הערוץ הקולי של מכבי

הירקות הירוקים במנה עשירים בוויטמינים ומינרלים כמו סידן, אשלגן ומגנזיום. לצד הירוקים, תשמחו לדעת שגם הדלעת מצוינת לשמירה על מערכת החיסון, והשעועית מספקת כמות יפה של חלבון מן הצומח, סידן וברזל. תקשיבו במתכון!

מה צריך?

מצרכים לכ-4 מנות:

• • 1 דלעת ספגטי או 2 יח' דלורית
• • 5 כפות שמן זית
• • 2 בצלים קצוצים
• • 150 גרם קייל
• • כף סילאן, מייפל טבעי, אודבש
• • כפית בהרט
• • כפית מלח + כפית פלפל שחור גרוס
• • 2 כוסות קינואה מבושלת
• • 2 כוסות שעועית לבנה מבושלת
• • כף גרידת לימון
• • 2 כפות טימין טרי קצוץ
• • חצי כוס חמוציות מיובשות ללא תוספת סוכר
• • חציכוסשקדיםפרוסים

להגשה

• • מיץ מלימון אחד

מה עושים?

1. 1. מחממים תנור ל-200 מעלות על מצב טורבו.
2. 2. חוצים את הדלעת/דלוריות ומרוקנים מגרעינים. מורחים את הצד החתוך במעט שמן זית ומניחים על תבנית תנור כאשר הצד החתוך כלפי מטה. צולים כ-20 דקות עד שהדלעת משחימה קלות מלמטה.
3. 3. למילוי: מחממים את יתרת שמן הזית במחבת עמוקה או סיר רחב ומטגנים את הבצל 3-4 דקות על להבה בינונית.
4. 4. מועכים את עלי הקייל ביד, קוצצים ומוסיפים למחבת. מטגנים דקה נוספת ומוסיפים את הסילאן, הבהרט, המלח והפלפל.
5. 5. מטגנים דקה נוספת ומוסיפים את הקינואה, השעועית, גרידת הלימון, הטימין והחמוציות. מערבבים ומביאים לרתיחה. מבשלים כ-2 דקות ומכבים את הלהבה.
6. 6. מוציאים את הדלעת מהתנור, הופכים וממלאים במילוי.
7. 7. מפזרים שקדים מלמעלה ומחזירים לתנור לכ-5 דקות נוספות.
8. 8. מוציאים מהתנור, סוחטים לימון מלמעלה ומגישים.

בתאבון!

המתכונים בשיתוף אודי ברקן ואושר אידלמן

המתבגרים שלכם אמנם כבר לא ילדים קטנים, אבל התקופה הזו ללא ספק משפיעה גם עליהם. לקראת הכניסה לסגר נוסף, לד"ר איריס כהן-יבין, פסיכיאטרית ילדים ממחוז ירושלים-שפלה במכבי שירותי בריאות, יש כמה כלים שיסייעו למתבגרים שלכם להסתגל לשגרת הלימודים בסגר.

בני הנוער מצאו את עצמם השנה הופכים לחלק מהחומר הלימודי של בגרויות העתיד: הם הנוער של שנת 2020 בה כמעט בכל העולם פתאום אסור לחבק את סבא וסבתא. החג נערך במתכונת מצומצמת, החנויות סגורות, החופש הגדול הסתיים בלי אטרקציות כמעט, והתקשורת הבין-אישית התנהלה בעיקר דרך "זום".

שלא תטעו, לתקופת הקורונה יכולים להיות לא מעט יתרונות בהתבגרות הילדים, עם שיעורים לחיים של לקיחת אחריות וחיזוק העצמאות האישית. יחד עם זאת, השהות הממושכת בבית, שעות ריקות מעשייה, הריחוק החברתי ומתכונת הלמידה מרחוק, עשויים לתרום לקשיים התנהגותיים ותקשורתיים עם בני המשפחה, לתחושת חרדה ולדיכאון ולשימוש לרעה במסכים והתמכרות למשחקים.

ככל שאנחנו מתקדמים בזמן, נראה שהמציאות כפי שהכרנו אותה עוד רחוקה מלחזור לעצמה במלואה. בהתאם, ללא ספק יכולות להתלוות לה תחושות רבות של תסכול ומצוקה, במיוחד כשמדובר במתבגרים. אבל בכל זאת, יש דרכים לסייע להם בהסתגלות לשגרה בצל הקורונה:

מתחילים בלקום

צריך להרגיל את המתבגרים לסדר יום של שינה בלילה וקימה בבוקר ללמידה בזום. חשוב שלא יישארו ערים עד השעות הקטנות של הלילה ויקומו מאוחר. מאחר שהמסגרות הלימודיות עוד לא ברורות לחלוטין, דעו שהתהליך הזה יכול לקחת זמן, אז אל תתייאשו.

שמירה על קשר

אחד מהדברים המשמעותיים שחסרים למתבגרים הם חיי החברה שהיו רגילים אליהם. יש סיכון להחמרתם של קשיים חברתיים ולהתפתחות חוויות של חרדה, בדידות ומצוקה בקרב מי מהמתבגרים שסבל מכך עוד לפני תקופת הקורונה, וגם כתוצאה מהשלכות התקופה. לכן חשוב לתמוך בהם וכדאי לעודד מפגשים חברתיים וירטואליים או טלפוניים כדי לחזק את החוויה החברתית, ובמידת הצורך – להיעזר בצוות החינוכי.

מתרגלים ללימודים

במהלך החופש הגדול רוב הילדים והמתבגרים יצאו משגרת הלמידה, כך שייתכן שילדיכם יצטרכו לתרגל מהבית הרגלי למידה ולהשלים פערים לימודיים. ילדים שהיה להם יותר קל ללמוד מהבית (כמו שלחלק מהמבוגרים יותר קל לעבוד מהבית), יכולים דווקא למצוא בסגר המתקרב יתרון. לעומתם מי שמתקשה בלמידה מרחוק, יצטרך לקבל על עצמו שוב את הסדר השבועי הלא קבוע שיכול להביא לקשיים לימודיים ורגשיים בקרב מתבגרים רבים. לכן, במהלך השגרה החדשה, חשוב שתשאלו את ילדיכם איך הולך להם בלימודים ותבקשו שיספרו על חוויותיהם בלמידה מרחוק. אם אתם חשים שילדיכם המתבגרים סובלים מקשיים בלימודים, כדאי שתפנו לצוות החינוכי, כך תוכלו להרחיב את המענה הנדרש עבורם, ותמנעו מצבים של חרדה ומצוקה סביב הלימודים.

חיבוק לסיום

זוהי תקופה מאתגרת שטומנת בחובה אי ודאות ושינויים תכופים. התאזרו בהרבה סבלנות ואורך רוח. כדי לעזור לילדיכם המתבגרים להתמודד עם המצב, חשוב לדבר איתם, לשתף רגשות, לחשוב ביחד על דרכים להקל עליהם וכך לעזור להם לצאת מהתקופה הזאת מחוזקים ועם חוויה של הצלחה.

אם אתם מרגישים שאתם או הילדים נמצאים במצוקה רגשית, או מתקשים להתמודד עם המצב, מומלץ לפנות לעזרה מקצועית. אם באמצעות ערוצים טיפוליים ייעודיים להתמודדות עם תקופת הקורונה, פנייה לרופא המטפל, למרכז הרפואי או למרפאה לבריאות הנפש באזור מגורכם.

מה צריך?

מצרכים ל-12 ארטיקים:

• 4 מנגו בשלים קלופים ומגולענים (כ-3 כוסות)

• גרידה משתי יחידות ליים

• 400 מ"ל (1 פחית שימורים) קרם קוקוס (אפשר להחליף בחלב שקדים, חלב שיבולת שועל או חלב סויה)

לרוטב פירות היער:

• 300 גרם פירות יער קפואים

• כוס מים

• 3 כפות סוכר

להגשה:

• גרנולה

מה עושים?

1. מעבירים לבלנדר את כל המצרכים לארטיקים וטוחנים עד לקבלת תערובת חלקה.

2. מעבירים את התערובת לתבנית ארטיקים (אפשר גם להשתמש בכוסות ולהכניס לתוכן מקל ארטיק).

3. לרוטב: מכניסים את כל הרכיבים לסיר, מביאים לרתיחה ומבשלים 4 דקות. מכבים, טוחנים למרקם חלק ומעבירים למקרר עד שהרוטב קר מאוד.

4. להגשה: מגישים לכל סועד ארטיק עם מעט מהרוטב בצד וגרנולה בכלי נפרד.

*ניתן להמיר את המנגו לכל פרי אחר שמתאים לפי העונה.

בתאבון!

המתכונים בשיתוף אודי ברקן ואושר אידלמן.

מגפת הקורונה פרצה בישראל עם גילוי המקרה הראשון בסוף פברואר השנה ותפסה את כולנו לא מוכנים. במהלך כל התקופה אנחנו ממשיכים להתמודד עם "גלי ההדף" שמלווים וימשיכו ללוות אותנו זמן רב. כיצד מתמודדים עם המצב החדש? ומה יכול לסייע בהתמודדות? ואיך עלייה במדרגות קשורה לזה? בוובינר שערכנו לאחרונה, ד"ר ליזה כנעני, המנהלת הארצית של השירות הסוציאלי במכבי שירותי בריאות, מסבירה ונותנת טיפים.

שתי התחושות העיקריות המלוות את רובנו בעקבות התפרצות המגפה, הן:

חרדה, בלבול וחוסר וודאות - אי הידיעה מתי ימצא חיסון וכמובן החשש מהידבקות ומוות, כל אלה יוצרים חרדה, וככל שעובר הזמן, מופיעות תחושות של ייאוש, בדידות, ריקנות ודיכאון.

שעמום - בחברה המערבית, המושג שעמום הפך למילת גנאי, ולרוב, אנשים חוששים מפני רגשות קשים או כואבים שעשויים לצוף בהם בעת שעמום. לכן אנשים רבים מנסים להימנע משעמום בכל מחיר. יתכן בין היתר שזו הסיבה שאנשים הראו סבירות גבוהה יותר "לברוח" לשימוש עודף בחומרים ממכרים כגון אלכוהול ועישון.

תופעה נוספת שממדיה גדלו בתקופה האחרונה היא אכילה רגשית - אנשים רבים מוצאים את עצמם אוכלים יותר על מנת להפיג חרדה, מתח או שעמום. אכילה רגשית גם עשויה ליצור מעגל התנהגות שיהיה לא פשוט לצאת ממנו, והיא גם מלווה בתחושות של תסכול עצמי ובושה.

הפיכתו של התא המשפחתי לסיר לחץ, גרם לעוד גל הדף מדאיג שהתבטא בעליה באלימות במשפחה.
ממצב בו הורים היו רגילים לשהות עם ילדיהם מספר שעות ביום, הם פתאום שוהים יחד בבית לפרקי זמן ארוכים הרבה יותר. באופן טבעי עולים קשיים שונים – חלקם בשל החיכוך הרב שנוצר בין בני הבית וחלקם במשפחות בהן עוד קודם למשבר היו מתחים. משפחות רבות מוצאות עצמן ביותר קונפליקטים ומתחים בין אם מול הילדים ובין אם הם בין ההורים. ההסתגרות בבתים וקושי בפנייה לקבלת עזרה, בעקבות משבר הקורונה, הביאה לעלייה דרמטית בהיקף דיווחים על אלימות במשפחה.

