Communi-Talks פודקאסט על אנשים וקהילות

לילה היא אחת הנשים היותר מעוררות השראה שהכרנו בפודקאסט. היא עובדת סוציאלית קהילתית מומחית בחוסן וחירום ומתגוררת בכמאנה. יש לה מלא ניסיון וסיפורים מרתקים על חייה והיא בוגרת מכון מנדל למנהיגות אזורית בצפון.מה למדנו מלילה?אנחנו תמיד מתייחסים לחברה הערבית כקהילה בפני עצמה, אבל בעצם יש בה הרבה קהילות ולכל קהילה יש מאפיינים ייחודיים. ישנם ערבים נוצרים, מוסלמים, קהילות בדואיים בדרום, קהילות בדואים בצפון, דרוזים ועוד, לכן מה שיעבוד עם קבוצה אחת לאו דווקא יעבוד עם קבוצה אחרת.המושג קהילה בחברה הערבית הוא יותר של אנשי מקצוע, הוא לא מושג שנמצא בחברה. החברה עצמה מדברת על קבוצות, עדות, כפרים, חמולות וכו'.כשמתחילים לעבוד עם קבוצות או קהילות מוחלשות ומודרות לא ניתן ישר ליצור הכללה ושילוב, צריך קודם לעבוד עם הקהילה המוחלשת כדי שתגיע ממקום שווה עם אמונה עצמית ורק אחר כך לשלב.הדבר הכי חשוב לפני שמתחילים לעבוד בכלל עם קהילות זה מיפוי והבנה מה קיים, מה המאפיינים, מה הצרכים וזאת כדי לעבוד עם ההון האנושי הקיים. בחברה הערבית יש את הרצון ומבינים את הצורך, אבל לפעמים חסרה היוזמה לשינוי מסיבות שונות או ההתארגנות הפורמאלית. התפקיד של העבודה הקהילתית היא לעבור עם המשתתפים והמשתתפות תהליך על מנת לתמוך ולהחזיק את הנושא.אם רוצים לעשות שינוי צריך לעשות את השינוי מבפנים ולהשפיע. זה נותן דוגמא לתושבים, לילדים, לנשים. הקהילה מעניקה הרבה ויכולה לתת את הסביבה התומכת להצלחה שלך כאינדיווידואל.ית ואנחנו יכולים להעניק חזרה לקהילה.ליצירת קשר עם לילה:[email protected]מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה: 

מיכל ואיה הן שותפות בניהול קהילות בהתמחות בקהילות שגרירים, מוצר ופנים ארגוני. קהילת שגרירים של חברה היא קבוצה של אנשים הנלהבים ממותג מסוים, מוצר או מטרה מסוימת, ומוכנים לתמוך בו ברשתות החברתיות ובקהילות שלהם. לאנשים אלה, הידועים כשגרירים, יש לרוב קשר חזק למותג או למטרה והם מאמינים בערכים ובשליחות שלו.שגרירים יכולים להוות גם גרעין ליבה של קהילה חברתית או מקצועית ולשמש כקול של החברים בה, לייצר ערך דרך תכנים רלוונטיים ולעודד מעורבות בקהילה.קהילות שגרירים נוצרות לרוב על ידי חברות או ארגונים כדרך לתקשר עם הלקוחות או התומכים שלהם בצורה אותנטית ואישית יותר. דרך הקהילות הללו, לשגרירים עשויה להיות גישה לתוכן, אירועים או מוצרים בלעדיים, והם מעודדים לשתף את החוויות שלהם עם אחרים באופן מקוון ולא מקוון.מה למדנו ממיכל ואיה?1. המקום הכי טוב למובילי קהילות שגרירים ושגרירות הוא להיות מאחורי הקלעים, ובעצם לתת הכשרה מסודרת לשגרירים והשגרירות שמאותרים מראש ולבנות אותםן כקבוצת\ חבורת משימה.2. למה לשגרירים להיות שגרירים? יוצרים מצב של win win, מקום להיות אשת המקצוע, מיתוג אישי ורכישת כלים מקצועיים להיות מובילי מומחיות.3. יש קשר גדול בין מתודות עולם בינוי הקהילה לקהילות שגרירים. הערך המוסף של מיכל ואיה הוא היכולת להפוך את השגרירים והשגרירות להיות הבעלים והבעלות של הקהילה.4. להיות שגריר או שגרירה, מפתח את ההון החברתי בקבוצת העמיתים והעמיתות ומעלה חשיפה גם ברשתות חברתיות.5. ישנן חברות שמקימות קהילות ומגבשות להן שגרירי קהילה לפני המוצר אפילו! המוצר נבנה לפי הצרכים והמידע שעולה מהשגרירים ומהקהילה עצמה.איה ומיכל[email protected] מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף:קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה: 

