שהכנו לכם להכנה של פשטידת עלי תרד מופחתת קלוריות עם גבינות. המצרכים: שקית סנפרוסט מופשרת של עלי תרד או קופסא של עלי תרד מבושלים וסחוטים היטב גביע קוטג' 5% גביע גבינה לבנה 5% 250 גר' גבינה בולגרית 5% או כנען 5% או ריקוטה 5% 4 ביצים 3 כפות קוואקר חצי שקית אבקת אפיה- לא חובה מלח פלפל לפי הטעם איך מכינים? מערבבים את המצרכים יחד בקערה. שמים בתבנית עגולה או 2 תבניות אינגליש קייק, עדיף תבניות מסיליקון כך אין צורך לשמן. אופים בתנור כ-45-50 דקות, בחום 180 מעלות, עד שהפשטידה יציבה ושחומה. את הפשטידה אפשר לחלק ל-8 מנות ובתוספת סלט תהיה לכם ארוחה משביעה וטעימה העשירה בחלבון, סידן, ויטמינים ומינרלים.

מה עולה לכם לראש כשאתם שומעים את המונחים "אפילפסיה" או ״מחלת הנפילה״? רובנו כנראה מדמיינים תמונה דרמטית של פרכוסים אלימים והפרשת קצף לבן מהפה, אבל למחלה הזאת, שמכונה בעברית - "כיפיון", יש סוגים שונים עם תסמינים שונים באופי ובחומרה. ד"ר ברוך אלעד, מומחה לנוירולוגיה במכבי שירותי בריאות, מסביר על התופעה ועונה על השאלות הנפוצות. אפילפסיה היא מחלה נוירולוגית שנחלקת לסוגים שונים. המחלה חוצת גילים ושכיחה למדי, וכאחוז אחד מאוכלוסיית העולם סובל ממנה. מדובר בהתפרקות חשמלית בו-זמנית לא תקינה של קבוצת תאים במוח או של כל המוח, שגורמת לתופעות קוגניטיביות, חושיות או התנהגותיות חריגות. האירוע הזה פתאומי ובלתי-צפוי, והוא חוזר על עצמו ומשבש את תפקוד החולה. התסמינים למחלה יכולים להתבטא בהבזקי אור או נמלול במקום כלשהו בגוף, תחושות פחד או עילוי קיצוניים, תנועה פתאומית כמו קפיצות גפה, פלג גוף ואפילו פרכוסים. ההתקף יכול להיות חלקי, ולהישאר בתחום של קבוצת תאים, או להתפשט לכל המוח. במקרה כזה ייתכנו תופעות של פרכוסים ואובדן הכרה. התקפי אפילפסיה נוטים לחזור על עצמם, כך שקשה להתעלם מהם, ולכן הצעד הנכון הוא לפנות לבדיקה. האבחנה מתחילה בתשאול ותחקור על אופי ההתקפים. במקרה של חשד לאפילפסיה החולה יופנה לבדיקת EEG, שבוחנת את הפעילות החשמלית של המוח. כאן נבהיר, שכיוון שלרוב, הבדיקה לא תתקיים בזמן התקף, תשובה שלילית לא שוללת בהכרח את המחלה, ובגלל זה, כנראה, נבצע בדיקות נוספות. בנוסף לאבחון המחלה, נבדוק גם מה הסיבה להתקף. יש סיבות רבות אפשריות: מבנה מוח לא תקין, גידול או אנומליה בכלי הדם; חילוף חומרים לא תקין; סיבות מבניות גנטיות; מחלות דלקתיות של המוח; ועוד. ובסוף – ננסה למצוא את מיקום קבוצת התאים הבעייתית.הטיפול במחלה מתאפיין בכמה מישורים: מישור ראשון הוא הטיפול התרופתי למניעת התקפים – יש הרבה תרופות שפועלות במנגנונים שונים להפחתת היכולת של אותם תאי המוח להתגרות בצורה לא תקינה. להצלחת הטיפול התרופתי חשוב שהמטופל ישתף פעולה, וייטול תרופות באופן מסודר ורציף. במידה שבבדיקות נמצאה סיבה מבנית, כמו גידול או אנומליה בכלי דם, רצוי לשקול גם טיפול כירורגי. בנוסף, אם האפילפסיה לא מגיבה לטיפול תרופתי, ובתנאי שאנחנו מזהים את המוקד במוח, ואם התנאים מאפשרים, אפשר לכרות אותו. אפשרות שלישית היא התקנת קוצבים חשמליים למיניהם, או טיפולים מתקדמים אחרים שיאפשרו שליטה בהתקפים. הבעיה היא שהטיפול לא מתאים לכולם ולא תמיד יעיל מספיק. הערה נוספת של ד״ר ברוך היא שהחוק מחייב את הרופא לדווח על מטופל עם אפילפסיה למכון הרפואי לבטיחות בדרכים, ששוקל אם להתיר לו לנהוג, בהתאם לחומרת התסמינים, התדירות שלהם ושיקולים נוספים. בדרך כלל חולה אפילפסיה מאוזן, שלא חווה התקפים במשך שנה, יכול לנהוג – בתנאי שהוא ממשיך את המעקב ואת הטיפול.

