Communi-Talks פודקאסט על אנשים וקהילות

מתנצלים מראש על איכות ההקלטה, הפרק הוקלט בזום עקב עומס אוביקטיביערן דורון הוא ראש המועצה האזורית רמת נגב מאז 2017, יושב ראש ועדת החינוך במרכז השלטון האזורי וחבר דירקטוריון במספר חברות ציבוריות בנגב. בעבר היה מנכ"ל המועצה, מנהל אגף קהילה וחינוך, ומנהל בית ספר שדה - שדה בוקר.בשביעי לאוקטובר ערן והמועצה הבינו שכרשות שכנה וקולטת נוסף להם עוד תפקיד ובחירום כחירום, צריך להתנהל בצורה שונה.מה ערן למד על עצמו בעקבות המלחמה? איך מנהלים מועצה בכל כך הרבה אי וודאות? איך כל זה מתקשר לערכים ולנרטיב שעל פיהם הוקמה המועצה והמיקום שלך? ואיך רשות יכולה לצמוח דווקא עכשיו?מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

סדרת פרקים ספיישל על צמיחה קולקטבית:חלק א': בין חוסן לצמיחה קולקטיביתמזמינים לדרג אותנו 5 כוכביםבפרק דניאל ואנוה משוחחים על הצורך בשינוי התפיסה של אנשי קהילות, בעבודה אחרי טראומה קולקטיבית.איך כאנשי קהילה אפשר לבנות תהליך של שיקום וצמיחה?מזכירים לכן/ם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה:

תכירו את עבדאללה אבו עגינה, בן 36, פעיל חברתי מזה שנה וחצי בקבוצת הפעילים 'עיון אל בלאד' בשגב שלום. אוהב לעשות ספורט ולטייל במדבר ואת רעות סטרומצה בת 30, עובדת סוציאלית קהילתית במחלקה לשירותים חברתיים בשגב שלום. את רעות ועבדאללה הקלטנו לפני המלחמה על התהליך המדהים שעברו יחד עם קבוצת פעילים בשגב שלום ועו"ס הית'ם אלנבארי שמנחה עם רעות בקו.מזמינים לשמוע על התהליך ואיך הפכו להיות קבוצת פעילים מגובשת שעובדת יחד על מיצוי זכויות ועבודה עם ילדים ונוער בשגב שלום. מה סוד ההצלחה שלהם ומה התקווה שלהם.מזכירים לכן/ם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

מרים היא פסיכולוגית קלינית, מומחית בטיפול בטראומה, אבל וחוסן, מכשירה ומדריכה פסיכולוגים ואנשי טיפול בתחום. היא ראש עמותת "מהו"ת ישראל" להיערכות חירום ובנית חוסן, מנחה סדנאות יחסי קבוצות ללמידה התנסותית בארץ ובעולם  וחברה, מייסדת ויו"ר ראשונה של עמותת "בסוד שיח" לקידום דיאלוג בין קבוצות קונפליקט בישראל.הזמנו את מרים שתספר לנו מניסיונה רב השנים, על עבודה עם קהילות שעברו טראומה קולקטיבית ואיך ניתן לצמוח מזה. מרים היא אחת הנשים הרגישות ובעלות הידע לעבודה בנושא זה באחריות. בפרק מרים מספרת לנו על מחקרים שעשתה בנושא ועל הקהילות איתן עבדה במהלך השנים והחל מהשביעי באוקטובר. למאמר של מרים על טראומה קולקטיבית (באנגלית)למאמר של אנוה רצון וד"ר כרמית רפפורט על טראומה ואובדן קולקטיביים (עברית)מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילהלערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

