הערוץ הקולי של מכבי

האם ילדים שחיים לצד חיות מחמד חסינים יותר בפני אלרגיות? מחקר חדש שהתפרסם חושף שגידול חיות מחמד מגיל קטן יכול להקטין את הסיכוי לפתח מחלות אלרגיה מסוגים שונים, ובעיקר את אסטמה. פרופ' אילן דלאל, מומחה ברפואת ילדים, אימונולוגיה ואלרגולוגיה במכבי שירותי בריאות, מסביר את ההיגיון שמאחורי מה שהמחקר מצא וממליץ לנו להפסיק להיות כאלה סטריליים!
בשנים האחרונות יש עלייה דרסטית בשכיחות של אלרגיות אצל ילדים.

המחקר החדש מראה שגידול ילדים בסביבת כלבים או חתולים מגן עליהם ממחלת האסטמה. במחקר גילו שכל כלב או חתול שנכניס הביתה יקטין את הסיכוי של הילד לסבול ממחלה אלרגית בעשרים אחוז לפחות.

מחקרים אחרים מראים שילדים שגרים בחוות, נוטים לפתח פחות אלרגיות מאלה שגרים בעיר, בזכות החשיפה ליותר בעלי חיים בתדירות קבועה. מחקר נוסף הראה שאצל אנשים ממדינות פחות מפותחות, שגדלו בסביבה נקייה פחות והיגרו לאזור מפותח ונקי יותר – גברה הנטייה לפתח מחלות אלרגיה.

באופן כללי, העולם המערבי חי בסביבה מאוד סטרילית: פחות ילדים, יותר אנטיביוטיקות, תנאי סביבה נקיים, מזון מערבי מעובד, תנאי מחיה טובים יותר ובעיקר פחות לכלוך, ובגלל זה המערכת החיסונית שלנו מאבדת את האיזון והגוף לא חסין בפני התפתחותן של מחלות אלרגיה. המערכת החיסונית צריכה להיות חשופה ולאלרגנים שונים כמו מזונות שונים ולחיידקים, בשביל שלא נפתח אלרגיות, והבעיה מתחילה בסביבה הסטרילית שאנחנו מקיפים את עצמנו בה.
בניגוד ללכלוך הנראה לעין שבעלי החיים מביאים איתם הביתה, חשוב לדעת שעל הפרווה שלהם הם נושאים חיידקים שונים שאינם מסוכנים לנו ולהפך, חשיפה של תינוקות לאותם חיידקים מועילה למערכת החיסון. סביבה נקייה מדי גורמת למערכת החיסונית לתגובה קיצונית מדי, וכל חומר זר שבא במגע עם הגוף, עלול פתאום לפתח תגובה אלרגית חדשה.

אם זה לא מספיק, מסתבר שבעלי חיים מורידים את רמת הסטרס! מחקרים שונים מראים שאנשים שמלטפים חיות נוטים להיות אנשים הרבה יותר רגועים. ילדים שגדלים בקרב בעלי חיים נכונים יותר לפתח אמפטיה וחמלה כלפי בני אדם, מפתחים את היכולות הרגשיות שלהם, ואפילו משפרים יכולות מוטוריות.

מעבר לעובדה שגידול חיית מחמד משפיע על ההרגלים של כל המשפחה, הדבר תורם לתחושת האחריות אצל הילדים ועלייה במשמעת לזמנים והתחשבות בצרכים של גורם חדש במשפחה.

החלטתם לעבור לטבעונות, אתם מרגישים נרגשים ושמחים מההחלטה ובו בזמן מתחילים לצוץ חששות – מאיפה משיגים חלבון, ברזל וסידן? האם נצטרך לעמוד ולבשל כל היום? אז זהו שלא. תזונה טבעונית יכולה להיות פשוטה ונגישה אם מבינים מהן קבוצות המזון החשובות מה מומלץ לאכול על בסיס יומי, חשיבות סידור וארגון נכון של המזון במקרר, במקפיא ובמזווה והיכרות עם מתכונים קלים ונגישים להכנה.

אורית אליתים, דיאטנית במכבי שירותי בריאות, אספה לכם 10 טיפים לטבעוני המתחיל:

1. הקטניות הן מקור חשוב לחלבון, ברזל, סידן, מגנזיום, אשלגן, אבץ וויטמינים מקבוצת B.
בנוסף הן עשירות בסיבים שיכולים לסייע באיזון רמות כולסטרול, סוכר ושומנים בדם. משפחת הקטניות כוללת אפונה, חומוס, סויה, תורמוס, שעועית מש, פול, שעועית אזוקי, עדשים ושעועית לסוגיה. בנוסף, מומלץ לגוון ולשלב גם קמחי קטניות בתבשיל כמו קמח חומוס וקמח עדשים.

2. בישול נכון של קטניות:

• מומלץ להשרות את הקטניות היבשות למשך 6 שעות לפני הבישול.
• עדשים כתומות ושעועית מש, מתבשלות תוך חצי שעה ללא השריה.
• עדשים שחורות וירוקות מומלץ להשרות כחצי שעה ואז לבשל כחצי שעה.
• שעועית, פול, חומוס ותורמוס דורשים בישול ממושך.
• אחרי הבישול אפשר להקפיא את הקטניות לפעם אחרת.

3. ההנבטה מקלה על העיכול ומשפרת את ספיגת המינרלים והחלבונים שבקטניה. בכתבה המלאה תוכלו לראות את הדרך המומלצת להנבטה.

4. חשוב לשלב בתזונה דגנים מלאים כמו: אורז, פסטה, קוסקוס, בורגול, קינואה, כוסמין, כוסמת, שיבולת שועל, לחמים מדגנים מלאים ועוד. דגנים מלאים הם מקור לברזל, וויטמינים מקבוצת B לרבות חומצה פולית. הקטניות והדגנים יחד מהווים חלבון מלא.

5. העשירו את התפריט היומי באגוזים ובזרעים שהם מקור לאבץ, מגנזיום, ויטמין E, סלניום ואומגה 3.
האגוזים המומלצים הם אגוזי מלך, שקדים, פקאנים, פיסטוקים, קשיו ובוטנים והזרעים המומלצים הם: זרעי דלעת, זרעי חמנייה, צ'יה ושומשום.

6. גוונו את התזונה היומית עם ירקות ופירות מכל הצבעים, בדגש גם על עלים ירוקים שמספקים ברזל וסידן. במידה וחסר לכם סידן - אפשר לבחור בפירות עשירים כמו: קיווי, תאנה יבשה ותפוז.

7. שלבו בתפריט היומי סויה ומוצרים מבוססי סויה, שהם מקור לסידן וחלבון, כמו טופו, אדממה, חלב ומעדני סויה.

8. ליוד יש תפקיד מרכזי באיזון ההורמונלי של חילוף החומרים שלנו.
הוא משפיע על משקל גופנו, על האנרגטיות ועל מצב הרוח שלנו, על התחדשות התאים ועוד. מומלץ להשתמש במלח מועשר ביוד או חטיפי אצות.

9. ארגון מסודר של המזון:
את הקטניות היבשות, האגוזים והזרעים, מומלץ לארגן בתוך צנצנות שקופות סגורות הרמטית. ככה אפשר לראות בדיוק מה וכמה יש. את הירקות במקרר מומלץ לארגן לפי הסדר הבא: סלסלה לכל העלים הירוקים, מגירה או סלסלה לשאר הירקות ומגירה או סלסלה לפירות.

10. היערכות מראש:
מאוד עוזר לבשל מראש 2-3 סוגי קטניות כמו עדשים שחורות או ירוקות, גרגירי חומוס ו-2-3 סוגי דגנים כמו: קינואה, אורז ופסטה, ולסדר בקופסאות במקרר. בצורה כזו אפשר להכין תוך כמה דקות ארוחה מגוונת ומזינה. למשל: ניתן להקפיץ בווק קצת בצל עם שמן זית, להוסיף אורז ועדשים ולתבל, או להקפיץ בווק כמה עגבניות עם שמן זית, להוסיף פסטה וגרגירי חומוס ולתבל.

בכתבה המלאה תוכלו למצוא מתכון לגבינת קשיו טבעונית.

בהצלחה!

שבועות, הלא הוא חג החלב והגבינות, בפתח, אבל יש לא מעט אנשים שמעדיפים את החלב שלהם דווקא צמחי - קוקוס, שקדים, שיבולת שועל, סויה או אורז. שוק תחליפי החלב הצמחיים עמוס כבר מזמן באפשרויות. המבחר מבלבל ולא ברור במה כדאי לבחור ומה הכי בריא. נירה אולנד, דיאטנית מכבי, כאן כדי לעשות סדר.

השוק הישראלי רווי במשקאות דמויי חלב מיובאים ומקומיים. החל ממשקאות סויה למיניהם, חלב שקדים, חלב אורז, חלב קוקוס, חלב שיבולת שועל ואף חלב מאגוזי לוז. לעתים גם צצים ברשת מתכונים יצירתיים לסוגי חלב צמחי כמו למשל משקה חלב על בסיס פרג שטוען לכתר כחלב הכי בריא שיש. בכלל, חשוב מאוד לא להאמין לכל טרנד בריאותי שקוראים עליו ברשת, אלא אם נכתב על ידי מקור מקצועי ומוסמך.

חלב צמחי הוא לא חלב

לפני שנצלול לערך הבריאותי של תחליפי החלב, חשוב להבהיר נקודה חשובה. משקאות החלב אמנם משווקים כ"חלב אורז", "חלב שקדים" וכו' אבל מלבד הטעם או הצבע אין קשר בינם לבין חלב, ואם נרצה לדייק, אז נקרא להם: "משקה אורז" או "משקה שקדים".

איך מכינים תחליף חלב צמחי?

על מנת להכין תחליף חלב צמחי, לוקחים את חומר הגלם, משרים וטוחנים אותו עם הרבה מים, לפעמים מבשלים ולפעמים לא, תלוי במתכון, ולבסוף הוא עובר תהליך סינון כדי להפטר משאריות המוצקים. בתהליך התעשייתי יש עוד שלבים שהופכים את החלב לעמיד או מותאם לקירור. חלבים עמידים למשל, מבושלים בטמפ' גבוהה ואז נאטמים במיכל. כך שהם בעצם מעוקרים ולא זקוקים לשימור.