פרק חגיגי וראשון באולפן של גילאור הפקות למידה מראיינים אחד את השנייה. מוזמנים להתרשם מהמיתוג החדש אז מה זה בכלל הון חברתי?  ההון חברתי מתאר את סך המשאבים הבלתי חומריים העומדים לרשות החברים ברשת חברתית מסוימת מכוח שיתוף הפעולה, האמון וערוצי המידע ביניהם. הון חברתי כולל את הקשרים שבין חברי הקהילה, הבאים לידי ביטוי בכמות הקשרים, איכות הקשרים, ומידת השימוש בהם (מתוך ויקיפדיה).מה למדנו על הון חברתי?1. כאשר ההון החברתי נפגע גם הקהילה נפגעת, לכן זה משהו שהכרחי לעבוד עליו בכל עבודה עם קהילה.2. הון חברתי יכול לחזק קהילות אבל הוא יכול גם לשמר אי שוויון ופערים חברתיים אם לא משתמשים בו נכון. 3. הון חברתי, רשתות, חיבוריות ונטוורקינג דומים במהותם. החשיבות של הקשרים במונחים אלו היא עומק ואיכות הקשרים על מנת להשיג מטרות משותפות. הם יכולים לבוא לידי ביטוי ברמת הפרט, אבל גם ברמת קבוצות או קהילות שונות.4. הון חברתי מלכד מסייע לבניית זהות משותפת שמקדמת את המטרות והקהילה. הון חברתי מגשר הוא ההכללה של רשתות נוספות שאינן דומות לרשת שלנו והחיבור של אותן הרשתות ביחד על מנת ליצור זהות משותפת ומטרות משותפות.5. הון חברתי יכול להצמיח אותנו ומחקרים מראים שהוא עוזר לנו להרגיש מאושרים יותר ואף לאריכות חיים !!מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף:קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילהקישורים לפרק על הון חברתי:הגדרה של הון חברתי בויקפדיה הספר המעולה לשם שינוי ביחד רוברט פנטאם מדבר על הון חברתי וההקשר הכלכלי הסרטון TED המדהים של סוזן פינקר: הסוד לחיים ארוכים עשוי להיות חיי החברה שלכם  רוברט וולדינגר: מה הופך חיים לטובים? שיעור מהמחקר הארוך ביותר על אושר

הדיגטל שהפך לחלק מרכזי בחיינו הינו גורם משמעותי בעיצוב החיים שלנו ויש לו השפעה עצומה. המחקרים מראים שברשת התחושות והמניעים הפרימיטיביים שלנו, שלא מקבלים ביטוי במציאות, מקבלים דרור ברשת  אבל איך עיצוב התודעה משפיע על קהילות? מה הקשר לקבוצות ואיך זה קשור לתיאורית ההתקשרות? כל זה בפרק המרתק עם ד"ר לירז מרגלית.  פרק חגיגי ואחרון שמוקלט בצורה דיגטלית דרך הזום. יוצאים לדרך חדשה ובקרוב פרקים חדשים הישר מאולפן ההקלטות של גילאור הפקות למידהד"ר לירז מרגלית היא דוקטור לפסיכולוגיה חברתית העוסקת בחקר התנהגות בעידן הדיגיטלי ומומחית לעיצוב תודעה, בעלת טורים ופודקאסטים בנושא זה בעיתונים ואתרים שונים, בהם מעריב סופהשבוע, TheMarker,  ‏ynet, רדיו תל אביב, Entrepreneur  ‏TechCrunch ו-Psychology Today. ב-2020 ליוותה את המתמודדות בתוכנית המציאות "אהבה חדשה", ששודרה ברשת 13. מלמדת באוניברסיטת רייכמן.5 דברים שלמדנו בפרק: 1. במחקרים גילו שכאשר סורקים פרופיל פייסבוק במשך 3 שבועות ניתן לדעת עליו יותר פרטים מאשר אימא של אותו משתמש!2.  אנשים שמגיבים ברשתות החברתיות בוואוו!  מדהים! ועוד תגובות מתלהבות יתר על המידה הם אנשים שככל הנראה הינם מוחצנים יותר 3.  בקהילות קל לנו יותר לסמנגט אנשים. כלומר, לאתר דפוסי התנהגות שיכולים לעזור לנו לקבל החלטות.  4. יש קשר בין התנהגות אבולוציונית לאיך שאנחנו מתנהגים היום ברשתות. על פי התנהגות העדר, היחיד מטמיע את התנהגותו בקבוצה. ככה זה גם בקהילה. 5. לכולנו יש צורך לאהוב את מי שבקבוצה שלנו, אבל ככל שרחוקים מהקבוצה ככה יהיה לנו פחות אכפת ממנו. זה יוצר הרבה פעמים יריבות בין קבוצות ושנאה של האחר. זה נכון גם לקהילות. לאתר של לירז לפודקאסט של לירזלספר של לירז ״עיצוב התודעה״מזכירים לכןם מאזינים יקרים, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