רענן אריזון הוא מייסד ומנכל רענן בשטח, החברה המובילה ללמידה חווייתית. הוא קצין בכיר בחיל האוויר ומטייל למקומות שאחרים לא מגיעים.ב-7 לאוקטובר כשרענן מבין את גודל האסון במסיבה ומבין שככל הנראה לא יפתח מענה מיידי לניצולי המסיבה הוא עושה מעשה ויחד עם ד"ר לייה נאור הם מקימים בשטח העסק שלו מענה שהתחיל בצורה ספונטנית לניצולי המסיבה. מלווים באנשי מקצוע, הם בונים מיזם חדש מאפס ולומדים את הנושא בלמידה מתמשכת שלא נגמרת עד היום.בפרק רענן מתאר את העקרונות המנחים של היוזמה, איך מנהלים אותה ללא ידע ומחקר מוקדם ואיך הקהילה הסובבת של המיזם משתלבת בכל זה.לאתר היוזמההמייל של רענן [email protected]מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילהלערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

לילך נולדה בחבל אשכול וחיה בו כל חייה. החיבור שלה לאשכול מתחיל מהריח של האדמה אחרי הגשם, השדות והמרחבים וממשיך בעוצמה באהבה שלה לאנשים הטובים, הצנועים והיפים שחיים יחד איתה. אוהד הוא מושב במועצה אזורית אשכול. כמו כל חברי המועצה גם חברי המושב פונו מביתם לאחר ה7 באוקטובר. מחצית מהם, עבר להתגורר בקיבוץ משאבי שדה והחצי השני מפוזר בין אילת לאזורים אחרים. במשאבי שדה כיום מפונים כ150 תושבי אוהד וה150 הנוספים הנם ממספר אזורים אחרים, על כן הוחלט ששם הקהילה ישתנה לקהילת משאבים.בפרק לילך מספרת לנו, איך בונים מבנה קהילתי חדש שיתן מענה לכלל הקהילה החדשה? איך מתנהלים אל מול הרשות הקולטת ועם הרשות האם? איך שומרים על קשר עם כלל חברי המושב המקורי ומה התקווה לשינוי שיקרה כדי שיוכלו לחזור לביתם?למייל של לילך:[email protected]מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילהלערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

דיבורי קהילה מגוייסים, הוקלט במיוחד בעקבות המלחמה הנוכחית. בשני הפרקים המיוחדים נסקור יחד עם ד"ר שרלה וורטמן שדמי, מנכ״לית ומייסדת של מרכז ורדה לבינוי קהילה, מהו בינוי קהילה בלחימה מתמשכת, נאפיין את מצב החירום הייחודי עבור הפרט ועבור הקהילה, נבין מהם הנחות היסוד לבינוי קהילה ונעבור על העקרונות שפיתחו במרכז ורדה לבינוי קהילה בעת הנוכחית.ד"ר שרלה וורטמן שדמי היא מומחית לבינוי קהילה ואחד המרואיינים הראשונים שלנו בפודקאסט. במהלך פרקים רבים דיברנו אתכם עליה ובעיקר על בינוי קהילה תחום אותו היא פיצחה בישראל ב 20 שנה האחרונות. בין היתר הקימה את מרכז שדמות באורנים, הרצתה בארץ ובעולם על בינוי קהילה, פיתחה יחד עם ארגונים וקהילות רבות את תחום בינוי הקהילה ובשנים האחרונות מנהלת את מרכז ורדה, מרכז בין לאומי לבינוי קהילה בארץ ובעולם.הפרק השני יוקדש למעבר פרקטי על עקרונות בינוי קהילה בלחימה מתמשכת. בפרק נסקור את העקרונות, נתן דוגמאות ונלמד מהם הכלים שיש בידי עובדי קהילה בימים אלה לעבודה בקהילות שלהם לחזק ולעלות את רמת הקהילתיות. אלה עקרונות לבינוי קהילה בלחימה עליהם דיברנו בפרק:1. רלוונטיות, שלבי ההתמודדות2. אחידות וייחודיות - בעיקר בכפרי3.היכרות מצילה חיים4. כל אחד יכול - הון אנושי והון מקומי5. שירותיות לקהילתיות , עושים למען עצמנו6. מבנים וסדרויות7. ניידות בין מסיע למסתייע8. זהות קהילתיתעשרת העקרונות של מרכז ורדה לבינוי קהילה בלחימהדרכי פעולה בבינוי קהילה בעת חירום למרחב עירוני של מרכז ורדהדרכי פעולה בבינוי קהילה בעת חירום של מרכז ורדההאתר של מרכז ורדה בו תמצאו עוד חומרים רביםמזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילהלערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

