הערוץ הקולי של מכבי

אבחון מוקדם של סרטן השד יכול להגדיל באופן משמעותי את הסיכויים לריפוי. לרגל חודש המודעות הבינלאומי לסרטן השד, ד"ר נאוה זיגלמן-דניאלי, מנהלת ארצית של תחום האונקולוגיה במכבי שירותי בריאות, מרכזת מידע מקיף בנושא.

סרטן השד הוא הגידול השכיח ביותר בנשים בעולם המערבי ובישראל. 87% מהמקרים מתגלים כשהגידול חדר לרקמת השד, ובשלב הזה הם קרויים "גידול פולשני". שאר המקרים מתגלים בשלב מאוד מוקדם, כשהתאים הסרטניים עדיין רק בתוך צינורות החלב. במצב כזה אין להם פוטנציאל להתפשט לקשרי הלימפה או לשלוח גרורות.

הגילוי המוקדם מאפשר זיהוי גידולים בשלב מוקדם יחסית, מגביר את הסיכוי להירפא ובד״כ הגישה הטיפולית תהיה קלה יותר.

אלו הבדיקות המקובלות:

בדיקת סקר בממוגרפיה:
בדיקת הסקר שמקובלת לנשים בסיכון ממוצע - היא בדיקת הממוגרפיה. זו בדיקה פשוטה שבמסגרתה מצלמים כל שד בשני מנחים, והיא מלווה לפעמים בבדיקת אולטרה-סאונד של השדיים. במרבית המכונים יש אפשרות גם לבדיקת טומוגרפיה, שהיא בדיקת ממוגרפיה במספר רב של חתכים, עם מעט יותר קרינה ורגישות גבוהה יותר לשינויים, בעיקר בשד עם "מבנה סמיך".

בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים, לנשים בנות 50-74, הוכחה כמפחיתה תמותה מהמחלה, ובהתוויה זו הבדיקה כלולה בסל הבריאות. הזכאות היא גם לצעירות או מבוגרות יותר, לאחר התייעצות וקבלת החלטה משותפת עם הרופא המטפל לגבי התועלת לעומת הסיכונים שמאפיינים את הבדיקה בגילים אלו. הבדיקה מומלצת ונמצאת בסל הבריאות גם לנשים בשנות ה-40 לחייהן, כשהן משויכות לקבוצות סיכון שעולות על הממוצע. לנשים בגילים 40-49 שנים, הבדיקה תתבצע אחת לשנה, ועבור נשים מגיל 74 ומעלה במצב רפואי טוב, מומלץ לשקול את המשך בדיקת הסקר.

בדיקת MRI שדיים:
בדיקה זו רגישה מאוד. היא נמשכת כחצי שעה ודורשת הזרקת חומר שמכונה גדוליניום לוריד. היא מומלצת החל מגיל 25, לנשים בעלות סיכוי גבוה במיוחד לחלות, כמו נשאיות למוטציות בגנים BRCA1/2 או סיפור משפחתי עשיר, והערכה של גנטיקאי לסיכון של לפחות 20% לחלות במהלך החיים.

מעבר לבדיקות הסקר, חשוב שכל אישה תהיה מודעת למבנה השד שלה. בשונה מממוגרפיה, מחקרים על בדיקה גופנית לא הוכיחו באופן גורף שיפור בהישרדות מגידולי השד, ועדיין, ישנם מקרים רבים שבהם ערנות לשינויים בשד, הביאו לגילוי מוקדם של המחלה. בכל מקרה שבו אישה חשה בשינוי במבנה השד כמו גוש, שינוי בצבע העור ובמרקם השד, כאבים חריגים, הפרשה דמית מהפטמה או פריחה מתמשכת באזור הפטמה והעטרה, יש לפנות לבדיקת רופא כירורג מומחה.

מלבד ביצוע מעקב שגרתי, מומלץ לשמור על אורח חיים בריא עם שמירה על משקל תקין, פעילות גופנית סדירה, הימנעות מעישון, תזונה נכונה עם הגבלה של שומנים מהחי וצריכת ירקות ופירות יומית, וגם הגבלת צריכת אלכוהול. חשוב לדעת שלחלק מהנשים שלהן סיכון גבוה מהממוצע, מומלץ לשקול טיפול תרופתי למספר שנים כדי להפחית את הסיכון להתפתחות המחלה.

היום, באוכלוסייה המערבית, הסיכון לחלות עומד על בין 11-13%. הסיכון עולה עם הגיל ושכיח יותר אחרי גיל 50. לרוב קשה לזהות את הגורם המחולל, ועם זאת, קיימות מספר קבוצות שמוגדרות בסיכון גבוה מהממוצע ולגביהן ישנן המלצות:

• נשים שעברו ביופסיית שד שהראתה "שינויים פרוליפרטיביים" נחשבות בסיכון פי 2-4 מהממוצע לחלות בשנים הראשונות לממצאי הביופסיה.
  
  
• בנוסף, יש נשים שמוגדרות בסיכון גבוה מאוד, למשל נשים עם פגם מולד – הסיכון של "נשאיות" באחד מהעותקים של הגנים BRCA1/2. בעיקר עם רקע משפחתי, יכול להגיע ל-60-80%. מומלץ לקיים מעקב מסודר מגיל צעיר, ובנוסף לבדיקת ממוגרפיה הן זכאיות לבדיקת MRI שנתית מגיל 25.
  
  
• לנשים מהאוכלוסייה האשכנזית יש סיכון של 2.5% להימצאות אחת מ-3 מוטציות שכיחות בגנים של BRCA1/2. הגילוי הוא בבדיקת דם פשוטה למוטציות האלו, ללא עלות וללא צורך בהפניית רופא.

חשוב לציין, שכאחוז אחד מסך מקרי סרטן השד המאובחנים הוא בקרב גברים, כשלמעלה ממחצית הגברים שחלו, הם בעלי היסטוריה משפחתית של גידולי שד. לגברים שחלו בסרטן השד מומלץ לפנות לרופא המטפל לצורך הפנייה לייעוץ גנטי.

החופשות נגמרו, הלימודים חזרו והפרעת הקשב עדיין כאן. אז איך עוזרים לילדים עם ADHD לחזור לשגרת הלימודים אחרי תקופה ארוכה בבית?

הפרעת קשב ופעלתנות יתר, או בקיצור - ADHD, זאת הפרעה נוירוביולוגית התפתחותית שמשפיעה על ילדים ומבוגרים. הפרעה כזאת יכולה להיות מאתגרת להתמודדות ויש לה השפעות פסיכולוגיות, ובעיקר תפקודיות. כ-50% מילדים עם הפרעת קשב סובלים גם מלקויות למידה.

בין הקריטריונים לאבחון הפרעת קשב: חוסר תשומת לב לפרטים בשיעורי הבית, קושי לעקוב אחרי הוראות ולסיים מטלות, קושי בארגון משימות, הסחת דעת מגירויים חיצוניים, קושי לשמור על חפצים ועוד. לגבי פעלתנות יתר נמצא: תנועתיות ותזזיתיות, פטפטנות, קושי להמתין לתור בשיחה או במשחק ועוד.

ילדים עם ADHD חווים קשיים בהתנהלות היומיומית, באותן מיומנויות חשיבה שמאפשרות לנו שליטה ובקרה על ההתנהגות, המחשבה והרגש. ילדים וגם מבוגרים, עם הפרעת קשב, הרבה פעמים יפעלו באימפולסיביות ויתקשו לסנן גירויים מסיחים. הקשיים יכולים להתבטא גם בוויסות רגשות, ובייצור מוטיבציה עצמית. כל אלה משפיעים על השתתפות הילדים בעיסוקים משמעותיים כמו למידה, חיי חברה ומשפחה, ופעילויות פנאי.

אז איך נעזור לילדים לחזור לשגרת הלימודים?
חזרה מחופשה דורשת התארגנות מחודשת, ושינוי הסביבה וסדר היום שהילדים התרגלו אליו. צריך לזכור שילד עם הפרעת קשב יכול לחוות כאוס סביב החזרה ללימודים בבית הספר, ולהתקשות לעשות את השינוי בעצמו באופן יעיל. מה שנראה לנו כמובן מאליו - מסדרים את התיק וחוזרים לבית הספר - בכלל לא מובן לילד, ונדרשת התערבות ותמיכה של ההורה בכמה מישורים:

• לפני הכל - שיחה אישית:
  כדאי לבדוק עם הילד ממה הוא חושש, לתת מקום לחששות ולחשוב ביחד על פתרונות מתאימים. לפעמים נגלה שהפתרונות מאוד פשוטים וברי ביצוע.
  
  
• ארגון מחדש של הסביבה הביתית:
  תדאגו לסביבת עבודה שקטה ומאורגנת, בלי גורמים מסיחים. תסדרו מגירות מתאימות לציוד, תיקיות נפרדות לכל מקצוע, ושיהיה לוח משימות יומי במקום בולט ונגיש.
  
  
• ארגון מחדש של תיק ביה"ס והקלמר:
  הילד התרגל לזה שבשעת למידה הציוד נמצא בהישג יד בבית. בכיתות הנמוכות חשוב להשתמש בתיק בי"ס עם מס' תאים, כדי להפריד את הציוד. קלמר צריך להכיל לפחות שני תאים – תא ראשון לציוד יומיומי כמו עפרונות מחודדים, מחדד, מחק, מספריים, דבק סטיק. בתא השני צבעים שונים. תרגילו את הילד לבדוק כל ערב את תכולת הקלמר לפי רשימה שתכינו ביחד, בהתחלה בעזרתכם, ובהמשך באופן עצמאי.
  
  
• הגדרת זמן ללמידה אחה"צ:
  חשוב להשאיר זמן לפעילויות פנאי. ילדים עם הפרעת קשב זקוקים להגדרות ברורות של מטלות וזמנים, לחלוקת המשימות לחלקים קצרים יותר, והפסקות יזומות. תקבעו מראש את זמן הלמידה - לא יותר מ- 20 דקות ברצף בכיתות הנמוכות, ושימו טיימר. הטיימר עוזר לילד לכמת את מסגרת הזמן, להתמקד ולהרגיש יותר שליטה. בזמן ההפסקה שבין המטלות, במקום לצפות במסכים, מומלצת פעילות ספורטיבית, שעוזרת להעלאת העוררות והקשב.
  
  
• התאמות למידה:
  אם הילד שלכם עבר אבחון ונמצא זכאי להתאמות שונות בביה"ס, תוודאו שהוא מקבל אותן.
  
  
• פתיחות לרעיונות מצד הילד:
  זיכרו תמיד לבדוק מה עובד ומה לא, לשנות ולהתאים לפי הצורך. מומלץ לבדוק עם הילד שלכם מה עוזר לו ותאפשרו לו להציע רעיונות.
  
