הערוץ הקולי של מכבי

לחץ דם גבוה הוא מגפה כלל עולמית שגובה קורבנות רבים, אבל בשקט... וזה מה שהופך אותו לכל כך מסוכן. איך מאבחנים? איך מטפלים? כל התשובות בכתבה שלפניכם.

מה הייתם אומרים אם היינו מספרים לכם שלמרות שאתם חשים בריאים לחלוטין, יכול להיות שאתם כבר עכשיו נמצאים בסיכון להתפתחות מחלת לב או שבץ חלילה? גם כשמרגישים בריאים ומניחים שאין סיבה לדאגה, בשקט ובלי סימנים מקימים, עלול להתפתח לחץ דם גבוה. בעיית לחץ הדם מתפתחת באיטיות, ועולה ועולה בלי שאנחנו בכלל מודעים לה, עד שיום אחד תופעות הלוואי והנזקים שהיא גורמת מתפרצים ואז הטיפול בבעיה הופך למורכב יותר, בלי להזכיר נזקים בלתי הפיכים שכבר נגרמו כי לא איתרנו את הבעיה בזמן.

מה זה לחץ דם ומהו יתר לחץ דם?
המונח לחץ דם, מתייחס ללחץ שיוצר נוזל הדם על דפנות כלי הדם שלנו – העורקים, הורידים והנימים שמובילים דם מהלב אל איברי הגוף. לחץ הדם נמדד ביחידות מ"מ כספית ומספק שני ערכים – לחץ דם סיסטולי, שמציין את לחץ זרימת הדם בעורקים בזמן שהלב נמצא בשיא התכווצותו, ולחץ הדם הדיאסטולי, שמציין את לחץ זרימת הדם בעורקים כשהלב רפוי.
אצל אנשים בריאים ערך לחץ דם סיסטולי תקין הוא עד 130 מ"מ כספית וערך לחץ דם דיאסטולי תקין הוא עד 80 מ"מ כספית.
יתר לחץ דם, גורם ללב לעבוד קשה יותר, כדי להזרים דם לרקמות הגוף ולשאוב אותו בחזרה מהן. כשהלחץ גבוה לאורך זמן, ייחלשו דפנות כלי הדם ושריר הלב, והמצב הזה עלול להוביל מחד לאי-ספיקת הלב ומאידך להתפוצצות כלי דם ולדימום, שיגרום נזק גדול, כמו במקרה שכלי דם מתפקע במוח וגורם לשבץ.

ברפואה נהוג לחלק את יתר לחץ הדם לשתי קבוצות - ראשוני ושניוני. מעל ל-90 אחוז מהאנשים שסובלים מיתר לחץ דם, הם מקרים של יתר לחץ דם ראשוני. במקרים האלה לא ניתן להגדיר את הגורם לעלייה בלחץ הדם ומדובר בנטייה גנטית שמתבטאת בעליה בערכי לחץ הדם עם הגיל. במקרים של יתר לחץ דם שניוני, מדובר על ערכים גבוהים יותר, שנגרמים מסיבות שקשורות למחלת כליה, יותרת הכליה, תרופות, בעיות הורמונאליות ועוד.
יש כמה הגורמים הגנטיים והסביבתיים שמעלים את הסיכון ליתר לחץ דם:
הגיל – גברים בגילאי 55 ומעלה ונשים בגילאי 65 ומעלה, היסטוריית יתר לחץ דם משפחתית, מחלת לב או תמותה פתאומית בגיל צעיר, אצל גברים מתחת לגיל 55 ואצל נשים – מתחת לגיל 65, עודף משקל, שדורש יותר דם כדי לספק חמצן לרקמות, חוסר פעילות גופנית, שמוביל לקצב לב גבוה יותר ותזונה עשירה במלח, וגורמת לאגירת נוזלים ועלייה בלחץ הדם. בנוסף לאלה – גם מחסור באשלגן במזון, שמנטרל את השפעת הנתרן, צריכת אלכוהול, מתח נפשי ומחלות ברות טיפול כמו סוכרת, כולסטרול גבוה, מחלות כליות ותסמונות דום נשימה בשינה. חשוב לציין שגם אם אתם לא נמצאים באחת מקטגוריות הסיכון, אתם לא מוגנים לחלוטין חשוב לבצע מעקב גם כשאתם מרגישים בריאים.

איך מודדים לחץ דם?
אפשר למדוד את לחץ הדם בבית וגם בקופת החולים. תוכלו לזמן תור לרופא המשפחה או למרפאת האחיות, או לעקוב אחרי מדדי לחץ הדם שלכם בבית, באמצעות מכשיר ביתי אוטומטי למדידת לחץ דם שניתן לרכישה. הבדיקה לא פולשנית ולא כואבת!

מה עושים במצב של לחץ דם גבוה?
מעבר לפניה להתייעצות עם רופא, קיימות כמה פעולות שעשויות להפחית לחץ דם גבוה או לשמור על לחץ דם תקין:
• שמירה על תזונה נכונה ומשקל גוף תקין:
אם אתם סובלים מעודף משקל או השמנה, יש לפנות לייעוץ תזונתי אישי אצל דיאטנית במכבי. כל ירידה של 10 ק"ג במשקל צפויה להוריד 20-5 מ"מ כספית מלחץ הדם.

• הפחיתו את השימוש במלח ללא יותר מכפית. חשוב לזכור שהמון מזונות מוכנים מכילים כמות גדולה של מלח.

• פעילות גופנית פעילות אירובית סדירה:
יש לבצע פעילות גופנית של לפחות 150 דקות בשבוע. פעילות גופנית תוביל לירידה של 9-4 מ"מ כספית.

• הגבילו את צריכת אלכוהול והימנעו מעישון:
הפסקת עישון מורידה בעשרות אחוזים את הסיכון למחלת לב כלילית ולמחלות נוספות במערכת לב-כלי דם.

שגרת החיים העמוסה שבה כולנו חיים גורמת לנו לפעמים להזניח את הבריאות, לאכול לא בריא, לוותר על פעילות גופנית ולדלג על בדיקות וטיפולים רפואיים חשובים שיכולים לעלות לנו בבריאות. וכן, זה נוגע גם אליכם, הגברים.
ריכזנו עבורכם את המדריך לבריאות הגבר מגיל 20 ועד גיל 70 – כל מה שכדאי לכם לדעת, לעשות ולאמץ בכל אחד מהעשורים בחייכם, כדי שאלה שאחריו יהיו טובים יותר.

נתחיל משנות ה-20 שלכם:
אתם אוכלים מה שבא לכם, ישנים כמה שבא לכם, מעשנים, שותים ובאופן כללי, בטוחים שהגוף שלכם חסין בפני כל דבר, אבל זה לא מדויק. בעשור הזה אתם בונים את היסודות לשרירים, לעצמות ולמערכת החיסונית שתלווה איתכם עד סוף חייכם. לכן, חשוב לאמץ כבר עכשיו הרגלי אכילה בריאים להמשך החיים, להתחיל בפעילות גופנית סדירה ואולי אפילו להתחיל לקחת כמה ויטמינים שיעזרו לפצות על החוסר שנגרם לגוף כתוצאה מאורח החיים המאפיין של העשור הזה.

על מה כדאי להקפיד?
• תזונה בריאה ומאוזנת - פחות ג'אנק פוד ואכילה באמצע הלילה ושילוב של חלבונים, ירקות ופירות.
• כדי שתתחילו לשלב פעילות גופנית סדירה ותזכרו את ההבדל בין לא להתאמן בכלל לבין להתאמן מעט.
• אל תוותרו על בדיקות שגרתיות אצל הרופא כדי לאתר מחלות בזמן.
• שמרו על צריכת אלכוהול מבוקרת. צריכה מוגזמת עלולה לפגוע בכבד, במוח ובלב ולהגביר את הסיכוי לחרדה ודכאון.
• אל תוותרו על 7-9 שעות שינה.
• חשיפה מבוקרת לשמש.
• הימנע מעישון ונטילת סמים.
• ושמרו על יחסי מין בטוחים ומוגנים.

הבדיקות שמומלץ לבצע בשנות העשרים:
• בדיקות עור אם אתם מבחינים בכתמים חשודים על העור
• בדיקת אשכים ידנית לאיתור נפיחות או גושים
• טיפולי שיניים סדירים
• איתור מחלות מין – בעיקר לפעילים מינית
• חיסונים- בעיקר למטיילים שבחבורה

נעבור לשנות ה-30:
בעשור הזה, החיים נוטים ללחוץ, עם עבודה תובענית, ילדים קטנים, משכנתא, והניסיון ליצור איזון בין החיים לעבודה משפיע על הבריאות הגופנית והנפשית ועשוי להשאיר אתכם שחוקים ומרוטים.
הדאגה לבריאות האישית נדחקת לרוב הצידה וזהו השלב שבו ההרגלים שאימצתם בעשור הקודם מתחילים לתת את אותותיהם, לטוב או לרע. חילוף החומרים הופך איטי יותר, השומנים מתחילים להצטבר, הכולסטרול מתחיל לשקוע והמפרקים מתחילים להישחק. למרות שאתם מרגישים בריאים ובכושר טוב, כדאי להיבדק מדי פעם כדי לגלות מחלות נסתרות שאתם אולי לא מודעים להן, להרחיב את הפעילות הגופנית שלכם ולשים דגש על כלים שיעזרו לכם להירגע מהמירוץ המטורף של החיים. בעשור הזה, הגוף עדיין מגיב טוב לשינויים בהרגלי החיים ורוב הנזקים הם הפיכים. בעשורים הבאים יהיה קצת יותר קשה...

על מה חשוב להקפיד?
• פעילות גופנית של 45 דקות 3 פעמים בשבוע תעשה את העבודה: ריצה, רכיבה, או שחיה, והרבה אימוני כוח כי בין גיל 25 ל-50 תאבדו בערך 10% ממסת השריר. פעילות גופנית תעזור גם לשמור על גמישות ותנועתיות לאורך זמן.
• חשוב לנהל את המתחים והלחצים כדי למנוע מחלות כמו סוכרת, לחץ דם גבוה ומחלות לב. הקפידו לקחת זמן לעצמכם וגם לעשות יוגה או מדיטציה.
• תזונה נכונה חשובה כאמור, כיח חילוף החומרים הופך איטי יותר והשומן מתחיל להצטבר באזורים שונים בגוף. מתוקים ומאפים הופכים להיות האויב העיקרי של בריאותכם.
• הימנעו מאורח חיים יושבני - בעיקר אם אתם מאלה שעובדים מול המחשב כל היון, והקפידו לחלץ עצמות, לטפס במדרגות, לצאת להליכה קצרה מדי פעם...
• הפחיתו צריכת האלכוהול – כדאי להקפיד 3 ערבים ללא שתיה.

בשנות ה-30 אלה הבדיקות שמומלץ לבצע:
• מעקב אחר המשקל שלכם
• בדיקות כולסטרול ושומנים בדם, למניעת סוכרת ומחלות לב
• בדיקת לחץ דם אחת לשנה
• בדיקת הא.ק.ג הראשונה שלך אמורה להיות בגיל 35
• בדיקות פוריות - עבור גברים שמעוניינים להתחיל בהקמת התא המשפחתי
• מעקב אחר נפיחות או גושים באזור האשכים
• מעקב אחר כתמי עור ופיגמנטציה שמתחילים להופיע לכם על העור במהלך עשור זה
• וחיסונים - כולל חיסון לשפעת אחת לשנה

 
הגענו לשנות ה-40:
שנות הארבעים הן לרוב מהתקופות הטובות בחיים, מלבד בעיה אחת קטנה - סטטיסטיקת מחלות הלב. גברים בשנות ה-40 לחייהם מצויים בסיכון מוגבר לפתח לחץ דם גבוה, כולסטרול גבוה ומחלות לב. למעשה, מחלות לב הן הגורם מספר אחד לתמותה בקרב גברים בגילאי 45-54. זהו גם העשור שבו יכולת הראיה מתחילה להיחלש ו-75% מכם יתחילו לסבול מכאבי גב תחתון. באופן כללי, הגוף מאותת לכם שאתם כבר לא צעירים, גמישים ומלאי אנרגיה כמו שהייתם בעבר.

על מה חשוב להקפיד?
• שמירה על בריאות הלב באמצעות פעילות גופנית ובדיקות סקר מניעתיות.
• שימוש בכלים להפחתת מתחים ומציאת איזון נכון בין העבודה לחיים האישיים עם יוגה, מדיטציה, מיינדפולנס, תרגילי נשימה, טיפול פסיכולוגי או כל שיטה אחרת שתעזור לכם להירגע.
• כושר גופני יעזור לכם עם כאבי המפרקים וימנע הצטברות שומנים באזורים שונים בגוף.
• והתאמות ושינויים בתזונה – הן בכמות והן במרכיבי התזונה.