דיבורי קהילה מגוייסים, הוקלט במיוחד בעקבות המלחמה הנוכחית. בשני הפרקים המיוחדים נסקור יחד עם ד"ר שרלה וורטמן שדמי, מנכ״לית ומייסדת של מרכז ורדה לבינוי קהילה, מהו בינוי קהילה בלחימה מתמשכת, נאפיין את מצב החירום הייחודי עבור הפרט ועבור הקהילה, נבין מהם הנחות היסוד לבינוי קהילה ונעבור על העקרונות שפיתחו במרכז ורדה לבינוי קהילה בעת הנוכחית.ד"ר שרלה וורטמן שדמי היא מומחית לבינוי קהילה ואחד המרואיינים הראשונים שלנו בפודקאסט. במהלך פרקים רבים דיברנו אתכם עליה ובעיקר על בינוי קהילה תחום אותו היא פיצחה בישראל ב 20 שנה האחרונות. בין היתר הקימה את מרכז שדמות באורנים, הרצתה בארץ ובעולם על בינוי קהילה, פיתחה יחד עם ארגונים וקהילות רבות את תחום בינוי הקהילה ובשנים האחרונות מנהלת את מרכז ורדה, מרכז בין לאומי לבינוי קהילה בארץ ובעולם.הפרק הראשון יוקדש להבין את המצב הנוכחי ומהם הנחות היסוד לבינוי קהילה בלחימה מתמשכת.עשרת העקרונות של מרכז ורדה לבינוי קהילה בלחימהדרכי פעולה בבינוי קהילה בעת חירום למרחב עירוני של מרכז ורדהדרכי פעולה בבינוי קהילה בעת חירום של מרכז ורדההאתר של מרכז ורדה בו תמצאו עוד חומרים רביםמזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילהלערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

שרון היא מנכ"לית קהילת קיבוץ סעד, אמא לארבעה מתבגרים ומתבגרות ונשואה לרן - איש חינוך שבזכותו היא יכולה לעשות את מה שהיא עושה. היא אשת קהילה, יועצת אסטרטגית, מאמנת חברתית, יועצת בתחומי מגדר, מקימה גינות קהילתיות ואוהבת אדם אישה וטבע.מה7 לאוקטובר בשבת השחורה, שרון (שמתגוררת ברחובות בכלל), נמצאת ב"צו 8" ועברה להתגורר בים המלך עם הקהילה אותה היא מנהלת בקיבוץ סעד. בפרק שרון תשתף אותנו על עצימות הנפש של קהילת הקיבוץ, הניסיון לייצר רציפות תפקודית לאור המצב, העקרונות שעל פיהם הם עובדים, על הקשר המיוחד שהקהילה פיתחה עם עובדי המלון (החל מהמנהל ועד אחרון העובדים) ואיך מתארגנים מחדש ועדין שומרים על הישן לאחר הארועים של אותה שבת.למייל של שרון:[email protected]מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילהלערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

דיבורי קהילה מגויסים, הוקלט במיוחד בעקבות המלחמה הנוכחית. בפרק זה נדבר על מהו נרטיב מייטיב, איך הוא מתחבר למודל הסוציו - אקולוגי, איך הוא בא לידי ביטוי במלחמה הנוכחית ומה ניתן לעשות מבחינת פרקטיקה.חומרים על נרטיב מיטיב:פוסט על זהות קהילתית ובין היתר גם נרטיב קהילתי קישור למאמר של יורם יובל על זהות, נרטיב וקהילה קישור למאמר - מודל החוסן הסוציו-אקולוגי - גישה חדשה לבחינת חוסן קהילתי.pdfמזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילהלערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