עידו הוא מגשר ומומחה לבניית הסכמות, נועה היא עובדת סוציאלית קהילתית ומנחת קבוצות. החברה שלהם עוסקת בייעוץ חברתי ופיתוח אסטרטגיה חברתית בהתחדשות עירונית ונותנת שירות לכל בעלי העניין. נושא ההתחדשות העירונית זורם בעורקיהם ואפשר לשמוע את זה בכל דבר שהם אומרים.אז מה למדנו מעידו ונועה?1. הראשונים שהצביעו על האתגרים החברתיים שעומדים בפני הקהילה במתחמי ההתחדשות העירונית הם אנשי השטח, שראו שכאשר לא משתפים את התושבים הפרויקטים נכשלים והקהילתיות נפגעת.2. הדרך של דיירי הבניינים של ההתחדשות העירונית להתמודד עם התהליך ובכלל של תושבי השכונה היא להתארגן כקהילה. זאת הדרך להתמודד עם שינוי ולעבור אותו ביחד.3. כשלא משתפים את התושבים האמון שלהם נפגע - במערכת, בממסד, ביזם, בפרויקט, אפילו אחד בשני. חלק גדול מהפער ביכולת לייצר אמון נובע ממחסור במידע אובייקטיבי. השיח הופך להיות שיח עמדות על פרטים טכניים שמביא את הדיירים בקהילה להתפלג למחנות (בעד/נגד) וככה הקהילות והדינאמיקה מתחילים להתפורר.4. בהתחדשות עירונית יש שלושה בעלי עניין מרכזיים - רשות, תושבים ויזם. בשנים האחרונות עקב הפערים שנוצרו הצטרף שחקן רביעי שהוא המנהלות להתחדשות עירונית שתפקידה, בין השאר, לסייע לתושבים למצות זכויות. שחקן נוסף שנכנס הוא היועץ החברתי - איש מקצוע, חלק מצוות היועצים של כל תכנית פינוי-בינוי, ותפקידו להביא את קולם של התושבים אל תוך הפרויקט, תוך מאמץ להביא תועלת מקסימלית לכל הגורמים.5. עמודי התווך של עולם הגישור מגיעים ממעבר משיח עמדות לשיח צרכים. כי כשמדברים על עמדות אין הקשבה אמיתית ולא ניתן לקבל פתרון לצורך, זה שיח מונולוגי. כשמדברים שיח של צרכים, נוצר שיח של סקרנות, עם פתיחות בין האנשים. ומשם באים פתרונות יצירתיים שמועילים לכל המעורבים.לבלוג של סטרייטלייטסמזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

בכיתה ח' הצטרף לקן של הנוער העובד והלומד ומאז ועד גיל 32 היה חלק מתנועת הבוגרים שלה, "דרור ישראל". כחלק מכך התגורר ב-4 קבוצות שונות ב-5 ערים וקיבוצים בפריפריה הצפונית.כיום, עוסק במשימות רבות בתחומי החינוך, החברה והקהילה, מתפקידי הדרכה ועד ניהול, כולל תפקיד מרצה באקדמיה.בשנתיים האחרונות שימש כמנכ"ל עמותת "עם סגול" שמעבירה סדנאות ותהליכים להתפתחות אישיות ומנהיגות חברתית ומהווה קהילה משמעותית עבור חבריה.במקביל הוא מנהל הקהילה בשכונת הגפן בבית שמש, בה הקים ועדי בתים ומטפח ועד שכונה המהווה מנהיגות מקומית.  בשנת 2016 הגיע לראשונה לאירוע מידברן וישר אחריו התחיל לכתוב עליו מחקר אוטו-אתנוגרפי לצד ניתוח תיאורטי.שש שנים אחר כך הספר "מידברן: יֵצֶר הטוב" יצא לאור בהוצאת הקיבוץ המאוחד. מה למדנו מראם?מידברן, הקהילה הישראלית של ברנינג מן שהתחיל בשנת 1986, בנויה על 10 עקרונות. העיר הזמנית, מידברן, היא קהילת-קהילות בדמוי רשת של "קמפים" שכל אחד מהם מקיים את הצרכים של חבריו ותורם מתנה לכלל העיר. איך זה עובד? תמצאו בפרק.מידברן הוא דגם של חברה תחומה בזמן. אך האם ניתן לחיות משהו מהעקרונות שלו בחיינו היום-יומיים? זו השאלה הגדולה שהספר עוסק בה וגם אנחנו שאלנו את ראם.מידברן מחזיק בסתירות רבות: חופש מוחלט ואחריות אזרחית, הסתמכות עצמית וערבות קהילתית, עירוניות ותענוגות והתנהלות שיתופית הדורשת שעות רבות של עבודה. או כפי שראם שואל: "האם מידברן הוא יותר קיבוץ או יותר לאס וגאס?" מידברן יכול להיראות לאנשים מבחוץ אנרכיסטי ואלטיסטי. האזנה לפרק תאפשר לכם להבין יותר לעומק את המושגים ואת המידברן ואולי להסתכל מזווית שונה על התופעה הזו ועל האפשרויות שלנו לחיות בצורה חופשית יותר.דף המוקדש לספרלרכישת הספרמזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