בדיקות שמומלץ לבצע
• החל מגיל 40 חשוב להיבדק אצל רופא פעם בשנה, ועוד קודם, במקרה של היסטוריה משפחתית
• לגברים מעל גיל 40 סיכוי של פי 1.5 לפתח מלנומה, לעומת נשים, ולכן כדאי לבצע מעקב אחר כתמי עור.
• בדיקות דם שגרתיות, כולל תפקודי כבד, כליות ורמת ברזל.
• בדיקות לחץ דם שגרתיות.
• בדיקות כולסטרול וסוכר בדם.
• טיפולי שיניים – ניקוי ותחזוקה שוטפת.
• ובדיקות עיניים בהתאם להמלצת הרופא המטפל

 
הגענו לגיל הזהב ולשנות ה-50 שלכם:
זה הזמן להביט לאחור ולהפיק לקחים מאורח החיים שלכם עד עכשיו, ולערוך שינויים שיאפשרו לכם להגיע לגיל זיקנה כשאתם בריאים, חיוניים ומתפקדים במלוא המרץ. שלוש בעיות בריאותיות עיקריות אמורות להטריד אתכם בשלב זה – האחת קשורה בבלוטת הערמונית, שאולי עד עכשיו לא שמעתם על קיומה, אבל החל מגיל 50 הופכת למסוכנת במיוחד עבורכם, השנייה היא הירידה בתפקוד המיני, כולל ירידה ברמת הטוסטסטרון וקושי להגיע או לשמור על זקפה יציבה. והשלישית היא כאבי מפרקים באזורים שונים בגוף.

על מה חשוב להקפיד?
• מעקב וניטור אחרי סוגי סרטן שונים שעלולים להתפתח – כמו סרטן הערמונית והמעי הגס
• מעקב ושמירה על בריאות הלב – מדובר בגורם סיכון משמעותי עבורכם בגיל הזה. תזונה לקויה, מתחים והיעדר פעילות גופנית מהעשורים הקודים עלולים להפוך לבעיות לב חמורות.
• פעילות גופנית של לפחות 30 דקות ביום תחזק אתכם ברמה הגופנית והנפשית כאחד.
• התזונה שלכם תקבע במידה רבה את מצבכם הבריאותי בהווה ובעתיד- וכדאי להתייעץ עם דיאטנית ולהוסיף ויטמינים ופרוטאינים לתזונה היומית שלכם.
• התפקוד המיני שלכם יקבע את איכות החיים והזוגיות שלכם וחשוב לדעת שאת רוב הבעיות אפשר לשפר משמעותית, על ידי פניה לייעוץ.

אלה הבדיקות שמומלץ לבצע:
• מעקב אחר בלוטת הערמונית – מחצית מהגברים בגילאי החמישים סובלים מבלוטת ערמונית מוגדלת אשר עלולה להתפתח לסרטן. מומלץ לפנות לאורולוג לבדיקה שגרתית, שיתכן וימליץ על בדיקת PSA.
• בדיקה לגילוי דם סמוי בצואה אחת לשנתיים - סרטן המעי הוא הסרטן השני הקטלני בקרב גברים ו-90% מהמקרים מתרחשים מעל גיל 50.
• בדיקות דם שגרתיות, כולל תפקודי כבד, כליות ורמת ברזל.
• ובדיקת כולסטרול ולחץ דם

 
ועכשיו לשנות ה-60 וה-70 שלכם:
סוף סוף הגעתם לשלווה ולמנוחה. אתם כבר לא במירוץ אחר החיים ואם שמרתם על הכללים עד כה, אתם אמורים לקטוף את הפירות וליהנות מחיים מלאים ובריאים. מצד שני, במהלך העשורים האלה אתם נמצאים בסיכון מוגבר לפתח מחלות כמו סרטן, שבץ מוחי, התקפי לב, אוסטיאופורוזיס, דלקות מפרקים, לחץ דם גבוה, סוכרת, בעיות שמיעה וראיה, חוסר איזון הורמונלי ומחלות קוגנטיביות כמו דמנציה ואלצהיימר. היבט נוסף המצריך התיחסות מיוחדת בגילאים אלה הוא ההיבט הנפשי – בעיקר סביב המעבר לחיי הפנסיה ואובדן של בן/בת הזוג, כמו גם של חברים קרובים.

על מה כדאי להקפיד?
• פעילות גופנית של לפחות 30 דקות ביום תסייע בשמירה על חוזק הגוף, גמישות ואיזון
• שמירה על משקל גוף תקין, כי עודף משקל עלול להכביד עוד יותר על המפרקים הכואבים
• תרגול פעילות קוגנטיבית כמו פאזלים, תשבצים וקריאה, למניעת מחלות כמו דמנציה ואלצהיימר
• טיפול פסיכולוגי במקרה של דכאון או חרדה
• ואל תשכחו את החלבונים בתזונה שלכם – הגוף שלכם צריך אותם מאוד כעת

בדיקות שמומלץ לבצע:
• בדיקה שגרתית של בלוטת הערמונית
• בדיקות דם- תפקודי כבד וכליות, סוכר בדם.
• בדיקות דם סמוי בצואה וקולונסקופיה אחת לשנתיים
• בדיקת צפיפות העצם ואוסטאופרוזיס
• בדיקות ראיה ושמיעה
• חיסון לשפעת ודלקת ריאות

אנחנו מאחלים לכם חיים מלאים ובריאים בכל אחד מהעשורים וזכרו רופאי המשפחה או האורולוגים במכבי יוכלו לעזור למצוא פתרונות לשיפור איכות החיים בכל מה שמטריד אתכם - השינויים הגופניים, הרגשיים ואלה שקשורים בתפקוד המיני שלכם. נוכל למצוא פתרונות שישפרו את איכות החיים שלכם. כל מה שאתם צריכים לעשות זה לדבר ולשתף.

כשבלוטת התריס עושה בעיות
בלוטת התריס נועדה לייצר הורמונים שמסדירים את חילוף החומרים בגוף, אבל לפעמים היא מייצרת יותר מדי או פחות מדי מההורמונים האלו. מה כדאי לדעת ואיך מטפלים בכל אחד מהמקרים?

לפני הכל, בואו נכיר את בלוטת התריס:
בלוטת התריס, שנקראת גם בלוטת המגן, היא בלוטה שנמצאת בקדמת הצוואר. הצורה שלה היא של מעין פרפר, תריס או מגן, ומכאן גם שמה.
תפקיד הבלוטה לייצר הורמונים שמשפיעים על חילוף החומרים בגוף עם השפעה על הלב, השרירים, מערכת העיכול, מערכת העצבים והעצמות. הפרעות בתפקוד בלוטת התריס משבשות את ייצור ההורמונים ועשויות להשפיע על מערכות רבות בגוף ולגרום לתסמינים שונים.
שתי הבעיות הנפוצות בבלוטת התריס הן פעילות-יתר, שבה נוצר עודף של ההורמונים, ותת-פעילות, שבה יש מחסור בהורמונים.

נתחיל עם המקרה הראשון – של פעילות-יתר של בלוטת התריס:
אחד הסימפטומים הנפוצים לכך שבלוטת התריס מייצרת יותר הורמונים ממה שהגוף צריך, הוא ירידה לא מוסברת במשקל. קיימים סימפטומים אחרים, כמו דופק מהיר, לחץ דם גבוה ותחושה שהלב פועם חזק מאוד. בהתאם, פעילות-היתר עלולה לגרום לתחושת עצבנות ואי-שקט, לחרדה ולקשיים בשינה. סימפטומים נוספים כוללים חולשה, רעד, תחושה של חום והזעה מוגברת, יציאות תכופות או רכות יותר ושלשולים.

המקרה השני – של תת-פעילות של בלוטת התריס שכיח יותר ונפוץ בייחוד בקרב נשים.
תת-הפעילות מתבטאת לפעמים בעליה מסוימת במשקל או קושי לרדת במשקל ובדופק איטי. אנשים שסובלים מתת-פעילות של בלוטת התריס נוטים לחוש עייפות ולעיתים דכדוך או דכאון. תסמינים נוספים כוללים אי-סבילות לקור, עצירות, עור יבש, ובבדיקות דם לפעמים רואים עליה ברמות הכולסטרול.

הסימפטומים המשותפים ליתר-פעילות ותת-פעילות של בלוטת התריס כוללים עייפות, אי-סדירות בווסת ונשירת שיער- והם מסתדרים כשהבעיה מטופלת.
מי בסיכון ומתי יש להיבדק?
לאנשים עם בני משפחה מקרבה ראשונה, שסובלים מבעיה בבלוטת התריס, יש סיכון מוגבר לפתח בעיות בתפקוד הבלוטה. בנוסף, הסיכוי לפתח בעיה בבלוטת התריס יותר גבוה בקרב נשים ובני הגיל השלישי. אם אתם מרגישים שחל שינוי בבריאותכם, כדי להתייעץ עם רופא המשפחה, שיוכל להפנות אתכם לבדיקת דם פשוטה, שתאפשר לגלות אם יש בעיה – ואם כן, על איזה מהמקרים מדובר.

אז איך מטפלים?
בשני המקרים של הבעיות בבלוטת התריס, הטיפול הוא לרוב באמצעות תרופות. אם הבלוטה לא מייצרת מספיק הורמונים, אפשר ליטול אותם בכדורים, ואם הבעיה היא עודף ההורמונים שהבלוטה מייצרת, קיימות תרופות שגורמות לבלוטה לייצר פחות מהם. אופציות טיפוליות נוספות לפעילות-יתר כוללות יוד רדיואקטיבי וניתוחים, בהתאם לסיבה לפעילות המוגברת ולמצבים רפואיים פרטניים.

בקישור להלן תוכלו למצוא טיפים לתזונה מתאימה

זה אולי יפתיע אתכם, אבל אפשר להכין דג לא פחות ממושלם בלי גרגר אחד של מלח.
איך עושים את זה? עם התיבול הנכון. קבלו מתכון מושלם לבעלי לחץ דם ובעיות בכליות. לגזור ולשמור.
להכנת 2 מנות של הדג תצטרכו קודם כל שתי פרוסות פילה של דג לבן.

להכנת התיבול ללא מלח תצטרכו את המרכיבים הבאים:
• 3 כפות שמן זית
• כפית אבקת שום
• כפית פפריקה
• חצי כפית של פלפל שחור
• חצי כפית של שבבי צ'ילי יבש, או לפי הטעם
• חצי כפית תימין מיובש
• חצי כפית של בזיליקום מיובש
• חצי כפית של אורגנו מיובש
מומלץ גם להוסיף לימון חתוך לפרוסות, חצי צרור פטרוזיליה קצוצה ועגבניות שרי אדומות.

איך מכינים?
• מחממים את התנור ל-180 מעלות ומרפדים תבנית בנייר אפייה.
• שמים בקערית את כל מרכיבי התיבול ומערבבים אותם למשחה אחידה.
• אחרי כן, מורחים את פילה הדג בנדיבות במשחה ומניחים על התבנית. מפזרים מעל פרוסות לימון ופטרוזיליה ומסביב את עגבניות השרי.
• אופים כ-20 דקות, או עד שהדג מוכן ומגישים מיד.

שיהיה בתאבון!

איך מאבחנים אנדומטריוזיס? מה התסמינים ואילו טיפולי רפואה משלימה יכולים להקל ולשפר את איכות החיים של המתמודדות עם המחלה?

מי ששמעה בעבר על אנדומטריוזיס, מכירה אותה בהקשר של תלונות של נשים ונערות בגיל הפריון על כאבי מחזור קשים וחוסר יכולת לתפקד בזמן הווסת. חשוב להגיד שלא מדובר רק בכאבים חולפים או תסמינים מקומיים אלא במחלה כרונית לכל דבר.

איך מאבחנים אנדומטריוזיס?
אנדומטריוזיס היא מחלה כרונית קשה שגורמת לכאבים קשים מאוד, פוגעת באיכות החיים ויש לה השלכות רב מערכתיות על גוף האישה. בממוצע, אחת מתוך עשר נשים ונערות תסבול מאנדומטריוזיס. תהליך האבחון עלול להימשך כמה שנים, שבמהלכן האישה והנערה עלולות לסבול מכאבים קשים ותופעות נוספות.

