Communi-Talks פודקאסט על אנשים וקהילות

אסנת מירון, מנהלת חדשנות ארגונית במעוז. היא ירושלמית במקור וכיום תושבת רמת השרון. יש לה שלושה פרקים משמעותיים בקריירה התעסוקתית שלה: 15 שנה בעולם הטלוויזיה בעיקר כמפיקה, 8 שנים עצמאית בעלת עסק קטן ומפתיע לצד ליווי פרויקט מנהיגות של קרן ברטלסמן מגרמניה, ואז - ארגון מעוז משנת 2012. בנוסף מובילה ומקדמת את רעיון הסרנדיפיטי (אקראיות מבורכת) בישראל. לומדת עצמאית כל החיים, מונעת מסקרנות ומאמונה בסרנדיפיטי.תפיסת עולמה – "נעשה ונשמע" או במילים אחרות TALK THE WALK.מה למדנו מאסנת?1. התכנית של מעוז נמשכת כשנה. רשת מעוז נבנתה מתוך ההבנה והרצון להמשיך עם העמיתים בתכנית גם מעבר לשנה זו. הרשת מגוונת מכלל הקהילות בחברה הישראלית ומכלל המגזרים התעסוקתיים (פרטי, ציבורי ושלישי), לכן ברשת ניתן לפגוש הן הון חברתי רחב והן הון סימבולי רחב.2. הרשת של מעוז מבוססת על ענווה והבנה שאני לא יכולה לבד, לכן החברות ברשת יכול לסייע לנו לקדם את השינוי שאנו רוצות, וזאת בניגוד ל"שם" שיצא לנטוורקינג כדבר שבו אנו מקדמים רק את עצמנו.3. כדי לייצר רשת מיטבית, החזון של הארגון צריך להיות מבוסס על חברי הרשת שלו ולא על עמיתי התכנית (בניגוד לדוגמא לאקדמיה, אשר בה ארגון הבוגרים הוא נוסף על חזון האקדמיה לרכישת השכלה).4 רשת מוקמת סביב פעולה, לדוגמא במעוז המטרה שלהם לחזק את החוסן החברתי והכלכלי בישראל, לכן זאת המטרה. בניית וביסוס היחסים בין חברי הרשת היא הדרך להשיג את המטרה. 5. כשמגיעים למספר חברי רשת גדול, כבר קשה לעקוב ולעבוד על היחסים והמטרה כקבוצה אחת, לכן במעוז מחלקים היום את הרשת לקבוצות עניין ומשימה. חיבור למוטיבציות (מחוברות לנושא, מחוברת לאנשים ומחוברות לפלטפורמה) ותחושת האימפקט והערך של חברי הרשת הכרחיות לקיימות הרשת, ובכדי להשיג זאת היא חייבת להיות מנוהלת ומדידה.לאתר של מעוזללינקדין של אסנתמזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילהלערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

רתם היא יועצת ארגונית בגישה דיאלוגית. מלווה שינויים מערכתיים בארגונים מעל 25 שנים. רתם מיישמת, מפתחת ומלמדת שיטות לעבודה בקבוצות גדולות, המאפשרות להוביל שינויים פורצי דרך בתנאים סוערים, ואפילו להנות מהדרך... מנהלת תכנית ללימודי תעודה באוניברסיטת בר אילן "להוביל שינוי במציאות סוערת" המכשירה למנהיגות, הנחייה וייעוץ בגישה דיאלוגית.היא תלמידה ומתבוננת נצחית, על טבע האדם וטבע העולם שמהווים עבורה מקור להשראה ולאהבה אין סופית. מה למדנו? 1.      יש שלושה אלמנטים מרכזיים לתהליכי שינוי מערכתיים בגישה דיאלוגית: א. מנהיגות משותפת - השינוי מובל יחד על ידי כל בעלי העניין החשים שיש צורך בוער ויש הכרח לטפל בו. למנהיגות הפורמלית יש תפקיד מכריע בתהליך אך היא אינה מובילה את התהליך לבדה. ב. התהוות מתמדת - השינוי מתרחש בתוך מרחב החיים והוא תהליך חי בפני עצמו. יש צורך לשחרר אשליית שליטה ולשחרר צורך בתוכניות סדורות המייצרות ביטחון מדומה במה שלכאורה נכון לעשות. יש לפעול מתוך תחושת תכלית ברורה ולדעת להקשיב למה שמתבקש כצעד הנכון הבא. ג. לחיות ולגלם את השינוי - כל שלב בתהליך השינוי מגלם את השינוי הרצוי. אין הבחנה קלאסית בין תכנון והטמעה. השינוי מתחיל לקרות מהרגע הראשון.2.      העמדה הפנימית של המנהיג.ה היא מפתח קריטי לשינוי בגישה דיאלוגית במצב מורכב. רק כאשר יש מוכנות של מי שעומד.ת בראש המערכת להודות באי ידיעה ולהסכים לחלוק במנהיגות, מתחולל תהליך שינוי מערכתי דיאלוגי. תפקיד המנהל.ת נשאר קריטי לכל אורך הדרך. הגישה הדיאלוגית אינה מבטלת את חשיבות הסמכות הארגונית, אלא היא מגדירה באופן חדש את איכות הנוכחות שלה בתהליך.3.   בטחון במצבי מורכבות נוצר על ידי הקשר, מסגרות פעולה וגמישות ולא על ידי שליטה - יש לנו אחריות כאנשי מקצוע לסייע למנהיגות להתמודד עם החרדה הכרוכה בניהול שינוי בתנאי אי ודאות, אבל חשוב שלא נעשה זאת על ידי הרגעה מדומה ומתן אשלייה של סדר. עלינו לסייע להוביל מתוך הקשר (Context), ליצור מסגרות פעולה ברורות ולצד זה לפתח את יכולת הגמישות וההסתגלות.4.      פעולות חיוניות שמאפשרות לשינוי מערכתי בגישה דיאלוגית להתרחש: א. ברור עם המנהל.ת שאכן יש צורך בוער ומורכב שאין לו מענה על ידי מומחה ולכן יש הכרח לשתף בעלי עניין רבים ומגוונים. ב. הקמת צוות אלכסוני של מנהיגות משותפת שמוביל את השינוי ביחד ולוקח אחריות ובעלות (אלכסוני = חוצה מחלקות, דרגות, עיסוקים וכל פרמטר של מגוון הקיים במערכת).  ג. חידוד תכלית התהליך על ידי הצוות מתוך מה שבוער לכל בעלי העניין ולא רק למנהל.ת  ד. עיצוב תהליך על ידי חלימה משותפת של התוצאה והדרך (כולל הקשבה עמוקה במפגשי למידה, ראיונות וחקר). ליצירת קשר עם רתם עפררוצים ללמוד להוביל שינוי בגישה דיאלוגית ?– קישור לתכנית לימודי תעודה באוניברסיטת בר אילן מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה לערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