ליאת עוסקת כל החיים בחיבורים בא.נשים והיא מנכ"לית dueto, סטארטאפ שמביא תפיסה חדשנית לעולם הגיוס, מבוסס על פלטפורמה לגיוס עובדים עם יכולות ליצירת שיתופי פעולה בין חברות. אור עוסקת ביוזמות קהילתיות עוד מהתיכון ומנהלת את מחלקת הלקוחות של דואטו בשנה וחצי האחרונות. והן שתי הנשים שהכי Walk The Talk שייצא לנו להכיר בעולם הקהילה.אז מה למדנו מליאת ואור?1. עבודה בשיתופי פעולה ובצורה קהילתית מאפשרת לחברות לקבל ולשתף מועמדים ומועמדות מומלצים, לייצר חווית מועמד.ת טובה יותר וגיוסים מהירים ואיכותיים יותר. ולדעתינו זה בכלל יוצר עולם טוב יותר.2. בעצם הפלטפורמה הזו מביאה אותנו היישר אל עולם העבודה החדש - עבודה משותפת, יצירת אמון ושיתוף ידע ומידע. מלבד פתרון לגיוס הפלטפורמה נותנת גם חיבורים, תחושת שייכות, יחד ומשמעות ללקוחות (שכידוע זה הבסיס לקהילתיות).3. נושא הגיוס השיתופי התפתח מאוד בתקופת הקורונה, הקהילה שהוקמה סביב המוצר ממש משנה את תפקיד הגיוס ומגדירה אותו מחדש. 4. רוב חברות הקהילה של dueto הן פונקציית HR יחידה או חלק מצוות HR מצומצם בסטארטאפ. גם אור וגם ליאת מסכימות שלפתוח קבוצה זה לא מספיק כדי שתיווצר קהילתיות. מה שהופך את הקהילה לקהילה הוא החיבורים, ההסתכלות על הצרכים של החברות בקהילה ומתן מענה שמותאם אליהן. בנוסף, אחד הדברים החשובים ביותר ליצירת אמון וחיבורים לקהילה הוא המפגשים הפרונטאליים.5. "תחושת קהילתיות קוראת ברגע שאנחנו דואגים לרווחת האחר" וכדי לדאוג לרווחת האחר אנחנו צריכות ליצור תחושת ביטחון בין חברי וחברות הקהילה. המטרה היא להסתכל על כל הרבדים של החיים שלנו ולראות איך אנחנו יכולות למקסם את הטוב ביותר שלנו דרך קהילתיות.נשמע מעניין? אור תשמח לתת לכם.ן עוד פרטיםמוזמנים.ות גם לאתר דואטולינקדין דואטומזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

הינדי אוהב אנשים ועוסק בעולם הציבורי כבר הרבה שנים. הוא למד עבודה סוציאלית ומדיניות ציבורית והיום משמש כמנכ"ל מועצה של עין קניה ברמת הגולן. אנחנו מזמינים אתכם להצטרף ולשמוע על העדה והקהילה הדרוזית וקונפליקט הזהות איתו חלקם מתמודדים.מה למדנו מהינדי?בארץ יש כ-150,000 דרוזים, רובם תושבי מדינה ישראל והם גרים בעיקר בהרים. גם בארץ וגם בסוריה ובלבנון.הדרוזים לא עוזבים את האדמה שלהם, איפה שהם נולדו שם הם ישארו בגלל האמונה בגלגול נשמות.העדה הדרוזית מבוססת בעיקר על הדת. הקהילה הדרוזית לעומת זאת מבוססת בעיקר על חיי היום- יום והאינטרקציה בין האנשים. בקרב הקהילה הדרוזית, ערך המשפחה גדול מאוד, העזרה ההדדית והקשר בין האנשים. כל הדרוזים הם עדה אחת אבל כל כפר שהוא קהילה שונה מכפר אחר. הקהילה יוצאת מתוך עדה והקהילות הן קבוצות שונות בתוך העדה.הדרוזים בגליל ובכרמל שונים מהדרוזים מרמת הגולן. הדרוזים בגליל וברכמל מתגייסים לצבא ויש להם תעודת זהות כחולה והם יכולים להצביע לכנסת. הדרוזים מרמת הגולן בעלי תעודת מעבר ותושבות קבע, יש להם זכויות אבל לא מלאות. הדרוזים שאינם דתיים אינם יכולים לקרוא בכתבים.לאט לאט, נושא הזהות וקבלת האזרחות בקרב הדרוזים בגולן משתנה. העולם החדש, המלחמה בסוריה, הרצון להשתלב בעולם התעסוקה ובישראל משפיעים מאוד על התהליך. בנוסף, בשנים האחרונות, מתוך שלושה ישובים בשניים יש ראש מועצה דרוזי, שהוציאו תעודת זהות כחולה כדי לרוץ לבחירות (מ82, עד 2018 הייתה וועדה קרואה בכפרים ובישוב השלישי, אף אחד לא רץ לבחירות). אז אמנם אין עוד הרבה אחוזי הצבעה, אבל זהו תהליך חדש שקורה בקרב קהילת הדרוזים בגולן שמצביע גם הוא על השינוי.לפייסבוק של הינדימזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים,  מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