מה הכי בריא לנו?

חלב "אמיתי", כלומר חלב פרה או חלב עזים, מכיל מגוון רכיבים תזונתיים כמו: חלבון, שומן, סידן, ויטמין D,  ויטמין A ועוד. ומי הכי דומה לו מבחינת הרכיבים הללו? המנצח בתחרות תחליף החלב הבריא הוא: חלב הסויה! חלב סויה דומה לחלב פרה מבחינת ערכי החלבון, הפחמימות והשומן. אפשר גם למצוא חלב סויה שמועשר בוויטמין D ו/או ויטמין 12B.  . לעומתו, אם נבדוק משקאות צמחיים אחרים, אין אף חלב צמחי אחר שמתקרב באיזשהו אופן לחלב סויה או חלב פרה. בכולם יש כמות שומן קטנה מדי, כמות חלבון מזערית, מעט פחמימות והמון מים.

חשוב להדגיש שכל תחליפי החלב שמוזכרים כאן, לא מהווים תחליף להנקה או לתחליף מזון לתינוקות והם אינם מתאימים לתזונת תינוקות וילדים.

איך סויה משפיעה על הבריאות?

רבים נמנעים מחלב סויה ומעדיפים משקאות חלב צמחי אחרים בשל חששות מצריכת סויה. נייר העמדה האחרון של משרד הבריאות בנוגע לסויה (2016) מפריך את החששות, ומצהיר כי מוצרי סויה הינם בטוחים בריאותית לשימוש על בסיס יומיומי.

לרגל יום המשפחה ד"ר אילן יהושע, מנהל המחלקה להתמחות ברפואת המשפחה במחוז הדרום של מכבי, מסביר על הנזקים הבריאותיים ארוכי הטווח שיש למסכים על השיח המשפחתי, הכישורים החברתיים, הרגלי האכילה ואפילו על האייקיו של ילדינו, ומציע כמה המלצות חשובות לשיפור המצב והנחלת הרגלים בריאים.

לאחרונה מסתמנת עליה ניכרת בפניות לרופאי משפחה עקב תופעות הנגרמות משימוש יתר במסכים. ככל שעולה השימוש במסכים כך עולה תדירות התלונות על כאבי צוואר, כאבי ראש, סחרחורות ובחילות אצל ילדים, וגם כאבי ידיים וגב תחתון בגילים שונים. תופעת לוואי נוספת היא ההשמנה. גם אחוזי התלונות של צעירים על דיכאון וחרדה עולים בהדרגה.

הבעיה הזאת משפיעה גם על התא המשפחתי. בימינו אין כמעט ארוחות משותפות, הקשרים האנושיים מתפוררים והיכולות החברתיות של ילדים הם לא באותה רמה כמו פעם. כבר בגילאי חצי שנה ומעלה אפשר להבחין בהפרעות שהמסכים גורמים, כמו הפרעות קשב וריכוז ואי שקט פנימי, שנגרמים מהרצון המתמיד בגירויים מרצדים. בנוסף, לאחרונה התפרסמו מחקרים שמראים שב-15 השנים האחרונות יש ירידה באייקיו אצל צעירים.

ב-2018 ארגון הבריאות העולמי הכריז על ההתמכרות למחשבים כמחלה מאובחנת, ומחקרים הראו שמשחקים כמו פורטנייט מתוכננים בצורה שעלולה לגרום להתמכרות לא פחות חריפה מסמים או אלכוהול. ילדים משחקים בפורטנייט במשך שעות רצופות לתוך הלילה, ולא מגיעים לארוחות. כבר לא נדיר היום לראות משפחות שלמות, שבהן כל אחד עסוק במכשיר שלו. זה מתחיל כשהמסך נותן שקט מהילד, וממשיך בהתמכרויות הפרטיות של ההורים.

אז מה אפשר לעשות?

1. הסכימו שלא יהיה שימוש בטלפונים בזמן הארוחה ושימו את המכשירים בקופסה.

2. הקפידו לקיים ארוחות משותפות עם הילדים.
כך תוכלו לשלוט בקצב האכילה, לעודד אכילה חברתית בריאה, ולהחזיר את השיח המשפחתי למרכז.

3. בקרו אצל סבא וסבתא:
הבדידות זו אחת המחלות הקשות של המאה ה-21, ואין תרופה טובות יותר מחיבוק וחברה טובה. זו גם הזדמנות טובה לקחת פסק זמן מהמסכים ולפגוש בבני אדם, מדור קצת אחר שבתקופתו לא היו מסכים.

4. צאו ביחד החוצה לאימון:
בחרו בפעילות גופנית משותפת כמו: ריצה, הליכות, רכיבה על אופניים, משחקי כדור וכדומה.

5. כשרוצים שהילדים יאכלו פחות חטיפים ומזון מעובד, חשוב שתמיד יהיו להם ירקות ופירות זמינים על השולחן.

6. מומלץ להעדיף אוכל שבושל בבית על פני אוכל מעובד, משולב בבישול משותף עם הילדים של מנות כמו שקשוקה, פסטה או כל דבר שכיף להכין יחד.

7. כשאנחנו יוצאים לקניות, חשוב לבחור בכמה שפחות אוכל מעובד ובשומנים חיוניים. שומן צמחי יכול להיות בריא מאוד כמו בחמאת בוטנים טבעית, חמאת שקדים טבעית ללא תוספת סוכר ועוד, לעומת חטיפי בוטנים תעשייתיים שאמנם יש בהם שומנים חיוניים אבל הם גם מטוגנים, עתירים בשמן בצורה יוצאת דופן, וטעמם ממכר בהתאם.

8. חשוב להגביל זמן מחשב, ולא לתת לילד כל מה שהוא רוצה ללא גבולות. זאת האחריות שלנו כהורים.

מכבי מציעה מגוון סדנאות לאכילה בריאה עם הילדים. בנוסף, מכבי משתפת פעולה עם עמותת "גושן" שאחראית על פרויקט "איך גדלת" – פורטל בריאות ורווחת הילד בקהילה בליווי רופאים ואנשי מקצוע. לפרטים נוספים היכנסו ללינק בכתבה המקורית.

הבשורה על מחלת הסרטן לא קלה לאף אחד. פתאום עולות שאלות על הדברים הכי בסיסיים בחיים:

איך מספרים למשפחה? מה יהיה עם העבודה? מי יעזור לטפל בילדים?

השגרה מתערערת לחולים החדשים שעוברים לשגרה שמחייבת טיפול רפואי מידי. לכן, חשוב מאד שהחולה יבנה שגרה שמתאימה לצרכים האישיים שלו באופן שיעזור לו להתמודד עם המציאות החדשה.

אחד הדברים שעוזרים להתמודדות עם המחלה הוא לאסוף מידע באמצעות הצוותים המקצועיים. אפשר גם לחפש מידע ברשת אבל חשוב לשים לב שמדובר במידע מגורמים מקצועיים ואמינים, כדי לא לגרום לפאניקה מיותרת.

בראש הצוותים המקצועיים שמלווים את חולי הסרטן עומד האונקולוג. מומלץ מאד להגיע אליו עם מלווה ולכתוב מראש שאלות שרוצים לשאול אותו. למה? כי החולים הרבה פעמים לא פנויים רגשית להקשיב או לשאול שאלות בעצמם וכאן המלווה יכול להכנס לתמונה ולעזור להם.

כדאי מאד להיעזר גם בעובדת סוציאלית מלווה מטעם מכבי, בהתמודדות עם ההתאמות למציאות החדשה, כדאי להתייעץ איתה מתי ואיך לספר לילדים ואיך להתאים את המסרים לגילם ולמצב המשפחתי.

אז איך מתאימים את השגרה למחלה?

הטיפולים בדרך כלל גורמת לקשיים כמו: עייפות, חולשה, קושי לבצע פעילות יומיומיות, מצבי רוח משתנים וירידה כללית באנרגיה. יש מי שמעדיפים להקיף את עצמכם בתמיכה וחברים ויש מי שמעדיפים לשמור את הכוחות שלהם לניהול המחלה ולמשפחה. הכל לגיטימי ומובן.  

ומה יהיה עם העבודה?

מחזורי הטיפול במחלה מכתיבים את רמת התפקוד והכוחות, כך שיש ימים קלים יותר ויש ימים קשים. יש אנשים שמשלבים שגרת טיפול עם עבודה ויש כאלה שמפסיקים לעבוד. למי שממשיכים לעבוד, אנחנו ממליצים לשוחח עם רופא המשפחה שיעזור לקבל החלטה על חופשת מחלה בימים הקשים יותר. חשוב לתת לגוף ולנפש לנוח ולא להתאמץ מדי. למי שבוחרים לעזוב את העבודה, בהחלט ניתן להרפות לתקופה ולחזור לעבודה רק אחרי סיום הטיפולים. אבל חשוב לדעת שמקום העבודה מהווה עבור רוב האנשים מסגרת חברתית חשובה ולכן הוא גם יכול לעזור בהתמודדות עם המחלה. כך שאפשר להגיע לעבוד לכמה שעות, רק לביקור או לשמור על קשר טלפוני עם הקולגות.

אנחנו יודעים שהמחלה כרוכה בדאגות ואי ודאות, ובשאלות על הזכויות והשירותים שמגיעים לכם,

במרכזים הרפואיים של מכבי ברחבי הארץ תמצאו עובדים סוציאליים בעלי ידע וניסיון מקצועי, שהוכשרו במיוחד כדי לסייע בהתמודדות החל משלב קבלת האבחנה, דרך מהלך הטיפולים האונקולוגיים, בתמיכה הרגשית בחולים ובני המשפחה ועד הסיוע במיצוי הזכויות ובהנגשת השירותים השונים שעומדים לרשותכם בקהילה

היום הבינלאומי למניעת הסרטן
לרגל היום העולמי למניעת סרטן, ד”ר נאוה זיגלמן-דניאלי, מנהלת המחלקה האונקולוגית במכבי, מרכזת מידע חשוב לחולים אונקולוגיים יחד עם שותפיה בקהילת מכבי ומציגה את פריצות הדרך הרפואיות בתחום בעשור האחרון.

