חזרה
שבעה כללים לשימוש נכון באנטיביוטיקה ולמניעת עמידות החיידקים אליה
התרופות האנטיביוטיות שקיימות היום הופכות לפחות ופחות יעילות ככל שהחיידקים מפתחים אליהן עמידות. חשוב לדעת שנטילה אחראית ומבוקרת של אנטיביוטיקה יכולה למנוע את ההתפתחות המסוכנת הזו. ד"ר שירלי שפירא בן דוד, מנהלת תחום מחלות זיהומיות במכבי שירותי בריאות, מביאה מספר כללי יסוד חשובים לשימוש נכון באנטיביוטיקה.גילוי האנטיביוטיקה הוא מהמהפכות הרפואיות הגדולות בהיסטוריה. אלכסנדר פלמינג, רופא ומדען סקוטי, גילה ממש במקרה שמושבות חיידקים שגדלו במעבדה לא התרבו באזור שבו התפתחה פטרייה מסוג מסוים. הוא גילה כי שהחומר שמפרישות הפטריות גרם להשמדת החיידקים, וקרא לחומר פניצילין. הפניצילין הפך לתרופה מסחרית ב- 1941 והשפיע באופן ישיר על עליית תוחלת החיים שלנו. בשנים האחרונות התפרסמו מחקרים שמעלים את החשש להתפתחות של חיידקים חדשים שעמידים לאנטיביוטיקה. מהו חיידק עמיד לאנטיביוטיקה?חיידק עמיד לאנטיביוטיקה הוא חיידק שעבר שינוי ופיתח מנגנון הגנה מפני אנטיביוטיקה מסוג מסוים. בטיפול אנטיביוטי מסוג זה, האנטיביוטיקה לא תפגע בחיידק העמיד, והזיהום החיידקי יימשך. במקרים של מחלה מדבקת, אנשים נוספים עלולים להידבק באותו הזן של החיידק העמיד, וגם הם יהיו בסכנה לקבלת טיפול אנטיביוטי לא יעיל. העמידות של חיידקים לאנטיביוטיקה מוגדרת כיום על ידי משרד הבריאות וארגון הבריאות העולמי כמשבר גלובלי, שדורש פעולה מיידית של כולנו. רק ביחד נצליח לשמור על האנטיביוטיקה, כדי שהיא תמשיך לשמור עלינו ממחלות חיידקיות מסוכנות בעתיד. כדי לצמצם את הסיכון להופעת זנים עמידים, חשוב להקפיד על מספר כללי יסוד: לפני הכל – חשוב להימנע מנטילת אנטיביוטיקה שלא לצורך סכנת העמידות של חיידקים לאנטיביוטיקה מחמירה ומתרחבת בגלל שימוש לא נכון, לא מוצדק ועודף באנטיביוטיקה. במקרים כאלה האנטיביוטיקה לא יעילה ועלולה לסכן את הבריאות. בנוסף לסכנה של התפתחות חיידקים עמידים, לכל טיפול אנטיביוטי יש תופעות לוואי נוספות, ולכן חשוב להשתמש בו בצורה אחראית, ותמיד אך ורק בהוראת רופא. לא לשמור "לפעם הבאה" ולא להשאיל לחבר לכולנו יש בארון התרופות שאריות של אנטיביוטיקה - כדורים, סירופ או משחות אנטיביוטיות למיניהן. אחת הטעויות החמורות היא להחליט לקחת אנטיביוטיקה מבלי לבקר אצל רופא, או להעביר את התרופות הלאה כשמישהו אחר חולה. חשוב להבין שמדובר בפעולה מסוכנת. לא כל אנטיביוטיקה מתאימה לכל חיידק, והרופאים יחליטו האם נדרש טיפול אנטיביוטי ואיזה טיפול יתאים לסוג החיידק. לכן, את שאריות האנטיביוטיקה אין לשמור וחשוב לזרוק. חשוב לציין שאנטיביוטיקה עלולה לגרום לפגיעה סביבתית ולזלוג למי התהום, ולאן אסור להשליך אנטיביוטיקה לפח רגיל, לביוב או לאסלה ויש להשליך אותה בפח המיועד לכך בבית המרקחת. כלל נוסף הוא לא ליטול אנטיביוטיקה במקרה של שפעת או הצטננות. חשוב לזכור שאנטיביוטיקה יעילה לטיפול בזיהומים חיידקיים בלבד, ושאין לקחת אנטיביוטיקה לטיפול בזיהום ויראלי כמו הצטננות או שפעת. חשוב להקפיד על המינון הנכון ובמשך הנכון:כיום אפשר לטפל ברוב הזיהומים בפרקי זמן קצרים יחסית. נטילת אנטיביוטיקה לפרק זמן ארוך יותר בניגוד להוראות הרופאה, לא יעילה ומגדילה את הסיכוי להתפתחות עמידות. לכן חשוב לוודא מה המינון הדרוש ומהו אורך הטיפול ולא לחרוג מהם. חשוב לברר על אלרגיות לתרופות:אנשים רבים אובחנו כאלרגיים לאנטיביוטיקה בהתבסס על מידע רפואי שגוי או לא מדויק, מה שמונע מהם לקבל את אותה אנטיביוטיקה שהיא במקרים רבים פשוטה ויעילה. הם נאלצים לקבל תרופות אנטיביוטיות חלופיות, שעלולות להיות עם תופעות לוואי רבות או תרופות "קו שני" רחבות טווח, שככל שמשתמשים בהן הופכות יעילות פחות. לכן, מומלץ להיוועץ עם רופא מומחה לאלרגיה, כדי לאבחן בדיוק את אופי האלרגיה ו ואילו תרופות אתם לא יכולים לקבל. ההמלצה נוספת היא להתחסן בהתאם להמלצות בחיסונים המומלצים למניעת זיהומים אפשריים. ולסיום – הקפידו לשטוף ידיים, לא רק בתקופת הקורונה: בתקופת הקורונה קיבלנו תזכורת לחשיבות שטיפת הידיים למניעת זיהומים והדבקות אפשריות. חשוב לזכור שהכלל הזה תקף כל הזמן ולהקפיד על רחיצת ידיים במים ובסבון כדי למנוע הדבקה במזהמים.