רומי, מנהלת השיווק של Stoke (פלטפורמה לניהול פרילנסים לחברות טק) שנרכשה על ידי Fiverr. בעברה היתה המקימה והדירקטורית של קהילת החדשנות של CatalystIL תחת המכון הישראלי לחדשנות. היא מקליטה פודקאסט מצליח יחד עם שחר ארז מנכ"ל Stoke בשם How I scaled my team. היא מאז ומתמיד הייתה אדם קהילתי, כך שזה לא מפתיעה שעקרונות קהילתיים מתחברים אצלה לעולם הניהול והעבודת צוות.מה למדנו מרומי?קהילה שהיא קהילה וולונטרית, תקום ותצמח לרוב מתוך צורך או כאב אמיתי.ההגדרה של ארגון כמשפחה, נשחק כבר לגמרי. היום מבינים בעולם העבודה החדש, בתקופת פוסט קורונה, שבכדי ליצור מחוברות עובדים צריך לעבוד ולהנהיג בצורה שונה.עולם הניהול או ה- Leadership עובר לדבר לאט לאט בשפה של קהילתיות - אמון ומנהיגות, מחויבות, עשייה משותפת, שייכות, מחוברות ומשמעות.איך מייצרים מחוברות ושייכות בקרב עובדים וצוותים בעולם העבודה החדש? א. לתת במה לעובדים והעובדות ב. לעבוד בצוותים מעורבים ולא רק בצוותים אורגנים ג. עשייה בקבוצות קטנות בעבודה על משימות. כל זה גם יגביר חדשנות ויעזור לאפקטיביות של המשימה.איך מייצרים משמעות? לראות את העובדים והעובדות מעבר לעולם העבודה, כלומר, לראות אותם גם כבני אדם. הכי חשוב לדעת רומי, לפתח מקצועית, לייצר שקיפות, לדבר עם העובדים ולשמוע אותם.לאתר Stokeללינקדין של רומימזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

רותם חוקרת במסגרת התזה שלה באנתרופולוגיה את בני ובנות המאיה, היא כתבת במאקו, יש לה ניוזלטר מצויין ומנהלת את קהילת חיים מקיימים בפייסבוק. מי שעוד לא עוקב אחריה, אנחנו ממליצים בחום.מה למדנו מרותם?שבט המאיה מאמין בתפיסה הקוסמולוגית שרואה את היקום במרכז ומאמינים שהעולם בנוי משלושה חלקים: הקוסמי/רוחני, המחשבתי הגשמי/החומרי וזה לעומת התרבות המערבית המודרנית שמאמינה שהאדם הוא במרכז.פעם אנשים היו מגיעים לכנסיות או בתי כנסת כדי להתאגד סביב גאולה קולקטיבית, היום אנשים מגיעים לאותם מקומות בכדי לזכות בגאולה אישית ובכדי להרגיש שייכות.קיימות היא לא רק מחזור וצמצום פסולת, קיימות היא תפיסה הוליסטית ואקולוגיה עמוקה שלוקחת בחשבון את כל מה שקיים (נחלים, אדמה, בע"ח, בני אדם ועוד).אין דבר יותר מקיים מיחסים, לראות עוד יצורים במרחב וכשרואים את היקום כאחד גם היחסים בתוך הקהילה יהיו יחסים שרואים את האחר.שייכות היא לא להתאים את עצמי או להשתלב בקהילה, שייכות היא להיות מי שאני ושמקבלים אותי וזה אומר להיות לפעמים בקונפליקטים, לפעמים להתפשר ולהיות אותנטים. לרישום לניזלטר של רותםלקישור לאינסטגרם של רותםמזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים מוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

פרופסור יורם יובל הוא פסיכיאטר וחוקר מח באוניברסיטה העברית. לעולם הקהילה הוא הגיע מעצם כך שהוא נולד. מה למדנו מיורם?אי אפשר להבין אדם בלי להבין את קנטקסט החברתי קהילתי שלו. חלק מהDNA שלנו הוא היכולת שלנו להיות באינטראקציה חברתית קהילתית כבר בשלבי ההתפתחות המוקדמת שלנו אפילו כעוברים.אם המח שלנו לא יקבל גרויי חברתי\ קהילתי, הוא לא יתפתח בצורה תקינה וזה הוכח במחקרים.דתות הן דוגמא לגיבוש זהות סביב הקהילה, הרבה מהמצוות בדתות במיוחד ביהדות ובאיסלם סובבות סביב הקהילה.משחר הימים, ההתפתחות האנושית נעשתה בקהילות, והקבוצות החברתיות שהצליחו ושרדו הן אלו שחיו סביב קהילות.הנאה לא שווה אושר, אושר ומשמעות אי אפשר לקנות. למשמעות אפשר להגיע רק על ידי אינטראקציות עם א.נשים לכן, קהילה היא דרך לקדם את האושר והמשמעות אבל צריך להיזהר כי קהילה יכולה גם לקדם שנאה, פחד ורוע.מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