דיבורי קהילה מגויסים, הוקלט במיוחד בעקבות המלחמה הנוכחית. בפרק זה נדבר על מהי משמעות, איך היא מתחברת למודל הסוציו- אקולוגי, איך היא באהלידי ביטוי במלחמה הנוכחית ומה ניתן לעשות מבחינת פרקטיקה.חומרים על משמעות:פוסט על משמעות וקישור לפרק של דיבורי קהילה על משמעות עם שמעון אזולאי פוסט על מנהיגות משמעותית פוסט על הדרך אל האושר שהיא ניחשתם נכון יצירת משמעות פרק בדבורי קהילה על איך יוצרים קהילת משמעות בארגונים קישור למאמר - מודל החוסן הסוציו-אקולוגי - גישה חדשה לבחינת חוסן קהילתי.pdfמזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילהלערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

דיבורי קהילה מגויסים, הוקלט במיוחד בעקבות המלחמה הנוכחית. בפרק זה נדבר על מהי תחושת שליטה וכיצד ניתן לייצר אותה במלחמה הנוכחית על ידי כלים פרקטים.חומרים על תחושת שליטה: בלוג של אנוה על הנושא באתר שלה מתוך ביקור שעשתה באוקראינה תכירו את מעגל האומץ של ד"ר לארי ק. ברנדטרו (מודל חוסן כולל תחושת שליטה)נירית כהן כותבת על הקשר בין תחושת שליטה לאושר קישור למאמר - מודל החוסן הסוציו-אקולוגי - גישה חדשה לבחינת חוסן קהילתי.pdfמזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילהלערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

דיבורי קהילה מגוייסים, הוקלט במיוחד בעקבות המלחמה הנוכחית. בפרק זה נדבר על מהי שייכות, איך היא מתחברת למודל הסוציו- אקולוגי, איך היא באהלידי ביטוי במלחמה הנוכחית ומה ניתן לעשות מבחינת פרקטיקה.חומרים על שייכות:מאמר של פיטר בלוק על שייכות וקהילה מחקר תחושת שייכות מעלה את תחושות האושראיך משמרים סטודנטים להישאר באזורי פריפריה על ידי העלאת תחושת השייכות? הסיפור של קייפ בראון, קנדהמאמר שה״היברידיות״ כתבו עבור מכון מופ״ת ויהיה מעניין מאוד תרצו לכתוב תגובות בנושא- *מה באמת מייצר שייכותפרק של דיבורי קהילה על מהלך השייכות פרק של דיבורי קהילה מהי שייכות עם יעל מאיר קישור למאמר - מודל החוסן הסוציו-אקולוגי - גישה חדשה לבחינת חוסן קהילתי.pdfמזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילהלערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

דיבורי קהילה מגויסים, הוקלט במיוחד בעקבות המלחמה הנוכחית. בפרק זה נדבר על סוגי הקהילות הקיימות בזמן המלחמה המתמשכת, מהי טראומה קולקטיבית קהילתית, איך עובדים עם קהילות שחוו טראומה מורכבת ואובדן מעורפל וסקירה על מודל החוסן הסוציו-אקולוגי כגישה לבחינת חוסן קהילתי, שפותח על ידי אנוה בעקבות ניסיונה בעולם הסיוע ההומניטרי בשיתוף עם ד"ר כרמית רפרפורט על המודל בלחימה מתמשכת בסקירת ספרות מהעולם וניתוח מקרה מאוקרינה.קישור למאמר - מודל החוסן הסוציו-אקולוגי - גישה חדשה לבחינת חוסן קהילתי.pdfמזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילהלערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