הקורונה יצרה גם הזדמנויות

הקורונה היא ללא ספק אירוע משברי מהרבה בחינות אבל בתוך הקלחת הזו, כדאי שנעצור רגע לשאול –איך ומה אנחנו יכולים לעשות כדי להיערך מבחינה רגשית והתנהגותית ולהתמודד בצורה טובה יותר עם התקופה הזאת.

התובנה החשובה ביותר אותה כולנו חייבים לאמץ, היא שאנחנו צריכים תכנית התמודדות!

הנה כמה המלצות במודל שד"ר ליזה כנעני קראה לו גר"מ מדרגו"ת ק"ל. – למה גרם מדרגות קל? ראשית משום שגרם מדרגות עוזר לנו לעבור ממצב או מצד אחד לשני וזו בדיוק הכוונה! הרעיון הוא שנוכל לעבור ממצב אחד של לחץ חרדה וקשיי תפקוד, למקום של התמודדות תקוה ושמירה על הכוחות. ושנית כי כל ההמלצות משתלבות היטב בשם. אם תאמצו אפילו חלק מהכללים תגלו שתצליחו לשפר את ההתמודדות שלכם.

גוף - גלו תשומת לב לגוף ולאסטרטגיות מפחיתות חרדה הקשורות בגוף. כאשר יוצאים למשל להליכה, מצב הרוח משתפר, אז אמצו שגרה של פעילות גופנית אפילו מתונה, חשוב גם לתרגל נשימות שמסיעות להרפיה ושינוי מצב הלחץ.

רגשות - גלו מודעות לרגשות לחץ וחרדה, פחדים הם רגשות לגיטימיים וחשוב לא לחשוש מהם.
מודעות למחשבות - זהו מחשבות שמסייעות לכם ויצרו חשיבה חיובית ואופטימית. החזרת שליטה על מה שנמצא במגרש שלכם.

משפחה ומשמעות - פעלו ליצירת משמעות ושייכות. המערכת המשפחתית היא מערכת חברתית ראשונית וחיונית לפיתוח כישורי התמודדות בלחצי החיים. היא מסייעת לרכוש ביטחון בזמנים של בלבול ואי-ודאות, ומסוגלת להעניק אהבה, תמיכה וסיוע, היוצרים את הבסיס להישרדות ולמרפא במצבי מצוקה.

דימיון / יצירתיות - פעולת הדמיון מאפשרת דיאלוג בין גוף, שכל ורגש. היא חיונית לכושר המצאה, לחשיבה יוצרת, לפתרון בלתי שגרתי של בעיות ולהומור. הפלגה בדמיון מאפשרת הסחת דעת והפוגה במצבי מצוקה מתמשכים.

רשות לעצמי לקחת פסק זמן - פרגנו לעצמכם, התמקדו ביש ולא בחסר. התמקדו בדברים הטובים שהתקופה הזו לימדה אתכם.

גמילות חסדים - חמלה ונדיבות יזומה כלפי אחרים מעניקה תחושת ערך עצמי! מתן תמיכה חברתית לאדם במצוקה היא מיומנות חברתית הניתנת לטיפוח למעניק ולמקבל כאחת.

תקשורת - שוחחו בפתיחות ודאגו לתיאום ציפיות וצרכים עם בני משפחה וחברים. תקשורת בין אישית חיונית ליצירת קשרים חברתיים ולתמיכה מצד הקבוצה החברתית, והיא בעלת חשיבות ראשונה במעלה בהתמודדות עם לחצים ומשברים.

קשיבות (מיינדפולנס) - תשומת לב להווה למה שקורה עכשיו – פעמים רבות דאגה נובעת ממחשבות של מה שהיה ומה שיהיה. נסו להתמקד בהווה, אם אתם שותים כוס קפה עם חברים אהובים אז זה מה שיש עכשיו, אחר כך יהיה מה שיהיה אחר כך. אם תצליחו לתרגל זאת תוכלו ליהנות ולא להיות עסוקים כל הזמן במה יהיה.

לשנות - חשוב להבין מה המצב כרגע לאשורו, לקבל את המצב, לשנות את מה שאפשרי אך גם לקבל את מה שלא בשליטתנו כעת ובעיקר חשוב לזכור ולהזכיר לקרובים לכם שאומנם המצב השתנה, אך כל מצב, גם הקשה ביותר, מסתיים בסופו של דבר.

זכרו - לנשום עמוק, לשמור על פרופורציות, רוח טובה והומור. לא מפתיע שכל כך מהר וכל כך הרבה בדיחות ופתגמים משעשעים הומצאו בתקופה האחרונה, כי הבריאות הנפשית שלנו תלויה גם ביכולת שלנו לשמור על הומור ולאמץ נקודת מבט מבודחת גם על נושאים רציניים וכואבים.

לימים טובים ולבריאות שלמה!

כל הסיבות שיגרמו לכם לאכול יותר פירות יער
גם בישראל אפשר ליהנות ממגוון של פירות יער לאורך כל השנה ואפילו בקיץ, הודות לשימור במקפיא. פירטת היער טעימים, מרעננים והם מפוצצים בערכים תזונתיים.
הנה כל מה שאתם צריכים לדעת עליהם, ובסוף תמצאו גם מתכון לקראמבלס טבעוני קל להכנה.
מתחילים.

אז כמה עובדות על פירות יער:
• פירות יער הוא שם כללי לקבוצה של פירות קטנים בעלי מספר גרעינים וטעם מרוכז ועוצמתי. ביניהם אפשר למצוא את הפטל האדום והשחור, האוכמניות הכחולות, החמוציות, תותי העץ, דומדמניות והגוג'י ברי.
• ישנם זנים שצומחים באופן טבעי בישראל, אבל רובם בררנים מאוד לאקלים הישראלי, אבל אפשר להשיג אותם גם כקפואים וכמיובשים.
• בהקפאה - הפרי הטרי נשמר בטמפרטורה נמוכה מאוד ולכן שומר כל הערכים התזונתיים. בתהליך הייבוש לעומת זאת, מתווספים לרוב גופרית וחומרים משמרים אחרים, שפוגעים בערך התזונתי של הפרי.
• רצוי להקפיד לקנות פירות יער ללא תוספת סוכר.
• פירות היער מכילים כמות גדולה של ביופלבנואידים (Bioflavanoids) בעלי פיגמנט כחול אדום, שהם נוגדי חמצון חזקים עם תכנות אנטי דלקתיות ואנטי סרטניות.
• לפירות היער יש תרומה גדולה לבריאות הלב והמוח ולהאטת תהליכי הזדקנות.
אז בואו נתפנק יחד עם מתכון מתוק ובריא, באדיבות ריטה שאוליאן, דיאטנית קלינית מכבי:

קראמבלס פירות יער ונקטרינות
כל מנה שווה כ-95 קלוריות.
הנה מה שצריך כדי להכין 10 מנות:
• שתי כפות שמן קוקוס
• חמש נקטרינות חתוכות לקוביות
(או כל פרי אחר - אבל בד"כ מתאימים פירות עם חמיצות מסוימת שישברו את המתוק)
• כוס פירות יער
• שלוש כפות סילאן
• ומיץ מחצי לימון
ולהכנת הקראמבל:
• כוס אחת (בגודל כוס חד-פעמית) של קמח חיטה מלאה או קמח כוסמין מלא
• כוס אחת חד-פעמית של שיבולת שועל
• שלוש כפות סטיביה
• חצי כוס שמן קוקוס מרוכך
מה עושים?
• ממיסים את שמן הקוקוס במחבת.
• מוסיפים את קוביות הנקטרינות ואת פירות היער.
• מבשלים כ-3-4 דקות עד לריכוך.
• מוסיפים את מיץ הלימון והסילאן ומבשלים עוד כ-4-5 דקות עד לריכוך.

להכנת הקראמבלס:
• יוצרים פירורים מהקמח.
• מוסיפים את שיבולת השועל ושמן הקוקוס.
• מעבירים חצי מכמות התערובת לתבנית זכוכית ומשטחים.
• מניחים את תערובת הפירות מעל הבצק שנוצר.
• מפזרים את הפירורים מעל הפירות.
• אופים ב-220 מעלות במשך כ-20-25 דקות.

שיהיה בתאבון!

מה זאת אהבה וכמה זה טוב לנו?

ההיסטוריה מגוללת גרסאות שונות על הסיבה האמיתית שהביאה אותנו לחגוג את מסורת ט"ו באב, אבל אם כבר באהבה עסקינן, בואו נדבר על ההבדל בין אהבה להתאהבות, נבין מה גורם לנו לבחור בת או בן זוג וכמה זה טוב לבריאות.

מה קורה לנו בגוף כשאנו מתאהבים?
כשמתאהבים, חלה עלייה בהורמון האוקסיטוצין בדם (Oxytocin). ההורמון הזה נחשב לנוירו-טרנזמיטור שמופרש גם בהנקה ובהריון. בנוסף אליו, חל גירוי של מרכזי העונג בגרעין המוח. בנוסף, מופרש הורמון נוסף בשם דופאמין, שגורם לתחושת אופוריה, אקסטזה, ולעירנות מוגברת ומוטיבציה גבוהה. הדופאמין הוא ההורמון מופיע גם כשנוטלים סמים קשים וגורם לדחף להשגת ה"מנה הבאה". גם רמות הקורטיזול - הורמון הסטרס, עולות, מה שעלול להביא באופן זמני לירידה בפעילות המוחית והזיכרון, וזה עשוי להסביר את שלב "טמטמת ההתאהבות" שקרוי גם "לימרנס" (Limerence) שהוא שלב ההתאהבות עצמו.

מה ההבדל בין התאהבות לאהבה?
מחקרים שהתבססו על סריקות MRI-תפקודי הצליחו להראות הבדלים בין התאהבות רגעית לאהבה ארוכת טווח. בנוסף לתסמינים שתוארו, בזמן ההתאהבות אנחנו מתפתחים תסמינים של גמילה, כמו דיכאון, עצבות, ירידה אנרגטית ועוד. התאהבות גם מאופיינת בהיותה רגעית ולא מחייבת ולכן היא מעלה את סף הריגוש וההתמכרות.

לעומת ההתאהבות, אהבה מאופיינת בהיקשרות ארוכת טווח ומיוחסת להפרשה של חומרים כימיים במוח הנקראים "פפטידים", ביניהם האוקסיטוצין והוואזופרסין (Vasopressin). החומרים האלו מופרשים בכמויות עצומות גם בזמן קיום יחסי מין, במהלך ההריון, בזמן הלידה ובהנקה, ולמעשה תורמים להיקשרות בין אנשים.

אז האם אהבה טובה לבריאות?
בהחלט כן. מחקרים הראו שהאהבה משפיעה על מדדים פיזיולוגיים בצורה חיובית – האהבה מורידה את לחץ דם, מעלה את סף הכאב ומפחיתה רגישות לכאב.

כשמישהו מוצא חן בעינינו, הקורטיזול נכנס לפעולה. מצב זה מייצר עוררות, ואנחנו נוטים לבלבל אותו עם מצבי חרדה או סכנה, כי הוא מפעיל את אותו המנגנון הגופני שמופעל במצבי התרגשות ואדרנלין גבוה.

כשאנחנו מזהים סכנה כלשהי, בלוטת יותרת המוח משחררת הוראה לגזע המוח להעלות את הקצב. כל הווליום של הגוף עולה. העוררות הזו נובעת מתחושה של סכנה – זו שהתעוררה כשהאדם הקדמון נלחם באריה.