  
• הדבר האחרון והחשוב ביותר- חיזוק חיובי:
  תקפידו לתת חיזוקים חיוביים ומידיים, גם על הצלחות קטנות. תזכרו את הקושי ליצור מוטיבציה עצמית. ילדים עם הפרעת קשב מוציאים הרבה אנרגיה כדי להשלים את האינפורמציה שהם מפספסים במהלך היום, כדי לזכור רצף של פעולות וכדי להתארגן, והם זקוקים לחיזוקים האלה– בעיקר למילה טובה ולזמן משותף.
  בהכנת הכתבה נעזרנו בבטי רון בצלאל – מנהלת תחום ריפוי בעיסוק במכון להתפתחות הילד במודיעין ומנחת הורים בגישת POET.

מיכל סוקמן, דיאטנית קלינית במכבי שירותי בריאות, עושה לנו סדר בדברים.

למה לחם מקמח מלא, עדיף?
קמח מלא זה קמח שנטחן מכל חלקי גרגר החיטה, כולל הקליפה שלו - הסובין, והנבט. הנבט עשיר בוויטמינים ומינרלים כמו מגנזיום, אבץ וברזל והסובין עשיר בסיבים תזונתיים. הסיבים התזונתיים מסייעים לתהליך העיכול, עשויים למנוע סרטן המעי הגס, תורמים לתחושת שובע וגם עוזרים באיזון רמות סוכר בחולי סוכרת.

הלחם האחיד או לחם מקמח כהה נטחן גם כן מגרעין החיטה וקצת מהקליפה ומהנבט, ולכן ערכו התזונתי נמןך מקמח מלא, וטוב רק במעט מהלחם הלבן שנטחן בלי הנבט והקליפה וחסר ערך תזונתי. כדי לקבל את הערך התזונתי הגבוה ביותר של הגרעין כדאי לחפש ברשימת הרכיבים את ההערה: קמח מלא נטחן מהגרעין בשלמותו. לגרעיני הדגן השונים יש איכויות תזונתיות שונות וכדאי לגוון את סוגי הלחם שאנחנו בוחרים ואוכלים.

מה לגבי ״לחם קל״?
הלחם הקל אוורירי יותר ולרוב עשיר יותר בחלבון הגלוטן. הוא קל יותר גם מבחינה קלורית, אלא אם אוכלים כמות גדולה יותר ממנו ואז לא "חוסכים" בקלוריות. למי שרוצה לצמצם את כמות הפחמימות בתזונה שלו, יש לחמים דלי פחמימות מקמחים שמקורם בפשתן או בשקדים. לחם מומלץ נוסף הוא המחמצת שהיא למעשה תערובת שנוצרת מפעילות משותפת של שמרי בר וחיידקים מסוג אצידופילוס, שטובים למערכת העיכול שלנו.
בכתבה המלאה בבלוג תוכלו למצוא מתכונים מלאים ומפורטים ללחם המחמצת של ברי יוגב, למחמצת נוזלית בשישה ימים וללחם מקמח מלא עם פוליש מלא, שימלאו את הבית בריח נפלא.

אם אתם הורים לילדים בגיל בית ספר, בטח נתקלתם בדילמה אם להסיע אותם מדי בוקר לבית הספר או לתת להם להגיע בכוחות עצמם. אז אם הסעה היא לא בגדר ״אילוץ״, ודאי יעניין אתכם לדעת שמעבר לעובדה שהגעה לבית הספר ברגל או באופניים היא בריאה ועוזרת לילדכם לשמור על כושר גופני, מחקרים מראים שילדים שמוסעים על בסיס קבוע לבית הספר הם תלמידים איטיים יותר.

מחקר משולב שנערך על ידי שתי אוניברסיטאות בדנמרק, מצא שילדים שמשתמשים בתחבורה ציבורית כדי להגיע לבית הספר או מוסעים ע”י ההורים, מגלים יכולות ריכוז נמוכות יותר מאלה שמגיעים ברגל או ברכיבה על אופניים. סקר שנערך בקרב כמעט 20 אלף תלמידים בגילי 5-19 כלל בדיקה של הרגלי הפעילות הגופנית שלהם, ומבחן קצר של יכולות הריכוז שלהם שניתן להם בסוף.
התוצאות היו מפתיעות: המחקר שהתמקד בתחילה בשאלת השפעת ארוחות הבוקר והצוהריים על יכולת הריכוז של תלמידים, קיבל תפנית שהפתיעה את החוקרים. התוצאות הראו, שאמנם הקפדה על אכילת ארוחת בוקר וצוהריים בצורה מסודרת משפיעה לטובה על הריכוז, אבל נמצא שמידת הפעילות הגופנית שהתלמיד ביצע כדי להגיע לבית הספר, השפיעה על רמת הריכוז שלו אפילו יותר מהשפעת הארוחות ולמשך שעות ארוכות. רמת הריכוז של תלמיד כיתה ג’ שהגיע עם אופניים לבית הספר השתפרה בממוצע לרמה של תלמיד המתקדם ממנו בחצי שנה.
מרבית האנשים מכירים את תחושת הרעננות אחרי אימון, ועדיין מפתיע לגלות שהאפקט של הפעילות נשאר לזמן ארוך כל כך.

מחקרים קודמים מצאו שפעילות גופנית עוזרת בתהליך ניצול החמצן במוח, ובכך עוזרת להגביר את חדות וצלילות המחשבה, ואפילו מונעת תשישות נפשית.

במחקרים נוספים, חוקרים סרקו באמצעות MRI את מוחותיהם של ילדים בני 9 ו-10. לפני שהילדים ניגשו למבחן - חצי מהם עסקו בפעילות גופנית אירובית כמו ריצה ומשחק, והחצי השני ישבו שקטים לקראת הבחינה. בטח ניחשתם שהילדים הפעילים הצליחו יותר בבחינה, אבל מדהים יותר היה לראות את תמונות ה-MRI שהמחישו עד כמה המוח של הילדים הפעילים היה פעיל יותר באופן משמעותי.

אז גם אם אתם לא גרים קרוב לבית הספר, וגם אם תיתקלו בהתנגדות מצד הילדים שהתרגלו לפינוק המנוון, נסו להרגיל אותם לחיים של פעילות גופנית והשתדלו לקיים את הפעילות בבוקר, לפני תחילת הלימודים.

לפי ד"ר גל דובנוב, בהחלט תתכן השפעה מיטיבה של פעילות בעצימות בינונית על רוגע, ריכוז, ויכולות קוגניטיביות בילדים עם הפרעת קשב וריכוז, והוא מוסיף שהגעה עצמאית לביה"ס, ברגל או באופניים; היא חלק ממרשם בטוח לעידוד פעילות גופנית וצמצום נייחות בילדים.

המאמר נכתב בשיתוף עם שרון זגון מנהל מכון פיזיותרפיה קריית מוצקין ומוביל תחום ייעוץ פעילות גופנית מחוז צפון מכבי שירותי בריאות.

הרימון, אם לא ידעתם, הוא פצצת בריאות! ואנחנו הולכים לספר לכם למה כדאי לצרף את הפרי עם הצבע הכי מרשים בשכונה לתפריט שלכם.

בסגולות הרבות של הרימון הכירו עוד בימי קדם. אכילת הרימון בראש השנה היא סימן למצוות ואריכות ימים כתרי״ג הגרעיני שבו – כך לפי האמונה, וצבעו האדום שימש אז את תעשיית הטקסטיל. מיכל סוקמן, דיאטנית קלינית במכבי, ריכזה עבורכם כמה עובדות מחקריות על הרימון:

הרימון עשיר בוויטמינים C, E , וויטמינים מקבוצה B, סיבים תזונתיים, אשלגן ופוליפנולים כמו אנתוציאנינים, וגם בפיגמנטים אדומים שמקנים לו את הצבע האדום המרשים.

לשילוב של כל הרכיבים התזונתיים יש משמעות בהפחתת רמות לחץ דם, ובכך הוא מונע התפתחות מחלות לב וכלי דם. בנוסף, הרימון מפחית את כולסטרול ה-LDL שהוא "הכולסטרול הרע״, ומשפיע לטובה על השומנים בדם. הרימון קשור גם בהפחתת הסיכון לחלות בסרטן – בשל הכמות הגדולה של נוגדי החימצון שיש בו, שמגנים על התא ומעכבים סרטן - בעיקר את סרטן העור והערמונית.

בואו נדבר על אנטי אייג׳ינג.
הרימון לא עוצר את הזמן, אבל הוא מעכב תהליכי הזדקנות. באנטוציאנינים ובפוליפנולים שהזכרנו קודם יש כמות גדולה של נוגדי חמצון שמגנים על התא מחמצון, שהוא התהליך המשמעותי שגורם להזדקנות התא.

ברימונים, כמו בפירות נוספים, יש חומצה הידרוקסית. חומצה כזאת יכולה לעזור בקילוף שכבות העור העליונות וצמצום של נזקי שמש קלים כמו התחלה של תהליכי פיגמנטציה. חשוב לציין שהשימוש במיץ הרימון עצמו לא מגן מפני השמש, ואין בו מספיק חומצה לטיפול, כך שמי שבוחר לרכוש קרם פנים על בסיס רימונים, חשוב שיוודא שהקרם מכיל גם מסנן קרינה.

זרעי הרימון מכילים גם פיטואסטרוגנים ואיזו-פלבנואידים עם פעילות אסטרוגנית עדינה. הכמות שלהם בפרי אחד כמעט זניחה, ובכל זאת, נשים בגיל המעבר מוזמנות לשלב אותו בתפריט.

ועכשיו לחלק הטעים:
צריכת רימונים או מיץ רימונים יכולה לעזור בשמירה על בריאות טובה, ועדיין, מאחר שבמיץ יש כמות גדולה של סוכר, שמעלה את רמות הסוכר בדם ואת רמות הטריגליצרידים, עדיף לשתות פחות מיץ, ובמקומו, לאכול את הגרעינים שעשירים בסיבים תזונתיים. מנת פרי אחת שווה לאכילת גרעינים מרבע רימון בינוני. גרעיני רימון ישדרגו כל מנה שתכינו ויהפכו אותה לעשירה ומעניינת יותר.

בואו נכין סלט שורשים, תפוח ורימון:
הסלט הזה פריך, צבעוני ומלא בבריאות. הוא מתאים כפתיח לארוחת חג ואפשר גם לשמור קצת מתערובת הירקות בצד ללא תיבול ולהגיש ל"ארוחת השאריות" שלמחרת.

מה צריך?

• עלי חסה מחסה אחת.
• 2 קולרבי קלופים.
• 3 גזרים בינוניים קלופים.
• סלק בינוני קלוף.
• 2 תפוחים ירוקים בינוניים חתוכים לקוביות קטנות או פלחים דקים.
• 4 כפות גרעיני רימון.
• 10 אגוזי מלך חתוכים גס.

לרוטב: כף רכז רימונים.

מה עושים?