איגוד רופאי המשפחה בישראל הגדיר לאחרונה את ההשמנה כמחלה כרונית. במקביל, אנחנו שומעים יותר ויותר על טיפולים תרופתיים שונים, שכוללים נטילת כדורים וזריקות הרזייה. על מה מדובר? במה זה כרוך? והאם מדובר בטיפול לכל החיים? קבלו את המדריך המקוצר לטיפול תרופתי בהשמנה. נתחיל בזה שלא נגלה לכם סוד גדול אם נספר לכם שהשמנה הוכרזה כמגפה עולמית, ושבישראל יש מאות אלפי גברים ונשים – כמו גם מספר לא מבוטל של ילדים וילדות – שסובלים מהשמנת יתר. יחד עם זאת, לא רבים מודעים לעובדה שלאחרונה, הגדיר איגוד רופאי המשפחה בישראל את ההשמנה כמחלה כרונית לכל דבר. מיכל סוקמן, דיאטנית וראש תחום תזונה במחוז מרכז של מכבי, מסבירה שהסיבה להגדרה הזו נובעת מהעובדה שלאורך זמן, השמנה עלולה להגביר את הסיכוי להתפרצות מחלות אחרות, כמו מחלות לב, סרטן, מחלות כלי דם, בעיות אורתופדיות ועוד, וזאת הסיבה שאנחנו שואפים לספק מענה בשלבים מוקדמים ככל האפשר. במילים פשוטות: הטיפול הנכון ביותר הוא המניעה, ובגיל צעיר, באמצעות חינוך והסברה לתזונה בריאה, מול הילדים וההורים יחד. לדברי סוקמן, מעבר לעניין הבריאותי, ע״י מניעה אפשר לחסוך מאוחר יותר את התסכול שעלול להיווצר אצל אלה שמנסים שוב ושוב לרדת במשקל. ובכל זאת, מה לגבי כדורים וזריקות להרזייה?בשלב הזה, כדורי הרזייה נחשבים אופציה פחות יעילה. בנוגע לזריקות – מדובר על הזרקה חד-יומית של תרופות מתאימות, אבל עוד לפני שמגיעים לזריקה, אנחנו כדיאטנים מנסים לפעול בכלים שיש לנו כדי להתאים את אורח החיים הנכון למטופל – מבחינת צרכים, העדפות ומצב בריאותי, וככה למעשה בונים מסגרת אכילה בהתאמה אישית. הרי לא כל מה שנכון לאחד יהיה נכון לאחר. כבר עברו הימים של רשימות אוכל אוניברסליות שמיועדות לכולם. מעבר לזה, חשוב לדעת שלפעמים גם ירידה של 10-5 ק"ג תביא לשיפור ניכר במדדים הבריאותיים. לדברי סוקמן, אם הרופא המטפל החליט על טיפול תרופתי, הפתרון היעיל ביותר כיום מגיע בדמות זריקות יומיות של תרופה שמדמה את פעולת ההורמון GLP1, שפועל על מערכת העיכול ומרכזי השובע במוח, ולמעשה גורם לתחושת שובע מוגברת בין הארוחות. חשוב לומר, שכמו לכל תרופה, יתכנו תופעות לוואי כמו כאבי בטן, שלשולים, בחילות ועוד. גם כאן, הדיאטנית תסייע בהתמודדות עם הקשיים שעולים, וכמובן, יש לפנות לרופא המטפל להתאמת המינון". חשוב שתדעו שזריקות לבדן לא עושות במקומכם את העבודה. הרעיון הוא לייצר הרגלי אכילה בריאים יותר במהלך הטיפול התרופתי ואם לא מאמצים הרגלים חדשים, הרי שברגע שהשפעת הטיפול תרד עם הזמן, המשקל יעלה בהתאם. מדובר במעטפת טיפולית שלמה, לרבות כלים להתמודדות עם בעיה נוספת שעלולה להיווצר בעקבות שינוי התנהגותי משמעותי. לטיפול התרופתי זכאים מטופלים בלי סוכרת, עם BMI של 30 ומעלה, או BMI של 27 ומעלה עם תחלואה מוכחת בגלל ההשמנה. בכל מקרה, הדבר נתון לשיקול דעתו של הרופא, ויש צורך במעקב במהלך הטיפול, כמו ביצוע בדיקות דם ועוד. ומה גם שמצבים רפואיים מסויימים לא יאפשרו בכלל את קבלת הטיפול. ומה לגבי ילדים? גם ילדים יכולים לקבל זריקות הרזייה, אבל במקרה הזה יש הרבה יותר מגבלות, שנובעות מגורמי השפעה נוספים מהותיים, כמו גדילה, אכילה רגשית, תנאים סביבתיים שונים ועוד. מדובר במערך טיפולי שונה לגמרי, שנעשה תחת פיקוח ומעקב צמוד יותר, כולל מעקב אנדוקרינולוגי. בסופו של יום, מדובר בטיפול לכל החיים וזו סיבה חשובה נוספת להתייחס אליו ברצינות הראויה, ולקבל מעטפת טיפולית כוללת שבבסיסה שינוי הרגלי האכילה. זה מחזיר אותנו לנקודה החשובה מכל, לפיה אין פתרונות קסם.

