השנה האחרונה זימנה לכולנו אתגרים לא פשוטים. סגרים שאילצו אותנו להיסגר ב"סיר הלחץ" הביתי, בעיות פרנסה, התמודדות עם חולי של הקרובים שלנו ואולי אפילו אובדן, איום על בריאותנו ובעיקר חוסר וודאות גדולה ומתמשכת.
יכולת ההתמודדות עם כל אלו שונה מאדם לאדם ותלויה במבנה האישיות וגורמים סביבתיים, אך אחד המחירים שהתמודדות זו גובה שוב ושוב היא חרדה.
ד"ר גלעד בודנהיימר, מנהל תחום בריאות הנפש במכבי, מסביר מהי חרדה ומרכז תרגילים שיעזרו לכם להירגע.
אז מהי חרדה?
חרדה היא תגובה אוטומטית של הגוף שנועדה למעשה להגן עליו. מדובר במנגנון הישרדותי עתיק שטבוע עמוק במוח שלנו, שאפשר לאבות אבותינו לשרוד בעידנים בהם תנאי המחייה היו עוינים, וכללו למשל חיות טרף שאיימו לטרוף אותם.
המנגנון הזה שזכה לימים לשם "הילחם או ברח" (Fight or flight), הוא חלק ממעגל עצבי במוח, שנועד לתרגם במהירות מסרים שמגיעים מאברי החישה שלנו, ולהכין את הגוף לתגובה המיידית החיונית להישרדות.
למרות שאנחנו חיים בעידן המודרני בו הסיכוי לפגוש ברחוב נמר שיאיים על חיינו שואף לאפס, הרי שהמערכת הסימפתטית שלנו ממשיכה לפעול כסדרה גם כשמדובר באיומים שאינם מסכני חיים ולאותת לנו להיזהר, באמצעות הזעה, דופק מואץ, יובש בפה וכו׳.
עבור המוח שלנו, מכתב פיטורין או תשלום שלא כובד בבנק, מתפרשים לא פעם כאיום שווה ערך להסתערות של דוב רעב ולכן התגובה שאנו חשים בגוף, זהה, למרות שלמעשה אנחנו לא נתונים בסכנת חיים ממשית.
כאשר אנחנו עומדים במצב שכזה, בו ה'גוף' שמופעל מהורמוני הדחק אומר לנו 'לפעול במהירות', אבל המצב בשטח דורש בעצם תגובה מושהית ואיטית – אנחנו מרגישים את הלב פועם במהירות, את השרירים נמתחים, את מערכת העיכול פועלת, אבל אנחנו לא יכולים להילחם או לברוח, או לנקוט פעולה אקטיבית כלשהי, לכן אנחנו מרגישים מצוקה וחרדה.
בהרבה מקרים, אנחנו נבהלים מהתחושות האלו והבהלה הזו גורמת להעצמת התחושות הפיזית וחוזר חלילה.
איך להתמודד עם חרדה? הנה כמה תרגילים יישומיים:
1. מודעותֿ
השלב הראשון והבסיסי הוא מודעות שבשגרה.ההבנה שזהו המנגנון וכך הוא פועל, היא שלב בסיסי ביכולת לנהל את עצמנו בתוך סיטואציה שעלולה להתפתח. ככל שתפנימו את העובדה שהגוף שלכם מגיב למעשה בצורה אינסטינקטיבית לאירוע, כך תוכלו להיחלץ מהחרדה בקלות יותר.
היכולת להיעזר בטכניקות מרגיעות, כמו כל יכולת אחרת שאנו רוצים לסגל לעצמנו, דורשת תרגול. ככל שתשקיעו יותר בלימוד טכניקות הרגעה במצבי שגרה, כך יגדל הסיכוי שבמצב אמת תהיו בעלי שליטה גדולה יותר במחשבותיכם ובגופכם.
2. הרגעת הגוף והמחשבות
השלב הבא מורכב משתי פעולות שיש לבצע במקביל: הרגעת הגוף והרגעת המחשבות.