• חותכים את הקולרבי, הגזר והסלק למקלות.
• מוסיפים קוביות/פלחי תפוח ירוק, רימון ואגוזי מלך.
• מוסיפים כף רכז רימונים ומערבבים היטב לפני ההגשה.

בתיאבון וחג שמח!

מהרגע שנשים מגלות שהן בהיריון, הן למעשה אימהות. הן אחראיות לבריאות העובר שהן נושאות, ואז לכולם יש דעה בנושא והרבה אינפורמציה מסתובבת ברשת. לרגל יום המודעות לתסמונת האלכוהול העוברית, ריכזנו עבורכן את כל מה שצריך לדעת בנושא שתיית אלכוהול במהלך ההיריון – כדי שלפחות בנושא החשוב הזה יהיו לכן את כל העובדות הנכונות.

אם את בהיריון או מתכננת להיכנס להיריון, את בטח יודעת שאלכוהול לא מומלץ. הרבה נשים חושבות שכוס אחת, או לגימה קטנה לא יזיקו, אבל למעשה לא ידוע מהי אותה כמות בטוחה של אלכוהול בתקופה הזאת – כך שמומלץ להימנע ממנו לגמרי כבר משלב תכנון ההיריון כדי למנוע סיכונים לעובר.

מהם הנזקים שיכולים להיגרם לעובר?
שתיית אלכוהול בזמן היריון מגבירה את הסיכון להפלה, ללידה מוקדמת וללידת תינוק במשקל נמוך. ההשפעות יכולות להימשך גם לאחר הלידה ובמהלך החיים. במקרים חמורים, שתיית אלכוהול במהלך ההיריון עלולה לגרום לפגיעות קשות בעובר שידועות כ"הפרעות קשת האלכוהול בעובר – F.A.S.D (Fetal alcohol spectrum disorder).

ה- FASD כולל מגוון של מוגבלויות פיזיות, נפשיות והתנהגותיות בדרגות חומרה שונות, שנגרמות בגלל שימוש של האם באלכוהול במהלך ההיריון. האלכוהול עובר דרך השיליה ועלול לגרום להרבה מאוד נזקים בלתי הפיכים לעובר, כולל פגיעות במוח, בלב, בגפיים, בעיניים, באוזניים ובאיברי המין. בנוסף, עלולות להתפתח אצל הילד בעיות גדילה, התפתחות, למידה והתנהגות.

חשוב לדעת שהימנעות מאלכוהול כוללת גם מזונות שמכילים אלכוהול, ותופתעו לדעת שאפילו מאלכוהול שעבר בישול או אפייה צריך להימנע, זאת אומרת, כל מתכון שמכיל יין או אלכוהול אחר.

עובדה נוספת שחשוב מאוד שתדעו – היא שבכל שלב במהלך ההיריון, שתיית אלכוהול מגדילה את הסיכון לנזק לעובר. אלכוהול מתפרק בגוף שלנו בעיקר על ידי הכבד, אלא שאצל העובר, זה אחד האיברים האחרונים להתפתח והוא לא מבשיל עד לשלבים המאוחרים של ההיריון. מהסיבה הזו עוברים לא מסוגלים לפרק אלכוהול כמו מבוגרים ואפילו כמות קטנה יכולה להזיק להם.

חשיפת העובר לאלכוהול בשליש הראשון יכולה לגרום לשינויים מבניים כמו עיוותים בפנים. נזקים למערכת העצבים עלולים להיווצר עקב חשיפה במהלך כל תקופת ההיריון.

מה קורה אם שתיתי ולא ידעתי שאני בהיריון? אף פעם לא מאוחר להפסיק להשתמש באלכוהול במהלך ההיריון – ככל שהחשיפה לאלכוהול ממושכת יותר, הסיכון לגרימת נזקים לעובר עולה. במקרה שלא מדובר בשתייה מופרזת, הסיכונים לכך שהתינוק ייפגע צפויים להיות נמוכים. בכל מקרה, חשוב להקפיד ולבצע מעקב הריון מסודר ובדיקות רפואיות באופן שגרתי. בכל שאלה ניתן להתייעץ עם הרופא המטפל.

מה ההמלצה לנשים בשלב תכנון הריון?
הרבה נשים לא יודעות שהן בהיריון לפני השבוע הרביעי עד השישי, כך שהן עלולות לחשוף את העובר לאלכוהול מבלי שידעו. המלצת משרד הבריאות, לנשים שמתכננות היריון, היא להימנע משתיית אלכוהול אפילו שלושה חודשים קודם, וכמובן להמשיך להקפיד על כך במהלך כל ההיריון.

אז מה אפשר לשתות במקום?
חשוב מאוד להקפיד על תזונה בריאה במהלך ההיריון כך שמומלץ להימנע משתיית משקאות ממותקים. אפשר להכין משקאות טעימים ובריאים שמבוססים על מים, בשילוב עשבי תיבול ופירות טריים. בקידוש אפשר לשתות קצת מיץ ענבים ללא אלכוהול. ולגבי צ'ייסר? אנחנו מרימים איתכן אחד, של מים! להריון קל ובריא. לחיים!

למידע נוסף בנושא, ניתן לפנות למרכז הארצי לייעוץ טרטולוגי של משרד הבריאות, בטלפון: 02-5082825 ולמחלקה לטיפול בהתמכרויות במשרד הבריאות ([email protected]).

תודה לאירית מנטש, אחות ומקדמת בריאות, מערך הסיעוד ומקצועות הבריאות.

תוחלת החיים בישראל היא מהגבוהות בעולם. ההזדקנות גוררת הרבה שינויים פיזיולוגיים בגוף, שמובילים לשינויים באורח החיים והמצב הרפואי. את חלק מהתהליכים אפשר למנוע או לעכב באמצעות שמירה על אורח חיים בריא, כדי להבטיח איכות חיים גבוהה ומניעת חולי. ד"ר זוריאן רדומיסלסקי, המנהל הרפואי של תחום הגיל השלישי במכבי, מרכז המלצות חשובות וכלים מעשיים לאיכות חיים בגיל השלישי;

ידעתם שלא הכל גנטי? מעניין לדעת שתוחלת החיים מושפעת ב-30% מנתונים גנטיים וב-70% משינויים סביבתיים, אז חשוב לעשות צעדים לקידום הבריאות עוד היום שישפיעו על הבריאות העתידית שלכם. אחת הדוגמאות היפות היא בסיפור של ג'נט קלמנט, האישה הצרפתייה ששברה שיא עולמי בתוחלת החיים והגיעה לגיל 122.5. היא לא עבדה מימיה, לא הייתה נשואה, אכלה קילו שוקולד לשבוע ושתתה כוס יין אדום בכל יום, אבל במקביל לכל אלה, היא גם רכבה מדי יום על אופניים ועל סוסים ושחתה עד ימיה האחרונים. הסיפור הזה מדגים שבזכות אורח החיים נטול הסטרס ועשיר בפעילות גופנית, היא הגיעה לגילה המופלג.

ארגון הבריאות העולמי, טבע את המושג "הזדקנות פעילה" שמתחלק ל-3 חלקים: הראשון - בריאות פיזית, רגשית, חברתית, החלק השני הוא השתתפות בפעילות תרבותית, רוחנית חברתית והחלק השלישי - בטיחות חברתית, כלכלית ופיזית. כדי לקדם את איכות החיים שלכם, חשוב לדאוג לכל השלושה.

חשוב לדעת שאפשר לשפר את הזיכרון גם בגיל מבוגר. אנשים שמפעילים את תאי המוח שומרים על הכושר והיעילות שלהם. זה אפשרי כשלומדים דברים חדשים, ומאמנים חשיבה, למשל פתרון תשבץ הגיון. מגיל 75 מומלץ לבצע מדי שנה אבחון של הפרעות קוגניטיביות.

לא סתם אומרים: "גוף בריא בנפש בריאה". הנה כמה המלצות לשמירה על בריאות הנפש:

• התרכזו בהווה והסירו דאגה מלבכם: התרכזו בלהרגיש טוב עכשיו, ואל תילחצו בנוגע לדברים זניחים. למדתם כבר שיש לכם יכולת לפתור בעיות ולהתמודד עם קשיים, אז סמכו על עצמכם.
  
  
• שמרו על קשרים משפחתיים וחברתיים: באמצעות פגישה שבועית, משחק קלפים חברתי, שיחת וידאו עם הנכדים, טלפון יומי לילדים.
  
  
• טפחו תחביבים והעסיקו עצמכם בפעילויות מהנות.
  
  
• זה הזמן להגשים חלומות: אף פעם לא מאוחר להתחיל לצייר, לפסל, ללמוד נושא שתמיד התעניינתם בו.
  
  
• הישארו מעודכנים במה שקורה מסביבכם בארץ ובעולם: קראו עיתון, שמעו חדשות, היכנסו לאינטרנט, הירשמו לקבוצות מעניינות ברשתות החברתיות.
  
  
• שמרו על מצב רוח טוב והומור: זכרו, הצחוק טוב לבריאות בכל גיל ובכל מצב אפשר למצוא סיבה לצחוק.
  
  
• אל תהססו לבקש עזרה: היכולת והנכונות לקבל עזרה חשובה בכל גיל. זה לא מוריד מכבודכם, אדרבא, זה יאפשר לכם לשמור על תפקוד ועצמאות.

ועכשיו לפרקטיקה היומית:

• מה אוכלים?
  שלבו בכל ארוחה מזון עשיר בחלבון. רצוי לאכול את המנה העשירה בחלבון בתחילת הארוחה. ויש לנו עוד המלצות תזונה שכדאי לאמץ.
  
  
• כמה שותים?
  עם העלייה בגיל ישנה ירידה בתחושת הצמא. הצריכה המומלצת היא כ-6-8 כוסות נוזלים ליום.
  
  
• אילו נעליים מומלץ לקנות?
  בכל פעילות בבית או בחוץ, הקפידו לנעול נעליים סגורות ושטוחות עם עקב רחב וסוליה שמונעת החלקה.
  
  
• כמה פעמים להתאמן בשבוע?
  פעילות גופנית מחזקת את השרירים והעצמות ומשפרת את שיווי המשקל. מומלץ לבצע פעילות גופנית במשך 30 דקות לפחות ביום ולפחות 5 ימים בשבוע. אפשר להתחיל בהדרגה – 10 דקות מספר פעמים במשך היום.
  
  
• כמה שעות שינה?
  איכות השינה חיונית להשגת איכות חיים טובה ולשמירה על תפקוד תקין. בגיל השלישי מומלץ לישון לפחות 8-7 שעות כדי להרגיש נמרצים ועירניים במהלך היום, וכדי לשמור על בריאות טובה לאורך זמן.
  
  
• ומה לגבי תרופות?
  מומלץ להתייעץ לפחות פעם בשנה עם רופא לגבי התרופות שאתם לוקחים. יכול להיות שהמינון לא נכון וייתכן גם שאלו לא תרופות המתאימות למצבכם הנוכחי.