תכירו את רוני. רוני היא קיבוצניקית לשעבר ותל אביבית מושבעת בהווה. לרוני היה דיכאון אחרי לידהמה שהביא אותה להקים ולנהל את קהילת מותר לך; להיות יותר מאמא. כתבה ספר ילדים ממש לאחרונה שמדבר על הרגשות של אמהות. מהרבה בחינות רוני היא פורצת דרך בנושא הדברים שלא מדברים עליהם בנושא ההורות בכלל והאמהות בפרט.מה למדנו מרוני?לפני שרוני הקימה את הקהילה היא ראיינה נשים שהביעו הזדהות איתה בנושא האמהות בכדי להבין האם יש צורך והיא עשתה הרבה עבודת הכנה ולמידה לפני הקמת הקהילה, דבר שהצדיק את עצמו, כי היום יש מעל 20 קבוצות אזוריות שנפגשות מחוץ לעולם הוירטואלי.הקמת הקהילה יצרה תחושת משמעות אצל רוני, דבר שסייע לה גם לצאת מהדיכאון. הקהילה מסייעת גם לרוני וגם לחברות הקהילה להפיג את תחושת הבדידות, לנרמל את החוויה ולהגביר את תחושת השייכות.אחת משבע נשים, יחוו דיכאון שאחרי לידה. ככל שהקהילה גדלה ויש יותר לגיטימציה לשיח, חברות הקהילה יוצרות שיח כן יותר ששובר טאבויים בנוגע לאמהות בקרב כלל האוכלוסייה.החוויות הפנימיות המשותפות, השיתוף, האינטימיות שבשיח שמתחולל בקהילה הופך לדעת רוני את הקהילה לקהילה.מתוך הקהילה נולדו הרבה קשרים ודברים חדשים, נשים שהבינו שהן לא במקום שטוב להן והקימו עסקים חדשים, קבוצות שייכות, חברויות וכמובן הספר החדש של רוני - גם אמא בוכה לפעמים.לקהילת פייסבוק של רונילרכישת הספרמזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

חן צבי חוקר איך אפשר לבנות מערכות חברתיות שעובדות לכולם? לשאלת המחקר הזו הגיע דרך חמש שנים של נדודים בארץ כדי לגלות איך אפשר לחיות בצורה שנכונה לו וכך נוצרה ההתאהבות בתקשורת מקרבת גישה שמדברת על אי אלימות. היום חן עוזר לארגונים, קהילות ותנועות לשינוי חברתי להתארגן בצורה שמשרתת אותן: עם קבלת החלטות אפקטיבית, טיפול מצמיח בקונפליקטים ומבנים מבוזרים.מה למדנו מחן?בקבלת החלטות אפקטיבית יש שתי שאלות מרכזיות: א. יצירת הסכמות ב. בניית מערכת ליצירת הסכמותהלב של יצירת הסכמות היא ההנחה שכולנו פועלים ופועלות מבסיסים דומים שמשותפים לכלל בני האדם.השאלה החשובה לשאול בתהליך היא מה חשוב? השאלה הזו תעזור לנו להגיע לרשימת עקרונות שמשותפים לכל הקבוצה, ואז ניתן להתגמש על האיך לבצע.חשוב לדבר על מה כן רוצים שיקרה ולא רק על על מה שאנחנו לא רוצים שיקרה.אחת הסיבות לקונפליקטים היא שאנשים ונשים מפחדים ומפחדות שהדברים שחשובים להם.ן לא ילקחו בחשבון על ידי הקהילה. וברגע שנותנים מקום לערכים ולעקרונות של המתנגדים או המתנגדות יותר קל לאותו אדם לשחרר.קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים,  מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה 

בפרק נשמע את שני ברקוביץ מנהלת מחוברות ארגונית במרכז הפיתוח של מיקרוסופט ישראל מספרת איך הקימו קהילות משמעות פנים ארגוניות ובעיקר על ההשפעה הרחבה שלהם בארגון. 5 דברים שלמדנו מהפרק:1. מחוברות ארגונית זה מקצוע. כן כן, זה המקצוע של שני והוא בהחלט הדבר הבא כי הוא מייצר תקשורת פנים ארגונית טובה יותר וככה ביצועים גבוהים יותר בארגון. 2. קהילות פנים, במקרה של מיקרוסופט קהילות משמעות, מאפשרות היכרות, להיעזר אישית ומקצועית. שני קוראת לזה ארגון בתוך ארגון.  3. ארגונים צרכים קהילה כי היא מייצרת מחוברות ושייכות שעובדים מחפשים במקום העבודהלא צריך לזלזל במדדים האלה כי מעורבות עובדים מייצרת הצלחה ארגונית. 4. במיקרוסופט יש 3 סוגי קהילות: משמעות, גיוון ומקצועיות. עם שני דיברנו על קהילות המשמעות שבמיקרוסופט הן נקראות "נבולות". רוצים לדעת למה, תאזינו לפרק.5. למרות מה שאפשר לחשוב הקהילות מאפשרות לעובדים להיות אנשים טובים יותר לא רק במקום העבודה. הקהילות מעודדות את האנשים להבין שיש להם חיים גם מחוץ למקום העבודה. יתכן שזה אפילו פתרון לבדידות בעולם…להרחבה על קהילת 5 בבוקר בפודקאסט "בפנים" של הדר ביסמוט כנסו לקישור לכתבה על הקהילות במיקרוסופט כנסו לקישור קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