חשוב לציין שהיום יש מודעות גדולה לנושא וקיימים כלים לטיפול. חייבים להכיר את התסמינים, לא לוותר ולשאול את השאלות הנכונות לצורך אבחון מהיר. גם במכבי יש מרפאות ייעודיות לאבחון אנדומטריוזיס.

מהם התסמינים של אנדומטריוזיס?
המחלה מתאפיינת בכאבי אגן כרוניים, כאבים קשים במהלך הווסת או הביוץ, בעיות עיכול כמו שלשול ועצירות, כאבי גב תחתון שמחמירים עם הווסת, תכיפות וקושי בהטלת שתן, בחילות, הקאות ועוד. חלק מהחולות יסבלו גם מבעיות פוריות. מדובר במחלה שפוגעת משמעותית באיכות החיים, וכוללת התשה של הגוף והנפש.

בזמן המחלה תאי רירית הרחם נודדים למקומות נוספים בגוף, מעבר לרחם עצמו. התאים האלו ממשיכים לתפקד כתאי רירית רחם גם מחוץ לרחם. אבל בניגוד לתאים שברחם, לתאים שנדדו אין אפשרויות ניקוז. הם ממשיכים לגדול ולדמם, ועלולים ליצור נזקים ודלקות באיברים אליהם הגיעו, מה שעלול לגרום לכאבים והידבקויות בין איברים וציסטות. נכון להיום, עדיין אין הסבר לתופעה.


איך מטפלים באנדומטריוזיס?
כמו מחלות כרוניות רבות אחרות, גם לאנדומטריוזיס אין טיפול שממגר את המחלה. לרוב מדובר על טיפול מתמשך בכמה רבדים, שמלמד את הנשים לחיות עם המצב ולשפר את איכות חייהן. ההמלצות הטיפוליות יכללו טיפול תרופתי לכאבים, טיפול הורמונלי, טיפול ניתוחי באמצעות לפרסקופיה, שזוהי גם הדרך הטובה ביותר לאבחון המחלה, וטיפולים ברפואה משלימה.

רפואה משלימה לטיפול בתסמינים של אנדומטריוזיס
מכבי טבעי מציעה מגוון טיפולים שיוכלו לעזור בהתמודדות עם אנדומטריוזיס לשיפור איכות החיים:

• דיקור סיני: אחד הכלים המשמעותיים לתמיכה במחלה. הדיקור משפיע על הרבדים הגופניים והנפשיים, מסייע ליצירת תחושה של עיגון ויציבות ומשפר את זרימת האנרגיה.
  
  
• נטורופתיה וצמחי מרפא: נשים עם אנדומטריוזיס דיווחו על התאמת תזונה כאחד הכלים החשובים למיתון הכאבים הקשים. טיפול נטורופתי יכלול המלצה על התאמת מזונות, תוספי תזונה וצמחי מרפא למטופלת לשיפור איכות החיים.
  
  
• רפלקסולוגיה: שיטה המשקפת את כלל מערכות הגוף בכפות הרגליים. העיסוי העדין בכפות הרגליים מסייע לשחרור אנדורפינים, נוירו-טרנסמיטרים טבעיים הקיימים בגוף, המסייעים בשיכוך כאבים ושיפור מצב הרוח, ובכך תומך באיזון גוף-נפש.
  
  
• תרגול מיינדפולנס, שמעניק כלים להתמודדות עם מתח, חרדה, דאגה וחשיבת יתר והפחתתם. בסדנאות מיינדפולנס עובדים על ריקון או הפחתת מחשבות, דמיון מודרך ויכולת התבוננות פנימית.
  
  
• והומיאופתיה, ששואפת לזהות את דפוסי התגובה האישיים של המטופלת, באמצעות תשאול מקיף, ועל בסיסו התאמת תכשיר אישי למטופלת, שעשוי לסייע להתמודדות בהתאם לתסמיני הספציפיים של המטופלת.

המידע המקצועי בכתבה באדיבות: גבריאלה אלסנר, מטפלת ברפואה סינית במכבי טבעי ובעלת ניסיון רב בטיפול בבריאות האישה.

מגיל 50 מומלץ לבצע אחת לשנה בדיקת דם סמוי בצואה לאבחון מוקדם של סרטן המעי הגס. אספנו לכם את כל המידע על הבדיקה החשובה ומצילת החיים הזאת.

סרטן המעי הגס הוא הסרטן השני בשכיחותו בקרב גברים ונשים בישראל, והוא יכול להתפתח ללא סימני אזהרה מוקדמים או תסמינים. ברוב המקרים, בשלב ראשון, מתפתחים במעי פוליפים, שהם גידולים שפירים קטנים שעלולים להפוך לממאירים, אם לא יטופלו. בשלב מתקדם, גידולים ופוליפים טרום ממאירים עלולים לדמם ועקבות הדימום יכולים להופיע בצואה.

בדיקת דם סמוי בצואה היא בדיקה שמטרתה לאתר דימום שאינו נראה לעין ולסייע באבחון מוקדם של גידולים במעי הגס. הבדיקה מומלצת לכלל האוכלוסייה מגיל 50 עד 74 פעם בשנה. הבדיקה לא פולשנית ולא כרוכה בהכנות מיוחדות או בכאב. היא מתבצעת באמצעות ערכה ייעודית שניתן לקבל במרכזים הרפואיים של מכבי ללא תשלום וללא צורך בהפניה. הדגימה נאספת בבית ו נשלחת למעבדות מכבי.

למה כדאי להיבדק?
בדיקת דם סמוי בצואה יכולה להציל חיים על ידי איתור מוקדם של פוליפים, גידולים וסרטן. ככל שהמחלה מתגלה בשלב מוקדם יותר, כך עולים סיכויי ההחלמה. במקרה שהבדיקה חיובית, מומלץ לבצע בדיקת קולונוסקופיה שבאמצעותה אפשר להסיר פוליפים ולמנוע התפתחות סרטן.

איך מתבצעת הבדיקה?
הבדיקה מתבצעת בבית בעזרת ערכה לדגימת צואה במבחנה. הערכה כוללת דף מידע עם הנחיות.

לא נדרשת הכנה מיוחדת או שינוי בהרגלי התזונה לפני הבדיקה, אבל אין לבצע את הבדיקה במהלך המחזור החודשי או כאשר יש טחורים מדממים.

את הערכה יש למסור סמוך ככל הניתן למועד הנטילת. אם הדגימה לא נמסרת למעבדה מיד לאחר ביצוע הבדיקה, יש לשמור אותה בקירור ולא יאוחר מ- 5 ימים מהמועד הזה. תוכלו לאסוף ערכת בדיקה מהמרכז הרפואי של מכבי ולהחזירה לאחר לקיחת הדגימה, בלי צורך בתיאום מראש.

מה משמעות התוצאות?
הערכים התקינים הם תוצאה שלילית, שתאשר שאין עדות לדם סמוי בצואה. תוצאה חיובית לא מעידה בהכרח על סרטן המעי הגס או פוליפ. זיהוי דם סמוי מעיד על קיומו של דימום כלשהו במערכת העיכול. הדימום יכול לנבוע ממקורות שונים, ותתכן גם תוצאה חיובית שאיננה נכונה - False positive.

במקרה של תוצאה חיובית בבדיקה יש צורך לפנות לרופא המשפחה או ישירות לרופא גסטרואנטרולוג לייעוץ רפואי ולקבלת הפניה לבירור. הבירור יכול לכלול הפניה לבדיקת קולונוסקופיה או בדיקות אחרות.

מתי חשוב להתייעץ עם רופא משפחה לגבי הבדיקה המתאימה?
אם אובחנת במחלת מעי דלקתי, אם סבלת בעבר מפוליפים או גידול במעי הגס, במקרה שיש במשפחה חולים בסרטן המעי הגס ובמקרה שביצעת בעבר בדיקת דם סמוי והתוצאה שהתקבלה הייתה חיובית.

למידע נוסף ניתן לפנות לרופא/ת המשפחה.

המידע המקצועי בכתבה באדיבות: פרופ' רויטל קריב, מנהלת תחום גסטרואנטרולוגיה במכבי.

למה חשוב לשמור על רמות כולסטרול תקינות בדם למניעת מחלות לב ואיך התזונה שלכם יכולה לעזור? ד"ר סיגל אילת, דיאטנית קלינית ואפידמיולוגית במכבי, אספה עבורכם המלצות תזונתיות חשובות וכמה הסברים.

זה כבר מזמן לא סוד שאורח חיים בריא שכולל הרגלי תזונה נכונים, מהווה גורם חשוב הן במניעה והן בטיפול במחלות לב וכלי דם. לצד זה, שמירה על רמות כולסטרול תקינות חשובה גם היא במניעת מחלות לב. כשרמת הכולסטרול מסוג LDL גבוהה מהרצוי, עלולים להתפתח משקעים על דפנות העורקים, ואלו יוצרים למעשה את טרשת העורקים. אותם משקעים גורמים בסופו של דבר להפרעה בזרימת הדם ולהפרעה באספקת החמצן לרקמת הלב, המוח וחלקי גוף נוספים ויכולים להביא להתפתחות של מחלות לב וכלי דם.

אז איך שומרים על תזונה נכונה וכולסטרול תקין?
אספנו עבורכם המלצות תזונה בהתבסס על נייר העמדה של האיגוד הקרדיולוגי בישראל ועמותת התזונאים והדיאטנים בישראל משנת 2021.

• ההמלצה הראשונה היא לאכול מגוון לאורך כל היום ולשמור על איזון בין פחמימות, חלבונים, ירקות וסיבים. חוץ מתזונה מגוונת, העדיפו מאכלים ללא תוספת סוכר, מלח או רטבים עתירי קלוריות. בנוסף, כדאי להשתמש בשיטות בישול שמשמרות את רכיבי התזונה הטבעיים שמצויים במזונות - כמו אידוי או הקפצה.
  
  
• ההמלצה השנייה היא על דיאטה ים תיכונית. מחקרים הראו שתזונה ים תיכונית יכולה להפחית את הסיכון למחלות לב וכלי דם. עיקרי הדגשים לדיאטה הים תיכונית כוללים אכילה של ירקות ופירות רבים לאורך היממה, אכילת קטניות ודגנים מלאים, אכילת שומן מהצומח ואגוזים, צריכה של 2-3 מנות של מוצרי חלב ביממה, אכילת 2-3 מנות דג ים בשבוע, אכילת החלקים הרזים של עוף והודו והגבלת הבשר לעד 300 גר׳ בשבוע, אכילת חלבון מהצומח כמו סויה, אדממה וטופו והמנעות ממזונות אולטרה-מעובדים והגבלת צריכת של ביצה ליום או עד 4 ביצים בשבוע, אם אתם סובלים ממחלות לב או רמות כולסטרול גבוהות. בכתבה תוכלו למצוא מידע מפורט יותר אודות הדיאטה.
  
  
• המלצה שלישית היא על צריכה של מוצרים עשירים בסידן – כמו חלב ומוצריו, טופו מועשר בסידן, שורשים וקטניות, ירקות ועלים ירוקים. כדאי לציין שספיגת הסידן תלויה בנוכחות מעכבי ספיגה שקיימים בתרד ובעלי סלק. ברוקולי, כרובית, כרוב, קייל, במיה ולפת מציעים ספיגה גבוהה של סידן.
  
  עוד בהקשר הזה, מומלץ להמנע מתוספי סידן למניעת מחלות לב ואלי דם או לחץ דם. אם נדרשת השלמת סידן – רצוי להפחית את ההשלמה למקסימום 600 מ״ג ליום ולהתייעץ עם גורם מטפל.
  
  
• ההמלצה הרביעית היא לצרוך מוצרים עשירים במגנזיום, כמו ירקות עם עלים ירוקים, בעיקר תרד, אגוזים, אבוקדו, דגנים מלאים, קטניות כמו שעועית ואפונה, פולי סויה ושוקולד.
  
  
• ההמלצה הבאה היא להמעיט ככל האפשר בצריכה של מזונות אולטרה מעובדים כמו נקניקיות ונקניקים, קציצות ושניצלונים מוכנים, מרגרינות מוקשות ודברי מאפה עתירי שומן טרנס, ממתקים ומאכלים עם תוספת סוגר ומאכלים וחטיפים משומרים ועתירי מלח.
  