אהבה, ריגושים, פרפרים בבטן ו... אוקסיטוצין. ד"ר שרון פלגי, פסיכולוגית ארצית, בריאות הנפש במכבי שרותי בריאות, כאן כדי לספר לכם עליו.

האוקסיטוצין הוא הורמון שמיוצר בהיפותלמוס - בלוטה קטנה במוח עם השפעה על מערכות מוחיות, וביניהם האמיגדלה - 'מרכז הרגשות' במוח שלנו, ועל עוד מערכות בגוף. הרבה שנים חשבו שהתפקיד העיקרי שלו הוא לזרז לידה ולעודד הפרשת חלב אם, אלא שבעשרים השנים האחרונות, אנחנו עדים לתפקידים הרבים שלו בהתנהגויות פרו-חברתיות, כמו תחושות של שייכות, אמון וקרבה, וגם בקשר שלנו עם ילדינו וביצירת קשרים אינטימיים.

לאוקסיטוצין תפקיד חשוב בקשר של ההורים עם ילדיהם, ואם בעבר חשבו שהאוקסיטוצין מתייחס בעיקר לנשים, היום אנחנו יודעים שיש לו תפקיד חשוב לא פחות גם אצל גברים - החל מתקופת ההיריון, והלאה עם הלידה וגידול הילדים. לפי מחקרים, רמת האוקסיטוצין בדם גברה אצל אימהות ואבות במהלך ההיריון ותרמה לחיבור עם התינוק. נמצא גם שהורים עם רמת אוקסיטוצין גבוהה יותר מסונכרנים ורגישים יותר לתינוקם, גם במגע.

אחת ההשערות לגבי חשיבות האוקסיטוצין, היא שהוא גורם לחרדה ומתח, והתנהגות שנקראת 'טפל והתיידד' - תגובה חברתית ומגוננת. כמו בלהקת חיות, במצב לחץ - כשמגיע טורף מסוכן, והחיות מתאספות סביב הנקבות ההרות והגורים כדי להגן עליהם - כך האוקסיטוצין, גורם לנו לרצות לחבק את זה שבמצוקה ולהגן עליו.

רמת האוקסיטוצין, בשילוב הורמונים אחרים, קשורה גם ליכולת טובה יותר ליצור קשרים בעלי אמון ואינטימיות. כשנתנו במחקרים אוקסיטוצין לנבדקים באמצעות תרסיס אף, הוא גרם אצל רובם לנדיבות רבה יותר, לתחושת ביטחון ואפילו ליכולת גבוהה יותר להסתכל בעיני האחר. לצד זה, נמצא שההשפעות האלו תלויות במאפיינים אישיותיים שונים ובטיב הקשר עם האחר – לדוגמה, מתן אוקסיטוצין גרם ליכולת גבוהה יותר של שיתוף פעולה, אמון וביטחון עם אנשים שהיו באותה קבוצה של הנבדק, ומצד שני ליחסי יריבות רבים יותר עם האחרים. עוד נמצא שאצל אנשים שמרגישים פחות אמון או בטחון, האוקסיטוצין הגביר את התחושות הקשות.

לאוקסיטוצין יש גם תפקיד חשוב בקשרים זוגיים בוגרים. מחקרים בבעלי חיים הראו את החשיבות של האוקסיטוצין בקשרים זוגיים.

למשל, חולדות הערבה חיות בזוגיות ומגדלות יחד את הוולדות. לעומתן - חולדות ההר חיות ללא זוגיות נמשכת והן 'משגרות' את הוולדות שלהן לעצמאות בגיל צעיר. ההבדל הביולוגי בין שתי ההתנהגויות נובע במערכת האוקסיטוצין.

אצל האדם, ההורמון מופרש בין היתר כשאנחנו מרגישים חיבה לאחר, בזמן מגע נעים, וכשאנחנו נמצאים בקשר קרוב עם בני הזוג, הילדים שלנו וגם כשאנחנו מלטפים את חיית המחמד שלנו. וכן, גם לכלבה שליטפנו, רמת האוקסיטוצין עולה במקביל. במחקר השוואתי, נמצא שאצל זוגות עם קשר חזק יותר, רמת האוקסיטוצין גבוהה יותר אצל שני בני הזוג.
האוקסיטוצין בשילוב הורמונים נוספים, מעורב גם במיניות שלנו. הוא מופרש במהלך קיום יחסי מין ונמצא קשור למשיכה מינית, להנאה מינית ולהגעה לסיפוק מיני - גם אצל גברים וגם אצל נשים.

ולבסוף, מאחר שהאוקסיטוצין משתחרר אצלנו באופן טבעי תוך כדי חיבוק, ובעיקר בחיבוק ממושך – של 20 שניות ויותר, ובגלל ההשפעות הטובות כל כך, מומלץ מאוד שנחבק זה את זו יותר.

למרות שלוח השנה עדיין מראה ״אוגוסט״, היום הראשון ללימודים ולחזרה לשגרה כבר ממש מעבר לפינה! האם שגרה זה רע? אניה רויטפלד, דיאטנית קלינית במכבי שירותי בריאות, מסבירה למה עבור ילדים סדר יום צפוי הוא דבר מבורך, בעיקר מבחינה תזונתית:

בנוסף לחזרה לשגרת השינה, ללימודים והחוגים, מגיעה גם החזרה לשגרת האכילה. לאורך חופשת הקיץ, הרבה ילדים חווים שינויים בשעות האכילה, מקום האכילה, ובהרבה מקרים גם כמות החטיפים גדולה יותר.

מומלץ להתחיל את החזרה לאכילה מסודרת קצת לפני תחילת שנת הלימודים. כדאי להקפיד על ארוחת בוקר, לחזור לאכילה בשעות קבועות פחות או יותר, לאכול ביחד עם המשפחה ליד שולחן האוכל, ולצמצם את כמות החטיפים והשתיה המתוקה. אמנם הילד הוא זה שלרוב מחליט מה לאכול, אבל אתם הם אלו שמחליטים מה יוגש לשולחן.

איך רותמים לעניין את הילד? הנה כמה רעיונות:

• כחלק מהכנה לשנת הלימודים, אפשר ללכת עם הילד לחנות ולבחור קופסת אוכל לקחת בה כל יום את הארוחה לבית הספר, ואפשר גם לעצב ביחד קופסה שכבר יש לכם בבית ולהפוך אותה לקופסת האוכל. מומלץ לרכוש או ליצור קופסאות מחולקות, שיש בהן מקום גם לכריך וגם לירק, או פרי חתוך.
  
  
• בנוסף, כדאי לתלות על המקרר רשימה שבועית של כריכים אפשריים ובריאים שייקח איתו, וכך גם לחסוך זמן בבוקר על התלבטויות לגבי הכריך שתכינו.
  
  
• רעיון נוסף הוא להחיט יחד עם הילד על שעת חטיף יומית, והציעו לו רשימת חטיפים בריאים, שממנה יוכל לבחור כל יום.
  
  
• וגם – כדאי להראות לילד את רשימת החוגים לשנה החדשה ולבחור ביחד חוג שמעודד פעילות גופנית כמו: ריקוד, שחייה, משחקי כדור ועוד.

לקראת החזרה לשגרה - הנה מתכון קל להכנה שאפשר להכין ביחד עם הילדים ויכול להתאים בול לחטיף בריא וטעים של אחר הצהריים:

כדורי טחינה ותמרים

אלה המצרכים שתצטרכו:

• 500 גרם תמרים מגולענים – חבילה.
• כוס אגוזי מלך או שקדים.
• 3 כפות טחינה - מומלץ משומשום מלא.
• 3 כפות חמאת בוטנים או שקדים טבעית, ללא תוספת סוכר או מלח.
• ולקישוט: קוקוס טחון, או קקאו, או אגוזים טחונים, או שומשום.
  
  

ועכשיו להכנה:

• מעבדים במעבד מזון את התמרים, אגוזי המלך, הטחינה וחמאת הבוטנים, או השקדים עד לקבלת תערובת אחידה.
• יוצרים מהתערובת כדורים - בין 20-30, תלוי בגודל.
• מגלגלים את הכדורים בציפוי הרצוי.
• מצננים במקרר ומגישים קר.

בתיאבון וחזרה מוצלחת לשגרה!

לכבוד הקיץ, דיאטניות של מכבי מגישות לכם מתכונים לשלושה מרקים קרים, דלים בקלוריות וקלים להכנה, ומזמינות אתכם להתרענן עם מרק ציזיקי קר, מרק גספצ'ו ומרק פירות שיצננו כל יום לוהט.

בימים החמים אין כמו מרק קר להתרעננות. המרקים משביעים, עשירים בירקות ונוזלים, מכילים כמות גדולה של סיבים ומינרלים, דלים בשומן ובקלורית והכי חשוב – הם טעימים מאוד. מאחר שהמרקים משביחים את טעמם כיום-יומיים אחרי ההכנה, אפשר להכין כמות גדולה של מרק קר מראש ולשמור אותו במקרר. כך, תחכה לכם בסוף היום מנה מפנקת, טעימה ומזינה שתרענן כל יום חם וארוך.

מרק ציזיקי קר
מצרכים ל-5 מנות:

• 5 גביעי לבן
• 2 גביעי יוגורט
• 7 מלפפונים
• 5 מלפפונים חמוצים
• ½1 כפיות מלח
• ¼ כפית פלפל לבן
• 2 שיני שום כתושות
• מעט שמיר קצוץ לפי הטעם
• 1 כפית שמן זית

נעבור להכנה:

• חותכים את המלפפונים הטריים לפרוסות דקות.
• מגררים את המלפפונים החמוצים בפומפייה בעובי גס.
• מערבבים בקערה נפרדת את גביעי הלבן והיוגורט, ומתבלים במלח, פלפל ושום.
• מוסיפים לתערובת את המלפפונים, מערבבים ומצננים לפני ההגשה.
• יוצקים את המרק לקעריות קטנות, ומפזרים מעל לכל מנה עלי שמיר וכפית שמן זית.

ערכים תזונתיים למנה:
140-120 קלוריות, 200 מ"ג סידן
את המתכון הביאה: יעל שופן, דיאטנית קלינית ממחוז ירושלים והשפלה במכבי שירותי בריאות


מרק גספצ'ו צונן
למצרכים:

• 3 עגבניות
• 2 מלפפונים
• 1 פלפל אדום
• צרור כוסברה או פטרוזיליה
• 1/2 כוס פירורי לחם
• 1 כוס מים
• 1 לימון סחוט או 2-1 כפות חומץ בן יין, או חומץ טבעי אחר

להכנה:

• שוטפים היטב את כל הירקות וחותכים אותם לחתיכות גדולות.
• מכניסים את כל המרכיבים לבלנדר או למעבד מזון, וטוחנים אותם עד לקבלת מרקם חלק או גס לפי הטעם.