ד"ר יעל מאיר היא פסיכולוגית קלינית, חברת סגל בכיר בחוג לייעוץ והתפתחות האדם באוניברסיטת חיפה, ראש מעבדת BELONG לחקר השייכות המגוון והרב תרבותיות בחינוך, בבריאות ובקהילה, חוקרת מרצה ומדריכה בתחום הפסיכותרפיה, שייכות ורב תרבותיות. עובדת קהילתית בנשמתה. מה למדנו מיעל?תחושת שייכות מדוברת בספרות הפסיכולוגית כבר שנים רבות, החל ממסלאו ועד אדלר. יש תאוריות שונות לגביה, יעל מדגישה ששייכות קשורה ל: א. מערכת הקשרים הרגשיים והאכפתיות שאנשים מרגישים ב. זהות אישית וקבוצתית, תחושה שאני חלק ממשהו גדול יותר ג. תחושת משמעות -התחושה שאני מרגישה בעלת ערך בקבוצה או בקהילה מסויימת.תחושת שייכות היא לא רק תחושה פסיכולוגית סובייקטיבית, היא פועל יוצא של הקשר חברתי-פוליטי. שפה – היא גורם מאוד משמעותי בשייכות. שפה יוצרת סמלים, נרטיבים וזהויות שמשפיעים על תחושת השייכות. איך מייצרים תחושת שייכות בתהליכים חברתיים וקהילתיים? הדבר הכי חשוב הוא צניעות רדיקלית. עבודה עם כל קהילה מתוך צניעות וסקרנות, תוך נכונות לחקור וללמוד על היבטים זהותיים ספציפיים. עוד יעל מדגישה את ההבנה של עמדת הכוח מתוכה אנו פועלים.ות. אפשר לייצר שייכות באמצעות "מחוות של שייכות" – מחוות של קשר ואכפתיות של הושטת יד לאחר.ת. אכפתיות היא בסיס ליצירת תחושת שייכות. ללינקדין של יעלמזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילהלערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

רועי זמיר הוא יזם ומנכ״ל חברת נובוליין, המתמחה באפיון והקמה של מרכזי מחקר, חדשנות ואימון מבוססי סימולציה, מוביל פיתוח עסקי בחברה בעולם המוח ומיזם חינוכי שנקרא משלבים ידיים. בשנים האחרונות מעורב רבות בעולם הסטארטפים והחינוך. מנטור ושופט במספר תוכניות באקוסיסטם הישראלי.מה למדנו מרועי?רועי ותמי למרות שהם חושבים שהם לא אנשי קהילה הם פעילים מאוד במקום בו הם גרו. כל פעם שראו צורך במקום הם גרו הקימו יוזמות קהילתיות.כבר בצופים בכיתה ח' רועי הבין שאנשים זה כל הסיפור, זאת מערכת יחסים הדדית שנותנים בה ומקבלים ממנה.אנחנו ממוצע של חמישה אנשים שמסביבנו, לכן כדאי מאוד להקיף את עצמנו באנשים שנרצה להיות כמוהם ככה נפתח לעצמנו את ההזדמנויות לבחור לאן נרצה להגיע. ובתקופה הזו של הרשתות החברתיות, היכולת שלנו להגיע לאנשים מגוונים עלתה.מה שמניע את רועי הוא אימפקט ועשייה חברתית שעוזרת לו להעביר הלאה את כל מה שקיבל. היכולת להתחבר לאנשים היא הקשבה למה שאנשים אומרים ושאילת שאלות נכונות והכי חשוב להאמין בהם.הכוח על של רועי הוא לחבר בין אנשים ולהקים איתם יוזמות חדשניות. כמה שנהיה ערים יותר לכך שתמיד יש פוטנציאל למשהו חדש להיוולד, ככה הסבירות לזה תגדל.  ללינקדין של רועימזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילהלערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

מוזמנים להאזין לפרק קריר לקיץ עם האחד והיחיד ארן גילאור שמלווה אותנו בשנים האחרונות עם הפודקאסט. ארן מומחה לפיתוח למידה ובעל החברה גילאור הפקות למידה. אז הזמנו את את ארן להקליט איתנו פרק קליל וקריר לקיץ ולספר לנו, אנשי הקהילה על החיבור בין AI לקהילה.מה למדנו מארן?הבינה המלאכותית הלא היא AI, לומדת אותנו ויודעת להתאים לנו את המידע אותו אנו מחפשים. ואילו צ'אט GPT ממש מייצר שיחה ועונה לנו תשובות על סמך השיחה שהתחלנו.בקהילות אנו מנסים לייצר תובנות וידע חדש על ידי חילוץ ידע. תהליך החילוץ הוא תהליך מורכב וישנם כלים רבים של AI שיכולים לסייע לנו לאסוף את הידע בקהילה ולייצר שקיפות בנוגע לתהליכים שקורים בקהילה.עם זאת צריך לשים לב, עולם הAI הוא לא מדויק במאת האחוזים, לכן יש צורך לבדוק את התוצרים המתקבלים.אנחנו עומדים לפני הרבה שינויים בעקבות הכלים השונים, עבודות יעלמו, המנהיגות תשתנה, המנגנונים הקהילתיים ישתנו ולקהילות כדאי להתחיל להתכונן לזה.ישנן יכולות היום לAI לסייע לתופעות חברתיות בקהילות כמו בדידות, ניתוק חברתי וויסות רגשי. האם זה ישפיע על המפגשים שלנו? ההתנהלות החברתית? הכל תלוי באיזונים. לאתר של ארן - גילאור הפקות למידהללינקדין של ארןמזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה:לערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