עו"ד עוז חיים משמש מזה כשנתיים כמנכ"ל המועצה הציונית בישראל, שהיא זרוע הפעולה והחינוך של ההסתדרות הציונית העולמית. עד לפני שנתיים היה בבעלותו משרד עו"ד שהתמחה בקניין רוחני, זכויות יוצרים, קולנוע ואינטרנט והוא בעל תואר ראשון ושני במשפטים. עוז הוא פעיל ויזם חברתי בנושא צמצום פערים דיגיטליים והקים את מיזם "מחברים את ילדי ישראל" שחילק אלפי מחשבים לילדים וילדות ברחבי הארץ.*מה למדנו מעוז?*מטרת המועצה הציונית בישראל היא לחבר פסיפס אנושי רחב עד כמה שניתן למפעל הציוני ולשלוח מסר, שהציונות היא כאן, היא מתחדשת והיא רלוונטית, ממש כפי שהייתה לפני 75 שנה. לדברי עוז, המטרה המשותפת שלנו היא לבנות חברה ישראלית טובה, ערכית ומאוחדת, כזו שמכילה ומקבלת דעות שונות וזרמים שונים, כזו שמעניקה לכולם קרקע פורייה לכולם פה לצמוח. המועצה הציונית בישראל פועלת בכמה מישורים: א. מחלקת אשכולות שמנגישה ציונות ועובדת בשותפות עם עשרות קהילות צעירים ברחבי ארץ ב. המכינה הקדם צבאית "עמי-חי" לפיתוח מנהיגות שמשלבת דתיים וחילונים ג. גרעין שנת השירות צמר"ת. ד. תמיכה ושיתוף במיזמים חברתיים- ציוניים ה. ברית חיים- פעילות ברחבי הארץ לקירוב בני הנוער בחברה הדרוזית.אם בעבר היו קהילות שהיו יותר סגורות וההסתכלות הייתה יותר פנימה כגון קיבוצים ויישובים קהילתיים, הרי שההסתכלות של הקהילות המשימתיות, אשר חיות בתוך הערים עצמן, היא כלפי חוץ, כלפי כלל הסביבה בה הם חיים. באופן זה, הקהילות הללו, המבוססות על בני המקום, מחזקות את החוסן החברתי במקומות שונים בארץ- בייחוד בפריפריה, מפתחות את היישובים, גורמים להגירה חיובית ומייצרות מנהיגות מקומית חזקה. כל אחד רואה ציונות בצורה אחרת, וזה גם היופי שבה. הציונות חוצה דעות, עדות, מגזרים ומקומות גיאוגרפים. זה הדבק שלנו. לפי עוז, התפיסה הרחבה של הציונות וההנגשה שלה לכלל החברה, מגבירה את השותפות והחיבור לסיפור המשותף שמאחד את כולנו.התפיסה של המועצה הציונית בישראל היא בעבודה בשותפות ולא בפילנתרופיה, על ידי עבודה על הערכים המשותפים לעבר חברת המופת, שמקבלת את השונה ומקדמת את הזהות האינדיבידואלית של כל קהילה ויוזמה תוך תפיסה רחבה של הציונות ובכך מסייעת לקידום החברה הישראלית.לפייסבוק של המועצה הציונית בישראללפייסבוק של עוז חייםלהרשמה לניוזלטר הקהילון של דיבורי קהילהקישור לטלגרם שלנוקישור לערוץ ווטצאפ לקבלת עידכונים