ערכים תזונתיים למנה:

100 קלוריות, 15 גרם פחמימות, 7 גרם חלבון, 2 גרם שומן
המתכון הוא של: רחל לביא, דיאטנית קלינית ממחוז ירושלים והשפלה במכבי שירותי בריאות

מרק פירות קר
מצרכים לכ-8 מנות:

• 4 משמשים
• 4 נקטרינות
• 4 שזיפים אדומים
• כ-20 דובדבנים מגולענים
• 6 כוסות מים
• מקל וניל חצוי
• 2 מקלות קינמון
• גרד  קליפת לימון
• מיץ מחצי לימון

ועכשיו להכנה:

• שוטפים את הפירות, מוציאים את הגלעין וחותכים לחתיכות - לא קטנות מדי.
• מכניסים לסיר את כל החומרים, מביאים לרתיחה ומבשלים במשך כ-20 דקות.
• מוציאים את מקלות הווניל והקינמון, ומצננים לפני ההגשה.
• אפשר לשדרג עם 2-1 כפות ליקר פירות.

ערכים תזונתיים למנה:
כ-90 קלוריות

המתכון מאת: מיכל סוקמן, דיאטנית קלינית ממחוז מרכז במכבי שירותי בריאות

בתיאבון!

בסרט הדוקומנטרי זוכה-האוסקר "משפחת הקיסרים", יש סצינה מרתקת, שנותנת הצצה נדירה לתהליך ההיריון אצל הפינגווינים. אחרי הזיווג, אמא פינגווינית מטילה ביצה ומניחה אותה לרגליו של אבא פינגווין. במשך חודשיים שלמים, אבא פינגווין דוגר על הביצה, שומר עליה מציפורי הטרף ומהקור העז באנטארקטיקה ובתום אותם חודשיים, הוא מאבד מחצית ממשקל גופו.

מיליוני צופים ברחבי העולם התרגשו עד דמעות מהסצינה הזו, אבל משום מה, כשזה קורה מחוץ לממלכת החיות וגברים מספרים שהם חווים תסמיני היריון דומים לאלה של בנות הזוג שלהם, הם זוכים להרמת גבה ולעג.

אז בואו רגע נבהיר משהו: הרבה גברים מרגישים שינויים במצב הרגשי שלהם במהלך ההיריון של בנות זוגם, וחלק מהם אפילו עלולים לסבול מתסמיני הריון גופניים. וכן, יש לזה אפילו הגדרה קלינית.

קוראים לזה תסמונת קובאד (Couvade). את המונח טבע לראשונה האנתרופולוג הבריטי אדוארד ברנט טיילור כבר בשנת 1865. מתברר שבתרבויות שונות בעבר הרחוק, היה נהוג לבצע טקסים לקראת הלידה. האישה הייתה שוכבת ומתפתלת מכאבי הצירים בזמן שהגבר היה מבריח את הרוחות הרעות באמצעות חיקוי של בת הזוג בזמן הצירים.

ד"ר שרון פלגי, הפסיכולוגית הארצית של מכבי, מתייחסת לטקס הזה שנקרא אז ״טקס קובאד״: ״יתכן שזאת הייתה אחת הדרכים לנסות לשתף את הבעל בתהליך הלידה של זוגתו, להביע אמפתיה ושותפות, ולאפשר לו להגן בכך על זוגתו ועל התינוק שאמור להיוולד".

מחקרים שבוצעו מאז הראו שגברים נוטים לסבול מתסמינים דמויי הריון לאורך כל תקופת ההיריון של בנות הזוג ולא רק בשלב הלידה. טיילור ייחס את זה לאמפתיה או לקומפתיה, כלומר תגובה פיזית למחלה של אדם קרוב אחר.

ואגב, מחקרים מראים שבין 11%-50% מהגברים כיום חווים תסמינים דומים לאלו שחוות בנות זוגם, במינונים משתנים. יותר מזה, ב-90% מההריונות, בן הזוג חווה לפחות תסמין אחד כזה. העניין הוא שהגבר לא מקשר אותו בד"כ עם ההיריון.

יש חוקרים שחושבים שמדובר בבעיה פסיכולוגית ושהסימפטומים הם תגובה לקנאה בבת הזוג. חוקרים אחרים חושבים שמדובר דווקא בבעיה פיסית נטו ושהגבר פשוט מתחיל לאכול יותר. גם את התנודות במצבי הרוח אפשר להסביר פיזיולוגית- ברגע שהגבר מעלה במשקל, רקמת השומן גדלה והיא הופכת את הטסטוסטרון לאסטרוגן. האסטרוגן מוביל לתנודות במצבי הרוח וגם לבחילות, וכמובן, אם בת הזוג לא ישנה כראוי, סביר להניח שגם הגבר יושפע.

אבל יש עוד משתנה שכדאי להזכיר. אם בעבר הגבר היה המפרנס העיקרי, הרי שהיום חלוקת התפקידים במשפחה השתנתה, ולפי ד"ר פלגי, גם לשינוי משמעותי שכזה יש השפעה: "השינוי בחלוקת התפקידים המגדרית הביא ליצירת אבהות חדשה – אבות שמשתתפים בשיעורי הכנה ללידה, שיוצאים מוקדם להיות עם הילדים, ומגלים מעורבות, הכל מתוך רצון לחזק איתם את הקשר ולהיות אבות משמעותיים".

ד"ר דני דרבי, פסיכולוג, מייסד ומנהל בקוגנטיקה, מרכזי מומחים לטיפול קוגנטיבי-התנהגותי מוסיף: "ככל שגבר טרוד יותר בנושאים הקשורים להיריון וללידה הוא פחות פנוי לטפל בנושאים אחרים, בפעילות היומיומית שלו ובעיקר בעצמו. כל עיסוקו הוא בהיריון או בחשש מה יבוא אחריו״.

״חרדות או דאגות בקרב נשים בהיריון זה דבר מאוד מקובל", מדגיש ד"ר דרבי. "אצל גברים יש פחות מקום והזמנה לשיח על הנושאים האלה, מה שעלול להעצים את תחושת הבידוד של הגבר שחווה אותו".

ככל שתהיה יותר לגיטימציה לדבר על הנושא, גברים ירגישו חופשי יותר לשתף בקושי. עד שזה יקרה, אנחנו רואים הרבה לחץ סביב ההיריון, מה שמוביל לחרדה גבוהה ולבדיקות רפואיות רבות ולעתים מיותרות".

אז אם גם אתם סובלים מחרדות סביב ההיריון של בת הזוג שלכם, חשוב לא להישאר עם החרדות והחששות לבד. תקשורת פתוחה וכנה עם בת הזוג תוכל להקל עליכם ואפילו לחזק את הקשר הזוגי לקראת המעבר לשלב ההורות.

מגיע השלב הזה בחיים, בד״כ בגיל 45, שאתה מתחיל להרגיש שינויים בגוף. הם מטרידים אותך, אבל למי יש זמן לטפל... אז בוא נספר לך קצת על אורולוגיה.

אורולוגים הם הרופאים וגם המנתחים של מערכת השתן אצל נשים וגברים. בנושא הפוריות, הם המקבילים של הגניקולוגים והם אחראיים על הפוריות והתפקוד המיני אצל גברים. זה אומר שאורולוג מוסמך יכול למעשה לטפל כמעט בכל בעיה שקשורה בכליות, שלפוחית השתן, השופכה, האשכים, צינורות הזרע, בלוטת הערמונית, בלוטת האדרנל ואיברי המין.

נתחיל עם ערמונית מוגדלת.
ערמונית מוגדלת - שפירה ולא ממארת - היא למעשה חלק מתהליך טבעי שעובר כל גבר. הרקע הגנטי יקבע באיזה גיל זה יתחיל ומה החומרה, ועדיין, הסבירות לתופעה הזאת, מתחת לגיל 40, היא נמוכה מ-10%, בעוד שמעל גיל 50 מדובר על 50% מהגברים.

לבלוטה יש תפקיד בפיריון וגם במניעת דליפת שתן, אלא שעם גדילתה, לחלק מהגברים, הערמונית תחסום את יציאת השתן מהשלפוחית ואז יופיעו תסמינים מטרידים שעלולים להגיע עד כדי פגיעה כלייתית מסכנת חיים.

התסמינים האלה לא מעידים על נוכחות גידול סרטני בערמונית- אז לא להילחץ, אבל לטפל. לרוב, הטיפול הוא תרופתי פשוט, עם שיפור מהיר.

תופעה נוספת היא הפרעות בתפקוד המיני:
נתחיל ונאמר – אתם לא לבד!
בגילאים צעירים עד גיל 40, ללא מחלות רקע, הסיבות העיקריות לתופעה הן רגשיות, פסיכולוגיות – כמו חרדת ביצוע, חוסר ניסיון, דכאון ועוד.

בגיל 50-60, כבר מצטרפות הסיבות הפיזיולוגיות שקשורות למערכות הדם, העצבים וההורמונים, אלא שגם מחלות כמו סוכרת, שומנים מוגברים ויתר לחץ דם, עלולות להחמיר את המצב, כמו גם עישון, שתיית אלכוהול וחוסר פעילות גופנית.
הטיפולים הם יעילים ובד"כ פשוטים-הכל לפי המלצת האורולוג. אז אל תתביישו ולכו אליו, כמה שיותר מוקדם.

נעבור עכשיו לסרטן הערמונית:
זוהי המחלה הממארת הכי שכיחה אצל גברים מעל גיל 50, אבל - ומדובר ב"אבל" גדול- סרטן הערמונית מתנהג אחרת מרוב מחלות הסרטן. הוא לרוב לא מסכן חיים כשהוא מתגלה מוקדם, סיכויי ההישרדות גבוהים, ולמעשה, רוב הגברים במקרה כזה, לא זקוקים בכלל לטיפול אלא רק למעקב אורולוגי צמוד.

התסמינים יופיעו רק בשלבים מאוחרים יותר של המחלה, אז חשוב לבצע את הבדיקות לאיבחון מוקדם ללא קשר אליהם. 

מה לגבי בעיות פוריות?
כן, גם במקרה של קושי להיכנס להיריון, האורולוג הוא הכתובת שלכם. במקרים כאלה, במקביל לבירור פוריות האישה, מבצעים גם בדיקות פוריות הגבר. ב- 40% מהמקרים של קושי להרות, הסיבה נעוצה בגבר. הטכנולוגיות החדשניות היום מאפשרות היריון גם במצבים שנחשבו פעם לחסרי סיכוי והצריכו תרומת זרע.

כמה בעיות נוספות, שבהן האורולוג יהיה הכתובת בשבילכם:

• בעיות באשכים: אחת הבעיות השכיחות, שבדיקה גופנית יסודית תספק כמעט תמיד את התשובה. לפעמים צריך להפנות גם לסונר אשכים, ועדיין- בכל מקרה כזה, גשו לאורולוג.
  
  
• דלקת בדרכי השתן: דלקות כאלה עלולות להסתבך ולדרוש התערבות כירורגית, לכן, בכל מצב של החמרה, פנו לאורולוג שלכם.
  