על שתיהן אפשר לומר שהן מייסדות שותפות של עמותת BeDo – לחולל שינוי, אחרת. עמותה העוסקת בקידום מנהיגות מבוססת הקשבה בחברה בישראל, על בסיס מודל ה-U שפותח באוניברסיטת MIT בארה"ב. חברות בצוות הגלובלי של ה-Presencing Institute המוסד שמקדם את תיאורית ה-U בעולם. שתיהן גם נשים שהן כולן לב אחד גדול ועוסקות בשאלה כיצד אפשר להיות בו-זמנית בנוכחות וגם בעשייה.מה למדנו? 1. עמותת BEDO עוסקת בתיאוריית U ודניאל ויעל Walk the talk. גם את עמותת BeDo הן מפתחות בדרך ה - U ומיישמות בעצמן את עקרונות התיאוריה. העמותה עובדת עם קהילות מגוונות בישראל ומנגישה את התפיסה כדי להשפיע.2. תיאוריית U מדברת על הקשר בין היחיד לקולקטיב והיא מבוססת על הקשבה כדרך ליצירת שינוי.3. כשמקשיבים באמת, ניתן לצאת מדפוסים אוטומטים ולפתוח אפשרויות נוספות בצורות המחשבה והעשייה. זה מאפשר גם לקבוצות של אנשים שונים להתקדם יחד ולהוביל תהליכי שינוי מערכתיים בלי לשכוח את האנשים שבמערכת. תאוריית U מבקשת להתמודד עם ניתוקים והפרדות שמאפיינים את תקופתנו וליצור חיבורים של בני האדם עם עצמם, עם אחרים ועם הסביבה. 4. איך מקשיבים? קודם כל מעלים למודעות שיש לנו הרבה דרכים להקשיב. החל מלאשרר את מה שאנחנו שומעים, לגלות דברים חדשים, להיות באמפתיה וכלה בהקשבה שיוצרת חוללות חדשה. אנחנו בעצם הכלי שדרכו אנחנו נפגשים עם העולם ואם נגיע עם ראש פתוח ולב פתוח נוכל לפגוש את העולם ולהיות נוכחים בו באופן שונהמזמינים אתכםן להכנס לאתר שלהן וניתן לרכוש שם גם את הספרלבקר בדף הפייסבוק של עמותת BeDoמזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילהלערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

עידית ואדם עובדים בהנהלת תנועת הנוער בני המושבים, שניהם עובדים כבר שנים ארוכות בתפקידים שונים בתחום הנוער והצעירים והם אנשי חולצה כחולה.  שניהם הגיעו לעולם הקהילה דרך תנועת הנוער ובשנים האחרונות חטיבת בני המושבים לקחו על עצמם לחבר בין הקהילה לתנועות הנוער.אז מה למדנו מהפרק?לפי התפיסה של בני המושבים תנועת הנוער לא יכולה להיות מופרדת מהקהילה. הקהילה והתנועה משלימות אחת את השניה, במיוחד בימים אלו שקהילות המושבים משתנות וגדלות.נוער יכול להיות מקור נהדר והוא יכול גם ליצר מרחב מסוכסך בקהילה. תנועת הנוער יכולה לתווך את הרצף הזה וגם על מתח שיכול להיות בתוך המושב והקיבוץ. תנועת הנוער יכולה לתת ערך גדול לקהילה במידה ויוצרים תהליכים ערכיים ונכונים.לדמות המדריכית (שהם גם בני נוער) יש תפקיד קריטי בחיבור בין הקהילה לנוער. חשוב שהם ישבו בוועדות הנוער ויבנו את התכנית לנוער על בסיס ערכי המושב והמועצה האזורית. למדריכים יש כוח להיות הון מגשר ומקשר בין בני הנוער השונים במושב, ההורים והקהילה.אם רוצים שנוער יעשה פעולות משמעותיות, צריך קודם כל לעזור לו לבנות זהות. קודם כל אישית, לאחר מכן פנים מושב ולבסוף מחוץ למושב. בבני המושבים עובדים לפי שלושת רבדי בינוי קהילה- קהילה כשיטה בעבודה עם הנוער והבוגרים, קהילה כזירה בתוך המושב והרשות וקהילה כמטרה בינוי קהילה במושב. דוגמא לכך: שיקום הטבע באזורים שונים, שם הנוער נפגש עם נוער ממקומות אחרים ותורם למועצה האזורית.מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים,  מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילהלערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