הירידה בשיעור ההתחסנות באוכלוסייה מעלה חשש להתפרצות של מחלות קשות שחשבנו שכבר עברו מהעולם. מחלת הפוליו שחזרה לכותרות מזכירה את מה שכבר הספקנו לשכוח. מהו "פרדוקס הצלחת החיסונים" ומה אומרים המספרים על הסיכון לעומת הסיכוי? בסוף אפריל חל השבוע העולמי לעידוד חיסונים. החיסונים נולדו במאה ה-19 וזכו מיד להיענות אדירה מצד הציבור הרחב, שראה איך מחלות שבעבר הפילו חללים רבים – הולכות ומתמעטות עם הזמן בצורה משמעותית: מכולרה, טטנוס ואדמת ועד חזרת, דיפתריה וחצבת. כיום, החיסונים הם חלק ממערכת ההתערבויות היעילות והזולות למניעת מחלות ולקידום בריאות האוכלוסייה. למעשה, מעריכים שהחיסונים מונעים 2.5 מיליון פטירות מדי שנה בעולם. עם השנים, ועם היעלמות המחלות, היו מי שסברו שאין עוד צורך להתחסן. מה היתה התוצאה? התפרצויות חוזרות ונשנות של מחלות שכבר שכחנו מקיומן. לא צריך להתאמץ כדי לזכור את התפרצות החצבת בארץ ב-2018, ובשנה שעברה וגם השנה את מקרי הפוליו. חשוב לדעת שהמחלות הקשות האלו לא ניתנות לריפוי. מרגע שאדם חלה בהן, אפשר במקרה הטוב להקל על מצבו, אבל לא יותר. הדרך היחידה למנוע אותן היא באמצעות חיסון. לצערנו, כיום יש ירידה הולכת וגוברת בשיעור ההתחסנות של ילדים – נתון מדאיג שמכין את מערכת הבריאות כולה למצב כוננות לקראת התפרצויות. המספרים מלמדים שהסיכון מתופעות הלוואי לחיסונים, שברובן קלות יחסית, זעום לעומת הסיכון שבתחלואה. אם ניקח למשל את החיסון נגד המופילוס אינפלואנזה B, הרי שהמספרים מדברים על אפשרות שלפיה 5 ילדים מתוך 100 יחוו תופעות לוואי קלות כמו חום קל או נפיחות באזור ההזרקה. לעומת זאת, 50% ממי שלא יתחסנו - יחלו במחלה שעלולה לגרום לדלקת קרום המוח. גם לתרופות שלכולנו יש בבית יש תופעות לוואי, ולמרות שבטיחות החיסונים, לעתים קרובות, גבוהה יותר מזאת של אותן תרופות – חלקנו עדיין חוששים. שגרת החיסונים היא נוהל שמלווה אותנו מגיל לידה, לגיל בית הספר, ובהמשך גם בצבא והלאה, עם "סל חיסונים" שחלקם מצוי בסל הבריאות.חלק מהחיסונים כולל: חיסון נגד אדמת לנשים בגיל הפוריות שמתכננות להיכנס להיריון, חיסון נגד שעלת לנשים הרות. להגן גם על העובר שברחם, חיסון נגד נגיף הפפילומה לילדים ולמבוגרים, חיסון נגד דלקת ריאות לגילי 65 ומעלה, וחיסון נגד שלבקת חוגרת למניעת תחלואה של הרפס זוסטר. בנוסף, ישנם חיסונים שמיועדים לקבוצות מסוימות באוכלוסייה, בעקבות מחלות כרוניות או טיפולים רפואיים שונים. כך או אחרת, מהנתונים בארץ ובעולם, אנחנו למדים היטב שהסיכון מתופעות הלוואי מהחיסונים זעום לעומת הסיכון שבתחלואה. כחלק מכפר גלובאלי, וכפי שראינו, אי אפשר להסתתר מפני ההתפרצות תחלואה של נגיף או חיידק גם אם בקצה מרוחק של העולם, לכן, אם יש אמצעי יעיל ובטוח שבעזרתו אפשר למנוע תחלואה, כדאי להשתמש בו. בכל מקרה מניעה היא הדרך הטובה ביותר לטפל במחלה.