באופן דומה, כשאנחנוו פוגשים מישהו שמוצא חן בעינינו, מתפתח מנגנון של פחד מדחייה ואז המערכת הסימפתטית בגוף מתעוררת - המתח עולה, אנחנו מזיעים, קצב הדופק גובר, קצב לב עולה והנשימה כבדה. אנחנו גם עשויים להרגיש רעידות בידיים, צורך חוזר ללכת לשירותים ותחושת בחילה קלה או "פרפרים בבטן".

מה גורם לנו לבחור בן זוג לחיים?
מלבד המרכיבים הפיזיולוגיים, צריך להתייחס גם למרכיב הפסיכולוגי. אהבה ובחירת בן-זוג לחיים נובעות לרוב מתחושת הביטחון שבן או בת הזוג משרים עלינו, משחזור של המודלים הזוגיים שחווינו בבית, מהתניות חברתיות שונות.

 
מחקרים הראו שבסביבות השנה הרביעית לנישואים זוגות רבים מחפשים יותר ריגושים מחוץ לנישואים, נוטים לבגוד או שמפרקים לגמרי את החבילה. איך אפשר להסביר את זה? כמו בכל תהליך ביולוגי, גם באהבה יש שלב של התרגלות למצב הקיים.

איך זה מתבטא בגוף? עם הזמן בלוטות הקורטיזול מתאזנות לגמרי, אנחנוו נהיים סובלניים להפרשת האוקסיטוצין והגוף עובר תהליך של התרגלות. כל המערכת נרגעת והאהבה הופכת לבינאישית, שיתופית, אכפתית, אבל פחות מונעת מתשוקה פיזיולוגית.

מה הכי מומלץ לאכול בחורף ולמה אנחנו רעבים יותר לפחמימות? הדר שגרני, דיאטנית ומנחת קבוצות במכבי מסבירה איך לשדרג את התזונה בחורף לשמירה על הבריאות ומקנחת במתכון מנצח לדייסת שיבולת שועל משביעה ומנחמת
כאשר החורף מגיע, הימים מתקצרים, החשיכה יורדת מוקדם וחלים שינויים בהרגלים, בהתנהגות ובמצבי הרוח. לא מפתיע שמתרחשים גם שינויים בבחירת המזונות שלנו.

למה אנחנו רעבים יותר דווקא בחורף?
הסיבה הראשונה נעוצה בעובדה שבחורף יש יותר שעות חשיכה ופחות שעות אור. מצב זה משנה את הפרשת ההורמונים סרטונין ומלטונין. סרטונין הוא הורמון האחראי על תחושת השובע ועל מצב רוח טוב, ומלטונין, המכונה גם "הורמון החושך" - אחראי על הכנת הגוף לשינה. החשיפה לחושך מורידה את רמות הסרוטונין ומעלה את רמות המלטונין, ולכן בחורף אנו חשים עייפים יותר, מדוכדכים יותר ורעבים יותר.
הסיבה השנייה היא הטמפרטורות הנמוכות שגורמות לנו לרצות להתחמם. הרצון לחמם את הגוף גורם לנו לחפש אוכל, כי כאשר הגוף שורף קלוריות הוא מתחמם. מקור האנרגיה העיקרי לחימום הגוף הוא פחמימות, המשפיעות על העלאת הסרוטונין ולכן בחורף יש לנו נטייה לחפש מאכלים עשירים יותר בפחמימות ובעיקר מתוקים ולא רק לנחמה (אז תרגישו טוב עם עצמכם, זה מדעי ואתם בחברה טובה:)).

מה כדאי לאכול בחורף כדי לשבוע, להתחמם ולשמור על ארוחות מאוזנות?
רצוי לבחור במאכלים חמים ובעלי ערך תזונתי גבוה. להלן כמה דוגמאות וטיפים שיעזרו לכם ליישם את זה:
1. מרקים עשירים – לא רק נחשבים למזון מחמם אלא גם משביע, מזין וקל להכנה. רצוי להתבסס על מרק ירקות ולהוסיף לו מקור חלבון כמו נתחי עוף או קטניות. כמו כן ניתן להעשירו בפחמימות מורכבות וסיבים, כגון אורז מלא ושיבולת שועל (כן, לא רק בדייסה).

2. דייסה חמה – בחורף קר, יכולה להתאים כארוחת בוקר או ערב. דייסה על בסיס חלב המכילה פחמימה מלאה כמו שיבולת שועל, כוסמת ואף זרעי פשתן העשירים בסיבים, יכולה להשביע ולהגביר את תחושת החמימות. כמה זה יוצא לנו? דייסה המכילה 3 כפות שיבולת שועל, חצי כוס מים וחצי כוס חלב, מכילה כ-150 קק"ל.

3. חליטות צמחים – בחורף אנחנו נוטים לשתות הרבה פחות משום שאנו מרגישים פחות צמאים כשקר. עם זאת חשוב להשתדל לשתות לפחות 8 כוסות נוזלים. טיפ קטן שיכניס הרבה יותר נוזלים לשגרת החורף שלכם: הכינו חליטות צמחים טבעיות כמו פרחי קמומיל שיש בכל חנות טבע או פשוט מים חמים עם קינמון, ג'ינג'ר, לואיזה, מרווה ועשבי תיבול אחרים שאתם אוהבים ויעזרו בחימום הגוף.

4. מזון עשיר בוויטמינים – מומלץ לאכול תפריט מגוון בכדי לזכות בוויטמינים החשובים לגופנו בעונה זו במיוחד:
ויטמין C המשפר את מערכת החיסון. למשל: פלפל אדום וירוק, גויאבה, עגבנייה, ברוקולי, תותים.
אבץ המסייע בחיזוק מערכת החיסון גם כן. למשל: טחינה, קטניות, בשר.
ברזל כאשר רמתו נמוכה אנו חשים עייפים, במיוחד בחורף. דוגמא למזונות עשירים בברזל: בשר, דגים, קטניות, טחינה.
ויטמין E העשיר בנוגדי חימצון ומצוי באגוזים, ירקות ובשר.

5. אימון כושר – כן, אנחנו יודעים, זה סופר קשה לצאת מהפוך בחורף והדרך לעוד ערב של זלילות ונטפליקס קצרה ומהירה, אבל חשוב לזכור שפעילות גופנית מעלה את טמפרטורת הגוף ומשחררת הורמונים המשפרים את מצב הרוח וזה חשוב במיוחד למי שלא ממש מחבב את החורף ורק מחכה שיגיע כבר קיץ.
לסיכום, בכדי לווסת את תחושת הרעב, לשפר את מצב הרוח ולשמור על המשקל כדאי לעשות שינויים קלים בהרגלי האכילה שלנו שייסעו לנו לעבור את החורף בחמימות ובנעימות. שיהיה חורף חמים ונעים!

ועכשיו כמו שהבטחנו, יאללה למתכון:
מתכון לדייסת שיבולת שועל (קוואקר) מהבילה, משביעה ומנחמת!
5 דק' עבודה. מתאים לבוקר או לערב
מה צריך?
3 כפות שיבולת שועל (אפשר של חברת "קוואקר" אבל לא חובה)
1/2 כוס חלב (מכל סוג שאוהבים. אפשר גם משקאות צמחיים כמו חלב שקדים, חלב שיבולת שועל, חלב סויה ועוד)
1/2 כוס מים
קינמון לפי הטעם (אנחנו אוהבים לפחות כפית גדושה)
כף שקדים טחונים (אפשר גם אגוזי מלך)
ממתיק לבחירתכם ולפי הטעם – אפשר להמתיק עם אחד מהבאים מייפל טבעי (מתוק מאוד ולא צריך המון ממנו), דבש, סילאן, סוכר חום, סטיביה ועוד.
מעט פירות לקישוט: הצעת הגשה בתמונה: תותים.

מה עושים?
1. בסיר קטן מרתיחים שיבולת שועל, חלב ומים.

2. עם הגעה לרתיחה, מנמיכים את האש וממשיכים לבשל עוד כ-5 דקות.
3. מוסיפים קינמון, שקדים וממתיק לבחירתכם ומקשטים בשקדים, אגוזים ומעט פירות לקישוט.
4. בתאבון !!!
ערכים תזונתיים:
100 גרם שיבולת שועל מלאה מכילה: 375 קלוריות, 6.25 גרם שומן, 12.5 גרם חלבון ו- 67.5 גרם פחמימות, מתוכן 10 גרם סיבים תזונתיים.
בכף יש כ-11 גרם שיבולת שועל.
בתאבון.

צ'רלי צ'פלין אמר פעם שיום ללא צחוק הוא יום מבוזבז.
מה קורה בגוף שלנו כשאנחנו צוחקים? איך הצחוק משפיע על שרירי הפנים ועל הזיכרון, והכי חשוב – האם צחוק שורף קלוריות? ד"ר אורית שטרן רייזנר לקחה את הצחוק ברצינות והחליטה לספר לנו.

מה קורה בגוף כאשר אנחנו צוחקים?
בעשורים האחרונים נעשו הרבה מחקרים שחקרו את השפעות הצחוק על הבריאות שלנו. פעולת הצחוק גורמת לשורה ארוכה של תהליכים בגוף. בין השאר, כשאנחנו צוחקים מופרשים בגוף חומרים הקרויים אנדורפינים. האנדורפינים גורמים לתחושה של רוממות רוח, והם דומים לתחושה שמרגישים אחרי פעילות גופנית. אבל זה לא נגמר שם. הצחוק גם מחזק את המערכת החיסונית של הגוף. כשאנחנו צוחקים, שרירי הפנים נמתחים, הדופק עולה, קצב הנשימה גובר וכמות גדולה יותר של חמצן מוזרמת לרקמות.

איך כל זה תורם למערכות הגוף?
לצחוק יש השפעה מועילה על הרבה מערכות בגוף. הצחוק מקל על תחושת כאב פיזי ונפשי. דרך השפעתו על הורמוני סטרס כמו הקורטיזול ועל ידי הפרשת אימונו-גלובולינים, הצחוק עוזר לחזק את המערכת החיסונית שלנו. צחוק בריא באופן קבוע תעזור להרחיב כלי דם, להביא לזרימה משופרת של דם וחמצן לרקמות, וכתוצאה – להגן על מערכת הלב וכלי הדם. מדהים שאפשר ממש לראות את השינוי הזה אם מביטים ברקמות דרך מיקרוסקופ. מחקרים מצאו שלאנשים שצוחקים יותר במהלך היום, יש סיכון מופחת לחלות בטרשת עורקים, או לחוות אירועי לב ואירועים מוחיים. אם זה לא מספיק, אז יש גם מחקרים שמראים שצחוק מגביר את החשיבה החיובית, מסלק את המחשבות השליליות ומשפר את תחושת המסוגלות שלנו. לא צחוק...

בואו נדבר קצת על המראה שלכם
בפעולת הצחוק מעורבים 15 שרירים שונים בעיקר בפנים ובסרעפת. בטח פגשתם את הטענה שחיוכים וצחוק גורמים לקמטים בעיניים. אין לרעיון הזה הוכחות מדעיות, אבל בטח תסכימו שעדיף לשמוח ולצחוק, גם במחיר של קמט או שניים.

מה הקשר בין צחוק וזיכרון?
לצחוק שלכם מועיל גם לזיכרון. מחקרים הוכיחו שהצחוק משפר את התפקוד המוחי. הצחוק משפר את הערנות ומועיל לתפקודים כמו יכולת עיבוד נתונים, חשיבה לוגית, קבלת החלטות ויכולות זיכרון.