בשנים האחרונות חלו פריצות דרך משמעותיות בהבנת תהליכים הקשורים בהתפתחות מחלת הסרטן ובבחינת טיפולים מיטביים כנגד המחלה, וחלה התקדמות משמעותית ביכולות הטכנולוגיות של ריצוף הגנום האנושי בכלל, ריצוף גנטי של גידולים ובהבנה של כשלים במערכת החיסון שקורים במסגרת המחלה.

פריצות הדרך המשמעותיות שחלו בעשור האחרון כוללות:
• הפחתה של טיפולים מיותרים – למשל צמצום היקפי ניתוחים, וצמצום טיפולי קרינה או שימוש ממושך בכימותרפיה בחלק גדול מהגידולים המוקדמים.
• זיהוי שינויים גנטיים בגידולים מתקדמים בבדיקות פתולוגיות או בדיקות גנטיות של הסרטן, ושימוש בתרופות ביולוגיות מכוונות מטרה נגד השינוי שזוהה.
• פיתוח טיפולים המאפשרים למערכת החיסון שלנו לזהות את תאי הסרטן כשונים מתאים תקינים, ולפעול נגדם במטרה להשמידם בדומה לפעילות כנגד נגיפים שחדרו לגוף, יחד עם הבנה באלו מהגידולים. הטיפולים האלו יהיו יעילים ביותר.
• הכשרת צוותים רפואיים וסיעודיים להקלה על תופעות לוואי הקשורות במחלה ובטיפולים, ושימוש בטיפולים תומכים חדישים.

לפי נתוני מנהל הסרטן בארה"ב שפורסמו לאחרונה, הוכח שיש חשיבות עצומה לשינוי באורח חיים ובמיוחד להפסקת עישון, לגילוי מוקדם של גידולי שד ומעי גס. השינויים האלו הפחיתו את הסיכון לתמותה מסרטן ב-27% והצילו חיים של כ- 2.6 מיליוני בני אדם.

ריכזנו עבורכם את השירותים שנוכל להציע לתמיכה ולליווי חולים שאובחנו במחלה:
• ייעוץ מולטי-דיסיפלינרי:
אנחנו ממליצים לכל אדם שאובחן עם ממאירות להיפגש עם רופאים מומחים מיותר מדיסציפלינה אחת. למשל: לגברים שאובחנו עם סרטן הערמונית בשלבים המוקדמים יחסית, מומלץ להתייעץ גם עם אורולוג מנתח וגם באונקולוג (איש קרינה), בגלל שאפשרויות הטיפול שונות וכוללות השגחה בלבד, ניתוח כריתה רדיקלי וקרינה. פרופיל תופעות הלוואי שונה מהותית בין גישה טיפולית אחת לאחרת, ורצוי לדון בתופעות הלוואי במקביל לסיכויי ההבראה המלאים לפני שמחליטים לגבי הטיפול המתאים.

• ייעוץ עם הרופא הקבוע:
רופאי המשפחה שלכם הם שותפים לאבחון לטיפול ולליווי. הם הכירו אתכם לפני המחלה, והם מעוניינים לעזור בכל התקופה שבה אתם נמצאים גם בטיפולים אונקולוגים, וכמובן גם אחרי ההחלמה. שימו לב שאתם אוספים מהאונקולוגים והכירורגים שמטפלים בכם מסמכים רפואיים על האבחנה, תכנית הטיפול ותופעות לוואי שיש לשים לב אליהן.

• מערך של אנשי מקצוע לשירותכם:
תוכלו להיעזר במערכת עבודה סוציאלית, שתסייע בהתמודדות עם קשיים רגשיים-אישיים ומשפחתיים, בקבוצות תמיכה וקבוצות מידע לחולים או לבני משפחה,
ישנו מוקד "מומה" המלווה חולים אונקולוגים בוגרים עם גידולים סולידיים בזמן הטיפולים הפעילים,
תוכלו להיעזר בטיפולי פיזיותרפיה המכוונים לחולים אונקולוגים,
ייעוץ דיאטני לחולים שמתמודדים עם מצבי קיצון של ירידה או עלייה משמעותיים במשקל, שינוים בבליעה או בפעולת המעיים,
לשירותכם גם מנהלות שירות רפואי לחולים קשים, שמטרתה לסייע לחולים בסבך הבירוקרטיה ומערך טיפולים פסיכואונקולוגיים.

• ב"מכבי טבעי" ניתנים טיפולים אינטגרטיביים לחולי סרטן:
מכבי ומועניקים טיפולי רפואה משלימה לחולים אונקולוגים בכל שלבי המחלה.

• גישה לתרופות וטיפולים מיוחדים:
במכבי יש מרכזי אישורים לתרופות ולטכנולוגיות שהן לא תרופתיות כמו בדיקות מעבדה או טיפולי קרינה ודימות מיוחדים ויקרים. רצוי לבדוק זכאות דרך וועדות החריגים עבור טכנולוגיות ותרופות שאינן בסל הבריאות.

בברכת בריאות שלמה!

כולנו מתמודדים עם ימים שלא הכרנו קודם, שמאלצים אותנו להתרגל למציאות זמנית אחרת, ובגיל השלישי המציאות הזו מביאה איתה גם אתגרים נוספים. לד"ר זוריאן רדומיסלסקי, שאחראי על גריאטריה במכבי שירותי בריאות יש כמה עצות חשובות לאוכלוסיית הגיל השלישי ולבני המשפחה בימי הבידוד:

לפני הכל, הדבר החשוב ביותר הוא להבין שבגיל השלישי אנחנו פגיעים יותר, ולכן חשוב להימנע מסיכונים מיותרים וכמובן, ליישם את הנחיות משרד הבריאות, שזה אומר פשוט לא לצאת מהבית בימים האלה ולהימנע ממגע עם אחרים.

חשוב להיעזר בבני המשפחה או בסביבה הקרובה כדי לקנות מזון ותרופות. אפשר גם להשתמש בשירותים דיגיטליים או טלפוניים, החל משירותי משלוחים ועד ייעוץ טלפוני עם רופאים והגשת בקשות למרשמים.

תמיד חשוב להימנע מנפילות, אבל בתקופה הזו - זה חשוב אפילו יותר, כדי שנזדקק כמה שפחות לשירותי הרפואה בימים האלה. אז מה אפשר לעשות?

להיזהר בזמן ירידה ועלייה במדרגות, להתרגל לקום לאט מהמיטה או מהכיסא כדי להימנע מסחרחורת או אובדן שיווי משקל ולא לשכוח להסיר את משקפי הקריאה לפני שמתחילים בתנועה.

והנה עוד כמה כללי אצבע שיעזרו לכם לשמור על הבטיחות והבריאות שלכם:

• לפנות את הרצפה מחפצים, חוטי חשמל/טלפון, ושטיחים שניתן להיתקל בהם.
• לשים חפצים שימושיים כמו כלי מטבח, מוצרי היגיינה וכו' בהישג יד ובמקום שיש אליו גישה נוחה ובטוחה.
• להקפיד על טלפון במקום נגיש ואם יש צמיד עם לחצן מצוקה - רצוי לענוד אותו על הזרוע.
• להקפיד לסגור מגירות ודלתות של ארונות כדי לא להיתקל בהם בטעות.
• להקפיד על תאורה חזקה, אבל לא מסנוורת ועל מנורה ליד המיטה בהישג יד.
• להשאיר בלילה תאורה בשירותים ובמעבר מחדר השינה לשירותים, ולדאוג שהוא יהיה פנוי.

חשוב לשמור על הבריאות הפיזית והמנטלית ולכן – חשוב לשמור על תזונה נכונה ומגוונת מכל קבוצות המזון. לאכול דגנים, קטניות, ירקות ופירות, דגים, עוף, ביצים, ומוצרי חלב ולא לדלג על ארוחות. חשוב לשתות כ- 8 כוסות מים ביום ולהמנע משתיית משקאות אלכוהוליים.

חשוב להיות בתנועה ולעשות פעילות גופנית בתוך הבית, מטבע הדברים אנחנו יותר מוגבלים בימים אלה, אבל יש דברים שאפשר לעשות כמו תרגילים לטיפוח שיווי המשקל , אפשר גם ללכת במקום או לעלות ולרדת במדרגות, כמובן בזהירות.

חשוב לשמור על הראש לא פחות מאשר על הגוף ולעשות פעילות קוגניטיבית כמו קריאה, לפתור תשחצים או לצפות בטלוויזיה. יש גם משחקי מחשב ואפליקציות לפיתוח הקוגניציה שתוכלו לנסות.

חשוב לשמור על הקשר עם הסביבה ולוודא גישה לטלפון, למחשב, וחיבור לרשתות חברתיות לצורך שמירה על קשר. חשוב לא פחות להתאים משקפי קריאה ולדאוג למכשיר שמיעה ולסוללות שלו במידת הצורך.

בנוסף, חשוב לשמור על כללי ההיגיינה ולהקפיד לשטוף ידיים ולהשתמש בג'ל לחיטוי, במיוחד במקרה של הגעת מוצרים מבחוץ.

מי שמוגדרים כסיעודיים זכאים לאספקת מוצרי ספיגה, ולכפתור מצוקה בהתאם לחוק הסיעוד. חשוב לדאוג להדריך את המטפל או המטפלת הסיעודיים בכל נושא הבידוד ולעדכן אותם בהנחיות הרלוונטיות למצב. חשוב גם לוודא שהמטפלים דואגים לשמור על ההנחיות ועל על כללי הבידוד וההיגיינה.

לכבוד החג, דיאטניות מכון סוכרת במכבי מגישות לכם מתכון מנצח לעוגת פירות יבשים בריאה, עשירה ומלאה בכל טוב

המצרכים:
• 1כוס אחת של קמח חיטה מלאה
• חצי כוס קמח לבן
• חצי כפית מלח
• 2 כפיות אבקת אפייה
• 3/4 כוס סוכר חום
• כוס שיבולת שועל
• כפית אחת של קליפת תפוז מגוררת
• כוס פירות יבשים קצוצים
• 2/3 כוס מיץ תפוזים
• 1/3 כוס שמן
• 2 ביצים
• 50 גרם שקדים קצוצים

אופן ההכנה:
1. מערבבים בקערה גדולה קמח, מלח ואבקת אפייה.
2. מוסיפים סוכר ושיבולת שועל, קליפת תפוז ופירות יבשים קצוצים.
3. בקערה קטנה בנפרד, מערבבים מיץ תפוזים עם שמן וביצים טרופות.
4. מוסיפים את הנוזלים לקערת המוצרים היבשים ומערבבים במהירות, תוך מינימום בחישה רק עד שהחומרים היבשים נראים רטובים.
5. מעבירים לתבנית אינגליש קייק משומנת קלות.
6. זורים שקדים מעל.
7. אופים בחום בינוני כ-65 דקות (עד שקיסם הננעץ במרכז העוגה יוצא יבש).
8. מצננים את העוגה ואוכלים בהנאה!