אלעד נולד וגר בקרית שמונה וכיום משמש כמנכ"ל הרשת למתנ"סים בעיר ויש לו עיסוקים רבים בתחומים החברתיים והקהילתיים. הוא הגיע לעולמות הקהילה עוד מתקופת הילדות כחבר בתנועת נוער ושימש כיו"ר ההנהגה הארצית של הנוער הלאומי הלומד והעובד בתיכון והגיע בחייו הבוגרים עד למזכ"ל התנועה כבוגר. מה למדנו מאלעד?בקרית שמונה עקב משברים רבים שנמשכו תקופה ממושכת, היה וואקום חברתי קהילתי בעיר והרשת למתנ"סים נכנסה לוואקום הזה, על מנת להגשים את המטרות והרצונות של התושבים בעיר יד ביד יחד עם הרשות.ברשת המתנ"סים של קריית שמונה ישנה ממחלקה לבינוי קהילה ,מחלקה המשמשת כזרוע הביצוע של העיר. מרבית העבודה של הרשת היא בשכונות יחד עם התושבים משלב המיפוי ואיתור הצרכים ועד הביצוע.אחרי שנים רבות שלא התקיימו תהליכי קהילה עמוקים  היתה פגיעה משמעותית במרקם הקהילתי ותחושת המחוייבות וסאת בעקבות תקציבים רבים שהגיעו שסבסדו הרבה מהפעילויות, אחד התהליכים הראשונים שהרשת שעשו עם שותפים הוא שינוי השפה. מעבר לשותפות קהילה, מעורבות קהילה בעבודה על פי רובעים.כיום יש ברשת 12 עובדים במחלקה לבינוי קהילה - "מוטב יחדיו" ומעל 150 פעילים שעובדים ספורדית או בוועדות וצוותים. מאז התהליך יש הרבה יותר שיחות למוקד העירייה כי בעקבות המעורבות הגדולה של התושבים לתושבים התחיל להיות אכפת ומעוניינים שיפעלו בנידון.מבחינת אלעד, ההצלחה הכי גדולה של הרשת היא שלא מפחדים מהם. הרשת משמשת כגשר בין התושבים לרשות, ושני הצדדים רואים ברשת כמקום בטוח ליצירת שיח, החל מפעולות מורכבות כמו פינוי בינוי וכלה לארועים ופעילויות קהילתיות.לעמוד הפייסבוק של הרשת למתנ"סים בקרית שמונהקישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו- שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

פרק חובה לכל מנהל או מנהלת קהילה!שש מנהלות של קהילות מספרות על ההצלחות, האתגרים והמשמעות של לנהל קהילה של עשרות אלפי אנשים.איך בונים קהילה מוצלחת לאורך זמן? איך יודעים שהקהילה עובדת? איך ניתן להתפרנס מזה? ועוד.פרק לייב שהוקלט במהלך כנס קהילות - Commina שהתקיים במרכז 'ירוק' במכללת רופין ב 14.9 בשיתוף אבי גרוסמן מהפודקאסט בית 12, של ק.מ.ה- קהילה, מנהיגות, השראה. לפודקאסט של ק.מ.ה

נירית מובילה שיח חדשני על עולם העבודה המשתנה ומפרשת סימנים חלשים, כלומר מפענחת את מה שכולם רואים, אבל לא תמיד מצליחים לפרש. מחברת את הספר "המדריך לקריירה בעולם משתנה" ואחרי קריירה ארוכת שנים ומשרות ניהול בכירות באינטל בארץ ובעולם, נירית יצאה לעצמאות ומאז היא מרצה ומייעצת לארגונים ומערכות ציבוריות, כותבת טור שבועי על עולם העבודה המשתנה בעבר בגלובס וכיום בדה מרקר ומשדרת את הפודקאסט "הייטק בפקקים".אז מה למדנו מנירית?"אם זה מנוהל, זה לא רשת"- לרשתות יש התנהגות אחרת, מופלאה אבל גם מאתגרת. כשיש מטרה ברורה שמחברת מהבטן, אנשים יודעים להתארגן בתוך רשת לבד. קהילות מסייעות להתארגנות רשתית מכיוון שהיא דרך למצוא א.נשים בעלי ובעלות מכנה משותף ועם מטרה משותפת לצורך המטרה.בעבר היה לנו מסלול מאוד ברור, בחרנו מה ללמוד וזה סלל לנו את הדרך בעולם. בתקופה הזו זה היה נכון. מכיוון שאנחנו מוגבלים ביכולת שלנו לראות את רחב יותר, רשתות וקהילות יכולות לסייע לנו לפתוח את הראייה הזו ולעזור לנו לשאול את עצמנו לא רק מי אני, אלא גם מי אני רוצה להיות.כשאנחנו מתחילים לעבוד בצורה רישתית עם מקצועות רוחב זה מצריך לעבוד במבנים לא היררכים. זה בעיקר מפתח את ההון החברתי וההון האנושי. זה אמנם לא לכולם או לכולן קל עם זאת חשוב לדעת לפתח את המיומנויות שיח האלה.ברמת הארגון עבודה בצורה רישתית יכולה להרגיש כמו אובדן שליטה ועלול אף לעיתים ליצור כאוס. אמנם אין תשובה אחת נכונה, אבל היום אפשר לראות ארגונים רבים מתנסים בה, למשל על ידי צוותי משימה, מערכות רוחביות וכו'.רוצים להכיר את נירית עוד?לאתרלרכישת הספר לקבוצת הפייסבוקלפודקסט הייטק בפקקיםמוזמנים ומוזמנות לערוץ ווטצאפ שלנו להתעדכן בפרקים החדשיםולערוץ הטלגרם שלנו