  
• ההמלצה השישית היא לשתות כמות גדולה של מים, בעיקר בקיץ, ולהפחית שתיה של מיצים ומשקאות ממותקים. מחקרים מצאו ששתיית תה, בעיקר ירוק, קשורה להופעה נמוכה יותר של מחלות לב וכלי דם. עוד בהקשר של שתיה – ההמלצה היא לצמצם את צריכת האלכוהול ולצרוך עד מנה אחת לנשים ושתי מנות לגברים, כדי למנוע מחלות לב וכלי דם. אנשים עם רמות טריגליצרידים מוגברות או כבד שומני ונשים בהריון צריכים להימנע משתיית אלכוהול לחלוטין.
  
  
• מה לגבי תוספים? בעניין הזה אין המלצה חד משמעית. שלושה תוספים בלב נמצאו מועילים – בכמויות מאד מסוימות ובתנאים מסוימים. תוכלו למצוא את המפרט לגביהם במאמר המלא.
  
  
• המלצה נוספת היא לגבי ויטמין D, שמצוי בעיקר במקורות מהחי כמו מקרל, סלמון, סרדינים וביצים. למי שחסר ויטמין D, אפשר לשקול תוסף תזונה מתאים.
  
  
• המלצה נוספת היא שאם אתם נוטלים תרופות להורדת כולסטרול מסוג סטטינים, בעיקר במינון גבוה, כדאי להימנע משתיית מיץ אשכוליות, מיץ פומלה ומיץ פומלית – וגם ומאכילה שלהם, כדי להימנע מתופעות לוואי של חלק מהסטטינים, מאחר שהמיצים האלה מעכבים את הפירוק שלהם.
  
  

ועוד המלצה חשובה לסיום:
מומלץ להתאים את התזונה באופן אישי בהדרכה של תזונאית-דיאטנית, כדי לבחור את דפוס האכילה שמתאים לכם, במיוחד אם אתם סובלים ממחלות ספציפיות כמו סוכרת, אי-ספיקת כליות, אי ספיקת לב או מחלות כבד.

נתחיל מהסוף:
בני נוער שותים אלכוהול. השאלה היא איך הם עושים את זה ואיך נוכל כהורים לצמצם את הסיכונים ולשמור על הבריאות והבטיחות שלהם? הכתבה בשיתוף ארגון ״בטרם״.

תקופת הנעורים מתאפיינת בהתנסויות שונות, במתיחת גבולות וגם בהתנהגות סיכונית שחשוב להיות מודעים אליה ולדעת איך להתמודד איתה.


למה זה קורה?
מבחינה התפתחותית, בני הנוער כבר נראים כמו מבוגרים ונהנים מעצמאות שמאפשרת להם להתנסות בעולמם של המבוגרים. אבל להבדיל ממבוגרים שיודעים לווסת עצמם, אצל המתבגרים הגבולות פרוצים ולחברה של בני גילם יש השפעה קריטית על ההתנהגות שלהם. לחץ חברתי הוא גורם מכריע בהתנהגויות סיכוניות אצל מתבגרים.

מבחינה פיזיולוגית, גיל ההתבגרות מאופיין בפעילות יתר באזורים הלימביים של המוח, שמגדילה את הצורך בריגושים, בעוד שהחלק שאחראי על ויסות של דחפים ומצבים רגשיים, מתפתח מאוחר יותר. הדבר בא לידי ביטוי ברמה נמוכה של שליטה עצמית, רמות גבוהות של צורך בתגמול וחיפוש אחר ריגושים, לצד רמות נמוכות של מודעות לסכנה וביטחון מופרז ביכולת של בני הנועה לשלוט במצב. כל אלו מגדילים את הסיכון להתנהגות סיכונית אצל בני נוער, ואחד הביטויים שלה הוא שתייה לא מבוקרת של אלכוהול.

איך צריכת אלכוהול משפיעה על מתבגרים?
האלכוהול משפיע על מתבגרים אחרת מאשר על מבוגרים. מצד אחד הם חשים פחות את ההשפעות לטווח קצר ובגלל זה - נוטים לשתות כמות גדולה יותר. מה שמגביר את הנטייה הזאת הוא הלחץ החברתי לשתות עוד ועוד, וכבר בשלב שלפני היציאה לבילוי הם “מתדלקים” בשתייה. כתוצאה מכך הם מגיעים מהר מאוד לרמות גבוהות של אלכוהול. מהצד השני, מחקרים הראו שאלכוהול פוגע ברמה קשה יותר במתבגרים. לעומת המבוגרים, אין להם סימנים מוקדמים שמסייעים להחליט מתי לעצור, ולכן כשהם כבר חשים את ההשפעה היא קשה מאוד. השפעת אלכוהול את המתבגרים יכולה להתבטא במגוון תסמינים החל מבחילות והקאות ועד לאובדן הכרה שעלול להתמשך. במקרים קיצוניים הרעלת אלכוהול חמורה עלולה להסתיים גם במוות.

מלבד הסכנה להרעלת אלכוהול, האלכוהול משפיע על שיקול הדעת ומאט את התגובה במצבי חירום ולחץ. לכן שתייה מרובה טומנת בחובה גם סיכון נוסף לתאונות עקב נהיגה או רכיבה באופניים או קורקינט תחת השפעת אלכוהול, וסיכון לטביעה בכניסה למים בים או בבריכה.


איך תתמודדו איתם?
הבשורה הטובה היא שלמרות ההשפעה של הלחץ החברתי, גם למשפחה ולהורים יש מקום משמעותי בהשפעה על התנהגות המתבגרים. להבדיל מהנטייה הראשונית לאסור על המתבגרים לשתות, להגביל אותם או להטיל עליהם עונשים – המחקרים מראים שדווקא התנהלות מכבדת בגובה העיניים יכולה לעשות את השינוי.

המטרה היא לתת למתבגרים את הכלים לבחור בעצמם להתמודד עם הסיטואציה מתוך אחריות אישית.

כדי לטפח במתבגרים תחושת אחריות פנימית, חשוב לתת הסבר הגיוני למגבלות ואיסורים. המודל המתאים הוא של “הורות זהירה”, כלומר להיות מעורבים ואכפתיים, אבל לא מגוננים מדי או שתלטניים.


הנה כמה כלים נוספים שיעזרו לכם לדבר איתם:

• דברו עם בני הנוער בגובה העיניים ונסו ליצור מערכת יחסים שמאפשרת שיחה פתוחה גם על נושאים שנויים במחלוקת. חשוב להזכיר להם שיש להם סביבה תומכת ומבוגרים שאפשר להתייעץ איתם.
  
  
• גם כשמספרים לכם דברים שלא נעים לשמוע, נסו להימנע משיפוטיות והקשיבו להם באמפטיה. למשל: “אנחנו מבינים את הקושי...".
  
  
• למדו אותם איך לעשות דברים בצורה מבוקרת וחכמה: לא שותים על בטן ריקה, לא מערבבים משקאות, שותים רק משקאות שנרכשו במקום אמין ונמנעים ממשחקי שתייה שעלולים להתדרדר במהירות.
  
  
• קבעו איתם יחד גבולות וחוקים מוסכמים שיהיו מקובלים עליכם ועליהם כדי לצמצם משמעותית את הסיכונים. למשל: אם שותים לא נוהגים - קובעים נהג תורן, משתמשים בתחבורה ציבורית או מבקשים מההורים הסעה, לא נכנסים לים או לבריכה אחרי שתיית אלכוהול, קובעים מראש את כמות האלכוהול המותרת בערב, ולמדו אותם מה עושים במקרה של הקאות.
  
  

מילה לסיום: פשוט תהיו שם בשבילם – הבהירו למתבגרים שלכם שאתם שם בשבילם, אם הם או החברים שלהם בכל זאת שתו יותר מדי, ועודדו אותם להתקשר אליכם כשצריך.

למה קטניות כל כך בריאות עבורנו ואיך אפשר לשלב אותן בקלות בתזונה? מיכל סוקמן, דיאטנית מכבי, מגלה לנו עולם שלם שלא הכרנו על קטניות וגם טיפים חשובים שעוזרים לאכול קטניות מבלי לסבול מנפיחות וגזים.

משפחת הקטניות כוללת אפונה, חומוס, סויה, תורמוס, פול, שעועית מש, אזוקי, עדשים בכל הצבעים ושעועית לסוגיה. כל אחת מהן היא עולם ומלואו של טעמים ומפוצצת בערכים תזונתיים. ריכזנו לכם 10 סיבות טובות לאכול קטניות בכל יום:

• לפני הכל - קטניות מאזנות את רמות הסוכר – בזכות תכולת הסיבים התזונתיים הגבוהה שהן מכילות, הן גורמות לעלייה מתונה ברמת הסוכר לעומת דגנים לא מלאים כמו קמח לבן ותפוחי אדמה.
  
  
• בזכות אותם הסיבים, קטניות מאזנות ומורידות את רמות הכולסטרול בדם. בהזדמנות זו כדאי לציין שעדיף לאכול את הקטנייה בצורתה המקורית ופחות כממרח, כי המעיכה פוגעת בסיבים.
  
  
• סיבה שלישית היא שקטניות עשירות בברזל. למרות שהן מגיעות מן הצומח, הן מכילות רמה גבוהה של ברזל. חצי כוס קטנייה מבושלת מכילה בממוצע 2 מ"ג ברזל ו-80 קלוריות – שהם פי שתיים מכמות הברזל וכמחצית מהקלוריות שב-50 גרם בשר טחון. כדי להגביר את ספיגת הברזל מקטניות מומלץ להוסיף ויטמין C לארוחה למשל מיץ לימון, פלפל אדום או עגבנייה טרייה.
  
  
• קטניות עשירות בסידן. הסידן נמצא בעיקר בשעועית לבנה, אפונה ירוקה וסויה. כדי להגביר ספיגת סידן מומלץ להפחית נתרן בתזונה. עדיף לקנות קטניות יבשות ולהשרות אותן ולבשל או קפואות שעברו בישול, לעומת קטניות מקופסת שימורים עתירת נתרן.
  
  
• הקטניות מסייעות בירידה במשקל – הסיבים התזונתיים שבקטניות מאטים את קצב ספיגת המזון, מה שמקנה תחושת שובע לטווח ארוך ועוזר לווסת את תחושת הרעב. בנוסף צריכת הקלוריות בארוחה יורדת, וגם בארוחה שלאחריה, מה שמסייע בשמירה על משקל תקין.
  
  
• הסיבה השישית היא שקטניות מונעות עצירות. הסיבים הבלתי מסיסים בקטניות מגדילים נפח צואה ומקטינים את תופעת העצירות.
  
  
• קטניות מכילות הרבה חלבון ומעט שומן – בכוס קטנייה יש בממוצע 12 גרם חלבון בהשוואה ל-7 גרם חלבון בביצה. הקטניות מספקות מקור חלבון נטול כולסטרול ושומן רווי לעומת חלבון מהחי, שעשיר בשומן. כדי לקבל חלבון מלא מהצומח חשוב לשלב קטנייה עם דגן מלא כמו אורז, לחם, קוסקוס, קינואה, כוסמת או פסטה. השילוב לא חייב להיות באותה ארוחה, אפשר גם במהלך היום.
  
  
• הקטניות מכילות מינרלים כמו מגנזיום ואשלגן שידועים כמסייעים לאיזון לחץ דם.
  
  
• הסיבה התשיעית היא שהקטניות עשירות בנוגדי חמצון וויטמינים מקבוצת ה-B.
  
  
• הסיבה האחרונה ברשימה שלנו היא שהקטניות טעימות, זולות ולא מתקלקלות בקלות. תוכלו להכין מהן מגוון של תבשילים, מרקים וסלטים והן יכולות להוות ארוחה בפני עצמה. אפשר לאחסן קטניות יבשות בארון ואת האחרות במקפיא, ולבשל אותן בין 2-4 דקות.

כמה מילים מעודדות על הגזים...
למי שבוחר להימנע מראש מחשש מגזים, יש לי בשורה משמחת: הגוף מתרגל לזה. חיידקי המעיים מתרגלים בהדרגה לפירוק קטניות, כך שעם הזמן מערכת העיכול מסתגלת וכמות הגזים פוחתת. אבל אם אתם כבר שואלים, אפונה, עדשים, שעועית מש ואזוקי קלות יותר לעיכול.

אין לכם זמן לבשל קטניות? הסוד הוא בתכנון!
אם אתם לא מוצאים זמן לבשל, תוכלו להוסיף גרגירי חומוס או שעועית שחורה קפואים לכל תבשיל. ואפשר גם לחשוב קדימה – מומלץ להשרות מראש כמות גדולה של קטניות ליום, לאחר יום להרתיח אותן, לחלק למנות קטנות בשקיות או קופסאות בפריזר, ואז בכל פעם שתרצו להכין תבשיל או סלט עם קטניות פשוט שלפו את אחת השקיות בלי להתאמץ.