  
• ואבנים בכליות:
  10% מהאוכלוסיה יסבלו מאבנים בדרכי השתן. האורולוגים יודעים לזהות מצבים כאלה ולהציע דרכי טיפול אם צריך.

אז לכל הנושאים האינטימיים שמעסיקים אתכם, פנו לאורולוג. תסמכו עלינו, לא תביכו אותו. אגב, לא צריך אפילו הפניה כדי לפנות לאורולוג במכבי - אפשר פשוט לקבוע תור ישירות באפליקציה, במוקד, או באתר מכבי.

המאמר נכתב בשיתוף עם ד"ר רונן הולנד, מומחה בכירורגיה אורולוגית ורפואה מינית במכבי.

איך מתמודדים עם שחרור הרסן התזונתי שכ״כ מאפיין את החופש הגדול? איך מאפשרים לילדים ליהנות בלי לאבד שליטה על התזונה שלהם? הנה קצת מידע שיכול לעזור.

תקופת הקיץ מתחברת לחופש, שחרור והרבה כיף, אבל חשוב שהורים יבינו גם את המשמעויות המאתגרות שהקיץ מביא אתו בהיבט התזונתי, ולהיערך בהתאם.

בסקירה נרחבת שפורסמה השנה בנושא התנהגויות בני נוער, מצאנו הבדלים מובהקים במספר שעות השינה, התזונה, שעות ביצוע פעילות גופנית ושעות מסך בין ימי חול לסופי שבוע. בימי החול התנהגויות בני הנוער היו בריאות יותר ומטיבות. הם ישנו שעות רצופות יותר, אכלו כמויות מותאמות לצורכיהם, ביצעו יותר פעילות גופנית וצפו פחות במסכים. בסופי שבוע המצב התהפך והתנהגויות בני הנוער נקשרו עם התנהגויות פחות בריאות.

החופש הגדול הוא תקופה ארוכה של יציאה משגרה, כך שקיימת חשיבות גדולה ליצירת שגרה קבועה ומותאמת לבני הנוער בשלבי התפתחותם ועצמאותם השונים. ההרגלים שהם יאמצו, ילוו אותם למשך חייהם הבוגרים.

מחקרים דומים שהשוו התנהגויות ילדים ובני נוער בתקופת הקיץ לעומת תקופת שנת הלימודים, הגיעו למסקנות דומות והראו קצב עלייה במשקל גבוה במהלך הקיץ, לעומת תקופות מקבילות במהלך שנת הלימודים. הסיבות הן מיעוט פעילות גופנית מסודרת, שינה בשעות מאוחרות, שעות מסך מרובות ואיכות תזונה נמוכה יותר. לעומת זאת מחקרים שהתייחסו לפעילות בני הנוער בקיץ, הראו שהשתתפות במחנות קיץ עם אופי ספורטיבי עזרו לילדים לשמור על הרגלים בריאים יותר במהלך החופשה.

אז מה אפשר לעשות?

• נסו כמה שאפשר לשמור על שגרת בוקר שדומה לזו שבמרבית ימות השנה. לא חייבים להתעורר מוקדם אבל כדאי לייצר יציבות של התעוררות בשעה סבירה וכזו שעוד נחשבת שעת בוקר.
  
  
• הגדירו אפשרויות מזינות של ארוחת בוקר שהילדים יכולים להכין לעצמם, או השאירו להם ארוחה מזינה במטבח. ארוחת הבוקר יכולה לכלול דגנים מלאים מזינים כמו לחם מלא או גרנולה משיבולת שועל , ממרח כמו חומוס, אבוקדו, טחינה או גבינה, בתוספת פירות או ירקות טריים.
  
  
• כדאי לבנות יחד עם הילדים תכנית שבועית שתאפשר גמישות. למשל, יום בריכה, יום עם סבא וסבתא או יום שההורים חוזרים מוקדם מהעבודה ויוצאים לפארק יחד. בדרך הזאת הילדים ידעו למה לצפות ויוכלו לתכנן את הבוקר שלהם בהתאם.
  
  
• נסו לקבוע עם הילדים את תדירות היציאות למהלך השבוע ותתייחסו לאופי היציאות – סרט, באולינג, מסעדה... כדאי לקבוע מראש יציאה אחת פחות ולהגדיר שיש מקום לגמישות של יציאה אחת ספונטנית.
  
  
• שלבו פעילות גופנית קבועה במהלך השבוע ועודדו את הילדים להירשם לפעילויות קיץ ספורטיביות.
  
  
• הימנעו משתיית משקאות ממותקים ומוגזים והיצמדו למים. אפשר להוסיף למים נענע, לימון, תפוז..
  
  
• דברו עם הילדים על החשיבות בהפחתה של ממתקים וחטיפים מעובדים ועודדו אותם לאכול פירות וירקות טריים. זכרו שהילדים מבלים יותר בבית אז חשוב להצטייד במזון מבושל ומזין לארוחות עיקריות. עזרו לילדים לזהות עד כמה הם רעבים ועזרו להם עם מענה תזונתי עשיר שיתמוך בגדילה.

תקופת הקיץ לא חייבת להיות מלחיצה. המפתח הוא התארגנות, תכנון מראש ותיאום ציפיות משפחתי, זה טוב להורים ומצוין לילדים!

אם אתם עדיין זקוקים לעזרה מקצועית, מכבי אקטיבי מציעה סדנאות להורים ולילדים, בגילים 6-16 בעלי עודף משקל. בסדנאות תקבלו כלים לניהול שגרת חיים בריאה, לתזונה מותאמת, ופעילות גופנית.

עוד פרטים על סדנאות, ובדיקת זכאות, תוכלו למצוא בבלוג.
השתתפה בהכנת הכתבה: ליהי לויאן יפה מנהלת מכבי אקטיבי רחובות.

מי לא אוהב שלגון קר ביום קיץ לוהט… ועכשיו, בחופש הגדול במיוחד, כשהילדים רוצים עוד ועוד ארטיקים וגלידות שמכילים כמויות גדולות של סוכר, צבעי מאכל ועוד חומרים שפחות מתחברים לבריאות, ודאי אם הם נצרכים בכמויות. אז מה הפתרון? פשוט מאד – הכינו את השלגונים והקרטיבים בבית יחד עם הילדים! גם תיהנו מפעילות מגבשת וגם תוכלו לשלוט על מה שהילדים מכניסים לגוף. אילנה ברגר – פכט, מנהלת תחום תזונה במחוז צפון במכבי מגישה לכם שני מתכונים נהדרים וטעימים טעימים…

הראשון הוא קרטיב פירות מרענן וכיפי, עם מרקם מרגש של פירות יער, עם 43 קלוריות לשלגון.

המרכיבים:

• 8 תבניות ארטיק או כוסות פלסטיק.
• 8 מקלות ארטיק או כפית פלסטיק.
• 1/3 כוס מים.
• 2/3 כוס סוכר.
• 1 כוס ענבים חתוכים או בננה.
• 1 כוס מלון.
• 1 כוס אננס אפשר משומר חתוך.
• 1/4 כוס מיץ לימון.

יאללה להכנה:

• מלאו סיר קטן ב-1/3 כוס מים והוסיפו 2/3 כוס סוכר.
• בשלו על אש גבוהה, תוך כדי ערבוב עד שהסוכר יימס לחלוטין.
• הניחו בצד.
• ערבלו את הפירות בבלנדר, עד לקבלת תערובת אחידה, כ-30 שניות סך הכל.
• הוסיפו רק 1/3 ממי הסוכר לתערובת הפירות וערבבו.
• צקו את התערובת בתבניות הארטיק או כוסות הפלסטיק והקפיאו למשך 4 שעות.
• הכניסו את מקלות הארטיק ואו הכפית הקפיאו ל-4 עד 6 שעות, או עד שהארטיק מוצק.
• כדי לחלץ את הארטיקים, מניחים את התבנית במים חמים כמה שניות שניות ושלפו את הארטיקים החוצה.

ועכשיו לשלגון קרם בננה שוקולד:
השלגון הזה הוא קרמי ומרענן עם כ-80 קלוריות לשלגון, שייקח לכם להכין 10 עד 15 דקות, ועוד 3 שעות במקפיא.

המרכיבים:

• 8 תבניות ארטיק או כוסות פלסטיק.
• 8 מקלות ארטיק.
• 2 כוסות בננות שטופים.
• 1/2 כוס שמנת לבישול 10 אחוז שומן.
• 2-3 כפות סוכר.
• 2 כפיות מיץ לימון.

נתחיל?

• בבלנדר, ערבבו 2 כוסות בננה, עד לקבלת תערובת אחידה.
• החזירו את התערובת לבלנדר והוסיפו שמנת.
• הוסיפו את כפיות הסוכר ו-2 כפיות מיץ לימון, לפי הטעם.
• ערבבו היטב עד לקבלת תערובת חלקה.
• צקו את התערובת לתבניות הארטיק או כוסות הפלסטיק.
• המיסו חצי חבילת שוקולד מריר ושיפכו מעל השלגון בגובה 1-2 ס"מ לכוסית
• הכניסו את מקלות הארטיק או הכפית ושימו במקפיא ל-3 שעות לפחות.
• כדי לחלץ את הארטיקים, הניחו את התבניות במים חמים כמה שניות ושלפו את הארטיקים החוצה.

בתיאבון

שנת הלימודים החדשה כבר ממש כאן ויחד עם כל ההתרגשות באוויר, עולות המון שאלות חשובות. איך נדע להתאים ילקוט לילדים? איזה שולחן נבחר? מהי סביבת הלמידה הרצויה?

בואו נתחיל מהתיק.
קודם כל תתחילו בהתאמה לפי מידה ומשקל. התיק צריך להיות מותאם לכתפיים ולגב של הילד, עם כתפיות רחבות ומרופדות. התיק הכי מומלץ הוא ילקוט על גלגלים, במיוחד כשאין מדרגות, ואם הילד נושא את התיק -חשוב להחליף בין הידיים כדי לאזן את הפעילות השרירית של הגב והידיים.

משקל תכולת התיק, למרות שהוא אינדיבידואלי, חשוב שלא יעלה על 15% ממשקל התלמיד ואת המשקל הכבד ביותר תמקמו הכי קרוב לגב. ילקוט עם מספר תאים יסייע בהתארגנות טובה ומסודרת יותר.

מה אומרים על אחיזה נכונה בעיפרון?
ככלל, אין דרך אוניברסלית לאחיזה ולא תמיד צריך להתערב כדי לשנות. אחיזה טובה היא כשהילד שולט בעפרון ומגיע לתוצאות הרצויות, בקצב המתאים, באיכות טובה ובלי תלונות על כאב או התעייפות.