הפרק הזה הוא פרק חגיגי ומיוחד בשבילנו מאוד! זה פרק 100, ולא רק שהגענו לפרק 100, אלא גם זכינו להקליט אותו בלייב בכנס קהילות משמעות של הקריה האקדמית אונו בירושלים.הפרק מחולק לשלושה חלקים:איך הכל התחיל? ומה זה מיזם דיבורי קהילה מעבר לפודקאסטראיון עם גלית גנאור - היא בעלים של Social Knowledge, יועצת ארגונית מומחית בנושא למידה ידע וקהילות ויועצת ארגונית בכירה, מומחית בניהול ידע ארגוני, ובעלת ניסיון רב בהובלה והטמעה של תהליכי שינוי בארגונים. יש לה מעל ל-15 שנות ניסיון בעבודה עם חברות שונות ועסקה בפיתוח ויישום פתרונות לניהול ידע מקצועי, תוך שימוש בכלים טכנולוגיים חדשניים. יחד עם רעי דישון מעבירה ״קורס הכשרה למנהלי קהילות דיגיטליות בעולם היברידי״ בשיתוף עם היחידה לפיתוח מקצועי באוניברסיטת בר אילן. בשנים האחרונות היא עוסקת בפיתוח ההיבטים העסקיים הנגזרים מחוכמת ההמונים בארגונים, עבודה שיתופית דיגיטלית, סביבות עבודה דיגיטליות ומאפשרת לייצר ערוצי למידה תוך כדי עבודה ואזורים שיתופיים למומחים באמצעות קהילות ידע מקצועיות פנים-ארגוניות וקהילות לקוחות. גלית מזכירה בפרק שקהילה מורכבת מארבע רגליים: תוכן, תרבות, אנשים וטכנולוגיה. בקהילות ידע, התוכן מגיע מלמטה, כדי לעודד אנשים להשתתף, לשתף ולהנגיש ידע יש צורך בבניית מנגנון מוטיבציה, שייכות ומשמעות.10 דברים שלמדנו על הפרקטיקה בעולם הקהילה, ספויילר: קהילה כהגדרה, קהילה בעולם החדש - סוגי קהילות, קהילה זה לא קהילתיות, קהילה ככלי שינוי, קהילה היא לא nice to have והיא גם לא לכל אחד.ת, חוסר במודלים קהילתיים, השתתפותיות ככלי ליצירת אמון, קהילות והעולם הדיגיטלי, קהילות ועסקים וכמובן - קהילה ומשמעות.לאתר של גליתקישור להרשמה לקורס של גלית ורעימזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

עודד עבר הרבה גלגולי תעסוקה בחייו. הוא הוביל מיזם למעורבות חברתית בעולם הקיבוצי, ולאחר מכן הקים את מיזם עור"ק, מיזם שבונה משענת קהילתית כחלופה למשענת המשפחתית שאיננה, לכל החיים. המיזם מלווה ומאגד קהילות ערבות הדדית של חסרי עורף משפחתי. קהילות אלו מתפקדות כעורף חלופי לעורף המשפחתי שאיננו, ובכך מאפשרות צמצום פערים בחברה הישראלית ומקדמות שוויון הזדמנויות.מה למדנו מעודד?1. ההגדרה, לפי עור"ק, לחסר עורף משפחתי היא: האם במקרה של משבר, יש לאדם היכן לישון ומה לאכול, בזכות ולא כחסד או תרומה? 2. הקהילות שעור"ק מלווה כיום הן עם מגוון קהלים: נשים שיצאו ממעגל האלימות, אימהות יחידניות או חד הוריות, נפגעות טראומה, עולים חדשים, אנשים עם אוטיזם בתפקוד גבוה או מוגבלות פיזית, ועוד. מה שעור"ק למדו במהלך הליווי, זה שחשוב שהקהילה תהיה הומוגנית, מתוך קבוצת השווים, ומצד שני, הרשת של הקהילות צריכה להיות הטרוגנית.3. המערכת של עור"ק מבוססת על התנדבות, והמנחים מקבלים תשלום סמלי. הקושי המרכזי של עור"ק הוא מול המערכות, מכיוון שהם מציעים מודל ייחודי וחדשני שנותן מענה לאוכלוסיות מגוונות. אבל עודד אופטימי!4. הקבוצה היא בדרך כלל בין 10 ל 20 חברים וחברות. במסגרת התהליך הם עוברים שינוי מאוסף של אינדיבידואלים לקהילה. המשתתפים יוצאים לסיורים להכיר קהילות שונות, מכירים כלים כלכלים קהילתיים (כגון: קואופרטיב, קופה משותפת, ספריית חפצים וכו') ואז בונים לעצמם מודל לניהול עצמי של הקהילה, על בסיס היכולות המשותפות ומאגר היכולות האישיות של החברים והחברות.5. תהליך בניית הקהילה בונה בחזרה את האמון בין בני האדם שלוקחים בו חלק, מפתח רשתות תמיכה למצבי משבר וקפיצות למימוש הזדמנויות, ומייצר ישות נוספת שהיא הקהילה, שיכולה לעמוד בזכות עצמה.לאתר של עור"ק (באתר ניתן גם לעקוב אחרי דף פייסבוק ולינקדאין של עור"ק, או להירשם לעדכונים תקופתיים)פניות לעור"ק ואל עודד: [email protected]מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים,  מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