בתאבון!

דלקת גרון היא אחת המחלות השכיחות ביותר בתקופת החורף. מה גורם לה, האם היא יכולה להיות מסוכנת ואיך עוברים את המחלה המעיקה הזאת במינימום סיבוכים? ד"ר אורלי גרינפלד, מומחית ברפואת משפחה במכבי שירותי בריאות, מספקת תשובות ל-5 השאלות הנפוצות ביותר על דלקת גרון.

מה ההבדל בין דלקת גרון חיידקית לבין דלקת גרון ויראלית?
בניגוד לשפעת, שמתאפיינת לפעמים גם בתסמינים של כאב גרון, דלקת גרון היא סיפור אחר. הדלקת נגרמת על ידי חיידקים או על ידי וירוסים: דלקת גרון חיידקית נובעת בעיקר מחיידק הנקרא סטרפטוקוקוס ולאו דווקא מתרחשת בחורף.

הסטרפטוקוקוס גורם לדלקת פתאומית שמלווה בכאבי גרון, כאבים בבליעה, התנפחות של הבלוטות, חום וחולשה, אבל בלי תסמינים כמו נזלת ושיעול. לעומת זאת, דלקת ויראלית היא דלקת בדרכי הנשימה העליונה, שמלווה בנזלת או שיעול וכן תיווצר לרוב כתוצאה מווירוס השכיח יותר בעונת החורף.

האם חייבים אנטיביוטיקה כדי לטפל בדלקת גרון?
כשמדובר בחיידק - הטיפול בו הוא באנטיביוטיקה מותאמת שהחיידק רגיש אליה. כשמדובר בווירוס אין טיפול אנטיביוטי. דלקת חיידקית יכולה לעבור גם בלי אנטיביוטיקה, אבל מטרתה להקל על התסמינים, לקצר את זמן המחלה ובעיקר למנוע סיבוכים במקרה של סטרפטוקוקוס. בעזרת בדיקת משטח גרון אצל רופא/ה אפשר לאבחן אם מדובר בחיידק, אם כן – באיזה ואם יש צורך באנטיביוטיקה. אפשר גם לרכוש משטח גרון ביתי בכל בית מרקחת, שאמנם לא יאבחן באיזה חיידק מדובר אך יספק תשובה מידית לשאלה – האם כדאי לפנות לרופא לקבלת אנטיביוטיקה.

מתי דלקת גרון יכולה להיות מסוכנת?
חיידק סטרפטוקוקוס יכול להתפתח במקרים נדירים למחלה בשם "טראומטיק פיבר", שפוגעת בלב ובמפרקים. בקרב מבוגרים הסיכוי לחלות בה הוא כמעט אפסי, אך אצל ילדים צעירים הסיכוי הוא גדול.

מה עושים עם ילדים שנוטים להידבק באופן רפטטיבי?
פעם היו מבצעים ניתוח להסרת השקדים לילדים שסבלו מדלקות גרון מהמחשבה כי השקדים הינם רקמה המנקזת לתוכה תגובה לזיהום. עם המדע של היום, התברר כי אין צורך בניתוח מאחר ועדיין נשארים זיהומים והסיכונים הכרוכים בניתוח לא מוצדקים. מה שכן, סטרפטוקוקוס חוזר יכול להיגרם כתוצאה מהדבקה במשפחה ולכן במקרה כזה מומלץ שכולם יתחילו בטיפול אנטיביוטי.

ומה עם תרופות סבתא – הן באמת יכולות לעזור?
תה, דבש, ג'ינג'ר ולימון, ואפילו מוצרים קרים כמו גלידה (קראתם נכון), פועלים כמו כדורי מציצה לגרון. הם יכולים לאלחש ולהקל על הכאב, אבל לא להרוג את החיידק או להבריא את הגוף מהדלקת. גם ויטמינים כמו ויטמין C, D ואבץ או צמחי מרפא כמו אכינצאה לא הוכחו כיעילים נגד דלקת גרון, אבל צריכת ויטמינים אינה מזיקה ואף מומלצת על ידי רופאים שונים – ויטמין D למשל, אומץ על ידי משרד הבריאות הישראלי כתרופה וניתן לקחת אותו כתוסף תזונה או לצרוך אותובדגים ומוצרי חלב; ויטמין C מומלץ לצריכה יומית של כ-1000 מ"ג כמניעה.

תה, דבש, ג'ינג'ר ולימון, ואפילו מוצרים קרים כמו גלידה (קראתם נכון), פועלים כמו כדורי מציצה לגרון. הם יכולים לאלחש ולהקל על הכאב, אבל לא להרוג את החיידק או להבריא את הגוף מהדלקת. גם צריכה של ויטמינים כמו ויטמין C, D ואבץ או צמחי מרפא כמו אכינצאה לא הוכחה כיעילה נגד דלקת גרון, אבל היא לא מזיקה ואף מומלצת על ידי רופאים שונים – ויטמין D למשל, אומץ על ידי משרד הבריאות הישראלי כתרופה ואפשר לקחת אותו כתוסף תזונה או לצרוך אותו ממזונות שונים כמו דגים ומוצרי חלב; ויטמין C מומלץ לצריכה יומית של כ-1000 מ"ג כמניעה.

ריצוף גנטי של גידולים, מתן טיפולים ממוקדי מטרה או שימוש באימונותרפיה כאלטרנטיבה לכימותרפיה – ד”ר נאוה זיגלמן-דניאלי מנהלת המחלקה האונקולוגית במכבי, מרכזת מידע חשוב על החידושים בתחום הטיפול בסרטן ומציגה את הבדיקות והטיפולים בסל הבריאות ב-2022.

בשנים האחרונות חלו פריצות דרך בהבנה של התהליכים שקשורים בהתפתחות מחלת הסרטן, שהובילו לפיתוח טיפולים חדשים ויעילים נגד המחלה. אחת התובנות הן שתפקוד לקוי של חלבונים חיוניים לתאי הגוף, יכול להוביל להתפתחות מחלת הסרטן. לחלבון יש תפקיד חשוב בשמירה על בריאות תאים שמצויים בחלוקה. החלבון מורכב מ"אבני בניין" בשם ״חומצות אמינו״, והקוד לרצף שלהן נמצא ב-DNA.

כיום אפשר לבדוק בו-זמנית מספר גנים בתאי הגידול ולזהות שינויים ומוטציות בגנים "מובילים״, שאחראיים להתפתחות סרטן בחלק מהגידולים. לצד השיפור ביכולת לזהות את הפגמים, פותחו טיפולים ממוקדי מטרה שנועדו לתקן תאים פגומים. הטיפולים האלה הם לרוב יעילים יותר ורעילים פחות מהטיפולים הכימותרפיים שהיו נהוגים בעבר.

עוד שינוי משמעותי הוא בהתפתחות ההבנה של הכשלים שמתעוררים במערכת החיסון עם הופעת הגידול הסרטני.

מחקרים הוכיחו את ההשפעה המיטבית של טיפולי אימונותרפיה, שמחזירים לגוף את היכולת הטבעית לזהות תאי גידול כ"פולשים זרים" ולהשמיד אותם.

פיתוח תרופתי נוסף הוא תרופות שמרכזות מנות גבוהות של כימותרפיה בסביבת התאים הסרטניים בלבד. מדובר בנוגדנים שאליהם מצומדים תכשירים אנטי-סרטניים. אותם נוגדנים מזהים באופן ייחודי תאים סרטניים ו"חוברים" אליהם, באופן שגורם לשחרור מקומי של התרופה המוצמדת, תוך השגת יעילות ממוקדת והפחתת תופעות הלוואי ברקמות בריאות.

הטיפולים התרופתיים יכולים להינתן כשהמחלה מתקדמת ולא ניתנת להסרה, אבל גם כטיפול מונע לאחר הסרת גידולים שבהם קיים חשש גבוה לפיזור תאים בודדים בגוף ומצויים בסיכון גבוה להישנות. הטיפול המונע פועל כנגד כמות מצומצמת של תאי גידול ומגדיל את סיכויי הריפוי.

חשוב להזכיר שהטיפול המיטבי בסרטן הוא קודם כל מניעה שלו, ואם זו לא אפשרית, אז חשוב לגלות את המחלה בשלב מוקדם. עם זאת, ההתפתחויות שתיארנו מרחיבות את האפשרויות היעילות והבטוחות לטיפול במחלה מתקדמת או במחלה שהוסרה ונמצאת בסיכון גבוה להישנות.

בואו נדבר על סל הבריאות בישראל ב-2022:

• בתחום הבדיקות - עד כה סל הבריאות בישראל כלל בדיקות נרחבות של מאות גנים בגידולים שונים, כולל גידולים ממאירים בילדים וגידולים שאובחנו בשלב מתקדם במבוגרים כולל סרטן הריאה, סרטן המעי והחלחולת, סרטן שלפוחית השתן, וסרטן ממקור לא ידוע. במסגרת הסל אפשר לבצע בדיקות של גנים בודדים שמוכרים כקשורים בסוגי סרטן מסוימים כמו סרטן השד, שחלה, לבלב, ערמונית, מלנומה ועוד. השנה התווספו לבדיקות אלה גם בדיקות נרחבות לגידולים גרורתיים שמקורם בבלוטת התריס.
  
  
• בתחום התרופות – הסל בישראל כולל מגוון תרופות לטיפול מוכוון מטרה, שהורחבו בסל הבריאות של 2022 עם מספר טיפולים חדשים. לסל הבריאות נוספו מגוון טיפולי אימונותרפיה. עוד תרופה פורצת דרך שהתווספה לסל הבריאות ב-2022 היא תרופה מסוג ADC (נוגדן מצומד לתרופה), שמיועדת לנשים עם גידול שד גרורתי. את מפרט העדכונים המלא תוכלו למצוא במאמר המלא.

אבחנה של גידול ממאיר מעוררת אי וודאות, חרדות ושאלות רבות. חשוב לנו להיות כאן עבורכם במסע הלא פשוט של אבחנה, בדיקות וטיפולים, ללוות אתכם ברגעים הקשים וגם בהחלמה, בין אם תבחרו לקבל את הטיפול במרפאות מכבי או בבתי החולים. לרשותכם רופאים ורופאות אונקולוגים בכירים ומובילי דעה בישראל במגוון תחומים ובפריסה ארצית שאיתם תוכלו להתייעץ, כמו גם צוותי מומחים במכונים האונקולוגיים באסותא.

כחלק מהשירותים במכבי תוכלו להתייעץ עם אחיות אונקולוגיות, לקבל טיפול, תמיכה נפשית ויעוץ במיצוי זכויות ע"י העובדים והעובדות הסוציאליים, ולקבל מענה מקצועי של צוותי הפיזיותרפיה, התזונאיות, גנטיקאים, יחידות טיפולי הבית ומטפלים מתחומי הרפואה האלטרנטיבית של מכבי טבעי.
תוכלו למצוא מידע מפורט יותר לגבי השירותים והזכאויות במאמר המלא.

אנחנו מאחלים לכם בריאות טובה, מודים לכם על האמון, ושמחים ללמוד במה נוכל להשתפר! שמרו על עצמכם ועל היקרים לכם.

מה גורם לשינויים הפיזיים בגוף בגיל המעבר? הורמונים יכולים לעזור? וגם: 4 מיתוסים על גיל המעבר שחשוב להכיר
מחזור שנפסק, גלי חום, הפרעות שינה, יובש בעור ובנרתיק וחוסר מנוחה גופני ונפשי – אלו רק חלק מתופעות גיל המעבר, תקופה שמלווה בשינויים פיזיים ונפשיים שחלקם עלולים לטלטל, ולמרות זאת נרגיע. זאת תקופת חיים טבעית לחלוטין.

למה זה קורה לי?
מירי בת ה-52 מספרת - ״לפני שהגעתי לגיל המעבר, הכל היה נראה לי נורא אמורפי, משהו שקשור בפנסיה בכלל". ״כשהתחילו אצלי כל מיני תופעות שקשורות לגיל, הגניקולוגית שלי אמרה לי 'ברוכה הבאה' והסבירה לי שאני שם. הכי הרבה פחדתי מגלי החום. הייתי בטוחה שזה קורה לכולן. מסתבר שלא. אז גלי חום לא היו לי, אבל נאלצתי להתמודד עם תסמינים אחרים שלא הייתי מוכנה לקראתם".