מה בנוגע לסביבת שיעורי הבית?
כל אחד מאתנו זקוק לאווירה ותנאים שונים כדי להתרכז. חשוב מאוד להיות קשובים לצרכים האישיים של כל תלמיד ולבחון מה יעזור לו להתרכז, בין היתר- לוודא שהתאורה מספיקה – לא חשוכה וגם לא מסנוורת.

עכשיו בואו נדבר על השולחן והכסא לשיעורי הבית:
חשוב שהשולחן שתבחרו יתאים לגובה הילד, שיהיה מקום עבודה מרווח לכל מה שצריך, כולל מחשב, ושאופן הישיבה יאפשר מקום לשתי הידיים על השולחן בזמן הכתיבה.

לצד השולחן, חשוב לבחור כסא נכון. יש משמעות רבה לגודל ומידות הכיסא. אם יש לכם בבית ילדים בגילאים שונים, כדאי להשתמש בכיסא מתכוונן. כשהילד יושב, השולחן צריך להגיע עד לאמצע הגב והרגליים שלו צריכות להגיע לרצפה בנוחות, אפשר גם להיעזר גם בשרפרף. חשוב גם שישען על משענת הגב בצורה נוחה. אם לא נח, אפשר להוסיף כרית לתמיכה בגב.

מה השעה הטובה ביותר להכנת שיעורי הבית?
חשוב להבין שלכל ילד יש צרכים משלו ויכולת ריכוז שונה. חשוב למצוא שעה שבה הילד הכי נינוח ומרוכז.

בכיתות הנמוכות יותר, מומלץ שההורה יהיה בבית בזמן הכנת השיעורים, למקרה שהילד יצטרך עזרה. תנו לו עצמאות לביצוע הפעולה אבל תישארו בסביבה.

מומלץ שזמן הכנת שיעורי הבית לא יעלה על רבע שעה בכיתה א', בגלל טווח הקשב הקצר, ומומלץ גם להקטין כל דבר שיסיח את דעתו.

טיפ נוסף הוא לאפשר הפסקות בזמן שיעורי הבית - בעיקר כשמדובר בכיתות הנמוכות - א'-ב'. אם הילד זז בכיסא, ורמת הריכוז יורדת, כדאי לעשות הפסקה קצרה להתרעננות.

לכל העולים לכתה א' ולגדולים יותר - הארגון וההתארגנות הם חלק משמעותי מהלמידה. כשילד עובר ממסגרת גנית לביה"ס, קמה האחריות שלו לציוד האישי. היכולת שלו להצליח בזה תלויה גם בארגון החפצים בסביבה שלו. למשל, בחלוקה לתאים בקלמר אפשר לחלק נכון את הציוד, כך שיזכור גם איפה נמצא כל דבר. צבעים שונים לכל מקצוע יעזור גם, ומומלץ לבצע יחד עם הילדים בדיקת תוכן הילקוט בסיום היום ולהרגיל אותו בהדרגה לעשות את זה בעצמו.

גם הבנת השגרה דורשת למידה, כך שמומלץ לדאוג לסדר יום קבוע, שיהיו זמנים קבועים לפעילויות השונות, כמו ארוחות, שיעורים, חוגים, ואת המערכת השבועית תתלו במקום מרכזי בחדר של הילד.

חשוב לשמור על איזון בין למידה ופנאי. בהצלחה!
הכתבה בשיתוף הלה מושהיוף, מנהלת ריפוי בעיסוק ארצית במכבי ואורנה לב-אלנקב, פיזיותרפיסטית ילדים ומובילת קידום בריאות הילד – מחוז צפון במכבי.

אחרי שנתיים, שבהן כמעט שלא טסנו, רבים מאתנו יוצאים לחופשות ברחבי העולם. ד"ר גילי עופר-ביאלר, מתארת את התופעות הבריאותיות שעלולות להתעורר בטיסות, ואת כל הדרכים שיעזרו לכם להתמודד איתן.

נתחיל בקורונה וזיהומים אחרים:
מאחר שבטיסה יושבים הרבה אנשים בחלל אחד סגור, שמאוורר במערכת אוורור סגורה בחלקה, הסיכוי להידבק בזיהומים שונים כמו גם בקורונה גובר. גם במטוס וגם בשדות התעופה אנחנו נחשפים לאנשים ממקומות מגוונים בעולם, וחלקם נושאים וירוסים וזנים שונים שהגוף שלנו לא נחשף אליהם. בנוסף, הנטייה ליובש ולעייפות מגבירים את הרגישות להידבקות ממזהמים שונים, כמו אחרי מגע במשטחים מזוהמים של מסכי מגע או חדרי שירותים.

אם אתם מצוננים או חשים שחליתם, עדיף שתמנעו מלטוס, כדי שלא תדביקו את חבריכם לטיסה. בנוסף, למען ביטחונכם האישי, כדאי לשקול ברצינות עטיית מסיכה לאורך רוב הטיסה והשהייה בטרמינל. הוכח שהשהייה עם מסכה מפחיתה את הסיכון להדבקה. בנוסף, מומלץ בטיסות להקפיד על שטיפת ידיים במים ובסבון.

נושא נוסף הוא היובש:
האוויר שזורם במערכת האוורור של מטוסי הנוסעים מכיל אחוזים נמוכים של לחות. האוויר היבש מייבש את הריריות של דרכי הנשימה ועלול לגרום ליובש בעיניים, בגרון, בעור ולתחושת צמא מוגברת. תוכלו להקל על היובש באמצעות שתייה מרובה. על היובש בעיניים אפשר להקל באמצעות טיפות של תחליפי דמעות, ותוכלו גם להשתמש בקרם לחות לעור, ובשפתון כדי להחזיר את הלחות לעור ולשפתיים.

מה עם הלחץ והכאבים באוזניים?
השינויים בלחץ האוויר בטיסות, בעיקר בהמראות ובנחיתות, עלולים לגרום לתחושת לחץ, אטימות וכאבים באוזניים, בגלל הבדלי לחץ האוויר שבאוזן התיכונה לבין לחץ האוויר שמחוצה לה. הנטייה לתחושת כאב ולחץ שכיחים יותר אצל אנשים שסובלים מגודש במערכת הנשימה העליונה.

במקרה הזה תוכלו לבצע פעולות פשוטות לעידוד השוואת לחץ האוויר לסביבה החיצונית: בזמן הנחיתה וההמראה אפשר לפהק, לבלוע רוק, ללעוס מסטיק או לנשוף תוך כדי סתימה של האף ולפמפם בדומה לקינוח האף. אלה שסובלים מאלרגיות או מגודש בדרכי הנשימה, יכולים להשתמש בטיפול תרופתי מתאים, אחרי היוועצות עם רופא המשפחה, אבל חשוב לדעת שתרופות כאלו עלולות להגביר עוד יותר את הנטייה ליובש.

נושא נוסף הוא פגיעה בזרימת הדם ברגליים:
השהייה במחלקת התיירים בטיסות ארוכות, מצריכה ישיבה במשך שעות ארוכות כמעט בלי תנועה. חוסר בתנועה למשך זמן ארוך מחמש שעות, בשילוב עם יובש האוויר, עלולים להביא להאטה בזרימת הדם ולהיווצרות קרישי דם מסוכנים בגפיים התחתונות. הסיכון גדול יותר עבור אנשים אחרי ניתוח, לכאלה שסובלים ממחלות ממאירות, הפרעות בקרישת הדם, מעשנים, נשים שנוטלות תכשירים הורמונליים כמו גלולות למניעת היריון, אנשים עם השמנת יתר, נשים בהיריון ועוד.

בטיסות ארוכות העדיפו לשבת במושב המעבר ולקום וללכת עד כמה שניתן, לבצע תנועות מתיחה של הגפיים התחתונות ולהרבות בשתייה. אם אתם סובלים מבעיות בקרישת הדם, היוועצו לפני הטיסה ברופא המטפל ובררו אם יש צורך בטיפול תרופתי לדילול הדם, והאם מומלץ לגרוב גרביים אלסטיות לעידוד זרימת הדם.

מחלות כרוניות וטיסה:
לחץ החמצן בתא הנוסעים נמוך ביחס ללחץ האוויר שאליו אנחנו מורגלים בשגרה, ואנשים שסובלים ממחלות כרוניות כמו מחלות לב וכלי דם ומחלות ריאה, עלולים להיות רגישים יותר לשינויי לחץ האוויר ולסבול מקשיי נשימה.

במקרים האלה, חשוב להקפיד ליטול את התרופות בהתאם להמלצות הרופא המטפל. בנוסף, כדאי להיוועץ לפני הטיסה עם הרופא המטפל, לוודא שהמחלה מטופלת ומאוזנת, ולברר לגבי דרכי הטיפול המומלצות בחופשה. לאנשים עם מחלות כרוניות מומלץ לשאת את התרופות הדרושות בתיק היד ולא בתא המטען, ולשאת עמם דוח רפואי באנגלית, שמפרט את האבחנות והתרופות שהם נוהגים ליטול. אפשר להפיק מסמך כזה באופן עצמאי ממכבי אונליין או דרך אפליקציית מכבי לסלולר, בלי פנייה לרופא.

לסיום – בואו נדבר על עייפות וג'ט לג:
טיסות גורמות לעתים קרובות לשינויים בסדר היום ובזמני השינה, שעלולים להביא לעייפות. בנוסף, מעבר מהיר בין אזורי זמן שונים, עלול לשבש באופן זמני את השעון הביולוגי שלנו ולג'ט לג, או בעברית 'יעפת', שמעבר לעייפות, עלול להביא גם לכאבי ראש, עצבנות ובעיות עיכול. ככל שמתבגרים, תופעת הג'ט לג עלולה להשפיע עלינו יותר.

כדי להתמודד – כדאי לשמור על שעות שינה בשעות החושך ועל ערות בשעות היום, בהתאם למקום שנחתתם בו. אם קשה לכם להירדם, כדאי להיוועץ מראש ברופא ולבקש מרשם לכדורי מלטונין, שמיועדים לבני 55 ומעלה ויעזרו במקרים של נדודי שינה. אפשרו לגוף להסתגל בהדרגתיות והיו ערניים לתסמינים.

טיסה נעימה וחופשה טובה ובריאה!

סרטן העור הוא מחלה קשה ומסכנת חיים, אבל ניתן לצמצם מאד את הסיכוי ללקות בה אם רק נקפיד על הכללים הקשורים בשהייה בשמש. חוסר מודעות, יחד עם טרנדים אופנתיים שקשורים בשיזוף, גורמים לרבים, צעירים בעיקר, להפקיר את גופם לשמש, במטרה לזכות במראה הנחשק. אלא שלגוון עור שזוף יכול להתלוות מחיר כבד מאד.