שינויים ושדרוגים:
• אפשר לעשות שימוש בסוג אחד של פירות יבשים או לשלב כמה סוגים שאוהבים.
• אפשר לוותר על השקדים מעל העוגה.
• קל יותר לפרוס את העוגה כשהיא מצוננת.
• אפשר להשתמש בסוכר לבן במקום סוכר חום.

ט"ו בשבט שמח!

אחת מתוך 8 נשים בישראל תחלה בסרטן השד במהלך חייה אבל גילוי מוקדם בבדיקת ממוגרפיה מעלה את סיכויי הריפוי וההחלמה מהמחלה, עם הישרדות ל-5 שנים מעת האבחנה של כ-90%. ד"ר נאוה זיגלמן-דניאלי מרכזת עובדות חשובות ומצילות חיים, לכבוד חודש המודעות הבינלאומי לסרטן השד.

מה מעלה את הסיכון לחלות בסרטן השד?
למרות שהגורם לסרטן השד אינו ידוע במרבית המקרים, נמצאו מספר גורמים המעלים את הסיכון ללקות במחלה: המחלה שכיחה פי 100 בקרב נשים לעומת גברים. גם נשים עם רקע תורשתי והיסטוריה משפחתית, נשים אשכנזיות, נשים שחלו בעבר ונשים שנטלו תכשירים המשלבים אסטרוגן ופרוגסטרון הן נשים שנמצאות בסיכון גבוה יותר לחלות במחלה.

אחד האמצעים לגילוי מוקדם של סרטן השד הוא בדיקת ממוגרפיה שהיא צילום רנטגן ייחודי של רקמת השד, דיוק הבדיקה גבוה (כ-90%) בנשים מעל גיל 50, אולם מבנה צפוף מאוד של רקמת השד יכול להפחית את רגישותו.

בדיקת הממוגרפיה הוכחה כמפחיתה תמותה מהמחלה וחברות מכבי בגילאי 50-74 יכולות להיבדק ללא עלות וללא הפניית רופא. הבדיקת מבוצעת גם כבדיקת סקר בקרב נשים מעל גיל 40 ובמקרים של חשד קליני למחלה למשל בנוכחות גוש נמוש ברקמת השד, בעקבות שינויים במבנה ובמראה השד, לאחר הפרשה דמית מהפטמה ובשל היסטוריה משפחתית של סרטן השד.

בנוסף, בדיקת MRI שד היא בדיקה ברגישות גבוהה מאד לגילוי שינוים פתולוגים בשד. היא מומלצת כבדיקת סקר לנשים בסיכון מוגבר מאד לחלות כמו נשאיות של הגן BRCA1/2 ונשים נוספות המוגדרות בקבוצות סיכון גבוהות.

ניתן לערוך בדיקת דם לגילוי נשאות לשינויים בגנים BRCA-1 ו-BRCA-2, שני גנים אשר שגיאה (מוטציה) תורשתית באחד מהם מגבירה את הנטייה לחלות בסרטן שד ובסרטן השחלות. נשאיות של שינויים בגנים אלו נמצאות בסיכון גבוה משמעותית לחלות בסרטן השד ובסרטן השחלה, בהשוואה לאחוזי התחלואה בקרב נשים בכלל האוכלוסייה. הסיכון של נשים אלו לחלות הוא גבוה בכל גיל, אך בממוצע הן יחלו בגיל צעיר ביחס לנשים שאינן נשאיות. נשאיות אף נמצאת בסיכון יתר לפתח סרטן שד דו-צדדי או סרטן שחלה.

למה חשוב לגרות את המוח ולשנות הרגלים?
לכבוד חודש חידות ההיגיון העולמי, יפעת סבג, מנהלת מכון ריפוי בעיסוק בשיקום יום ומומחית בשיקום נוירולוגי קוגניטיבי, מסבירה איך נשמור על יכולות מוחיות וריכוז לאורך זמן באמצעות אימון ותרגול המוח.

אתגר, למידה וחדשנות הם מרכיבים חיוניים לגירוי המוח ולהקניית הרגלים חדשים. המוח, כמו הגוף שלנו, זקוק לתרגול כדי לשמור על כושרו ונפחו. מחקרים שונים בודקים אם יש קשר בין אימון מוחי לבין שיפור יכולות מוחיות.

חשיפה לאתגרים והתנסות במגוון חידות, משחקי חשיבה ותוכנות ממוחשבות ייעודיות, יתרמו ללמידת אסטרטגיות ולפיתוח יכולות מוחיות כמו: קשב, מהירות עיבוד מידע, תפיסה חזותית ומרחבית, זיכרון עבודה וגם לשיפור תפקודים ניהוליים כמו תכנון ובקרה, גמישות חשיבתית, מהירות עיבוד מידע וארגון מידע.

חשוב להדגיש שההבדל בין התנסות חופשית לבין התנסות בתיווך הוא הבדל משמעותי וחיוני להפיכה של האימון להרגל. לפעמים בחירה לא נכונה או התנסות בלי הצלחה בעבר, יכולה להוביל להכללה, ולאמירות כמו "אני לא אוהב חידות" או "אני גרוע בחשיבה מחוץ לקופסה". התיווך למסוגלות והקניית דרכים לפתרון - יכול להוות קרש קפיצה למסוגלות ולחוויית הצלחה, שימור האימון והפיכה שלו להרגל.

איך נשמור על יכולות "מוחיות" לאורך זמן?
מסתבר שהיכולת של המוח שלנו לשמר ולשפר יכולות מוחיות לאורך זמן תלויה בכמה גורמים:

1. פניות: אדם מוטרד, עייף או כאוב יתקשה להתרכז בביצוע חידות/משחקי חשיבה.
2. עניין: בחירה לא מעניינת תגרום לוויתור מהיר ולהימנעות.
3. רמת אתגר מתאימה: מומלץ שהחידות, משחקי החשיבה והתוכנות הייעודיות לאימון המוחי יהיו מדורגות, וישתייכו לתחום שאותו היינו רוצים לשפר או לאתגר. אפשר לבחור אתגר מרחבי או שפתי להתקדם בקצבים שונים. ההבנייה ההדרגתית חשובה ללמידה ולהעשרת תחום ההסקה הלוגי.
4. סביבה אנושית ופיזית שמקדמת למידה, התנסות וחוויה: יש אנשים שיתרכזו יותר כשברקע תהיה מוסיקה מרגיעה ואחרים שיעדיפו חדר שקט. חלק יעדיפו לתרגל בקבוצה, בגלל האלמנט התחרותי ואחרים יעדיפו לתרגל לבד.
5. מרכיב נוסף הוא הצלחה: חוויית ההצלחה מקדמת התנסות נוספת, ותורמת לתחושת מסוגלות והעצמה.

מכבי מציעה מגוון סדנאות אימון מוחי במסגרת מכוני הריפוי בעיסוק ובמסגרת מכוני השיקום למטופלים שנזקקים להתערבות קוגניטיבית לאחר אחרי חבלה טראומטית, מחלה נרכשת או פרוגרסיבית.

מעבר לזה, מטופלים שפונים בעקבות ירידה תפקודית ומתלוננים על בעיות בזיכרון ובריכוז, יתקבלו במסגרת מכוני הריפוי בעיסוק/מרפאות גריאטריות להערכה קצרה והדרכה לאימון קוגניטיבי מתאים, במטרה לשמר ולשפר יכולות אלו.

בנוסף, במכבי מתקיימות קבוצות שעוסקות באימון הזיכרון.
אז תחשבו על המוח שלכם, כדי שימשיך להיות מצויין גם בעוד הרבה שנים.

אחת המצוות בפורים היא לשמוח ולשתות "עד לא ידע", אז לכבוד פורים רונית גלב, דיאטנית קלינית מכבי שוברת כמה מיתוסים על שתיית אלכוהול

● שתיית בירה גורמת ל"כרס בירה" – לא נכון. בירה לא גורמת לכרס, אבל הקלוריות שנמצאות בבירה או באלכוהול יכולות לגרום לעלייה במשקל ולהשמנה. חשוב לדעת שבאלכוהול יש 7 קלוריות לגרם. בהריון מותר לשתות קצת אלכוהול – לא נכון. לפי הנחיות משרד הבריאות, אסור לשתות שום סוג של אלכוהול בזמן ההיריון. אלכוהול עובר בחופשיות את השליה ויכול לגרום פגיעות חמורות בעובר מבחינה גופנית, מוחית והתפתחותית, ועלול להוביל לבעיות קשב וריכוז, זיכרון והתנהגות.

● אלכוהול מחמם את הגוף – לא נכון. אלכוהול גורם להרחבת כלי הדם, מה שגורם לתחושה רגעית של חום, אבל בטווח הרחוק זה מוביל לאיבוד חום, ובגלל זה לא מומלץ לשתות אלכוהול כדי להתחמם.

● אם אוכלים ארוחה טובה לפני ששותים, לא משתכרים – לא נכון. אמנם אלכוהול נספג מראש בקיבה, וכששותים אותו על קיבה מלאה לוקח לו זמן ארוך יותר להיספג ולהגיע למוח, אבל בסופו של דבר כל האלכוהול ייספג ויוביל לאותה השפעת שכרות.

● אלכוהול גורם לאיבוד נוזלים – נכון. לאלכוהול יש אפקט משתן ובגלל זה הגוף מאבד נוזלים ומתייבש, ובגלל זה מומלץ לשתות הרבה מים במקביל לשתיית האלכוהול.