הילה היא יועצת ארגונית, מרצה ומנחת סדנאות, מומחית בתהליכי פיתוח מנהיגות ופיתוח מנהלים. מייסדת ושותפה בחברת BeMind שמלווה ארגונים בתהליכי פיתוח אישיים וארגוניים. מפתחת מודל "כוכב להתפתחות אישית" ומחברת הספר "מנהיגות בדרך הכוכב". עסוקה כמעט בכל רגע בהרחבת המודעות העצמית וחובבת צפייה בכל אירוע ספורט שאתם יכולים להעלות על דעתכם אבל מכורה באופן פעיל רק לספורט מסוג אחד שהוא שחייה.מה למדנו מהילה?1. לפי הילה מנהיגות היא משהו שקשה לתפוס כהגדרה. אבל אם צריך לצמצם למילה, היא תהיה השפעה. המנהיגות היא משהו פנימי שאנשים תופסים את עצמם ככאלה, היא לא חייבת להיות פורמאלית, אבל גם לא חייבים להיות מנהיגים כדי להשפיע.2. מנהיגות היא לא רק כלפי חוץ. פיתוח מנהיגות הוא תהליך עמוק פנימה ועבודה עצמית אינסופית. יכולת ההשפעה היא עניין של בחירה, האם נרצה להשפיע? ואם כן כיצד נרצה להשפיע. לכן כפי שנאמר המנהיגות קשורה להתבוננות פנימית והבנה של האמונות, תפיסת העצמי שלנו, נורמות וכו'. 3. התפיסה הקלאסית מדברת על מנהיג ומונהג, אבל בעצם יש רצף והוא אותו רצף. היכולת של מנהיג להיות מונהג הוא אותו מרחב. היכולת לנוע בתוך הציר היא יכולת מנהיגותית על מנת לתת גם למונהגים מקום.4. מנהיגות מתוך השפעה היא מנהיגות של תהליך שמתחברת לעצמי ולמערכת ולכן ההתנהגות של המערכת והקהילה תשפיע על המנהיגות והמנהיגות תשפיע על המערכת והקהילה. בקהילה התהליך הקבוצתי שקורה הוא עצמו חלק מהמנהיגות.5. במנהיגות לפי מודל הכוכב יש 5 עקרונות והם אינם היררכיים: 1. מבט על - היכולת לראות את עצמי ואת המערכת. 2. היכולת להישאר בתוך חוויות רגשיות כגון: עמימות ואי וודאות וזהו החוסן המנהיגותי. 3. שיתוף וחשיפה  4. תרגול ופיתוח מנהיגות דרך מערכות יחסים. 5. אינסופיות והפוטנציאל האינסופי.לבלוג של הילהלפייסבוק של הילהלהרשמה לניוזלטר הקהילון של דיבורי קהילהקישור לטלגרם שלנוקישור לערוץ ווטצאפ לקבלת עידכונים

דותן , חיה ונושמת בדרך החיים שלה, בעבודה ובהתנדבות את העולם של ניהול קהילות. ביומיום היא מנהלת את קהילת Startup for Startup (של Monday), מייסדת ומובילה את קהילת "זה לא יושב בול", היא המנכ״לית של ״קהילת השוות״ וקהילות נוספות ברחבי הרשת ומחוץ למסך. בעלת עסק עצמאי לניהול קהילות שכחלק ממנו מרצה, מלמדת, מייעצת ומלווה ארגונים וחברות בשלבים שונים בעולמות הקהילה. בקיצור, לדותן יש ניסיון רב עם קהילות מכל הסוגים והיא באה לספר לנו על חוט השני שלמדה בעבודתה עם קהילות.מה למדנו מדותן?קהילה אי אפשר לנהל, אפשר להוביל, להחזיק את המרחב, אבל חייבים צוות של שותפים ושותפות על מנת שהיא תפעל ביצירתיות, חדשנות, בשביל לייצר אירועים, חיבורים ושייכות ובכלל בשביל לפעול ב Scale גדול יותר.לפני הכל - הקהילות פה כדי לייצר חיבורים. יש הרבה דרכים לעשות את זה, בין אם זה על ידי מתן מידע, תוכן בעד ערך, יצירת מפגשים פרונטליים וכו׳. בשלב מסויים כשקהילה גדלה אפשר גם לפתוח תתי קהילות. בין אם זה לפי נושאים, תחומי עניין, קרבה פיזית ועוד. החלוקה לתתי קהילות יכולה לסייע לאינטימיות ולתת את ההרגשה שכולנו באותה סירה.הקהילות שדותן מובילה והובילה, מגיעות בעיקר מהצורך של הפגת הבדידות - הן תעסוקתית והן אישית, הקהילות מסייעות (אם זה בעולם הסטרטאפים ואם זה בעולם החברתי והאימפקט) לפתח שייכות. בנוסף חלק מהקהילות התחילו כקהל/קבוצה והפכו, עם הזמן, להיות קהילה.מה שמפעיל את דותן בעולם הקהילות (לא היא אמרה אלא אנחנו) זה נתינה ונדיבות ואולי זה מה שעוזר לכל הקהילות שהיא מובילה להצליח. גם המוניטיזציה של הקהילות נעשית בצורה שמתחברת עם הערכים שלה ושל חברי וחברות הקהילה.העקרונות להובלת קהילה של דותן הם: שקיפות - מדברים על הכל, לא לעבוד לבד, להיות פתוחה לביקורת ואפילו להגיד עליה תודה (כי זה אומר שלצד השני אכפת) תכנון ואסטרטגיה - חשיבה קדימה עם מטרות ואבני דרך, לשאול כמה שיותר - במיוחד את חברי וחברות הקהילה והאחרון הוא צניעות - גם אם למדתי לא מעט בדרך, יש לי עוד המון המון ללמוד, בכל תחום. הצניעות מאפשרת לפעול בלי אגו ולהגיע למקומות מפתיעים.לפייסבוק של דותןלאתר של דותןלהרשמה לניוזלטר הקהילון של דיבורי קהילהקישור לטלגרם שלנוקישור לערוץ ווטצאפ לקבלת עידכונים