לטלי יש רקורד מרשים בנושא קהילה, היא עבדה כמנחה לבינוי קהילה בחברה למתנ"סים, עבדה הרבה שנים בעיריית חיפה והיום היא מנהלת ואף הקימה את האגף בעיריית חיפה. היא חיפאית במקור וכל חייה העבירה בחיפה. היא התחילה בעולמות החינוך, שם פגשה את ד"ר שרל'ה שדמי וורטמן וככה הגיעה לעולמות הקהילה.מה למדנו מטלי?פנאי הוא כלי, לא מטרה בעולמות הקהילה וכשמפתחים תפיסה קהילתית חשוב לזכור את זה.אגף או מחלקת קהילה בכל רשות נראה אחרת והוא תפקיד יחסית חדש בארץ. בחיפה הוחלט להקים יחידה אורגנית שתעסוק בזה, היא כוללת את: המרכזים הקהילתיים, ארגונים עירוניים וארציים, טבע עירוני והקשר האנושי אליו, מערך השותפויות, שיתוף ציבור ותהליכי התחדשות עירונית (בפן הקהילתי). אך הוא עוד בראשית דרכו ויש עוד הרבה עבודה ולמידה.קהילה תמיד הייתה בחיפה והתארגנויות קהילתיות, אך ההקמה של האגף נולד מתוך ההבנה שצריך לייצר חיבורים וקשרים בין האגפים השונים בעירייה, עם התושבים והארגונים שמחוץ לקהילה.ההבנה שצריך לדאוג גם לנפש ורווחת התושבים ולא רק לדברים השירותיים, לדעת טלי, היא חובה, ולכן, למרות שהתפקיד אינו סטטוטורי הוא חשוב ואף חובה. התפקיד של האגף הקהילה הוא להיות כוון הכלים של כלי הנגינה של הקונצרט.אין דבר כזה עולם אידיאלי, אבל במרחב התפיסתי חשוב לשאוף אליו. רק ככה יהיה אפשר לייצר מהלכים משותפים ואחראיים. מוזמנים ומוזמנות לערוץ ווטצאפ שלנו להתעדכן בפרקים החדשיםולערוץ הטלגרם שלנו

ליאור פרנקל הוא אבי הפודקאסטים, ככה זה שאתה נמצא באחוזון העליון של השמעות בעולם עם הפודקאסט שלך "פופקורן".הוא מוציא בימים אלה את הספר החמישי שלו "הספר הקטן למנהל החדש" והוא הגיע לספר לנו את הקשר לעולם הקהילה. פרק חגיגי לקראת חג סוכות, אחד החגים המשפחתיים והקהילתיים ביותר.  5 דברים שלמדנו מהפרק:1. ליאור מרגיש אמביוולנטי לעולם הקהילה. מצד אחד הוא היה יו"ר מועצת התלמידים לשעבר בבית ספרו ומצד שני לפעמים אוהב את הלבד שלו. לעולם הקהילה הוא נכנס במקרה דרך מיזם חברתי שעשה לפני עשור וסביבו נוצרה קהילה. 2. כדי לקיים קהילה משגשגת נדרש ניהול שוטף, למיזם שלו הוא גייס מתנדבים שיהיו חלק מההובלה וניהול הקהילה. לדעתו על המנהל נדרש להבין את המוטיבציה שלהם לקחת חלק וכיצד ההשתתפות יכולה לסייע לקהילה. 3. לא במקרה כנראה, אבל הרבה ממנהלי הקהילה שעבדו עם ליאור הם מובילים היום את התחום ורבים.ות מהם.ן ראיינו בפודקאסט. 4. העולם הישן הוא לינארי, בעולם החדש יש כל הזמן שינויים ונוצרים דברים חדשים. גם בניהול קהילה יש שינויים כל הזמן וחייבים לעדכן ולהתעדכן. 5.  בעולם החדש אין כבר מנהל אחד שמחליט ותחתיו כפופים, לדעתו זה דומה לעולם הקהילה. יש הרבה יותר השתתפותיות וההחלטות הן מעגליות. השינוי קורה בזכות העולם הדיגיטלי ששובר את ההיררכיה.  למידע נוסף על ליאור: האתר שלו לרכישת הספר