● שתיית אלכוהול כמו יין טובה לבריאות – נכון אבל במידה. מחקרים מראים ששתייה של יין אדום או לבן משפיעה בצורה טובה על הבריאות שלנו, אבל זאת כמובן בתנאי ששומרים על כמות מתונה של עד מנת אלכוהול ליום עבור אישה, ועד שתי מנות אלכוהול לגבר.

אבל כמה זה "מנת אלכוהול"? תלוי איזה אלכוהול: אם שותים בירה של 5% אלכוהול, מנה אחת תהיה שווה ל 350 מ"ל / בירה עם 7% אלכוהול = 250 מ"ל / כוס יין עם 12% אלכוהול = 150 מ"ל / כוסית שתייה חריפה כגון וודקה או וויסקי עם 40% אלכוהול = 44 מ"ל.

חשוב לזכור! שתייה מופרזת של אלכוהול, מעבר להשפעת השכרות הרגעית, עשויה לגרום בטווח הרחוק לפגיעה בכבד ולסרטן של מערכת העיכול העליונה כמו פה, גרון, וושט וקיבה.

לסיכום: אלכוהול משמח לבב אנוש, גורם להרגשת שחרור ושמחה, אבל יחד עם זאת גם לתחושת אופוריה שיכולה לפגוע בכושר ההחלטה והשיפוט ובגלל זה גם בפורים, אם שותים לא נוהגים!

חג פורים שמח לכולם!

כמה קשה להושיב את כל המשפחה לארוחה משותפת?
גלית גורביץ, דיאטנית קלינית במכבי שירותי בריאות, מצביעה על הסיבות שמקשות על ארגון ארוחה משפחתית ומסבירה למה חשוב להתעקש על זה. בסוף מחכה לכם גם מתכון למאפינס פיצה קל להכנה, אז שווה לחכות!

אם נבקש מכם להיזכר ברגעים נעימים מהילדות, אנו מניחים שהזיכרון של רבים מכם יוביל לריח של מאכל אהוב, ישיבה עם המשפחה מסביב לשולחן וקולות של צחוק. לאורך ההיסטוריה אפשר לראות עד כמה מכובד המקום שניתן לארוחות המשפחתיות.

לצערנו, בגלל קצב החיים העמוס והתובעני, בהרבה בתים כמעט ולא מתקיימות יותר ארוחות ביחד.
יש לזה המון סיבות: כל אחד חוזר בשעות אחרות, לא תמיד יש כוח להכין ארוחה אחרי יום עבודה ארוך, יש הורים שממשיכים את העבודה גם בשעות הערב... התוצאה היא שכל אחד אוכל בשעה אחרת, לרוב עם איזשהו מסך ברקע, עם אוכל לא מזין שנאכל על הדרך ובמהירות.

אז אם זה כל כך קשה ולא הגיוני, למה לטרוח?

הנה כמה סיבות שיגרמו לכם לאכול יחד:

1. יותר ירקות, פחות משקאות ממותקים
לפי מחקר שפרסם איגוד הדיאטנים האמריקאי, המתבגרים שאכלו ארוחות עם משפחותיהם אכלו יותר פירות וירקות ושתו פחות משקאות ממותקים. כשאוכלים יחד, בדרך כלל, הארוחה מגוונת יותר וכוללת את כל קבוצות המזון. בנוסף, האכילה יותר איטית והסבירות לאכילת ירקות גדולה יותר. לילדים יש גם הזדמנות ללמוד מהתנהגות ההורים את קצב האכילה, צורת האכילה ותרבות הדיבור בשעת הסעודה.

2. ירידה בעודף משקל ופתיחות לטעמים חדשים
באותו מחקר פורסם גם שאצל הילדים שאכלו ארוחות עם משפחותיהם נמדדו אחוזי השמנה נמוכים יותר מאלה שאכלו לבדם. בזמן הארוחה ישנם מסרים לא מילוליים ודוגמה אישית. עצם העובדה שהילדים רואים את הוריהם טועמים מאכלים שונים גורמת להם להיפתח לטעמים חדשים.

3. פחות הפרעות אכילה, יותר הישגים בלימודים
במשפחות שבהן מתקיימת אפילו ארוחה משפחתית אחת בשבוע נצפו פחות התמכרויות, פחות דיכאון, פחות הפרעות אכילה והישגים טובים יותר בלימודים. אצל בני נוער שאכלו ארוחה אחת עם משפחותיהם בתדירות גבוהה זיהו פחות סטרס. אפשר גם לראות שבמהלך הארוחה המשותפת, השיחה, השיתוף ומעורבות ההורים מגבירים את רמת הביטחון העצמי והמסוגלות העצמית של בני הנוער.

4. פיתוח מיומנויות תקשורת טובות יותר
בזמן ארוחה משותפת בלי מסכים וטלפונים ברקע, בדרך כלל מתקיים שיח עם הקשבה והתעניינות. השיתוף מפתח מיומנויות לניהול שיחה, דחיית סיפוקים, התחשבות באחר ועוד, וכתוצאה מכך חיזוק הביטחון העצמי של הילד.

אז אחרי שהשתכנענו שזה חשוב, בואו נחשוב ביחד איך להוציא את העניין לפועל:

● ראשית, קודם כל - לא דרוש כאן מהפך קיצוני. מספיק צעד אחד קטן, כמו ארוחה אחת נוספת לעומת המצב הקיים.
● הצעד הבא יהיה לנטרל את כל הגורמים המפריעים לשיח כמו מסכים למיניהם: טלוויזיה, טלפון, אייפד וכו'. צעד נוסף יכול להיות בדיקת מרכיבי הארוחה. חשוב לוודא שהיא כוללת חלבון איכותי, ירקות ופחמימה מורכבת.
● ולבסוף אפשר לערב את הילדים בהכנה, המנות יכולות להיות פשוטות ומהירות להכנה, כל עוד הן מזינות.

בקישור למאמר בבלוג תוכלו למצוא את המתכון המובטח למאפינס פיצה במינימום עבודה.

בתיאבון!

בתקופה של מחלות חורף בשילוב עם קורונה, שפעת ושאר ירקות, הדבר הכי חשוב לנו הוא שהילדים שלנו יהיו בריאים, יאכלו מאוזן ושלא יחסרו להם ויטמינים חשובים. כולנו גדלנו על ההבטחות שוויטמין C ימנע צינון, גזר ישפר את הראייה וברזל יעשה אותנו חזקים כמו פופאי, אבל איך יודעים מה באמת חסר ובאילו מקרים כדאי לתת תוספי תזונה?

נריה לב רן דיאטנית מומחית בתזונת תינוקות וילדים ואולגה מרקס רוקחת מכבי, עושות סדר בכל הנוגע לתוספי תזונה לילדים.

מהם תוספי תזונה ומתי הם מתאימים לילדים?

תוספי תזונה הם ויטמינים, מינרלים, חומצות אמינו, צמחים או מזונות אחרים שמשרד הבריאות אישר אותם. כיום אין המלצה גורפת להעשיר את תזונת הילדים על ידי תוספים תזונתיים. אבל אם יש חשש שילדיכם לא מקבלים את כל רכיבי התזונה ההכרחיים להתפתחותם, יתכן וימליצו לכם על שימוש בתוספי תזונה למניעת חסרים תזונתיים. חשוב לדעת, שגם כאשר מחליטים שתוסף הוא נחוץ, זה לרוב לתקופה זמנית.

איך יודעים אם התזונה של הילדים מאוזנת ואם חסר להם משהו?

המשימה הראשונה היא לבחון איך לשפר את התזונה דרך המזון. מרבית המחקרים הקליניים הראו שתוספת עודפת של ויטמינים ומינרלים לא הועילה במניעה ראשונית או שניונית של מחלות שאינן קשורות לחסרים תזונתיים, בעוד שדיאטה מאוזנת נמצאה כיעילה ביותר הן בפן המניעתי והן בפן הטיפולי. לכן עדיף תמיד לספק את כל מרכיבי התזונה החיוניים דרך האוכל, היות והם נספגים טוב יותר וללא תופעות לוואי. חשוב לדעת שנטילת תוספים, ללא בירור, עלולה לגרום לתופעות לוואי שעשויות להיות מזיקות.

יחד עם זאת, קיימים מצבים בהם הילדים נמצאים בסיכון ותוספי תזונה חיוניים להם מאוד. את ההמלצה לכך ייתנו לרוב אנשי מקצוע כגון רופאה, רוקח או דיאטן לאחר בירור מקיף. בנוסף לשיחה עם גורמי המקצוע, חשוב מאוד לבצע סקירה של בדיקות המעבדה האחרונות, בהן ניתן לראות האם ישנם חסרים. אבל בבדיקות מעבדה לא תמיד ניתן לראות חסרים תזונתיים. לדוגמא סידן בבדיקות דם יהיה בטווח התקין גם אם בפועל קיים חסר. את החסר נוכל לדעת על ידי חישוב צריכת הסידן במזון או על ידי בדיקת צפיפות עצם.

איך לתת ויטמינים?

לאחר שקלול כל המידע, נדע אם יש צורך בוויטמין ספציפי או במספר ויטמינים שונים. ההמלצה לסוג התוסף תיקח בחשבון גם את הגיל. לילדים קטנים מתחת לגיל 3 קיימת סכנה של חנק, ולכן מומלץ לתת ויטמינים בטיפות או בסירופ ולא ויטמינים לעיסים.

באילו מקרים מומלץ לתת תוספי תזונה לילדים?
ילדים אשר צורכים תזונה מאוזנת, פעילים גופנית ואין להם מחלות רקע מיוחדות אינם זקוקים לתוספי תזונה באופן גורף ושגרתי.

במצבים הבאים עלולים להיווצר אצל ילדים חסרים תזונתיים ולכן יש לשקול מתן תיסוף:
1. מחלות כרוניות (מחלות מעי דלקתיות, צליאק, סיסטיק פיברוזיס)
2. השמנה
3. ילדים עם בררנות אכילה
4. הפרעות אכילה
5. ילדים עם אלרגיה למזון
6. ילדים שעוסקים בספורט אתגרי
7. צמחונות או טבעונות שאינה מאוזנת
8. טיפול תרפויטי ( לדוגמא חסר בוויטמין B12)
9. תינוקות מתחת לגיל שנה שזקוקים לויטמין D וברזל
10. בעקבות חסרים הנראים בבדיקות מעבדה כגון חסר ברזל
במידה והומלץ לכם על מתן תוספי תזונה, חשוב לזכור שזו לא המטרה אלא רק האמצעי, ולכן יש לשאוף להגיע למצב שבו לא יהיה צורך עוד במתן תוספים, כמובן לאחר ביצוע הבדיקות המתאימות.