הרגעת הגוף
הטכניקה הפשוטה ביותר היא להיות מודעים לנשימה ולהפוך אותה ממהירה ונמרצת, לאיטית יותר עם דגש על נשיפה איטית. הסיבה לכך היא שנשימות מהירות, מתאימות למצב של תגובה מהירה ונמרצת, כמו במצבי מלחמה או בריחה, אבל כאשר אנחנו איננו פועלים כך הן גורמות לתופעה הקרויה "אוורור יתר" (hyperventilation), בה אנו מנמיכים את רמות הפחמן הדו חמצני בדמנו מעבר לנדרש. לתופעה זו מתלוות תחושות כמו נימול בקצות האצבעות, תחושת ערפול ולעיתים גם עוויתות בלתי נשלטות בקצות האצבעות.
לכן, כדאי לנשום באופן מודע בקצב איטי הכוללת שאיפה עמוקה ונשיפה איטית. נשימה זו תשדר למוח שמצב החירום חלף והמערכות יתחילו לחזור לאט לאט לתפקוד שגרתי. בנוסף, אפשר לכווץ ולהרפות את השרירים בגוף בצורה יזומה, גם פעולה זו ידועה ככזו שמעבירה שדרים למוח ומאפשרת לו להרגיע את המהומה.
הרגעת המחשבות
במקביל לכל אלו, כדאי לבצע פעולות קוגניטיביות שנועדו להרגיע את המחשבות המתרוצצות במוחנו. תרגולי קשיבות (מיינדפולנס), יכולים לסייע לנו להתמקד ב'כאן ובעכשיו'. תכלית דפוס החשיבה הזה היא להרגיע את סערת הרגשות, להכניס את האירוע לפרופורציה.
היכולת להרגיע את המערכות תחזיר לכם את השליטה ובעיקר תאפשר לכם לקבל החלטות מודעות ושקולות יותר, מה שבלתי אפשרי לבצע כשהגוף בטירוף מערכות. כדאי להיעזר בלימוד עצמי דרך אפליקציות אשר מלמדות הרפיה או קשיבות (מיינדפולנס), או דרך סדנאות בנושא.
מה עוד אפשר לעשות מלבד התרגילים? מוקד טיפולי טלפוני
כאשר החרדה לא נרגעת, מומלץ מאד לשתף את הסביבה הקרובה, אבל ניתן גם להיעזר גם בגורמים מקצועיים.
מכבי מפעילה מוקד טיפולי טלפוני3028* המיועד למצוקות נפשיות של מתח ולחץ כל תחושת מועקה נפשית. קו זה מאפשר התערבות בשעת משבר, הוא שירות הזמין לכל חברי מכבי ללא הפניה וללא תשלום. הוא כולל שלושה מפגשים טלפוניים עם אנשי מקצוע מהתחום, שמסייעים תוך ימים ספורים להתמודדות וייצוב המצב. אם יש צורך ניתן לפנות להמשך טיפול אצל הגורם המתאים.
כמובן שבמקרי חירום קיצוניים ניתן לפנות אל חדרי המיון בבתי החולים הפסיכיאטריים. אבל - אם לא מדובר במקרה חירום, מומלץ מאד בראש ובראשונה לשתף את הסביבה הקרובה, לדבר ולשתף.
אם זקוקים לעזרה מקצועית - הגורם הראשון בקופה אליו מומלץ לפנות הם רופאי המשפחה, הם כתובת מצוינת להתייעצות ועזרה. הרופאים שלנו מיומנים באבחון ובהבנה של מצבי דחק, והם יכולים לסייע בעצמם ו/או להפנות אתכם לגורם המקצועי המתאים בעת הצורך.
בהכנת הכתבה נעזרנו בד"ר שרון פלגי, פסיכולוגית קלינית-מדריכה, הפסיכולוגית הארצית של מכבי.