ד"ר נגה פורת, מומחית לרפואת נשים ומיילדות ויו"ר החברה לרפואת נשים בקהילה במכבי שירותי בריאות עושה לנו סדר ומסבירה ש-״גיל המעבר הוא תקופה שבה נפסק המחזור החודשי בהדרגתיות. המחזור מפסיק להיות סדיר וההפרשים בין הווסתות הולכים וגדלים. בהגדרה, התקופה הזו מסתיימת שנה אחרי המחזור החודשי האחרון ויכולה להימשך אפילו עשר שנים. מגוון השינויים, שאישה חוה הוא כמעט אינסופי״.

פורת מסבירה שבנוסף להפסקת הווסת, מתחילה ירידה הדרגתית ברמות ההורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון. "היום אנחנו יודעים להגיד שהתפקוד של האסטרוגן חשוב כמעט בכל מערכות הגוף. 90% מהנשים חוות תסמין אחד או יותר, למיעוט קטן אין תסמינים בכלל.

רונית בת ה-52 מספרת שאצלה המחזור הפסיק לפני 6 שנים. "אני זוכרת שלא היו לי תופעות בכלל. התסמינים התחילו רק לפני שנתיים. מצבי רוח, חרדות, עייפות. לקח לי הרבה זמן לעשות את החיבור ולהתחיל לטפל בעצמי״.

בואו נדבר על טיפול נכון, מודעות והורמונים...
לדברי ד״ר פורת קשה לומר מראש מתי יתחילו ויסתיימו התופעות. יהיו שימשיכו לחוות תסמינים גם שנים אחרי הפסקת הווסת. הפתרונות מתחילים במודעות לתופעות השונות, לשינויים וגם לעובדה שיש מה לעשות. ההמלצה הראשונה היא קודם כל לפנות לגורם מתאים לייעוץ.

"הרופא שלי הציע לי לקחת הורמונים, אבל חששתי מהנזק העתידי שאולי יגרמו", מספרת רונית. גם מירי עדיין מסתייגת: "לא רוצה לסבול אבל כרגע אני מעדיפה להימנע מהורמונים, סוג של ניהול סיכונים שאני עושה לעצמי בגלל המוניטין שהיה פעם לטיפול הורמונלי".

לפי ד"ר פורת, המוניטין הרע נוצר מפרסומים שגויים: "אנחנו מציינים את 'יום כיפור של הטיפול ההורמונלי' בשנת 2002, שבו התפרסם מחקר גדול שקשר בין נטילת הורמונים לעלייה לסיכוי לסרטן שד. אותו מחקר גרם לטלטלה גלובלית והפסקה דרסטית של מתן הורמונים. עם השנים, אחרי שהתבררו המחדלים בבחירות אוכלוסיית המחקר והמסקנות שעלו, רואים התעוררות וחזרה לטיפול ההורמונלי מתוך הכרה ביתרונות שלו כרפואה מונעת והפגת תסמינים שונים״.

ההתייחסות לגיל המעבר, אומרת ד"ר פורת, היא כשלב בחיי האישה שרוצים להבטיח בו בריאות והמשך תפקוד, כשטיפול הורמונלי, נותן מענה נכון ומקיף, יחד עם זאת, אפשר למצוא פתרונות אחרים שיביאו לתוצאות מספקות כמו דיקור, טיפולים לגלי חום שעובדים על ביופידבק ועוד. ההתייחסות היא מאוד הוליסטית.

עימתנו את הד"ר עם 4 מיתוסים נפוצים על גיל המעבר והתשובות מפתיעות.
המיתוס הראשון - אישה בגיל המעבר לא מסוגלת להרות!
והתשובה היא - לא נכון!
"גם כשהווסתות לא סדירים והביוץ לא קבוע אפשר עדיין להרות. הסיכוי נמוך, אבל קיים. לכן ההמלצה היא לדאוג לאמצעי מניעה לפחות עד גיל 51״.

המיתוס השני - נשים בגיל המעבר עולות במשקל:
התשובה היא שזה נכון.
"נשים שהפסיקו לקבל וסת עולות בממוצע בין חצי קילו לקילו בשנה עקב ירידה בקצב חילוף החומרים ובפיזור השומן בגוף".

המיתוס השלישי הוא שהחשק המיני נעלם בגיל המעבר:
התשובה היא שהמיתוס הזה לא נכון. החשק מיני אמנם מושפע מהורמונים, אבל לא רק מהם ויש מכלול גורמים שמשפיעים עלינו, כך שגם אם יש דעיכה, החשק לא נעלם, וגם לזה יש פתרונות תרופתיים.

ו- המיתוס שמספר שתופעות גיל המעבר הן תורשתיות:
גם הוא פשוט לא נכון: "למרות החשש לחוות את מה שהאמא חוותה, אין בזה ממש. כל אחת חווה תסמינים אחרים".

רק לפני מספר חודשים, הרשת סערה בעקבות "תיקי פייסבוק", סדרת תחקירים של הוול סטריט ג'ורנל שהצביעה על הקשר בין שימוש באינסטגרם לבין דימוי גוף שלילי אצל בני נוער, עם דגש על מתבגרות. אלא שדימוי גוף לא מעסיק רק נערות, וגם נערים צעירים בודקים כל גרם, כל שערה שזזה ממקומה, כל פצעון שצץ ובעיקר, לא מפסיקים להשוות עצמם לאחרים ברשת. אז מה אומרים המחקרים על דימוי גוף אצל גברים, איך תופס המתבגר שלכם את הגוף שלו בגיל ההתבגרות ומתי צריכה להידלק אצלכם נורה אדומה?

מי אמר שגברים לא עסוקים בדימוי גוף?
בדיוק כמו אידאל היופי הנשי, גם הגברי השתנה לאורך השנים ואם פעם, "גבר גבר" היה זה שהכי דומה לקוף שעיר, היום תפסו את מקומו המטרוסקסואל המסוקס, אבל גם הגבר החלק והרגיש.

במחקר שנערך השנה בבריטניה ע"י קרן הצדקה למניעת מעשי אובדנות, נמצא ש-48% מהגברים בגיל 16-40 סובלים מבעיית דימוי גוף ברמה "חמורה מספיק כדי להשפיע על המצב הנפשי", ושלמרות זאת, הם לא מעזים לשתף בזה אחרים.

ב-2019 נערך בבריטניה סקר דומה על ידי הקרן - Mental health foundation, שלפיו 28% מהגברים חווים חרדה שקשורה לדימוי גוף, 21% מתלבשים באופן שמסתיר את מה שהם תופסים כפגמים בגוף שלהם, 22% מרגישים רע בהשוואה לגברים אחרים, 11% מדווחים על מחשבות אובדניות על רקע בעיית דימוי גוף ו-4% מציינים שאפילו פגעו בעצמם.
מחקר לא פחות מפתיע נערך ע"י מגזין לייף סטייל בקרב 1000 נשים וגברים. המחקר גילה שבעוד שנשים מתבוננות במראה 16 פעמים ביום בממוצע, הגברים בחנו את עצמם לא פחות מ...אתם מוכנים? 23 פעמים ביום! הגברים הודו שהם מבלים בממוצע 10 דקות ביום מול המראה שזה שווה ערך ל-6.5 ימים בשנה!

גיל ההתבגרות הוא ריקוד טנגו סוער בין המתבגר לגוף שלו
בשנות ה-50 של המאה הקודמת "דימוי גוף" הוגדר כתמונה של הגוף שלנו עפ״י תפיסתנו. ההתפתחות בתחום, הוסיפה אלמנט השוואתי, כך שמעבר לתפיסה העצמית, נוספה המחשבה על כיצד נתפס הגוף שלנו בידי אחרים.

בגיל ההתבגרות, המתבגר חווה צונאמי של שינויים גופניים, הורמונליים ורגשיים. הגוף משתנה, הקול מתחלף, השיער צומח והוא נעשה מודע יותר למראה החיצוני שלו. המודעות הזו מתעצמת גם בעקבות ההשוואה לחברים והניסיון לחקות דמויות בולטות ברשת. חוסר שביעות הרצון מהמראה החיצוני עלול להשפיע על הבטחון העצמי, הלימודים ומערכות היחסים, וזה עוד לפני שדיברנו על הפרעות האכילה, הדכאון והמחשבות האובדניות. תחושות של אושר יכולות להתחלף בקלות בכעס ומרמור רק בגלל ״השיער שלא הסתדר״, או הג׳ינס שלא עולה.

מתבגרים ורשתות חברתיות זה ממש לא סיפור אהבה.
סדרת התחקירים מהוול סטריט ג'ורנל, הראתה שאינסטגרם, שמקדמת סטנדרטים חיצוניים לא ריאליים ותמונות שעברו עריכה, גובה מחיר מנטלי כבד מהמתבגרים, שגורמות להם לחוש רע לגבי הסוף שלהם. הפוסטים בנושא דיאטות, ניתוחים פלסטיים ואימוני כושר מעבירים מסר שמי שרזה יפה ומוצלח.

מחקר מאנגליה (2017) מצא שהתמונות שסלב׳ס מעלים משפיעות לרעה על דימוי הגוף של למעלה מ-50% מבני הנוער שעקבו אחריהם. מה שמטריד הוא שמדי עשור, הגיל שבו ילדים מתחילים בתהליך ההשוואה הזה הולך ויורד והיום אפשר למצוא במצב הזה ילדים בני 6.

מתי צריכה להידלק לנו נורה אדומה ומה אנחנו כהורים יכולים לעשות?
מדובר בסיטואציה מורכבת. מצד אחד, הנתונים מטרידים, בעיקר כשמדובר בנערים שנוטים לשתף פחות. ומצד שני, אינסטגרם זה חלק חשוב בחיים שלהם, אז איך נוכל לגרום להם לנהל את התדמית הדיגיטלית בצורה נכונה כבר מגיל צעיר, כשהם רואים בנו שרידים פרהיסטוריים?

הרעיון הוא להעלות את הנושא למודעות, לקדם דיאלוג פתוח בבית וללמד אותם שמעבר "לחיים הטובים" ולעיסוק הכפייתי בחיצוניות, כדאי שלתמונות שהם מעלים יהיה ערך ממשי. תנו לגיטימיציה לרגשות שלהם כי הרי המראה החיצוני הוא חלק מהאני השלם שלהם.

עופרי עמית וקנין, פסיכולוגית קלינית מהמרפאה להפרעות אכילה של מכבי בחיפה, מציעה לשים לב לכל שינוי בהתנהגות, במצב הגופני או במצב הרוח של המתבגר:

• ירידה או עליה קיצונית במשקל – לפעמים הורים עסוקים מכדי להבחין עד שאי אפשר לפספס יותר.. לירידה או עליה קיצונית במשקל יש פוטנציאל גבוה להפוך להפרעת אכילה וחשוב לבדוק מה עומד מאחוריה.
  
  
• התנהגויות אובססיביות סביב אוכל, משקל, ופעילות גופנית - אם אחד מאלה או יותר מעסיקים אותו באופן קיצוני והוא מסרב לארוחה משפחתית, מכלה את זמנו בחדר הכושר או משהו דומה, הדבר מצריך בירור מעמיק. חשוב לשים לב גם לתגובה הרגשית שלו אליכם בעניין - אם היא חסרת פרופורציות, זאת נורת אזהרה.
  
  
• ואמירות של שנאה עצמית - כמו "אני מכוער", "אני שונא את האף שלי"- אם זה נמשך לאורך זמן, יש כאן משהו מתחת לפני השטח שאסור להתעלם ממנו, גם אם לא מלווה בשינוי התנהגותי או גופני נראה לעין.

בכל אחד מהמקרים הללו, מומלץ להתייעץ עם רופא המשפחה שיוכל גם להפנות לרופאים מומחים או מרפאות ייעודיות, בהתאם לצורך.

דברו עם המתבגרים באופן חיובי, ללא ביקורת והכי חשוב - הקשיבו לתחושת הבטן שלכם.

אין אישה שלא שמעה בחייה את המונח בדיקת פאפ, או לפחות הייתה צריכה לשמוע... מה בעצם בודקים שם, למה חשוב לעשות את הבדיקה באופן שגרתי ומה קורה למי שנדבקה בפפילומה? ד"ר יעקב סגל, מומחה ביילוד וגניקולוגיה במכבי שרותי בריאות, עונה על כל השאלות בנושא בדיקת פאפ ו-וירוס הפפילומה.