ברי רוזנברג, הוא יזם ומנהל חברתי המתמחה בעיצוב תהליכי חדשנות ואסטרטגיה, שינוי חברתי ואקטיביזם דיגיטלי. ברי הוא מנהל שותף של קהילת רועי - ROI Community של קרן שוסטרמן, קהילה של מנהיגים.ות, אקטיביסטים ויזמים יהודים מכל רחבי העולם. אז איך מייצרים קהילה עם מעל 1700 חברות וחברי קהילה? איך מודדים שינוי חברתי? למה ROI הם רשת או קהילה ולא ארגון בוגרים כתפיסה? *כדי לענות על השאלות האזינו לפרק, אבל בינתיים - מה למדנו מברי:**1.* קהילת ROI הם רשת של מנהיגות ומנהיגים שמחוייבים לשינוי חברתי מ 67 מדינות. מה שמחבר את חברי וחברות הקהילה זה מערכת הערכים המשותפת, חיבור לישראל, יהדות ושינוי חברתי.*2.* קהילה ורשת: חשוב לROI לא להיות ארגון בוגרים. לאחר הקבלה לקהילה, המשתתפים והמשתתפות נפגשים בכנס ומה שקורה אחריו, זאת המטרה - רשת הקשרים והקהילה שנבנית.*3.* תהליך הקבלה הוא שחברי הקהילה ממליצים וממליצות על חברי קהילה פוטנציאלים אחרים, לאחר מכן יש כנס שיוצר תרבות וחוויה לאיך זה להיות חברים בקהילה. בכנס עובדים קשה על רישות וחיבור. לדוגמא: לאף אחד לא כתוב הטייטל שלו על תג השם, או יש דייטים שחברים וחברות מחוייבים להירשם ולקחת חלק בהם. הגישה היא שהידע בחדר וכדי להוציא אותו צריך לייצר רישות ויצירה משותפת.*4.* שיתופיות והשתתפותיות: ROI עוזרים במעטפת, נותנים את הביטחון או סיוע כספי בסיסי להתחיל את האצת היוזמות של חברות וחברי הקהילה. אבל חברי וחברות הקהילה מובילים את השינוי שהם מעוניינים בו. אחד העקרונות שמוביל את ההשתתפותיות הוא - לפגוש את האנשים היכן שהם נמצאים.*5.* מנהיגות מתוך הקהילה: כדי לסייע לרשת לייצור את ההאצה לתכניות ולרעיונות ROI מייצרים מפגשים בנושאים שונים המאפשרים את הרישות. כשהרשת גדלה, הגיעו להבנה שיש צורך לקבוצה שתסייע בהובלה של קהילת ROI. המובילים הקהילתיים עוברים קורס שנותן להם כלים לניהול קהילת ROI. עקב הקורס הוקמו מעל 10 האבים בעולם לחיזוק המעורבות והעשייה של הקהילה!*6* להשפיע על המציאות: כחלק מהאסטרטגיה המעודכנת, ROI רותמת את ההון האנושי של הקהילה שלה ואת הידע שלה בבניית רשתות כדי להתמודד עם אתגרים ממוקדים. החודש הם פתחו תוכנית חדשה העוסקת במניעת אלימות נגד נשים במערכות יחסים צעירות *לאתר של ROI*למדריך הרשתות להשפעה חברתית*מזכירים לכן/ם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף*קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

מירי וצבי הם עובדים סוציאליים קהילתיים וחברי הפורום הארצי לעבודה קהילתית עם חרדים. מירי פנתה אלינו עם רצון לשתף על עולם העבודה הקהילתית בחברה החרדית, ההזדמנויות שבו והאתגרים.מה הערכים שמובילים את החברה החרדית? איך עובדים עם עקרונות הדמוקרטיה בקהילה שזהו לא הערך המוביל בה? איך מוצאים את הפתחים וההזדמנויות בחברה סגורה? ולאן עולם הקהילתי החרדי מתפתח?שימו לב, זהו פרק ארוך במיוחד, מרוב שהשיח היה מעניין וחשוב!מה למדנו בהקלטה?לחברה החרדית יש מאפיינים משותפים, אבל היא מחולקת בתוך עצמה להמון תתי קבוצות. גם החברה החרדית עוברת היום תהליכי שינוי, לדוגמא: בעולם של היום החלוקה בחברה החרדית לקבוצות מתחילה להתחלק לפי רמת השמרנות וגם היא עוברת תהליך מקהילתיות לאינדיווידואליות.היסודות התפיסתיים בחברה החרדית מבוססים על הרעיון שעל מנת שיהיה אפשר לשמור על הדת, יש צורך לשמור על אוטונומיה ולמזער את ההשפעות החיצוניות. יש 3 מנגנונים מרכזיים: 1. דעת תורה - היררכיה קהילתית. 2. שמירה על חומות הקהילה 3. התארגנויות קהילתיות.הכוחות בקהילה החרדית הן בעיקר היכולת שלהם להתארגן לסיוע הדדי וליווי משפחות ויחידים הזקוקים לכך בכל מעגל החיים.האתגרים בעבודה קהילתית בחברה החרדית נובעים מהערכים המובילים שלה שהם שונים מעולם המושגים של החברה החילונית והשפה האקדמית, חוסר היכרות וחשד עם המערכת שמעוניינת להיכנס לקהילה מצד אחד וחוסר היכרות של המערכת עם הקהילה מצד שני. לדוגמא: פעמים רבות, השפה שבה משתמשת המערכת כדי לייצר התערבויות היא שפה שלא מוכרת בקהילה.יש חשיבות רבה לדבר את השפה של החברה שרוצים לעבוד איתה, להתחבר לערכים שלה, לעבוד לפי ההיררכיה ועם המנהיגות הפורמאלית. זה נכון לקהילה החרדית וזה נכון לכל הקהילות.ליצירת קשר עם מירי:[email protected]://www.facebook.com/miri.weinles.9?mibextid=ZbWKwLליצירת קשר עם צבי:[email protected]מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

דור הוא בוגר יחידת 8200, מנכ״ל עמותת סטארט-אח. דור הבין שחסרה לו משמעות עוד בצבא ויחד עם שותפו משה שלו, החליטו לבנות קהילה של אנשים מעולם הטכנולוגיה להתחבר לעולם החברתי והקהילתי ולבנות מענים טכנולוגים שיסייעו. ממפגש ראשוני שהגיעו אליו 150 אנשים, העמותה היום מפתחת מענים טכנולוגים לעמותות כמו: ידידים, זיכרון מנחם, לחיות בכבוד, מתוק לנשמה וכו', בפתרונות אלו עוזרים למעל 3,000,000 אזרחים כל שנה.מה למדנו מדור?1. הכל התחיל מחלום (וזמן פנוי) וצורך בתחושת משמעות. במקרה של סטארט-אח החזון היה לחבר את התעשייה לעולם העשייה החברתית.2. למתנדבים בעמותה יש הזדמנות גם לתת (משמעות), אבל גם לקבל הזדמנויות לנטוורקינג ורכישת ניסיון. זה מאוד מתכתב עם הגישה הפונקציונאלית של ניהול התנדבות בהבנה מה מתנדבים מחפשים - אלגואיזם.3. חזון ורצון טוב לפתור בעיות חברתיות, זה לא מספיק. כשמפתחים מוצר שנותן מענה האתגר הוא להביא לקוחות. העמותה הבינה שהלקוחות שלהם הם ארגונים קיימים עם לקוחות, שאין להם מענה טכנולוגי מותאם. וכך, השירות שהם נותנים, הוא פיתוח מענה טכנולוגי שמקל על המענה ללקוחות4. האתגר הגדול של העמותה היום הוא להפוך את המתנדבים של העמותה לקהילה וליצר מחויבות לתהליך, מכיוון שההתנדבות דורשת הרבה שעות בחודש, הכשרה ויש תהליך ארוך להתקבל להתנדב.5. במתנדבים כמו בקהילה, יש אנשים שבתקופות מסוימות מסוגלים לתת יותר ובתקופות מסוימות יכולים לתת פחות. צריך לשמור על קשר גם עם המתנדבים המחויבים לתקופה ארוכה וגם עם המתנדבים שמסוגלים לתת פחות. ככה תמיד כולם ירגישו חלק, זה יגביר שייכות, משמעות ומוטיבציה פנימית. לאתר של סטארטאחללינקדין של דורמזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור לטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