ולשאלת השאלות – קלוריות!!
צחוק טוב גורם להתכווצות של שרירי הבטן, בדומה לתרגילי הבטן שאנו עושים בחדר הכושר. פעולת הצחוק גורמת לכיווץ של שרירי הפנים, הסרעפת והכתפיים. מחקר מצא שאם תצחקו 15-10 דקות ברצף, תשרפו 50 קלוריות. זה אומר שכדי להשיל חצי קילו ממשקל הגוף, תצטרכו לצחוק במשך 12 שעות ברצף, שזה כבר קצת פחות מצחיק...

אז תנו חיוך, הכל לטובה!

תופעת האלימות נגד נשים מתעצמת מדי שנה, ומגפת הקורונה בהחלט לא מקלה על התופעה. איך מטפלים במקרי האלימות הגוברים בתקופה של בידוד וריחוק חברתי? לרגל יום המאבק באלימות נגד נשים יפעת אזוב, עובדת סוציאלית במכבי שירותי בריאות מציגה את דרכי הסיוע האפשריות לנשים במסגרת שירותי קופת החולים.

מגפת הקורונה העצימה את תופעת האלימות במשפחה. גורמי הטיפול ואכיפת החוק מדווחים על עלייה ניכרת במספר מקרי האלימות במשפחה, כתוצאה ממציאות שבה אנשים מתמודדים עם מצב דחק מתמשך, המלווה בתחושות של לחץ, חרדה, קשיים כלכלים וחוסר אונים.

הבדידות והבידוד החברתי לצד הלחץ, השהות הממושכת בבית עם הבעל או בן הזוג והילדים, הגבלת היכולת להיעזר בשירותי הקהילה, החשש להידבק בנגיף והנחיות הסגר – כל אלו ביחד מקשים על היכולת לשתף במצוקה, מגדילים ומקצינים את הסיכון לנשים הנמצאות במערכות יחסים פוגעניות, וגם כאלו שלא היה בהן רקע מקדים.

בנוסף, גם הילדים פגיעים יותר בתקופה זו. היעדר הקשר החברתי והיעדר הקשר עם מערכות החינוך מצמצמים את האפשרות לזהות ולאתר נפגעי אלימות במשפחה.
המשבר עצמו על כל השלכותיו הכלכליות, רגשיות וחברתיות מהווה זרז להתפרצות אלימות כלפי האישה, הילדים או שניהם יחד.

אז מה בעצם נחשב לאלימות במערכת יחסים?

חשוב להבין כי כל אישה שחיה בפחד ומסתכלת בכל פעם מעבר לכתף, שמא תגיע איזו תגובה בלתי צפויה ולא יודעת מתי ולמה יתפרצו עליה, סובלת מאלימות. חוסר היציבות והקביעות בחיים מערער את האישה.

האלימות לא חייבת להיות רק פיזית. רובנו מכירים את הדפוס של אלימות רגשית, כאשר בן הזוג משפיל את זוגתו ואומר לה למשל: "את מטומטמת, את לא שווה שום דבר".

סוג נוסף של אלימות הוא אלימות כלכלית. למשל שצריכה לתת לבעלה דין וחשבון: "למה קנית את הבגד הזה?" או "למה את הולכת שוב לסופר?".

גם הטרדה מאיימת, הידועה כ-stalking, היא סוג של אלימות שחשוב לטפל בה – טלפונים בלתי פוסקים, גבר שדורש מהאישה שתדווח לו עם מי היא נפגשת, הלבוש שלה, ביטויי קנאה קיצוניים וכדומה.

סוג אלימות נוסף, הוא "אלימות רוחנית" שנפוצה בקרב נשים שומרות מסורת. אלימות זו באה לידי ביטוי כאשר הבעל אוסר על האישה להתפלל, אוסר עליה לבצע פעילויות הקשורות בטקסי הדת כגון הדלקת נרות ואומר לה איך להתפלל. עבור נשים שמקדשות את הדת, זו פגיעה ממשית בעולמן הרגשי.

מגיפת הקורונה הביאה לסוג נוסף של אלימות – תאמינו או לא, יש אנשים שמאיימים על האישה ו/או על הילדים בהדבקה בווירוס הקורונה.

באופן כללי ניתן לראות שאלימות כלפי נשים היא תופעה החוצה את כל שכבות הגיל, בכל האוכלוסיות, ללא הבדל מגזר, רמת הכנסה או השכלה. זה יכול לקרות לכולן.
לנשים הנפגעות אין תמיד את הידע והכלים המקצועיים ולכן הן לא תמיד מזהות שמערכת היחסים היא אלימה. בדרך כלל האלימות מתחילה מאירוע שולי שבהדרגה הולך ומקצין והופך לדפוס קבוע.

בטיפול, הגורם המקצועי מציב מראה מול המטופל או המטופלת ומצביע על כך שמשהו לא בסדר, שקיימת מעגליות בהתנהגות ושלא מדובר באירועים בודדים. לפעמים הפוגע לא מצליח לראות את הנפגע, ולכן הטיפול יאפשר לו לראות את הסבל שהוא גורם לאחר, ושני בני הזוג יוכלו לראות אחד את השני. בנוסף, לפעמים הפוגעים הם אנשים שבאו מבית אלים, ואלה הדפוסים שהם למדו ולכן בטיפול יאפשרו להם ללמוד שאפשר גם אחרת.

איך חוזרים לשגרה אחרי טראומה של אלימות?

כמו בכל טראומה, כל אישה מתמודדת באופן אחר ויהיו נשים שיזדקקו לליווי לאורך זמן. החזרה לתפקוד מגיעה באמצעות מעגלי ליווי ותמיכה, בין אם זה חברים, עבודה, משפחה וכמובן פנייה לטיפול מקצועי.

כיצד ניתן לפנות על מנת לקבל סיוע?

כל אישה החווה אלימות יכולה לפנות לצוות הרפואי במרכז הרפואי או לתאם תור לעובדת הסוציאלית במכבי באמצעות מוקד מכבי ללא הפסקה 3555*
העובדות הסוציאליות במרכזים הרפואיים במכבי נותנות ייעוץ ותמיכה, תוך שמירה על פרטיות, ובהתחייבות לשמירה על סודיות.

שאלון אנונימי לבדיקת אלימות במשפחה

לשימושך האישי מצורף בלינק שאלון בדיקה עצמית אנונימית להערכת סיכון במצבים של אלימות זוגית. המערכת משקללת את תשובותייך, ובהתאם לממצאים, אם יתברר שאת חווה אלימות במשפחה יוצגו לך באופן אוטומטי האפשרויות לסיוע ולטיפול, מותאמות למצבך האישי כפי שהשתקף בשאלון. השאלון פותח במשרד העבודה והרווחה, הוא מאובטח ללא יכולת לזיהוי פרטייך

שוק תחליפי החלב הצמחיים עמוס באפשרות - קוקוס, שקדים, שיבולת שועל, סויה או אורז. המבחר הזה ממש מבלבל ולא ברור במה כדאי לבחור ומה הכי בריא. נירה אולנד, דיאטנית מכבי, כאן כדי לעשות סדר.

לפני שנצלול לערך הבריאותי של תחליפי החלב, חשוב להבהיר נקודה חשובה - משקאות החלב אמנם משווקים כ"חלב אורז", "חלב שקדים" וכו', אבל מלבד הטעם או הצבע אין קשר בינם לבין חלב, ואם נרצה לדייק, יש לכנותם "משקה אורז", "משקה שקדים" וכן הלאה.

בואו נבין איך מכינים "חלב" צמחי.
כדי להכין חלב צמחי, לוקחים את חומר הגלם, משרים וטוחנים אותו עם הרבה מים, לפעמים גם מבשלים, ולבסוף מבצעים סינון של כל שאריות המוצקים. בתהליך התעשייתי נוספים עוד שלבים במטרה להפוך את החלב לעמיד או מותאם לקירור.

מה הכי בריא לנו?
כשבוחרים משקה צמחי, מומלץ להשוות את הערכים התזונתיים שלו ביחס למרכיבי החלב שמקורו בחי. חלב פרה או חלב עזים מכיל מגוון רכיבים תזונתיים כמו: חלבון, שומן, סידן, ויטמין D, ויטמין A ועוד.

אם בוחנים את כל סוגי החלב השונים, המנצח הוא חלב הסויה! חלב הסויה דומה לחלב פרה מבחינת ערכי החלבון, הפחמימות והשומן. בנוסף, אפשר למצוא חלב סויה שמועשר בוויטמין D או ויטמין 12B. כוס חלב סויה מועשר 200 מ"ל מכילה 7-8 גרם חלבון, 4-5 גרם שומן ועוד ערכים חיוניים שמגיעים מהסויה עצמה, וכמו כן, כאמור, לעתים גם מועשרת בוויטמינים. אף אחד מסוגי המשקאות הצמחיים האחרים לא מתקרב לחלב הסויה. בכולם יש כמות שומן קטנה מדי, כמות חלבון מזערית, מעט פחמימות והמון מים.

לפעמים צצים להם ברשת מתכונים יצירתיים לסוגי חלב צמחי כמו משקה חלב על בסיס פרג, שטוען לכתר בתור החלב הכי בריא שיש. חשוב מאוד לא להאמין לכל טרנד בריאותי שקוראים עליו ברשת, אלא אם נכתב על ידי מקור מקצועי ומוסמך.

ועוד טיפ מאיתנו: בשימוש בחלב צמחי מכל סוג שהוא - חשוב לנער היטב לפני השימוש. למשל כשמוסיפים לקפה, לעתים חלק מהרכיבים מתפרקים ל"פתיתים" ואז הקפה מקבל מרקם פחות מפתה לשתייה.

חשוב להדגיש כי שתחליפי החלב שמוזכרים כאן לא מהווים תחליף לתחליפי המזון לתינוקות ולא מתאימים לתזונה של תינוקות וילדים, מאחר שהם מכילים ערכים תזונתיים ירודים מאוד. תינוקות צריכים לקבל תחליפי מזון שמיועדים לגיל שלהם אם הם חלביים או צמחיים. אם בכל זאת רוצים להגיש לילדים תחליף צמחי, רק חלב סויה מועשר יכול להתאים, ושוב, לא לתינוקות.

איך הסויה משפיעה על הבריאות?
רבים נמנעים מחלב סויה ומעדיפים משקאות חלב צמחי אחרים בגלל חששות מצריכת סויה. נייר העמדה האחרון של משרד הבריאות בנוגע לסויה, שפורסם ב- 2016 מפריך את החששות ומצהיר שמוצרי סויה בטוחים לשימוש על בסיס יומיומי.

במאמר המלא בבלוג של מכבי תוכלו למצוא את המתכון להכנת חלב סויה טבעי בבית.
לרוויה!

יש קשר בין כאבי מחזור ואנדומטריוזיס?

כ-10% מאוכלוסיית הנשים בגיל הפוריות סובלות מאנדומטריוזיס. מתי תדעי אם מדובר בכאב מחזור שגרתי ומתי כנראה מדובר באנדומטריוזיס?

ד"ר אלעד ברקוביץ', מומחה ליילוד וגניקולוגיה, וגבריאלה אלסנר, מומחית בתחום פוריות והיריון במכבי טבעי, עונים על כל השאלות:

נתחיל בהתחלה - למה נשים חוות כאבים בזמן מחזור?

המחזור הוא תהליך דלקתי טבעי, שנובע לא מזיהום חיצוני, אלא כתגובה שגרתית של מערכת החיסון בה הגוף מפנה משאבים לאזור מסוים. תהליך זה כולל בתוכו גם כאבים קלים בבטן התחתונה, שמקרינים לעיתים לגב התחתון ולרגליים.