כמה חשוב לקחת ויטמין D בתקופה הזאת?
עונת החורף והסגרים החוזרים מובילים את רובנו לצמצם את היציאה מהבתים ומורידה חשיפה לשמש, מכאן שרובנו בכלל והילדים בפרט לא מקבלים מספיק ויטמין D באופן טבעי. חסר בוויטמין D עלול לגרום להגברת ההדבקות בקורונה והחמרת התחלואה בזיהומים בדרכי הנשימה. המועצה לפדיאטריה ואיגוד רופאי הילדים המליצה בזמן הסגר ובמידה ולא יוצאים מהבית בשעות השמש, לתת תיסוף של 600 יחידות ויטמין D למשך 6 שבועות לילדים החל מגיל שנה.

כמה ויטמין C אנחנו צריכים ומתי חשוב לתת אותו כתוסף תזונה?

ויטמין C הוא ויטמין מסיס במים הנמצא באופן טבעי בעיקר בפירות וירקות, בעל תכונות אנטי דלקתיות, משפיע על מערכת החיסון ונוגד חימצון.
בדרך כלל לא צריך תוספת ויטמין C לילדים ואפשר בקלות להגיע לצריכה המומלצת דרך תזונה. רק לילדים בררנים מאוד שאינם צורכים פירות וירקות כלל, בכפוף להמלצות של גורמי המקצוע.

ממתק או ויטמין?

ויטמינים לילדים מגיעים בדרך כלל בצורה של ממתק, הם אמנם נוחים יותר לשימוש אבל יש בהם בעייתיות בגלל החיבור השגוי שבין ממתקים לתזונה בריאה. איך פותרים את זה? חשוב להציג את הוויטמין או התוסף כתרופה ולא כממתק.

לסיכום, חשוב לזכור שרוב הילדים אינם צריכים לקבל תיסוף ותמיד קיימות עדיפות לקבל את הוויטמינים והמינרלים הללו דרך פירות וירקות. כמו כן חשוב מאוד להרחיק את התוספים מהישג ידם של ילדים.

שימו לב, מאמר זה אינו תחליף להתייעצות רפואית. במקרה ואתם שוקלים לתת תוסף תזונתי לילדכם, חשוב מאוד להתייעץ עם הגורמים הרפואיים המתאימים.

מהי בדיקת פאפ? מהו נגיף הפפילומה וכיצד נדבקים בו? ומה הקשר לסרטן צוואר הרחם?
לקראת שבוע המודעות העולמי לסרטן צוואר הרחם, ד"ר יעקב סגל, מומחה ביילוד וגינקולוגיה במכבי, מסביר על החשיבות שבביצוע בדיקת פאפ ובקבלת החיסון נגד וירוס הפפילומה.

מדי שנה בינואר מציינים את שבוע המודעות לסרטן צוואר הרחם. בעבר סרטן צוואר הרחם היה נחשב לאחד מסוגי הסרטן הקטלניים בקרב נשים גם במדינות מפותחות, אבל למזלנו שכיחותו ירדה באופן משמעותי בזכות גילוי מוקדם בבדיקת פאפ, בנוסף לחיסון נגד וירוס הפפילומה.

כדי להבין את האפקט של המחלה, בואו נבין רגע איך בנוי צוואר הרחם.
צוואר הרחם ממשיך את הרחם עצמו ובולט אל תוך הנרתיק, והתפקיד שלו הוא לשמור על היריון תקין, ולמנוע הפלות ולידות מוקדמות. בגלל שהנרתיק הוא איבר פתוח וצוואר הרחם בולט לתוכו, הוא חשוף לזיהומים שונים, שנגרמים בעיקר באמצעות יחסי מין. בין הזיהומים המסוכנים ביותר עבורו נמצא וירוס הפפילומה, שיכול לגרום להתפתחות של סרטן בצוואר הרחם אם נדבקים בו.

מהי בדיקת הפאפ?
אל תדאגו, בדיקת פאפ היא בדיקה פשוטה ולא כואבת. סה"כ לוקחים משטח מצוואר הרחם, שולחים למעבדה ובודקים אם יש תאים לא תקינים שעברו שינויים טרום סרטניים. אם מתקבלת תוצאה לא תקינה, יש אפשרות לטפל בקלות ובצורה נקודתית לפני שמתפתח תהליך סרטני.

נכון להיום, מכבי שירותי בריאות היא הקופה היחידה בארץ שמציעה בדיקה מקיפה, שבה בודקים את זני וירוס הפפילומה (HPV) שהם בעלי פוטנציאל ממאירות גבוה. וירוס הפפילומה אחראי להימצאות תאים טרום ממאירים בצוואר הרחם והתפתחותו של סרטן צוואר הרחם, ולכן באמצעות הבדיקה, אפשר לדעת אם קיים סיכון מוגבר לחלות במחלה.

לנשים שמתגלות כנשאיות של הוירוס עם פוטנציאל הממאירות הגבוה, נבצע גם בדיקה ציטולוגית, שמתבצעת כמו בדיקת הפאפ הרגילה, והיא מאפשרת זיהוי משמעותי יותר וטיפול מוקדם שמונע את התפתחות המחלה.

איך נדבקים בוירוס הפפילומה ומה הם הסימפטומים למחלה?
סרטן צוואר הרחם נגרם ע"י הדבקה בנגיף הפפילומה (HPV). ההדבקה במחלה נעשית באמצעות מגע מיני ויכולה לקרות בכל גיל. לא רק נשים נדבקות בוירוס אלא גם גברים נמצאים בקבוצת הסיכון. המחלה מתבטאת בהופעת נגעים יבלתיים על איבר המין, סביב פי הטבעת ו/או על שק האשכים. בגלל זה גם גברים מקבלים את החיסון אם רופא העור או האורולוג המליץ על כך.

מה קורה אם נדבקים בוירוס?
זמן הופעת הנגעים הוא בין 8 ימים עד 8 חודשים. ייתכן שהמטופלת לא יודעת שהיא נדבקה, ופתאום תופיע ירידה במערכת החיסונית. המחלה יכולה להתבטא בכל מיני מצבים בהם הגוף עובר שינוי: בהיריון, בקרב מעשנים, בעקבות טיפולים שפוגעים במערכת החיסון, אצל נשים מושתלות כליה שמקבלות חומרים מדכאי מערכת חיסון וכו'. לשמחתנו, בערך 90 אחוז מהדבקות במחלה נעלמות לבד עד גיל 30, ורק באחוז קטן מהמקרים המחלה נשארת. לכן ברגע שיש הדבקה, חשוב לעקוב אחר המטופלים עד להיעלמות המחלה.

מאיזה גיל מומלץ לבצע בדיקת פאפ?
חשוב לבצע את הבדיקה החל מגיל 25 ועד 65, אחת לשלוש שנים. מכבי שירותי בריאות מממנת את הבדיקה מגיל 25 (לעומת המימון שניתן על ידי המדינה שהוא רק מגיל 35).

מהו החיסון נגד וירוס הפפילומה ומאיזה גיל אפשר להתחסן?
מכבי שירותי בריאות ממליצה על החיסון נגד וירוס הפפילומה בהתאם להמלצת ולהנחיית משרד הבריאות. החיסון בטוח ויכול להגן מפני הוירוס, והוא מתבצע באמצעות זריקה קטנה בזרוע. החיסון אפקטיבי מאוד כשמדובר בזנים בעלי פוטנציאל ממאירות גבוה, וניתן גם בקרב ילדים בכתה ח'. כיום החוקרים בתחום עובדים על פיתוח של חיסון נוסף שייתן מענה בטיפול בתתי זנים נוספים של הוירוס.

היא טעימה בכל ימות השנה, אבל אין ספק שבקיץ היא בשיאה, במיוחד בימים לוהטים שבהם היא מספקת רגע של נחמה צוננת מהחום המהביל

לכבוד יום הגלידה הבינלאומי שחל החודש, איילת פלד, דיאטנית במכבי שירותי בריאות ומנחת קבוצות מכבי קל, עם כמה עובדות על גלידה וטיפים לאכילה בריאה. בסוף יש גם מתכון

הכל במידה

חמשת הפרמטרים לבחינת איכות הגלידה הם: מראה, טעם, ריח, מרקם, וערכים תזונתיים.
הרכיב העיקרי בגלידה קלאסית הוא חלב בתוספת שמנת. לכן, מצד אחד, הגלידה מכילה כמות נאותה של סידן ויטמין A ומגנזיום כשמצד שני, היא מכילה גם שומן רווי וכולסטרול, שידועים כפחות טובים לבריאותנו. לכן מומלץ לשים לב לכמות הגלידה שאנו צורכים, על אחת כמה וכמה בקיץ.

יש תחליפים

לרגישים ללקטוז, אלרגיים לחלבון חלב פרה או טבעוניים, ישנן גלידות על בסיס פירות וסוכר (גלידות סורבה) או גלידות על בסיס חלב סויה/שקדים אותן הם יכולים לצרוך. לאנשים הסובלים מסוכרת, ישנם שלגונים וקרחונים ללא סוכר. יש לזכור כי שלגוני הדיאט מכילים ממתיק מלאכותי, ולכן לא כדאי להגזים בצריכתם. כבכל קיץ, מפעלי הגלידות הגדולים מתהדרים בייצור שלגונים וטעמי גלידות חדשים. ההיצע הגדול מעניק לנו את אפשרות הבחירה.

כמה זה שווה לנו?