פרק פרקטי שמבוסס על הניסיון שלנו מהשטח על עבודה עם קהילה, פעילים ופעילות. אז ישבנו ודיברנו על מנהיגות, אמון, מעורבות, השפעה ועוד.אז מבלי לתת פתיח גדול הנה חמישה דברים שיסכמו לכם את הפרק:בקהילה יש 4 שחקנים עיקריים שחובה למפות ולבדוק את הקשר של הקבוצה עם השחקנים. במיפוי נבדוק את כיוון הקשר, טיב הקשר ועוצמת הקשר. השחקנים הם: הקהילה, רשות, מגזר שלישי ועסקים.כשנגיע לעבוד מול הקהילה אנחנו צריכים לזכור שאנחנו מייצגים מערכת, והרבה פעמים התחושות שיש לקהילה אלינו, הן בעצם ההעברה של התחושות של חברי הקהילה לתחושות שלהם כלפי המערכת.חשוב מאוד לנסח מטרות משותפות לארגון ו\או המערכת למטרות של קבוצת הפעילים או הקהילה. אם לא מנסחים את המטרות המשותפות יווצר מתח מאוד גדול שימנע את ההתקדמות. מהון מקשר להון מגשר - התפקיד שלנו כמנחות הוא להיות הון מקשר בין חברי הקבוצה וגם הון מגשר, לגשר בין חברי הקבוצה אל המערכות החיצוניות.חשוב לזכור שכדי לייצר מעורבות אנחנו צריכים לפעול עם הקהילה ולא למען הקהילה. כדי להגיע לפעולה עם הפעילים צריך לעבור אבולוציה עם הקבוצה בצורה תהליכית. אי אפשר לייצר מעורבות מבלי לייצר אמון ושייכות ואת זה אפשר לייצר אם חברי הקהילה הם חלק מהתכנון, ביצוע ובקרה.לפוסט בבלוג של אנוה בנושא של העברה והעברה נגדיתלפוסט בבלוג של אנוה בנושא פעילים כמומחי תוכןמזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים,  מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

עידית רוז גדלה בקיבוץ ובגיל 20 עזבה את הארץ וגרה באנגליה ויוון. כיום היא מלווה ותומכת יחידים, קבוצות וארגונים במצבי משבר ומעברים לעבר ריפוי מערכתי והתפתחות מהפנים החוצה, בביסוס תחושת הביטחה הפנימית, בניית חוסן, ומנהיגות מודעת ומיודעת טראומה. עידית באה לדבר איתנו על סוציוקרטיה שהיא צורת התארגנות שמשתלבת בתוך מבנה ארגוני היררכי קיים, ומאפשרת לעובדי הארגון להשתתף בקבלת החלטות הקשורות למדיניות הארגון.אז מה למדנו מעידית?1. סוציוקרטיה היא תאוריה של משילות, ששואפת להנגיש מרחבים של ביטחה. המרחבים הללו מאפשרים יצירתיות ואפקטיביות על בסיס הסכמות ומטרות משותפות של השותפים במערכת. סוציוקרטיה מנגישה לנו סט של כלים ועקרונות כמו: התנהלות במעגלים, קשריות כפולה, הסכמות משותפות והצבעה מבוססת הסכמה ולא הצבעה. 3 עקרונות פילוסופים - משילות עצמאית (אך כן היררכית), ייעוד אבולוציונלי שמשתנה ושלמות מתוות לנו את הדרך בעולם מורכב באופן שמטיב עם עצמנו ועם העולם.2. סוציוקרטיה יכולה להביא הרבה בהירות במערכות מורכבות ואל מול המתחים הקיימים בהן (גם של המערכת וגם של האנשים החברים במערכת). בסופו של דבר האדם מעצב את המערכת והמערכת מעצבת את האדם.3. אנחנו רגילים בהיררכיה שהכוח הוא על או נגד מישהו או משהו, בסוציוקרטיה ההיררכיה שנבנית שואפת להיות בריאה ומאוזנת. הסוציוקרטיה רואה את יחסי הכוח ככוח עם מישהו או משהו וכוח של שותפות. ביזור הכוח מתרחש כל הזמן, יש נציגים בכל הרמות בכל מעגל עבודה ולכל מעגל שכזה, יש סמכות לקבל החלטות על עצמו. הקישריות הכפולה מאפשרת שקיפות וזרימת מידע תמידית. 4. סוציוקרטיה מכריחה אותנו להסתכל על המתחים והמתחים האלה מאפשרים את הצמיחה, יש תהליכים מובנים התומכים בפתרון מתחים האלה. החוקים הללו מאפשרים לנו להתנהל בגמישות וביטחה.5. בעולם אפשר לראות סוציוקרטיה בדיור משותף, בתי ספר, בתי אבות, עסקים, קהילות וקואופרטיבים. אך עם זאת יש גם לשיטה הזו יש מורכבות וקשיים ולכן כדאי להיות גמישים לשלב בשיטה גם שיטות שונות לפי הצורך של הקהילה.לאתר של עידית- https://www.iditrose.com/פוסט לבלוג על סוציוקרטיה, תיאוריית יו ומה שביניהןלסרט שמוזכר בפרק על פרלמנט הילדים ושיחה עם היזמת (בתשלום סימלי ליוצרים)מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו- שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