כאשר הכאב מגיע בעצמה גדולה יותר, עד כדי פגיעה בתפקוד היום-יומי וצורך במשככי כאבים בצורה רציפה – מדובר בסבל שאינו תקין ומומלץ לבדוק האם מדובר במחלת האנדומטריוזיס.

מה זה אנדומטריוזיס?

אנדומטריוזיס היא מחלה בה תאים דמויי רירית הרחם, שמופרשים לרוב מהרחם אל מחוץ לגוף כחלק מהדימום הווסתי, מוצאים את דרכם מחוץ לרחם פנימה ומתפתחים שם – בחלל האגן הקטן, בשחלות, במעי או באזור שלפוחית השתן. אותם תאים מגיבים להורמונים שמופרשים מהמשחלות בזמן הווסת ולכן פעילים, דלקתיים יותר, ופוגעים באיבר אליו הגיעו במגוון תסמינים רחב. כך למשל, תאים שיושבים על שלפוחית השתן יכולים לגרום לדלקת בשתן, ותאים שהגיעו לשחלות יכולים לגרום לציסטות. אותו תהליך דלקתי לו גורמת האנדומטריוזיס יכול ללכת ולהחמיר עד כדי פגיעה בפוריות.

אנדומטריוזיס היא תופעה שכיחה מאוד וקיימת כבר שנים רבות, אבל סובלת מבעיה קשה של חוסר מודעות בשיח הציבורי, שמשתנה בשנים האחרונות.

עד כמה זה שכיח?

כ-10% מאוכלוסיית הנשים בגיל הפוריות סובלות מאנדומטריוזיס.

עבור נשים רבות כיום, אנדומטריוזיס מאובחנת באיחור של שמונה עד עשר שנים.

הודות לפעילות חשובה בתחום, ניכר שינוי משמעותי בנושא והיום לומדים עליו יותר בבתי ספר לרפואה, עוסקים בו בכנסים רפואיים, ובעיקר – יותר ויותר נשים פונות לאבחון ולעזרה הודות לעלייה במודעות למחלה.

אז מתי צריך לחשוד שהכאבים שלכן הן אנדומטריוזיס?

אנדומטריוזיס גורמת לכאבים בקבלת מחזור או בביוץ, שפוגעים משמעותית באיכות החיים ולרוב לא מגיבים לטיפול תרופתי קונבנציונלי. ביניהם:

• • כאבים שמקשים על יציאה מהמיטה ותפקוד רגיל לאורך זמן;
• • כאבים בקיום יחסי מין, בעיקר בעומק הנרתיק וככל הנראה כתוצאה ממוקדים דלקתיים באזור זה;
• • כאבים ואי-נוחות מתמשכת במערכת העיכול, כמו למשל נפיחות ושלשולים בזמן הווסת;
• • כאבים משמעותיים במתן שתן בזמן הווסת.

איך מאבחנים את המחלה?

בדיקה ידנית רגילה ואולטרה-סאונד ובהתאם לתוצאות ובמידת הצורך תיערך בדיקת MRI לקראת ניתוח. בניתוח לוקחים ביופסיה של התאים, רק באמצעות הביופסיה יהיה אפשר להגיע לאבחון ודאי.

חשוב לדעת שאבחון מוקדם של אנדומטריוזיס הוא קריטי: גם כדי להקל על הכאב, וגם לשמור על הפוריות שנפגעת ככל שהמחלה ממשיכה.

איך מטפלים בה?

בעיקרון, אנדומטריוזיס היא מחלה כרונית שאין לה תרופה. היא תוקפת נשים לטווח רחב של שנים ולכן הטיפול בה משתנה מתקופה לתקופה, כאשר בכל מקרה הוא פועל למען שתי מטרות עיקריות: הראשונה – שיפור אורח בחיים והקלה על הסבל; השנייה – שיפור ושימור הפוריות.

הטיפול השמרני הוא בעיקר תרופתי: כולל נטילה רצופה של גלולות למניעת היריון, במידה וזה אפשרי מבחינה בריאותית, הגלולות מפחיתות את כאבי המחזור ואת משך המחזור.

טיפול מתקדם, באמצעות ניתוח: במידה והגלולות לא עוזרות או אפשריות, מומלץ לעבור תהליך לפרוסקופיה שמסייע בניקוי ושחרור הידבקויות, מה שיעזור לנשים לחזור לשגרת חיים ללא כאבים.

טיפול משלים: מומלץ מאוד בכמה מישורים – פיזיותרפיה של האגן, תזונה אנטי-דלקתית שכוללת הימנעות מגלוטן ומוצרי חלב; עיסוי הרחם בשיטת ארויגו; דיקור; יוגה נשית; תמיכה נפשית.

איך דיקור יכול לעזור לכאבי מחזור?

נשים רבות מדווחות על הקלה משמעותית בעקבות דיקור לכאבי מחזור. כדי שהתוצאות יהיו אפקטיביות חשוב לערוך תשאול אישי להבנת סוג הכאב שמעורר את הסבל וכמו גם להבין שדיקור דורש התמדה, מאחר ולגוף לוקח זמן להתרגל או להגיב למחטים.

מה לגבי אורח חיים משלים?

ניכר שיפור נוסף בקרב נשים שתומכות בתהליך הדיקור עם תזונה ופעילות גופנית מותאמת אישית.

מאחלים בריאות והרגשה טובה לכולן!

בני תרבות המאיה והאצטקים הקדמונים היו הראשונים שגילו את התכונות המועילות של הקקאו. הקקאו הגיע בשנת 1585 ליבשת אירופה ומאז כבש את העולם. מה לא אמרו עליו – שהוא מעורר, מנחם, בריא ונחשק, אבל למרות ההיסטוריה הארוכה וההצלחה המפוארת שלנו - ישנם עדיין כאלו שלא יודעים למשל ששוקולד לבן הוא בכלל לא שוקולד או שככל שהוא יותר מריר – הוא יותר טוב עבורכם.

בלה דניאלי - דיאטנית ומנחת קבוצות במכבי, עוזרת לנו לעשות קצת סדר במה שקשור לשוקולד.

הנה כמה עובדות שחשוב שתדעו על הממתק הוותיק בהיסטוריה:

• פולי קקאו גדלים על עץ שנקרא "תאוברומה" (Theobroma). משמעות השם ביוונית היא "מזון האלים".
הטעם המר בשוקולד מתקבל הודות למרכיב שנקרא תיאוברומין, על שמו של העץ.

• עדויות ראשון על צריכת שוקולד הופיעו כבר אצל בני המאיה והאצטקים, שהכינו משקה מר מפולי קקאו טחונים (בלי סוכר), ויחסו לו תכונות מעוררות ומרפאות.

• את השוקולד המריר מכינים עם תוספת מעטה של חלב או בלי חלב בכלל. השוקולד המריר מכיל בדרך כלל לפחות 35% של מוצקי קקאו, לעומת שוקולד חלב שיכיל פחות קקאו.

• השוקולד הלבן הוא בכלל לא שוקולד. את השוקולד הלבן לא מכינים ממוצקי קקאו בכלל.

• על כל אריזת שוקולד תוכלו למצוא רשימה של הרכיבים, שמסודרת לפי הכמות של הרכיב במוצר. עדיף תמיד לבחור בשוקולד שבו במקומות ראשונים מרכיבי חמאת הקקאו או עיסת הקקאו מופיעים במקומות הראשונים והסוכר יופיע במקום שלישי או נמוך יותר ברשימה.

• שוקולד בלי סוכר מכיל בדרך כלל אחוז נמוך של קקאו יחד עם ממתיק מלאכותי בשם מלטיטול.
מומלץ תמיד לבחור בשוקולד מריר עם מוצקי קקאו גבוהים ועם אחוז פחמימות של עד 25 גרם ל-100 גרם.
המקור העדיף של פחממות הוא פולי קקאו בצורת עמילן וסיבים, עם כמה שפחות סוכר שמוסף בזמן ההכנה.

• חשוב לדעת שפולי קקאו מכילים בערך 50% שומן וכמה סוגי חומצות ואין להן השפעה שלילית על ערכי הכולסטרול בדם.

• שוקולד מכיל נוגדי חמצון. בצריכה של קוביה או שתיים של שוקולד מריר איכותי כל יום, אפשר להקטין את הסיכוי למחלות לב וכלי דם.

• שוקולד מכיל מספר חומרים שגורמים לנו להרגיש טוב. מרכיבי השוקולד פועלים באופן דומה לדופמין ולאדרנלין וגורמים לתחושת עוררות. קקאו ושוקולד יכולים לעלות את רמת הסרוטונין במוח.

• משקה קקאו הוא אפשרות נהדרת לימי חורף קרירים, אבל גם כתחליף לקפה. משקה קקאו יכול להחליף כוס קפה, ועדיף על פני אבקת שוקו רגילה. שימו כפית אחת לכוס נוזל חם או קר והוסיפו תבלינים לפי הטעם.

רוצים להכין שוקולד בבית? הנה המתכון בשבילכם:

מה צריך?
• 50 גר' חמאת קקאו
• 100 גר' אבקת קקאו או שבבי קקאו
• 3 כפות דבש
• 100 גרם שקדים
• חצי כפית קינמון
• תרמיל וניל או חצי כפית תמצית וניל איכותית
• וחצי כפית אגוז מוסקט

איך מכינים?
• ממיסים חמאת קקאו בבאן מארי
• מוסיפים בהדרגה את אבקת הקקאו ואת התבלינים והדבש
• מעבירים את התערובת לתבניות
• מוסיפים שברי שקדים
• מצננים על השיש ומכניסים למקרר לשעתיים או יותר

שיהיה לכם במתיקות!
או בעצם, במרירות...

סוכרת היא מחלה נפוצה ביותר ששכיחותה עולה עם הגיל. טיפול נכון בזמן, איזון ערכי הסוכר ומעקב מסודר של בדיקות יעזרו למנוע את התקדמות המחלה והסיבוכים הנלווים אליה.

בוובינר שנערך בתחילת יוני, פרופ' אלון גרוסמן, מומחה באנדוקרינולוגיה, רופא משפחה במכבי שירותי בריאות ומנהל מחלקה פנימית ב' בבית החולים בילינסון, הסביר על הסוכרת, הסיבוכים והטיפול במחלה.

לוובינר המלא היכנסו >>

קצת מספרים

בישראל- שכיחות הסוכרת באוכלוסייה הכללית היא סביב 8% ולפי הערכות הנתון המדאיג הוא שכ-100,000 ישראלים אינם מאובחנים או שאינם מקבלים טיפול למחלתם למרות האבחון. סוכרת אחראית לכ-5.8% ממקרי המוות בישראל ולשיעור גבוה של סיבוכים: 44.7% מקרי דיאליזה, 11% מקרי עיוורון, וכ-70% ממקרי קטיעות הרגליים הם על רקע סוכרת. מעקב וטיפול נכון בזמן , איזון ערכי הסוכר ומעקב מסודר של בדיקות יעזרו למנוע את התקדמות המחלה והסיבוכים הנלווים אליה.

מהם סיבוכי הסוכרת?