מהי פפילומה ומה הקשר שלה לסרטן צוואר הרחם?
וירוס הפפילומה הוא הגורם המרכזי לסרטן צוואר הרחם, הוא אחראי בין היתר גם לאחוז גבוה מאוד של סרטן הנרתיק ופי הטבעת אצל נשים, וגם על סרטן הפה והלוע כתוצאה מקיום יחסי מין אוראלי. בנוסף לזה, הפפילומה יכולה לגרום לנגעים בעור (קונדילומה) ולשינוי ברקמה עצמה.
את הפפילומה אפשר לזהות וגם למנוע באמצעות בדיקת פאפ – בדיקת סקר שעוזרת לגילוי מוקדם של תהליכים טרום ממאירים בצוואר הרחם, וחיסון מוקדם.

מה בעצם רואים בבדיקת פאפ?
בבדיקת הפאפ לא מגלים סרטן צוואר הרחם, המטרה היא להקדים את הגילוי ולספק סימני אזהרה על קיומו. כיום הבדיקה כוללת גם אבחון זנים של נגיף הפפילומה שלהם פוטנציאל ממאירות גבוה, ובקרוב תהיה אפשרית לכל מטופלת לביצוע עצמאי בבית ושליחה למעבדה.

2 מתוך 14 הזנים האלו אחראים לכ-70% מסרטני צוואר הרחם, כשהיתר לכ-20-25%. בגלל זה, גילוי מוקדם יכול לסייע מאוד במניעת התפתחות והתפשטות הסרטנים השונים, כשבמקרה של סרטן צוואר הרחם במיוחד – הרפואה המונעת יכולה לעזור ממש במיגור מוחלט של המחלה.

האם סימני האזהרה של בדיקת פאפ יכולים ללמד גם על הימצאות סרטנים אחרים – כמו סרטן הפה והלוע?
במידה שבדיקת הפאפ יוצאת חיובית, והמטופלת קיימה יחסי מין אוראליים, יש סיכוי סביר שהיא תסבול גם מסרטן הפה והלוע, בנוסף לסרטן צוואר הרחם. במקרה כזה, כדאי להקפיד על מעקב אצל רופאת אף אוזן גרון.

איך מטפלים בווירוס הפפילומה?
אין טיפול בווירוס, יש דרך למנוע אותו. לדוגמה, לנשים מעשנות יש סיכוי גבוה יותר פי 27! לפתח סרטן צוואר הרחם מאשר לא-מעשנות, מאחר שמערכת החיסון שלהן חלשה יותר ומובילה ליותר הפרשות ודלקות. לכן, במיוחד במקרים של הדבקה, חשוב לנהל אורח חיים בריא ולוותר על מה שעלול להחמיר את המצב, כמו עישון או יחסים לא מוגנים.

איך אפשר להידבק בוירוס?
הווירוס עובר דרך אזורים פגועים, כמו שפשוף או פצע. יחסי מין יוצרים קרעים ברקמות וככה הם "עוזרים" לווירוס להתפתח ולהתקדם עד שהוא מגיע לצוואר הרחם. הפציעה יכולה להיות בכל הרקמות שמשתתפות ביחסי המין, ולכן קונדום יכול לסייע, אבל לא ב-100%. כדי למנוע את העברת הנגיף באופן גורף, מומלץ גם לגברים ולנערים לקבל את החיסון נגדו.

ומה לגבי גברים?
מסתבר שגם גברים יכולים להידבק בפפילומה. אצל גברים שנדבקו עלולים להופיע תסמינים חיצוניים כמו נגעים על איבר המין, על שק האשכים, באזור פי הטבעת ובחלל הפה. במקרה כזה רצוי לפנות לבדיקת רופא. הדרך המומלצת ביותר למנוע הידבקות היא חיסון נגד וירוס הפפילומה.

מתי כדאי להתחיל בצעדים מונעים נגד הפפילומה?
חיסון נגד פפילומה ניתן בארץ מגיל 13 ועד גיל 45 לנשים ו-26 לגברים, כאשר עד גיל 19 הוא ללא תשלום ולאחר מכן כולל השתתפות של קופת החולים. לעומת זאת, בדיקות הפאפ בארץ מתבצעות ללא תשלום מגיל 25, כשהזכאות לבדיקה היא אחת לשלוש שנים, בין הגילים 25-54. השכיחות להידבקות מאוד גבוהה, כש 50% מהאוכלוסייה נגועה בווירוס.

האם סרטן צוואר הרחם מסוכן ברמת סכנת חיים?
כמו כל סרטן, הסיכון תלוי בזמן גילוי המחלה ובקצב ההתקדמות שלה. כל עוד המצב אובחן בזמן והאישה מקבלת טיפול וממשיכה לשמור על עצמה – היא תהיה בסדר.

במיוחד למזג אוויר חורפי ומושלג, קבלו את הכוכב של המרקים: מרק קרם כרובית עשיר וקטיפתי!
הצבע הלבן שלה עשוי אולי להטעות, אבל הכרובית מלאה בויטמינים ונוגדי חמצון, ובדומה לשאר חבריה ממשפחת המצליבים היא גם תורמת לחיזוק מערכת החיסון, ולא פחות חשוב, פשוט טעימה.
הצבע הלבן של הכרובית נתפס אולי כחסר יתרונות תזונתיים, אבל בפועל הוא מרמז על נוכחות גבוהה של נוגדי חימצון. בכרובית יש גם כמות משמעותית של אשלגן, שעוזר לאזן את לחץ הדם. ומה עוד? בכרובית טרייה יש כמות גדולה של ויטמין C וחומצה פולית, וגם לא מעט ויטמין K שמסייע בקרישת הדם, ויטמין B6. ופיטוסטרולים שמסייעים באיזון שומני הדם, ומינרלים שונים כמו מגנזיום.
המתכון שלנו באדיבותה של מיכל סוקמן, דיאטנית מכון סוכרת תל אביב, מכבי שירותי בריאות

אז מה צריך?

• 2 כפות שמן זית (עדיף כתית מעולה)
• 4 שיני שום קצוצות
• 1/2 בצל קצוץ
• 1 ראש כרובית חתוך לפרחים
• 2 כוסות מים או ציר מרק ירקות
• 1 כוס משקה חלב צמחי ללא תוספת סוכר
• 1 חבילת שמנת צמחית לבישול
• 1/2 כפית מלח
• וקורט פלפל שחור גרוס
  
  

לקישוט אפשר לפזר מעל פרוסות שקדים קלויים, עירית קצוצה/בצל ירוק קצוץ, או פלפל שחור גרוס.
*אם בא לכם להעשיר את המנה בחלבון, אפשר להוסיף קמח עדשים אדומות, או שעועית לבנה מבושלת.

מה עושים?

• מחממים את השמן בסיר גדול ומוסיפים את השום והבצל.
• מטגנים על אש בינונית עד להזהבה.
• אחר כך מוסיפים את פרחי הכרובית והמים או את ציר הירקות והחלב ומביאים לרתיחה
• מעבירים לאש בינונית ומבשלים בין 15 ל-20 דקות עד שהכרובית רכה.
• לאחר מכן מוסיפים את השמנת הצמחית, המלח והפלפל השחור ומבשלים עוד כ-5 דקות.
• טוחנים את המרק בעזרת בלנדר מוט עד לקבלת מרקם אחיד, ואם תרצו לקבל מרקם גס יותר - אפשר למעוך בעזרת מזלג.
• ובסוף - מקשטים בתוספת לבחירתכם.
  
  

אם בוחרים להוסיף קמח עדשים או שעועית לבנה, תעשו את זה בהדרגה כדי להימנע מהסמכת יתר של המרק.

בתיאבון!

הפחד ממחטים היא חרדה מוכרת אצל הרבה ילדים. כדאי שתדעו שהילדים שלכם לא מיוחדים בעניין הזה ושאתם ממש לא לבד. ריכזנו לכם טיפים חשובים שיעזרו לכם להתמודד עם החרדה ולעבור את החיסון בשקט.

באופן כללי, כ-10% מהאוכלוסייה מתמודדים עם תופעת הפחד מפני מחטים, וגם אצל ילדים - פוביות וחרדות הן תופעות נורמליות ונפוצות, שמופיעות לרוב בצורה מתונה וחולפות עם הזמן. במקרים חמורים יותר, גם אצל ילדים וגם אצל מבוגרים, פוביות יכולות להתפתח ולהתקבע גם כתוצאה מחווייה טראומטית, כמו זריקה שגרמה לכאב משמעותי ונחקקה בזיכרון. המקרים האלו דורשים התמודדות מעמיקה יותר, אבל גם מהם אפשר להיפטר עם הטיפול המתאים.

ריכזנו לכם כמה טכניקות שמיועדות לילדים, אבל שגם המבוגרים יוכלו ליישם, כדי להרגיע ולהירגע במהלך החיסון, כדי להפחית תחושות כאב וחרדה בעקבותיו.
• התחילו עם תיאום ציפיות:
חשוב להכין את הילד מראש ולספר לו בדיוק מה הולך לקרות ומה כוללת החוויה. החרדה עשויה להגביר את הערב, וההכנה של הילד לפני מתן החיסון על ידי ההורים והצוות תעזור להפיג אותה. הסבירו מראש על החשיבות של הזריקה לבריאות שלו, מבלי להפחיד או להזהיר מעצם הכאב. שימו לב שאזהרה מוקדמת מדי עלולה דווקא לעורר פחד וחרדה שיגיעו לשיא ברגע הזריקה עצמו. בנוסף, נסו לחשוב איתו מה הוא יכול לעשות בזמן מתן החיסון כדי להתמודד עם הכאב.

• צמצמו לחץ והתנצלויות מיותרות
ילדים לומדים על העולם מכם ההורים, ופעמים רבות הם מגבשים את הדרך שבה הם מרגישים וחושבים על דבר מסוים בהתאם לתגובות וההתנהגויות שהם רואים בבית. לכן, בדומה לתחומים אחרים בחינוך הילד, ההשפעה שלכם היא מרכזית והאופן שבו אתם תתנהגו לפני החיסון ובמהלכו ישפיע על תחושות הילד. מסתבר שבניגוד לצפוי, ילדים שהוריהם מראים פחות מעורבות ישירה בעת מתן החיסון, מבטאים פחות תגובות כאב. לכן, עדיף לא לאמץ גישה מתנצלת או תומכת יותר מדי.

• צרו הסחת דעת
הסחת דעת היא אסטרטגיה יעילה בזמן מתן חיסונים אצל ילדים. העברת הקשב מגירוי מכאיב לגירוי חלופי ויזואלי כמו משחקי וידאו וסרטים, שמיעתי – כמו מוזיקה, או מגע, מאפשרות לשנות מחשבות פנימיות ולהסיח את הדעת מהכאב. בנוסף, הוכח שגם אצל תינוקות שירה, דיבור, עיסוק עם חפץ או משחק מתאים לגילם מסוגלים להפחית את תגובות הכאב בעת מתן הזריקה.

• השתמשו בהומור
השימוש בהומור במצבי משבר וחרדה הוא אחד הכלים המשמעותיים והחזקים מבחינת יכולת הריפוי והסטת תשומת הלב מהקשיים. תחושת דחק יכולה לגרום למתח בשרירים ולגרום להתגברות של הכאב, והסחות דעת על ידי הומור וצחוק, נוטה למתן את טונוס השרירים ולהפחית את החרדה והכאב בצורה משמעותית.

• תנו להם משהו מתוק לפני
מחקרים הוכיחו שצריכת מזון מתוק כשתי דקות לפני מתן החיסון, מפעילה נתיבי אופיואידים במוח, שהם חומרים שמפקחים על התנהגויות רגשיות שנוגעות לכאב, חרדה ופחד, ולכן היא מועילה בהפחתת תגובות כאב בזמן מתן חיסונים. בנוסף, חשוב לציין שבניגוד לחרדות אחרות שמפעילות מנגנון טבעי שגורם לעליה בלחץ הדם, פוביה ממחטים גורמת דווקא לירידה חדה בלחץ הדם, מה שמסביר את תחושת החולשה שרבים מרגישים כמו לפני עילפון. משהו קטן ומתוק יכול בהחלט לעשות את העבודה ולשפר את ההרגשה הזאת.

• הביאו איתכם משחה לאילחוש כאב מקומי
שימוש בחומר אילחוש כגון "אמלה" (emla) הוכח במחקרים כיעיל לשיכוך כאבים בקרב ילדים שמביעים פחד במיוחד לקראת חיסון. המשחה מיועדת למריחה על העור לצורך אלחוש מקומי כחצי שעה לפני החיסון – אבל לדעת שיש צורך במרשם רופא כדי לקנות את המשחה.