המגוון מציע טווח רחב של ערכים תזונתיים ואיכות תזונתית משתנה. מי שיבחר בשלגון עשיר בסוכר ושומן עשוי לצרוך 300 קק"ל ו-17 גרם שומן בממוצע ביחידה, ואילו מי שיבחר בשלגון על בסיס יוגורט או חלב שאינו מכיל שמנת או מופחת בשמנת, יצרוך בממוצע 120 קק"ל ו-1.5 גרם שומן בלבד.
מי שמסתפק בקרחון, יצרוך 70 קק"ל בממוצע, שעיקרן הוא סוכר.
לעיתים דווקא הקרחונים מהווים בחירה פחות טובה מאחר שהם מכילים קלוריות ריקות לגמרי, מים, סוכר וצבע מאכל בעוד שהשלגונים מכילים סידן ומעט חלבון.

וכמובן מתכון

מצרכים:

3 כוסות פרי טרי שהוקפא
250 מ"ל חלב רגיל (אפשר להחליף את החלב בחלב סויה/שקדים/גביע יוגורט 200 מ"ל 1.5-3% שומן, או ב-8 כפות מים)
אופציה לתוספת: 1-2 כפיות אבקת סוכר או ממתיק מלאכותי

אופן ההכנה:

1. במעבד מזון טוחנים את הפרי הקפוא עד שיתקבל סורבה עדין, במידה שמוסיפים מים אפשר לטחון יחד עם המים (לא להתייאש באמצע, זה לוקח זמן)
   2. מוסיפים את היוגורט/חלב ומעבדים עד לקבלת מסה אחידה
   3. מעבירים לכוסות הגשה ואוכלים מיד

בתיאבון!

לכבוד יום האיידס הבינלאומי שחל ב-1 לדצמבר, ד"ר יבגני קצמן, רופא בכיר ביחידה למחלות זיהומיות במרכז האיידס, בביה"ח איכילוב, מסביר על שיעור התחלואה בארץ ומספר על הטיפולים החדשים, שמשפרים את חיי המטופל ומאפשרים לקיים אורח חיים רגיל ובריא

בישראל חיים כ-9,000 נשאים, שמהווים עשירית אחוז מהאוכלוסייה. השיעור הזה נמוך, גם ביחס למדינות העולם השלישי, אבל גם נמוך ביחס לשאר העולם המערבי. בדרום אפריקה שיעור נשאי האיידס מגיע ל- 25 אחוז ובחבר העמים - שיעור האיידס נע בין אחוז לשניים מכלל האוכלוסיה.
בנגיף ה-HIV אפשר לקיום יחסי מין לא מוגנים ללא שימוש בקונדום או בחשיפה לדם נגוע, כמו בהזרקת סמים משותפת עם נשא, אבל לא רק בדרכים אלו. אפשר להדבק גם דרך מכשור רפואי, שנגוע בדם בעת טיפול רפואי, אבל אל תדאגו - בארץ זה לא קורה. אפשרות הדבקה נוספת היא בהעברה מאם לעובר – אירוע שקורה למזלנו רק במקרים נדירים מאוד, כשהאם לא יודעת שהיא נשאית.

נגיף ה-HIV הוא זיהום כרוני, שלא ניתן נכון להיום לריפו, אבל הוא כן ניתן לשליטה באמצעות תרופות. בעקבות התקדמות הטיפולים התרופתיים, רוב הנשאים בארץ הם אנשים בריאים, שחיים אורח חיים טוב ואיכותי, שזהה למי שאינם נשאים.

לצערנו, חלק מהנשאים מתגלים גם היום בשלב מאוחר יחסית כשהם כבר חולים ולאחר שפיתחו את סימני מחלת האיידס, אבל גם המטופלים האלה מקבלים טיפול שמצליח ברוב המקרים לרפא אותם מהמחלה, ומאפשר להם לחזור להיות אנשים בריאים, למרות היותם נשאים של המחלה.

בתחום הטיפול במחלה אפשר לראות התקדמות בתחום בכמה מישורים:

היום כבר מבינים שיש להתחיל טיפול תרופתי מוקדם לכל נשא הנגיף, בלי קשר למצב המערכת החיסונית שלו. לא צריך לחכות שהמצב ידרדר, אלא לשאוף לטפל כמה שיותר מהר, כדי לשמור על בריאות המטופל ולאפשר לו אורח חיים טוב ותקין.

בנוסף, התרופות שנותנים היום הן לא כמו הקוקטייל והתכשירים הראשונים נגד הנגיף, שהיו זמינים בשנות ה-90. הקוקטייל שניתן בשנות ה-90 כלל לעתים כ-15 כדורים, שחולקו 3 או 4 פעמים ביום, והיו לו תופעות לוואי קשות. היום התרופות כמעט ואינן מלוות בתופעות לוואי ורוב הנשאים מקבלים מינון של 3 כדורים ביום לכל היותר, מבלי שזה ישפיע על אורח החיים שלהם.

הטיפולים כיום יעילים הרבה יותר מפעם, ועמידים הרבה יותר מפני יכולת הנגיף לפתח עמידות נגדם.

טיפול נוסף שאושר לאחרונה, היא זריקה שניתנת פעם בשבועיים ומחליפה את הצורך בנטילת כדורים בכלל. הטיפול הזה דורש מחויבות נוספת מהחולה לגשת למרפאה בזמן קבוע לבצע את הזריקה, לעומת כדורים שניתן לקחת בכל מקום.

הבעיה שדורש עדין מאבק היא הסטיגמה וההדרה של אוכלוסיית הנשאים והחולים בכל תחומי החיים. גם בעולם הרפואה, אפשר למצוא עדיין רופאים שמסרבים להעניק טיפול לנשאים, מתוך בורות מוחלטת ומתוך פחד שאין לו כל מקום, או אחיות שמבצעות פעולות מנע מיותרות ובידוד טרם הטיפול.

גם בתחום החינוך אפשר למצוא מורים וגננות מפחדים שהורי הילדים יגלו שהם נשאים, ועוד הרבה מאוד דוגמאות המראות שהאוכלוסייה הכללית עדיין חוששת מהנשאים. נדרשת גם היום פפעילות הסברה נרחבת של רופאים וכלל האוכלוסיה. משאבים רבים מושקעים כדי להרחיב את המודעות ולשבור את הסטיגמה.

בפתח שנת 2019, יש עדין 2 מטרות מרכזיות במאבק נגד המחלה שטרם הושגו על ידי האנושות: הרפואה עדיין לא יודעת לרפא את הנשאות ולהפוך את הנשא לאדם בריא שלא זקוק להמשך הטיפול, וגם לא נמצא החיסון נגד הנגיף. ד"ר קצמן מביע תקווה ששתי המשימות האלה יושגו בעתיד, הודות למאמצים אדירים המושקעים בתחום בעולם.

השנה הזאת לא דומה לאף שנה אחרת, ועדיין יש דבר אחד שבטח כבר הספקתם לעשות והוא להציב לעצמכם מטרות – השנה תעשו יותר ספורט, תאכלו יותר בריא, תהיו הורים יותר טובים. הצבת מטרות היא דבר חשוב, אבל מטרות גדולות מדי, או לא מוגדרות, עשויות לגרום לקושי להתחיל, ולהחליש את "שריר המוטיבציה", אז במיוחד השנה, זה הזמן להיות טובים לעצמכם, ולהתחיל בהרגלים קטנים של בריאות.

התקופה הקרובה עומדת להמשיך ולאתגר אותנו, והיא לא הזמן לקחת על עצמכם אתגרים גדולים מדי. דווקא צעדים קטנים ומדודים שקל ליישם באופן יומיומי יאפשרו לכם לפתח הרגלים בריאים לאורך זמן ולשמר אותם.

לאחר שתראו שיפור הדרגתי בבריאות הכללית תרגישו מסופקים על כך שעמדתם במטרות שלכם. תחושת ההצלחה תחזק את "שריר המוטיבציה" מה שיאפשר לכם הצבת מטרות גדולות יותר בהמשך כשהזמן יהיה מתאים יותר.

לפניכם כמה צעדים פשוטים שמהם אפשר להתחיל:

ותרו על כוס קפה אחת ביום
במקום לצאת בהצהרות שלא תשתו יותר קפה, פשוט שימו לב למינונים והורידו בכמויות, גם הפחתה של כוס אחת של קפה היא שינוי מבורך, ואם אתם ממש רוצים שתייה חמה נסו כוס של תה צמחים.

שתו עוד כוס מים
המים חיוניים לבריאותנו. שתייה לא מספקת עשויה לגרום לכאבי ראש, עייפות, הפרעות בעיכול ותופעות אחרות. רוב האנשים לא שותים מספיק מים, אז אולי לא תתחילו ללכת קבוע עם בקבוק מים מינרליים ביד, אבל נסו לשלב במהלך היום לפחות עוד כוס אחת של מים אחרי הארוחה. זוכרים את כוס הקפה שהורדתם קודם? אפשר פשוט להחליף אותה בכוס מים.

הישארו בתנועה   
בריאות טובה מחייבת תנועה. במיוחד בימים אלה שאנחנו סגורים שעות ארוכות ויושבים מול המסך. התחילו בהליכה מהירה של 10 דקות פעמיים בשבוע (בהתאם להנחיות המותרות), בהמשך הוסיפו עוד זמן וימים לצעידה. העדיפו לעלות במדרגות במקום להשתמש במעלית. תנועה תשפר את היכולת הפיזית של גופכם ואף את היכולת המנטלית.

שמרו על תזונה מאוזנת
העדיפו לחם מלא במקום לבן, וגם אורז ופסטה מלאים במקום מקביליהם הלבנים. פחמימות הן מרכיב חשוב בתזונה היומית, אך פחמימות מורכבות, במיוחד כאלה שמכילות סיבים תזונתיים, מעניקות תחושת שובע לזמן רב יותר אחרי הארוחה ושומרות על רמת סוכר מאוזנת.

החליטו על יום ללא בשר
החליטו על יום אחד שבו לא תאכלו בשר או עוף. אמנם לבקר ולעוף ערכים תזונתיים חיוביים כגון החלבון המלא, ויטמינים כמו  ומינרלים כגון ברזל. אך אכילה מרובה של בשר עלולה להוביל לעליה בשומנים המזיקים בדם וסיכון מוגבר לתחלואה כגון מחלות לב. במקום בשר התחילו לשלב קטניות ודגנים המספקים לנו חלבון מלא. לדוגמה הכינו  מג'דרה או חומוס וטחינה.  צמצום תזונה מן החי תורמת לגיוון התפריט שלנו, מצמצמת את השומן הרווי בתפריט ומגדילה צריכת ויטמינים, מינראליים וסיבים תזונתיים.