פגיעה בכליות

סוכרת פוגעת בכלי הדם הקטנים של הכליה. הפגיעה מתבטאת בעבודה עודפת של הכליה שבזמן קצר פוגעת במבנה שלה. השינויים במבנה הכליה מופיעים לאחר כשנתיים והביטוי ההתחלתי של הפגיעה הוא הופעה של חלבון בשתן (מיקרואלבומין) שמתחיל להופיע בכליה רק כעבור חמש עד עשר שנים, בשלב ראשון בכמות קטנה ובהמשך בכמות רבה יותר. חשוב לומר שמכיוון שחלק מחולי הסוכרת בישראל אינם יודעים על כך שהם סוכרתיים לא מן הנמנע שעד שמטופל מאובחן בסוכרת, כבר יהיו לו סימנים ראשוניים של חלבון בשתן. לכן ההמלצה היא שכבר בעת הבדיקות הראשוניות לטיפול בסוכרת יעשו לחולים בדיקת שתן לחלבון בכדי לראות אם ישנם רמזים לכך שישנה מחלה בכליה.
לאורך הזמן מתחילה להיות ירידה בתפקוד הכלייתי שבשלב הזה היא כבר בלתי הפיכה ומובילה לאורך זמן לאי ספיקה כלייתית מתקדמת עד למצב של דיאליזה. על מנת לצמצם פגיעה כלייתית יש לדאוג לאיזון של רמות הסוכר ואיזון טוב של לחץ הדם.

פגיעה עצבית
קיימות מס' צורות של פגיעה בעצבים בשל הסוכרת (נוירופטיה סוכרתית):

פגיעה בקצוות הגפיים (ידיים ורגליים) זו הפגיעה השכיחה ביותר ובמרבית המקרים החולה מרגיש נימול בקצות הגפיים ואף לעיתים אובדן תחושה. כאשר ישנה ירידה בתחושה בקצות הגפיים אנחנו לא מרגישים היווצרות של סדקים או חתכים בכפות הרגליים, ואלו עלולים להזדהם ולהוביל לזיהומים קשים . תופעות אלו נקראות "רגל סוכרתית".

2. 
   פגיעה בשורשי העצבים שמוצאם מחוט השדרה המותני- פגיעה זו גורמת לכאבים וחולשה בירך האחורית, דבר שאופייני בעיקר בגיל המבוגר.
3. 
   פגיעה במערכת העצבים האוטונומית- מערכת זו אחראית על הפעילויות הבלתי רצוניות של הגוף, כגון פעילות הלב, פעילות המעיים, פעילות מערכת השתן ופעילות הקיבה. פגיעה בעצבים שמעצבבים את האיברים הללו מובילה לשינויים רבים ובעלי משמעות. כך למשל הפגיעה בלב גורמת לכך שבעת התקף לב לא יופיעו הכאבים האופייניים ובכך מקשה על אבחנה בזמן. הפגיעה במעי גורמת פעמים רבות לעצירות וכאבי בטן והפגיעה במערכת השתן גורמת לקשיים במתן שתן, דליפת שתן ולעיתים אפילו דלקות חוזרות.
   
   

פגיעה בעיניים
פגיעה נוספת בכלי דם עשויה לפגוע בכלי הדם ברשתית. פגיעה זו עלולה לגרום לירידה הדרגתית בראיה עד כדי אובדן ראיה. פגיעה כזו נקראת רטינופתיה סוכרתית והיא אחת הסיבות השכיחות לעיוורון בישראל.

אירועים מוחיים ולבביים

מחלת לב היא אחת התוצאות הקשות של הסוכרת. חולי סוכרת נמצאים בסיכון גבוה פי שלושה לחלות במחלת לב. סוכרת מעלה גם את הסיכון לאירוע מוחי כמעט פי שניים ובשילוב עם כולסטרול גבוה הסיכון הזה עולה לפי ארבעה. שילוב של סוכרת עם כולסטרול ולחץ דם מעלה את הסיכון לפי שישה לעומת האוכלוסייה הכללית. על מנת למנוע אירועים מוחיים ואירועי לב חשוב מאוד לטפל בגורמי הסיכון העיקריים שאחראיים להם – איזון לחץ הדם, פעילות גופנית, הפסקת עישון ואיזון כולסטרול.

חשוב להקפיד על בדיקות דם ושתן לפחות פעם בשנה ובדיקות כף רגל ועיניים אחת לשנה, וכן על בדיקות נוספות.

בנוסף לבדיקות הסקר, חשוב לקבל ייעוץ תזונתי בתחילת המחלה ובהמשך בהתאם להמלצת רופא המשפחה שלך.

בריאות שלמה!

איך מתמודדים עם הנקה לצד ריבוי המשימות והעומס הרגשי שלאחר הלידה? איך הסביבה הקרובה נכנסת לתמונה? רחל פיש, מנהלת מחלקת בריאות הציבור במכבי שירותי בריאות, ורחלי חביב, מנהלת טיפת חלב שוהם, עושות סדר בכל מה שנוגע לחשיבות ההנקה ותמיכת המשפחה בתהליך.

כל אמא באשר היא, מחליטה אם היא רוצה להניק והגורמים בסביבה המיידית שלה – האמא או בני הזוג - עשויים להשפיע על ההחלטה. כל אחד מביע דעה מתוך רצון אמיתי לעזור, אבל לפעמים נוצר רק בלבול. בסופו של דבר התמיכה היא העיקרון החשוב ביותר. מחקרים מראים ש‎לתמיכת בן הזוג השפעה מכרעת על ההחלטה להניק ועל המשך ההנקה. לכן חשוב מאוד להעניק ליולדת תמיכה בכל החלטה שתקבל.

לפני הלידה, אנחנו ממליצים לבקר במרפאות ההנקה של מכבי, שמקיימות מפגשי הסבר ומזמינים אתכן להגיע גם עם האמא ובני הזוג. במפגש נברר את העמדות שלהם ונסביר מה נדרש מכל הצדדים המעורבים. נדבר על מה קורה כשההנקה לא הולכת חלק, איך נותנים תמיכה ועזרה ואיך שומרים על קור רוח. המטרה היא לייצר תיאום ציפיות בין הזוג בנושא ההנקה. מכבי מציעה גם יועצת הנקה לטרום לידה. היא תסתכל על מבנה השד ותדע לתת טיפים ראשונים, תסביר על הקשיים שבתחילת ההנקה ועל החשיבות של הכנה נפשית שתמנע תסכול עתידי.

חשוב להבהיר שמשימת ההנקה היא לא רק נחלתה של האישה. כל המשפחה צריכה להתגייס לנושא. צריך לפנות זמן כדי לאפשר לאמא להניק, לשחרר אותה ממטלות הבית ולהעסיק את הילדים האחרים. ההבנה הזאת היא השלב הראשון בתמיכה באם. בנוסף, צריך לדאוג שהיא תאכל טוב, תשתה, תישן, תנוח ותצא להתאוורר. אפשר גם לעזור לה בקביעת תורים כמו: בדיקה אצל גיניקולוג בסיום משכב הלידה, תור לפיזיותרפיה של רצפת האגן, הפנייה לספירת דם וכירורג שד.

הכנו לכם כמה טיפים להיערכות נכונה להנקה:
- תינוק שנולד דורש בין 8 ל-12 הנקות ביום, כשכל הנקה יכולה להימשך גם שעה שלמה. לשבת 12 שעות ביום זה לא קל. חשוב שהאמא תשב על כרית נוחה ויצירה ומומלץ לעסות לה את הגב מדי פעם.

- כשבן הזוג חוזר הביתה מהעבודה והפקקים, מומלץ לחכות 2 דקות ולא לזרוק עליו ישר את התינוק ולהתנפל. חשוב להבין שלכל אחד צרכים ועומסים אישיים.

- כשיש ילד נוסף במשפחה, חשוב לעשות עבודת הכנה ולהסביר שהילד החדש שמצטרף יזדקק לתשומת הלב של האמא. בזמן ההנקה, חשוב לדאוג להעסיק את הילד כדי שהאם תתפנה להנקה. אפשר לתת לילד ללטף את התינוק, אפשר להקריא סיפור בזמן ההנקה ואפשר גם לשאוב ולתת בקבוק מדי פעם, כדי להפנות את תשומת הלב לילד הגדול יותר.

אנחנו ממליצים לקרוא את המאמר המלא בבלוג של מכבי. תוכלו למצוא שם מידע נוסף:
- האם לתזונת האם יש השפעה על מה שהתינוק מרגיש?
- כמה פעמים ביום התינוק יונק ולמשך כמה זמן?
- האם יש כזה דבר "הנקת יתר"?
- עד מתי כדאי להניק ואיך מפסיקים?

מכבי מציעה מגוון שירותים תומכים להנקה. אפשר להתייעץ עם אחיות טיפת חלב, לקבוע תור במרפאות ההנקה, להזמין יועצת הנקה הביתה בעלות מסובסדת וגם להתקשר לקבלת תמיכה טלפונית ממוקד ההנקה של מכבי. האחיות המוסמכות והמקצועיות ישמחו לענות על כל שאלה. תוכלו למצוא קישור ופרטים במאמר המלא.

מסתבר שגם המזון שאנו צורכים יכול להשפיע על רמות הסטרס שלנו. לימור טל פוני דיאטנית ראשית ומנהלת המחלקה לתזונה במכבי, מסבירה על המזונות שגורמים לנו לסטרס ועל התזונה הים תיכונית שיכולה לתרום לתחושת רגיעה

השפעתה של התזונה על מצבנו הנפשי מרתקת את החוקרים לא מעט שנים ולכן לא מפתיע שלא מעט מחקרים נערכו בנושא. כך למשל, מחקר בקרב סוכרתיים גילה שתזונה דלת פחמימות (כשהפחמימות מהוות 40% מהתפריט), השפיעה לטובה על איכות השינה והסטטוס המנטלי, והפחיתה חרדות.

מחקרים נוספים מצאו קשר בין צריכת מזונות מעובדים ועתירי סוכר, שומן רווי ומלח לבין בעיות פסיכולוגיות כמו דיכאון. מזונות אלו, מסתבר, מעלים את רמות החלבונים בדם, שבין שאר תפקידיהם, קשורים בהתפתחות תהליכים דלקתיים. והקשר בין תהליכים דלקתיים לדיכאון, מוכר לעולם הרפואה זה כמה שנים.

מחקרים נוספים שנערכו במתבגרים בגילאי 13-19, מצאו שתדירות צריכת חטיפים מתוקים, מזונות מטוגנים, שתיה ממותקת ומשקאות אנרגיה הייתה קשורה באופן חיובי למדד הסטרס שלהם בנים ובנות כאחד. רמות סטרס גבוהות היו קשורות בצריכה גבוהה של מזון לא בריא גם בילדים צעירים יותר.

כאן חשוב לציין שבחירת מזון של ילדים צעירים יותר מושפעת מהוריהם. ולכן חשוב שתהיה זמינות של מזונות בריאים בבית, שהם יהיו נגישים ושיהיה מגוון. כל אלו יכולים לסייע ולאפשר סביבת אכילה בריאה.

התמודדות עם סטרס באמצעות מזון מהיר

מחקרים הראו כי בחירת המזון מושפעת מאופן התנהלות במצבי סטרס. לראייה עולה כי אנשים שהגדירו עצמם כמי שלא מצליחים לנהל את הסטרס, השתמשו יותר בחטיפים, ובמזונות ושתייה עתירי קפאין וסוכר, כדרך להתמודד עם הלחץ. המזונות שנצרכו היו קלים להשגה, זה ללא ספק מדגיש את החשיבות שיש לזמינות ולנגישות המזון: מזון שזמין לנו יותר, בשעת לחץ - נצרוך אותו יותר.