גיא הוא שומרוני, מרצה וחוקר בתחום השומרונות, כותב ספרי תורה ומפתח הפונט השומרוני למחשב.הקים יחד עם זוגתו את אתר השומרונים מתוך חזון לפתוח צוהר לעולם הקהילה את מנהגיה ואורח חייה לקהל הרחב, במטרה להביא את הידע על הקהילה לקהל הרחב ולספר את הסיפור שלהבתחילת המאה החמישית לספירה, מנו השומרונים לכמעל מיליון נפשות שהתפזרו בכל רחבי ארץ-ישראל. שלטונות מתחלפים בתדירות גבוהה, המרות-דת, לאיסלאם ולנצרות, גזרות ורדיפות שונות הביאו את הקהילה לקצת יותר מ-100 נפשות בתחילת המאה ה-20. היום הקהילה מונה כ - 850 איש ובתקופתו של יצחק בן צבי עברו השומרונים לגור בייחוד בשומרון ובחולון.מה למדנו מגיא?על פי השומרונים המקום הכי קדוש לעם ישראל ולממלכת ישראל הוא הר גריזים ליד שכם. הקהילה השומרונית הינה שריד לממלכת ישראל הקדומה. הקהילה מקיימת את הכתוב בתורת משה ככתבה וכלשונה עד היום. עלי החל בהפרדה של ממלכת ישראל וממלכת יהודה. רחבעם "סיים את המלאכה" ובעקבות ההפרדה הוקמו שתי הממלכות, כאשר ממלכת יהודה נמצאת בירושלים וממלכת ישראל בשומרון (בשנת 928 לפני הספירה לערך). הדת של השומרונים היא דת ישראל, שזו אותה דת כמו של יהודה, אבל הפרשנות היא שונה. לשומרונים יש 4 עיקרי אמונה: אל אחד, אמונה בנביא אחד (משה), התורה (חמישה חומשי תורה) ואמונה במקום אחד (הר גריזים לעומת ירושלים).ההבדל במנטליות של השומרונים השונים הוא שהשומרונים שגרים בשומרון דומים במנטליות יותר לאזור שכם והסביבה ואילו השומרונים שחיים בחולון המנטאליות דומה יותר למנטליות של גוש דן. אין דבר כזה שומרוני חילוני או דתי מי ששומרוני מקיים את אורח החיים של השומרונים. לשומרונים יש כהן גדול (היום מספר 135) והוא האוטוריטה הדתית, ומוצאו משבט לוי. בכלליות השומרונים הם מהשבטים: אפריים, מנשה ולוי.כל אחד ואחת שירצו להכנס לקהילה יכול ובלבד שיקח על עצמו לקיים את אורח החיים של הקהילה. בשבת השומרונים לובשים כותונת ולא משתמשים בחשמל בכלל (אפילו מנתקים את מכשירי החשמל), רק גברים הולכים לבית כנסת שכהן מנהל בו את התפילה, בבית כנסת אין כסאות ושולחנות. לפי גיא, הקהילה הצליחה להשתמר כקהילה במהלך השנים עקב הפשטות שלה, הטקסים המאחדים, הביחד והמסורות.לאתר של גיאלקריאה נוספת על השומרוניםמזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילהלערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