והכי חשוב – אל תשכחו לנשום

בתקופה כזו מורכבת של מתח, לחץ ואי ודאות חשוב לחזק את הנפש ודרכה גם את הגוף. קחו נשימה עמוקה ונסו לייצר שקט בתוך כל הכאוס שמסביב בעזרת תרגול מיינדפולנס פשוט.

שתהיה שנה טובה ובריאה!

האם הילדים הם באמת "מנוע" התחלואה? מדוע לא התחילו לחסן ילדים מתחת לגיל 16 ומתי זה צפוי לקרות? ד"ר ארנון שחר, המנהל הרפואי למאבק בקורונה מסביר:

מה לא אמרו עליהם, שנגיף הקורונה לא משפיע עליהם, שהם מפיצי על של הנגיף ועוד ועוד. כן, הילדים שלנו ללא ספק הפכו לשחקנים מרכזיים במגפת הקורונה והם גם הסובלים העיקריים מכל המצב הזה בשנה החולפת, בגלל אי היציבות במסגרות וההסתגלות למציאות למידה חדשה ומנוכרת, שאת השפעותיהן הרגשיות והתפתחותיות לטווח הרחוק עוד יחקרו רבות.

האם הילדים הם באמת ה"מנוע" של התחלואה?

לא נערכו מספיק מחקרים שקובעים חד משמעית שילדים מדביקים יותר ממבוגרים. הסיבה שכל המומחים חוששים מפתיחה מלאה של מערכת החינוך קשורה לתנאים הסביבתיים שעשויים להגביר את אלמנט ההדבקה: בית ספר הוא מקום צפוף, הילדים יושבים בחללים סגורים ומקפידים פחות על כללי הריחוק והמיגון, מה שייצר תנאים נוחים יותר עבור הנגיף להתפשט. בסוף היום, הילדים האלו יצאו מאותה "חממת הדבקה" אל המסגרות המשפחתיות שלהם ומשם הנגיף ימשיך את מסעו ויגרום לעלייה חדה בתחלואה.

איך זה שילדים סובלים פחות מתסמיני המחלה וכאילו "מחוסנים טבעית" נגדה?

חשוב להבדיל בין שני נושאים – היכולת להדביק והאופן בו מתבטאת המחלה בפועל אצל מי שנדבק. אחת הבעיות הגדולות שהיו לנו בתחילת המגיפה, התבטאה בכך שילדים לא הראו סימנים קליניים מובהקים של המחלה, אצל רובם לא היו שום תסמינים גם כשהיו חולים לכאורה אבל הם כן הדביקו את סביבתם, מה שהפך אותם למסוכנים יותר, שכן קל יותר להישמר ממישהו שנראה ומתנהג כחולה אל מול ילד שמתנהג רגיל ולמעשה מדביק את כל מי שבא עמו במגע.

אבל חשוב לשים לב - בגל הנוכחי אנחנו רואים עלייה בתחלואה גם בקרב ילדים ובני נוער בגלל המוטציות. בנוסף, מצטבר מידע לגבי תסמינים לטווח ארוך - "פוסט קורונה" כמו כאבי שרירים, חולשה, קשיי זיכרון ועוד. כל זה מביא אותנו לחשוב מחדש על תחלואת הגילאים הצעירים ואת הצורך לקבל מידע מבוסס לגבי אפשרות של חיסון עתידי שלהם גילאים אלו.

אז מדוע לא מחסנים גם את הילדים?

הסיבה לכך שמערכת הבריאות עדיין לא מקדמת מבצע חיסונים גורף גם לילדים ובני נוער, נעוצה בעובדה שהחיסונים שפותחו עד הה, כללו מספר מועט ביותר של נסיינים צעירים. אמנם רוב הקהילה הרפואית מסכימה שהחיסונים הקיימים בטוחים לשימוש גם עבור ילדים ומתבגרים, אבל בגלל שלא נערכו ניסויים מקיפים שעומדים בסטנדרטים המקובלים על ידי ארגון הבריאות העולמי, אנו מעדיפים כרגע לחסן רק את מי שבאמת חייב בקרב אותו חתך גילים. ילדים ומתבגרים ששייכים לקבוצות סיכון יחוסנו על פי הנחיית הגורם המטפל תוך הערכת הסיכון מול התועלת הצפויה, אך כלל הילדים והמתבגרים מתחת לגיל 16 כרגע לא יחוסנו עד שלא יתקבלו תוצאות ברורות המבטיחות כי החיסון לא רק יעיל, אלא גם בטוח עבורם.

איפה עומדים האישורים בנוגע לחיסוני ילדים?

רוב החברות כבר החלו לבצע ניסויים בקנה מידה גדול יותר בקרב ילדים ובני נוער מתחת לגיל 16. אנחנו מעריכים שבעוד כמה חודשים בודדים יצטברו כבר נתוני אמת בנוגע ליעילות החיסון ובטיחותו ואז, בהתאם לרמת התחלואה ולצורך שיתפתח, יהיו בידנו חיסונים גם לילדים ובני נוער מתחת לגיל 16.

בינתיים – חשוב לנו להדגיש בפני ציבור ההורים את החשיבות בשמירה על ההנחיות ככל הניתן על מנת שהתחלואה לא תתגבר (וריאנטים נוטים להתפתח לעיתים ככל שהתחלואה גוברת), לשמש דוגמה ולהתחסן על מנת להגן עליכם ועל משפחתכם. היכולת שלנו לקטוע את שרשרת התחלואה תלויה כרגע בהתחסנות כל שכבות הגיל שאותן המליץ משרד הבריאות לחסן, ובהמשך השמירה הקפדנית על כללי ההתנהגות בקרב שכבות הגיל שאינן מחוסנות. לכשיהיו החיסונים זמינים עבור ילדים ומתבגרים, נוכל לקדם סוף סוף את אותו "חיסון עדר" אליו כולנו שואפים.

זה המקום להזכיר כי בני נוער מגיל 16 ומעלה מוזמנים להגיע ולהתחסן. גם שכבת גיל זו הנושקת לגילים המוגדרים כמבוגרים, הם שחקנים מרכזיים במאבק להגיע לחיסון עדר ולכן חשוב שההורים ידאגו להביא אותם להתחסן ויפה שעה אחת קודם.

לכבוד חג האורים, נירה אולנד, ילנה סנדרוביץ ושוש אבני, דיאטניות במכבי, מגישות לנו 3 מתכונים טעימים ללביבות בריאות מלאות בכל טוב - טבעונית ואפויה, מופחתת קלוריות או דלת פחמימה.

נתחיל בלביבות בטטה אפויות טבעוניות של נירה

מצרכים ל-20 לביבות:
• 3 בטטות גדולות
• כוס קמח רגיל (אפשר להחליף בחצי כוס קמח מלא וחצי לבן)
• חצי כפית מלח
• כף רוטב סויה
• כפית שמן זית
• כפית אבקת סוכר (אפשר גם בלי)

למטבל הטבעוני:
• כוס קשיו מושרה במים למשך 6 שעות
• 2 כפות מים
• מלח לפי הטעם
• מעט חרדל
• שום כתוש לפי הטעם
• עירית קצוצה (אפשר גם בצל ירוק)

כך תכינו את הלביבות:
• מקלפים ומבשלים את הבטטות.
• מסננים את מי הבישול, מועכים בעזרת מועך פירה ומאחדים בקערה יחד עם יתר החומרים. (ניתן לחלופין לאדות על שושנת אידוי על מנת לשמור על הערכים התזונתיים של הבטטה וכדי שהיא תספוג פחות מים.
• בעזרת כף יוצרים עיגולים ומניחים לביבות על נייר אפיה משומן במעט שמן זית.
• מושחים את הלביבות במעט שמן זית באמצעות מברשת סיליקון או לחלופין מרססים באמצעות תרסיס שמן זית.
• אופים במשך כ-10-15 דקות בחום של 190 מעלות.
• מוציאים את התבנית מהתנור, הופכים בזהירות את הלביבות ומחזירים לתנור להשחמה מהצד השני.

את המטבל מכינים באופן הבא:
• שופכים את מי ההשרייה של הקשיו
• שמים בבלנדר את כל החומרים חוץ מהבצל הירוק וטוחנים היטב.
• מוסיפים מים להשגת מרקם קרמי.
• מתקנים תיבול.

כשתרצו להגיש – פזרו בצל ירוק או עירית קצוצה מלמעלה.

לביבות הבטטה האפויות ודלות בקלוריות של ילנה

אלה המצרכים שצריך להכין:
• 5 בטטות מגוררות
• 2 ביצים
• 5 כפות קמח מלא
• 3 כפות סוכר
• כף קינמון
• גביע אחד של יוגורט 1.5% שומן
• כף אחת של אבקת סוכר לקישוט (לא חובה)

השלבים להכנה:
• מחממים מראש תנור ל-180 מעלות.
• מחממים את הבטטות המגוררות במיקרוגל למשך 10 דקות לבישול חלקי.
• מערבבים עם שאר הרכיבים מלבד אבקת הסוכר.
• מלבבים לביבות ומסדרים אותן על תבנית מרופדת בנייר אפייה.
• אופים כ-40-60 דקות בתנור עד להזהבה.

בזמן ההגשה - אפשר לבזוק קצת אבקת סוכר מעל הלביבות.

ונסיים עם לביבות הגבינה הדלות בפחמימות של שוש
את אלו יהיה לכם ממש קל להכין!

המצרכים ל-20 לביבות:
• גביע גבינה לבנה 250 גרם - 5% שומן
• ביצה אחת
• 3 כפות קמח
• 1/4 כוס סוכר או תחליף סוכר
• כפית תמצית וניל
• חצי כפית אבקת אפייה
• שמן לטיגון

אופן ההכנה:
• מערבבים את כל המצרכים, מלבד השמן.
• מוזגים מעט שמן למחבת וסופגים בעזרת מגבת נייר.
• מחממים את המחבת היטב.
• בעזרת כף יוצרים על המחבת תלוליות מהבלילה.
• מטגנים משני הצדדים עד להזהבה.

חג חנוכה שמח ובתאבון!