המשמעות היא שככל שנרבה בצריכת מזונות עתירי שומן, סוכר ומלח, כמו גם מזונות מעובדים, נגדיל את הסיכוי ליצור או להחמיר מצבי דחק, שבתורם יגרמו לנו לצרוך עוד מזונות לא בריאים, ובכך אנחנו מייצרים פה למעשה מעגל סגור שמזין את עצמו.

בואו נדבר על הקשר המוכח בין הורים בסטרס ואכילה לא בריאה של ילדיהם:

מחקרים שבדקו את ההשפעה של סטרס אצל הורים על ילדיהם הקטנים (גילאי 2-5), מצא קשר בין רמות סטרס אצל ההורים לצריכת מזונות לא בריאים של ילדיהם. כלומר: הורים שחווים סטרס בוחרים פחות להכין מזון ביתי לילדיהם, ויותר לקנות ולהגיש מזון מוכן, מעובד ומזון מהיר.

אז מה כדאי לאכול להפחתת הסטרס? נוגדי חמצון ותזונה ים תיכונית

ובכן, מסתבר שגם בהיבט הנפשי, למזונות המוכרים לנו כבריאים יותר, יש השפעה חיובית. במחקרים שבחנו את הקשר בין סטרס לצריכת פירות וירקות ומזונות המכילים כמות גדולה של נוגדי חמצון גילו שרמת הסטרס בקרב מי שהתפריט שלהם כלל יותר מוצרים כאלו, הייתה פחותה. המחקר גם הצביע על קשר בין המגוון התזונתי לתופעות כמו חרדה ומתח. אלו שניזונו מתפריט "עני" שהתבסס בעיקר על מזון מעובד וחטיפים, נטו יותר לפתח תופעות כאלו ביחס למי שהקפידו על תפריט מגוון ומאוזן.

לכן אנו ממליצים לבחון את התפריט שלכם ולוודא שהוא מבוסס על מרכיבים בריאים. אם עוד לא נחשפתם למושג "תזונה ים תיכונית" וגם אם כן, זה זמן טוב לאמץ אותה כבסיס לתפריט שלכם.

דיאטה ים תיכונית זו עשירה במגנזיום, אבץ, בנוגדי חימצון, בויטמין C וויטמין E , ויטמיני B ועוד.

מה אתם יודעים על הפרעות קשב וריכוז?
הילד מתקשה בהכנת שיעורי הבית, לא מצליח לסיים מטלות שמאמצות את החשיבה ודעתו מוסחת מהר? יכול להיות שמדובר בהפרעת קשב וריכוז. איך נדע לזהות את זה? ד"ר מיכאל דוידוביץ - מומחה בנוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד ומנהל תחום התפתחות הילד במכבי שירותי בריאות, מסביר על התופעה ומרגיע.

לפני הכל, חשוב לעשות סדר - המונח המקצועי הנכון הוא "הפרעות קשב ופעלתנות יתר" (היפראקטיביות). התופעה העיקרית של הפרעות הקשב היא הקושי להתמקד במשימות ומצבים שדורשים מאתנו להיות מרוכזים.
ילדים שסובלים מהפרעת הקשב יתקשו להתרכז בזמן הכנת שיעורי בית ומטלות שמאמצות את המוח. הם עלולים לא לשים לב לפרטים בגלל חוסר הריכוז. בנוסף, יהיה להם קשה לשחק במשחקים שדורשים ריכוז לאורך זמן , כי דעתם מוסחת מהר מאד.

לעומת הקשיים בריכוז, פעלתנות היתר נראית יותר לעין, וקלה יותר לזיהוי. ילדים היפראקטיביים נוטים להיות חסרי מנוחה, קשה להם לשבת במקום אחד לאורך זמן, והרבה פעמים הם מזיזים את הגוף בחוסר שקט. הרבה מילדים אלו סובלים מאימפולסיביות, שגורמת להם לפעול ורק לאחר מכן לחשוב על מה שעשו. מתוך כך הם עלולים להיכנס לצרות בממשקי החיים השונים. בבית הספר למשל, הם עשויים לענות על תשובה בלי שנשאלו, לדבר בלי רשות או לזרוק הערה לחבר מבלי לחשוב לפני. במצבים מסוכנים יותר - אם הילד רוצה משהו בקצה השני של הרחוב למשל, הוא עלול להתפרץ לכביש משום שהוא רוצה זאת כאן ועכשיו.

הפרעות הקשב (ADHD) מחולקות ל-3 סוגים:
• חוסר קשב וקושי להתרכז במשימות
• פעלתנות ואימפולסיביות
• שילוב של שניהם יחד

במצבים רבים יש תופעות נלוות להפרעות קשב וריכוז, שגורמות לילד לחוות יותר בעיות. התופעות הנלוות השכיחות ביותר הן בעיות רגשיות של חרדה ודאגנות, בעיות התנהגות כמו התחצפות וחוסר קבלת גבולות וכללים, בעיות למידה ובעיות חברתיות.

הטענה שלכולנו יש הפרעות קשב וריכוז במידה מסוימת לא נכונה. אצל רוב האנשים לא קיימת הפרעה. חשוב להבין שמטבע הדברים, קשה לנו יותר להיות מרוכזים כשאנחנו מוקפים במספר מסכים שונים, למשל. לא כולנו יכולים לחלק את הקשב שלנו בצורה דומה.

הפרעת קשב יכולה להיווצר גם על בסיס רגשי, כשהמקור שלה הוא בעיה רגשית כמו חרדה. למרות שעדין לא זוהו הגנים הספציפיים שגורמים להפרעות קשב, ההנחה היא שמדובר בתופעה גנטית, כי המשפחתיות היא ברורה. אפשר לראות שלעיתים קרובות בעיית הקשב קיימת גם אצל אחד ההורים או הסבים של הילד. כמו כן, לעיתים אפשר לראות את הבעיה בקרב כמה אחים: הסוג של הפרעת הקשב יכול להיות שונה אך הנטייה הגנטית קיימת.

ניתן לאבחן את הבעיה מגיל 4-5 שנים. כשגורם כמו הגננת בגן או המורה בבית הספר מתלונן על התנהגות חריגה, חשוב לקחת זאת לתשומת הלב ולבדוק. ברגע שמאתרים את הבעיה, מומלץ לגשת לרופא הילדים לקבלת יעוץ. במידת הצורך, רופא הילדים יפנה אתכם לרופא המומחה לאבחון העניין. תהליך האבחון כולל איסוף מידע מסביבתו של הילד באמצעות שאלון, איבחון של רופא באמצעות מבדקים שונים ובדיקה נוירולוגית ובסופו יסכם הרופא את המידע וייתן המלצות.

הטיפול בבעיה יהיה בהתאם לקושי של הילד. אם קיימת בעיית משמעותית שמפריעה בתפקוד, יש מקום להציע טיפול תרופתי, כמו שימוש בריטלין או בתרופות אחרות.

כמה דגשים להתמודדות נכונה:
1. אם ילדכם אובחן כבעל הפרעות קשב וריכוז, חשוב מאוד להתנהל מולו כמו עם כל ילד אחר.
2. חשוב להציב גבולות ברורים ולהגדיר מהי התנהגות רצויה ובלתי רצויה.
3. כדאי להעביר את המסר בצורה ברורה, ולראות שהילד שמע והפנים את ההוראה או הבקשה.
4. כשהילד צריך לבצע משימה עם אופי לימודי, חשוב לשמור על סביבה דלת-גירויים והסחות דעת.
5. חשוב שההורים יבינו שהקושי הוא משמעותי וידעו מה לדרוש מהילד, במה יוכל לעמוד ובמה פחות.
6. מומלץ לדבר עם הגננת או המורות בבית הספר כדי שיעשו התאמות וייתנו חיזוקים, ויעזרו לילד להתמודד בצורה טובה עם המטלות.

לכבוד ט"ו בשבט נלמד איך בוחרים פירות יבשים ואגוזים ויש בסוף גם מתכון נהדר לתפוחים מיובשים משלושה מרכיבים
ט"ו בשבט הגיע ואיתו גם שלל הפירות היבשים. חגית לב, דיאטנית קלינית במכבי, מסבירה שהפירות המיובשים מכילים ויטמינים ומינרלים כמו: סידן, ברזל, אשלגן, פיטוכימיקלים שמשמשים כנוגדי חמצון, וסיבים תזונתיים שמסייעים לעיכול.

אבל – לא הכל מושלם: בין פרי יבש לפרי טרי יש הבדל גדול בערך הקלורי והגליקמי. במהלך הייבוש, הפרי מאבד הרבה מים וריכוז הסוכר היחסי בו עולה, ולכן הוא מתוק יותר מהפרי הטרי. עם עליית ריכוז הסוכר, תכולת הקלוריות שבפרי המיובש גבוהה יותר מהפרי הטרי באותו המשקל. בנוסף, בגלל שהוא מצומק וקטן יותר, יש נטייה לאכול ממנו כמות גדולה יותר.

מה עוד מכילים הפירות היבשים?
בתהליך הייבוש התעשייתי מוסיפים לפירות היבשים כימיקלים שונים, חומרים משמרים וצבעי מאכל כדי להאריך את חיי המדף של המוצר, לשפר את הצבע שלו ולחזק את הטעם שלו. יש אנשים שרגישים לחומרים האלו גם בכמויות קטנות ולכולם מומלץ להימנע מצריכה מרובה של אותם המזונות. חומרים משמרים כמו סולפיט או כמו גופרית דו חמצנית עלולים לגרום להחמרת אסטמה ואלרגיות אחרות. צבע המאכל טרטרזין וסנסט ילו, המצויים למשל בפפאיה מיובשת, נמצאו כמסרטנים.

איך בוחרים פירות יבשים? הנה כמה כללי אצבע חשובים:
1. קראו את התווית –חשוב לקרוא את תוויות המזון ולראות מה בדיוק הוסף לפירות שרכשתם ולכן כדאי להעדיף פירות יבשים שמגיעים ארוזים באריזה שיש עליה תווית מזון מפורטת.

2. תמרים ודבלים עדיפים – מבין שלל הפירות היבשים התמר והדבלה (תאנה) נחשבים לטבעיים ביותר היות ולרוב אינם מכילים תוספים כצבעי מאכל או חומרים משמרים ולכן כדאי להעדיף אותם.

3. שימו לב לחומרים משמרים או צבעי מאכל – יש פירות שאי אפשר לדעת שנוספו להם חומרים משמרים, סוכרים או צבעי מאכל כמו צימוקים, אבל אפשר לצרוך אותם בלי התוספות בבתי טבע.

4. מומלץ לבחור בפירות יבשים אורגניים, שלא מכילים צבעי מאכל מלאכותיים וחומרים משמרים אבל גם אלו יכולים להגיע עם תוספות סוכר.

5. סוכר הוא סוכר – גם פירות שממתיקים ברכז תפוחים כמו חמוציות, יכולים להכיל רמות סוכר גבוהות ולכן עדיף להימנע מצריכה מרובה שלהן.

חוץ מהפירות היבשים, ט״ו בשבט הוא גם חג השקדים והאגוזים. השקדים והאגוזים שייכים לקבוצת השומנים הבריאים, של שומן חד בלתי רווי, הם מסייעים להפחית את רמות הסוכר בדם, להוריד את רמת השומנים בדם ואת רמות לחץ הדם.

איך בוחרים אגוזים?
1. בחרו באגוזים ובשקדים לא קלויים. בתהליך הקלייה האגוזים מתחממים, החום הגבוה מזרז את תהליך החמצון של השומן ופוגע במרכיבים התזונתיים.