בהכנת הכתבה נעזרנו במירי קולא, הממונה על תחום טיפת חלב במכבי שירותי בריאות

מאיזה גיל חשוב להתחיל להיבדק אצל רופא עיניים? מהי עין עצלה? ואילו בדיקות עיניים חשוב לעשות בכל גיל כדי לשמור על הראייה ולמנוע עיוורון? שאלנו את פרופ' ריטה ארליך, מומחית לרשתית וניתוחי רשתית ומנהלת יחידת הרשתית במרכז הרפואי רבין.

החל מגיל אפס, כדאי להתחיל ולבדוק את העיניים. כבר בתינוקייה בבית החולים מבצעים לתינוק בדיקת עיניים ראשונית לבדיקת רפלקס האור שמתקבל מהעין, כדי להבין שאין בעיה משמעותית במבנה העין.

בשלב הבא, בין גיל חצי שנה לשנה, מומלץ לקחת את הילד לבדיקה ראשונה אצל רופא עיניים מומחה, כדי לראות שאין פזילה או בעיה בתנועה של העין, לוודא שהתינוק עוקב ולבדוק את התשבורת של עדשת העין כדי לוודא שאין צורך במשקפיים, ושאין חשד לעין עצלה.

בגיל 4 ובגיל 6 כדאי לבצע בדיקת עיניים כללית אצל רופא עיניים שמתמחה בילדים. שם יוצגו לילדים תמונות כדי לבחון את חדות הראייה, לוודא שאין פזילה, לבדוק את הרשתית, את התנועות ומבנה העיניים ולבדוק אם יש צורך במשקפיים. בנוסף, חשוב לבדוק שאין חשד לעין עצלה, מאחר שאלו הגילאים הקריטיים לטיפול בעין עצלה.

עין עצלה היא מצב שבו התמונה שמתקבלת על הרשתית שונה בין שתי העיניים, ועקב כך המוח לומד להתעלם מעין אחת. היא יכולה להתפתח בעקבות פזילה, או הבדל לא מטופל בין מספרים בעיניים או מספר לא מתאים במשקפייפ, וגם על ידי קטרקט או עכירות בקרנית. למעשה, כל דבר שיגרום לכך שעין אחת תראה פחות טוב יגרום לעין עצלה. במידה ועין עצלה לא מאותרת ומטופלת בזמן, הליקוי בראייה יהיה לבלתי הפיך.

בחטיבת הביניים, בכיתות ז׳ או ח׳, מתבצעת בדיקת ראייה על ידי אחות בית הספר. זהו המעבר לבגרות, הדרישות מהלימודים עולות וחשוב לשים לב שאין קוצר ראייה שיגרום לפגיעה בלימודים. בנוסף, בגיל ההתבגרות העין יכולה להשתנות ולגדול, ולכן חשוב לבדוק אם המתבגר רואה טוב ולא צריך משקפיים ושאין בעיות מיקוד. אם אובחן קוצר ראייה גבוה עם שינוי מהיר ומשמעותי במספר במשקפיים, ניתן לשקול טיפול בטיפות של אטרופין באחוז נמוך, שנמצא שמאטות את קצב הדרדרות המספר במשקפיים או טיפולים אחרים.

אחרי גיל ההתבגרות – הצורך בבדיקת הראיה הוא לפי הצורך, ואפשר לפנות לאופטומטריסט כשמבחינים בבעיה בראייה. אם זה לא יצליח לתקן את הראייה – אפשר לפנות לרופא העיניים. האופטומטריסט יכול, אבל לא יבדוק את בריאות העין כולל הרשתית והקרנית ולא יוכל לראות אם יש קטרקט.

חשוב לדעת שכמחצית ממקרי העיוורון ניתנים למניעה על ידי ביצוע בדיקות סקר תקופתיות לפי ההמלצות ולכן כדאי לבצע בדיקות כאלה מדי פעם. האיגוד האמריקאי ממליץ לבצע עד גיל 40 בדיקת סקר אצל רופא עיניים אחת לחמש עד עשר שנים, בין גיל 40 ל-55 – בין שנתיים לארבע. החל מגיל 50 מומלץ להיבדק בכל שנה, מאחר שניווט מרכז הראייה מתחיל בגיל זה ויכול להגיע עד ל-30% מגיל 75 ומעלה.

במצב של סוכרת נעורים – מומלץ לבצע בדיקת רשתית החל מ-5 שנים מקבלת האבחנה הראשונית, ולאחר מכן – מדי שנה ובהתאם לממצאים. במקרה של סכרת אצל מבוגרים, החל מהאבחנה הראשונית, יש לבצע מעקב מדי שנה.

בין גיל 40 ל-45, עשויה להתפתח פרסביופיה – איבוד הגמישות של העדשה בהתאם למרחק. תופעה זו מייצרת את הצורך במשקפי קריאה.

חלקן של בעיות הראייה – כמו קוצר ראייה, הן תורשתיות., כשלאחד משני ההורים יש קוצר ראייה – הסיכון הוא פי 3 ללקות בקוצר ראייה, ואם שני ההורים קצרי רואי, הסיכון מכפיל את עצמו.

הרחבה נוספת על קטרקט, ניווט מרכז הראיה וגלאוקומה – תוכלו למצוא במאמר המלא.

החורף מביא איתו שלל מחלות אף אוזן גרון ומחלות בדרכי הנשימה שמפריעות לנו לישון ומקשות עלינו לתפקד כרגיל. זה קורה דווקא בחורף, כי אנחנו נמצאים בחללים סגורים עם אוורור ירוד, וזו קרקע פורייה לשגשוג והעברה של וירוסים השכיחים בחורף כמו שפעת.

את מחלות החורף כמובן שלא מומלץ שתאבחנו לבד, אבל לא על כל שיעול חייבים לרוץ לרופא. ברוב המקרים זה ייגמר בבצל ליד המיטה או שאר תרופות סבתא, אבל כשזה מגיע למצב שאתם מרגישים חצי בנאדם, הגיע הזמן לראות רופא.

אילו תסמינים מצריכים הליכה לרופא, מה ההבדל בין זיהום ויראלי לחיידקי ומתי אנטיביוטיקה היא הפתרון? ד"ר שירלי שפירא בן דוד, מומחית לרפואת משפחה ומחלות זיהומיות, מנהלת תחום מחלות זיהומיות במכבי שירותי בריאות, מסבירה.

מה ההבדל בין זיהום חיידקי לזיהום ויראלי?
לא תמיד נוכל לדעת אם מקור הזיהום הנשימתי הוא ויראלי או חיידקי. ההבדל המרכזי בין השניים הוא בטיפול: במחלה ויראלית אין צורך בטיפול אנטיביוטי, לעומת מחלה חיידקית שבה יש צורך. במקרים מסוימים, מחלה ויראלית יכולה "להסתבך" בזיהום חיידקי, כך שאם התסמינים נמשכים מעבר למספר ימים – צריך לפנות לבדיקה רפואית. בדרך כלל זיהום חיידקי יהיה ממוקד, למשל כאבי גרון ללא שיעול או שיעול רב ללא נזלת וכאבי גרון, ומלווה בחום וצמרמורת. אם יש הופעה של קשת תסמינים כמו צינון, שיעול, כאב גרון, אודם בעיניים, חום, כאבי שרירים – בדרך כלל יהיה מדובר במחלה ויראלית. במקרה כזה – פשוט צריך לחכות שזה יחלוף מאליו ואי אפשר לקבל אנטיביוטיקה. למען הסר ספק, כמובן שמומלץ להגיע להיבדק כדי לקבל אבחנה מדויקת ומקצועית.

ברוב המחלות שמקורן בווירוס, אפשר להקל על התסמינים בעזרת תרופה נגד גודש, משככי חום, סירופ נגד שיעול או בעזרת תרופות טבעיות. היוצא מן הכלל הוא וירוס השפעת. בשפעת יש טיפול אנטי ויראלי שנקרא "טמיפלו" (TamiFlu) ,שמומלץ לקבוצה ספציפית באוכלוסייה שנמצאת בסיכון לסיבוכים שנגרמים משפעת. הטיפול הזה יעיל אם ניתן תוך 72 שעות מתחילת הופעת המחלה.

צריך לזכור שהדרך הטובה ביותר להתמודד עם מחלת השפעת היא למנוע אותה – ולכן עדיף להתחסן מראש נגד שפעת.

אם יש חום גבוה מעל 3 ימים, במיוחד אם מדובר באנשים מעל גיל 60 עם מחלות רקע, כדאי לוותר על תרופות הסבתא ולגשת לראות רופא. כשמדובר בילדים, כשהילד אפאטי ומסרב לאכול, או כשיש חום שנמשך מעל יומיים – חשוב לבוא ולהיבדק.

מה ההבדל בין דלקת סימפונות לדלקת ריאות?
דלקת סימפונות היא דלקת בדרכי הנשימה העליונות, שנגרמת בדרך כלל על ידי וירוסים שונים ולא דורשת טיפול מיוחד. לעומתה, דלקת ריאות היא דלקת בדרכי הנשימה התחתונות, והיא נגרמת על ידי חיידק ודורשת טיפול אנטיביוטי. את דלקת הריאות אפשר לאבחן באמצעות צילום.

בואו נעשה סדר במונחים שאולי שמעתם.
טוניסיליטיס הוא שם כולל לדלקת גרון, שיכולה להתחולל מכל מיני גורמים חיידקיים או ויראליים. סטרפטוקוק הוא המחולל המוביל שגורם לזיהומים חיידקיים בגרון, ואפשר לאבחן אותו במשטח גרון ביתי או במשטח שנשלח למעבדה. אם התקבלה תוצאה חיובית לסטרפטוקוק במשטח הגרון שלכם, הטיפול יהיה אנטיביוטי, ואם התוצאה שלילית, כל מה שתצטרכו זה קצת סבלנות.

במקרה של דלקת גרון כתוצאה מחיידק הסטרפטוקוק, כבר אחרי יום אחד של אנטיוביוטיקה לא תהיו מדבקים ואפשר לחזור לעבודה ולבתי הספר, באישור רופא. אבל זיהום ויראלי, כמו מחלות שיעול נשימתיות, עלול להדביק לאורך זמן ואין טיפול ספציפי עבורו. לכן חשוב להדגיש שאם לא מרגישים טוב, מומלץ לנוח בבית ולא ללכת לעבודה או לשלוח את הילדים לגן או לבית הספר.

אנטיביוטיקה נכון לקחת רק בהוראת הרופא, שימליץ עליה אחרי ביצוע בדיקה מתאימה וקבלת ממצאים שתומכים באבחנה של זיהום חיידקי. טיפול לא מוצדק באנטיביוטיקה פוגע בבריאות, גורם לתופעות לוואי ועוזר להתפתחות של חיידקים עמידים שלא יגיבו לטיפול אנטיביוטי. לכן חשוב לתת לרופא להנחות האם המחלה דורשת טיפול אנטיביוטי ולהקפיד על המינון הנכון ומשך זמן הנטילה שהומלץ לכם ולא לשמור אנטיביוטיקה ישנה בארון רק ליתר בטחון.

זה אולי יפתיע אתכם, אבל אפשר להכין דג לא פחות ממושלם ללא גרגר אחד של מלח. איך עושים את זה? עם התיבול הנכון. מתכון מושלם לבעלי לחץ דם ובעיות בכליות, בשיתוף עם אולגה טוכשר.

כדי להכין שתי מנות תצטרכו להכין 2 רצועות פילה של דג לבן.

את התיבול – ללא מלח, נכין מהמרכיבים הבאים:

• 3 כפות שמן זית
• כפית אחת של אבקת שום
• ½ כפית פלפל שחור
• ½ כפית שבבי צ'ילי יבש, או לפי הטעם
• ½ כפית תימין מיובש
• ½ כפית בזיליקום מיובש
• ½ כפית אורגנו מיובש
• וכפית אחת של פפריקה

אז איך מכינים?

• מחממים תנור ל-180 מעלות ומרפדים תבנית בנייר אפייה.
• שמים בקערית את כל מרכיבי התיבול ומערבבים למשחה אחידה.
• מורחים את פילה הדג בנדיבות המשחה ומניחים על התבנית. מפזרים מעל פרוסות לימון ופטרוזיליה ומסביב עגבניות שרי.
• אופים כ-20 דקות, או עד שהדג מוכן ומגישים מיד.

לצד הדג כדאי להוסיף לימון חתוך לפרוסות, ½ צרור פטרוזיליה קצוצה ועגבניות שרי אדומות.

בתאבון!!