קרינת השמש פוגעת קשות בעור וגורמת לנזקים בלתי הפיכים שלא תמיד רואים מיידית. לאורך זמן, חשיפה לקרינת UVA ו UVB מזקינה את העור ופוגעת גם בחומר הגנטי, מה שיכול לבוא לידי ביטוי בגיל מתקדם יותר בעור הנראה זקן יותר מהגיל האמיתי שלו ובעיקר – בהתפתחות נגעים שפירים או ממאירים. לא משנה אם אתם צעירים, הורים או סבתות וסבים - אל תתנו לשמש לסנוור אתכם, תרתי משמע, וזכרו את הסכנות שהקרניים הנעימות מביאות איתן.

צפו בסרטון שהכנו עבורכם, שננו את כללי הבטיחות בשהייה בשמש ווודאו שגם הילדים מכירים אותם ומקפידים עליהם.
מידע חשוב נוסף הקשור לנזקי קרינת השמש, הדרכים להתגונן מפניה ושיטות האבחון והטיפול שאתם חייבים להכיר, תמצאו בכתבה בקישור למטה: טיפים חמים לשמירה על העור בקיץ הישראלי.

תקופת המנופאוזה - גיל הפסקת הווסת - גורמת לגוף שלנו להשתנות, אבל כדאי לדעת שהשליטה בידנו ואפשר לשמור על משקל תקין וגוף בריא.

נשים בגיל המעבר עוברות שינויים הורמונליים. השינויים האלה מובילים לפעמים לסימפטומים לא נעימים, כשאחד מהם, מציק במיוחד, הוא עלייה במשקל ושינויים במראה הגוף. חשוב לומר שלא מדובר בגזירת גורל. לא איבדנו שליטה בגוף ויש מה לעשות.

מה קורה לי בגוף?
לקראת סוף שנות ה־40 או קצת אחרי גיל 50, כשהמחזור החודשי נפסק, צפויות תופעות כמו יובש בנרתיק, עייפות, דיכאון, נדודי שינה, שינויים בעור, השמנה ועוד. חלק מאתנו יחוו אחד או יותר מהתסמינים ואחרות ירגישו אותם פחות. השינוי הזה קורה בגלל שעם סיום הווסת יש ירידה בהפרשת האסטרוגן, ההורמון הנשי שבעצם "מגן" על נשים.

מיכל סוקמן, דיאטנית במכבי שירותי בריאות, מסבירה שאת גיל סיום הווסת אנחנו מתחילות להרגיש הרבה לפני הזמן. כשאנחנו מתחילות לראות גמגומים בתדירות המחזור זה מלמד על שינויים הורמונליים שהגוף עובר. מה שאנחנו שמות לב אליו במיוחד זה שאנחנו אוכלות את אותו הדבר אבל עולות במשקל, ושאפילו 'סוג' ההשמנה משתנה. אנחנו מתחילות לפתח רקמת שומן בטנית – כלומר, ההשמנה תהיה באזור הבטן.

יש מה לעשות!
מירית משתפת שלמרות שנרשמה לחדר כושר והתחילה שגרת אימונים אינטנסיבית, היא בכל זאת השמינה והרגישה שהגוף משתנה, ומיכל מסבירה שאנחנו צריכות להיות מאוד סלחניות כלפי עצמנו ולהבין שהשינויים יקרו. מי שרוצה לפעול, צריכה לדעת שזה תהליך לטווח רחוק שדורש התמדה. כל שינוי קיצוני, כמו דיאטת כאסח או אימון אינטנסיבי, שלא נתמיד בו, בסופו של דבר יעשה יותר נזק מתועלת. כדאי גם לדעת שלצד הירידה בקצב חילוף החומרים, גם העייפות הרבה והירידה במצב הרוח משפיעות על המשקל.

הדיאטנית המוסמכת ממליצה על הדיאטה הים תיכונית שידועה כמיטיבה עם הגוף: "התזונה הים תיכונית מדגישה להימנע מאוכל מתועש ומעובד, זאת אומרת - לעבוד עם חומרי גלם טבעיים ולראות את האוכל במובן המקורי שלו: ירקות ופירות, פחמימות לא מעובדות, כמה שיותר דגנים מלאים כמו כוסמין ושיבולת שועל, קטניות כמו אפונה, שעועית, גרגירי חומוס, פול, מש וכדומה, ופחמימות עמילניות כמו תירס, אפונה, תפוחי אדמה, ובטטות. מקור החלבון העיקרי בתזונה ים תיכונית הוא דגים. בנוסף, ההמלצה היא על צריכת שומנים מהצומח: אבוקדו, טחינה, כל מוצרי השומשום, כל מוצרי הזיתים, ואגוזים טריים. כדאי גם לצרוך בין 4 ל-5 ביצים בשבוע. לגבי מוצרי חלב, ההמלצה היא לעד 5% ובעיקר יוגורט ולא לשכוח שתייה מרובה: מים, תה ירוק, ופחות קפה ומשקאות עתירי סוכר או ממתיקים מלאכותיים".

זה – לא – רק ספורט:
למי שלא מנהלת אורח חיים ספורטיבי, אל חשש! לא מאוחר מדי ואת תמיד יכולה להתחיל. אין צורך לעבור "מאפס למאה", תתחילי בהדרגתיות ותתאימי את האימון לגוף וליכולת שלך. חשוב לעשות זאת בליווי מקצועי. איך וכמה? על פי סוקמן ההמלצה היא לפחות 150 דקות אימון בשבוע: "אנחנו רוצות פעילות אירובית: הליכה, ריצה, ריקודים, כל מה שמעלה את הדופק, והרבה מאוד פעילות בונה עצם שזאת פעילות כנגד התנגדות: משקולות, פילאטיס, כל מה שבעצם נותן פקודה לעצם להתחזק. בהקשר הזה, כדי לשמר את מסת העצם חשוב גם להקפיד על צריכת ויטמין D וסידן".

טיפ אחרון לסיום:
"גם בגיל המעבר אנחנו יכולות להשפיע על התהליך ולבחור להגיע לגיל 60-70 בבריאות טובה, בלי עודפי שומן משמעותיים כשהמערכות תקינות ומצב הרוח טוב. יש הרבה מאוד נשות ואנשי מקצוע מדהימים שאפשר להיעזר בהם, מתחומי רפואת הנשים, דיאטה, פיזיותרפיית רצפת האגן ועוד. אנחנו הולכות לחיות עוד לפחות 40-50 שנים אחרי שהתקופה הזאת מגיעה אלינו, ומגיע לנו לחיות עם כל הכיף וההנאה".

מהם היתרונות הבריאותיים של שום? למה בני ישראל התגעגעו אליו? מה הקשר בין שום לביאליק, והאם באמת יש מה לעשות נגד הריח?

תאמינו או לא, אבל לשום מוקדש יום משלו – שעונה לשם "יום השום", ומתקיים ב-19 באפריל. יום השום צוין לראשונה בארצות הברית, כיוזמה של מגדלי שום במדינת קליפורניה. מי שממש מעוניינים לחקור את העניין, מוזמן לבקר בעיר גילרוי (Gilroy) שבקליפורניה, שנחשבת לבירת השום העולמית. אם תתעקשו, תוכלו אפילו לרכוש בה גלידה בטעם שום.

כמה אנקדוטות על הגעגועים של בני ישראל והתרופה של היפוקרטס:
חקלאים במסופוטמיה הקדומה גידלו שום כבר לפני יותר מ-5,000 שנה. השום שגשג בימי קדם גם באפריקה ובאזורים אחרים של מרכז אסיה, ורק בשלב מאוחר יחסית בהיסטוריה מצא את דרכו אל החיך האירופי. השום אפילו מככב בתנ"ך: בספר במדבר מסופר על בני ישראל שביקשו לשוב למצרים, ונזכרו בערגה בשום. אפילו הרופא היווני היפוקרטס (כן, זה משבועת הרופאים), נתן לו מקום של כבוד באוסף התרופות שלו. הצמח הצנוע הזה טומן בחובו מרכיבים רבים, שהפכו אותו בימי קדם לחביב המרפאים. בעזרתו, הם נלחמו בדלקות וזיהומים שונים, וגם בעין הרע.

כיום אנו יודעים שהשום מכיל תרכובת בשם אליצין, יחד עם זרחן, גופרית, ויטמינים שונים ועוד. למעשה, רק בשנה האחרונה התפרסמו מאות מחקרים חדשים שבודקים את היתרונות של השום לבריאות שלנו. המחקר לאורך השנים בדק את השפעת השום במניעה ובטיפול במחלות.

שימו לב שיש הבדל בין צריכת שום בצורה הטבעית שלו, שמביאה להשפעה טובה ומתונה, לבין צריכת מיצוי או זיקוק חומרים פעילים מהשום, שיכולה להוביל להשפעה חזקה בהרבה. אכילת שום בצורתו הטבעית, בתבשיל או טרי, נמצאה כבעלת אפקט מגן עדין מפני מחלות לב וכלי דם, סוגי סרטן שונים, השפעה מיטיבה על לחץ הדם ועל שומני הדם. בנוסף, מייחסים לשום גם השפעה חיובית על מערכת החיסון, הורדת רמת הסוכר בדם, פעילות נוגדת חמצון ועוד.

לרוב אין סיכון באכילת שום, אלא אם אתם מרגישים תופעות לא רצויות במערכת העיכול כמו גזים או צרבת. ובכל מקרה, כשנוטלים כמוסות מרוכזות של שום, עלולה להיות לכך השפעה על לחץ הדם ולכן יש ליידע את הרופא המטפל.

בואו נדבר על הריח...
אנחנו לא יכולים לדבר על שום מבלי להזכיר את ההיבט הכי בולט שלו: הריח. לריח הזה אחראי מרכיב העונה לשם אליל מתיל סולפיד (Allyl methyl sulfide). המרכיב העיקש הזה לא מתפרק בזמן העיכול, והוא משתחרר מאיתנו באמצעות הנשימה ולעתים גם הזיעה. ומה קורה אם אכלתם שום לפני פגישה חשובה? מסתבר שאם תאכלו תפוח או תשתו חלב, יש סיכוי טוב שריחו של השום יתפוגג. אתם מוזמנים לנסות בעצמכם, אבל עדיף לא לנסות בימים חמים במיוחד.

מה לשום ולביאליק?
חיים נחמן ביאליק פרסם ב-1928 סיפור מבודח ומחורז, העונה לשם "אלוף בצלות ואלוף שום". היכונו לספוילרים: נסיך הגיע לממלכה שבה לא ידעו מהו בצל. בן המלך העניק להם בנדיבותו בצלים, כדי לשפר את חוויית האוכל שלהם, ובתמורה, הוא קיבל ממון רב. המקרה הגיע לאוזניו של נסיך אחר, טיפוס חמדן למדי, שהחליט לעשות מעשה דומה – אבל עם שום. למרות שציפה לתמורה כספית, הוא קיבל… בצלים. אם עדיין לא קראתם את הסיפור הנפלא – זה הזמן לעשות זאת. עם ארוחה טובה שמשלבת, ובכן, שום.

בקיצור אין על שום! אבל כמובן על טעם ועל ריח…אתם כבר יודעים...