2. אם קולים, אז עדיף לקלות בבית. אפשר לקלות בתנור הביתי קלייה קלה בחום של 170 מעלות למשך מספר דקות.
3. שמרו בהקפאה. רצוי לשמור את האגוזים והשקדים בהקפאה על מנת לשמור על איכותם התזונתית.

4. אל תגזימו. חשוב לאכול מנות קטנות ולא להגזים בצריכתם מכיוון שאכילה מוגזמת עלולה להוביל לעלייה במשקל. המחקרים מציעים אכילה קבועה של 30 גרם ביום לקבלת האפקט הבריאותי המקסימלי.

ולסיום: קבלו מתכון לתפוחי עץ מיובשים משלושה מרכיבים בלבד
חצי כוס של תפוח מיובש מכילה כ-60 קלוריות ומהווה מנת פרי ואחלה נשנוש בריא
מה צריך:
3 תפוחי עץ
3 כפות קינמון
כף אגוז מוסקט
כך עושים:
1. בעזרת סכין או חותכן ייעודי מוציאים את ליבת התפוחים.
2. פורסים לפרוסות דקות בעזרת מנדולינה או בסכין חד.
3. מפזרים מעל את הקינמון והאגוז המוסקט.
4. אופים על גבי נייר אפייה ב-100 מעלות.
5. לאחר כ-30 דקות הופכים ואופים שוב למשך 30 דקות.
6. וזהו!

בתיאבון וחג ט"ו בשבט שמח!

החודש צוין שבוע המודעות לבריאות הנפש, זמן טוב לבדוק מדוע עדיין קיימות סטיגמות סביב הנושא? איך המצב בא לידי ביטוי בימי הקורונה? ומהן המגמות לעתיד?

שוחחנו עם ד"ר גלעד בודנהיימר, מנהל מחלקת בריאות הנפש באגף רפואה ומקצועות הבריאות במכבי שירותי בריאות, ויצאנו עם מחשבות ותובנות חשובות ביחס להתמודדות שלנו כחברה עם מתמודדי הנפש:

אחת הבעיות בכל הקשור בהתמודדות ובטיפול בתחום בריאות הנפש קשורה לכך שקיימת סטיגמה חברתית לא פשוטה סביב הנושא, מה שפוגע ביכולת שלנו כחברה להעניק את הטיפול המיטבי למתמודדי הנפש, ובסופו של דבר משליך גם על היכולת לתת מענה לכלל האוכלוסייה במצבי משבר.

לסטיגמה החברתית ביחס למתמודדי הנפש יש מקורות היסטוריים, בעבר הם תויגו כמאיימים ומזיקים לחברה. למעשה עד להיסטוריה הלא מאוד רחוקה היו "בתי משוגעים" שנעלו את מתמודדי הנפש מאחורי סורג ובריח הרחק מהחברה.

בואו ננסה להבין את המקור לאותה סטיגמה תוך מציאת פתרונות והסתכלות קדימה:

1. אחד המקורות לסטיגמה הוא הפחד מהלא מוכר

בני אדם מחפשים זהות ושייכות, כחלק מזה הם מגדירים בראש ובראשונה, באופן לא מודע, מה הם לא – כדי להבין מה הם כן. ההגדרה הזאת יוצרת באופן אינטואיטיבי ולא בהכרח מודע, חשש וניכור ממצבים לא מוכרים כמו מחלה או נכות פיזית ונפשית.

2. אשליה של שליטה

חלק מהסטיגמה הנפשית קשורה בפחד לאבד שליטה.

תחלואה נפשית קשה כוללת פגיעה בשיפוט המציאות, וזה מאיים על החברה, כי בתוך כל אחד קיימים איזונים עדינים שהוא לא לגמרי מבין ולא לגמרי שולט בהם, דוגמה טובה לכך היא המקרה שאתם הולכים ברחוב וחושבים שמישהו קרא לכם, מסתובבים ומגלים שלא, ואז התגובה המיידית היא מבוכה, או בהלה ותחושה של אובדן שליטה.

3. סטיגמת הטיפול

הרבה אנשים לא פונים לאנשי המקצוע, כי הם חוששים מההשפעה שעשויה להיות לזה על קבלת רישיון נהיגה, גיוס לצבא ומציאת עבודה. אבל כאשר לא מגיעים לאיש מקצוע הבעיה רק מחריפה.

גם לגבי הטיפול התרופתי קיימות לא מעט סטיגמות, ובעוד שבחברות מסוימות לא יתרגשו מזה שאדם לוקח ציפרלקס, בחברות אחרות זה עשוי להיתפס כמאיים, מעיד על חולשה, ובחברות מסורתיות אף קיים חשש שזה ישפיע על שידוכים.

הקורונה ממחישה עד כמה שבריאות הנפש היא של כולם ולא של האחר, "הלא נורמלי". בימים אלה כולם חווים קושי, חלק חרדים מהבדידות, חלק מגיעים לאבדן עשתונות מהשהות הארוכה עם הילדים ובלי מסגרות. התקופה הזו מלמדת אותנו שכולנו על הספקטרום, ככלל נסיבות חיים וביולוגיה יכולים להביא אותנו למקומות פחות טובים ואין סיבה להתבייש או להסתיר את זה.

לכן חשוב לדעת לבקש עזרה

אנשים רבים חוששים לפנות לעזרה ולטפל בדיכאון, בתחושת הבדידות ובחרדה הכלכלית. קושי בבקשת עזרה יכול חלילה להסתיים באסון וצריך לחשוב איך לגרום לאוכלוסייה לגשת לטיפול ולהבין שזו לא חולשה אלא להיפך, מעיד על עצמה, ועל כך שהאדם לוקח אחריות על עצמו ועל משפחתו. בהקשר זה יש לציין כי מכבי מעמידה לרשות חבריה שירות של תמיכה נפשית בטלפון בתקופת הקורונה.

מחלה נפשית צריכה להיות בדיוק כמו כל מחלה אחרת, ולא רק שאין סיבה להתבייש מקבלת טיפול, להיפך, אדם צריך להרגיש גאה שהוא דואג ומטפל בעצמו, וככל שנתייחס להתמודדות נפשית כמו אל סוכרת ויתר לחץ דם שפחות מערבים רגשות מורכבים, בושה והסתרה כך תיעלם הסטיגמה ביחס להתמודדות נפשית.

החל מיולי 2015 חלה הרפורמה בבריאות הנפש אשר הכניסה את שירותי בריאות הנפש של קופות החולים לסל הבריאות. המטרה של מהלך זה היא לנפץ מחסומים ומיתוסים סביב הטיפול בבריאות הנפש, כך שבריאות הנפש מפסיקה להיות חריגה משאר תחומי הטיפול, אלא חוברת לשאר המחלות והופכת לחלק בלתי נפרד מבריאותו של אדם.

לא עוד מרפאות בריאות נפש חבויות מהעין, מרפאת בריאות הנפש היא בתוך סניף קופת החולים לצד רופא הנשים והמשפחה. רופאי המשפחה והאחיות נחשפים בהדרגה לתהליך כדי שיוכלו לקחת חלק בשינוי הגישה למטופלי הנפש והשאיפה היא שעם הזמן התפיסה של כולנו את התחלואה הנפשית תלך ו"תתנרמל" ותוריד את אווירת הבושה וההסתרה מסביב.

לימים של בריאות שלמה!

כולנו מתמודדים בימים האלה עם הרבה חששות, ברמה הבריאותית – האישית והמשפחתית, וברמה התעסוקתית-כלכלית, כי עסקים נפגעים מההשלכות של הקורונה ומתמודדים עם קשיים ואי ודאות לגבי ההמשך. דייגו קרושבסקי, פסיכולוג מחוזי במחוז הדרום של מכבי שירותי בריאות, מציע דרכים להתמודדות עם החרדות שצצות בימי קורונה:
להקפיד על חשיפה מבוקרת למידע.

כשהמעקב אחרי עדכונים וידיעות חדשותיות הופך לאובססיבי, כך שאנחנו בודקים כל הזמן – מה קורה? מה כמות החולים? מה כמות הנפטרים? כמה הוכנסו לבידוד? וכדומה, מדובר במצב של יתר חשיפה שעשוי לעורר חרדה ולכן רצוי להימנע ממנו.

מומלץ לווסת את כמות המידע שאנחנו נחשפים אליו, להחליט למשל ששומעים/רואים חדשות רק פעמיים ביום – בצהריים ובשעה שמונה בערב, ובשאר הזמן לא צורכים תוכן חדשותי, לא דרך הטלוויזיה, הנייד או המחשב.

ומה לגבי השיח המשפחתי על הקורונה?
ילדים הם יצורים ערניים והם יודעים שמשהו קורה ולכן חשוב לא לנסות ולטשטש עבורם את המציאות, אלא להנגיש להם את המידע בשפה שמתאימה להם. לא מדברים על "מגפה", אלא מסבירים שיש עכשיו מחלה מאוד מדבקת, שחלק מהאנשים ידבקו וחלק לא, שהמחלה יכולה לגרום לשיעול ולהרגשה לא טובה, אבל זה עובר, ומי שיצטרך- ילך לרופא או לבית חולים ויטפלו בו.
זה המקום של ההורים לקחת אחריות ולהירגע קודם כל בעצמם, לפני שהם מתווכים את המידע לילדים, בין היתר, כאמור, באמצעות בקרת חשיפה ומינון של מידע.

חשוב להתמקד בהנחיות פשוטות וענייניות שקל ליישם אותן כמו: שטיפת ידיים, שימוש בחומר חיטוי, כניסה לבידוד במידת הצורך והכל בהתאם להוראות משרד הבריאות.

כדאי לתת תפקידים קונקרטיים לבני המשפחה כדי לסייע לוויסות החרדה, אפשר לתת לכל ילד תפקיד- אחד אחראי על יצירת פעילות משפחתית, אחר על ניקיון הסלון וכדומה.

חשוב לשנות את השיח סביב הבידוד – לא מדובר בעונש, וזה לא אומר שנדבקנו, זהו עוד אמצעי הגנה שאנחנו נוקטים בו כדי לשמור על עצמינו ועל הסביבה והוא בשליטה שלנו. הדגש הוא על כך שמדובר במצב אקטיבי ולא במצב פאסיבי, כך שהעשייה שלנו כעת היא להישאר בבית.

שהייה ממושכת בבית עשויה לעורר מתחים. המורכבות הזאת מצריכה מצד אחד שמירה על שגרה וגבולות עד כמה שאפשר, ומצד שני מציאת עיסוקים יצירתיים, כמו כתיבת יומן וידאו, ויצירת משימות לטווח ארוך. זה הזמן להוציא את הפאזל של האלפיים חתיכות מהארון.

בנוסף: חשוב לשמר את הקשרים החברתיים של כל בני המשפחה ולדאוג שהילדים יוכלו לשמר אינטראקציות יומיומיות עם חבריהם. באמצעות שיחות טלפון, שיחות ווידאו ורשתות חברתיות.
גם גבולות מסדירים חרדה, ולכן זה שלא הולכים לבית ספר לא אומר שאין מסגרת, כך שאם כל יום עושים שיעורי בית בשעה ארבע, גם בזמן הבידוד עושים שיעורי בית בשעה ארבע. לזכור שלא מדובר בחופשה אלא באמצעי זהירות וכמו שאמא ואבא ממשיכים לעבוד מהבית כי מישהו מצפה מהם לתוצר, גם המורה מחכה לשיעורי הבית. המסר צריך להיות שהחיים ממשיכים כסדרם וגבולות הבית ממשיכים להישמר.

מאחלים לכם בריאות שלמה!