מהי כלכלה מעגלית קהילתית? האמת שאין ממש מונח כזה בספרות המקצועית. לילך ואנוה חיברו בין שני מונחים - כלכלה קהילתית וכלכלה מעגלית. לילך עוסקת בקידום יזמות קהילתית, בדגש על כלכלה מקומית (עסקית-חברתית). אז מה למדנו מלילך?כלכלה מעגלית קהילתית לא מסתכלת אך ורק על רווח והפסד, ישנם ערכים נוספים שמובילים אותה בעיקר ערכי המוסריות, יחסי גומלין וקיימות.כדי להוביל תפיסה מעגלית וקהילתית, צריך לשנות תפיסה ולשנות את מערכת היחסים שלנו עם כסף. הרעיון הוא לא לוותר על נושא הרווח אלא לשנות את התפיסה על מקסום הרווחים.לקהילה יש שליטה גבוהה יותר על המציאות שלה כאשר מקיימים כלכלה שכזו, הקהילה הופכת להיות אקטיבית ולא פסיבית בפיתוח שלה. כלכלה קהילתית מסתכלת על כלכלה בתוך הקהילה (עסקים, נותני שירות ועוד), כלכלה מעגלית מדברת קיימות ושימוש נכון במשאבים. כלכלה מעגלית קהילתית רואה גם בהון האנושי והון חברתי כנדבכים משמעותיים בתפיסה הכלכלית (לא רק כסף ועסקים).בקיצור ישנן 4 עקרונות לכלכלה מעגלית קהילתית: אנשים, קיימות וצריכה חכמה, גבולות גזרה ומהון אנושי ומהון חברתי (ניתן לקרוא את הפוסט המלא בקישור למטה)לפוסט בבלוג Communi-Blog באתר של אנוה ליצירת קשר עם לילך בלינקדיןמזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

יערה חוקרת במרכז לכלכלה אלטרנטיבית באוניברסיטת קיימברידג'. במחקריה יערה עוסקת בשאלות הקשורות לאינטראקציה בין בני אדם לאלגוריתמים בארגונים ובקהילות. כמו-כן היא מייעצת בתחומים של ניתוח רשתות של קהילות והטמעת בינה מלאכותית בארגונים. בנוסף, יערה אוהבת לקרוא שירה.מה למדנו מיערה?רשת היא מבנה שמורכב מדיאדות וטריאדות (שנים או שלושה אנשים). טריאדה הוא מבנה יותר מורכב ובו יש סיכוי גבוה יותר לאי הסכמות ומתחים, אבל היא צורה חזקה יותר מאשר הדיאדה.רשת היא מבנה של קשרים ואנו נרצה לנתח את סוגי הקשרים וטיב הקשרים בין חברי הרשת. הון חברתי ברשת היא הפוזיציה הרשתית של החברים בה, הלכידות, הצפיפות, המיקום, כלומר מיקום הפרט והתנהגות הכלל.חלק ממדידה רשתית היא מדידה של המשאבים והפיכתה לכמותית. לאחר המדידה יוצרים ויזואליזציה של הרשת בארגון או בקהילה וניתו לראות את מרקם הקשרים (הפורמאלית והלא פורמאלית). בעצם נקבל תשקיף של הרשת וכך נוכל להבין איפה כדאי לשים משאבים. בארגון המדידה תיתן לנו נתונים על העברת המידע, שותפויות, נקודות של עומס, עובדים מתווכים, מיקום של העובדים וכו'. ברשתות וירטואליות המדידה תיתן לנו את המעורבות וההתנהגות של חברי הרשת, מבחינת התנהגות, מובילים בקהילות הוירטואליות, העברת משאבים, העדפות של חברי הרשת ועוד (אך יש לשים לב לאתיקה מקצועית בנושא המדידה). עם זאת כדאי לשאול מי באמת מנהל הקהילה? החברה (פייסבוק, לינקדין וכו) או מנהלי הקהילה. בקהילה המדידה תיתן לנו להבין מי מעורב בקהילה, חיבוריות, מערכות יחסים בין חברי הקהילה, המיקום של חברי הרשת בקהילה, אמון, חברי רשת מקשרים ומגשרים ועוד הרבה.ברשתות אנחנו יכולים להדבק ברגשות והתנהגויות מחברי הרשתות שלנו, הן חיוביות והן שליליות. כדאי למדוד את הרשתות לאורך זמן בהתאם לארועים שמתרחשים בקהילה.ללינקדין של יערהמזכירים לכן/ם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