מהו מהלך השייכות?מהלך להגברת השייכות ולמניעת ניתוק חברתי בהובלת מינהל אזרחים וותיקים במשרד הרווחה והשירותים החברתיים וג'וינט אשל.  כמובן, מזמינים לדרג אותנו בפלטפורמות השונות את מי פגשנו?תמי דיסקין, בעלת תואר MSW במגמת טיפול משפחתי מאוניברסיטת תל אביב. בנוסף בעלת B.A בקרימינולוגיה וסוציולוגיה מאוניברסיטת בר אילן וB.S.W הסבה לעבודה סוציאלית מאוניברסיטת בר אילן. משתתפת בתכנית המנהיגות מקום של ארגון מעוז. כיום, מנהלת אגף בכיר שירותים בקהילה במינהל אזרחים ותיקים, משרד הרווחה והביטחון החברתי.אירית פישר רייף,בעלת תואר MSW מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, בעלת תעודת גישור במשפחה ובוגרת פרקטיקום בגישור.למעלה מ 30 שנות ניסיון בעבודה עם זקנים במגוון רחב של תפקידים ניהוליים, בקהילה, במוסדות ובאקדמיה.כיום ראש תחום שירותים בקהילה, מהלך השייכות ותוכניות פליאטיביות.   מה למדנו מתמי ואירית? 1. מהלך השייכות נועד לקדם שייכות חברתית ולמנוע שייכות חברתית בקרב אזרחים ותיקים. העובדה שמדובר על מהלך ולא מגוון של תוכניות שייכות מבטאת שינוי מדיניות. ההבדל הוא שלתוכנית יש גבולות ברורים, התחלה וסוף ואילו מהלך מנסה להשפיע על תחומים רחבים, מסתכל על כלל ההיבטים כדי לייצר שינוי במציאות ובמדיניות ומנסה לחבר ביניהם. 2. מהלך השייכות מתמקד באזרחים ותיקים בסיכון לניתוק חברתי או בניתוק חברתי, יחד עם זאת פועל להשפיע על כלל האזרחים הוותיקים דרך יצירת שייכות ומשמעות במגוון תחומים. הרעיון הוא שהאזרחים הוותיקים יבחרו וייצרו תכניות בהתאם למשאבים, צרכים ורצונות שלהם עצמם ולמען הקהילה.   3. המהלך מבטא שותפות, בשלות ואורך רוח לתהליך מורכב וארוך של פיתוח והטמעה, שכבר היום רואים ניצנים ראשונים שלו. השותפות במהלך מתחילה בקשר בין תמי ואירית, ממשיך לקשר בין מינהל אזרחים ותיקים וג'וינט אשל ומשליך כמובן על המהלך כולו והשטח.4. מלבד מהלך השייכות, מינהל אזרחים ותיקים מוביל תהליך של ביזור סמכויות לרשויות המקומיות – מסגרת תקציבית גמישה, תהליך זה תומך במהלך השייכות ועקרונותיו.   5. קהילה ושייכות משפיעים על כל מדד בהזדקנות מטיבה. איכות החיים, בריאות פיזית ונפשית וחיים ארוכים יותר. שייכות מונעת הידרדרות תפקודית ומקדמת תחושת משמעות בחיים. שמים לכם כמה קישורים רלוונטים לנושא בהמשך. קישור לאתר מהלך השייכות שם תמצאו את כל הפרטים שתרצו  *בקרוב מינהל אזרחים ותיקים וגוינט אשל ייצאו בסדרת וובינרים להפצת כלי השייכות – הישארו מעודכנים.הפוסט על שדה אליהו, המוזכר בפרק, אותו כתב הרב אייתמר חייקין ב 2019  מה הופך חיים לטובים שיעור מהמחקר הארוך ביותר על אושר רוברט וולדינגר (שגם מוזכר בפרק)  מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה קישור לקבוצת הווטסאפ השקטה בה אנו מעלים מידי שבוע פרקלערוץ היוטיוב דיבורי קהילה