יועד ראונר הוא פרטנר בחברת HolacracyOne שמפתחת ומלמדת שיטה לניהול לא היררכי בארגונים בעולם. כיום בשימוש בעשרות מדינות ובערך באלף ארגונים שונים. יועד הוא פריק של ניהול זמן (מעביר סדנאות בנושא) ובהירות ואוהב לחשוב על עצמו שהוא טבח לא רע בכלל. לאנוה יצא להשתמש בעקרונות ההולקרטיה במנגנונים קהילתיים ואני ממליצה בחום ללמוד אותה ככלי.אז מה למדנו מיועד?הולקרטיה מביאה איתה מודל שונה של קבלת החלטות וביזור אחריות בארגון לא היררכי, שזה בעצם ארגון ללא מנהלים.בהולקרטיה העובדים משרתים את ייעוד החברה וכולם עובדים על מנת להגשים את הייעוד. התפקידים הם לא מבוססי אדם אלא תפקידונים שכל אחד או אחת יכולים לקחת על עצמם, ללא קשר להתמחות או להגדרת תפקיד.בהולקרטיה עובדים בצורה של ניהול עצמי. מסתכלים על ארגון כארגון חי ונושם. המבנה הארגוני מסתכל על המציאות וכך נולדים התפקידונים שהעובדים לוקחים עליהם אחריות. כל המבנה מבוסס על מתח (צורך) שנמצאים בארגון ברגע מסוים, שמצריך את תשומת הלב של העובדים ובשיח הסכמות של העובדים יוצרים את המענה. כך הארגון נשאר עדכני ואג'ילי.השלב הראשון הוא ליצור מפת תפקידים של המשימות היומיות של העובדים, כולל את הדברים הפורמאלים והלא פורמאלים שהעובדים עושים. בגלל שזה ניהול עצמי, יש פרוטוקולים של חוקים (במקום ניהול) ומותר לעשות כל דבר כל עוד לא כתוב שאסור לעשות. הולקרטיה היא למעשה צורה לניהול מתחים בארגון. מתחים אשר עיבוד שלהם מקדם את הארגון לכיוון היעוד שלו. בהולקרטיה יש חלוקה לשני סוגי מתחים: 1. טקטים\ אופרטיבים (בתוך הארגון) 2. משילות (איך הארגון נראה). לכן, בתוך התנהלות שכזו יש שתי סוגי ישיבות ופרוטוקולים שונים לעיבוד המתחים. השיטה יוצרת הרבה בהירות, שקיפות ונותנת גבולות ברורים שנותנים הרבה חופש.לאתר של HolacracyOneללינקדין של יועדמזכירים לכן/ם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

את אלישבע ושי, לא צריך להציג, אבל מי שרוצה תזכורת, פשוט תחזרו לפרק 1, בו ראיינו את שי, או לפרק 4 בו ראיינו את אלישבע. אז לכבוד פרק 90, החלטנו להזמין אותם שוב, את המורים שלנו בלמידה על קהילות. הזמנו את אלישבע ושי כדי לסקור כיצד עולם הקהילות השתנה בעשור האחרון ולאן פנינו, במיוחד לאור השינויים במציאות הנוכחית.אז מה למדנו מההקלטה?1. באמצע המאה הקודמת התפתחה ההבנה כי קהילה אינה רק מרחב גיאוגרפי. יכולות להיות קהילות מסוג אחר. בנוסף, האינטרנט והתשתיות הטכנולוגיות הביאו עימם סוג חדש של תקשורת והתארגנות בין אנשים (לטוב ולרע). המאיץ הנוכחי לשינויים בתפיסת הקהילה הייתה מגפת הקורונה שהנכיחה את ההבנה על חשיבות של הקהילה וה"יחד".2. קהילה לא מביאה איתה בהכרח רק טוב. צריך לראות את האנשים שקשה להם בקהילה ולעזור להם למצוא את המשאבים הנחוצים להם. זה יכול לקרות באמצעות התארגנות קהילתית, שרואה את הפערים והצרכים ומשפיעה על מדיניות חברתית מעבר לקהילה.3. קהילה מובלת על ידי ערכים, ואנשי ונשות מקצוע צריכים לא רק לייצר את ההתארגנות הקהילתית אלא גם לשאול את השאלות שיעזרו לקהילה לפתח עזרה הדדית, אנושיות ואת האכפתיות.4. חשוב לזכור כי קהילות ווירטואליות, הן תיבות תהודה. כשאנחנו שם נראה לנו שכולם חושבים כמונו, כך אנחנו עלולים להיאטם לדעות שונות משלנו, וזה מקום מסוכן. כדי למנוע אפקט כזה, חשוב שהקהילה הווירטואלית שיצרנו תהיה הטרוגנית ומגוונת ככל האפשר.5. קהילה מיטיבה היא מקום שמחנך לדמוקרטיה, מקום שבו לומדים לדבר, לשכנע, ולהתנהל ביחד, גם עם מי שלא מסכימים איתנו.  לאתר של שי (ממליצים מאוד להכנס ולקרוא שם):ליצירת קשר עם אלישבע:[email protected]מזכירים לכן/ם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

ליובל יש קורות חיים שהשאירו אותנו פעורי פה, אבל אם זה לא מספיק במילואים, הוא קצין אוכלוסייה בפיקוד העורף, ויצא למשלחות חילוץ והצלה בטורקיה ומיאמי והשתתף גם בחילוצים במבצע שומרי החומות עקב תקיפות טילים על ערי ישראל. זה פרק מיוחד ומרגש שמדבר על המורכבות של המצילים וגם על תפקיד הקהילה במשימות חילוץ והצלה.מה למדנו מיובל?1. על מנת לגלות היכן נמצאים הלכודים בקריסת בניינים חובה להשתמש במודיעין אוכלוסייה.2. הטכניקה העיקרית של מודיעין אוכלוסייה היא בעזרת הקהילה והמשפחות, שלוקחים חלק במאמצי החילוץ בדרכם. מתן המידע מסייע להם להרגיש משמעותיים, אקטיביים ובתחושת שליטה מסוימת באי הוודאות שאופפת את הקהילה באירוע כזה. מודיעין האוכלוסייה מסייע לבנות תמונה מדויקת ככל שניתן לצוותי החילוץ היכן להתחיל לחלץ.3. ככל שהקהילה מאוחדת יותר ומכירה את התושבים יותר, ככה מאמצי החילוץ והסיוע יהיה אפקטיבי יותר.4. כשמגיעים לקהילה, בעיקר שלא מכירים, חובה לדבר בשפה שלהם על מנת שישתפו פעולה עם צוותי החירום.5. בעת צרה הקהילה היהודית כקהילה, מתגייסת לסייע לכל יהודי באשר הוא, ממש כברית לא כתובה וזה יכול לתת לנו תחושת חוסן.  קישור לאתר של יובלקישור ללינקדין של יובלמזכירים לכן/ם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה